חסידות ברסלב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 148: שורה 148:
זהו הפלג הקבלי ביותר בברסלב, בראשו עומד הרב [[יצחק מאיר מורגנשטרן]]. הקהילה מונה כאלף חסידים{{מקור}} וכן תלמידים נוספים שאינם חסידי ברסלב.
זהו הפלג הקבלי ביותר בברסלב, בראשו עומד הרב [[יצחק מאיר מורגנשטרן]]. הקהילה מונה כאלף חסידים{{מקור}} וכן תלמידים נוספים שאינם חסידי ברסלב.
על פי דרכו של הרב מורגנשטרן, התפילות נערכות בליווי הכוונות הקבליות שבספרי [[האר"י]] ו[[הרש"ש]]<ref>למרות התנגדות רבי נחמן מברסלב לכך בספריו, כגון ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה ק"כ</ref>. עם תלמידי הרב מורגנשטרן נמנים הרב [[אליהו אבנעים]], ראש [[ישיבת היכל הברכה]] ב[[לוס אנג'לס]], והזמר [[מרדכי ורדיגר]].
על פי דרכו של הרב מורגנשטרן, התפילות נערכות בליווי הכוונות הקבליות שבספרי [[האר"י]] ו[[הרש"ש]]<ref>למרות התנגדות רבי נחמן מברסלב לכך בספריו, כגון ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה ק"כ</ref>. עם תלמידי הרב מורגנשטרן נמנים הרב [[אליהו אבנעים]], ראש [[ישיבת היכל הברכה]] ב[[לוס אנג'לס]], והזמר [[מרדכי ורדיגר]].

===חבורת א"ז בהנהגת אברהם זגדון===
בקצה הקצה של חסידות ברסלב נמצאת חבורת א"ז, בראשה עומד [[אברהם זגדון]] מבכירי תלמידי רבי [[ישראל אודעסר]] לשעבר, חבורה זו נחשבת לאנרכיסטית והגבולית ביותר בחסידות . על חבורה זו נמנים כמה מאות של חסידי ברסלב (המספר המדויק לא ידוע) והם מוחרמים על-ידי רוב החסידים. מאידך מתקיים קשר רצוף וקבוע בין זגדון לגדולי רבני חסידות ברסלב כיום ביניהם הרב המקובל [[יצחק מאיר מורגנשטרן]], הרב [[ישראל יצחק בזנסון]] (שבעבר למד שנה שלימה אצל זגדון) ועוד מחשובי רבני ברסלב. תלמידיו מספרים נפלאות וניסים על מנהיגם וטוענים כי הוא הממשיך הישיר של רבי ישראל אודעסער "בעל הפתק". מחלוקות רבות, עלילות ומסתורין רב אופפים את זגדון פעילותו תורתו וחבורתו הרואים בעצם המחלוקת על מנהיגם את היותו [[הצדיק]] בדור. זגדון אינו לבוש כרב חסידי ואף מבקר רבות את חסידי ברסלב בטענה כי הם "זקנים" וחסרי התחדשות דתית בניגוד לרבי נחמן שאמר "אסור להיות זקן". הכתובת א"ז המרוססת ברחבי הארץ ע"י תלמידיו ומעריציו מבטאת לטענתם את תורתו השייכת ל"אז", לעתיד לבוא ולימות המשיח ונרמזת בפסוק "אז ימלא שחוק פינו" וכן מרמזת על ראשי התיבות של שמו. בחבורה זו נוהגים להרבות בצחוק והשתטות [[מילתא דשטותא]] בתורת רבי נחמן (תורה מ"ח ליקוטי מוהר"ן תניינא) ולא מייחסים חשיבות לאדיקות דתית או ללבוש חיצוני אך במקביל מרבים בלימוד תורת הנגלה וההלכה. לחבורה זו ישיבה ושיעורים קבועים אך חסידיו של זגדון ממאנים למסור פרטים וכאמור ממדרים בצורה קבועה ויסודית את מי שאינו נמנה על חבר המאמינים של זגדון.


===חסידות ברסלב בארצות הברית===
===חסידות ברסלב בארצות הברית===

גרסה מ־17:25, 30 באוקטובר 2011

הסמל "האש שלי", המבוסס על משפט שאמר רבי נחמן מברסלב

חסידות ברסלב היא זרם בחסידות שנוצר על ידי רבי נחמן מברסלב (1772 - 1810), נינו של הבעל שם טוב, וסביב כתביו. החסידות נקראת על שם העיר ברסלב, שבה התגורר רבי נחמן במהלך כשבע שנים.

ראשיתה של חסידות ברסלב בשלהי המאה ה-18 בפודוליה שבאוקראינה והיא עברה תהפוכות רבות עד שהפכה בראשית המאה ה-21 לתנועת המונים, המצויה כמעט בכל רחבי העולם היהודי. לחסידות ברסלב מבנה תאולוגי מקורי המשלב יסודות פנאנתאיסטיים והיא כוללת מנהגים ופרקטיקות המיוחדים לה.

היסטוריה

תקופת רבי נחמן

חסידים התקבצו סביב רבי נחמן עוד בטרם קבע את מושבו בעיר ברסלב. תחילת כהונתו כאדמו"ר הייתה בשנת 1790 בעיר מדודיווקה שם התגורר אצל חותנו העשיר. מספר חסידיו גדל במהלך נדודיו לזלטפולי ומשם לברסלב. בתקופת חייו זכתה החסידות לגיבוי מצד רבי לוי יצחק מברדיצ'ב והחוזה מלובלין. ולכן המחלוקת שהייתה לרבי נחמן עם הסבא משפולי לא פגעה בה באופן ניכר. בתקופה זו התעצבה חסידות ברסלב באופן שונה מחסידויות אחרות, באמצעות מנהגים שהנהיג רבי נחמן; בין השאר: התבודדות ווידוי בפני הצדיק.[1]

מאז פטירתו של רבי נחמן (בשנת ה'תקע"א - 1810) אין בחסידות ברסלב אדמו"ר או רבי מובהק. למרות שתלמידו של רבי נחמן, רבי נתן מנמירוב, היה מועמד טבעי לרשת את התפקיד - הוא לא מונה לתפקיד. זאת בשל ההערצה העצומה לרבי נחמן ומשום המילים בצוואתו של רבי נחמן שאמר "ממני ועד משיח לא יהיו חדשות".[2] בשל כך, מכונים חסידי ברסלב ביידיש "טויטע חסידים", כלומר "חסידים מתים", ללא אדמו"ר חי.

תקופת רבי נתן

הציון של רבי נתן מנמירוב בעיירה ברסלב

לאחר מותו של רבי נחמן, עברה הנהגת חסידות ברסלב לתלמידו רבי נתן. עיקר עיסוקו היה הדפסה והפצה של תורת רבי נחמן, כפי שנמסרה בחייו, בכתב ובעל פה. בזכות עבודתו זו קיים בסיס ספרותי איתן לחסידות ברסלב, שמהווה תחליף מסוים לאדמו"ר חי. במהלך תקופתו של רבי נתן סבלו חסידי ברסלב מרדיפות קשות, במיוחד מצד רבי משה צבי גיטרמן, האדמו"ר מסאווראן. הוא אסר לאכול משחיטת חסידי ברסלב, להתחתן איתם או לקחת מקרבם מלמדים[3]. הדפסת ספרי ברסלב ברוסיה הצארית נאסרה כתוצאה מהלשנה[4]. רבי נתן מנמירוב נאסר למשך כחודש, בית המדרש של חסידי ברסלב באומן נסגר ורבי נתן היה צריך להסתיר את זהותו בחלק ממסעותיו[5]. בתקופה זו הצטמצם מאוד מספר חסידי ברסלב הגלויים ועמד על כמה חסידים בודדים, בעיקר באומן, בברסלב, בטשערין ובטולטשין.

למרות הרדיפות, בתקופה זו התגבשה צורת חסידות ברסלב למשך מאה השנים הבאות. רבי נתן ייסד את מנהג העלייה לרגל לאומן בראש השנה (הקיבוץ הגדול), כתב את ספרו ליקוטי הלכות והדפיס את ספריו של רבי נחמן ליקוטי מוהר"ן וספר המידות. שלושה ספרים אלו הפכו לליבה של הספרות הברסלבית ומהווים כלי עיקרי להפצת חסידות ברסלב.

בעקבות האשמתו של הרבי מסאווראן בכך שסייע להריגתו של "מוסר" פחתו הרדיפות נגד חסידי ברסלב[דרוש מקור]. ספרי ברסלב הודפסו ובתי המדרש נפתחו מחדש. עם זאת בקהילות היהודיות המשיכו להתייחס לחסידי ברסלב כאל קבוצה אזוטרית שיש להתרחק ממנה וממנהגיה המשונים[6].

הדור השלישי

עם מותו של רבי נתן מנמירוב בסוף שנת 1844, תמה התקופה שבה אישיות יחידה הנהיגה את חסידות ברסלב. רבי נתן מינה את רבי נחמן מטולטשין לממשיכו, אבל זה לא התכוון להנהיג את כלל החסידות, אלא עבר לאומן והנהיג את קהילת החסידים הקטנה שם. חסידי ברסלב התפזרו לקהילות זעירות ולעתים חיו כבודדים, ללא מסגרת חברתית חסידית. במקביל לרבי נחמן מטולטשין קמו בחסידות ברסלב כמה מנהיגים רוחניים מקומיים.

אחד המשפיעים הבולטים בתקופה זו היה הרב נחמן רבה של טשערין, שכתב פירושים על ספריו של רבי נחמן[7], תמצת את הספר ליקוטי הלכות וערך אותו כעצות בספר אוצר היראה.

הדור הרביעי

בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה העשרים, הגדילה חסידות ברסלב את כוחה והתפשטה לפולין. בתי כנסת של החסידות הוקמו בלובלין ובווארשה. ספרי החסידות נדפסו בעשרות אלפי עותקים.

החל מסוף המאה ה-19 התקיימה קהילת ברסלב גם בארץ ישראל. בשנת 1893 עלה לארץ הרב אברהם חזן, בנו של רבי נחמן מטולטשין, והתיישב בעיר העתיקה בירושלים. קהילת ברסלב קטנה שנוצרה שם זכתה לכינוי "חצר וורשא". בתקופה זו חי בצפת המשפיע הרב ישראל הלפרין (קרדונר), שזכה להערכה גם בעיני חסידים מחצרות אחרות שהתנגדו לברסלב.

מלבדם פעלו בקרב חסידי ברסלב בתקופה זו גם רבי אלתר טפליקר, רבי יצחק ברייטר (שפעל בעיקר בלובלין) ורבי שמשון בַרסקי, שהנהיג את חסידי ברסלב באומן.

בין מלחמות עולם

תקופה זו נחשבת לתקופת גיאות בחסידות ברסלב, הן בפולין והן בארץ ישראל.

דעיכת החסידות באוקראינה

בשנות השלטון הקומוניסטי בברית המועצות דעכה חסידות ברסלב בארץ הולדתה, אוקראינה. חסידי ברסלב שנותרו באוקראינה לאחר מהפכת אוקטובר היו מנותקים ומבודדים מהקהילות היהודיות מחוץ לברית המועצות ונרדפו באופן קבוע על ידי היבסקציה. בין הבולטים בין חסידים אלה היו רבי לוי יצחק בנדר, שהגיע לאומן בשנת 1918 כאברך צעיר ונותר בה עד למלחמת העולם השנייה, ורבי אלימלך טפליקר, שהקים חדר מחתרתי לילדים בעיר פולנאה[8]. החסידים בעיר אומן ניסו תוך מאמצים מרובים להמשיך לקיים את מנהגיהם למרות העוינות והרדיפות מצד המשטר החדש[9]. "הקיבוץ הגדול" באומן שרד עד שנת 1937 וקהילת חסידים קטנה ונרדפת הוסיפה להתקיים בעיר, עד הכיבוש הנאצי.

חסידות ברסלב בפולין

רבי יצחק ברייטר, ממנהיגי חסידות ברסלב בפולין

במקביל, התחזקה באותן שנים פעילות ברסלב בפולין. מקום כינוסם השנתי של חסידי ברסלב בראש השנה עבר ללובלין, שם זכו לתמיכה מצד ראשי הקהילה החסידית. החסידות שם התפתחה באמצעות הפצת ספרי החסידות והקמת בתי כנסת ובתי מדרש בערים שונות. המנהיגים המרכזיים של חסידות ברסלב אז היו רבי יצחק ברייטר[10] ורבי אהרן לייב ציגלמן. האחרון ליקט והוציא לאור את קובץ המכתבים של רבי נתן מנמירוב.

קהילת ברסלב בירושלים

"חצר ורשא" הייתה הריכוז המשמעותי של חסידי ברסלב בירושלים. רוב תושביה היו חסידים שעלו בעקבות רבי אברהם חזן עוד לפני המהפכה הקומוניסטית. ותיקי הקהילה מספרים שחסידי ברסלב שעלו מפולין העדיפו להתיישב בבני ברק ובתל אביב על פני התנאים הקשים של ירושלים העתיקה[11]. מרכז ברסלב בעיר העתיקה היה בית הכנסת "נתנ'ס שול", סמוך לבתי מחסה.

בתקופה זו הצטרף לחסידות ברסלב רבי שמואל שפירא, אברך בישיבת עץ חיים הליטאית בירושלים, וכן רבי בנימין זאב חשין ורבי נחום יצחק פרנק שעזבו את הקהילה הליטאית[12]. לימים נודע רבי שמואל שפירא בכינוי "הצדיק הירושלמי".

חסידות ברסלב בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה

רבי יחזקל אפריים מנדלאייל, רב קהילת ברסלב בירושלים העתיקה בשנות ה-40

רובם המכריע של חסידי ברסלב הושמדו בזמן השואה. המרכז החסידי הגדול בפולין חוסל ועימו גם שרידי הקהילות באוקראינה, כולל קהילות אומן וברסלב. ישנן עדויות על כך שכמה מהם נותרו נאמנים לדרכם ולמנהגיהם בגטאות ובמחנות ההשמדה[13]. גם בשנות השואה היו חסידי ברסלב שניסו ואף הצליחו להגיע להשתטח על קברו של רבי נחמן מברסלב באומן[14]. למעשה נותרה מהחסידות רק הקהילה הקטנה בירושלים העתיקה שהונהגה אז על ידי הרב יחזקאל אפריים מנדלייל ומנתה פחות משבעים משפחות. בשנת 1940 ייסד אברהם שטרנהרץ, נינו של רבי נתן מברסלב, את הקיבוץ במירון בראש השנה כתחליף לקיבוץ באומן, שהייתה אז תחת שלטון סובייטי[15]. שמואל הורוויץ, מהבולטים בין חסידי ברסלב הירושלמים, מעיד כי באותה תקופה לא התגוררו חסידי ברסלב בצפת[16]. עוד מכה הונחתה על החסידות ברסלב במלחמת העצמאות, כאשר הליגיון הערבי כבש את הרובע היהודי. חסידי ברסלב שגורשו מבתיהם ב"חצר ורשה" יושבו בחלקם בשכונת קטמון. חלקם עבר להתגורר בבני ברק, שם הוקם בשלהי שנות הארבעים בית כנסת של חסידי ברסלב על ידי ניצול שואה בשם הרב מרדכי יגלניק. בית כנסת זה, השוכן ברחוב אלשייך, מכונה "הכולל".

לאחר קום המדינה

חסידי ברסלב שפונו מהעיר העתיקה בירושלים, פונו ברובם לשכונת קטמון ומשם נדדו במהלך השנים בעיקר לשכונות גאולה ומאה שערים[17]. שם, בקצה המזרחי של רחוב מאה שערים הוקם בשנות החמישים "בית המדרש הגדול לחסידי ברסלב בירושלים", הידוע בכינוי השול.

השנים שלאחר מלחמת העצמאות היו שנות שפל קשה לחסידות ברסלב, אולי אפילו קשות באותה מידה כמו בתקופת הרדיפות של הרב מסאוורן בתחילת המאה ה-19. כניעת הרובע היהודי, חיסלה למעשה את הקהילה המגובשת האחרונה של חסידי ברסלב בארץ ישראל, להוציא את קהילת צפת שמנתה פחות מעשרים משפחות. החסידים שגורשו מבתיהם נבלעו בתוך העדה החרדית בירושלים ובבני ברק, היכן שהיו בעמדת נחיתות מספרית משמעותית מול יתר הקבוצות המרכיבות את העדה. למרות שקיעתה הדמוגראפית והארגונית של חסידות ברסלב, רבי נחמן ותורתו לא נשכחו. דמותו של רבי נחמן מברסלב היוותה השראה לחוקרים וליוצרים, שהיו רחוקים מאוד מהיהדות האורתודוקסית. הסופרים מרטין בובר, פנחס שדה ומאוחר יותר גם אלי ויזל, שילבו את קורות חייו ואת אימרותיו בתוך יצירותיהם, ובאקדמיה נחשב רבי נחמן כאחד מההוגים המרכזיים של הזרם האקזיסטנציאליסטי בפילוסופיה המודרנית כדוגמת סרן קירקגור וז'אן פול סארטר.

תחייתה של חסידות ברסלב

מאז קום מדינת ישראל ועד שנות השבעים הייתה חסידות ברסלב קבוצה קטנה וסגורה בתוך העדה החרדית שפעלה בפרופיל נמוך בשני הריכוזים החרדים הגדולים במדינת ישראל, בבני ברק ובאזורים החרדיים בירושלים. שלושים שנה לאחר מכן מנתה חסידות ברסלב עשרות אלפי אנשים והיא נפוצה כמעט בכל הערים בישראל וגם בריכוזים יהודיים בחו"ל.

הרב בנדר ותלמידיו

הדמות הבולטת בחסידות ברסלב במאה העשרים היה רבי לוי יצחק בנדר[18]. הוא היה תלמידם של משפיעי הדור הרביעי כמו הרב שמשון ברסקי והרב אברהם חזן. הוא נלחם במדיניות האנטי דתית של השלטונות הסובייטים לאחר המהפכה הקומוניסטית והצליח לחמוק מהנאצים ומהמשטרה החשאית הרוסית בזמן מלחמת העולם השנייה. הגיע לארץ לאחר קום המדינה ונתפס כסמל של חסידות ברסלב המקורית באוקראינה ובפולין.

בתחילת שנות השבעים ניסה תלמידו של הרב בנדר, הרב אליעזר ברלנד, להפיץ את תורת חסידות ברסלב בקרב תלמידי הישיבות הליטאיות הגדולות בבני ברק, כמו ישיבת פוניבז' וישיבת סלובודקה. הוא זכה להצלחה מסוימת, כאשר כמה אברכים ליטאיים יצרו "חבורת לימוד", שהתרכזה סביב בית כנסת ברסלב בבני ברק (שהוקם עוד בשנות הארבעים על ידי הרב יגלניק). לאחר מלחמת יום הכיפורים צמחה תנועת התשובה בעיקר בפעילותם של שליחי חב"ד ושל ישיבות ליטאיות כמו אור שמח. חסידות ברסלב הייתה אז קבוצה קטנה ותמהונית בתוך העדה החרדית שלא עוררה עד אז עניין אצל חילונים מחפשי דרך. בשנת 1974 הגיע הזמר דדי בן עמי לשמוע שיעורים של הרב ברלנד בבני ברק. שנה לאחר מכן, הציע בן עמי לרב ברלנד לקיים את מנהג ההקפות של שמחת תורה במושב נהלל, שבו התגוררו הוריו של בן עמי. בהקפות אלו השתתפו מבני הקיבוצים בעמק יזרעאל והן היוו מפגש ראשון בין בני ההתיישבות העובדת ובין חסידי ברסלב.בעקבות המפגש הזה התקיימו מפגשים נוספים שגרמו להקמת ישיבת שובו בנים בשנת 1978. חסידות ברסלב הפכה לגורם דומיננטי בתנועת התשובה. ישיבות ברסלביות נוספות לחוזרים בתשובה נפתחו בשנות השמונים ולאחריהן גם מדרשות לבנות ומוסדות חינוך יסודיים עבור ילדי החוזרים בתשובה.

השתלבותם של החוזרים בתשובה בחסידות ברסלב נתקלה גם בהתנגדות. לאחר מותו של הרב בנדר בשנת 1985 החליט ממלא מקומו המיועד, הרב ישראל מאיר ברנר להעביר ב"שול" שיעורי חסידות בעברית. ההחלטה גררה מאבק קשה שבמהלכו סולקו מרבית בעלי התשובה מה"שול", ובראשם הרב אליעזר ברלנד. הפילוג הסתיים למעשה תשנ"ג, כאשר יצא פסק דין של בד"ץ העדה החרדית שהביע התנגדות לסגירת בית הכנסת בפני יהודי כלשהו. החל מאמצע שנות התשעים חל גידול בולט במספרם של בעלי התשובה.

תלמידיו של הרב אברהם שטרנהרץ

בשנת 1955 נפטר הרב אברהם שטרנהרץ, שהיה נינו של רבי נתן מנמירוב. הרב שטרנהרץ שימש כרב באומן בתקופה מסויימת, אולם לא הצליח להתמודד מול הרב בנדר על הנהגת החסידות בירושלים. צוואתו לתלמידו הכמעט יחיד, הרב גדליהו אהרן קניג הייתה לבנות מחדש את העיר צפת, באמרו כי עד שלא תיבנה צפת לא תיבנה ירושלים. בשנת 1967 החל קניג לרכוש קרקעות מזרחית לבית הקברות העתיק של צפת. אחת עשרה שנים לאחר מכן הקימו שם שלושה מבניו שכונה בשם "קריית ברסלב". אופייה המתון של השכונה משך חוזרים בתשובה ומתעניינים בתורת הקבלה, אשר קשורה בצפת. בשכונה ישיבה לבעלי תשובה ומדרשה גדולה לבעלות תשובה.

תלמיד נוסף של הרב קניג, הרב שמחה בר לב, לימד את תורת ברסלב לקבוצות של אברכים ותלמידי ישיבה ליטאיים בבני ברק החל מאמצע שנות השמונים.

מעריציו של רבי ישראל אודעסר

ערך מורחב – ישראל אודסר

הרב ישראל אודסר , נמנה על זקני חסידי ברסלב בירושלים. אחרי שמלאו לו שמונים הוא אושפז בבית חולים גריאטרי ברעננה על ידי בני משפחתו. מספר חודשים אחרי שאושפז , הוא זימן אליו את שרון תל צוק , בעל תשובה טרי , שבעברו היה נווט בחיל האוויר. לתל צוק ולעוד בודדים, הוא סיפר ,שעשרות שנים קודם לכן , הוא קיבל מסר מרבי נחמן מברסלב , לפיו עליו מוטלת האחריות להפיץ את משנת ברסלב בעולם. המסר נשלח באמצעות פתק , בו מופיעה לראשונה המנטרה החסידית נ נח נחמ נחמן מאומן. אודסר נוטש את בית האבות בעזרת מעריציו ויוצא למסע הסברה ברחבי העולם , שם הוא מנסה להסביר למנהיגים יהודים ואחרים , את חשיבות המסר שקיבל. במקביל מייסד אודסר את "קרן רבי ישראל אוסר" , שהיא הוצאת הספרים הגדולה ביותר של חסידות ברסלב , עד היום.
בראשית שנות התשעים , גדלה תנועתו של הרב אודסר , בעוד הזרם המרכזי של חסידות ברסלב נותר מפולג ומסוכסך בינו לבין עצמו סביב היחס לבעלי התשובה ולשפה העברית. בנסיבות ההיסטוריות האלו , נמשכו בעלי תשובה רבים לדמותו העממית של הרב אודסר , כשהם מזדהים גם עם ההתנגדות העזה שהייתה לו כלפי מנהיגי הציבור החרדי. לאחר מותו של הרב אודסר באמצע שנות התשעים , המשיכה תנועתו להתרחב בדמות פלג הננח בחסידות ברסלב , שהינו למעשה ארכיפלג המורכב מעשרות קבוצות קטנות ומאות בודדים , שהמכנה המשותף שלהם הוא האמונה ברב אודסר כממשיכו של רבי נחמן ומברסלב ולרוב הם גם מגלים סלידה כלפי פעילות קהילתית והתארגנויות בכלל.

פלגים בחסידות ברסלב כיום

הרב שמעון טייכנר, מהבולטים מרבני פלג השול
הרב אליהו גודלבסקי, פלג השול, ראש ארגון "אזמרה" להפצת תורת ברסלב
הרב ישראל מאיר ברנר, פלג השול

בימינו מחולקים חסידי ברסלב למספר קבוצות בגדלים שונים ויחדיו מונים עשרות אלפי אנשים לפחות[19]. הפלגנות הזו נחשבת בחסידות ברסלב ליתרון ולמעלה , כיוון שכתבי החסידות[20] מעודדים התחלקות לכיתות.

הזרם המרכזי

הזרם המרכזי של חסידות ברסלב מכונה לעתים "פלג השוּל" או "שול מֵישוֹרים, הקרוי על שם בית המדרש הגדול של החסידות במאה שערים[21]", מורכב מצאצאי חסידי ברסלב בעבר אך גם מחרדים אחרים וחוזרים בתשובה שהצטרפו לחסידות. זהו הזרם הגדול ביותר בחסידות, למעט פלג הננח[דרוש מקור], והוא שואף ללכת בדרכו של הרב בנדר. על הרבנים החשובים (מכונים "משפיעים") של זרם זה נמנים הרב נתן ליברמנש, הרב ניסן דוד קיוואק, הרב ישראל מאיר ברנר והרב שמעון טייכנר. רוב חברי הועד העולמי של חסידות ברסלב שייכים לפלג זה. חברי זרם זה נוהגים להתפלל בצעקות, לאור דברי רבי נחמן שיש להיות "כחיות הנוהמות ביער"[22]. הם נוהגים חסידים לרקוד במשך כחצי שעה לאחר תפילת שחרית או תפילת ערבית של שבת.

מלבד בית המדרש במאה שערים יש לזרם מקוד נוסף המכונה "הכולל", בית הכנסת של חסידי ברסלב ברחוב אלשיך בבני ברק. כתוצאה מהצמיחה הדמוגרפית הוקמו החל מאמצע שנות התשעים מרכזים נוספים בעמנואל, אלעד, מודיעין עילית ועוד.

תנועת "מורשת הנחל"

"מורשת הנחל" היא מין תנועת נוער של הזרם המרכזי, שבהתאם למקובל בחסידות ברסלב, אין לה הנהלה מרכזית או מדיניות רשמית, אלא היא אוסף של פעילויות ספונטאניות שעיקרן לימוד קבוצתי של תורת ברסלב ולאחרונה גם ארגון אירועים שונים. התארגנויות בלתי פורמאליות אלו החלו בסביבות שבט התשס"ב (פברואר 2002), על ידי חסידי ברסלב ירושלמים שהתאגדו לצורך הקמת "חבורות בחורים" שילמדו בהן בעברית במקום ביידיש. בתחילת ההתארגנות התאספו אנשי הקהילה בבית הכנסת של הרב משה בורשטיין, ברחוב גבעת משה בירושלים, לסעודת מלוה מלכה. לאחר מכן יסדו גם רשת ישיבות ערב וכוללים. כיום "מורשת הנחל" מארגנת פעילויות של אלפי בני נוער חסידיים , במיוחד במרכזי האוכלוסין של הזרם המרכזי כגון ירושלים, בית שמש וביתר.

תלמידי הרב שיק

קובץ:מוהרא"ש - הצדיק מיבנאל.jpg
מוהרא"ש - מנהיג קהילת "היכל הקודש"

תלמידיו של הרב אליעזר שלמה שיק (מכונה מוהרא"ש) נקראים "קהילת היכל הקודש" ומתרכזים בעיקר ביבנאל (מרכז הקהילה, שהם מכנים "עיר ברסלב") ובניו יורק. הם מחזיקים מוסדות חסד ורשת חינוך הכוללת תלמודי תורה, ישיבות, גני ילדים, מקוואות, בית תבשיל ועוד. הרב שיק התפרסם בשל הקונטרסים שמפיצים תלמידיו. דרכו התקרבו לחסידות ברסלב אלפי אנשים[דרוש מקור], ביניהם גם כאלו שהיום הם עצמם רבנים בברסלב.

תלמידי הרב יעקב מאיר שכטר

אחת הקבוצות הידועות מבין חסידי ברסלב, הם תלמידיו של המנהיג הירושלמי הרב יעקב מאיר שכטר. קבוצה זו מכונה בתוך חסידות ברסלב "הקהילה". מקום מושבם בעבר היה בבית הכנסת המרכזי של חסידות ברסלב בשכונת מאה שערים בירושלים ("השול"), אך לאחרונה הם עזבו ומתפללים בנפרד. הם קרובים בהשקפתם לזו של העדה החרדית, וכמותם אינם משתתפים בבחירות לכנסת. בשנים האחרונות התפתחה קהילתם גם בעיר בית שמש. מקהילה זו פרשו רבים ויסדו את קהילת מורשת הנחל ביניהם רבנים ("משפיעים") אחרים בחסידות, כמו הרב שמואל משה קרמר.

פלג שובו בנים

פלג שובו בנים, הוא הפלג הגדול ביותר בחסידות ברסלב, מתוך אלו המתבססים ברובם על בעלי תשובה. חברי הפלג האלו הם חסידיו של הרב אליעזר ברלנד, והם נקראים על שם הישיבה שהקים, שהיום שינתה את שמה ונקראת נחמת ציון. הפלג הזה מונה כאלף וחמש מאות משפחות המתגוררות בירושלים ובביתר עילית. ניתן לשייך לפלג זה גם את תלמידי הרבנים עופר ארז, שלום ארוש, שמואל שטרן, ומיכאל גול, כולם ראשי ישיבות, כותבי ספרים המנהלים כיום קהילות רוחניות עצמאיות ועצמאיות-למחצה.

פלג הננחים

ר' ישראל אודסר, ראש ה"נ נחים" בחסידות ברסלב. נפטר בשנת 1994
הרב שלום סבג מראשי פלג הננח
הרב עודד ניצני מנהיג קהילת שדה צופים , מייסד ירחון אדרבה
הרב רן ובר, ארגון לב הדברים

פלג הננחים (או הננח) הוא הפלג הגדול ביותר בין פלגי ברסלב. חבריו פזורים בכל הארץ, ויש לו ריכוזים פעילים בצפת, ירושלים, בית שמש, נתניה ועוד.

הננחים הם תלמידיו ומעריציו של ר' ישראל בר אודסר ("בעל הפתקא"), מחסידי ברסלב בטבריה, אשר טען שמצא פתק בספרו של ר' נתן ובו המשפט "נ נח נחמ נחמן מאומן". לטענתו נמסר לו הפתק מרבי נחמן ושינון משפט זה יגרום לזירוז הגאולה ולביאת המשיח. תנועת הננחים נבדלת בכך מכל הפלגים האחרים בחסידות ברסלב שהוקמו על ידי תלמידיו של רבי לוי יצחק בנדר.

חסידיו של הרב אודסר מכונים "נ נחים" והם חסידי ברסלב המוכרים יותר בציבור הרחב בעיקר בגלל 'החסידים הרוקדים ברחובות'. רוב הוצאת הספרים של החסידות נעשית דרך פלג זה. בין החסידים המפורסמים המשתייכים לפלג זה נמצאים הרב ישראל יצחק בזנסון, הרב שלום סבג והזמר עדי רן.

הננחים מתאפיינים בשאיפה להעלות את עצמותיו של רבי נחמן מברסלב לקבורה בארץ[23]. חלקם הקטן (בעיקר עולים מצרפת) אינם עולים לאומן בראש השנה ומתקבצים בעיקר בכותל המערבי[24]. דבר זה הביא למתח בתוך חסידות ברסלב ולכעס כלפי הזרם, למרות שרוב זקני ברסלב מכבדים את הרב אודסר, גם אם אינם מקבלים את סיפור "הפתקא".

קהילת "נחל נבע מקור חכמה" בצפת

הקהילה הוקמה בשנת תשל"ט (1979) על ידי הרב גדליהו אהרן קניג, כקיום צוואת רבו, רבי אברהם שטרנהרץ, להחיות את היישוב הדתי בצפת, אשר הייתה בעבר מרכז לימוד תורה וקבלה. נפטר בכ"ג בתמוז ה'תש"ם במהלך גיוס תרומות בחו"ל למען מטרה זו. מנהיג הקהילה כיום הוא בנו, הרב אלעזר מרדכי קניג. מוסדות הקהילה כוללים בניין מרכזי בעיר העתיקה שבו בית כנסת מפואר. הקהילה מונה יותר מאלפיים נפש.

קהילת שדה צופים

קהילת שדה צופים הנה קהילה של חוזרים בתשובה שחרתה על דגלה, עצמאות חברתית וכלכלית. הקהילה דוגלת בעבודה לשם פרנסה ובהקמת מוסדות חברתיים וחינוכיים לחוזרים בתשובה, ללא קשר עם הממסד החרדי המסורתי. את הקהילה מנהיג הרב עודד ניצני ומקורבים אליה גם רבנים אחרים כמו עופר גיסין, ארז משה דורון ויובל דיין. בעיני הקבוצות האחרות בברסלב, נחשבת "שדה צופים" כ"ציונית", כיוון שהיא מוסיפה את הברכה לחיילי צה"ל בתפילות שבת וחג.

הקהילה מונה גרעין קשה של ארבע מאות וחמישים משפחות המרוכז בביתר עילית ובמעלות, מצפה רמון, ראשון לציון, צפת ועוד פריפריה רחבה של אלפי חוזרים בתשובה המקורבים אליה. לקהילה מוסדות לימוד עצמאיים הכוללים מעון יום, גני ילדים לבנים ובנות ובתי ספר יסודיים. הקהילה מוציאה מגזין חודשי בשם אדרבה, שבו כותבים בין היתר חוזרים בתשובה ידוענים כמו אהוד בנאי ואחרים.

תלמידי הרב אברהם צבי קלוגר

תלמידיו של הרב אברהם צבי קלוגר מגיעים בעיקר מחסידויות ותיקות כמו בעלז, ויז'ניץ וסאטמר. תלמידי הרב קלוגר מאריכים מאוד בתפילתם ומוסיפים לה קטעי שירה וניגונים מעבר למקובל בחסידויות אחרות.

בשנים האחרונות בצטרפו מאות חסידים אל הרב קלוגר בקיבוץ הגדול. פעילותו של הרב קלוגר הקימה נגדו חסידויות ותיקות רבות ואפילו הוצאו הודעות חרם נגד חסידים, שהצטרפו אליו למסעות לאומן ונטשו את חצרות המוצא שלהם.

קהילת שיר חדש

קהילת "שיר חדש" היא קהילה קטנה אך מפורסמת ומשמעותית, גם בזכות מיקומה במרכז העיר תל אביב. מנהיג הקהילה הוא הרב יצחק בזאנסון והיא מונה כ30 משפחות. לקהילה בית מדרש, תלמוד תורה וחנות דיסקים בדרום תל אביב והיא מחזיקה גם בית כנסת ברחוב ארלוזורוב בצפון העיר, שבו מתבצעת פעילות של לימוד תורת חסידות ברסלב. כמו כן מחזיקה הקהילה רכב מסחרי גדול, מכוסה בכתובות תעמולה בו נוסעים החסידים חברי הקהילה ברחובות גוש דן משמיעים ממנו מוזיקה חסידית ועוצרים מדי פעם ברחובות ויוצאים במחול.

תלמידי הרב יוסף שובלי

קהילה גדולה ואלמונית יחסית היא זו של תלמידי הרב יוסף שובלי המתרכזת באזור הקריות ויש לה שלוחות גם באלעד הקהילה מכנה את עצמה בשם מוסדות תיקון המידות, ורוב חבריה (אם כי בהחלט לא כולם) הם בעלי תשובה מבני עדות המזרח. ולאחרונה גם פתחה בית דפוס להדפסת ספרים הקשורים בחסידות ברסלב. כמו כן מקיימת הקהילה עליות לרגל המוניות לציון האר"י בצפת ולעמוקה שם נמצא הציון של התנא רבי יונתן בן עוזיאל. חברי קהילה זו אינם נוהגים להשתתף בקיבוץ באומן [דרוש מקור].

ארגון לב הדברים

לב הדברים הינו ארגון להפצת תורת חסידות ברסלב בראשותו של הרב ארז משה דורון וניתן להגדיר אותו כפלג נפרד בחסידות ברסלב. הארגון מחזיק חנות, בית מדרש לגברים וכן מארגן שיעורים ברחבי הארץ וסדנאות רוחניות שונות, שבהן נלמדת התפתחות רוחנית בדרכים המתוארות בספריו הרבים של הרב ארז משה דורון. רבים מהאנשים המקורבים לארגון אינם מנהלים אורח חיים יהודי אורתודוקסי מלא, אך אחרים הם יהודים חרדים לכל דבר ועניין. הטרמינולוגיה המקובלת בפלג הזה קרובה מאוד לזו הנהוגה בזרמים שונים בעידן החדש, אך בפועל מקדם הארגון תפיסה הלכתית יהודית ברורה, כפי שמקובל בזרמים אחרים בחסידות.

תורת חכם

זהו הפלג הקבלי ביותר בברסלב, בראשו עומד הרב יצחק מאיר מורגנשטרן. הקהילה מונה כאלף חסידים[דרוש מקור] וכן תלמידים נוספים שאינם חסידי ברסלב. על פי דרכו של הרב מורגנשטרן, התפילות נערכות בליווי הכוונות הקבליות שבספרי האר"י והרש"ש[25]. עם תלמידי הרב מורגנשטרן נמנים הרב אליהו אבנעים, ראש ישיבת היכל הברכה בלוס אנג'לס, והזמר מרדכי ורדיגר.

חבורת א"ז בהנהגת אברהם זגדון

בקצה הקצה של חסידות ברסלב נמצאת חבורת א"ז, בראשה עומד אברהם זגדון מבכירי תלמידי רבי ישראל אודעסר לשעבר, חבורה זו נחשבת לאנרכיסטית והגבולית ביותר בחסידות . על חבורה זו נמנים כמה מאות של חסידי ברסלב (המספר המדויק לא ידוע) והם מוחרמים על-ידי רוב החסידים. מאידך מתקיים קשר רצוף וקבוע בין זגדון לגדולי רבני חסידות ברסלב כיום ביניהם הרב המקובל יצחק מאיר מורגנשטרן, הרב ישראל יצחק בזנסון (שבעבר למד שנה שלימה אצל זגדון) ועוד מחשובי רבני ברסלב. תלמידיו מספרים נפלאות וניסים על מנהיגם וטוענים כי הוא הממשיך הישיר של רבי ישראל אודעסער "בעל הפתק". מחלוקות רבות, עלילות ומסתורין רב אופפים את זגדון פעילותו תורתו וחבורתו הרואים בעצם המחלוקת על מנהיגם את היותו הצדיק בדור. זגדון אינו לבוש כרב חסידי ואף מבקר רבות את חסידי ברסלב בטענה כי הם "זקנים" וחסרי התחדשות דתית בניגוד לרבי נחמן שאמר "אסור להיות זקן". הכתובת א"ז המרוססת ברחבי הארץ ע"י תלמידיו ומעריציו מבטאת לטענתם את תורתו השייכת ל"אז", לעתיד לבוא ולימות המשיח ונרמזת בפסוק "אז ימלא שחוק פינו" וכן מרמזת על ראשי התיבות של שמו. בחבורה זו נוהגים להרבות בצחוק והשתטות מילתא דשטותא בתורת רבי נחמן (תורה מ"ח ליקוטי מוהר"ן תניינא) ולא מייחסים חשיבות לאדיקות דתית או ללבוש חיצוני אך במקביל מרבים בלימוד תורת הנגלה וההלכה. לחבורה זו ישיבה ושיעורים קבועים אך חסידיו של זגדון ממאנים למסור פרטים וכאמור ממדרים בצורה קבועה ויסודית את מי שאינו נמנה על חבר המאמינים של זגדון.

חסידות ברסלב בארצות הברית

התפשטותה של חסידות ברסלב בארצות הברית התחילה לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר חסיד ברסלב ניצול שואה בשם ר' בירך רובינזון הקים חוג ללימוד ספריו של רבי נחמן בברסלב בשכונת איסט סייד בניו יורק[26]. בשנת 1952 עמד מספר המתפללים במניין בנוסח חסידי ברסלב על חמישה עשר בלבד. כיום מונים חסידי ברסלב בארה"ב אלפים רבים ומפוזרים בכל המרכזים היהודיים של הפדרציה.
הפלג בהנהגת הרב אליעזר שלמה שיק מונה מאות משפחות שלהן ארבעה בתי מדרשות, בבורו פארק, ויליאמסבורג, מונרו ומונסי וכן שתי ישיבות ותלמוד תורה.
משפיע בולט בין חסידי ברסלב האמריקאים הוא רבי אליעזר ברודי, שהרצאותיו מופצות גם באמצעות האינטרנט ומופנות לעתים גם אל ציבור לא יהודי. אנשי החסידות בארצות הברית מתאימים את תורתה לקהל היעד, כגון כולל הצגת מנהג ההתבודדות כמדיטציה יהודית.

התאולוגיה של חסידות ברסלב

לחסידות ברסלב מבנה תאולוגי מיוחד , השונה מהמקובל ביהדות המסורתית ואף נבדל מזה המאפיין חסידויות אחרות[27].

היקום

בסיס הקוסמולוגיה של חסידות ברסלב גורס כי היקום הנתפש על ידי החושים הינו רצף אשליות המסתיר מציאות אמיתית שבדרך כלל היא גם בלתי מוחשית. חסידות ברסלב מתייחסת אל העולם כאל מקבץ התרחשויות חסר חשיבות שמכונה אפשר המציאות, ואילו אל הקיום האמיתי הסמוי מהעין, מתייחסת החסידות כאל "מחויב המציאות"[28]. התפיסה של חסידות ברסלב גורסת כי המציאות האמיתית איננה סתמיות חסרת פשר, אלא יקום סמוי ערוך ומוגדר, שנברא למטרה ספציפית ומתנהל באמצעות מערכת מסודרת של חוקים, לקראת תהליך אפוקליפטי צפוי.

על פי השקפת חסידות ברסלב, היקום האמיתי מורכב מהתגלויות של טוב צרוף. כיוון שהבורא הינו טוב מוחלט - כך גם כל השלכותיו. ההתגלויות השונות של הטוב האלוהי, קשורות זו אל זו באמצעות "בחינות" שהינן תהליכים לאו דווקא מוחשיים של קישור והשפעה, שצורתן מוצפנת בתוך כתבי הקודש השונים. באמצעות לימוד כתבי הקודש זוכה החסיד לפענח את דרך התנהלות היקום האמיתי וכך הוא גם מקשר את עצמו למציאות האמיתית ומנתק עצמו מהאשליות החומריות. כמו בדתות המזרח, גם בחסידות ברסלב מחויב האדם לכוון את עצמו לצאת מתוך עולם האשליה אל תוך המציאות האמיתית, אלא שכאן נבנית הדרך הרוחנית על גבי המצוות ההלכתיות היהודיות, תוך יציקת משמעות חדשה ומהפכנית לתוך מנהגים מסורתיים מקובלים.

דמות הצדיק

התאולוגיה הברסלבית מאמצת את הגרסה המטאפיזית של מבנה העולם על פי שיטת האר"י בקבלה, אך מבליטה במיוחד את הכוח רוחני המכונה "הצדיק" או "צדיק האמת". הצדיק, ע"פ חסידות ברסלב הינו הצומת המרכזית ביקום הרוחני. אותה נשמת אב שהיא שורש יתר הנשמות רמוזה בספר בראשית בפסוק "נהר היוצא מעדן להשקות את הגן". מבחינה גשמית שונה הצדיק הברסלבי מדמותו הנפילית - פנטסטית של המשיח השבתאי [29], אלא הוא מנהיג סמוי[30] המשפיע על אנשים, כפי שהוא משפיע על הבריאה בטבע ובכך הוא מזכיר מאוד את השליט האידאלי על פי הפילוסופיה הטאואיסטית.

רבי נחמן מברסלב אינו טוען בכתביו במפגיע שהוא הינו צדיק האמת או התגלמותו, אלא רומז על כך במספר התבטאויות.

"כמוני ממש"

היסוד הפרדוקסלי בחסידות ברסלב מתבטא בהרבה אפנים, כולל הצורה בה מתאר רבי נחמן מברסלב את עצמו. מצד אחד הוא מתאר את עצמו ככאדם הנעלה ביותר שנולד[31], ומצד שני הוא מפציר בחסידיו להמשיך בהתפתחותם הרוחנית, כי בכוחם להגיע אף למדרגה שלו[32] או בלשונו:

רַק כָּל אֶחָד וְאֶחָד יָכוֹל לִזְכּוֹת לָבוֹא לְמַדְרֵגָתִי לִהְיוֹת כָּמוֹנִי מַמָּשׁ כִּי הָעִקָּר תָּלוּי רַק בִּיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת בֶּאֱמֶת

הרצון להידמות לצדיק הפך להיות העיקרון המרכזי המנחה את העבודה הרוחנית בחסידות ברסלב והוא אחד מהגורמים שמבדילים אותה מיתר החסידויות.

"נקודה טובה"

כאמור, המציאות האמיתית היא התגלמות הטוב ולכן הדרך לחיות במציאות האמיתית היא לחשוף את הטוב הטמון בכל אובייקט או התרחשות בעולם הפיזי. זהו היסוד החשוב בפרקטיקה של חסידות ברסלב המכונה "נקודה טובה" לפי האמור בתורה רפ"ב בליקוטי מוהר"ן.

כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לָדוּן אֲחֵרִים לְכַף זְכוּת אֲפִילּוּ אֶת הָרְשָׁעִים וְלִמְצא בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין אוֹתָם בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת בִּבְחִינַת וְעוֹד מְעַט וְכוּ' וְהִתְבּוֹנַנְתָּ וְכוּ' כַּנַּ"ל כְּמוֹ כֵן הוּא אֵצֶל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ שֶׁצָּרִיך לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ שֶׁלּא יִפּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם רַק אַדְּרַבָּא יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ, וִישַׂמַּח אֶת נַפְשׁוֹ בִּמְעַט הַטּוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ אֵיזֶה דָּבָר טוֹב וּכְמוֹ כֵן צָרִיך לְחַפֵּשׂ עוֹד, לִמְצא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה דָּבָר טוֹב וְאַף שֶׁגַּם אוֹתוֹ הַדָּבָר. הַטּוֹב הוּא גַּם כֵּן מְערָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה עִם כָּל זֶה יוֹצִיא מִשָּׁם גַּם כֵּן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וְכֵן יְחַפֵּשׂ וִילַקֵּט עוֹד הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת

"אלפיים תחום שבת"

אופן ההתפתחות הרוחנית של האדם ע"פ חסידות ברסלב מבוסס על התפיסה שהאדם עובר באופן תמידי בין מצב של התעלות רוחנית, שמחה ואמונה לבין מצב של ירידה רוחנית, פחד, עצבות וייאוש. מצבים אלו נקראים בטרמינולוגיה של חסידות ברסלב "רצוא ושוב". רבי נחמן מברסלב הנחה את חסידיו להכין את עצמם לשני המצבים ולא להתמקד דווקא באחד מהם, כיוון שבמהלך חייהם מצבם הרוחני ישתנה פעמים רבות מעליה לירידה. רבני החסידות קבעו על פי דבריו, דרך להתקדמות רוחנית בתנאים משתנים המכונה "אלפיים תחום שבת".

האלפיים מייצגים את האות אלף פעמיים וכל אחת מאותיות האלף, מייצגת עיקרון שונה בחסידות ברסלב. האלף הראשונה מייצגת את המילה "אזמרה", שמייצגת את ההמלצה למצוא בכל עניין "נקודות טובות". האלף השנייה מייצגת את המילה "איה", שהיא חלק מהפסוק "איה מקום כבודו להעריצו", שהוא מסמל את ההנחיה בתורת ברסלב [33] את החיפוש אחרי התגלותיה של האלוהות, בזמן שהאדם נמצא במקומות שפלים מבחינה פיזית ונפשית. כך החסיד יכול להתקדם בשתי דרכים בו זמנית. כשהוא מיואש ומדוכא הוא עוסק בחיפוש אחרי התגלות הבורא וכשהוא שמח הוא מוצא "נקודות טובות" בבריאה.

עבודת השם בחסידות ברסלב נובעת משני המושגים הקודמים כלומר הן מאשליית המציאות והן מקיומו של הצדיק ככוח העיקרי בקיום האמיתי. האינדפרנטיות של העולם הגשמי אמורה להביא את החסיד להתמקדות בהעשרת עולמו הרוחני ובהשגת מדרגות המקרבות אותו למעמד "כמוני ממש".

מנהגי החסידות

חסיד ברסלב מתבודד ביער

לחסידות ברסלב פרקטיקות ומנהגים המייחדים אותה, בשל התאולוגיה המיוחדת שלה, שיש לה השלכות פרקטיות ניכרות, וכן בשל מצבה המיוחד משנת 1810, כחסידות ללא אדמו"ר חי.

התבודדות

ההתבודדות היא הפרקטיקה המיוחדת החשובה והמרכזית של חסידי ברסלב. בליקוטי מוהר"ן, הספר המרכזי בחסידות, נכתב כי "ההתבודדות היא המעלה הגדולה והעליונה מהכל"[34]. משמעות ההתבודדות היא התרחקות מבני אדם או מגירויים אחרים במשך שעה כדי לדבר אל אלוהים בשפה חופשית ופשוטה. לא כל החסידים מצליחים לבצע זאת, בשל קושי למצוא זמן או מקום מתאימים, או בשל קושי נפשי לבצע את ההתבודדות. מלבד ספרים ומאמרי אינטרנט העוסקים בהתבודדות, בשנים האחרונים נלמדת הפרקטיקה בחוגים ובסדנאות.

קימת חצות

קימת חצות (מכונה לעתים "חצות" סתם), היא התעוררות מהשינה מעט לאחר חצות הלילה כדי לעסוק בלימוד תורה ובתפילה בשעות שעד עלות השחר. פרקטיקה זאת מצריכה בדרך כלל את האדם ללכת לישון בשעה מוקדמת מאוד. חלק מן הקמים בחצות אומרים תיקון חצות ואת התיקון הכללי או טובלים במקווה. בעבר נהגו רק בודדים מחסידי ברסלב לקום בחצות. כיום קיימים מספר "כוללי חצות" המתייחדים בכך.

הרב לוי יצחק בנדר ראה בהתבודדות ובקימת החצות את שני היסודות העיקריים בחסידות ברסלב. תלמידיו, שחלקם הפכו לימים למנהיגי רוב הפלגים בחסידות ברסלב, הפיצו מסר זה בפלגים השונים.

שלוש הנקודות

כדי לקיים חסידות בתנאים ללא אדמו"ר חי ומרכז מאורגן, סודרו הפרקטיקות של חסידות ברסלב סביב שלוש נקודות [35]:

  1. נקודת הצדיק - התקשרות ודבקות אל "צדיק יסוד העולם" , שהוא הכוח הרוחני האפקטיבי החזק בעולם.
  2. נקודת החבר - תקשורת סדירה עם חסידים אחרים לצורך לימוד חסידות , התיעצויות ותמיכה נפשית.
  3. נקודת האני - הקפדה על ביצוע מנהגי החסידות באופן אישי , מה שמכונה "עבודת השם" , כדוגמת תירגול ההתבודדות או תרגול העקרונות של "אלפיים תחום שבת".

באמצעות שלוש נקודות אלו, יצרו חסידי ברסלב אורח חיים חסידי יציב, שעמד בתמורות הזמן גם ללא הנוכחות המיצבת של חצר אדמורית כפי שמקובל בחסידויות אחרות.

התיקון הכללי

ערך מורחב – תיקון הכללי

אחד מהעקרונות החשובים בתורת החסידות הוא שמירת הברית, כלומר הימנעות מאוננות ומקיום יחסי מין האסורים ע"פ ההלכה. כדי לתקן חריגות מסוימות משמירת הברית, קבע רבי נחמן מברסלב[36] את התיקון הכללי, שהוא מעין תפילה הכוללת אמירת עשרה מזמורי תהילים מסוימים בסדר קבוע. כמו כן הבטיח רבי נחמן להציל מהגהנום כל מי שיעלה לרגל אל קברו, ייתן פרוטה לצדקה ויאמר את התיקון הכללי. כיום נחשבת אמירת התיקון הכללי למנהג מרכזי אצל חסידי ברסלב והם מבצעים אותו בהזדמנויות רבות כמו לאחר טבילה במקווה, או בזמן ביצוע התבודדות או בזמן השתטחות על קברי צדיקים. נוסח התיקון הכללי הודפס בגרסאות רבות ובמהדורות רבות ומשתמשים בו גם בתור קמע לנשיאה או בגרסה ממוסגרת לתליה בפתח הבית.

הקיבוץ

התאספותם של חסידי ברסלב מכונה בחסידות "קיבוץ". בחייו של רבי נחמן יועד ה"קיבוץ" למפגש של החסידים איתו[37]. באותה תקופה יועדו לכך שלושה זמנים:

  1. ראש השנה
  2. שבת חנוכה (וכאשר ישנן שתי שבתות בחג זה - הראשונה מהן)
  3. חג השבועות

בחייו של רבי נחמן התקיים גם קיבוץ לנשים בערב ראש חודש אלול[38]. בשנים האחרונות התחדשה מסורת הנסיעה של נשים בתאריך הזה לאומן, בפרט בקרב בחורות חרדיות בתחילת שנות העשרים לחייהן.

במהלך הקיבוצים היה רבי נחמן דורש לפני חסידיו, ומרבית הדרשות קובצו מאוחר יותר בספר ליקוטי מוהר"ן.

הקיבוץ באומן

רבי נחמן ציווה להכריז שעל כל חסידיו להגיע אליו לראש השנה, שהוא "היום שלו". הוא אמר ששאז יש לו כוח מיוחד "להמתיק את הדינים הרעים" מעל אלה שישהו במחיצתו. התכנסות זו מכונה "הקיבוץ הקדוש באומן" או בקיצור "קיבוץ", על שם "הקיבוץ הקדוש של הבעל תפילה", אחת הדמויות בספר "סיפורי מעשיות". קיבוץ זה התקיים באומן רק פעמיים בחיי רבי נחמן, בראש השנה שחל כשבועיים לפני מותו ובחג השבועות שקדם לו.

בנותיו של רבי נחמן ותלמידו רבי נתן, שהחליפו בהנהגת החסידות, הבינו מדבריו של רבי נחמן בראש השנה האחרון של חייו, כי ברצונו שחסידיו יבואו גם אחרי פטירתו אל קברו כדי לקבל "תיקון לנפש", בנתינת פרוטה לצדקה ואמירת עשרה מזמורי התהילים שאותם כינה "התיקון הכללי". עוד הבינו שברצונו שחסידיו ימשיכו להתקבץ לתפילות ראש השנה בצוותא סמוך לקברו בעיר אומן.

לכן נהוג עד היום בחסידות ברסלב, לנסוע אל קברו מדי שנה בראש השנה. קיבוץ זה התקיים ברציפות מאז מותו של רבי נחמן ב-1810 ועד מותו של רבי אברהם חזן ב-1938. לאחר מכן התחדש המנהג בשנות השמונים על ידי הרב אליעזר ברלנד שהשיג אישורי כניסה לברית המועצות בסיוע חבר הכנסת מאיר וילנר. החל משנות התשעים של המאה ה-20 מצטרפים ל"קיבוץ" בראש השנה גם אנשים רבים מחוץ לחסידות ברסלב. בשנים האחרונות שהו בראש השנה במקום עשרות אלפי יהודים.

הקיבוץ בלובלין

לאחר מלחמת העולם הראשונה לא יכלו חסידי ברסלב בפולין להגיע לאומן ולכן קיימו קיבוץ בעיר לובלין.הקיבוץ בלובלין הוקם בשנת 1917 על ידי הרב יצחק ברייטר[39]. הקיבוץ בלובלין גדל בהתמדה בין מלחמות העולם והיה הקיבוץ הגדול של חסידי ברסלב באותה תקופה. השואה שמה קץ לקיבוץ זה. שרידי חסידי ברסלב נמלטו בעיקר לארץ ישראל, שם הצטרפו לקיבוץ בירושלים.

הקיבוץ בארץ ישראל

קיבוץ בירושלים התקיים מאז 1908[40][41] וגדל עם גידול אוכלוסיית החסידים בארץ, בפרט בעקבות העליה החמישית. בשנת 1941 ייסד הרב אברהם שטרנהארץ את הקיבוץ במירון, פעולה שגרמה למחלוקת בין חסידי ברסלב בשנות השישים, כאשר הרב לוי יצחק בנדר שאף לקיים קיבוץ אחד בלבד בישראל, בירושלים.

ישנן קבוצות בחסידות ברסלב שאינן נוהגות לצאת מארץ ישראל כדי להצטרף לקיבוץ באומן, כמו תלמידיו של הרב שמעון ויזנפלד ותלמידיו של הרב יוסף שובלי. אנשי קבוצות אלה מתקבצים בבית המדרש של ברסלב במאה שערים, בציון רשב"י במירון ובכותל המערבי.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אברהם יצחק גרין, בעל היסורים, פרשת חייו של ר' נחמן מברסלב, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ"א.
  • דוד אסף, ברסלב-ביבליוגרפיה מוערת, הוצאת מרכז זלמן שזר.
  • דער נסתר, בית משבר, רומן היסטורי, תרגמו לעברית ח. רבינזון וש. נחמני, תל אביב: ספרית פועלים, 1951.

קישורים חיצוניים

אתרי אינטרנט של חסידי ברסלב

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ ראו: ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה ד'; אברהם יצחק גרין, בעל היסורים, פרשת חייו של ר' נחמן מברסלב, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ"א, עמ' 61-60. לדברי גרין שם, ייתכן שרבי נחמן הדגיש פחות את נושא הווידוי בשנותיו האחרונות.
  2. ^ שבחי הר"ן ט"ז
  3. ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שע
  4. ^ חיים מנחם קרמר, באש ובמים, ירושלים תשנ"ו, פרק מא
  5. ^ ראה קונטרס "ימי התלאות"
  6. ^ ראו בספר בית משבר מאת הסופר היידישאי דר ניסתר, המתאר את קהילת ברסלב בברדיטשוב באמצע המאה ה-19
  7. ^ ראה "שער ברסלב" בערך "הרב מטשערין"
  8. ^ ראה "אוצרות ברסלב" שבת חנוכה תשנ"א
  9. ^ ראו מבועי הנח"ל - קובץ ירחונים לתורה וחסידות, שנת תשמ"א [דרוש מקור]
  10. ^ ראו: מרדכי יגלניק, שארית יצחק, אגודת משך הנחל, ירושלים תש"ן
  11. ^ הרב יעקב מאיר שכטר בראיון ל"אוצרות ברסלב" תשע"א
  12. ^ ראו: ר' שמואל ב"ר שלמה יצחק שפירא (תשמ"ט) ז"ל, אתר שער ברסלב
  13. ^ "כתר החסידות" בפרק הנוגע לחסידים בגטו ורשה; אלי ויזל, בלהט הנשמה, חלק א'; דוד ליטווק, "צייד הבעלים", הוצאת דני 2002, עמ' 73
  14. ^ ראו ראיון עם החסיד נחמן רוסישער בעלון אוצרות ברסלב מהדורת שבת חנוכה, שנת 2010
  15. ^ ראו: מנהיגים, באתר breslov.com
  16. ^ ראה "ימי שמואל" חלק ג'
  17. ^ ראה "סיפורים ירושלמיים" ע" הסופר נתן אנשין, ע' אברהם שטרנהרץ
  18. ^ ראה אודותיו ועליו "שיח שרפי קודש - ברסלב" בערכו, כמו כן ספר "איש חסידיך"
  19. ^ אתר אנשים טוען כי בישראל מונים חסידי ברסלב כ40% מהציבור החרדי
  20. ^ שיחות הר"ן סימן שי"ט
  21. ^ שול - בית כנסת ביידיש
  22. ^ נתן מנמירוב, שיח שרפי קודש
  23. ^ הבית של רבי נחמן
  24. ^ יוני קמפינסקי, הנח-נחמנים בירושלים: אומן נגמר!, באתר ערוץ 7, 8 בספטמבר 2010
  25. ^ למרות התנגדות רבי נחמן מברסלב לכך בספריו, כגון ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה ק"כ
  26. ^ "אוצרות ברסלב", מהדורת ראש השנה 2010
  27. ^ ראו: ' , הערך: חסידות, (הפרק: תורת החסידות), האנציקלופדיה העברית, כרך , עמ'
  28. ^ ליקוטי מוהר"ן חלק א, פרק נ"ב
  29. ^ ראה "האנציקלופדיה העברית" הערך נחמן מברסלב
  30. ^ ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה נ"ו
  31. ^ "אני איש פלא ונשמתי פלא גדול חידוש כמוני לא היה מעולם ", חיי מוהר"ן רנ"ו
  32. ^ שיחות הר"ן קס"ו
  33. ^ ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה יב'
  34. ^ ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, כה
  35. ^ ראה ליקוטי מוהר"ן תורה ל"ד
  36. ^ ראו ליקוטי מוהר"ן כ"ט
  37. ^ ראה חיי מוהר"ן קכ"ו
  38. ^ "בצלו של הרבי" פרק "משה בערס"
  39. ^ ראה "דיבורים של אמונה" חלק ג' לוקט מפיו של רבי לוי יצחק בנדר
  40. ^ מסופר שבאותה שנה רבי אברהם בר רב נחמן ורבי אפרים בן הרב נפתלי נסעו מירושלים לקיבוץ באומן והותירו יותר ממניין חסידים שעשו את "הקיבוץ" בירושלים. ראו גם בספר "סבא ישראל" עמוד ל'
  41. ^ ראה כתבי ישראל ברסלבר , תרס"ט