רשימת מקבלי פרס איג נובל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

להלן רשימת מקבלי פרס איג נובל והנושאים עליהם קיבלו את הפרס:

1991[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן קווייל, סגן נשיא ארצות הברית שדימוייו הציבורי היווה סמל לבורות בעיני מעניקי האיג-נובל והביא ל"זכייתו" בשנה הראשונה להענקת איג-נובל בתואר "האדם שמראה כמה חשוב להעניק חינוך מדעי"
  • ביולוגיה – רוברט קלארק גרהם, על הקמת בנק זרע שמקבל תרומות זרע רק מזוכי פרס נובל וספורטאים אולימפיים.
  • חינוךדן קווייל, על הבורות שהפגין ובכך הצליח להדגים, בצורה טובה יותר מכל אדם אחר, את הצורך בחינוך למדעים.
  • ספרותאריך פון דניקן, על ספרו מרכבות האלים בו הסביר איך הושפעה התרבות האנושית מגורמים מהחלל החיצון.
  • שלוםאדוארד טלר על פיתוח פצצת המימן, על מאמציו לשנות את משמעות השלום כפי שאנו מבינים אותו.

1992[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארכאולוגיה – ארגון הצופים של צרפת שמתוך כוונה של הסרת גרפיטי מחקו ציורים פרהיסטוריים.
  • ביולוגיה – ד"ר ססיל יעקובסון, על תרומת זרע נדיבה לבנק הזרע.
  • ספרות – יורי סטרוקוב, על פרסום 948 מאמרים מדעיים בין השנים 1981 ל-1990 (ממוצע של לפחות מאמר אחד כל 3.9 ימים).
  • רפואה – קבוצת חוקרים מיוקוהמה על ההוכחה המדעית שאנשים הסבורים שיש להם ריח רע מהרגלים אכן יש להם ריח רע מהרגלים ואילו אלו הסבורים שאין להם ריח רע ברגלים אכן אין להם ריח רע ברגליים.
  • שלום – דריל גייטס, מפקד המשטרה מלוס אנג'לס, על שיטות השכנוע הייחודיות שלו להביא מספר אנשים ביחד למשטרה (במהומות לוס אנג'לס).

1993[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאיל גורבצ'וב, מנהיגה האחרון של ברית המועצות שבעצמו זכה בפרס נובל לשלום, אמנם לא זכה בפרס איג-נובל - אבל ההערכה שרוב הסיכויים שהוא אינו אנטיכריסט (סיכוי של 1 ל-710,609,175,188,282,000 שהוא אכן אנטיכריסט) זיכתה את רוברט פאיד בפרס למתמטיקה בשנת 1993

1994[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כימיה – בוב גלאזגו, סנטור טקסס על ניסוח חוק מ-1989, שמצריך היתר מיוחד לחוקרי מעבדה לרכישת כוסות, צלוחיות, מבחנות או מוצרי זכוכית אחרים במעבדה.
  • ספרותל. רון האברד על חיבור ספר הסיינטולוגיה דיאנטיקה שהוא הטוב ביותר לאנושות או לחלקה.
  • מתמטיקה – הכנסייה הבפטיסטית הדרומית באלבמה, על הערכתם של אנשי הכנסייה כמה אחוזים מאלבמה יגיעו לגיהנום אם לא יתקנו את דרכם.
  • פסיכולוגיהלי קואן יו (ראש הממשלה הראשון של סינגפור), על שליטתו על אוכלוסיית סינגפור במשך 30 שנה, באמצעות עונשים ביד קשה, בין היתר על יריקות, לעיסת מסטיק והאכלת יונים.

1995[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רפואה – עבור מחקר על השפעות נשימה דרך נחיר אחד.
  • פיזיקה – מחקר של השפעת תכולת המים על התנהגות דחיסת של פתיתי דגני בוקר.
  • פסיכולוגיה – קבוצה של פרופסורים מאוניברסיטת קיו ביפן שהצליחו לגרום ליונים להבחין בין ציורים של פיקאסו לציורים של קלוד מונה.
  • בריאות הציבור – נוחות לבישת תחתונים רטובים.
  • שלוםהיואן המחוקק (אנ'), עבור ההוכחה שפוליטיקאים משיגים יותר בתקיפות הדדיות (אנ') מאשר במלחמות.[1]

1996[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירת האומנות "פלמינגו פלסטיק ורוד". שזיכתה את יוצרה, דון פיצ'רסטון, בפרס איג נובל לאומנות לשנת 1996, יצירה זו היא אבן דרך בחלוקת פרסי איג-נובל, שכן לראשונה זוכה בפרס אכן בא לטקס על מנת לקבל את הפרס
ז'אק שיראק, נשיא צרפת זוכה פרס איג-נובל לשלום לשנת 1996 על ניסויים גרעיניים במלאת 50 שנים לאסון הירושימה
  • אומנות – דון פיצ'רסטון ממסצ'וסטס על יצירתו "פלמינגו פלסטיק ורוד". הזוכה הראשון שבא לטקס על מנת לקבל את הפרס.
  • ביולוגיה – לאנדר ברהיים (אוניברסיטת ברגן, נורווגיה) על מחקרו בנושא השפעת עלי השום על התיאבון של עלוקות.
  • רפואה – לג'יימס ג'והנסטון ועמיתיו מחברת "פיליפ מוריס" על שהצליחו להעיד עדות משכנעת בפני הקונגרס האמריקאי שהניקוטין אינו סם ממכר.
  • פיזיקה – לרוברט מתיוס (אוניברסיטת אסטון, אנגליה) על כך שניסח במחקרו בצורה יותר מדויקת את חוק מרפי ומחקר הקובע שפרוסת לחם מרוחה בחמאה תיפול תמיד על הצד המרוח.
  • שלום – לז'אק שיראק (נשיא צרפת) על ביצוע ניסויים גרעיניים באוקיינוס השקט בשנה בה ציינו בעולם יובל שנים להפצצת הירושימה.
  • כימיה – לג'ורג' גובל (אוניברסיטת פרדיו) על שיא עולמי בהדלקת ברביקיו (3 שניות) וזאת על ידי חמצן נוזלי ופחם.
  • טקסונומיה – צ'ונוסוקי אוקמורה (מעבדות אוקמורה, יפן), על גילוי מאובנים של למעלה מ-1000 מינים שונים הקטנים מחצי מילימטר.
  • ספרות – לעורכי כתב העת "החברה", שפירסמו מאמר לפיו המציאות אינה קיימת.
  • כלכלה – לד"ר רוברט ג'ינקו (אוניברסיטת בפאלו) על מחקרו שמוכיח שלחץ כלכלי מגביר את הסיכון ללקות בדלקת חניכיים.

1997[עריכת קוד מקור | עריכה]

1998[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביולוגיה – על השפעת הפרוזאק על מצב הרוח של הצדפות.
  • הנדסה – המצאת שריון נגד דובי גריזלי.
  • הסתברות – דו"ח המראה על היחס בין גובה, גודל הפין וגודל כף הרגל.

1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספרות – מכון התקנים הבריטי, על הדוח המפורט בן ששה עמודים על הדרך הנכונה להכין תה.
  • פיזיקה – לן פישר, על חישוב הזמן האופטימלי לטבול ביסקוויט בתה לפני שיתפורר.
  • בריאות הציבור – על המצאת שולחן מסתובב שאמור לעזור לאשה שיולדת באמצעות כוח צנטריפוגלי.
  • חינוך מדעי – משרדי החינוך של קנזס ובקולורדו, עבור הקביעה ש"ילדים אינם צריכים להאמין באבולוציה יותר מכח הכבידה של ניוטון או מהתאוריה שחיידקים גורמים למחלות".

2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

2001[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדריי גיים, זוכה פרס איג נובל בפיזיקה לשנת 2000, הראשון שזכה גם בנובל וגם באיג נובל.
  • רפואה – עבור המחקר על בדיקת הפציעות מקוקוס נופל.
  • אסטרופיזיקה – קבוצת מחקר ממישיגן, על ההוכחה שחורים שחורים ממלאים את כל הדרוש מבחינה טכנית על מנת להיחשב כמיקומו של הגיהנום.
  • כלכלה – על ההוכחה שאנשים יכולים למצוא דרך לדחות את רישום מותם על מנת שקרוביהם יוכלו לזכות להפחתה במס ירושה.
  • פיזיקה – דוד שמידט, על הסבריו בנוגע לווילון המקלחת.
  • בריאות הציבור – מכון בריאות הנפש בבנגלור (הודו), על הגילוי שתופעת החיטוט באף קיימת במידה ניכרת אצל מתבגרים.
  • טכנולוגיה – מכון רישום פטנטים באוסטרליה, עבור רישום פטנט על המצאת הגלגל.

2002[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביולוגיה – גילוי מאפייני חיזור של בנות יענה לבני אדם.
  • רפואה – כריס מקמנוס, גילוי העובדה שבפסלים מפורסמים המציגים גברים בעירום יש עקביות בכך שהאשך השמאלי גדול מהימני.
  • מחקר בין תחומי – קארל קרוסזלניקי, מחקר על מאפייני המוך הטבורי.
  • חברת גזפרום, אימוץ של המושג המתמטי של מספרים מדומים לעולם העסקים.

2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביולוגיה – על תיעוד ברווז שקיים יחסי מין עם גופת ברווז ממין זכר מה שמוכיח מציאות של "נקרופיליה הומוסקסואלית של ברווז".
  • ספרות – מחקר שכלל תיעוד 80 סטטיסטיקות על שאלות כמו: כמה אנשים הולכים עם כובעי בייסבול הפוכים וכמה נועלים נעלי ספורט לבנים וכמה תלמידים לא אוהבים את הטעם של כרוב ניצנים.
  • כימיה – יוקיו הירוסה, על מחקר בנושא "למה יונים לא נמשכים לפסל הברונזה בעיר קנזאווה".
  • מחקר רב תחומי – קבוצת חוקרים מאוניברסיטת שטוקלהם, על המחקר שמסביר למה תרנגולים מעדיפים בני אדם יפים.
  • רפואה – צוות חוקרים מאוניברסיטה קולג' בלונדון, על ההוכחה שההיפוקמפוס של נהגי המוניות בלונדון יותר מפותח מרוב אלו שאינם נהגי מוניות בלונדון.
  • שלום – אל ביהארי, עבור ניהול אורח חיים פעיל אף על פי שהוכרז באופן רשמי כמת, על הדיונים לאורך 18 שנה מול הביורוקרטיה וקרובי משפחתו שרצו את כספו בנושא "ההוכחה שהוא חי".
  • פיזיקה – קבוצת מחקר מאוסטרליה, על המחקר שקבע מה הם הכוחות הדרושים כדי לגרור כבשה על פני משטחים שונים .

2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושירו נאקאמטסו, ממציא פורה, אליו מיוחסות למעלה מ-4,000 המצאות. את הפרס קיבל בשנת 2005 על מחקרו על הקשר בין תזונה לאריכות ימים
  • תזונה – הוענק ליושירו נאקאמטסו על תיעוד וניתוח כל ארוחה שאכל ב-34 שנים שקדמו לקבלת הפרס.
  • פיזיקה – על ההוכחה שזפת מתנהג כנוזל אף על פי שנראה כמוצק.
  • ביולוגיה – קיטלוג של ריחות שונים של 131 צפרדעים הנמצאות בחרדה.
  • רפואה – המצאת פרוטזת אשכים (אשכים מלאכותיים) לכלבים.
  • כלכלה – גאורי ננדה, על המצאת "Clocky" - שעון מעורר שבורח ומתחבא וממשיך לצלצל מה שמחייב את מי ששוכב לקום כדי לכבות אותו.
  • כימיה – על ההוכחה שאדם יכול לשחות במהירות בסירופ, כמו במים.
  • פסיכולוגיה – קלייר רינד ופיטר סימונס, על מדידת גלי מוח של ארבה לאלקטרודות בזמן שהוא צופה ב"מלחמת הכוכבים".

2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מתמטיקה – מציאת הנוסחה המתמטית למציאת המספר המינימלי של צילום תמונה קבוצתית כך שבטוח שכל המצולמים לא ייתפסו עם עיניים סגורות.
  • רפואה – פרנסיס פסמייר, על המחקר שהוכיח שניתן להפסיק גיהוקים על ידי עיסוי דיגיטלי של פי הטבעת.
  • חקר העופות – על המחקר שגילה איך הנקר לא מקבל כאב ראש מהמכות שהוא נותן בעץ.
  • פיזיקה – מחקר שכותרתו "מדוע ספגטי יבש נשבר לעיתים קרובות ליותר משתי חתיכות".
  • ביולוגיה – על מחקר שגילה שיתושי אנופלס נמשכים לניחוח של גבינת לימבורגר באותה מידה שהם נמשכים לניחוח של כפות רגליים מזיעות.

2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחקר שהוכיח שבליעת חרבות גורמת לכאבי גרון.
  • כימיה – מאיו יממוטו, על ההצלחה בהפרדת וניל מצואת פרות.
  • שלום – מעבדת רייט (ארצות הברית), על המצאת פצצה הגורמת למשיכה מינית הומוסקסואלית.
  • תעופה – פטרישיה אגוסטינו, סנטיאגו פלאנו ודיאגו גולומבק, על המחקר שהוכיח שויאגרה מסייעת לאוגרים להתאושש מהר יותר מיעפת.
  • בלשנות – מחקר שהוכיח שחולדה אינה יכולה להבחין בין אדם שמדבר מהסוף להתחלה אם הוא מדבר יפנית או הולנדית.
  • פיזיקה – מחקר על האופנים בהם סדינים מתקמטים.
  • ביולוגיה – על מחקר המפרט את כל סוגי האורגניזמים (קרדיות בקטריות עכבישים וכו') שיכולים להימצא במיטה.
  • כלכלה – על המצאת רשת שמותקנת על תקרת הבנק וניתן להפיל אותה על שודדים בשעת הצורך.

2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארכאולוגיה – על ההוכחה שארמדיל יכול להרוס אתר חפירות ארכאולוגיות.
  • רפואה – רבקה וובר ודן אריאלי, על המחקר המוכיח שתרופות פלצבו יקרות הן יעילות יותר ממקבילותיהן הזולות.
  • ביולוגיה – על מחקר המוכיח שפרעושים הנמצאים על כלבים קופצים גבוה יותר מפרעושים הנמצאים על חתולים.
  • כימיה – לשני צוותי חוקרים, מארה"ב ומטייוואן, על ההוכחה שקוקה קולה יכולה לשמש כקוטל זרע, ועל ההוכחה שלא.
  • כלכלה – על המחקר המוכיח שחשפניות מרוויחות יותר בתקופת הביוץ שלהן.

2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלום – הוענק לחוקרים שווייצרים שגילו שבקבוק בירה מלא נשבר בקלות יותר כשפוגע בראשו של אדם, מאשר בקבוק ריק.
  • רפואה וטרינרית – על המחקר שמוכיח שפרות עם שם נותנות יותר חלב מפרות ללא שם.
  • פיזיקה – על מחקר המסביר למה נשים בהיריון מצליחות לשמור על שיווי משקל ולא ליפול למרות שבטנן גדלה.
  • כלכלהאיסלנד, על ההוכחה שבנקים גדולים יכולים להפוך לקטנים וקטנים לגדולים.
  • רפואה ציבורית – אלנה בודנר, על המצאת חזייה שיכולה להפוך לשתי מסכות גז.
  • כימיה – חוקרים ממקסיקו, על ייצור חומר מוליך למחצה בחיבור בין טקילה ליהלומים.
  • רפואה – דונאל אונגר, על מחקרו בנושא פריכת אצבעות הידיים של יד אחת ולא היד השנייה במשך 50 שנים.
  • ביולוגיה – על הפרדת חיידק מצואת דובי פנדה שיכול לפרק את רוב הפסולת הביתית.
  • ספרות – משטרת אירלנד, על נתינת 50 דו"חות ל"פראוו ז'זדי" כשלמעשה פירוש השם הוא "רישיון נהיגה" בפולנית.

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בריאות הציבור – מנואל ברבייטו, צ'ארלס מאתיוס ולארי טיילור, על ההוכחה שחיידקים נצמדים למדענים בעלי זקן.
  • ניהול – אלסנדרו פלוצ'ינו, אנדריאה ראפיסארדה וסזאר גארופאלו, על הוכחה מתמטית שקידום עובדים בארגון באופן אקראי יעיל יותר עבור הארגון מאשר קידום ע"פ כישורי עובד.
  • רפואה – סיימון ריטוולד ואיליה ואן ביסט, על ההוכחה שניתן לפתור סימפטומים של אסתמה על ידי נסיעה ברכבת הרים.
  • פיזיקה – ליאן בארקין, שיילה ויליאמס ופטריסיה פרייסט, על ההוכחה שאם לובשים גרביים על הנעליים מחליקים פחות על קרח ונמנעת נפילה.
  • שלום – על ההוכחה שקללות עוזרות להפחית תחושת כאב.
  • כימיה – עבור ההוכחה שמים ונפט יכולים להתערבב.
  • ביולוגיה – עבור הוכחה שיש עטלפי פירות המקיימים מין אוראלי.

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלום – ארתוראס זוקאס (ראש העיר של וילנה), על ההוכחה שניתן לפתור בעיית חניה בלתי חוקית על ידי טנק שידרוס את המכונית החונה.
  • רפואה – פיטר שניידר, על ההוכחה שהדחף להשתין משפיע על ריכוז וקבלת החלטות.
  • ביולוגיה – על ההוכחה שיש חיפושיות אוסטרליות המנסות להזדווג עם בקבוקי בירה משום שאינן יודעות להבחין בינם לבין בנות מינן.
  • שלום הציבור – קבוצת מחקר מאוניברסיטת טורונטו, על ההוכחה שהסחות דעת גורמות לנהגים להיות פחות מרוכזים בנהיגה.
  • מתמטיקה – הפרס למחשבי הקץ שהתברר שאינו נכון: לדורותי מרטין (טענה לסוף העולם ב-1954), לי ג'אנג רים (טען שהעולם ייחרב ב-1992), והארולד קמפינג (טען שהעולם ייחרב ב-1994 ואחר כך טען שב-2011).

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסיכולוגיה – לקבוצת מדענים מהולנד שגילו כי מגדל אייפל נראה קטן יותר כאשר שוכבים על צד שמאל, ביחס לאיך שהוא נראה כאשר שוכבים על צד ימין.
  • שלום – לחברת SKN הרוסית על כך שהצליחה להמיר תחמושת רוסית ישנה ליהלומים חדשים.
  • תהודה – לזוג מדענים יפנים שיצרו מכונה שמפריעה לאדם לדבר בכך שהיא מחזירה את הקול של הדובר לאחר השהיה קצרה.
  • נוירולוגיה – לקבוצת מדענים מארצות הברית שהדגימה שחוקרי מוח מסוגלים, בעזרת כלים מסובכים וסטטיסטיקה פשוטה, להפיק אותות של פעילות מוחית אפילו מדג סלמון מת.
  • כימיה – לג'והאן פטרסון (Johan Pettersson) שהצליח לגלות מדוע בבתים מסוימים בעיירה אנדרסלוב (Anderslöv) שבשוודיה, שיערם של אנשים הופך לירוק.
  • ספרות – למשרד הממשלתי האמריקני לדו"חות, על כך שיצר דו"ח שמדווח על דיווחים שמדווחים על המלצת הכנת דיווחים שמדווחים על דו"חות.
  • פיזיקה – לשלישיית מדענים מארצות הברית ומבריטניה אשר חישבו את יחסי הכוחות הפועלים על הקוקו האנושי.
  • דינמיקת נוזלים – לרוסלן קרצ'ניקוב (Rouslan Krechetnikov) ולהנס מייר (Hans Mayer) על כך שחקרו את הדינמיקה של "שכשוך נוזלים", על מנת לברר מה קורה כאשר אדם מסתובב עם כוס קפה בידו.
  • אנטומיה – למדען ומדענית מארצות הברית שגילו כי שימפנזות מסוגלות להבחין בין שימפנזים שונים מבני מינם, על ידי צפייה בתמונות המציגות את הקצוות האחוריים שלהם בלבד.
  • רפואה – לזוג חוקרים מצרפת שהציעו שיטה חדשה לביצוע קולונוסקופיה אשר ממזערת את הסיכון שהמטופל יתפוצץ.

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רפואה – לקבוצה של מדענים סינים ויפנים שגילו כי עכברים שעברו השתלת לב שרדו זמן רב יותר אם הם האזינו לאופרה, בפרט לאופרות של מוצארט ולאופרה לה טרוויאטה של ורדי.
  • פסיכולוגיה – לצוות רב לאומי שאישר כי אנשים בגילופין נוטים לחשוב שהם יותר אטרקטיביים מאשר הם באמת.
  • פיזיקה – לצוות של מדענים איטלקים, עבור מחקר שהראה כי אנשים יכולים לרוץ על פני שטח של בריכה, כל עוד היא נמצאת על הירח או במקומות אחרים בעלי כבידה נמוכה.
  • הסתברות – למדען סקוטי, על מחקרו באשר לתנועת הפרות. ליתר דיוק, הוא גילה כי ככל שהפרה רובצת זמן רב יותר, כך גדל הסיכוי שהיא תקום בקרוב. אך מצד שני קשה לחזות מתי פרה העומדת על רגליה תחליט לרבוץ.

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביולוגיה – לצוות מצ'כיה, גרמניה וזמביה, עבור תיעוד זהיר של העובדה שכאשר כלבים עושים את צורכיהם, הם מתיישרים לפי השדה המגנטי של כדור הארץ על ציר צפון-דרום.
  • רפואה – לצוות מארצות הברית ומהודו, עבור טיפול בדימום בלתי נשלט מהאף באמצעות תחיבתן של פרוסות בשר חזיר לנחירי החולה.
  • בריאות הציבור – לצוות מצ'כיה, יפן, ארצות הברית והודו, על מחקר בשאלה האם יש סיכון בפגיעה מנטלית אצל בעלי חתולים.
  • מדעי העצב – לצוות סיני מהאקדמיה למדעים בביגצ'יג שחלקו באוניברסיטת טורונטו בקנדה, עבור ניסיון להבין מה מתרחש במוחם של אנשים שראו את פניו של ישו על פרוסת טוסט.

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כימיה – לצוות מאוסטרליה ומארצות הברית, עבור המצאת מתכון כימי שמאפשר להחיות ביצה מבושלת.
  • פיזיקה – לצוות מארצות הברית ומטאיוואן, על מחקר בנושא העיקרון הביולוגי שלפיו כמעט כל היונקים מרוקנים את שלפוחיות השתן שלהם ב-21 שניות.
  • ספרות – לצוות מהולנד, מבלגיה, מארצות הברית ומאוסטרליה, על גילוי העובדה שהמילה "הא?" קיימת בכל שפה, בלי לדעת מדוע.
  • כלכלה – למשטרת בנגקוק, עבור הצעה לשלם תשלום נוסף במזומן לשוטרים שסירבו לקבל שוחד.
  • רפואה – לצוות מיפן ומסין וכן לצוות מסלובקיה, מארצות הברית ומבריטניה, עבור ניסויים שערכו, שמטרתם ללמוד את ההשלכות הביו-רפואיות של נשיקות אינטנסיביות (ופעולות אינטימיות, בין-אישיות אחרות).
  • מתמטיקה – לצוות מאוסטריה, מגרמניה ומבריטניה, עבור ניסיון להשתמש בעקרונות מתמטיים כדי להבין איך הצליח איסמעיל מלך מרוקו לגדל 888 ילדים.
  • רפואה – לצוות מבריטניה, מארצות הברית, מסוריה, מניו זילנד ומעוד מספר מדינות, עבור קביעה כי ניתן לאבחן דלקת תוספתן חריפה בצורה מדויקת על ידי כמות הכאב שהחולה חש כאשר הוא מונע על פסי האטה.
  • ביולוגיה – לצוות מצ'ילה ומארצות הברית, עבור האבחנה שכאשר מחברים מקל לאחוריה של תרנגולת, היא הולכת בצורה שמזכירה את צורת הליכתם המשוערת של דינוזאורים.
  • פיזיולוגיה – לשני אנשים, שנתנו לדבורי דבש לעקוץ אותם ב-25 מקומות שונים בגופם כדי ללמוד אלו מקומות כואבים הכי פחות (הגולגולת, קצה הבוהן האמצעית והזרוע) ואלו כואבים הכי הרבה (הנחיר, השפה העליונה והפין).

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבייה - לאורולוג המצרי אחמד שאפיק שבדק כיצד תחתונים מבדים שונים משפיעים על חיי המין של חולדות.
  • כלכלה - לצוות מניו זילנד ומבריטניה שביקשו מסטודנטים להעריך את "ערך המותג" של סלעים שונים באמצעות הסתכלות על תמונותיהם.
  • פיזיקה - לגאבור הורווט ועמיתיו, שהבינו שאור מקוטב מסביר מדוע סוסים לבנים עמידים לזבובים ממשפחת הטבניים ("זבובי סוס") וגם מסביר למה מצבות שחורות ומבריקות מושכות שפיריות אל מותן.
  • רפואה - לנוירולוג הגרמני אנדראס שפרנגר ולעמיתיו, שהראו שאפשר לעבוד על המוח ולגרד את זרוע שמאל כדי להקל על גירוד בזרוע ימין ולהפך.
  • פסיכולוגיה - לחמישה מדענים מבלגיה, מהולנד, מגרמניה, מקנדה ומארצות הברית על מחקרם על שקרנים.
  • שלום - לפילוסופים ופסיכולוגים מקנדה ומארצות הברית שפרסמו מחקר על "קבלה וזיהוי של בולשיט בעל עומק מדומה".
  • ביולוגיה - לשני בריטים שחיו כחיות: צ'ארלס פוסטר, הוא עורך דין, וטרינר ופילוסוף מאוניברסיטת אוקספורד שחי בטבע כגירית במחילה בגבעה בוויילס, כלוטרה, כשועל עירוני שמחטט בפחים באיסט אנד, כאייל שניצוד על ידי כלבים בסקוטלנד וכסיס. תומאס תוואייטס חי כמה ימים כתיש.
  • ספרות - לפרדריק סיוברג, סופר שוודי ואנטומולוג (חוקר חרקים) חובב שכתב אוטוביוגרפיה בת שלושה כרכים על ההנאה שבאיסוף זבובי רחף באי קטן בשוודיה.
  • תפיסה - לשני חוקרים יפנים שבדקו האם כשמתכופפים ומביטים על דברים מבין הרגליים הדברים נראים שונים.

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיזיקה - לחוקר הצרפתי מארק אנטואן פארדין, שבדק האם חתול הם מוצק או נוזל, והאם זרימת החתולים תהפוך לכאוטית.
  • דינמיקת נוזלים - לחוקר הדרום קוריאני ג'יוון האן, שעשה מחקר "מה קורה אם הולכים אחורה עם כוס קפה", והגיע למסקנה שהוא נשפך פחות, אך לאידך, סיכוייך להתקל באבן גדולים יותר.
  • ביולוגיה - ארבעה ביולוגים מיפן, ברזיל ושווייץ, שגילו זן של חרק נאוטרוגלה, שוכן מערות שבו לנקבות יש פינים ולזכרים נרתיקים. הזדווגות הזכר לנקבה במין זה נמשכת 73 שעות.
  • רפואת נשים - לחוקרים מספרד שהוכיחו כי עוברים מעדיפים מוזיקה שמתנגנת מתוך הנרתיק של אימם יותר ממוזיקה המושמעת על בטנה מבחוץ.
  • כלכלה - למתיו רוקלוף וננסי גריר, שגילו שהחזקה של תנין צעיר ביד לפני משחק מזל מעלה את סכום ההימורים. כלל זה מותנה בכך שמדובר באנשים עם נטייה להימורים שאין להם רגשות שליליים חזקים באותה עת.
  • תזונה - לצוות חוקרים בינלאומי שדיווח לראשונה כי עטלפי ערפד מסוג "ערפד שעיר-רגליים" בברזיל ניזונים מדם בני אדם. הם לא ראו ממש את הערפדים תוקפים אנשים, אך כשבחנו דגימות צואה של העטלפים - מצאו בחלק מהם חומר גנטי אנושי, לצד DNA של תרנגולות.
  • שלום - לרופאים, מומחי שינה ומטרה למדינה על דיג'רידו משווייץ שגילו כי נגינה בדיג'רידו יכולה להקל על נחירות ועל דום נשימה חסימתי בינוני בשינה.
  • רפואה - לחמישה חוקרי מח מצרפת, שזיהו בעזרת MRI תפקודי (המשמש לדימות מוח) את המעגלים המוחיים האחראים על תחושת דחייה מגבינה.
  • אנטומיה - לרופא הבריטי ג'יימס הית'קוט, שפרסם ב-1995 מאמר בשם "למה לאנשים זקנים יש אוזניים גדולות?".
  • קוגניציה - לחוקרים מאיטליה שגילו כי לתאומים זהים קשה להבדיל בין תמונתם לתמונת התאום שלהם.

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רפואה - למארק מיטשל ודייוויד וורטינגר, על השימוש ברכבות הרים כדי לנסות להחיש את מעבר אבני הכליות.
  • אנתרופולוגיה - לצוות חוקרים על איסוף ראיות כי השימפנזים בגן חיות מחקים את בני האדם בערך לעתים קרובות כמו שבני אדם מחקים שימפנזים.
  • ביולוגיה - לחוקרים שהוכיחו שמומחי יין יכולים לזהות באמצעות ריח את נוכחותו של זבוב בודד בכוס יין.
  • כימיה - לשלושה חוקרים שבדקו עד כמה הרוק האנושי הוא חומר ניקוי טוב למשטחים מלוכלכים.
  • חינוך רפואי - לרופא יפני על הדו"ח הרפואי "קולונוסקופיה בעמדת ישיבה: שיעורים שנלמדו מקולונוסקופיה עצמית."
  • ספרות - לצוות חוקרים על מחקר שרוב האנשים המשתמשים במוצרים להרכבה אינם קוראים את ההוראות.
  • תזונה - לג'יימס קול, על חישוב שבדק שצריכת הקלוריות מתזונה קניבלית נמוכה משמעותית מהצריכה הקלורית ברוב דיאטות הבשר המסורתיות האחרות.
  • שלום - לצוות חוקרים בינלאומי על מדידת התדר, המוטיבציה והאפקטים של צעקות וגידופים בזמן נהיגה ברכב.
  • כלכלה - לשישה חוקרים על מחקר שבדק האם יעיל לעובדים להשתמש בבובות וודו כדי לנקום בבוסים פוגעים.
  • רבייה - לשלושה חוקרים על שימוש בבולי דואר כדי לבדוק אם איבר המין הגברי מתפקד כראוי - כמתואר במחקרם "ניטור התפתחות תפיחת הלילה של איבר המין הגברי עם בולים."

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רפואה - לחוקר האיטלקי סילבנו גלוּס (Gallus), שמחקריו הראו כי פיצה טובה לבריאות.
  • כימיה - לחוקרים מיפן שמדדו כמה רוק מייצרים ילדים בני חמש.
  • ביולוגיה - לשישה חוקרים מסינגפור, מסין, מאוסטרליה, מפולין, מארצות הברית ומבולגריה שהראו שלתיקנים אמריקנים (Periplaneta americana) חיים ומתים יש תכונות מגנטיות שונות.
  • חינוך רפואי - לקארן פריור (Pryor) ותרזה מק'קִיֵּן (McKeon) שהשתמשו בקליקר, כלי המשמש באילוף כלבים, דולפינים וחיות אחרות, כדי לאמן מנתחים.
  • פסיכולוגיה - לפריץ שטראק (Strack) שהראה בשנת 1988 שהחזקת עט בפה באופן שיוצר חיוך גורמת לתחושת שמחה, שמתבטאת למשל בהנאה מוגברת מקריקטורות; וגם על השתתפותו במחקר שניסה לשחזר את המחקר הקודם וכביכול הפריך אותו.
  • שלום - לרופאים וחוקרים מסעודיה, מסינגפור, מארצות הברית ומבריטניה שמיפו אילו אזורים בגוף הכי כיף לגרד.
  • הנדסה - למהנדס האיראני אימאן פרח-בח'ש (Farahbakhsh) שב-2017 רשם פטנט על מכונה להחלפת חיתולים.
  • כלכלה - לחוקר מטורקיה ולשני חוקרים מהולנד שגילו ששטרות כסף יכולים להעביר חיידקים עמידים.
  • פיזיקה - לקבוצת חוקרים בינלאומית שבדקה כיצד הוומבטים מפרישים את הגללים היחודיים שלהם, שצורתם קובייתית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The 1995 Ig Nobel Prize Winners". Winners of the Ig Nobel Prize. Annals of Improbable Research. בדיקה אחרונה ב-10 בפברואר 2009.