שיחה:יהוה/ארכיון 1

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

קדושת השם[עריכת קוד מקור]

בערך מובא שיש חילוקי דעות למה השם נכתב בכתב עברי קדום במגילת התהלים הגדולה - מחמת קדושתו או להיפך - שכתיבה בכתב עברי מפחית מהקדושה. הוספתי לזה: "במגילת התהלים הגדולה השם נמחק על ידי ניקוד למרות היותו כתוב בכתב עברי, מה שמחזיק את ההשערה הראשונה". ואז מחקו את זה. אני אשמח אם אנשים לא ימחקו דברים נכונים סתם.סנדל מגורב - שיחה 11:17, 25 במרץ 2021 (IST)

הגיית יהוה[עריכת קוד מקור]

"הסברה המקובלת במחקר המודרני היא שקריאתו של השם הייתה כך: Yahweh, לאור השם הקדוש 'יָהּ'"

זה לא סותר את העובדה שהכתב העברי העתיק הוא אבג'ד? ירדן זליבנסקי גרינוואלד - שיחה 17:57, 12 במרץ 2010 (IST)

Yahweh[עריכת קוד מקור]

חשבתי שזה ויקיפדיה העברית. האם Yahweh נכתב באנגלית במקום בעברית מנוקדת בגלל שיש אנשים שחושבים שזה עדיף מבחינה הלכתית?84.108.213.97 11:29, 20 בדצמבר 2010 (IST)

איך תכתוב את ההגייה W? וו' עם הסבר?

משהו כמו "יַהְוֶה". ה-W היא פשוט התעתיק של האות ו', שאפשר שהגייתה השתנתה מימי קדם.84.108.213.97 14:22, 27 בינואר 2011 (IST)

לפי הידוע לי, יש לבטא ye-ho-va, כפי שהוא מנוקד במקרא. ואכן, עדי יהוה נקראים כך. (jehova). בברכה, דני Danny-w • שיחה 13:21, 23 במאי 2018 (IDT)

מקורות למקורותיה של האלוהות יהוה[עריכת קוד מקור]

  • תיעוד: מופיע במקרא 6,823 פעמים (בהקשר זה ראו "המקור היהוויסטי" (J) בתורת התעודות, לזיהוי מקורות הטקסט המקראי לפי כינוי האלוהות), (מקור: האנציקלופדיה העברית). שם יהוה מופיע גם במקורות חוץ במקראיים: במצבת מישע (המאה ה-9 לפנה"ס), בכונתילת עג'רוד (מאות 8-9 לפנה"ס) ובמכתבי לכיש (597–587 לפנה"ס) (אולם רק בהקשר לאלוהי ישראל, שם יהוה אינו מופיע בשום מקור אחר ולא בשום פאנתיאון אלים אחר)
  • הגייה: ההגייה של שם זה הופסקה כבר בעת העתיקה, ובשלב מסוים הגו אותו כ"אדני", וכאשר שם זה בא במקרא בסמוך לשם אדני - הגו זאת כ"אלוהים". [ראו דניאל א,2 בה נכתב כבר אדני במקום יהוה: ”וַיִּתֵּן אֲדֹנָי בְּיָדוֹ”. הסופרים הן במקרא העברי והן במקרא שנכתב יוונית נהגו לכתוב את יהוה (וגם את "אל") באותיות העבריות הקדומות], מסורת זו כבר משתקפת בתרגום השבעים (בה שם יהוה מתורגם Κύριος [אדון], וכאשר הוא בא לאחר המילה אדני - הוא מתורגם בהתאם, כ"אלוהים"), וכך הוא מנוקד בניקוד חלקי על ידי בעלי המסורה (יְהוָה כשהוא נקרא "אֲדֹנָי" או יְהוִה כאשר הוא נקרא "אלׁהִים"). בשלב מאוחר יותר התווסף חולם לאות ו', והוא נוקד יְהֹוָה, ובשלב הבא הוא התווסף חטף סגול לאות י' והוא נוקד יֱהֹוָה.
ניקוד זה הניב את מסורת הקריאה "Yehowah" (יֱהֹוָה) אצל החכמים הנוצריים בימי הביניים. חוקרים פרוטסטנטיים הנהיגו מנגד את הקריאה "Yahweh" (יַהוֶה) (מקור: האנציקלופדיה העברית) [אנקדוטה: ראו את הניקוד (והכתיב) בשער הספר הבא ]
  • משמעות השם: הוצעו כמה השערות לאטימולוגיה של שם יהוה. אולם בכל מקרה מהמקרא (שמות ג,14 למשל) עולה ששם זה נתפס כהטיה של השורש ה-ו-ה, במשמעות של "היה".
ראו גם: תבנית:מאמר
  • מקור האלוהות: שם זה מופיע רק במקרא ובמקורות חוץ מקראיים בזיקה לעם ישראל בלבד (מכתבי לכיש ממלכת יהודה, ומצבת מישע כשם אלוהי ישראל). שם זה אינו נמצא בפאנתיאונים של העמים האחרים. ראו גם בפרסומיו של ישראל קנוהל (בין היתר, בספרו: מאין באנו; הצופן הגנטי של התנ"ך, הוצאת דביר, 2008. 224 עמודים)
  • סינקרטיזם: ראו פרסומים על הכתובות האפיגראפיות מכונתילת עג'רוד (יהוה ואשרה) ומכתבי יב (יהוה וענת) (מקור: Karel van der Toorn 1992)
  • ביבליוגרפיה: משה דוד קאסוטו (מ.ד.ק.), "אֱלֹהִים; אלהים במקרא; שמות אלהים; 4. יהוה, 5. יָּהּ", האנציקלופדיה העברית (כרך ג, עמ' 436), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ו.
  • ”ואקח משם את כלי יהוה”, מצבת מישע (מחצית ראשונה של המאה ה-9 לפנה"ס)
    ”ואקח משם את כלי יהוה”, מצבת מישע (מחצית ראשונה של המאה ה-9 לפנה"ס)
  • ”ישמע יהוה את אַדׁנִי ... יְבַכֶּר יהוה את אַדׁנִי דבר ...” מכתבי לכיש (אוסטרקון מס' 2)
    ”ישמע יהוה את אַדׁנִי ... יְבַכֶּר יהוה את אַדׁנִי דבר ...” מכתבי לכיש (אוסטרקון מס' 2)
  • ”ישמע יהוה את אַדׁנִי ... חי יהוה אם נסה איש ...” במכתבי לכיש (אוסטרקון מס' 3, חזית)
    ”ישמע יהוה את אַדׁנִי ... חי יהוה אם נסה איש ...” במכתבי לכיש (אוסטרקון מס' 3, חזית)
  • ”לעֹבַדְיָו בן עדנה בָרֻך הֻא ליהו”, כתובת על אגן אבן מכונתילת עג'רוד
    ”לעֹבַדְיָו בן עדנה בָרֻך הֻא ליהו”, כתובת על אגן אבן מכונתילת עג'רוד
  • ”אריך ימים וישבעו, ליהוה תימן ולאשרתו, הטיב(ה) יהוה”, כתובת על טיח קיר מכונתילת עג'רוד
    ”אריך ימים וישבעו, ליהוה תימן ולאשרתו, הטיב(ה) יהוה”, כתובת על טיח קיר מכונתילת עג'רוד
  • ”אמר א[ ]ו[. ] ה [ ]ך אֶמֹר ליהל[יו] וליועשה ול[ בֵּ]רַכְתִּ אתכמ ליהוה שמרנ ולאשרתה” (= "אמר ... אמור ליהליו וליועשה ול.. בירכתי אתכם ליהוה שומרון ולאשרתו") (כתובת שהופיע על פיטם בכונתילת עג'רוד, בתמונה: הציור שמעל הכתובת)
    ”אמר א[ ]ו[. ] ה [ ]ך אֶמֹר ליהל[יו] וליועשה ול[ בֵּ]רַכְתִּ אתכמ ליהוה שמרנ ולאשרתה” (= "אמר ... אמור ליהליו וליועשה ול.. בירכתי אתכם ליהוה שומרון ולאשרתו") (כתובת שהופיע על פיטם בכונתילת עג'רוד, בתמונה: הציור שמעל הכתובת)
  • ”ליהוה התמנ ולאשרתה ... כל אשר ישאל מאִש חנן הֻא ונתן לּה יהו כלבבֹה” (= "ליהוה התימן ולאשרתו ... כל אשר ישאל מאיש חנן, ונתן לו יהוה כלבבו"). (כתובת שהופיע על פיטם בכונתילת עג'רוד)
    ”ליהוה התמנ ולאשרתה ... כל אשר ישאל מאִש חנן הֻא ונתן לּה יהו כלבבֹה” (= "ליהוה התימן ולאשרתו ... כל אשר ישאל מאיש חנן, ונתן לו יהוה כלבבו"). (כתובת שהופיע על פיטם בכונתילת עג'רוד)

העברה מדף בקשות מפעילים[עריכת קוד מקור]

― הועבר מהדף ויקיפדיה:בקשות ממפעילים

יותר מגורם אחד התבטא - הן בעבר והן היום - נגד צנזורה מטעמים של "אני עם הרקע הדתי"; שכן כאן לא וויקיפדיה היהודית. /Orrling◄שיחה 17:11, 23 במאי 2011◄ספינת הדגל האורבנית!
השאלה היא עד כמה סביר שמישהו שמחפש את הערך אלוהים יכתוב בחיפוש יה. נראה לי סבירות אפסית, בהתחשב בעובדה שגם דתיים וגם חילונים לא באמת נוהגים להשתמש בכינוי הזה. אנדר-ויק 17:16, 23 במאי 2011 (IDT)
דתיים כמו גם חילונים אינם נוהגים להשתמש בצורה יהוה, וחרף זאת יש לנו ערך מפואר על זה. שוב, הבקשה היא להפנות את "יה" לא לאלוהים, אלא לפסקה קטנה ב"יהוה", כחלק מהדיון בצורותיו של השם המפורש. /Orrling◄שיחה 17:19, 23 במאי 2011◄ספינת הדגל האורבנית!
אורלינג, ההסתייגות של חנה (אם הבנתי אותה נכון) היא ליצור אותה בעצמה כמפעילה. יש לה בעיה עם זה שיהיה על זה ערך, אך היא יודעת שזהו החוק, והיא לא תמחק את ההפניה על הרקע הזה. על רקע אחר , אולי, בברכה, ‏Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי!‏ 17:17, 23 במאי 2011 (IDT)
השאלה היא הפוכה, לא האם מישהו שמחפש את אלוהים או יהוה ירשום "יה" אלא האם מישהו ייתקל בכינוי "יה" בתנ"ך או במקור אחר וינסה לברר למה הכוונה, ונראה לי שזה סביר בדיוק כמו יי או שם ע"ב. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:25, 23 במאי 2011 (IDT)
אופק, אתה בהחלט צודק, אני לא מרגישה בנוח ליצור את ההפניה, אני חושבת שהתחשבות במקום שבו זה ניתן, זו לא צנזורה. בכל מקרה, אני חושבת שיש להעביר את הנושא הזה לדיון בדף השיחה של הערך יהוה. ברשותכם אני אעבירה. Hanay • שיחה 17:54, 23 במאי 2011 (IDT)

― סוף העברה

מה אנחנו מחליטים אם כן? עקרונית, חשוב שתהיה הפניה מהמושג הזה / הצורה הזו - לאנשהו, כי זה מושג קיים שנמצא בשימוש בעשרות שמות וביטויים בנצרות ובהיהדות (הללו-יה, אמציה, ירמיה, גדליה, חנני-יה...) ונראה קצת לא-ענייני למנוע את החיפוש על-פי צירוף אותיות זה. אחד המשתמשים טרח והוסיף פרק קצר בגוף הערך, שאליו מוצע לקשר את יה. /Orrling◄שיחה 19:47, 23 במאי 2011◄ספינת הדגל האורבנית!

אני תומך במתנגדים להפניה זו. אנציקלופדיה אינה מילון, ולכן אינה חייבת לתת הפניה זו. דוד שי - שיחה 21:41, 23 במאי 2011 (IDT)
מוזר הקשר למילון, אבל שיהיה. /Orrling◄שיחה 21:53, 23 במאי 2011◄ספינת הדגל האורבנית!
אם כבר להפנות, אז לאלוהים (יהדות), כי אינני חושב שאותיות אלה מתייחסות לאל בטקסט אחר מאשר הטקסט המקראי. ALC • כ' באייר ה'תשע"א • 04:02, 24 במאי 2011 (IDT)
הרעיון הוא שסביר שמי שמקליד "יה" מחפש מידע על השם ולא על הרפרנט שלו, לכן הפניה ליהוה#שימושים מקוצרים ותאופוריים תציב אותו בהקשר מתאים יותר. יש טעם בהערה של דוד שי שמידע כזה מתאים יותר למילון, ובכל זאת הפניה כזאת תהיה מועילה לדעתי. אבל זה לא באמת קריטי. ‏nevuer‏ • שיחה 11:55, 24 במאי 2011 (IDT)

הגיית השם[עריכת קוד מקור]

היה כאן טקסט, שטען, (בלי שום מקור) שחכמים תקנו לברך איש את חברו בשם המפורש והביאו את המשנה בברכות

והתקינו, שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם, שנאמר (רות ב', ד) וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים יְהוָה עִמָּכֶם וַיֹּאמְרוּ לוֹ יְבָרֶכְךָ יְהוָה.

, וזו שטות כי חכמים תקנו שיברך אדם את חברו בשם, כפי שהוא נקרא "אדני", וכמו שאומרים בברכות. ותקנו שזה לא יחשב להזכרת שם שמים לבטלה, אבל ודאי שלא תקנו להזכיר את השם המפורש. מי שכתב את זה הוא טועה ומטעה. ―קיפוד מקופד (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
המשנה לא מפרשת לאיזה הגייה היא מכוונת, אם להגייה מפורשת ("יהוה") או להגייה של "אדוני" או שמא "אלוהים". אולם כל הדוגמאות שהיא נוקטת (המשנה) הם דוגמאות בהם נעשה שימוש מפרשם בשם "יהוה". ההצעה שאתה מציעה (שהכוונה ל"אדוני" דווקא, לא ל"יהוה" ולא ל"אלוהים") דורשת מקור בר סמכא כדי שנעוות בעבורה את המשמעות הפשוטה של המשנה. מובן מאליו שמקור תאולוגי (המחויב לתאולוגיה ולא לכוונת המשנה המקורית, ההיסטורית) לא ייחשב כמקור בר סמכא. בן-חנוך - שיחה 23:32, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
הדוגמאות כתובות. ולכתוב כותבים י-ה-ו-ה, דוגמא מפרשת השבוע משה אומר לבני ישראל: "יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה", האם יש מכאן ראיה שמשה השתמש בשם המפורש, אם כן למה כשקוראים בתורה לא אומרים איך שמשה אמר?, אלא ששם השם נכתב בצורה אחת ונקרא בצורה אחרת כמו שכתוב בגמרא (פסחים נ) לא כשם שאני נכתב אני נקרא נכתב אני ב יה ונקרא אני ב אד כאן, כך שאין ראיה המהכתיב של הדוגמאות. ולהיפך כשקוראים מגילת רות אומרים "ויאמר בעז אל הקוצרים אדני עמכם". בכל אופן ודאי שאין ראיה שתקנו לברך בשם שבו הוא נכתב, וגם אין סברא לומר כך.קיפוד מקופד - שיחה 23:52, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
לא הייתי מספיק ברור כנראה. אני מחפש מקורות ברי סמכא, לא הצעות להסברים (תאולוגיים) פרטיים שלך. ברור לך שדעותיך לא יכולות להיות בסיס לכתיבה בויקיפדיה. בן-חנוך - שיחה 23:55, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
סליחה, הבאתי מקור "לא כשם שאני נכתב אני נקרא נכתב אני ב "יה(וה)" ונקרא אני ב"אד(ני)"" מסכת פסחים דף נ. כאן זה לדעתי מספיק מקור, וחוץ מזה, אין ראיה למה שכתוב בערך, וגם זה מבוסס על פרשנות תיאולוגית של הכותב.
המקור שהבאת לא מתייחס לפרשנות המשנה, והוא גם לא מקור בר סמכא לעניין. ואני צירפתי למעלה 2 מקורות אקראיים לפרשנות המובאת בערך. בן-חנוך - שיחה 00:37, 7 באוגוסט 2011 (IDT)
תסתכל כאן, ותבין שהמקורות שהבאת אינם רלוונטים כי ראית אותם כתובים ולא שמעת אותם נקראים. אגב עם התלמוד בבלי הוא לא מקור בר סמכא לפירוש המשנה, אז מה כן? קיפוד מקופד - שיחה 00:52, 7 באוגוסט 2011 (IDT)
מקור בר סמכא הוא חוקר משנה אקדמי. בן-חנוך - שיחה 00:55, 7 באוגוסט 2011 (IDT)
משונה לי שהפרשן הקדום ביותר של המשנה, לא מהווה מקור בר סמכא לפרשנותה, והייתי רוצה לדעת אם זו מדיניות של ויקיפדיה ככלל (לא נראה לי), או של דעתך האישית. בוודאי כשהמערער היחיד על הפרשנות הזו זה העורך שכתב את הערך בויקיפדיה. בכל אופן בקישור שהבאתי לך מקודם כתוב מה יחס ההלכה הרבנית לשם המפורש, וככל הידוע לי המשנה השתייכה להלכה הרבנית, (בכל אופן לפי המשניות שאני בחנתי, ויש הרבה כאלה) כך שאין שום סיבה להגיד שהי מתכוונת למשהו אחר. ובודאי שאין הוכחה שהיא מתכוונת למשהו אחר. קיפוד מקופד - שיחה 01:10, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

בן חנוך - בכוונתי להשמיט את הקטע הנ"ל, מכיוון שגם לטענתך מדובר במחקר ראשוני, וללא שום מקור אחר, כמו שציינת בעצמך שאפשר לפרש את המשנה בצורות שונות, ולכן כל זמן שאין ראיה עם מקור לאחד הצדדים, אין מקום לקטע בתוך הערך. ממתין לתגובתך. (אגב, לדעתך אולי גם כדאי לציין שדוד המלך נהג להגות את השם המפורש כמו שכתוב בתהילים עשרות פעמים (לדוגמא "למנצח מזמור לדוד יענך יהוה ביום צרה וכו')). קיפוד מקופד - שיחה 10:15, 11 באוגוסט 2011 (IDT)

ציינתי 2 מקורות שתומכים בקביעה המוצגת בערך. הם לא "המקורות" שהייתי מחפש, ואני בהחלט חושב שיש טעם ופנים בהצעתך (לגבי תקנת המשנה, לא לגבי הדיבור בזמן בית ראשון, שם הוכח לחלוטין כי הגו את השם, לפי אוסטרקאות שנמצאו ולפי ראיות נסיבתיות אחרות). אבל אני באמת רוצה מקור. ומקור אקדמי, לא סברה כמה הגיונית שהיא תהיה. במחשבה שנייה אולי כן נוסיף כרגע הסתייגות לגבי תקנת המשנה כדי לא להשאיר קביעה חד משמעית, וזאת למרות שמצאתי מקורות לכך (בגלל ההגיון שבדבריך). בן-חנוך - שיחה 11:17, 11 באוגוסט 2011 (IDT)
סליחה, חשבתי שצירפתי כאן את 2 המקורות שנתקלתי בהם, אולם לא עשיתי זאת עד כה. בכל מקרה, בחיפוש חוזר שלהם נתקלתי במקור בר סמכא (חנוך אלבק) שככל הנראה (ראיתי רק ציטוט חלקי) תומך בגרסתך. אני מתקן לעת עתה להסתייגות בהתאם, ובהמשך לאחר העיון במקור אוסיף את מה שאמצא שם. ואני רוצה להודות לך על תשומת לבך (ועל כך שעמדת על כך) שגרמה להעמדת דברים על תיקונם בערך. תודה רבה!.
מקורות שככל הנראה פרשו זאת כשם מפורש
(צריך לבדוק בגוף המקור, להלן ציטוט מקוטע וחלקי בחיפוש בגוגל ספרים)
מקורות שככל הנראה (כנ"ל) מפרשים זאת ככינוי
עד כאן. אודה לתגובתך. בן-חנוך - שיחה 21:38, 11 באוגוסט 2011 (IDT)
סחטיין על העבודה. תראה איך אי הבנה פשוטה יכולה לגרום לויכוחים מיותרים. אני הייתי בטוח ששתי המקורות שלך - זה שני הפסוקים התנכי"ם שהמשנה מביאה. (לפי הפרשנות שאם זה נכתב י-הוה, זה גם נהגה י-הוה). אם יש מקור מדעי שסובר כך, זכותה וחובתה של אנציקלופדיה לציין זאת. אגב, לגבי מה שכתבת לגבי תקופת בית ראשון יתכן שנמצאו ממצאים שהוכיחו שהגו את השם המפורש, אך זה לא אומר שהאיסור להגותו הוא מתקופה מאוחרת, כי גם בתקופת בית ראשון לא כולם היו דתיים, היו הרבה שעבדו עבודה זרה, ונשאו נשים נכריות (בתחילת בית שני), כך שאין ראיה שזה נהג גם בקרב אלה שהקפידו לשמור על חוקי התורה (כגון דוד המלך, ובועז וכד'). אבל כמובן זו דעתי האישית, ואין חובה להסכים לה. יום טוב ושבת שלום קיפוד מקופד - שיחה 12:56, 12 באוגוסט 2011 (IDT)
יופי, אז אני אבדוק בשבוע הבא את כל המקורות שציינתי, ואציג בערך את כל הגישות שלהם. (לגבי האפשרות שאתה מציע לבית ראשון, זו אכן תאורטית אפשרות, אך מנגד אין ראיה כי היה קיים אז "דתיים" במובן של בית שני או של ימינו). בן-חנוך - שיחה 14:55, 12 באוגוסט 2011 (IDT)
שבירה
  • אברהם גייגר, קבוצת מאמרים, עמ' 98-103. [דן בנוהגי הגיית שם יהוה בהלכה המשנאית הקדומה]
  • מאן, Text and studies', חלק 1, עמ' 581.
  • תבנית:מאמר
  • חנוך אלבק, השלמות למשנת ברכות, עמ' 339.
  • שאול ליברמן, תוספתא כפשוטה, ברכות ו, עמ' 124.
  • (צבי מאיר רבינוביץ, מחזור פיוטי רבי יניי לתורה ולמועדים, כרך שני, (עמ' 165 בהערה 33), הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשמ"ז.
  • חיים טשרנוביץ, תולדות ההלכה, עמ' 119 (ובהערה 2)

מאמרים לבדיקה[עריכת קוד מקור]

ניקוד השם[עריכת קוד מקור]

לבן חנוך, לגבי ניקוד השם, בקבלה יש צורות רבות לניקוד השם, ובכל ניקוד יש בזה משמעות אחרת. אני לא מבין בזה, אבל אולי כדאי להוסיף את זה לערך באיזו שהיא צורה. (לדוגמא: בספר בני יששכר (מאמרי ראש חודש ניסן מאמר א', וזה מופיע כמעט בכל סידור לפני תפילת מוסף של ראש חודש) מציע לכוון בתפילת מוסף של ראש חודש, בעת הזכרת השם של חתימת הברכה האמצעית ("ברוך אתה ה' מקדש ישראל וראשי חדשים"), את שם יהו-ה, בכל חודש בניקוד אחר). קיפוד מקופד - שיחה 19:38, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

זה רלוונטי, אם כן, לפסקת "שם יהוה בקבלה" או אולי "שם יהוה בליטורגיה הדתית". בברכה, בן-חנוך - שיחה 18:15, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

בקשה חשובה מאוד, החשובה ביותר[עריכת קוד מקור]

אם אפשר בבקשה לא לכתוב את השם כמות שהוא, אני מציע בבקשה לכתוב עם מקף בין האותיות :

י-ה-ו-ה

אסור לשאת את שם השם יתברך לשווא , בברכה, אילן 13:47, 28 באוקטובר 2011 (IST)

הצעות ברוח זו הועלו ונזנחו. גילגמש • שיחה 13:49, 28 באוקטובר 2011 (IST)
יהוה יהוה יהוה--Someone35 - שיחה 19:27, 18 בספטמבר 2012 (IDT)
תתבגר. ‏nevuer‏ • שיחה 21:23, 18 בספטמבר 2012 (IDT)
מונטי פייתון במערכון יהוה איך עוד לא הזכירו את המערכון האלוהי הזה :-) Doronve - שיחה 23:47, 18 בספטמבר 2012 (IDT)
למה אסור להפריד במקף בין האותיות? יש כאלה שמפריע להם לראות את השם הזה מופיע כמילה רגילה. להגיד "תתבגר" זה פשוט לא תירוץ. מותר להיות בני אדם 93.172.78.145 03:50, 3 בפברואר 2013 (IST)

זה כואב למישהו לכתוב עם מקף?! למה לא? אם יש אנשים שזה מפריע להם אז למה לא לכבד אותם ולכתוב עם מקף?! 21:53, 23 באפריל 2013 (IDT)

הנה - אני אומר שכואב לי לראות את השם יהוה עם מקף. זה פוגע ברגשותי כאדם. למה אתה לא מוכן לכבד אותי? Doronve - שיחה 21:56, 27 באפריל 2013 (IDT)
למה לא לכתוב עם מקף? רק בשביל להתריס? 147.235.40.6 15:06, 7 ביולי 2022 (IDT)
למה כן לכתוב עם מקף? במכתבי ערד ובמכתבי לכיש, שנכתבו על ידי יהודים ששירתו את ממלכתם בנאמנות, נכתב יהוה ואף בית יהוה בלי שום בעיה. כמו שלא נכתוב מ-ר-ד-ו-ך או א-ו-ד-י-ן, כך לא נכתוב י-ה-ו-ה - ויקיפדיה מציגה את הדברים מנקודת מבט ניטרלית, ודת היא נקודת מבט בלתי-ניטרלית בעליל. פעמי-עליון - שיחה 18:32, 7 ביולי 2022 (IDT)

מי קבע ???[עריכת קוד מקור]

מי קבע שרוב הדעות מותר לכתוב ולמחוק את שם יהוה מהמחשב ובכלל השאלה היא לא אם מותר לכתוב או למחוק

השאלה אם מותר לכתוב (צורה של לשאת) את שם השם לשווא. ואם מדובר באינציקלופדיה , אפשר לעשות הפרדה בין האותיות.

אין שום איסור לכתוב את שם יהוה או כל שם אחר מהשמות שאינם נמחקים בין במחשב ובין בכל צורת כתיבה שהיא אלא אם כן זה בצורה מבזה. יוסף יצחק-שיחה, ט' בחשוון ה'תש"ף. 09:17, 7 בנובמבר 2019 (IST)

מה באינטרנט[עריכת קוד מקור]

מעניין וקשור [3] בברכה 79.180.206.78 09:21, 11 במרץ 2012 (IST)

שם יהוה בקבלה ?[עריכת קוד מקור]

נדרשת הרחבה

עוד מקורות ליהו[עריכת קוד מקור]

יהודי יבב כתבו יהוא ,יהו , על פפירוס שנמצא בתל אל עמרנה 79.181.101.94 00:01, 12 באפריל 2013 (IDT)

יהוה בפנתאון הכנעני[עריכת קוד מקור]

הבנתי ממספר מקורות שיהוה היה אל המלחמה הכנעני. מישהו יודע במה מדובר? לאפו - שיחה 19:34, 7 ביוני 2013 (IDT)

מאיפה לקחת את זה? אין סימוכין לכך. יהוה מוזכר רק כאלוהי ישראל, גם בתנך וגם במקורות חוץ תנכיים. לא מן הנמנע שעמים אחרים אולי שייכו אליהם את אלוהי ישראל וניכסו אותו אליהם. כך או כך, במחשבה הכללית היו הרבה אלים מאז ומעולם, והעובדה שכיום רוב העולם מאמין ומקבל את התנך כדבר אלוהים ואת אלוהי ישראל כאלוהים האמיתי אומרת דרשני...

השלמת הערך[עריכת קוד מקור]

אם נערוך את סדר הערך (כרונולוגיה), ונוציא גם כמה עניינים כפולים, לדעתי יהיה אפשר כבר להוריד את ׳תבנית ההשלמה׳ מכאן. אני גם מציע להוסיף לערך:

  • פיסקת אטימולוגיה
  • פיסקה על כ״ד צירופי השם ושילובם בשם אדני
  • בירור עד כמה ידעו השם במצרים העתיקה
  • פיסקה על מקרים ואופי של דיבור השם עם בשר ודם (כפי שמובא במקורות, כולל טענות אנשים למיניהם שדיבר השם אליהם)
  • ענין ברכות הנהנין (וכל הברכות) שמברכים לשם הזה
  • ביטוי ברוך השם המודרני כמקביל לברכת הקוצרים כפי שמופיע בספר רות
  • מידות ואופי השם (שלש עשרה מידות)
  • בירור עמדת ספר הבהיר בהגיית השם

--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• ה' בכסלו ה'תשע"ד • 10:48, 8 בנובמבר 2013 (IST)

אני בספק שזה נחוץ בוודאי בצורה שהצעת. אבל נמתין לתגובות נוספות. גילגמש • שיחה 19:57, 9 בנובמבר 2013 (IST)
ברצ(ח)ינות ;-) ? אם כן אפשר להוריד תבנית ההשלמה כבר עכשיו!--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• ז' בכסלו ה'תשע"ד • 14:15, 10 בנובמבר 2013 (IST)
בצעתי איחוד הערך שם המפורש והרחבתי פיסקת הגיית השם וכיוון שלא נעים להשאיר תבנית העבודה לזמן ארוך (יותר משבוע?), הסרתי אותה. ויש לנו עוד להשלים את הערך כנ״ל,תודה--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• י"ז בטבת ה'תשע"ד • 18:50, 19 בדצמבר 2013 (IST)

האמנם האל "יהוה" אינו מופיע בפנתאון אלים אחר?[עריכת קוד מקור]

המקור לקביעה הזאת, שלמיטב ידיעתי אינה נכונה, הוא מקור מיושן בן כמה עשורים. בוויקיפדיה אנגלית יש ערך שלם שמוקדש ל"יהוה" כאל בפנתיאונים קודמים en:Yahweh (Canaanite deity). כך למשל, כתב מצרי מונה את יהוה כאל של בני הקבוצה שסו במאה ה-14 לפני הספירה. Ben tetuan - שיחה 13:42, 8 בדצמבר 2013 (IST)

עד כמה שהבנתי יש מחלוקת במחקר לגבי הדבר הזה. כדאי להזכיר את קיומה של המחלוקת הזאת. גילגמש • שיחה 14:36, 8 בדצמבר 2013 (IST)

למה לא נעשה דבר בנידון?יהוה מופיע גם באמונות כנעניות ובאופן חלקי גם במקומות אחרים במזרח התיכון זו לא המצה יהודית--א.פ עריכות 13:28, 2 במאי 2015 (IDT)

אתה מוזמן לעשות דבר בנידון... אישית אני לא בקיא מספיק בתחום כדי לערוך את השינויים הנדרשים. Ben tetuan - שיחה 14:22, 2 במאי 2015 (IDT)
  1. הערך בוויקיפדיה האנגלית כבר אוחד לערך en:Yahweh ולמעשה מציג את האל כאלם של ממלכות יהודה וישראל בלבד.
  2. באשר לשסו, העניין אינו חד משמעי ומוצג שם וכעת גם בערך הזה.
  3. למעשה, כפי שנכתב באנציקלופדיה העברית, עד היום לא נמצאה אף התייחסות קדומה לאל בשם "יהוה" שאינו אלוהי ישראל. כשזה ישתנה אז נעדכן.
  4. באשר לעריכות של Lioness מהיום, אני תמה על קביעתו שבמצבת מישע, בכונתילת עג'רוד ובמכתבי לכיש לא ברור מהטקסט שאזכורו של ה' מתייחס לעם ישראל. ביטלתי זאת. השאלה האם "אשרתו" המוזכרת בחלק מהכתובות היא אלה (כפי שכתב Lioness) או עץ (כפי ששיערו חוקרים אחרים), אינה רלוונטית לערך זה. די לנו בקישור לערכים העוסקים בכתובות. בברכה, גנדלף - 23:06, 05/09/15

Lioness, מה המקורות שלך לעריכה שלך? אמנם האנצ' העברית הוא מקור לא מי יודע מה בהיותו אנצ' וגם זה מקור מיושן ואולי יש ממצא חדש, אבל בכל זאת נכתבה על ידי מומחים ואי אפשר לדחות אותה על הסף בלי להציג מקורות אמינים חלופיים. אתה מביא מקור לכך שיש כאלה שמזהים את השסו האלה עם בני ישראל, אבל הזיהוי הזה שנוי במחלוקת וזה גם נובע מהטקסט שלך "יש שמזהים" - כלומר יש שמזהים ויש שלא מזהים. גם אמונתם ביהווה איננה ודאית כלל היות שגם אצלך כתוב "מספר היסטוריונים משערים..." - כלומר יש כאלה שמשערים הפוך. לגבי השמות התאופוריים - זאת גם הוכחה חלשה בעיני. בעיני, אפשר לכתוב לכל היותר שיתכן שהיו עמים נוספים שהאמינו ביהווה, אך אין לקבוע באופן חד משמעי שזה כך. לחלק השני של העריכה שלך לגבי הכתובות השונות לא סיפקת אף מקור וסתם הטלת ספק. זה לא ממש מתאים, במיוחד בערך כזה, שהוא מרכזי מאוד ויש להיזהר בכתיבה בו. קוראים רבים חשופים אליו. גילגמש • שיחה 05:45, 6 בספטמבר 2015 (IDT)

קראתי על הנושא ,וציטטתי גם בערך על מקור האלוהות יהוה את הספר של וויליאם דיוור שבו הוא מדבר בפירוש על התפתחות האלוהות "יהוה" לאלוהות של עם ישראל כעם שהחל בפולחן פוליתאיסטי . בכתובת אל כום אתה מוזמן לבדוק ואם אני טועה לשנות כנ"ל לגבי מכתבי לכיש ,לא אמרתי שהוא מצוין כמי שאינו אלוהים ישראל רק שלא מצוין בוודאות ,כנ"ל לגבי מצבת מישע . בקשר לכונתילת עג'רוד מצוין שם בודאות בראיות הארכיאולוגיות שמדובר באלוהות איזורית "יהוה שומרון" משמע אל איזורי ולא אוניברסלי .בקשר לשסו של יהו ,זה נחשב לדעה נפוצה מאוד בידי מספר רב של היסטוריונים וחוקרי מקרא שהמדינים שלרוב מזוהים עם השסו של יהו קדמו באמונתם ביהוה לתושבי ממלכת ישראל ויהודה ,אתה מוזמן לקרוא על הנושא בספר של ישראל קנוהל אם אתה לא מחבב את וויליאם דיוור . לכל מה שרשמתי יש ביסוס למיטב ידעתי ואם אתה יודע אחרת בבקשה תבסס זאת Lioness - שיחה 05:54, 6 בספטמבר 2015 (IDT)

אם אתה רוצה הוסיף [דרוש מקור] עד שאדע בוודאות ,למיטב ידעתי לא מצוין שם במפורש שמדובר באל של עם ישראל בלבד על אף שמכירים באותה אלוהות .Lioness - שיחה 05:55, 6 בספטמבר 2015 (IDT)

הספרות שציינת לא לפני ואין לי אפשרות טכנית לבדוק אותה, גם אילו הייתי רוצה. על האוסטרקונים והכתובות לא הוספת שום מקור. לגבי הזיהוי של השסו האלה - שמעתי על כך בהרצאה שמישהו העלה ליו טיוב אבל אני לא מאוד בקי בנושא (אני מתעסק בתקופות מאוחרות יותר). אני כן יודע שהמקורות לדבר כזה הם בהכרח חלשים כי האימפריות כתבו בעיקר על עצמן וכל מיני שסו וחבירו למיניהם מוזכרים ברפרוף במקורות אלה. יש להיזהר בציטוט מהמקורות בנושא כזה, שהרקע התיעודי שלו דל. גילגמש • שיחה 06:06, 6 בספטמבר 2015 (IDT)
Lioness, אין חולק על כך שהיו תקופות שבהם ה' נעבד כחלק מפולחן פוליתאיסטי (מה שנקרא בהלכה 'עבודה זרה בשיתוף'). זה לא קשור לשאלה האם נעבד על ידי עמים אחרים. בברכה, גנדלף - 09:08, 06/09/15
כרגע בערך מופיע בערך "כל האזכורים החוץ מקראיים (כמו גם המקראיים) הברורים שנמצאו - שם "יהוה" מוזכר רק בהקשר לאלוהי ישראל" אני לא מבין מה שם התואר "הברורים" עושה במשפט...בכל מקרה זה לא מדויק וכנראה גם לא נכון. כפי שכתבו פה עבדו את יהוה עבודה זרה. גילגמש לא מספיק לפטור אנשים בספרות שלא לפניך. לעיונך. לא ייתכן שבערך לא מוזכר שהדמות הייתה חלק מפולחן פולתאיסטי "אשרה ויהוה".213.8.204.2 17:06, 17 באפריל 2017 (IDT)

הצעה[עריכת קוד מקור]

יש לאחד את "מקורותיה של האלוהות "יהוה"" ואת "מקור השם "יהוה" ->במקורות חוץ מקראיים". מדובר בנושאים שזורים זה בזה Lioness - שיחה 15:25, 5 בספטמבר 2015 (IDT)

כלומר אם אני רוצה להוסיף מקורות ארכיאולוגים לדוגמה על מקור השם והאלוהות זה בעיתי לבחור איפה להוסיף אותם בלי שיצא כפילויות . Lioness - שיחה 15:40, 5 בספטמבר 2015 (IDT)

הערך דורש עריכה, אבל אני לא בטוח שירדתי לסוף דעתך. מדוע איחוד הפרקים האלה נחוץ כדי להציג את המקורות הארכאולוגיים? גילגמש • שיחה 18:47, 6 בספטמבר 2015 (IDT)
אני מסכים עם Lioness. המבנה הקיים מציג מקורות ארכאולוגיים פעמיים. בנוסף הסדר אינו נכון כי ההשערות לגבי ראשית עבודת האל נסמכות על המקורות אך מוצגות לפניהם. אני מציע לשנות את שם הפרק "מקור השם "יהוה"" ל"מקורות", ולהעביר את הפרק "מקורותיה של האלוהות "יהוה"" לפרק זה כפסקה שלישית, שתקרא למשל "פרשנות". בברכה, גנדלף - 20:21, 06/09/15
השם "מקורות" מבלבל והקורא עשוי לחשוב שמדובר בביבליוגרפיה או משהו כזה. גילגמש • שיחה 20:23, 6 בספטמבר 2015 (IDT)
צודק. אז נקרא לפרק "בארכאולוגיה", והפרק על ראשית האלוהות יישאר פרק נפרד שיבוא אחריו ויקרא "במחקר ההיסטורי". בברכה, גנדלף - 20:34, 06/09/15
רעיון טוב. גילגמש • שיחה 21:21, 6 בספטמבר 2015 (IDT)

שם הערך[עריכת קוד מקור]

למעשה הערך עוסק בכללות בשם המפורש, ולא בשם ספציפי, לכן שמו צריך להיות השם המפורש. ביקורת - שיחה 14:34, 27 בינואר 2017 (IST)

מה לגבי ההצבעה שנערכה בנושא? עלינו לציית למה שנקבע. גילגמש • שיחה 14:36, 27 בינואר 2017 (IST)
לא זוכר הצבעה שעסקה ספציפית בשמות ערכים, מה שכן שם הערך הנוכחי ראוי בהחלט לערך, יש המון מחקר ומידע, אבל הערך הנוכחי עוסק בשמות מפורשים שונים ולכן הכותרת שלו לא נכונה כעת. ביקורת - שיחה 14:46, 27 בינואר 2017 (IST)
ומה עם זה? ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 14 גילגמש • שיחה 15:07, 27 בינואר 2017 (IST)
נראה שהערך לא ממש סגור על עצמו אם הוא עוסק בזה או בזה. ראובן מ. - שיחה 15:13, 27 בינואר 2017 (IST)
גילגמש, לפי ההחלטה שם אפשר להשתמש בשם הזה. בזמנו עדיין קראו לערך השם המפורש.
ראובן מ., הפתרון הוא לפצל מתוך הערך את הקטעים שעוסקים בשם הספציפי לערך נפרד שהביבליוגרפיה שלו תתמקד רק בשם הזה. ביהדות ובכלל. ביקורת - שיחה 15:24, 27 בינואר 2017 (IST)
דומני שניתן לפצל את הערך ליהוה והשם המפורש. גילגמש, לדעתי הוא מתכוון לפיצול ולא לשינוי שם • חיים 7 • שיחה • 15:28, 27 בינואר 2017 (IST)
אם ביקורת סבור שהצעתו לא מנוגדת לתוצאות ההצבעה וזה לטובת העניין אני כמובן תומך. גילגמש • שיחה 15:35, 27 בינואר 2017 (IST)
מנוגדת, ודאי שלא. שם הערך הזה צריך להיות השם המפורש ואם יהיה מספיק חומר שעוסק באחד השמות, אפשר יהיה לפצל את הפרקים הרלוונטיים לערך נפרד כמקובל. ביקורת - שיחה 16:01, 27 בינואר 2017 (IST)

פיצול הערך[עריכת קוד מקור]

הערך דן בשני נושאים שונים: "יהוה" כשמה של אלוהות עתיקה, ו"יהוה" כשמו של אלוהים (יהדות) - הנושא הזה מופיע גם בתבנית:פירוש נוסף בתור נושא הערך. לדעתי צריך לפצל את הערך לשני ערכים שונים. כן, אני יודע שקוימו דיונים פה ושם, אבל הערך כפי שהוא היום לא מצליח להפריד בין הנושאים - ולא, זו לא הוכחה לאחדות הנושא, זו עצם הבעיה... בתודה, דג ירוק • שיחה • 21:22, יום שני בשבת, ז' בניסן ה'תשע"ז (IDT).

איך אתה מציע לפצל את הערך? אתה מציע לאחד חלק מהתוכן עם הערך אלוהים (יהדות)? גילגמש • שיחה 21:48, 3 באפריל 2017 (IDT)
לא, אני מתכוון לפיצול להשם המפורש - או יהוה (יהדות) - וליהוה (אל כנעני) או משהו דומה... בתודה, דג ירוק • שיחה • 22:03, יום שני בשבת, ז' בניסן ה'תשע"ז (IDT).
אתייג לכאן את משתמש:נרו יאיר ואת משתמש:ביקורת. גילגמש • שיחה 12:19, 5 באפריל 2017 (IDT)
הצעתי בפסקה הקודמת עסקה בשלב קודם: פיצול לערך על השם המפורש באשר הוא, וערך על שם ספציפי זה. דג ירוק רוצה פיצול נוסף בתוך השם הזה, זה שלב נוסף. ביקורת - שיחה 12:28, 5 באפריל 2017 (IDT)
אני מציע שתדונו ביניכם ותגיעו להסכמה איך בדיוק אתם מציעים לפצל. הרי לא הגיוני לכתוב ארבעה ערכים על אותו הדבר. גילגמש • שיחה 12:50, 5 באפריל 2017 (IDT)
השם המפורש זה משהו אחר שאינו קשור ספציפית לכאן. דג ירוק צודק שהשם הספציפי הקדוש ליהודים אינו מתייחס לזה האלילי-כנעני, אבל כמובן שהמחקר מתייחס לקשר אפשרי בין השמות, לכן אשמח לשמוע מדג ירוק כיצד הוא חושב לבצע את הפיצול הנוסף. ביקורת - שיחה 12:54, 5 באפריל 2017 (IDT)
כרגע, הערך דן גם ב"השם המפורש" במובנו המורחב; כמובן שאין מקומו גם בערך יהוה (יהדות) - יש לכתוב ערך נפרד לשמות הארוכים.
בנוגע לערך הספציפי "יהוה", גם אם נאמר שיש קשר בין "יהוה" הפרה-ישראלי ו"יהוה" היהודי, עדיין הקשר ביניהם לא יותר הדוק מאשר הקשר בין "יהוה" ל"אלוהים". לכן אני מציע לכתוב ערכים נפרדים ליהוה (אל שמי) וליהוה (יהדות) - כששניהם יאזכרו בקצרה אחד את השני, בפסקה כמו "יהוה בתנ"ך" או משהו דומה. בתודה, דג ירוק • שיחה • 16:34, יום רביעי בשבת, ט' בניסן ה'תשע"ז (IDT).

נא לא לבצע פיצול לפני שמתגבשת הסכמה על בסיס דיון. יש כאן חילוקי דעות ולא ניתן לפעול באופן חד צדדי. Dvh - שיחה 15:51, 25 באפריל 2017 (IDT)

Dvh, לא היו שום חילוקי דעות; מדובר בגיבוש רעיון. אחרי שהדיון בנושא נגמר החלטתי סופסוף לפצל (יש עוד מה לשפר, אני לא מגיע לכל מקום...) בתקווה שלא יהרסו את הכל עכשיו ובתודה, דג ירוק • שיחה • 15:57, יום שלישי בשבת, כ"ט בניסן ה'תשע"ז (IDT).
אתה לא יכול לפצל על דעת עצמך. אין הסכמה מובהקת בדיון לפיצול. שחזור העריכה שלך היה תקין. גילגמש • שיחה 17:11, 25 באפריל 2017 (IDT)
לשיחות לפעמים יש נטייה לדעוך מעצמן, לפני שמגיעים לגיבוש דעה כלשהי; אם אחרי יותר משבועיים לא מגיעה כל תגובה, כנראה שהמשתמשים האחרים רואים את הדיון כסגור, והמילה האחרונה היא שלי...
בכל אופן, אי אפשר להשאיר את המצב הנוכחי כך; או שמחזירים את העריכה שלי, או שמוחקים את שני הערכים שכבר הספקתי לכתוב ויוצאים למבצע שכתוב של הערך. בבקשה להבנה, בתקווה לסיום מהיר ובתודה, דג ירוק • שיחה • 17:28, יום שלישי בשבת, כ"ט בניסן ה'תשע"ז (IDT).
כבר ביקשתי את מחיקתם. אתה לא יכול לפעול על דעת עצמך ולחסל ערך שלם וליצור שניים אחריו בלי שהתגבשה הסכמה. פתחת את הדיון אז בבקשה - נהל אותו ותגבש הסכמה. לא ניתן לפרש את דעיכת הדיון כתמיכה בהצעת הפיצול שלך. גילגמש • שיחה 17:30, 25 באפריל 2017 (IDT)
חסכתי לך את המאמץ... ועכשיו מה? אין לי מושג כיצד מנהלים דיון ובאיזה צבע נראית הסכמה; כל מה שאני יודע זה שהערך כפי שהוא היום מעוות ולא קריא, וששום דבר לא ייצא אם מישהו לא יעשה משהו... בייאוש כמעט מוחלט ובכל זאת בתודה, דג ירוק • שיחה • 17:40, יום שלישי בשבת, כ"ט בניסן ה'תשע"ז (IDT).
פיצול ל"השם המפורש" ול"יהוה (אלוהות)" (?) הוא אולי הפתרון. AddMore-III - שיחה 18:01, 25 באפריל 2017 (IDT)
ומה להשים ב"יהוה (אלוהות)"? מה שנמצא עכשיו בערך? רק מה שכבר כתבתי ביהוה (אל שמי)? ואל תשכח שאת השם המפורש כבר מחקו (ותפרו לכאן במומחיות ששמה בצל את דוקטור פרנקנשטיין...) בתקווה מחודשת שאולי ייצא מזה משהו ובתודה, דג ירוק • שיחה • 18:09, יום שלישי בשבת, כ"ט בניסן ה'תשע"ז (IDT).
התחלתי לקרוא את ספרו של יגאל בן-נון, קיצור תולדות יהוה, לא בטוח שפיצול הערך הוא הדבר הנכון, גם לא מדובר כאן בערך מאד מאד גדול. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 19:37, 25 באפריל 2017 (IDT)
אולי הערך לא גדול, אבל הוא מנסה להקיף נושאים שהקשר ביניהם רופף מדי. באנגלית כבר קיימים Yahweh וJehovah בשני ערכים נפרדים; אני לא רואה סיבה מספקת לא לפצל את הערך גם אצלנו... בתודה, דג ירוק • שיחה • 20:12, יום שלישי בשבת, כ"ט בניסן ה'תשע"ז (IDT).
בכל מקרה מה שעשית שמחקת את ההיסטוריה של הערך הזה ואת כל העריכות של כל אלה שתרמו לו ויצרת שני ערכים חדשים כאילו אתה היוצר, היא לא הדרך לעשות פיצול בין ערכים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 20:17, 25 באפריל 2017 (IDT)
הערך הזה מבולגן; הנושאים שצריך לפצל - וגם אלה שלא צריך - מפוזרים לאורך כל הערך פה ושם, בלי שום סדר. כל מה שניסיתי לעשות הוא למיין את המידע כפי שהוא כתוב בערך ולסדר אותו בשני הערכים באופן מסודר. בכל מקרה, בגדול שמרתי על רוב הפסקאות הקיימות... בתודה, דג ירוק • שיחה • 20:30, יום שלישי בשבת, כ"ט בניסן ה'תשע"ז (IDT).
אבל טכנית עשית שגיאה. מחקת את ההיסטוריה, וייחסת את כל התוכן בשני ערכים כאילו הוא כולו נכתב על ידך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן
אז איך הייתי אמור לעשות את זה? בתודה, דג ירוק • שיחה • 20:52, יום שלישי בשבת, כ"ט בניסן ה'תשע"ז (IDT).
דג ירוק כדאי לתייג אותי אם אני נשאלת שאלה. הדרך הנכונה לעשות זאת ללא כל קשר לערך זה היא. לקבוע מהי המשמעות העיקרית של הערך והוא ישמור את ההיסוריה ובו ייכנסו השינויים, הערך השני ייפתח כערך חדש ובתקציר העריכה יש לכתוב שתוכנו פוצל מהערך העיקרי. במקרה של שני ערכים אין בכלל צורך בדף פירושונית, אפשר להשתמש בתבנית {{פירוש נוסף}} המפנה מהערך בעל המשמעות העיקרית לערך השני. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 09:51, 26 באפריל 2017 (IDT)

עקרונית, דג ירוק צודק, האלהות ביהדות במרוצת השנים תפסה יחודיות פילולוגית ומטאפיזית, אפילו שכנראה בעבור הישראלים המקוריים יהוה היה אל בין אלים ולא יחיד. ישנם ערכים לאל אבי האלים הכנעניים, וערך לאלהים, לכן ראוי אולי לערוך ערך ליהוה מהפולחן הפולותאיסטי ולערך יהוה-אלהים (כפי שמופיע בבראשית ב') כשבערך יהיה כתוב על השמות המפורשים (בדיוק כפי שראוי לכתוב בערך אלהים...) יהוה, אהיה, אדני... וכמובן שבערך יהיה כתוב שהסברה המקובלת במחקר שיהוה אלהים הוא למעשה גלגול של יהוה הפולותאיסטי. ההערה ש"הערך גדול" סוביקטיבית ושגויה אוביקטיבית.31.154.81.64 01:07, 26 באפריל 2017 (IDT)

ערך הנושא את השם "יהוה" צריך לדון בשם זה בלבד; שמות אחרים צריכים לבוא בערך נפרד(אנ'). בתודה, דג ירוק • שיחה • 09:33, יום רביעי בשבת, ל' בניסן ה'תשע"ז (IDT).
דג ירוק,לא במקרה של יהדות, אומנם הרמב"מ מייחס לו את הקדושה המרבית (לך תבין חשבונות של קדושה) אך לא בהכרח הדבר כך, אולי ראוי הערך יהוה להיות באופן טבעי על הפולחן הפולותאיסטי ואילו ערך השם המפורש, או שמות אלהים ביהדות יכיל את המידע על מופעי יהוה במקרא ובתורה שבעה"פ. האשכנזים אומרים אלוקים, והבורים שבין הספרדים גם כן התחילו במנהג הזה בעשורים האחרונים, הם מתייחסים לא "וינקוב שם יהוה" או ל"לא תשא" באופן רחב, כך שאני דווקא איני חושב שבהכרח ראוי לערך, כמו שראוי להפנייה לערך מהסוג "שמות האל ביהדות" או "השם המפורש" (הביטוי מאוד מקובל בקרב דוברי העברית בת זמננו)31.154.81.64 12:30, 26 באפריל 2017 (IDT)
במקרה וקראת את הערך, יש בו חומר רב הדן ביהוה בתור שמו של אלוהי ישראל; במקרה ואתה לא מצליח למצוא את זה (ואני משער שכך הוא) אתה מוזמן להסתכל בערך שניסיתי לפצל ממנו; כל זה מדבר דווקא על השם יהוה, ולא על שמות אחרים. בתודה, דג ירוק • שיחה • 14:18, יום רביעי בשבת, ל' בניסן ה'תשע"ז (IDT).
מדוע לא לאחד הערכים השונים אלהים (יהדות) ויהוה (יהדות) (כפי שהצעת) לערך אחד על האל ביהדות או שמות האל ביהדות, בסופו של דבר ביהדות אלו לא אלים שונים, וזו הרי כל המהות של היהדות, אחדות האל, ואלו הם רק שמות במסגרת שלילת התארים (ויש מי שיגיד גם שהפרדתו מן העולם, להבדיל מאנמיזם ופאנתיזם)31.154.81.64 16:22, 26 באפריל 2017 (IDT)
הערך אלוהים (יהדות) דן באלוהי ישראל עצמו, מהותו ומעשיו. הערך "יהוה" (יהדות), עם זאת, דן בשמו המיוחד של אלוהים וכל מה שקשור לזה. היה אפשר לחשוב שכיוון שזהו שמו הפרטי של אלוהים אז כל המידע עליו עצמו צריך להיות בערך "יהוה", אבל זה ייצור רק יותר בלגן; אולי צריך לקרוא לערך אלוהים ביהדות כמו באנגלית... בתודה, דג ירוק • שיחה • 16:50, יום רביעי בשבת, ל' בניסן ה'תשע"ז (IDT).
ובכן מדוע דג ירוק לא להכניס המידע על יהוה ביהדות (אני מסתייג מהניסוח שם פרטי, זה לא שיש לו שם נוסף, או שם משפחה, או בכלל תרגם זאת יוצא לך שם נוצרי :-) בערך אלהים (יהדות)?, אלהים הוא גם שם, ויש מי המתייחסים אליו כאל מפורש לכל דבר (ונזהרים לנקוב בשם אלא הוגים אלוקים). אני משתכנע יותר ויותר שראוי שתהיה פסקה בערך אלהים (יהדות) או האל ביהדות (אם תרצה), שתפרט על יהוה, והערך יהוה יוקדש לפולחן האל הפולותאיסטי. בתחילה ההתייחסות בתורה אינה ליהוה אלא ליהוה-אלהים.31.154.81.64 17:47, 26 באפריל 2017 (IDT)
אני לא מצליח להבין את ההגיון בפיצול הערך הנוכחי. האם אותו אל של אותו העם הוא "שמי" או "כנעני" כאשר נזכרת אלה לצידו, אבל שייך ל"יהדות" כאשר איננה נזכרת? זה נראה כמו כשל הגיון מסוג שום סקוטי אמיתי. H. sapiens - שיחה 19:14, 26 באפריל 2017 (IDT)
מלכתחילה לא ברור מדוע ישנו ערך ואין זה חלק מהערך אלוהות ביהדות או משהו כזה, ההתייחסות ליהוה כאל אחר מאלהים היא מוזרה, למיטב ידיעתי יש אל אחד ביהדות כפי שנוסחה בימי בית שני. יהוה ראוי לערך פולותאיסטי משום שהפולחן שלו היה כזה, ואומנם מדובר היה על גבול שבין ישראליות לחטא, היום מקובל שהמלחמה בעבודה זרה היא עיקר ביהדות.31.154.81.64 21:21, 26 באפריל 2017 (IDT)
אני אחזור על זה שוב: שמו של אלוהים איננו אלוהים בעצמו (דווקא היהדות מאמינה ש"בַּיוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", אבל ”דבר זה אין כח בפה לאומרו ולא באוזן לשמעו ולא בלב האדם להכירו על בוריו” (משנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ב', הלכה י', עיי"ש); בכל מקרה לא מדובר בנושא אחד מבחינה אנציקלופדית.) אולי כן היה צריך לכתוב ערך אחד על אלוהים וערך נוסף על שמותיו של אלוהים, אבל גם בין השמות אני חושב שיהוה ראוי לערך בפני עצמו. בתודה, דג ירוק • שיחה • 09:19, יום חמישי בשבת, א' באייר ה'תשע"ז (IDT).
אתה לא רוצה שמות האל ביהדות קבל...כינויי האל ביהדות. ביסוד שלילת התארים עומד היסוד לפילוסופיה של הלשון, הפער שבין האובייקט לתיאורו. מה ההבדל בין אלהים לבין שמותיו :-) יש לעסוק בשמות אלהים במסגרת הערך אלהים. אגב אלהים הוא שם של אלהים, "בראשית ברא אלהים", לא כתוב שם לא יהוה-אלהים, לא יהוה, לא אדני ולא אהיה.31.154.81.64 10:34, 27 באפריל 2017 (IDT)
כיום, שמותיו של אלוהים כן מופיעים בערך על אלוהים, אבל כמעט שלא כתוב עליהם דבר, בהשוואה לערך הנפרד באנגלית או לערך על השם היחיד שזכה לערך נפרד (ויש עוד מה לכתוב על השמות האחרים...) אולי תגיד כי זה דורש רק הרחבה של הערך, אבל בכל הנוגע ליהוה, המידע עליו רב מכדי להיכנס בפסקה משנית אחת בערך שנושאו (האנציקלופדי!) שונה; הדבר נכון גם לגבי כלל השמות האחרים. בתודה, דג ירוק • שיחה • 20:43, יום חמישי בשבת, א' באייר ה'תשע"ז (IDT).
דג ירוק זה לא שונה כפי שאתה טוען, הבאתי הדוגמא של האשכנזים האומרים "אלוקים", האיסור על נשיאת השם לשווא אינו ייחודי לשם יהוה, כמובן שאיני פוסל את העובדה שהתקבל והתקבע ביהדות שזהו הקדוש בשמות האל. אני משוכנע שזה בסך הכל דורש הרחבה, גם אם המידע רב על השם יהוה, זהו רק שם (עם כל הכבוד לדתיים שהוא קדוש עבורם, גם הם מבינים שזה לכשעצמו לא "הדבר האמיתי"- אחוריים ולא פנים אם תרצה), ואולי חלק מהמידע ראוי שיופיע במסגרת ויקימילון. בכל מקרה דווקא בערך אחד הקורא יצא נשכר יותר, כי הדברים יבואו בזיקה חזקה יותר, ביהדות יהוה הוא אלהים, ואלהים הוא יהוה. מעבר לכך אנחנו "נחסוך" כפילות מידע שבוודאי תופיע בערכים יהוה, אלהים, השם המפורש, שמות האל ביהדות... בערך אחד מידע יופיע פעם אחת ואילו כבר בשניים יוכפל.31.154.81.64 21:11, 27 באפריל 2017 (IDT)
מה שאתה מנסה לטעון הוא שהמידע הרב שיש בערך אינו ייחודי דווקא לשם יהוה, אל יכול להתאים לכל שם; זה לא נכון. אתה יכול לראות בערך שכמעט כל המידע קשור לשם יהוה בלבד - גם אם נתעלם מהחלק הפרה-ישראלי; אשמח אם תוכל להצביע על מה שלדעתך מתאים לכל השמות ולא רק ליהוה. בתודה, דג ירוק • שיחה • 21:26, יום חמישי בשבת, א' באייר ה'תשע"ז (IDT).
דג ירוק הסברתי שהמידע הייחודי יופיע בפסקה רלבנטית, אין הצדקה לערך אם אנו חושבים על הדברים לעומקם, מדובר באותו אובייקט (מתקיים יחס לא של אלהים או יהוה אלא של אלהים אם ורק אם יהוה). אל תתרגש מהאורך והרוחב והעומק של הערך, ערך מרחיב ומעמיק עם תוכן עניינים ערוך כראוי והפניות לחלקיו השונים הוא ערך מיטבי.31.154.81.64 22:38, 27 באפריל 2017 (IDT)
הערך ארוך מדי בשביל פסקה אחת, גם אם תפצל אותה לפסקאות משנה. חוץ מזה, עם החומר שקיים בערכים כיום זה בלתי אפשרי לאחד את הערכים - יש לנו יותר מידע על יהוה מאשר על אלוהים עצמו... אולי אחרי תרומה משמעותית לערך אלוהים (יהדות) יהיה אפשר לאחד את הערכים. בתודה, דג ירוק • שיחה • 23:06, יום חמישי בשבת, א' באייר ה'תשע"ז (IDT).
דג ירוק יש לך יותר עניין (קראתי הציטוט של שרייבר:) בעניין הזה, אתה יכול לנסות לערוך לא פסקה אלא פרק נרחב על שמותיו של אלהים שיכלול את כל המידע הרלוונטי שבערך יהוה, ואתה יכול להציע אפילו להחליף את שם הערך ואני אתמוך בכך (לא אתמוך ב"בורא עולם מלך מלכי המלכים" אך כן יש לדאוג שהתיאור ופרק על שלילת התארים יופיעו בערך על האל ביהדות).גם אם בתחילה הפרק הזה בערך, על שמות האל ביהדות יהיה חסר דמיון (פרופורציה) בין השמות השונים, זה לא שזה קיים עתה...31.154.81.64 00:08, 28 באפריל 2017 (IDT)

מוזכרת נוודי המדבר (ה"שוסו" ) שאילו מארץ "יהו"[עריכת קוד מקור]

דורש תיקון. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 12:33, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

הניסוח באמת היה קלוקל. ניסיתי לתקן. גילגמש • שיחה 12:38, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

נראה שהערך נוטה לאתנוצנטריות יהודית אנא בשם חופש המידע תקנו את המעוות[עריכת קוד מקור]

אפשר להתחיל ממאמר זה

https://www.hofesh.org.il/freeclass/history/name_evolution/1.html

ויקיפדיה היא לא במה להפצת אידיאולוגיה אתאיסטית ואין מטרת הערך הזה להוכיח שאלוהים איננו קיים או משהו מעין זה. אפשר לשמור משהו גם לאתר חופש. גילגמש • שיחה 19:23, 28 באוקטובר 2017 (IDT)

שילוב שם ה' בפסוקים[עריכת קוד מקור]

― הועבר לדף ויקיפדיה:מזנון#שילוב שם ה' בפסוקים

שילוב שם ה' בפסוקים[עריכת קוד מקור]

― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

― הועבר מהדף שיחה:יהוה

היום הפנו את תשומת ליבי לכך שכשמצטטים פסוק לא כותבים י-ה-ו-ה- כי אם ה', שינוי המדיניות הופיע לאחר הצבעה משנת 2006. והרוב שם היה דחוק (22-21).
קישור להצבעת הפרלמנט תודה לבקרה וייעוץ האלוף שבקיא בכל המרחב.
לדעתי צריך לרענן שוב המדיניות בהצבעה משום שישנם אלפי פסוקים שמצוטטים כפי שהם עם השם המפורש. ורוב של פחות מ55% לא יכול לשנות מדיניות עט הזמיר - שיחה 12:26, 19 בפברואר 2018 (IST)

לא חשוב אם הרוב דחוק או לא. מדיניות חדשה נקבעת ברוב רגיל. אני לא רואה שום סיבה לשנות החלטות שהתקבלו בעבר. אם הוחלט לכתוב ה' ולא את השם המפורש, יש לכתוב ה'. אם יש ערכים שבהם המצב לא כך, צריך לתקן אותם בהתאם להחלטה שהתקבלה. גילגמש • שיחה 12:28, 19 בפברואר 2018 (IST)
גילגמש היקר היתה בעבר (לפני ההצבעה) מדיניות שהיו רושמים את שם המפורש. ב2006 התקיימה הצבעת "שינוי מדיניות". בשביל לשנות מדיניות נזקקים ללא פחות מ60% שתומכים בעד שינוי המדיניות, ולא היו 60% שהתנגדו למדיניות שהיתה קיימת עד אז. עט הזמיר - שיחה 12:45, 19 בפברואר 2018 (IST)
שינוי מדיניות שהתקבלה בהצבעה? • בקרה וייעוץ • שיחה • ד' באדר ה'תשע"ח • 12:47, 19 בפברואר 2018 (IST)
זה לא נכון. לפני ההצבעה לא הייתה מדיניות אלא היו ערכים שחלקם היו כתובים כך וחלקם אחרת. אין צורך ברוב מיוחס כדי לקבוע מדיניות חדשה. מדובר בעיני בעניין לא נורא חשוב שלא צריך להטריח את הקהילה בשבילו. אם אתה בכל זאת רוצה, שתי הדרכים לעשות זאת הן על פי מה שכתוב בפרלמנט: דיון במזנון, כתיבת טיוטה, איסוף חתימות והצבעה פורמלית או לחלופין דיון במזנון שבו יהיה רוב גורף שיתמוך בשינוי. כמו כן, לא כל מדיניות מתקבלת בהצבעה. יש הרבה מנהגים שהתקבלו ללא כל הצבעה. גילגמש • שיחה 12:48, 19 בפברואר 2018 (IST)
נראה לי שאשתמש בעצתך הראשונה. תודה. עט הזמיר - שיחה 12:57, 19 בפברואר 2018 (IST)
מה רע במדיניות הקיימת? יוני - שיחה 13:22, 19 בפברואר 2018 (IST)
אני לא יודע מה רע. היא החזיקה מעמד למעלה מעשר שנים. אני לא מבין למה לשנות את זה. גילגמש • שיחה 13:23, 19 בפברואר 2018 (IST)
אז זמיר תעשה טובה, אולי לפני החתמות, הצבעות, ובלה בלה. תן הסבר, על קצה המזלג, מה מפריע לך יוני - שיחה 13:29, 19 בפברואר 2018 (IST)
אני אסביר מה רע. עם ישראל עבר המון גלויות והתפזר ברוב או בכל חלקי תבל. ואף על פי כן ישנו ספר שהשתמר ככתבו וכלשונו (חוץ משינויים זוטרים) והוא מכונה ספר הספרים, הנוסח נשמר רק בזכות זה שלא שינינו ממנו אות אחת. אז כדאי שגם בויקיפדיה נמשיך במדיניות של אלפי שנים שלא משנים אות אחת מהתנ"ך (כשמצטטים ממנו). עט הזמיר - שיחה 13:32, 19 בפברואר 2018 (IST)
נו ברצינות, בכל מקום כותבים כך, ויש בזה יתרונות רבים. עם ישראל בהמון גלויות, ובכל פזורותיו בחלקי התבל - כך נהג. אם זה טוב לרש"י וכו' וכו' מה רע שכך ננהג אנו? יוני - שיחה 13:36, 19 בפברואר 2018 (IST)
מסכים עם עט הזמיר. כשמצטטים פסוק מהתנ"ך צריך להביא אותו באופן בו הוא מופיע בתנ"ך. אף אחד לא יעלה בדעתו לכתוב ג'=mc² במקום E=mc². Eladti - שיחה 13:37, 19 בפברואר 2018 (IST)

― סוף העברה

יותר חשוב שיפתחו את כל הר"ת שמפוזרים בלי סוף במרחב ואז ילצ"ג בב"א. בכתיבת ה' בשם - לפחות כולם מבינים למה הכוונה יוני - שיחה 13:41, 19 בפברואר 2018 (IST)
אתה מעלה בעיה נוספת, שגם בה יש לטפל. קיומה של בעיה אחת לא מצדיקה קיומה של בעיה אחרת. Eladti - שיחה 13:43, 19 בפברואר 2018 (IST)
כוונתי להמחיש שאין זה דומה לדוגמה שנתת. כאן הכוונה ברורה לכל. אדרבה: י-ה-ו-ה הוא לא קרי ולא כתיב יוני - שיחה 13:45, 19 בפברואר 2018 (IST)
החכמים כתבו את דבריהם על דף, וחששו שהדף יזרק לפח ועמו שם השם המפורש, פה זה הכל דיגיטלי, אין חשש. ויוני, זה כן כתיב. כי כך הוא כתוב.עט הזמיר - שיחה 13:49, 19 בפברואר 2018 (IST)
ויקיפדיה לא עובדת בשירות שמירת המסורת של אף עם. השיקול שבשמו הפסקנו לכתוב את השם המפורש במקום שזה לא הכרחי בו, היה בעיה של משתמשים דתיים להדפיס (ושל מחמירים גדולים יותר לסגור מסך) את השם המפורש, והחשש שהופעות מרובות של השם בצורתו יפריע להם להשתמש ולהיחשף למידע הרב והחשוב שאנחנו מנגישים בשם הציווי העתיק "ומלאה הארץ דעה". לא רואה שינוי כלשהו בנסיבות מאז הדיון הקודם. ביקורת - שיחה 14:39, 19 בפברואר 2018 (IST)
כשאתה מצטט את ספר הספרים, נא לצטט אותו ככתבו. השיקול של אלו שלא רוצים להדפיס את שם השם הוא שיקול צר, משום שרוב גולשי ויקיפדיה לא מדפיסים את מה שהם קוראים, ואלו שכן מדפיסים שיואילו בטובם לעשות החלף-X ב-Y. זה הרבה יותר קל מהעבודת קודש שאנו עושים כאן יום ולילה בחינם. עט הזמיר - שיחה 14:59, 19 בפברואר 2018 (IST)
לא השתכנעתי, נראה מיותר. זמיר עזוב יש דברים יותר בוערים. יוני - שיחה 15:34, 19 בפברואר 2018 (IST)
הוראת האקדמיה בעניין קיצורים וראשי תיבות היא שיש לכתוב אותם כפי שהוגים אותם. "צה"ל" ולא "צבא הגנה לישראל"; "אף על פי" ולא "אע"פ". את השם המפורש הוגים "השם" (לאו דווקא מסיבות דתיות). וכדי לא לבלבל עם "שם" ביידוע, כותבים "ה'". כל קורא עברית מתחיל מכיר בדרך כלל את הסימן, הגייתו וכוונתו. לא רואה צורך לשנות. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 15:39, 19 בפברואר 2018 (IST)
קובץ על יד שיכנע אותי. ירדתי מזה. תודה למשתתפים בדיון. עט הזמיר - שיחה 15:55, 19 בפברואר 2018 (IST)

הערת הבהרה בנוגע ל־55%. ההחמרה לרוב של 55% או 60% התקבל לפני 3-4 שנים, לפני כן היה מספיק רוב רגיל. לכן הצבעה מ-2006 שהתקבלה ברוב רגיל עמדה ברוב הנדרש בשעתה. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 14:22, 20 בפברואר 2018 (IST)

― סוף העברה

לא ברור למה אוחד עם שם המפורש[עריכת קוד מקור]

הערכים אוחדו לפני כמה שנים ולא מצאתי דיון נורמלי שהתקיים בעניין. על פניו זה צריך להיות שני ערכים שונים, או שהשם המפורש יהיה פירושונים כי יש בזה כמה שיטות ראו למשל כאן. קפדניקו - שיחה 08:38, 26 בפברואר 2019 (IST)

ניקוד השם[עריכת קוד מקור]

בפסקה "הגיית השם", אחד הנימוקים לניקוד המקובל (לפי הכתוב שם) על החוקרים, "יַהוֶה", הוא בתבניות שמות תאופוריים "יהו"/"יו". אבל דווקא מהשמות התאופוריים נראה שהצורה המקורית הייתה כמו בניקוד המסורה, "יְהֹוָה". למשל יְהוֹשֻׁעַ, יְהוֹנָתָן, יְהוֹיָכִין, וכל שם שתחילתו בשם יהוה נקרא ונכתב יְהוֹ (או יוֹ בגרסה המקוצרת) ולא יַהוֶ. אז אם אני מבין נכון זו דווקא עדות לצורה המקובלת ולא לדעת המחקר. 5.29.250.189 22:37, 8 במאי 2019 (IDT)

אגב, דבר מעניין הוא שבשמות התאופוריים שהשם יהוה משולב בסופם הניקוד הוא דווקא יָהוּ (אֵלִיָּהוּ, יְשַׁעְיָהוּ, יִרְמְיָהוּ...)5.29.250.189 22:44, 8 במאי 2019 (IDT)

פיצול השם המפורש מיהוה[עריכת קוד מקור]

מכיון שהערך אוחד עם השם המפורש בדיון איחוד שלא היו בו משתתפים מלבד המציע, בעוד שכמה עורכים הביעו את דעתם לפני כן דווקא בעד פיצול, אני מציע שוב לפצל את הערכים ולכלול ביהוה רק מה שקשור ליהוה. קפדניקו - שיחה 11:32, 31 ביולי 2019 (IDT)

אני מתנגד לפיצול. גילגמש • שיחה 11:54, 31 ביולי 2019 (IDT)
אין צורך ב"פיצול", מספיק להעביר את הפסקאות הרלוונטיות (מתחיל מאמצע יהוה#שימושים קצרים ותאופוריים) לדף חדש... קריצה בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 14:25, יום רביעי בשבת, כ"ח בתמוז ה'תשע"ט (IDT).
הדבר אינו תקין. אין להעביר חלקים מהערך תוך יצירת ערך אחר ללא דיון פיצול. גילגמש • שיחה 15:44, 31 ביולי 2019 (IDT)
😉 ציניות‏!‏ כוונתי, החלק של השם המפורש בערך אינו חלק אינטגרלי מהערך יהוה ואני תומך בפיצולו לערך נפרד. גם במקרה והערך לא יפוצל יש לדאוג לאיחוי הערך בצורה מתאימה וקריאה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 19:53, יום רביעי בשבת, כ"ח בתמוז ה'תשע"ט (IDT).
קפדניקו, ההצעה שלך לא ברורה, וגם לא נימוקיך. יוניון ג'ק - שיחה 00:45, 1 באוגוסט 2019 (IDT)
יוניון ג'ק, ההצעה שלי היא להחזיר את המצב שבו כמו בויקיפדיות רבות – "יהוה" ו"השם המפורש" הם שני ערכים נפרדים. הנימוק הוא שביהדות יש שמות רבים שנקראים "השם המפורש" ויש גישות שונות מהו השם הזה, למשל הרמב"ם סובר שזה יהוה, אבל אחרים סוברים שזה שם בן ע"ב, (ראו למשל כאן). הערכים אוחדו על ידי פרץ הכהן בדיון ללא משתתפים, אך עורכים אחרים (Rex~hewiki (ז"ל), שנילי, Aviados, דניאל ב., עמית אבידן) הביעו את דעתם כמה שנים קודם שהערכים צריכים להיות מפוצלים. ראו שיחה:השם המפורש#ההפניה מן הערך יהוה. קפדניקו - שיחה 09:44, 1 באוגוסט 2019 (IDT)
לפיצול ברור. מדובר בשני מושגים שונים לחלוטין. ואגב מה שעשה פרץ הכהן נראה כמחטף: מחובתו היה להפנות את תשומת לב כל מי שהשתתפו בהצבעה על הפיצול לדיון החדש, כמקובל. עמית - שיחה 19:05, 1 באוגוסט 2019 (IDT)
לאחר ההסבר המשכנע של קפדניקו גם אני תומך בשינוי המוצע. גילגמש • שיחה 20:18, 1 באוגוסט 2019 (IDT)

שאלה לגבי כינוי ליהוה[עריכת קוד מקור]

הכינוי י״ו אינו מקובל? ממה שאני יודע אסור להשתמש בצירוף האותיות האלה (בתאריך עברי למשל) כי זה כינוי שלו.המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 21:27, 8 באוגוסט 2019 (IDT)

המקיסט, המנהג לא להשתמש בצירוף י"ו הוא מנהג שהחל בעת החדשה, אולי בהשפעת המקובלים שהחמירו לא להזכיר אפילו שמות מלאכים. זה לא כינוי אלא חלק מאותיות השם. יוסף יצחק-שיחה, ו' באלול ה'תשע"ט. 12:07, 6 בספטמבר 2019 (IDT)
המקיסט אתה דתי?

אני - נחליף מילה?? - ה' הוא המלך 21:08, 14 במרץ 2022 (IST)

יוּד קֵיי וַאו קֵיי[עריכת קוד מקור]

הכינוי הזה לשם הוא די נפוץ, ואפילו נדפס פעם באחד הסידורים. האם ידוע למישהו מידע נוסף עליו (כמו למשל כיצד נוצר) ואיך כדאי לשלבו בערך? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 21:05, יום שלישי בשבת, כ"ו באב ה'תשע"ט (IDT).

כתיבת יהוה בכתב עברי עתיק במגילות קומראן[עריכת קוד מקור]

יצא לי לראות את מגילות קומראן של הכהנים הצדוקים ושבמגילות הם רשמו את שם האלוהים בכתב עברי עתיק לעומת שאר המגילה שנכתבה בכתיב בבלי. אם יש טעם להוסיף דבר כזה לערך אני אוסיף. השאלה שלי האם אני חייב לכוון למקור. להביט לאופק - שיחה 12:26, 31 במרץ 2020 (IDT)

כבר מוזכר בערך שכך הוא המופע של השם במגילות הגנוזות (שאגב, בניגוד לדבריך, לאו דווקא מיוחסות לכוהנים הצדוקים). Ronam20 - שיחה 13:02, 31 במרץ 2020 (IDT)
לא שמתי לב. תודה. תוכל לכוון אותי איפה בערך? להביט לאופק - שיחה 14:17, 2 באפריל 2020 (IDT)
בפסקה הזו Ronam20 - שיחה 14:40, 2 באפריל 2020 (IDT)
תודה אלוף. חייב לציין שיש בך משהו מאיר פנים לויקיפדים חדשים. אני מקווה ששמים לב אליך בעניין הזה. ועוד שאלה ברשותך. ראיתי איך עשית הכוונה לפסקה אבל איך עושים הפנייה לפסקה בדף אחר? או לאתר חיצוני אם בכלל אפשר.. להביט לאופק - שיחה 16:55, 2 באפריל 2020 (IDT)
ראה עזרה:קישורים. Ronam20 - שיחה 17:00, 2 באפריל 2020 (IDT)
תודה צדיק להביט לאופק - שיחה 17:01, 2 באפריל 2020 (IDT)

Unicode[עריכת קוד מקור]

בשנת 1998, פרסם מיכאל אברסון בקשה ליצירת תו חדש הנקרא משולש יודים (Yod triangle) (ׯ) אשר אמור להחליף את השימוש במילה המפורשת. כאן ניתן לראות את הבקשה ולראות את הסיבה מדוע "ׯ" עוצב כפי שהוא מעוצב. אני מציע להוסיף את התו לערך עם הסבר xnet1234 - שיחה 22:48, 16 בספטמבר 2021 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ב־יהוה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:02, 26 באוקטובר 2022 (IDT)

בוצע תוקן; אותו קישור הופיע גם בערך אלוהים (יהדות) ותוקן על ידִי, האם ניתן לבצע תיקונים כאלה באופן אוטומטי? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 16:02, יום רביעי בשבת, א' בחשוון ה'תשפ"ג (IDT).

אצבע בעין[עריכת קוד מקור]

למה צריך את הערך הזה חוץ מתקיעת אצבע בעין לכל הדתיים. אמיתי קסיר - שיחה 16:21, 28 במרץ 2023 (IDT)

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שיחה:יהוה/ארכיון_1&oldid=37731567"