לדלג לתוכן

אריקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריקס
Ἔρυξ
𐤀𐤓𐤊
היסטוריה
תרבויות אימפריית קרתגו
בונה ילידים סיציליאנים
מיקום
מדינה איטליהאיטליה איטליה
מיקום סיציליהסיציליה סיציליה
קואורדינטות 38°02′15″N 12°35′15″E / 38.0375°N 12.5875°E / 38.0375; 12.5875
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריקס (יוונית עתיקה: Ἔρυξ) או ארך (פונית: 𐤀𐤓𐤊 – ארכ)[1] הייתה עיר עתיקה והר של יוון הגדולה במערב סיציליה, כ-10 ק"מ מדרפאנה (אנ') (טרפאני המודרנית), ו-3 ק"מ מחוף הים.

הר אריקס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההר, המכונה כיום מונטה אריצ'ה, הוא פסגה מבודדת לחלוטין, המתנשאת בעיצומה של אזור גלי נמוך, מה שגורם לגובה שלו להיראות הרבה יותר משמעותי ממה שהוא באמת, כך שהוא נחשב גם בעתיקות בתקופה המודרנית כמו הפסגה הנשגבה ביותר בכל האי ליד אטנה, אם כי גובהה האמיתי אינו עולה על 2184 רגל אנגלי.[2] לפיכך אנו מוצאים את אריקס שמרומז על ידי ורגיליוס ומשוררים לטיניים אחרים כהר מסדר גודל ראשון, ומזוהה עם אתוס, אטנה וכו'. על פסגתו ניצב מקדש מהולל של ונוס או אפרודיטה, שהוקם, לפי האגדה הנוכחית, על ידי איניאס.

סיפורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגדה אחרת, הסופרה בידי דיודורוס סיקולוס, ייחסה את יסוד המקדש והעיר לגיבור בעל שם בשם אריקס (אנ'),[3] שנאמר כי קיבל את הרקולס בביקורו בחלק זה של סיציליה, והתמודד עם הגיבור הזה בהיאבקות. ההיאבקות לקחה זמן רב, אך לבסוף, הוא הובס על ידי הרקולס. אריקס זה היה בנם של אפרודיטה ובוטס (אנ'), מלך הארץ, ומכאן ומרמז ורגיליוס שוב ושוב כאחיו של איניאס, אם כי המשורר הזה אינו מתייחס אליו ליסוד העיר. האגדות שחיברו אותו עם איניאס ועם מנהיג טרויאני בשם אלימוס (אנ') הצביעו כנראה על מה שאנו למדים מתוקידידס כעובדה היסטורית, כי אריקס, כמו גם סגסטה (אנ'), הייתה עיר של האלימי, שבט סיציליאני, המיוצגת על ידי כמעט כל הסופרים העתיקים ממוצא טרויאני.

גרסה נוספת הוצגה על ידי אפולוניוס מרודוס באפוס שלו ארגונאוטיקה. במקרה זה, בוטס היה ארגונאוט מאתונה, שנפל מהסיפון בהתלהבות תוך כדי האזנה לסירנות. הוא ניצל מטביעה כשקיפריס (אפרודיטה) ריחמה עליו. היא נשאה אותו לאריקס, שם שלטה, והושיבה אותו בכף ליליבאיום.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיישבות ילידית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נראה כי אריקס מעולם לא נחשבה מושבה יוונית אך הפכה בהדרגה ליוונית, כמו רוב הערים האחרות של סיציליה, במידה רבה. אם כי תוקידידס (460–395) עדיין מדבר על האלימי, כולל תושבי אריקס וסגסטה, כברברים. לא ידוע דבר על ההיסטוריה שלה לפני התקופה ההיא, אך סביר להניח שהיא עקבה ברובו אחר העיר החזקה יותר סגסטה, ולאחר כישלון המשלחת האתונאית, הפכה לבעלת ברית תלויה של הקרתגים.

בנייה קיקלופית (אנ') או קירות פיניקיים, והחלקים ששונו או נבנו מאוחר יותר על ידי האלימי, חבקו פעם את גבול אריקס.[4]

מושבה קרתגית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 406 לפנה"ס, התרחש קרב ימי בין צי קרתגי לצי סירקוזי ליד אריקס, בו ניצחה האחרונה.[5] לרגל המשלחת הגדולה של דיוניסיוס הראשון מסירקוזה למערבה של סיציליה בשנת 397 לפנה"ס, אריקס הייתה אחת הערים שהצטרפה לצד הסירקוזי ממש לפני המצור על מוטיה (אנ'), אך היא הוחזרה במהירות על ידי חימילקו בשנה שלאחר מכן.[6] היא נפלה שוב לידיו של דיוניסיוס זמן קצר לפני מותו,[7] אך כנראה הוחזרה שוב על ידי הקרתגים וככל הנראה המשיכה בכפוף לשלטונם עד מסע פירוס לסיציליה (278 לפנה"ס). באותה הזדמנות נכבשה על ידי חיל מצב חזק, שבשילוב עם עוצמת מעמדה טבעית, אפשרו לה להתנגד להתנגדות נמרצת למלך אפירוס. עם זאת, היא נלקחה בהתקפה, פירוס עצמו הוביל את המתקפה, וניצל את ההזדמנות להציג את כושרו האישי כצאצא ראוי של הרקולס.

במלחמה הפונית הראשונה (256–262 לפנה"ס) אנו מוצאים את אריקס שוב בידי הקרתגים, ובשנת 260 לפנה"ס המצביא שלהם חמלקרת הרס את העיר, והרחיק את התושבים אל הצוק השכן דרפנום, שם ייסד עיירה באותו השם. אולם נראה שהאתר הישן לא היה נטוש לחלוטין, שכן כמה שנים מאוחר יותר נאמר לנו שהקונסול הרומי לוקיוס יוניוס הפך את עצמו לאדון בהפתעה הן על המקדש והן על העיר. נראה שהראשונה הייתה מבוצרת היטב, וממיקומה על פסגת ההר, היוותה מוצב צבאי בעל עוצמה רבה. מכאן כנראה שזה היה שחמלקרת ברקה, שנטש לפתע את העמדה הייחודית שהחזיק כל כך הרבה זמן בהר ארקטה, העביר את כוחותיו לאריקס, בהיותו מעוז עוד יותר בלתי חדיר. אך למרות שהפתיע והפך את עצמו לאדון בעיירה אריקס, ששכנה בערך באמצע ההר, הוא לא הצליח לצמצם את המקדש והמבצר שעל הפסגה, שחיל המצב הרומי שלו הצליח להתריס בכל מאמציו. בינתיים שמר חמלקרת על מעמדו בעיר, שאת שאר תושביה העביר לדרפנום; ולמרות שהיה נצור או נחסם בתורו על ידי צבא רומי למרגלות ההר, הוא שמר על קשריו עם הים, ונאלץ לנטוש את החזקה של אריקס ודרפאנום רק כאשר הניצחון הימי הגדול של גאיוס לוטאטיוס קאטולוס על הים. הקרתגים אילצו את האנשים לתבוע שלום, 241 לפנה"ס.

שרידי הטירה שנבנתה על מקדש עשתרת ארך/ונוס אריקינה באריקס[8]

באריקס היה מרכז פולחני לאלה האלימית (אנשי מערב סיציליה), שזוהתה אצל בעלי בריתם הקדומים הפיניקים־קרתחדשתים כ"עשתרת ארך" (עשתרת של העיר ארך) ואצל הרומאים כונוס אריקינה (Venus Erycina),[9] והייתה אלה חשובה בקרב הפיניקים במערב[א] ואצל הרומאים.[11][12]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריקס בוויקישיתוף

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כתובת CIS I 135 (מסיציליה) היא כתובת בת שמונה שורות המוקדשת לעשתרת ארך, CIS I 140 (מכרלי) מקדישה לה מזבח נחושת, וכתובת נדר מקרתחדשת הנודרת ארשתבעל נושאת את התואר "עמת ש עשתרת ארך" (עמיתה של עשתרת ארך, כנראה עמיתה בחבורת פולחן האלה).[10]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 134
  2. ^ William Henry Smyth, Sicily, עמ' 242
  3. ^ ERYX - Sicilian King of Greek Mythology, theoi project
  4. ^ Phoenician Walls of Erice, Atlas Obscura
  5. ^ דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, כרך xiii, עמ' 80
  6. ^ דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, כרך xiv, עמ' 48, 55
  7. ^ דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, כרך xv, עמ' 73
  8. ^ CIS I 135, p. 170
  9. ^ María Giulia Amadasi Guzzo, "Astarte a Malta: il santuario di Tas Silġ", in: Antonio Caballos Rufino et al. (ed.), El Carambolo, Universidad de Sevilla, 2010, Historia y Geografía 165, עמ' 469
  10. ^ ראו נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפיניקיות, דביר, 1942, עמ' 249–250 (לכתובת הראשונה ראו עמ' 134)
  11. ^ הרומאים בנו לה מקדשים ברומא (אנ') (אנ'), ראו: ליוויוס, Ab Urbe Condita,‏ 23.31
  12. ^ Robert M. Kerr, Notre-Dame-de-la-Ḥuronie? A note on 'Štrt ḥr, Die Welt des Orients 43, 2013, עמ' 209
אנית "היפוס" (סוס) פיניקית ערים ומושבות פיניקיות
מפת ערי הפיניקים ומושבותיהם
כנען
ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • קרתה • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה • ערקת • צמר • מרימה (אנ') • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה (אנ')
פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים/אלשי כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ')
יוון רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים תחפנחס • מף • איפסמבול
סיציליה צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה אלליה (אנ')
מצר מלקרת אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא (אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס (אנ') • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים איבשם (אנ') • מגן
עוד מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אריקס&oldid=39960522"