חני נחמיאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חני נחמיאס
חנה (חני) נחמיאס
לידה 9 באפריל 1959 (בת 65)
א' בניסן ה'תשי"ט
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה חנה נחמיאס
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1970
פרסים והוקרה פרס התיאטרון הישראלי
פרס מסך הזהב
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חנה (חני) נחמיאס (נולדה ב-9 באפריל 1959) היא שחקנית, מדבבת, קומיקאית, מנחת טלוויזיה, זמרת, כוכבת ילדים וסופרת ישראלית.

כיהנה כחברת מועצת העיר רמת גן בין השנים 20082012.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חני נחמיאס בתוכנית "בסוד העניינים" עם נתן נתנזון מימין ואושיק לוי משמאל

נחמיאס נולדה כבת בכורה ליעקב ופנינה נחמיאס בתל אביב, למשפחה מקהילת סלוניקי, יוון, וגדלה בגבעתיים[1], ולה שני אחים קטנים. בת דודתה היא הפוליטיקאית איילת נחמיאס ורבין.

בילדותה הופיעה נחמיאס ב"מקהלת צדיקוב" וב"תיאטרון מארץ עוץ" של אברהם לוריא כילדת פלא שבו כיכבה בתפקיד חנהל'ה בהצגה "שמלת השבת של חנה'לה"[2][3] ואף השתתפה כילדה בסרט "אני ירושלמי" של יהורם גאון מ-1971 בקליפ לשיר "השר משה מונטיפיורי".

נחמיאס הייתה חברה בקן בורוכוב של הנוער העובד והלומד בגבעתיים[4], ואת לימודיה התיכוניים עשתה ב"אורט טכניקום" שבעיר.

ב-1978 היא התגייסה לצה"ל ושירתה תחילה במשך כשלושה חודשים כפקידת מבצעים[5] ושרטטת[1] בחטיבת גולני. לאחר מכן, עברה נחמיאס למקהלת צה"ל ובהמשך ללהקת הנח"ל[1] והשתתפה עם הלהקה בארבע תוכניות בידור, כשחלקן היו בבימויו של חנן גולדבלט[1]. ביום העצמאות השלושים למדינת ישראל הייתה ממבצעי "שיר לשלום" בתוכנית הטלוויזיה " 30 שנות זמר בצה"ל" ששודרה מבסיס צה"ל בג'וליס.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורה מהצבא, הצטרפה לתיאטרון הקאמרי ושיחקה בהצגות שונות, בהן: "אורזי מזוודות" של חנוך לוין, "בית ספר לריקודים" של נתן זך, "הנשים האבודות מטרויה", "טוב", "מיטות משונות", "סוויני טוד" ועוד. גם כשהפכה לכוכבת ילדים בעקבות שידור סדרת הטלוויזיה "בלי סודות", הקפידה לחזור תמיד לאהבתה הגדולה, התיאטרון. הצגות נוספות בהשתתפותה היו: "אדונן של שתי משרתות" (תיאטרון באר שבע), "משפחת ישראלי" (תיאטרון חיפה) ו"מתנקשים" (תיאטרון בית ליסין). בשנת 1988 החלה לשחק במחזמר "סאלח שבתי" בתפקיד העובדת הסוציאלית בת שבע, אך כעבור זמן מה נאלצה לפרוש מהתפקיד עקב ריבוי עיסוקים באותה עת והחולפה בזמרת ורדינה כהן. בשנת 2002 חזרה לקאמרי לקומדיה "טובים השניים". שלוש שנים אחר כך, הופיעה במחזמר "מי שחלם" על פי קורות חייו של יצחק רבין.

בשנת 1982 השתתפה נחמיאס לראשונה בסרט "אהבה ראשונה" בבימויו של עוזי פרס.

השתתפה בסרטי הקולנוע "בובה" של זאב רווח (1987), "חיים זה חיים" של מיכל בת-אדם (2002) תפקיד עליו הייתה מועמדת לפרס אופיר, "דץ הבלץ" (2015) ו"שמלת השבת של חנה'לה" (2019).

נחמיאס מזוהה מזה שנים רבות ככוכבת ילדים. היא השתתפה במספר רב של תוכניות טלוויזיה, מחזות זמר ומופעי ילדים גדולים כמו הפסטיגל אותו הנחתה חמש פעמים ו"מותק הילדות התחברו" לצדה של ציפי שביט. כמו כן כתבה 17 ספרי ילדים ונוער שהמוכרים בהם הם סדרת הספרים לנוער "סודות נעורים", והוציאה למעלה מ-50 קלטות וידאו בהשתתפותה, בהן קלטות מסדרת "שירים קטנים", "שרים וצוחקים", "מחר שבת", "סיפורי לוין קיפניס", "הטנטנים בארץ הצבעים", "הטנטנים בארץ הגדלים" ו"בלי חיתולים" שהפכו מאז ללהיטים גדולים.

נחמיאס השתתפה במחזות הזמר לילדים "פיטר פן", "צלילי המוזיקה", "עליסה", "אנני", "תום סוייר", "מאמא מיה!", "היפה והחיה", "נרניה", "101 כלבים דלמטיים" ועוד. על השתתפותה במחזות הזמר "צלילי המוזיקה" ו"אנני" זכתה בפרס התיאטרון הישראלי[1].

בין תוכניות הטלוויזיה לילדים בהשתתפותה היו הסדרה ללימוד קריאה "בלי סודות" וסדרת ההמשך "בסוד העניינים", ששודרו בטלוויזיה החינוכית, תוכנית הילדים "פרפר נחמד" שהשתתפה בא בשנת 1986 התוכנית שודרה גם בטלוויזיה החינוכית, סדרת הילדים "הופה היי" בערוץ הראשון בפרק אחד בהרכבו הראשון בשנת 1986, ובהרכבו השני ב-1990 ובשנים 19921994. היא אף השתתפה עם הרכבו השני בהצגה "שלושה בעגלה אחת" בין השנים 1992–1994.

ב-1995 הנחתה את התוכנית "זאפ לראשון" בערוץ הראשון. באותה השנה היא כתבה וביימה הצגה מוזיקלית בשם "מסיבת הפתעה" שהוצגה בחנוכה באותה שנה והשתתפו בה אפרת רייטן, דנה דבורין, יעל בר זוהר, אורי בנאי ועודד מנשה.

בין השנים 19982008 הנחתה את תוכנית הילדים "בחדר של חני" ששודרה בטלוויזיה החינוכית, שם נהגה לשוחח עם ילדים מכל רחבי ישראל. בשנת 2001 זכתה התוכנית בטקס מסך הזהב בקטגוריית התוכנית הטובה ביותר לילדים ולנוער, ונחמיאס עצמה זכתה בפרס המנחה הטובה בתחום תוכניות הילדים והנוער.

נחמיאס הייתה שותפה בדיבוב סדרות הטלוויזיה לילדים "פיטר פן", "עלילות בבאי", "ספיידרוומן" ועוד. במהלך שנות ה-90 ביצעה את שירי הפתיחה והסיום של סדרות הטלוויזיה לילדים שהיו פופולריות באותה תקופה, והם "עלילות בבאי", "פשוש", "גברת פלפלת", "המעופפים הנועזים", "במצולות הים עם דלפי", "בננות בפיג'מות","פופו", "תיאודור החמור" ו"הלו ספנסר" אותו ביצעה ביחד עם אהרון פררה. שיר הסיום של "גברת פלפלת" בביצועה הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עמה.

נחמיאס הופיעה בפסטיגל בשנים 1991–1993, עם השירים "צ'יק צ'אק" (מקום השלישי), "בת בן" (מקום שני) ו"ילדת סנדוויץ'" (מקום שלישי). היא חזרה לפסטיגל בשנים 1997 ו-1999. בשנת 2020, במסגרת חגיגות ה-40 למופע, חזרה נחמיאס להשתתף בפסטיגל, לאחר 20 שנה של היעדרות. במופע הייתה אחראית על הנחיית קטע קישור וביצעה את השירים "הולכים לפסטיגל" ו"צ'יק צ'אק" מהשנים בהן השתתפה.

בשנת 1992 הנחתה נחמיאס את תחרות "מלכת היופי" לצד מייק בורשטיין, ובשנת 1993 הנחתה בשנית את התחרות לצד מני פאר.

בשנת 1994 יצאה לאור קלטת שמע עם 16 שירים בביצועה שנקראה "דברים שמתרוצצים לי בראש".

בשנת 1998 השתתפה נחמיאס במופע "פעמוני היובל".

חני נחמיאס ב-2004

בשנת 2004 גילמה נחמיאס את יסמין אקריש בדרמה היומית "מיכאלה".

בין השנים 20052007 הופיעה בתוכנית הבידור "ספונג'ה בעיר הגדולה".

בשנים 20072008 שימשה כשופטת בתוכנית המציאות הישראלית "גריז" ששודרה בערוץ 2. בשנת 2008 השתתפה נחמיאס במופע הילדים "הופ! מותק של פסטיבל".

בשנת 2009 הנחתה נחמיאס את התוכנית "המועדון" של הטלוויזיה החינוכית, לצדו של דליק ווליניץ. הייתה זאת תוכנית ערב יומית שעסקה במגוון נושאים הרלוונטיים לבני גיל החמישים ומעלה. ב-2009 הצטרפה לסדרת הדרמה המוזיקלית היומית "תיכון השיר שלנו" בתפקיד אילנה שטרן.

בשנת 2010 הופיעה נחמיאס בהצגת הבידור "קצרות ולעניין". מפסח 2013 ועד סוף סוכות של אותה שנה, לקחה חלק במופע אותו כתבה בעצמה - "האוצר הנעלם", שהוצג במיני ישראל.

בחנוכה 2013 חזרה לשתף פעולה עם ציפי שביט בהצגת הילדים "מותק הילדות התחברו" הצגת המשך להצגה הראשונה ששתיהן כיכבו בה בשנת 1998.

ב-2014 נחמיאס החלה לככב לצד עירית ענבי במופע הלאדינו עם שירים מבית אבא "דוס צ'יקיטיקאס".

ב-2015 השתתפה בתוכנית "6 אימהות".

ב-20152018 שיחקה בסדרה "חברות".

בחנוכה 2015 השתתפה במחזמר "גולדי חזיות" בבימויו של אורי פסטר. באותה שנה זכתה בפרס השחקנית המצטיינת על תפקידה במחזמר "גולדי חזיות". שנה אחר כך, השתתפה בשנית במופע "מותק של פסטיבל".

ב-2017 שיחקה בעונה השישית של "ראש גדול" ובה היא גילמה את סגנית מנהל בית הספר התיכון "אביבים", חניתה אבן-דרך.

ב-2017 יצא לאור התקליטור "ילאדינו: שירי ילדות ישראלית בתרגום ללאדינו" שבו שרה נחמיאס עם עירית ענבי ומקהלת "ילדי בית ספר למוזיקה", שירי ילדים עבריים שתורגמו ללאדינו בידי פרופ' שמואל רפאל[6].

ב-2019 לאור הצלחת האלבום הראשון, יצא אלבום נוסף שנקרא "ילאדינו 2" משירי הילדים בעברית שתורגמו ללאדינו בידי פרופ' שמואל רפאל. באותה שנה החלה להופיע במחזמר "מאמה מיה!" בתיאטרון הלאומי הבימה.

ב-2021 יצא לאקרנים הסרט "שמלת השבת של חנה'לה" בו גילמה את שרה, באותה שנה השתתפה בעונתה השנייה של התוכנית "הזמר במסכה" בתור השועלה והודחה בהדחה האחת עשרה מהתוכנית.

נחמיאס גם מככבת במופעים "אנו אנו הבלקן", וכן במופעים "עכשיו התור לאהבה" ו"תזמורת של ממש" ששניהם מוקדשים לזכר חברה הטוב עוזי חיטמן.

ב-2024 נחמיאס לוהקה להצגת התאטרון "בלוז לחופש הגדול" של תאטרון בית ליסין שהיתה אמורה לעלות באמצע חודש אוקטובר 2023, אך בעקבות אירועי הטבח שהתחילו את מלחמת חרבות הברזל, ההצגה עלתה בפועל בחודש ינואר 2024[7] .

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 הכריזה נחמיאס על כניסה לפוליטיקה המקומית, והציגה עצמה כמועמדת למועצת עיריית רמת גן במסגרת מפלגת הירוקים[8]. היא הוצבה במקום השלישי ברשימת הירוקים למועצה ונבחרה למועצה, לאחר שהרשימה זכתה ב-3 מנדטים. בשנת 2012, לאחר כארבע שנים, פרשה מהעשייה הפוליטית[9].

פעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת חרבות ברזל, כ-100 שחקנים מהבימה התכנסו בתיאטרון הלאומי בישראל לשאת תפילה לשחרור בני הערובה הישראלים. אירוע זה חל ב-6 בנובמבר 2023. לצד התפילה הוצג בכיכר מיצב אמנותי בשם "המיטות הריקות", פרי יצירתו של האמן והפסל ערן וובר. המיצג כלל כ-241 מיטות ריקות, המסמלות את מספר השבויים ובני הערובה המוחזקים בעזה. האירוע כלל הקראות והופעות מוזיקליות של שחקנים וזמרים שונים, ביניהם נחמיאס[10].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת לימודיה בתיכון הייתה נחמיאס בזוגיות עם חמי פרס, בנו של שמעון פרס. לאחר גיוסה לצה"ל הייתה בזוגיות עם גוני הרניק.

ב-1983 נחמיאס נישאה לצבי (צביקה) שטיינמץ, גרוש ואב לבן, ונולדו להם בן ובת[1]. שטיינמץ נפטר ב-25 באוגוסט 1993 מסיבוכים של מחלת הסוכרת.

בשנים 1994- 1996 נחמיאס הייתה בזוגיות עם הזמר אהרון פררה.

ב-9 בספטמבר 1999 נחמיאס נישאה בשנית למאיר עזורי, גרוש ואב לשלושה ילדים. בשנת 2021 השניים התגרשו[11].

משנת 2023 נחמיאס בזוגיות עם הזמר יהודה אליאס[12].

נחמיאס סבתא לשלושה נכדים.

נחמיאס היא חברתה הקרובה של השחקנית עירית ענבי אותה הכירה כששתיהן היו חברות בילדותן במקהלת צדיקוב.

מתגוררת במתחם שרונה, תל אביב.

ספריה לילדים ולנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ילדת סנדוויץ' (1994), ילדים
  • שולם שולם לעולם (1994), ילדים
  • הספר הזה (1996), ילדים
  • סדרת סודות נעורים (2007 - 2001), נוער
  • הספר הזה - הוצאה מחודשת (2000), ילדים
  • חתולי בולי לומד הפכים (2002), ילדים
  • חתולי בולי מכיר את הגוף (2002), ילדים
  • חתולי בולי מתלבש לבד (2002), ילדים
  • חתולי בולי מתרחץ בעצמו (2002), ילדים
  • הקץ למוצץ (2005), ילדים
  • הקופה שמאחורי מגרת הגרביים (2011), ילדים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 יעל געתון‏, "אני קודם כל גברת פלפלת": חני נחמיאס מדברת על הכול. ריאיון, באתר וואלה!‏, 9 באוגוסט 2018
  2. ^ קטעי עיתונות אודות שובה של ההצגה 'שמלת השבת של חנה'לה', ארכיון אברהם לוריא, הספרייה הלאומית
  3. ^ שמלת השבת, מעריב, 28 במרץ 1971
  4. ^ ניצן צבי כהן, ‏יש מקום לכולם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 באוקטובר 2016
  5. ^ גיל משעלי, ‏עונת הגיוס החלה: הסלבס נזכרים ברגעים הקשים בצבא, באתר ‏מאקו‏, 1 ביולי 2015
  6. ^ אתר למנויים בלבד תמיר קרקסון, ואבא שלי הוא הכי בן אדם, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2017
  7. ^ מאיה נחום שחל, המחזמר "בלוז לחופש הגדול" עולה בבית ליסין: "החיים והתיאטרון התערבבו", באתר כלכליסט, 8 בינואר 2024
  8. ^ חני נחמיאס בדרך למועצת עיריית רמת גן
  9. ^ שירי כהן גונן, חני נחמיאס: נמאס לי, אפרוש בסוף הקדנציה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 27 באוגוסט 2012
  10. ^ גיל משעלי, ‏מול 241 מיטות ריקות: תפילת השחקנים למען החטופים, באתר ‏מאקו‏, 6 בנובמבר 2023
  11. ^ איזה יום עצוב: חני נחמיאס ובעלה נפרדו, באתר וואלה!‏, 26 ביולי 2021
  12. ^ דינה חלוץ, סיפור האהבה של חני נחמיאס ויהודה אליאס: "הוא אמר 'אני אוהב אותך', והתחיל לבכות", באתר ynet, 31 ביולי 2023