WWE

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Vengeance)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
WWE
2015 WWE logo.svg
2015 WWE logo.svg
לוגו ה-WWE
סוג ציבורית
סיסמה אז. כעת. לעד.
מייסדים וינס מקמהן
לינדה מקמהן
שנת הקמה 21 בפברואר 1980
מיקום המטה איסט מיין 1241, סטמפורד, קונטיקט, ארצות הברית
שליטה בחברה סטפני מקמהון וינס מקמהון ושיין מקמהון
בעלות וינס מקמהן
ענפי תעשייה בידור והיאבקות מקצועית
מוצרים עיקריים ארגון מופעי היאבקות מקצועית
טלוויזיה
קולנוע
מוזיקה
מרצ'נדייז
שלם וצפה
מנכ"ל וינס מקמהון עריכת הנתון בוויקינתונים
אנשי מפתח וינס מקמהן (יושב ראש ומנהל כללי)
סטפני מקמהן, שיין מקמהן (סמנכ"לי שיווק)
פול "טריפל אייץ'" לווק (סמנכ"ל קריאייטיב, כשרון והופעות חיות).
עובדים 840 (נכון (2017)
www.wwe.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תאגיד ה-WWE (בשמו המלא: World Wrestling Entertainment) הוא חברה ציבורית בבעלות פרטית העוסקת בתקשורת משולבת (טלוויזיה, אינטרנט והפקת אירועים) ובמופעי בידור בעיקר בתחום הפקת מופעי היאבקות מקצועית.

עסקי ה-WWE ממוקדים בעיקר בהיאבקות מקצועית שברוב המקרים התוצאות בה נקבעות מראש, ואמנות במה המשלבת היאבקות ואמנויות לחימה שונות עם תיאטרון.

המופעים אינם ספורט במובן הרגיל של המילה אלא מעין סוג של טלנובלה או אופרת סבון בעלת תסריט לפיו מתאבקים הם "רשעים" או "גיבורים" והם מפתחים "יריבויות" וכן הלאה. במסגרת העלילה המתאבקים מתמודדים בדרך בכלל תוך שימוש בשם במה, על תוארי אליפויות שונים וכך נוצר רושם מוטעה שמדובר באירוע ספורטיבי.

החברה כארגון היאבקות מקצועית היא הגדולה והמשמעותית ביותר בתחום, לא רק בארצות הברית שם החלה את דרכה, אלא בעולם כולו.

בשנות היסוד, כשהארגון היה קיים כארגון היאבקות מקצוענית גרידא, הוא פעל בשם Capitol Wrestling Federation, הארגון מיתג את עצמו תחת השמות World Wide Wrestling Federation ומאוחר יותר תחת המותג World Wrestling Federation או ה-WWF. הארגון נאלץ לחדול בשימוש בשם WWF בעקבות תביעה משפטית של הקרן העולמית לשימור חיות הבר (World Wildlife Fund, שגם קיצורם היה WWF).

כיום, התאגיד משווק את ההיאבקות המקצועית תחת שני מותגים ראשיים: ראו, סמאקדאון וכן מספר מותגים זוטרים.

כרגע קיימות שתי אליפויות עולמיות ראשיות בארגון והן:

ב- SmackDown Live: אליפות ה-WWE והאלוף הנוכחי הוא ג'ינדר מאהל.

ב- RAW: האליפות האוניברסלית והאלוף הנוכחי הוא ברוק לסנר.

מטה ה-WWE

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע והיסטוריה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1915 קידם רודריק ג’יימס "ג’ס" מקמהן, סבו של יושב הראש הנוכחי, וינס מקמהן הבן, קרב אגרוף בין ג’ס וויליארד לג’ק ג’ונסון. בקרב זה, שהתרחש ב-5 באפריל, איבד ג’ונסון את תארו לג’ס וויליארד בהוואנה, בירת קובה. עשר שנים מאוחר יותר, בשנת 1925 הצטרף מקמהן אל טקס ריקרד בקידום אירועי אגרוף באולם מדיסון סקוור גארדן בניו יורק. באותה תקופה הארגון של ג’ס מקמהן התרכז בעיקר בארגון ערבי אגרוף ושירה או קונצרטים.

רק משנת 1935 עברו המקמהנים לעסוק בהיאבקות מקצועית. וינס מקמהן, בנו של ג’יימס מקמהן, החל לקחת חלק גדול בניהול העסק, במיוחד בצד ההיאבקות. אולם משפחת מקמהן לא יכלה לקדם קרבות ואירועי היאבקות במדיסון סקוור גארדן בעקבות שנאתו של שותפם לעסקיהם הקודמים, טקס ריקרד, לספורט הזה. המדיניות הפכה מאוחר יותר, הודות למאמציו של טוטס מונדט והמיליונר ברנר מקפדאן.

ה-CWC וה-WWF[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1953 השתלטו וינס מקמהן, בנו של ג'ס, ומקדם ההיאבקות טוטס מנדט על חברת ההיאבקות באזור הצפון-מזרחי בארצות הברית שהייתה חלק מאיגוד ההיאבקות ה-NWA. האיגוד הזה הכתיר אלוף בלתי מעורער שעבר מחברת היאבקות אחת לאחרת והגן על תאריו ברחבי העולם. חברתו של מקמהן נקראה Capitol Wrestling Corporation או בקיצור CWC.

במקור הריצה חברה זו מופעים באולם "טרנר", שהיה בעל 2,000 מקומות ישיבה. לאחר מכן גדל הארגון והשפעתו השתרעה גם באזורי ניו אינגלנד, ניו יורק, ניו ג'רזי ופנסילבניה. הארגון הגדיל את רווחיו באופן ניכר לאחר שחתם על חוזה עם ערוץ טלוויזיה מקומי. בשנת 1956 התחילה חברת CWC לשדר תוכניות היאבקות בשידור ישיר. CWC שלטו בהיאבקות בצפון-מזרח ארצות הברית מאמצע המאה ה-20 ועד שנות השמונים, כשההיאבקות עדיין הייתה מחולקת למחוזות.

WWF[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שה-NWA איגד מספר חברות היאבקות בעוד שבעמדת אלוף ה-NWA היה יכול לכהן רק מתאבק אחד, הועבר דאז תואר האליפות אחת לתקופה בין מתאבקי החברות השונות. בשנת 1962 בובו ברזיל היה המתאבק השחור הראשון שזכה בתואר אלוף עולם. ב-1963 היה "נער הטבע" באדי רוג’רס, חבר ה-CWC, אלוף איגוד ההיאבקות NWA. שאר חברות האיגוד הביעו את מורת רוחן מכך שמונדט נמנע מלקבוע לרוג’רס קרבות מחוץ למדינות צפון-המזרח בהן התבססה ה-CWC, ובכך מנע למעשה את העברת חגורת האליפות. רוג'רס הפסיד את האליפות ללו ת׳ז בטורונטו שבקנדה ב-23 בינואר 1963. קרב אובדן האליפות נערך בניגוד לרצונותיהם של מונדט וה-CWC, מאחר שרוג'רס חשש כי יאבד את כספי העירבון (בגובה 25,000 דולר) אותם הפקיד עם קבלת החגורה אם לא יעביר את האליפות. במחאה על האירוע החליטו מונדט וה-CWC לעזוב את ה-NWA לטובת ארגון חדש שהקימו, ה-World Wide Wrestling Federation) WWWF).

בשנת 71', ולאחר עזיבתו של מונדט בסוף שנות השישים, וינס מקמהן האב הצטרף מחדש לאיגוד ה-NWA.

הפריצה הגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינס מקמהן, הבעלים של ה-WWE/F

בשנת 1982 לקחו וינס מקמהן הבן וחברתו "טיטן ספורט" את השליטה על ה-WWF מאביו. מקמהן האב כבר ביסס את סגנון ההיאבקות בצפון מזרח ארצות הברית ככזה שמתמקד יותר בבידור ופחות בספורט. התחרויות בין המתאבקים כבר מזמן לא היו אירועי ספורט בהם הכשרוני יותר מנצח אלא אירועים מתוסרטים במטרה לגרום לעניין רב יותר בקרב הקהל.

מקמהן הצעיר החל בתהליך התפשטות עבור חברת ה-WWF והחל להעלות מופעים ושידורי טלוויזיה בשווקים של מתחריו בצפון מזרח ארצות הברית. הוא אף מכר את זכויות השידור לרשתות טלוויזיה וכן זכויות הפצה לקלטות וידאו של אירועי ההיאבקות שארגן. הוא הגדיל לעשות והשתמש בכסף שצבר ממכירות אלו כדי לקנות כישרונות ממתחריו. בכך שבר סטטוס קוו בקרב התאחדויות ההיאבקות השונות ופרש למעשה מה-NWA, כמו אביו לפניו ובפעם השנייה והאחרונה בתולדות ה-WWF.

בעקבות צעדים אלה הכריזו שאר ארגוני ההיאבקות מלחמה על ה-WWF. וינסנט מקמהן האב הזהיר את בנו ואף חשש לחייו, אך במקום להקשיב לאזהרות אלו, הגדיל הבן את יומרותיו: ה-WWF החלה לקיים סיורי הופעות במדינות השונות באמריקה. יוזמה נועזת שכזאת דרשה הון גדול, דבר שהביא את ה-WWF לסף קריסה כלכלית.

ה-WWF לא זכה להצלחה רבה עד שווינס מקמהן הבן הגה את "רסלמניה". רסלמניה היה אירוע היאבקות גדול ששילב בין קרבות מתוסרטים על תוארי האליפות לבין מופעי מוזיקת רוק ובידור בכיכובם של ידוענים (בין הידוענים המזוהים ביותר עם אירועים אלו נמצאים מיסטר טי והזמרת סינדי לאופר). השילוב בין רוק להיאבקות הוכיח את עצמו כהצלחה גדולה ומהר מאוד מחירי זכויות השידור של "רסלמניה" הרקיעו שחקים. כמויות עצומות של אנשים צפו ברסלמניה הראשונה, ששודרה מאולם מדיסון סקוור גארדן בסינדיקציה לאולמי קולנוע ברחבי ארצות הברית.

בעקבות ההצלחה אורגנו ערבים דומים, אך האירוע רסלמניה שמר על הבכורה כאירוע השיא בהיאבקות, כאשר באירוע זה התרחשו הקרבות הגדולים ביותר על תוארי האליפות בין "יריבים" מושבעים.

ההצלחה רק גברה ועם פיתוח שיטת שלם וצפה, עברו אירועים אלו להיות משודרים כך באופן קבוע. הכוכב הגדול של אירועי הרסלמניה באמצע שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 היה המתאבק האלק הוגאן, והחל מ-1985 לערך הוא הוביל את תור הזהב השלישי של ההיאבקות בארצות הברית (הראשון היה בתחילת המאה העשרים והשני היה באמצעה, עם כניסת הטלוויזיה).

"הקברן" (The Undertaker) ויוקוזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות התשעים החלו שידורי ה-WWF להגיע לישראל, ושני מתאבקים אלה, יחד עם מתאבקים כמו טטנקה, לקס לוגר, ברט הארט ורייזור ראמון זכורים לרבים עד היום. בישראל נחשבת בטעות תקופה זאת ל'תור זהב' רק משום שזכתה לחשיפה בארץ, אך למעשה מדובר באחת התקופות הפחות מצליחות של ה-WWF בשלושים השנים האחרונות.

יוקוזונה, שדמותו הייתה של מתאבק סומו יפני, ו"הקברן". באירוע רסלמניה 9 שהתקיים בשנת 1993, יוקוזונה זכה באליפות הראשית של הארגון אחרי שהביס את ברט הארט. יוקוזונה החזיק באליפות במשך דקות ספורות, עד שהאלק הוגאן הביס אותו וזכה בתואר. מאחורי הקלעים הורדת התואר מברט הארט והעברתו להוגאן בדרך עקיפה, פורשה כאי-אמון בברט הארט כאלוף שיכול להוביל את החברה, וחזרה להסתמכות על הוגאן - הכוכב של ימים עברו.

בקרב החוזר שאורגן בין השניים נעזר יוקוזונה במצלמה שהתפוצצה בפניו של הוגאן, על מנת להחזיר לעצמו את התואר.

האנדרטייקר, אחת הדמויות האהודות ביותר של ה-WWE לאורך השנים

בסדרת ההישרדות של 1993 הוקמה נבחרת "כל אמריקה", שמנהיגה הייתה דמות המתאבק לקס לוגר, אשר כבר קרא תיגר על יוקוזונה באירוע אחר. בנבחרת היו גם האנדרטייקר וצמד האחים ריק וסקוט סטיינר. מולם הוצבה נבחרת הזרים, שכללה במקור את יוקוזונה, לודוויג בורגה וצמד מתאבקים קנדים - הקוויבקים. באותו קרב נראה שאי אפשר היה לעצור את יוקוזונה עד שהאנדרטייקר נכנס לפעולה. הוא הצליח לשרוד את תרגיל הסיום של יוקוזונה, בו הוא קופץ במלוא משקלו על יריבו, והצליח להשליך את יוקוזונה מחוץ לזירה. יוקוזונה ניסה לעצור בכל דרך את האנדרטייקר, אך נכשל. לבסוף שניהם הודחו מהקרב, לאחר שעברו את רף הזמן המותר לשהייה מחוץ לזירה.

בעקבות אירוע זה הוחלט לקיים קרב באירוע הרויאל ראמבל של שנת 1994, בו המפסיד "ימות" ויוכנס לארון מתים. בקרב, כאשר נראה שהקברן הוליך להביסו, התערבו המתאבקים אשר דמותם נחשבת כ"רעה" נגד הקברן ולבסוף הכניסו אותו לתוך ארון המתים. סיפור העלילה גרס ש"הקברן" אכן מת, אך נשמתו נשבעה לנקום. במציאות, "מותו" של הקברן שימש כתירוץ למתאבק שגילם אותו, מארק קאלאווי, להחלים מפציעה.

כעבור חצי שנה החלה ה-WWF להקרין פרסומות לקראת חזרתו של הקברן. לבסוף הוא שב לקרב נגד יוקוזונה, שפורסם על ידי ה-WWF כ"קרב נקמה". גם זה היה קרב "ארון מתים", אך הפעם הקברן ניצח ויוקוזונה "נקבר" בארון המתים. קרב זה סיים את דרכו של יוקוזונה ב-WWF תחת הדמות של מתאבק הסומו היפני (מאוחר יותר חזר יוקוזונה כשותפו של אואן הארט).

בנוסף ל-7 אליפויות יחידים ו-6 תוארי זוגות שברשותו, דמותו של הקברן מחזיקה בשיא ייחודי, מאזן של 2–23 בקרבות באירוע רסלמניה (הקברן הפסיד פעם אחת בקרב מול ברוק לסנר ברסלמניה 30 ופעם שנייה מול רומן ריינס ברסלמניה 33).

התחרות עם WCW[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות יריבות ארוכת שנים עם וינס מקמהן, קנה המיליונר טד טרנר את חברת קרוקט פרומושנס, ששלטה למעשה בליגת ה-NWA המתחרה, ומאוחר יותר שונה שמה ל-WCW. לחברה היו מנהלים רבים, ביניהם מתאבקי העבר ביל וואטס ואולה אנדרסון. בשנת 1993 נבחר לנהל אותה אריק בישוף, שדרן היאבקות ואיש מכירות בעברו, שנהנה ממשאבים כלכליים גדולים הודות לגב הכלכלי של טרנר. ב-1994 החל בישוף לקנות את כוכבי ה-WWF. בין השאר עברו לחברה שלו האלק הוגאן, רנדי "מאצ'ו מן" סבאג', לקס לוגר, סקוט הול ("רייזר ראמון"), קווין נאש ("דיזל") ורבים אחרים.

ב-1995 עלתה לשידור בימי שני תוכנית היאבקות שבועית ברשת TNT, רשת הכבלים של טרנר. התוכנית נקראה WCW Monday Nitro ושודרה במקביל לתוכנית הדגל של ה-WWF Monday Night Raw תוך תחרות ישירה על קהל הצופים. התוכנית הראשונה של נייטרו שודרה ב-4.9.1995, בשידור חי בערב שבו רו לא שודרה בגלל משחק פוטבול. בעקבות הבחירה החכמה של מועד בכורת התוכנית ובעקבות הופעתו המפתיעה של כוכב ה-WWF לקס לוגר לקראת סוף התוכנית, נייטרו ביססה את עצמה כיריבה ראויה לרו הוותיקה. החל מ-1996, ומשך קרוב לשנתיים, נייטרו הביסה את ה-WWF ברייטינג וזכתה להצלחה רבה, הודות לרכש המסיבי של כוכבי WWF וקווי עלילה שונים, ביניהם ה- NWO (New World Order) - קבוצת מתאבקים מתוך WCW שבתחילה נראתה כפולשים מה-WWF והציבה לעצמה מטרה להשתלט על WCW.

קווי העלילה המציאותיים של WCW תאמו לשינוי בהלך הרוח האמריקאי, שלא כמו הסיפורים הלא עדכניים והילדותיים של ה-WWF והגימיקים של עידן הרוק-היאבקות.

מקמהן הגיב על ידי יצירת כוכבים חדשים - ביניהם 'סטון קולד' סטיב אוסטין, הרוק ומיק פולי - כדי להחזיר לעצמו את השליטה באהדת הקהל, ובאותו זמן הידק את החוזים עם מתאבקי ה-WWF על מנת שיהיה קשה יותר ל-WCW לקנות את כישרונותיו. למרות מהלכים אלה, ה-WWF המשיכה להפסיד לנייטרו ברייטינג. לצד השני היה מומנטום רב, ולקח הרבה זמן עד שמטוטלת הניצחון תחזור לצד השני.

בינתיים, למרות שעדיין לא ניצחו את נייטרו, הרייטינג של רו היה בעלייה וכך גם מכירות האביזרים ואירועי השלם וצפה החודשיים של ה-WWF.

לקראת סוף 2014, יצאה תוכנית המשודרת ב-WWE Network, המספרת על התחרות בין שתי החברות. לתוכנית קוראים The Monday Night Wars.

"הדפיקה במונטריאול"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996, ה-WCW הציעו לברט הארט לעבור אליהם. מקמהן הציע להארט חוזה עם משכורת נמוכה יותר, אך משך החוזה היה 20 שנה והארט החליט להישאר. אף על פי שהארט נענה לעסקה, מקמהן התחרט על העסקה וההציע להארט לחתום ב-WCW. יותר מאוחר טען מקמהן כי הוא לא יכול היה לעמוד בחוזה מבחינה כלכלית ורצה שהארט ישאר, אך כאשר הוא נשאל על קווי העלילה העתידיים של הארט, ענה שהארט לא נכלל בתוכניות ארוכות הטווח שלו. הארט בחר לחתום אצל ה-WCW.

מקמהן החל לחשוש מהאפשרות שהארט יעזוב בעודו מחזיק בתואר האליפות בו זכה בקיץ של אותה שנה. הדאגה התבססה על ניסיון מר, שכן כשנה וחצי קודם לכן אלופת הנשים של ה-WWF, אלונדרה בלייז, עברה ל-WCW בזמן שהאליפות הייתה בידה וזרקה אותה לפח באחד מפרקי WCW Monday Nitro. החשש היה שהארט יופיע ב-WCW כשהוא מחזיק את אליפות ה-WWF. אף על פי שהארט הבטיח שדבר כזה לא יקרה, מקמהן נשאר מודאג ועל כן הוחלט שבקרב האחרון שלו ב-WWF יפסיד הארט את האליפות.

הקרב האחרון של הארט נערך בסדרת ההישרדות 1997 במונטריאול, קנדה נגד שון מייקלס. הארט הקנדי אמר שהוא מוכן להפסיד את האליפות אבל לא למייקלס, שהיה יריבו באותו זמן, ולא במונטריאול, מכיוון שהיה קנדי וזה היה אירוע חד פעמי מחוץ לארצות הברית. הארט הציע להעביר את האליפות למתאבק אחר או למייקלס מחוץ לקנדה, אך מקמהן קבע כי התואר יועבר דווקא באותו ערב וללא אחר מלמייקלס. הוחלט שהקרב יסתיים בפסילה כפולה בעקבות התערבויות חיצוניות, אך ללא ידיעתו של הארט ובשיתוף פעולה עם מייקלס ושופט הקרב שונה הסיום. מייקלס ביצע על הארט את מהלך ההכנעה "שארפשוטר", המזוהה עם הארט, ולפי הוראתו של מקמהן נתן השופט ארל הבנר את האות לסיום הקרב בכניעה וזכייתו של מייקלס באליפות. לאחר הקרב הארט ההמום ירק על מקמהן והשליך מספר מוניטורים בזעם. מאוחר יותר באותו לילה מקמהן נכנס לחדר ההלבשה של ברט הארט, שאמר לו לצאת מהחדר לפני שהוא מסיים להתארגן. כשמקמהן החליט להישאר ולאחר שסיים להתארגן, הארט נתן למקמהן אגרוף שגרם לו לאבד את ההכרה והותיר על פניו חבורה בולטת שנותרה ברורה לעין גם שבועות לאחר מכן. לטענתו של מקמהן, הוא נכנס לחדר כדי לאפשר לברט להוציא עליו את תסכולו.

עידן האטיטיוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

"סטון קולד" סטיב אוסטין

עידן ה"אטיטיוד" (Attitude, "גישה") היה מבוסס בעיקר על הפופולריות של "סטון קולד" סטיב אוסטין (כינוי שמקורו בסרט תיעודי בו צפה המתאבק, שעסק ברוצח הסדרתי ריצ'רד קקלינסקי), שהיה אהוב על המעריצים מאז זכייתו בתחרות "מלך הזירה" ב-1996, אז שיחק כחלק מהמתאבקים ה"רעים". בעזרת הגישה הקשוחה והאנטי-ממסדית שאומצה לדמותו זכה אוסטין באהדתם של המעריצים, ומנהלי ה-WWF החליטו לעשות לו שינוי תדמית שיהפוך אותו לאחד מה"טובים" ב"רסלמניה 13". במובן הזה אוסטין היה פורץ דרך - "טוב" שהתנהג במידה רבה כמו "רע" - פרוע, אלכוהוליסט וחסר כבוד - ובכל זאת זכה לאהדת הקהל. הגישה שלו כמתאבק סללה את הדרך לתקופה שלמה באותה הרוח, ולאימוצה על ידי כל מתאבקי החברה.

במשך שנת 1997 פיתח אוסטין את ה"סטאנר" (מהלך הסיום האופייני שלו). בתחילה נעשה המהלך רק כתפיסה בצוואר, אך לאחר עצה של אחד ממתאבקי העבר העובדים בחברה הוסיף אוסטין בעיטה מקדימה לבטן וכך נולד אחד ממהלכי הסיום האיקוניים ביותר בהיאבקות. אוסטין ביצע את המהלך על השדרן ג’ים רוס, על מתאבק העבר "סרג’נט סלוטר", ובסופו של דבר גם על בעלי ה-WWF בעצמו, וינס מקמהן, בתו, סטפני, בנו שיין, ואשתו, לינדה מקמהן. בנוסף, פוזרו הצהרות ואמירות מבין גורמים ב-WWF שיצרו את הרושם שישנו ריב אישי בין מקמהן לאוסטין.

עידן ה"אטיטיוד" התחיל רשמית באירוע המרכזי של "רסלמניה 14", בו סטיב אוסטין זכה באליפות ה-WWF. באותו אירוע (מרץ 1998) נלחם אוסטין נגד שון מייקלס על אליפות ה-WWF, כאשר המתאגרף מייק טייסון שימש כשופט מיוחד. שיאו של הקרב תוכנן להיות הוויכוח המילולי בין אוסטין לטייסון, כאשר בסופו אוסטין הניף "אצבע משולשת" לעבר טייסון. המטרה הייתה להדהים את המעריצים שרכשו את האירוע במסגרת שידורי "שלם וצפה" ממה שהם ראו, לשנות את התדמית הילדותית לה הם ציפו מה-WWF.

לאחר אירוע זה מעריצים רבים של הענף החלו להעדיף את ה-WWF על פני ה-WCW. עלילה זו הצליחה לגרום לכך שבפעם הראשונה מזה 18 חודשים ה-WWF הביסו את ה-WCW ברייטינג.

במשך שנת 1998 החלו לפרוץ מתאבקים פופולרים אחרים ב-WWF (כמו דה-רוֹק). הרייטינג והפופולריות של ה-WWF עלו בהתמדה והביאו לארגון חשיפה תקשורתית גדולה יותר.

עידן ה"אטיטיוד" הסתיים ב"רסלמניה 17", כאשר התסריט הציג את אוסטין כמוכר את נשמתו ל"שטן" (וינס מקמהן) כדי לזכות באליפות ה-WWF מידי "הרוק". זאת הייתה רמאות בשביל לעשות היל טרן לאוסטין וכך שונתה שוב התדמית של סטיב אוסטין - הפעם לרעה.

מותו של אואן הארט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 במאי 1999 בקנזס סיטי, מיזורי, המתאבק אואן הארט (אחיו של ברט הארט), בדמות ה“בּלוּ בלֵייזר", נתבקש לעשות כניסה מרשימה, שבה הוא היה אמור “לעוף” לתוך הזירה ע”י השתלשלות מגג האולם באמצעות כבל. באמצע הפעלול הריתמה של הארט ניתקה בפתאומיות והוא צנח מגובה 17 מטר לתוך הזירה. הוא הובהל לבית החולים הקרוב, אך נפטר מפצעיו.

השדרן ג'ים רוס הודיע על הטרגדיה הנוראית הזאת לקהל באירוע ברגע שהחדשות על מותו של הארט החלו להגיע, אך כמו כן הכריז שלמרות האסון, המופע ימשך. ההחלטה להמשיך את האירוע שנויה במחלוקת, שכן הטשטוש בין האלימות המתוסרטת והמזויפת שעל הבמה למציאות גרם למותו של הארט להראות כעוד פיתול בעלילה.

לילה לאחר מכן תוכנית ה-RAW הוקדשה לאואן הארט והופק שידור מיוחד בן שעתיים שבו היו קרבות שמוקדשים לו. במהלך הערב הובאו מספר אנשים שדיברו והעלו זיכרונות על אואן הארט. פרק זה של רו נחשב לאחד המיוחדים בתולדות התוכנית, וזכה לרייטינג שיא בשל האהבה הרבה למתאבק המנוח.

שדרוג עסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמאקדאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 באפריל 1999 WWF הציגה סדרה חדשה שנקראה "סמאקדאון" (Smackdown, "הטחה לרצפה" בתרגום חופשי). ב-24 באוגוסט הפכה "סמאקדאון" לתוכנית שבועית ומאז נשארה התוכנית המצליחה ברשת השידור הארצית UPN. "סמאקדאון" צולמה ושודרה במקביל לתוכנית המקורית של ה-WWF, Monday Night Raw.

בתוכנית מופיעים מדי שבוע מתאבקים בקרבות מבוימים, על פי רוב במסגרת עלילת מסגרת כלשהי אל מול קהל של אלפים באצטדיון בו הם מופיעים, ומליוני צופים בטלוויזיה. לעתים שכיחות התסריט מדמה קרבות על תארים ואליפויות, המיוצגות על ידי חגורות אליפות.

XFL[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 הכריזה ה-WWF, יחד עם רשת הטלוויזיה NBC, על הקמת ה-XFL, ליגת פוטבול מקצוענית חדשה שבה ישחקו 'אנשים רגילים', כלומר בעלי מקצוע מהשורה שאינם שחקני פוטבול במקצועם. הליגה נכשלה כישלון חרוץ ורשת NBC הורידה את שידורי הליגה מהמסכים בעונתה הראשונה.

רכישת WCW[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ההצלחה הגדולה של עידן ה"אטיטיוד" הרייטינג של ה-WWF החל לעלות ו-WCW, מתחרתה העיקרית, התקשתה להשיב מלחמה והחלה לדעוך. מצבה הכספי של ה-WCW היה גרוע ובעליה החדשים, החברה AOL טיים וורנר, חיפשו דרך לצמצם את ההפסדים. לאחר חילופי מנהלים וכשלונות רבים - יצירתית ומסחרית - בשנת 2001 קנתה ה-WWF את WCW ב-10 מיליון דולר בלבד.

בעקבות זאת, הוחלט להציג 'פלישה' של WCW ל-WWF, אך בשל אילוצים חוזיים ופציעות הוקדמה הפלישה, לא כללה את מיטב כוכביה של WCW ורוב המעריצים רואים בה כיום פספוס גדול.

מספר חודשים לאחר הרכישה מקמהן ומנהל ה-WCW, אריק בישוף, דיברו והשלימו. ב-2002 בישוף הוחתם ב-WWE, שמה החדש של ה-WWF, כשחקן שיגלם את דמות המנהל של התוכנית Raw.

World Wrestling Entertainment[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות התביעה המשפטית של הקרן העולמית לשימור חיות הבר, הידועה גם כ-WWF, פדרציית ההיאבקות שינתה את שמה ל World Wrestling Entertainment, או בקיצור WWE. ההפסד המשפטי של פדרציית ההיאבקות נבע מהפרת החוזה שלה עם הקרן לגבי שימוש בשם WWF בבריטניה בלבד. ברגע שהפדרציה החלה להיות חברה בינלאומית, היא הפרה את ההסכם ועל כן פנו הצדדים להכרעת בית המשפט, אשר הכריע לטובת הקרן.

בלי ה-WCW כמתחרים, ה-WWE החליטו לפצל את סגל המתאבקים לשני מותגים: Raw ו"סמאקדאון". לכל תוכנית יש את המנהל שלה, סגל ייחודי וכן אלופים ואליפויות שונים.

לדוגמה, לסמאקדאון יש את אליפות הWWE למשקל כבד בעוד של-Raw יש את האליפות האוניברסלית. מדי פעם ״מערבבים״ את הסגלים מחדש על מנת ליצור גיוון ועניין בקרבות (״ערבוב״ זה נקרא Draft. השינוי הגביר את ההצלחה והעלה את הרייטינג של שתי התוכניות).

אבולוציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות עלתה קרנו של המתאבק האנטר הרסט הלמסלי, שידוע יותר בראשי התיבות שלו "טריפל אייץ'" (בתרגום חופשי: H משולש, שכן ראשי התיבות של שמו הם HHH). דמותו של טריפל אייץ' זכתה ב-13 תוארי "אליפות העולם" תוך שהיא מאגדת חבורה של כשרונות ששימשו כשומרי ראשו, ואף סייעו לו "לנצח" בקרבות. לסטייבל (קבוצה) זה הוא קרא "אבולוציה" (Evolution) ועל פי קו העלילה, מטרת הסטייבל הייתה לשלוט בענף ולזכות בכל התארים. הסטייבל המקורי כלל את טריפל אייץ', את "נער הטבע" ריק פלייר (שדמותו, בעלת 16 תוארי אליפות, נחשב למתאבק המלוכלך ביותר בענף), "מחסל האגדות" רנדי אורטון ובטיסטה. מולם עמדו כריס בנואה, שלטון בנג'מין ו"אדג'".

בשנת 2004 החל הסטייבל להתפרק כאשר רנדי אורטון זכה בתואר האליפות מכריס בנואה וכתוצאה מכך תקף אותו טריפל אייץ' הזועם. שבועיים אחר כך הפסיד אורטון את התואר לטריפל אייץ'. בעקבות התקפה זו פרש אורטון מהסטייבל ויחד עם כריס בנואה וכריס ג'ריקו החלו להטריד את חבריה שנותרו. חרף ניסיונתיהם הרבים לזכות בתואר האליפות של טריפל אייץ' הם נכשלו ו"אבולוציה" רק התחזקה.

המפנה הגדול התרחש בעקבות ה"רויאל רמבל" של 2005. דייב בטיסטה מ"אבולוציה", שדמותו נחשבה למתאבק החזק ביותר ב-Raw, זכה בקרב הרויאל ראמבל המסורתי של 30 איש כדי לקבל זכות להתמודד על אחד משני תוארי האליפות, אשר באחד מהם החזיק טריפל אייץ'. באותה שנה, ב"רסלמניה 21", הביס בטיסטה את טריפל אייץ' וזכה בתואר. גם בקרבות החוזרים מול בטיסטה לא הצליח טריפל אייץ' לזכות בחזרה בתואר, שבינתיים עבר ל"סמאקדאון" במסגרת ערבוב מחדש של סגלי המתאבקים.

עד סוף השנה הסתיים קו העלילה הזה ו"אבולוציה" התפרקה לחלוטין, כאשר בטיסטה ואורטון עברו ל"סמאקדאון" (אחרי שכל אחד מהם הסתכסך עוד קודם לכן עם טריפל אייץ') ואילו טריפל אייץ' וריק פלייר הסתכסכו ביניהם והפכו לאויבים מרים.

ב-2014, "אבולוציה" קמה מחדש ובאירוע Extreme Rules הם נלחמו מול המגן (The Shield) אבל הפסידו. לאחר חודש באירוע Payback הפסידו שוב לשלישיית המגן.

עידן ה-PG[עריכת קוד מקור | עריכה]

עידן ה-PG הוא עידן שבו תוכניות ה-WWE הם לכל המשפחה ("Parental Guidance"). עידן ה-PG נכנס לפעולה בשנת 2008 כאשר הארגון חתם על חוזה עם חברת הצעצועים המוכרת ביותר בארצות הברית - מטאל. החוזה אומר כי ה-WWE חייב להיות מוצר לכל המשפחה. עידן ה-PG נגמר ב-2013 כאשר רנדי אורטון הוכתר כ-"אלוף האלופים". לאחר מכן עם צאת WWE Network התחיל העידן החדש שהוכרז על ידי טריפל אייץ', עידן הריאליטי (Reality Era). כיום ה-WWE משודר ב-PG, אך טריפל אייץ' מכנה את העידן הנוכחי בתור עידן האוטוריטה (The Authority Era) מאז שובם לתפקיד בסוף 2014.

בנוסף לכך, בעידן ה-PG התרחש אחד הקרבות הגדולים מבחינת רייטינג אשר נערך ברסלמניה 28 - הרוק נגד ג'ון סינה. ברסלמניה 28 הפסיד ג'ון סינה לדה רוק וחלק מן המעריצים ראו זאת בסיומה של תקופה והתחלה של עידן חדש שבו מתאבקים צעירים כגון שיימוס, וויד בארט, קודי רודס, דניאל בריאן, זאק ריידר, אלברטו דל ריו, סין קארה ודולף זיגלר יהפכו לכוכבים הראשיים של הארגון, אך לעומת זאת, סינה נשאר במרכז העניינים וככוכב הראשי בארגון.

מותו של אדי גאררו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 2005 נפטר המתאבק אדי גאררו בשל התקף לב שנגרם כנראה כתוצאה משימוש לא מבוקר בתרופות והיסטוריה של שימוש סמים, שגרמה בעבר להשעייתו מחברת ההיאבקות מספר פעמים. גאררו הופיע במופעי ההיאבקות ב"סמאקדאון" ודמותו נעשתה פופולרית מאוד. ה-WWE הקדישה תוכנית מיוחדת לזכרו של גאררו, אך הוסיף והנציח את דמותו בזו של ריי מיסטריו. דמותו של מיסטריו הייתה דמות פופולרית עוד קודם לכן ואף שולבה בעלילות עם זו של גאררו, לעתים כיריבים. עם זאת, זמן מה לאחר מותו החלו לשלב בדמותו של מיסטריו מאפיינים מובהקים של גאררו. בתקופה זו גדלה הפופולריות של מיסטריו והתסריט ניווט אותו לניצחון בקרב הרויאל ראמבל של אותה שנה, מה שהוביל אותו לקרב על אליפות העולם במשקל כבד ברסלמניה 22 ולבסוף לזכייה בתואר.

ECW[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל של ECW

Extreme Championship Wrestling) ECW) הייתה ליגת היאבקות מקצועית שפעלה בארצות הברית בין השנים 1992–2001. הליגה הפיקה תוכניות טלוויזיה ששודרו בתחנות טלוויזיה ארציות, וכן אירועים אשר שודרו בשיטת "שלם וצפה" וזכו לפופולריות רבה.

באפריל 2001 הכריז הבעלים, פול היימן, על פשיטת רגל, משבצת השידור שלה בוטלה והיא לא הפיקה עוד אירועים. וינס מקמהן, נשיא ה-WWE, רכש את הליגה וצירף אותה לתאגיד הבידור שלו. כתוצאה מכך חלק מהמתאבקים אשר כיכבו בעלילות של ECW עברו ל-WWE.

מנגד, גם המותג עצמו נותר קיים, כאשר ב-2006 הודיעה ה-WWE על החזרת ליגת ה-ECW למתכונת פעילה החל מ-13 ביוני של אותה השנה, ושידורה בתחנת טלוויזיה ארצית. בכך הצטרפו מופעי ה-ECW ל"סמאקדאון" ו-"Raw".

החל מה-16 בפברואר 2010 הופסק שידורה של ECW.

WWE NXT[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו של NXT

ב-23 בפברואר 2010, שודרה תוכנית היאבקות חדשה של ה-WWE בשם "WWE NXT". בתוכנית משתתפים מתאבקים מתחילים (Rookies) ומתאבקים מקצוענים (Pros). בכל עונה כל מתאבקי הרוקיז (יחד עם מתאבקי הפרו) מתחרים זה בזה. המתאבקים במקומות האחרונים מודחים. בשבוע האחרון 2 מתאבקים שנותרו אחרונים מתאבקים זה בזה בגמר. הראשון שמנצח מוכרז כזוכה עונת ה-NXT. הרוקיז של העונה הראשונה יצרו קבוצה הנקראת "הנקסוס" The Nexus. לאחר פילוג בקבוצה, שלושה מתאבקים (וויד בארט, הית' סלייטר וג'סטין גבריאל) הקימו עם המתאבק איזיקאל ג'קסון קבוצה בשם הקור (The Corre) ולאחר 6 חודשים התפרקו.

המנצח בעונה הראשונה הוא וויד בארט. המנצח בעונה השנייה הוא קוואל (Kaval). המנצחת בעונה השלישית (עונת הדיוות) היא קייטלין. המנצח בעונה הרביעית הוא ג'וני קרטיס (כיום מופיע תחת השם ״פאנדנגו״). העונה החמישית נקראה "NXT Redemption", שבה התחרו מתאבקים מעונות קודמות ואף אחד לא ניצח. העונה השישית שודרה באתר Hulu Plus.

NXT Wrestling[עריכת קוד מקור | עריכה]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – NXT Wrestling

התוכנית עוסקת בכוכבים חדשים הרוצים להשיג מקום ברוסטר הנוכחי של WWE. העונה הראשונה שודרה ב-2010. כיום משודרת התוכנית ב-WWE Network, מדי יום רביעי.

ב-1 ביולי 2012 הציגו בפעם הראשונה את אליפות ה-NXT. המתאבק הראשון שזכה באליפות היה סת' רולינס. האלופים שכיהנו אחריו הם ביג E לנגסטון, בו דאלאס, נוויל, סמי זיין, קווין אוונס, פין באלור, סמואה ג'ו, שינסקה נאקמורה, סמואה ג'ו, שינסקה נאקמורה, בובי רוד והאלוף הנוכחי הוא דרו מקינטייר.

ב-23 בינואר 2013 הציגו בפעם הראשונה את אליפות הזוגות של ה-NXT. הצמד הראשון שזכה בתואר הם ה"ברטיש אמביטיון" (אדריאן נוויל ואוליבר גריי). רשימת האלופים שהיו אחריהם היא הוואייט פמילי (אריק רואן ולוק הארפר, אף על פי שבריי וואייט הוא המפקד שלהם, אך הוא לא השתתף בקרבות בNXT כי היה לבד ברוסטר הראשי), אדריאן נוויל וקוריי גרייבס, האסנשן (קונור וויקטור),הלוצ'ה דרגונס (סין קארה וקאליסטו), בלייק ומרפי, הולדוילינס (איידן אינגליש וסיימון גוץ'), הריבייבל (דאש ווילדר וסקוט דוסון), אמריקן אלפא (צ'אד גייבול וג'ייסון ג'ורדן), הריבייבל (דאש ווילדר וסקוט דוסון),DIY (ג'וני גרגאנו וטומאסו צ׳יאמפה), ההאוטרס אוף פיין (אקאם וראזר) והאלופים הנוכחיים והמכהנים הם סאניטי (אריק יאנג ואלכסנדר וולף).

ב-5 באפריל 2013 הציגו בפעם הראשונה את אליפות הנשים של ה-NXT. המתאבקת הראשונה שזכתה באליפות היא פייג'. רשימת האלופות שהיו אחריה היא שארלוט, סשה בנקס, ביילי והאלופה הנוכחית היא אסקה.

חילופי תפקידים בצמרת הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאריך ה-8 ביולי 2011, נשיא ה-WWE וינס מקמהן פוטר מתפקידו כיושב ראש הארגון ולתפקידו נכנס חתנו טריפל אייץ'. וינס מקמהן פינה את תפקידו כחלק מסטוריליין, אך במציאות המשיך להיות נשיא החברה ובעל רוב המניות, בעוד טריפל אייץ' משמש בפועל כמנכ"ל ה-WWE. טריפל אייץ', בנוסף להיותו מנכ"ל החברה, שימש כמנג'ר הראשי של תוכנית Raw, עד שהוחלף בתפקיד זה על ידי ג'ון לורינייטיס, אחראי הכישרונות של ה-WWE, והוא נהיה גם למנהל התוכנית סמאקדאון, לאחר שהקבוצה של טדי לונג (מנהל סמאקדאון לשעבר) הפסידה לקבוצה של לורינייטיס ברסלמניה 28, ובכך נהיה המנהל של שתי התוכניות. באירוע No Way Out ניצח ג'ון סינה את ביג שואו. בעקבות כך, וינס מקמהן פיטר את ג'ון לורינייטיס, כפי שהובטח לסינה אם ינצח.

לאחר שטדי לונג, המנהל הסודי ו-וויקי גאררו היו המנהלים של Raw ליום אחד, הוחלט כי הכי ראויה לתפקיד היא המתאבקת AJ לי, ובתפקיד המנהל של סמאקדאון ימונה בוקר טי.

ב-22 באוקטובר 2012, AJ לי פוטרה מתפקיד המנהלת של Raw, בגלל ראיות שמראות שהיא ניהלה רומן עם ג'ון סינה, ו-וויקי גאררו מונתה למנהלת התוכנית Raw.

ב-7 ביולי 2013, בתוכנית Raw, ג'רי לולר אמר לוויקי גאררו שמשפחת מקמהן ערכה הצבעה שתקבע אם וויקי גאררו תמשיך להיות המנהלת הממונה על Raw. בסוף התוכנית, חשפו את תוצאות ההצבעה וסטפני מקמהן פיטרה את גאררו מתפקיד מנהלת Raw ומה-WWE בכלל, ובמקומה, וינס מקמהן מינה את העוזר שלה, בראד מאדוקס, למנהל הכללי של Raw.

ב-19 ביולי 2013, בתוכנית סמאקדאון, וינס מקמהן החזיר את וויקי גאררו ל-WWE ומינה אותה למנהלת הכללית של התוכנית סמאקדאון.

ב-26 במאי 2014, בתוכנית Raw, סטפני מקמהן פיטרה את בראד מאדוקס.

ב-23 ביוני 2014, סטפני מקמהן פיטרה את וויקי גאררו.

ב-23 בנובמבר 2014 ב-Survivor Series, קבוצתם של טריפל אייץ' וסטפני מקמהן הפסידה לקבוצתו של ג'ון סינה, לאחר התערבותו של סטינג וכפי שנקבע, סטפני וטריפל אייץ' איבדו את השליטה על ה-WWE.

ב-29 בדצמבר 2014 ב-Raw, הסכים ג'ון סינה להחזיר לסטפני מקמהן וטריפל אייץ' את שליטתם על ה-WWE, לאחר שסת' רולינס איים לפגוע באדג', שהיה המנהל האורח יחד עם כריסטיאן באותו לילה.

Saturday Morning Slam[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 באוגוסט 2012, וינס מקמהן פתח תוכנית חדשה שמשודרת ביום שבת בבוקר שנקראת "Saturday Morning Slam". התוכנית מיועדת לילדים והיא מציגה פרופילי כוכבים, שידורים מאחורי הקלעים, קרב בלעדי, כמו כן גם הדגשת היוזמות הקהילתיות של WWE כמו "Be A Star" (קמפיין נגד בריונות בקרב בני נוער). ב-11 במאי 2013, הופסקו שידורי התוכנית והיו צפויים להתחדש בסתיו 2013, אבל לבסוף הוחלט להפסיקם לצמיתות.

WWE Main Event[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 באוקטובר 2012, וינס מקמהן הכריז על תוכנית חדשה שנקראת "WWE Main Event". התוכנית כוללת מתאבקים ודיוות של ה-WWE, קרבות בלעדיים בין מתאבקי Raw ומתאבקי סמאקדאון ושידורים מאחורי הקלעים. ב-1 ביוני 2013, ערוץ "Trace ספורט" קנה את הזכויות של התוכנית והחל לשדר את התוכנית בישראל.

Total Divas[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 ביולי 2013, החלה תוכנית מציאות שנקראת "Total Divas". התוכנית מתרכזת בחיים האישיים של הדיוות ב-WWE. בשונה משאר התוכניות של הארגון, בתוכנית זאת הדיוות משתמשות בשמן האמיתי ולא בשם הבמה שלהן. בעונה הראשונה הדיוות שהשתתפו בתוכנית היו ברי בלה, ניקי בלה, קמרון, נעומי, נטליה, ושתי דיוות חדשות, אווה מרי וג'וג'ו. ב-16 במרץ 2014, החלה העונה השנייה, והדיווה סאמר ריי החליפה את ג׳וג׳ו. ב-7 בספטמבר 2014 החלה העונה השלישית ובה הצטרפה רוזה מנדז אל שאר הדיוות האחרות. לאחר הפסקה קצרה, Total Divas המשיכה העונה השלישית מינואר 2015, כשפייג' החליפה את נעומי. בעונה הרביעית המשתתפות הן: פייג', אלישיה פוקס, ניקי בלה, ברי בלה, נטליה, נעומי, אווה מרי, קמרון וג'וג'ו.

אליפות ה-WWE העולמית במשקל כבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2013, הנהלת ה-WWE החליטה לאחד את האליפויות המרכזיות של הארגון - אליפות ה-WWE ואליפות העולם במשקל כבד לאליפות אחת שתיקרא אליפות ה-WWE העולמית במשקל כבד. מועד איחוד התארים נקבע ל-17 בדצמבר, באירוע TLC, בקרב שבו אלוף העולם במשקל כבד ג'ון סינה נלחם נגד אלוף ה-WWE רנדי אורטון. בקרב ניצח אורטון והפך לאלוף ה-WWE העולמי במשקל כבד השני בהיסטוריה. הראשון היה כריס ג'ריקו כאשר החזיק באליפות ה-WCW ואליפות ה-WWE.

ב-2016 קוצר שמה לאליפות ה-WWE העולמית.

ב-19/07/16, לאחר פיצול הבראנדים, האליפות נהייתה בלעדית לסמאקדאון.

WWE Network[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בינואר 2014, הוכרז על מוצר חדש בשם "WWE Network" שהחל את דרכו ב-24 בפברואר 2014 בארצות הברית, ובשאר העולם בסוף שנת 2014 או תחילת 2015. המוצר הוא ערוץ שמשדר תוכני WWE שונים, וביניהם משודרים תכנים ישנים משנת 1985 ועד היום, פרקים מלאים של תוכניות של WWE, תוכניות של WCW, תוכניות ECW, תוכניות WCCW וכל אירועי אירועי שלם וצפה שהיו באותן שנים. התכנים לא מצונזרים וכן מלאים וכוללים תכנים שמוגדרים כ-TV-14 ו-TV-MA, וליגת הפיתוח של הארגון, WWE NXT. בנוסף, משודרות תוכניות חדשות של WWE, כגון "Wrestlemania Rewind" שמציג רגעים זכורים מרסלמניה, "The Monday Night War" שעוסק בתחרות הרייטינג בין WWE ל-WCW באותן שנים ו-"WWE Legends' House" שהיא תוכנית מציאות חדשה שישתתפו בה אגדות מהארגון. בתאריך 15 באוגוסט 2014 ארגון ה-WWE שינה את הלוגו שלו ללוגו של WWE Network. ה-WWE Network זמין ב-170 מדינות שונות כולל ישראל מ-12 באוגוסט 2014 וב-1 באוקטובר 2014 נקבע שה-WWE Network יהיה זמין בבריטניה, אך תאריך הוצאתו של המוצר בבריטניה נדחה ל-1 בנובמבר 2014. באירועים המצולמים בבריטניה, בד ה-WWE Network שמקיף את הזירה, יוחלף עם WWE Live. ב-4 בינואר 2015 ה-WWE הודיעו שה-WWE Network יוצא לבריטניה ולאירלנד ביחד, ביום שני ב-19 בינואר 2015. כיום מספר הרשומים ל-WWE Network הוא כ-2 מיליון.

ה"עידן החדש" (The New Era)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 במאי 2016, הWWE הכריזו על חזרת פיצול הרוסטר, כלומר ראו וסמקדאון יציגו רוסטר שונה, אליפות שונה ותוכניות שונות. בעידן החדש, את "סמאקדאון" החלו לשדר לייב בימי שלישי, תוכנית של שעתיים, ואת "ראו" המשיכו לשדר לייב בימי שני, תוכנית של 3 שעות. ב-19/07/16, בתוכנית "סמקדאון לייב", נערך הדראפט שהוציא את הפיצול לדרך, כשסטפני מקמהן ומיק פולי המנהלים הכלליים של ראו, ושיין מקמהן ודניאל בריאן המנהלים הכלליים של סמאקדאון.

205 לייב

בשנת 2017 החליטו ה-WWE לגייס 32 מתאבקים עד 93 ק"ג מארצות שונות בעולם ולהפיק את טורניר ה-CWC קלאסיק, המתאבק שזכה היה TJ פרקינס שייצג את הפיליפינים וזכה בגביע ובאליפות ה-WWE במשקל קל, בנוסף לכך פרקינס קיבל מדליה על כך שהוא הגיע לגמר, המתאבק השני שהגיע לגמר וקיבל גם הוא מדליה היה גראן מטאליק ממקסיקו. כיום אלוף משקל קל הוא נוויל.

טורניר בריטניה

בינואר 2017 החליט הארגון לגייס מתאבקים מרחבי הממלכה המאוחדת והכריז על טורניר שנערך כ-2 פרקים בתאריכים 14 ו-15 בינואר. המתאבק שזכה בטורניר היה טיילר בייט שזכה באליפות בריטניה.

האירועים המרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנה ערכה ה-WWE שלוש תוכניות מרכזיות, בהן מוצגים מופעי קרבות על תארים, קרבות התמודדות על אחד התארים באירועים המרכזיים וקרבות מיוחדים. התוכניות הללו לפעמים ארוכות יותר. ביניהן, הדראפט של ה-WWE שמתקיים כל שנה, טקס פרסי הסלאמי של הארגון וכו'... 2 תוכניות שבועיות משודרות בערוץ הטלוויזיה של אמריקה (ערוץ USA), ביניהן התוכנית Raw משודרת בישראל בערוץ ספורט 1 של HOT, סלקום וyes (התוכנית Raw הייתה בעבר בערוץ הספורט), והתוכנית סמאקדאון משודרת כיום בישראל, בערוץ ספורט 5 לייב. במשך זמן רב, לכל מותג של ה-WWE היו תוכניות משלו. בין התוכניות היו סמאקדאון!, Raw ו-ECW. ב-16 בפברואר 2010, ECW סיים את שידוריו ובמקומו החלה תוכנית חדשה שנקראת "WWE NXT" שהתחילה את שידוריה ב-23 בפברואר 2010, וכיום היא בלעדית ל- WWE Network. ב-25 באוגוסט 2012 החלה תוכנית חדשה שנקראת "Saturday Morning Slam". ב-11 במאי 2013 הופסקה התוכנית וירדה משידור. ב-3 באוקטובר 2012 החלה תוכנית חדשה שנקראת "WWE Main Event". ב-29 בנובמבר 2016 החלה תוכנית חדשה, שנקראת "WWE 205 LIVE", שנותנת במה למתאבקי "משקל קל", בנוסף להופעתם בתוכנית RAW. התוכנית משודרת בימי שלישי, מיד בתום השידור של התוכנית סמאקדאון, בשידור ישיר, ובלעדית רק ל- WWE Network.

שידורי WWE[עריכת קוד מקור | עריכה]

אז, כעת, לעד, הסלוגן של ה-WWE

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום תוכנית ערוץ
שלישי Raw ספורט 1 (גם ב-HD)
רבעי סמאקדאון ספורט 5 LIVE
  • Raw עם תרגום משודר בימי רביעי (בערב), חמישי ושישי.

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום תוכנית ערוץ
ראשון אירועי שלם וצפה של RAW או סמאקדאון WWE Network
ראשון Total Divas / Total Bellas ערוץ E!
שני Raw USA Network
שלישי סמאקדאון USA Network
שלישי 205 Live WWE Network
רביעי NXT WWE Network
חמישי Main Event WWE Network
שישי Superstars WWE Network
שבת אירועי שלם וצפה של NXT WWE Network
שבת This Week in WWE WWE Network
  • ה-WWE Network זמין בישראל מה-12 באוגוסט 2014 .
  • בנוסף לתוכנית "Total Divas", החלה סדרה חדשה, בשם "Total Bellas", שממשיכה לעקוב אחרי חייהם של ניקי בלה, ברי בלה, ובני הזוג שלהן, דניאל בריאן וג'ון סינה בנפרד.

אירועי שלם וצפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנה עורך ה-WWE מספר אירועים מרכזיים, בהם מוצגים מופעי קרבות על תארים וקרבות מיוחדים. האירועים הללו ארוכים יותר ומשודרים במסגרת שלם וצפה במקום בכבלים. במשך זמן רב, לכל ברנד של ה-WWE היו אירועים משלו, ורק מעטים שילבו בין "סמאקדאון!", Raw ו-ECW. עם זאת, בשנת 2007 הוחלט שכל האירועים יהיו משותפים לשלושתם. ב-16 בפברואר 2010, ECW סיים את שידוריו ובכך מתאבקי ה-ECW הפסיקו להשתתף באירועים הלו. האירועים יהיו משותפים בין סמאקדאון ו-Raw. מיד לאחר הפיצול המחודש של הרוסטר, בחודש יולי 2016, הוחלט שוב שלכל בראנד יהיה אירועים מרכזיים ובלעדיים, למעט האירועים המסורתיים והבולטים: רויאל ראמבל, רסלמניה, סאמרסלאם וSurvivor Series . בנוסף לאירועי ה-WWE, מתרחשים גם אירועי PPV של NXT.

טבלת האירועים המרכזיים, נכון לשנת 2017:

חודש אירוע תוכנית
ינואר רויאל ראמבל משותף לראו ולסמאקדאון
פברואר תא הדחות סמאקדאון
מרץ פאסטליין ראו
אפריל רסלמניה משותף לראו ולסמאקדאון
נקמה ראו
מאי באקלאש סמאקדאון
יוני חוקי אקסטרים ראו
כסף בבנק סמאקדאון
יולי כדורים נהדרים של אש ראו
באטלגראונד סמאקדאון
אוגוסט סאמרסלאם משותף לראו ולסמאקדאון
ספטמבר ללא רחמים ראו
אוקטובר גיהנום בכלוב סמאקדאון
TLC: שולחנות, סולמות וכיסאות ראו
נובמבר סדרת ההישרדות משותף לראו ולסמאקדאון
דצמבר עימות האלופים סמאקדאון
  • ישנו עוד אירוע המתרחש פעם בשנה בדצמבר והוא לא אירוע שלם וצפה ששמו הוא "Tribute to the Troops" (בתרגום חופשי: מחווה לחיילים).

אלופים נוכחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(נכון לתאריך 10.10.2017)

Raw[עריכת קוד מקור | עריכה]

Monday Night RAW
אליפות אלוף נוכחי מספר הזכיות תאריך זכייה אירוע אלוף קודם מיקום סה"כ ימים

בהם מחזיק בתואר

הערות
האליפות האוניברסלית של ה-WWE ברוק לסנר 1 2 באפריל 2017 רסלמניה 33 גולדברג אורלנדו, פלורידה 191
האליפות הבין יבשתית המיז 7 4 יוני 2017 חוקי אקסטרים דין אמברוז בולטימור, מרילנד 128
אליפות הזוגות של RAW סת' רולינס ודין אמרוז 1

(1,2)

20 באוגוסט 2017 סאמרסלאם 2017 שיימוס וסזארו ברוקלין, ניו יורק 51
אליפות ה-WWE במשקל קל קאליסטו 1 9 באוקטובר 2017 RAW אנזו אמורה אידיאנפוליס, אינדיאנה 1 קאליסטו ניצח את אנזו אמורה בקרב חוטבי עצים.
אליפות הנשים של RAW אלכסה בליס 2 28 באוגוסט 2017 RAW סשה בנקס ממפיס, טנסי 43

סמאקדאון לייב[עריכת קוד מקור | עריכה]

SmackDown Live
אליפות אלוף נוכחי מספר הזכיות תאריך זכייה אירוע אלוף קודם מיקום סה"כ ימים

בהם מחזיק בתואר

הערות
אליפות ה-WWE ג׳ינדר מהאל 6 2 בפברואר Backlash רנדי אורטון רוזמונט, אילינוי 142 ג'ינדר מהאל לווה לקרב נגד רנדי אורטון בבוליווד בויז.
אליפות ארצות הברית בארון קורבין 1 8 באוקטובר 2017 Hell in a Cell איי ג'יי סטיילס דטרויט, מישיגן 2 בארון קורבין ניצח בקרב משולש את:

איי ג'יי סטיילס (באותו זמן האלוף) וטאי דילינג'ר.

אליפות הנשים של סמאקדאון נטליה 1 20 באוגוסט 2017 סאמרסלאם 2017 נעומי ברוקלין, ניו יורק 51
אליפות הזוגות של סמאקדאון האוסוס

(ג'ימי וג'יי אוסו)

3

(3,3)

8 באוקטובר 2017 Hell in a Cell הניו דיי

(ביג E, אקסבייר וודס וקופי קינגסטון)

דטרויט, מישיגן 2 האוסוס ניצחו בקרב Hell in a Cell את:

הניו דיי (באותו זמן האלופים) (בקרב לחמו ביג E ואקסבייר וודס).

205Live[עריכת קוד מקור | עריכה]

205Live
אליפות אלוף נוכחי מספר הזכיות תאריך הזכייה אירוע אלוף קודם מיקום סה"כ ימים

בהם מחזיק בתואר

הערות
אליפות ה-WWE במשקל קל קאליסטו 1 9 באוקטובר 2017 RAW אנזו אמורה אידיאנפוליס, אינדיאנה 1 קאליסטו ניצח את אנזו אמורה בקרב חוטבי עצים.

NXT[עריכת קוד מקור | עריכה]

NXT
אליפות אלוף נוכחי מספר הזכיות תאריך זכייה אירוע אלוף קודם מיקום סה"כ ימי

החזקה בתואר

הערות
אליפות ה-NXT דרו מקינטייר 1 19 באוגוסט 2017 NXT TakeOver: Brooklyn III בובי רוד ברוקלין, ניו יורק 52
אליפות הזוגות של ה-NXT סאניטי

(אריק יאנג ואלכסנדר וולף)

1

(1,1)

19 באוגוסט 2017 NXT TakeOver: Brooklyn III The Authors of Pain

(אקאם וראזאר)

ברוקלין, ניו יורק 52
אליפות הנשים של ה-NXT פנויה NXT אסקה אסקה פינתה את האליפות עקב פציעה בעצם הבריח.
אליפות בריטניה פיט דאן 1 20 במאי 2017 NXT TakeOver: Chicago טיילר בייט נוריץ', אנגליה 143

הישגים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגי WWE
הישג זוכה מספר הזכיות תאריך זכייה אירוע הזוכה הקודם מיקום הערות
קרב הסולמות על התואר

Mr. Money In The Bank

בארון קורבין 1 18 ביוני 2017 Money in The Bank דין אמברוז סנט לואיס, מיזורי בארון קורבין זכה בתואר לאחר שניצח את:

איי ג'יי סטיילס, שינסקה נאקאמורה, סמי זיין,

קווין אוונס (באותו זמן אלוף ארצות הברית) ואת דולף זיגלר.

בארון קורבין פדה את זכייתו בתאריך 15 באוגוסט 2017,

ב - SmackDown Live בקרב מול האלוף לאותו זמן,

ג'ינדר מהאל, אך נכשל בניסיונו.

קרב הסולמות על התואר

Ms. Money In The Bank

כרמלה 2 26 ביוני 2017 SmackDown Live כרמלה סן דייגו, קליפורניה כרמלה נאלצה לוותר על התואר

מאחר שג'יימס אלסוורת' זכה בו בשבילה.

כרמלה זכתה שוב בתואר לאחר שניצחה את:

בקי לינץ'נטליהשארלוט ואת טמינה.

כרמלה עדיין לא פדתה את הזכייה שלה.

קרב הרויאל ראמבל רנדי אורטון 2 29 בינואר 2017 רויאל ראמבל טריפל אייץ' סן אנטוניו, טקסס רנדי אורטון זכה בתואר לאחר שהדיח את רומן ריינס.
קרב הבאטל רויאל לזכר אנדרה הענק מוג'ו רוולי 1 2 באפריל 2017 רסלמניה 33 בארון קורבין אורלנדו, פלורידה מוג'ו רוולי זכה בתואר לאחר שהדיח את ג'ינדר מהאל.
טורניר לזכר מאי יאנג קיירי סיין 1 12 בספטמבר 2017 Mae Young Classic פראדייס, נבדה קיירי סיין ניצחה בגמר את שיינה בייזלר.
הישגי Cruiserweight
הישג זוכה מספר הזכיות תאריך זכייה אירוע הזוכה הקודם מיקום הערות
טורניר המשקל הקל TJ פרקינס 1 14 בספטמבר 2016 CWC Final4 ווינטר פארק, פלורידה TJ פרקינס זכה בטורניר לאחר שניצח בגמר את גראן מטאליק.

TJ פרקינס זכה גם באליפות ה-WWE במשקל קל.

הישגי NXT
הישג זוכה מספר הזכיות תאריך זכייה אירוע הזוכה הקודם מיקום הערות
טורניר הזוגות לזכר דאסטי רודס The Authors of Pain

(אקאם וראזאר)

1

(1,1)

19 בנובמבר 2016 NXT TakeOver: Toronto פין באלור וסמואה ג'ו טורונטו, קנדה The Authors of Pain זכו בטורניר לאחר שניצחו בגמר

את TM-61 (ניק מילר ושיין טורן)

המנהל של The Authors of Pain פול אלרין,

הושעה ויכל לראות את הקרב בכלוב נגד כרישים מעל הזירה בו ננעל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


  • WWE, באתר "Yahoo! Finance" (באנגלית)
  • WWE, באתר "MarketWatch" (באנגלית)
  • WWE, באתר "CNN Money" (באנגלית)
  • WWE, באתר "Bloomberg Business" (באנגלית)