רכבת בינעירונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רכבת בינעירונית ממודיעין לנהריה

רכבת בינעירונית היא אמצעי תחבורה שמטרתו להסיע נוסעים בין מטרופולינים מרוחקים יחסית זה מזה במהירות גבוהה. לרכבות אלו תדירות משתנה, החל ממספר רכבות בשעה ועד לרכבות ספורות בשבוע, בהתאם למרחק בין הערים, גודל האוכלוסייה בכל אחת מן הערים והצורך של התושבים לנסוע מאחת לשנייה. בדרך כלל הרכבות יעצרו בתחנות ספורות לאורך המסלול או שלא יעצרו כלל (רכבות ישירות), מה שמאפשר מהירות נסיעה ממוצעת גבוהה. על המסילות עצמן להיות באיכות גבוהה ללא עיקולים ושיפועים קשים, המאפשרת נסיעה מהירה יותר והקטרים והקרונות צריכים להיות מותאמים לנסיעה מהירה, גם על חשבון זמני תאוצה ובלימה ארוכים יותר. בקווים ארוכים יש חשיבות גבוהה לנוחות הנסיעה גם על חשבון קיבולת הנוסעים ולכן ברכבות כאלו ניתן למצוא קרונות שינה, קרון מסעדה ושירותים נוספים.

רכבת בינעירונית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהגדרה הבינלאומית רכבת פרוורית יכולה להגיע עד טווח של 150 ק"מ מהעיר הגדולה. על פי הגדרה זו, כל קווי הרכבת במדינת ישראל הם למעשה פרווריים, כך שנוצר צורך בהגדרה חלופית. נכון ל-2010 מקובלה בישראל ההגדרה כי רכבת בינעירונית היא רכבת המקשרת בין הערים הגדולות או המרוחקות יחסית והמהוות מרכז מטרופוליני: חיפה, תל אביב, ירושלים, באר שבע (בייצא מן הכלל משום מה הקו תל אביב - באר שבע דרך אשקלון), ואילו כל שאר הרכבות הן רכבות פרווריות.

בשנות ה-90 הכינה החברה הצרפתית "סופרטו" תוכנית אב לרכבת, שביטלה את הצורך במערכות מסילתיות שונות לרכבות בינעירוניות ולרכבות פרווריות, והציעה רכבת משולבת שתהיה גם עירונית, גם פרוורית וגם בינעירונית על רשת מסילות משותפת. לפי מדיניות רכבת ישראל מיטשטשים ההבדלים בין שני סוגי הרכבות, בגלל אי יכולת לעמוד בתדירויות גבוהות ובשימוש בתשתית ובקרונות זהים. תהליך ההצטיידות העובר על רכבת ישראל ותוכניות החישמול הם צעד לקראת הפרדה ממשית בין רכבת פרוורים ובין רכבת בינעירונית.

לפי תוכניות רכבת ישראל, המדינה הייתה מחולקת לארבעה אזורים: חיפה, תל אביב, ירושלים ובאר שבע. ביניהם חיברה רכבת בינעירונית שעצרה במעט תחנות לאורך הדרך. לכל אזור בנפרד הייתה רכבת פרוורית שנקזה את כל האוכלוסייה מסביב לעיר הגדולה אל מרכזה. פעלו שלושה קווי רכבת בינעירונית:

החל מה-1 באפריל 2018 בוטלה סופית חלוקת רכבות נוסעים ישראליות לפרווריות ובינעירוניות, וכל רכבות הנוסעים בישראל למעשה מוכרזות כרכבות פרווריות.[דרוש מקור]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]