מנצ'סטר סיטי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ שוחזר מעריכות של 87.70.3.88 (שיחה) לעריכה האחרונה של כ.אלון
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 9: שורה 9:
|אצטדיון=[[אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר|סיטי אוף מנצ'סטר]], [[מנצ'סטר]]
|אצטדיון=[[אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר|סיטי אוף מנצ'סטר]], [[מנצ'סטר]]
|מספר מושבים=55,000
|מספר מושבים=55,000
|כמות אוהדים הכי גדולה במשחק = 14
|בעלים=[[מנסור בן זאיד אאל נהיאן]]
|בעלים=[[מנסור בן זאיד אאל נהיאן]]
|נשיא=[[ח'לדון אל-מובארכ]]
|נשיא=[[ח'לדון אל-מובארכ]]

גרסה מ־18:50, 7 בדצמבר 2016


שגיאות פרמטריות בתבנית:קבוצת כדורגל
פרמטרים [ כמות אוהדים הכי גדולה במשחק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ כיתוב ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מנצ'סטר סיטי
Manchester City F.C.
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל מנצ'סטר סיטי
כינוי הסיטיזנס, התכולים, סיטי
תאריך ייסוד 1880 בשם סנט מרקס
1894 בשם מנצ'סטר סיטי
אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר, מנצ'סטר
(תכולה: 55,000)
בעלים מנסור בן זאיד אאל נהיאן
נשיא ח'לדון אל-מובארכ
יו"ר דוד מוסא
מאמן ספרדספרד ז'וזפ גוארדיולה
ליגה אנגליהאנגליה פרמייר ליג
www.mancity.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

מועדון כדורגל מנצ'סטר סיטי (באנגלית: Manchester City Football Club; נקרא בקיצור מנצ'סטר סיטי) הוא מועדון כדורגל אנגלי מקצועני הממוקם בעיר מנצ'סטר. קבוצת הכדורגל חברה כיום בליגת הפרמייר ליג האנגלית.

המועדון נוסד במקור ב-1880 בשם סנט מרקס (מערב גורטון), ולאחר מכן הפך לארדוויק א.פ.צ. ב-1887 לפני ששינה את שמו ל"מועדון הכדורגל מנצ'סטר סיטי" ב-1894. המועדון זכה באליפות אנגליה 4 פעמים, ב-גביע ה-FA חמש פעמים, בגביע הליגה ארבע פעמים ובגביע אירופה למחזיקות גביע פעם אחת. התקופה המוצלחת ביותר של המועדון הייתה בין שנות ה-60 המאוחרות לשנות ה-70 הראשונות, כאשר הוא זכה במספר גביעים מרכזיים תחת ניהול המאמן ג'ו מרסר ועוזרו מלקולם אליסון, ועם שחקנים מצטיינים כדוגמת קולין בל ופרנסיס לי. השקיעה של המועדון הובילה לשתי ירידות ליגה בשלוש שנים במהלך שנות ה-90, מה שמיקם אותו שנה אחת בדרגה השלישית של מערכת ליגות הכדורגל באנגליה. למרות זאת, המועדון הפך מאז לקבוע בליגה העליונה, הדרגה בה מוקם לאורך מרבית ההיסטוריה שלו.

צבעי תלבושת הבית של המועדון הם תכלת ולבן. בתחילת דרכו המועדון החליף את אצטדיונו הביתי בתדירות גבוהה, אך לאחר מכן התקבע בהייד רואד למשך 36 שנים עד שנת 1923, ובמיין רואד מאוחר יותר עד שנת 2003. כיום האצטדיון הביתי של המועדון הוא אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר, או בשמו החדש "אצטדיון איתיחאד". מנצ'סטר סיטי הוא מועדון הכדורגל העשיר בעולם כיום, מאז נרכש על ידי קבוצת משקיעים מאבו דאבי בשנת 2008. בעונת 2010/2011 מנצ'סטר סיטי זכתה בגביע ה-FA ובעונות 2011/2012 ו-2014/2013 זכתה באליפות הפרמייר ליג.

היסטוריה

מועדון הכדורגל מנצ'סטר סיטי נוסד בשם "סנט מרקס (מערב גורטון)" ב-1880 בידי אנה קונל ושני מנהלים של כנסיית סנט מרקס, שעבדו גם בסמוך בבית חרושת לברזל, בגורטון, מחוז במזרח מנצ'סטר. ב-1887 המועדון עבר למגרש חדש בהייד רואד, שבמחוז ארדוויק באזור המזרחי של מרכז העיר, ושינה את שמו ל"ארדוויק א.פ.צ." על מנת לשקף את המיקום החדש שלו.[1] ארדוויק הצטרף לפוטבול ליג כחבר בליגה השנייה של הפוטבול ליג ב-1892. קשיים כספיים במהלך עונת 1893/1894 הובילו לארגון מחודש בתוך המועדון, וארדוויק שינה את שמו ל"מועדון הכדורגל מנצ'סטר סיטי" (Manchester City F.C.).

קבוצת מנצ'סטר סיטי שזכתה בגביע ה-FA ב-1904

המועדון השיג את התואר הראשון שלו בזכייה באליפות הליגה השנייה ב-1899; ובעקבות כך העפיל לליגה הראשונה של הפוטבול ליג. הוא זכה בתואר החשוב הראשון שלו ב-23 באפריל 1904, עם ניצחון 0-1 על בולטון וונדרס בקריסטל פאלאס בדרך לזכייה בגביע ה-FA; מנצ'סטר סיטי אף החמיצה במעט זכייה בדאבל של אליפות וגביע באותה עונה לאחר שסיימה במקום השני בליגה. בעונות שלאחר הניצחון בגביע ה-FA, המועדון הואשם באי התאמה כספית, ובסופו של דבר הועזבו 16 שחקנים מהמועדון ב-1906, ביניהם הקפטן בילי מרדית', שלאחר מכן עבר ליריבה העירונית מנצ'סטר יונייטד.[2] שריפה בהייד רואד הרסה את יציע העמידה הראשי באצטדיון ב-1920, וב-1923 המועדון עבר לאצטדיון החדש מיין רואד שבמוס סייד.

בשנות ה-30 המועדון הגיע פעמיים ברציפות לגמר גביע ה-FA: הוא הפסיד לאברטון ב-1933, לפני שהשיג את הגביע בזכות ניצחון על פורטסמות' ב-1934. המועדון זכה באליפות הליגה הראשונה בפעם הראשונה שלו ב-1937, אך ירד לליגה השנייה בעונה שלאחר מכן, אף על פי שכבש יותר שערים מכל מועדון אחר באותה עונה בליגה.[3]

עשרים שנה מאוחר יותר, המועדון השתמש בשיטת משחק טקטית שנודעה בשם "ריווי פלאן", והגיע לשני גמרי גביע ה-FA רצופים פעם נוספת, ב-1955 ו-1956; כמו בשנות ה-30 הוא הפסיד בגמר הראשון (לניוקאסל יונייטד) וניצח את השני. הגמר של 1956, בו מנצ'סטר סיטי ניצחה 1-3 את ברמינגהאם סיטי, הוא אחד ממשחקי הגמר המפורסמים ביותר בכל הזמנים, וזכור בשל העובדה ששוער מנצ'סטר סיטי ברט טרואטמן המשיך לשחק לאחר שבלא ידיעה שבר את צווארו.[4]

לאחר ירידה לליגה השנייה ב-1963, מצבו של המועדון התדרדר כאשר שיא הצופים במשחקי הבית שלו באותן שנים היה 8,105 במשחק מול סווינדון טאון בינואר 1965. בקיץ של 1965, מונה צוות הניהול של ג'ו מרסר ומלקולם אליסון. בעונה הראשונה תחת מרסר, המועדון זכה באליפות הליגה השנייה והחתים את השחקנים החשובים מייק סאמרבי וקולין בל. שתי עונות מאוחר יותר, ב-1967/1968, המועדון זכה באליפות הליגה העליונה בפעם השנייה, לאחר ניצחון במחזור האחרון של העונה על ניוקאסל יונייטד. ב-1969 המועדון זכה בגביע ה-FA, לפני שרשם הצלחות אירופאיות בדמות זכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1970, עם ניצחון 2-1 על גורניק זאבז'ה בגמר. מנצ'סטר סיטי אף זכתה בגביע הליגה באותה עונה, והפכה למועדון האנגלי השני שזוכה בגביע אירופי ובגביע מקומי באותה עונה.

המועדון המשיך להתמקם בצמרת הכדורגל האנגלי בשנות ה-70, כאשר סיים נקודה בלבד אחרי אלופת הליגה בשני מקרים שונים, והעפיל לגמר גביע הליגה ב-1974. אחד ממשחקי אותה תקופה הזכורים לטוב בקרב אוהדי מנצ'סטר סיטי הוא המשחק במחזור האחרון של עונת 1973/1974 כנגד היריבה העירונית מנצ'סטר יונייטד, שהייתה צריכה לנצח כדי להבטיח את הישארותה בליגה העליונה. שחקן העבר של יונייטד דניס לאו הבקיע שער שהעניק לקבוצתו ניצחון 0-1 באולד טראפורד, שהביא לירידתה של מנצ'סטר יונייטד לליגת המשנה. הגביע האחרון בתקופה המוצלחת ביותר של המועדון הושג בשנת 1976, כאשר הוא גבר על ניוקאסל יונייטד בגמר גביע הליגה.

תקופה ארוכה של שקיעה באה לאחר ההצלחות של שנות ה-60 ושנות ה-70. מלקולם אליסון מונה בפעם השנייה למאמן המועדון ה-1979, אך ביצע מספר רכישות לא מוצלחות כדוגמת סטיב דיילי. בשנים שלאחר מכן הוחלפו מאמנים רבים במועדון – שבעה בשנות ה-80 בלבד. מנצ'סטר סיטי העפילה לגמר גביע ה-FA ב-1981 אך הפסידה במשחק חוזר לטוטנהאם הוטספר. המועדון ירד פעמיים מהליגה העליונה בשנות ה-80 (ב-1983 ו-1987), אך הצליח לסיים במקום החמישי בליגה הראשונה תחת הדרכת המאמן פיטר ריד. אף על פי כן זו הייתה הצלחה זמנית בלבד, ולאחר עזיבתו של ריד המשיך המועדון לדעוך. המועדון היה מהמייסדים של הפרמייר ליג מאז הקמת הליגה ב-1992, אך ירד לליגה הראשונה ב-1996.‏[5] לאחר שתי עונות בליגה הראשונה, המועדון הגיע לנקודת השפל בהיסטוריה שלו, כאשר הפך למועדון הראשון בכל הזמנים שמחזיק בגביע אירופי ויורד לליגה השלישית בארצו.

לאחר הירידה, מנצ'סטר סיטי החלה לקבל כסף רב, עם הגעתו של היושב ראש החדש דויד ברנשטיין.[6] המועדון העפיל בחזרה לליגה הראשונה כבר בניסיון הראשון, בזכות סיום דרמטי במשחק הפלייאוף של הליגה מול ג'ילינגהאם. לאחר מכן הוא עלה בפעם השנייה ברציפות וחזר לפרמייר ליג, אך המועדון היה רחוק מלשחזר את ימיו הגדולים, והוא ירד פעם נוספת לליגה השנייה ב-2001. קווין קיגן הגיע כמאמן החדש של המועדון בסיום העונה, והביא לחזרה מיידית של מנצ'סטר סיטי לליגה העליונה כאשר המועדון זכה באליפות הליגה הראשונה בעונת 2002/2001. בכך נשבר שיא המועדון בהשגת נקודות ובכיבוש שערים במשך עונה אחת.[7] עונת 2002/2003 הייתה האחרונה של המועדון במיין רואד, ובה הוא ניצח לראשונה מזה 13 שנים בדרבי של מנצ'סטר.[8] מנצ'סטר סיטי אף העפילה לגביע אופ"א באמצעות דירוג המשחק ההוגן של אופ"א, ובכך נכנסה למפעלים האירופיים לראשונה מזה 25 שנים.

מנצ'סטר סיטי מול ויגאן את'לטיק בגביע ה-FA, ינואר 2006

בשנת 2003 עבר המועדון לאצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר החדש. במרץ 2005, קווין קיגן עזב את המועדון, וסטיוארט פירס מונה במקומו, ופספס במעט את העפלת המועדון למוקדמות המפעלים האירופיים. עונת 2005/2006 נפתחה בצורה טובה עבור מנצ'סטר סיטי, כאשר המועדון היה במקום השישי עד לנובמבר, אך הוא ירד ביכולתו בהמשך וסיים במקום ה-15 בלבד. בעונת 2006/2007 המועדון התקשה לכבוש שערים, וקבע שיא של כמות שערים נמוכה במשחקי הבית למועדון בליגה העליונה,[9] כאשר הבקיע עשרה שערים בלבד וסיים במקום ה-14.

בשנת 2007 המועדון נרכש על ידי תאקסין שינאוואטרה, ראש ממשלת תאילנד לשעבר. המועדון שאף להגיע להצלחות, ופתח את עונת 2007/2008 בצורה טובה והתמקם בצמרת הליגה, אך הידרדר בהמשך ולבסוף סיים את העונה במקום התשיעי, והעפיל למוקדמות גביע אופ"א באמצעות זכייה נוספת בדירוג המשחק ההוגן של אופ"א. בקיץ 2008 המועדון עבר לבעלותה של קבוצת משקיעים מאיחוד האמירויות בשם "אבו דאבי פיתוח והשקעות". ראש קבוצת הרוכשים, סולימאן אל פאחים, הצהיר כי מטרת הרכישה היא להפוך את המועדון לגדול ביותר בעולם.[10]

בשנים הבאות צורפו למנצ'סטר סיטי, שנחשב עד אז למועדון מרכז-טבלה באנגליה, שחקנים בולטים מהצמרת העולמית כדוגמת קרלוס טבס, האחים קולו ויא יא טורה ודויד סילבה. ההשקעה הניבה תוצאות ב-2011 כאשר הצליחה הקבוצה להעפיל למוקדמות ליגת האלופות וכן זכתה בגביע ה-FA, התואר הראשון שלה מזה 35 שנים.

בעונת 2011/2012 מנצ'סטר סיטי זכתה באליפות הפרמייר ליג, בזכות הפרש שערים טוב יותר ממנצ'סטר יונייטד, שסיימה במקום השני. הקבוצה ניצחה במחזור הסיום של הליגה את קווינס פארק ריינג'רס בתוצאה 3-2, כאשר שניים מהשערים הובקעו בתוספת הזמן של המשחק. בעונה שלאחר מכן לא הצליחה הקבוצה לשמור על תואר האליפות כאשר סיימה במקום השני אחרי יריבתה העירונית, מנצ'סטר יונייטד. הקבוצה הגיעה לגמר הגביע האנגלי בו נוצחה על ידי ויגאן את'לטיק משער שנכבש בתוספת הזמן של המשחק. מספר ימים לאחר ההפסד פוטר מנצ'יני מאימון הקבוצה.

בעונת 2013/2014 העפילה לראשונה בתולדותיה לשמינית גמר ליגת האלופות, אך הודחה על ידי ברצלונה 4-1 בסיכום שני המשחקים. באותה עונה זכתה הקבוצה באליפות אנגליה אחרי ניצחון על ווסטהאם 2:0 במחזור הסיום. בעונה הבאה הודחה פעם נוספת על ידי ברצלונה בשמינית גמר ליגת האלופות עם 3-1 בסיכום שני המשחקים.

בעונת 2015/16 העפילה הקבוצה עד לחצי גמר ליגת האלופות אחרי שהדיחה את דינמו קייב ופריז סן-ז'רמן הודחה על ידי ריאל מדריד שבאותה עונה זכו בגביע האלופות.

אצטדיון

אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר

האצטדיון הביתי הנוכחי של מנצ'סטר סיטי הוא אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר, המכיל כ-48,000 מקומות ישיבה וממוקם במזרח מנצ'סטר, שהושכר על ידי מועצת העיר מנצ'סטר בתום משחקי חבר העמים ב-2002. האצטדיון משמש מגרשה הביתי של מנצ'סטר סיטי מאז סיום עונת 2002/03, כאשר המועדון עבר אליו מאצטדיון מיין רואד.

לפני המעבר לאצטדיון, המועדון השקיע 35 מיליון ליש"ט בשיפור האצטדיון, והוריד את המגרש מפני הקרקע (כך הוא היה בזמן משחקי חבר העמים) לפני הקרקע למטה, הוסיף שורה של כיסאות מסביב לכל המגרש ואף בנה את היציע הצפוני החדש. במשחק הראשון באצטדיון החדש ניצחה מנצ'סטר סיטי 1-2 את ברצלונה במשחק ידידות, בעוד השער הראשון באצטדיון הובקע על ידי ניקולא אנלקה.[11]

מנצ'סטר סיטי אף השתמשה במגרשים מרכזיים אחרים לאורך ההיסטוריה שלה. לאחר ששיחקה את משחקי הבית שלה בחמישה מגרשים שונים בין 1880 ל-1887, המועדון התיישב בהייד רואד ושיחק בו במשך 36 שנים. שרפה הרסה את היציע הראשי באצטדיון ב-1920, ומשום כך עבר המועדון לאצטדיון בין 84,000 המושבים מיין רואד בשנת 1923, שכונה על ידי המתכננים שלו כ"ומבלי של הצפון". ב-3 במרץ 1934, מיין רואד אוכלס בידי כמות גדולה מאוד של צופים, כאשר 84,569 צפו במשחק התיקו בגביע ה-FA מול סטוק סיטי.[12] מיין רואד פותח מחדש מספר פעמים במשך 80 שנות קיומו, אף על פי שב-1995 הקיבולת הוגבלה ל-32,000, מה שגרם למעבר לאצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר. תכולת האצטדיון של 47,726 צופים היא החמישית בגודלה בפרמייר ליג של התאחדות הכדורגל האנגלית.

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אצטדיוני מנצ'סטר סיטי בוויקישיתוף

סמל המועדון וצבעים

סמל מנצ'סטר סיטי בין השנים 1972 - 1997
סמל מנצ'סטר סיטי בין השנים 1997 - 2016

צבעי תלבושת הבית של מנצ'סטר סיטי הם תכלת ולבן. צבע תלבושת החוץ המסורתית היה חום או (משנות ה-60) אדום ושחור; עם זאת, בשנים האחרונות המועדון משתמש במספר צבעים שונים. בעונת 2004/2005, המועדון לבש חולצה לבנה עם מכנסיים בצבע ארגמן וגרביים לבנים, בעוד בעונה שלאחר מכן, חולצת תלבושת החוץ הייתה כולה בצבע כחול. במהלך עונת 2006/2007, הפס השני על חולצת המועדון היה שחור כולו. מאוחר יותר המועדון קבע לעצמו תלבושת שלישית, שכללה חולצה צהובה ומכנסיים וגרביים שחורים.

לעונת 2008/2009, חולצת תלבושת הבית היא בצבע תכלת, עם פס לבן עבה הנמתח מהצווארון עד תחת הזרוע, בצד שמאל של החולצה. בצד ימין של החולצה, קווקוו חשוך במעט של תכלת נמתח מהצווארון עד למותן, עם גוון כחול. תלבושת החוץ חזרה להיות בעלת הפסים האדומים והשחורים הפופולריים. החולצה הבליטה שרוולים שחורים, ופסים לבנים דקים בין הפסים האדומים והשחורים האנכיים. צבע חולצת התלבושת השלישית של המועדון הוא בפעם הראשונה כתום. השם הרשמי הוא "כתום לוהט", ומבליט את העיצוב הדומה לזה של תלבושת הבית, מלבד הפסים הכחולים שבתלבושת הבית והפסים הצהובים הבוהקים שעל התלבושת השלישית.

צבעי תלבושת הבית הראשונים של המועדון אינם ברורים, אך ישנה הוכחה שהמועדון לבש תלבושת כחולה מאז 1892 או מאוחר יותר. ספר בשם "מועדוני כדורגל מפורסמים – מנצ'סטר סיטי" (Famous Football Clubs – Manchester City) שפורסם בשנות ה-40 מראה שהמועדון בשמו הקודם "סנט מרקס (מערב גורטון)" שיחק במקור בתלבושת אדומה ושחורה, ודיווחים משנת 1884 מתארים את המועדון כלובש חולצה שחורה עם צלב לבן, מה שמציג את המועדון במקור כתומך בכנסייה.[13] תלבושת החוץ האדומה-שחורה הגיעה מעוזר המאמן לשעבר מלקולם אליסון, שהאמין שאימוץ הצבעים של מילאן יביא למנצ'סטר סיטי תהילה.[14]

סמל המועדון הבא אומץ בשנת 1997, לאחר שהסמל הקודם היה פסול לרישום כסימן מסחר. הסמל מבוסס על שלט האצולה של העיר מנצ'סטר, ומורכב ממגן לפני עיט זהוב. המגן מבליט בחצי העליון שלו אונייה המייצגת את תעלת האוניות של מנצ'סטר, ושלושה פסים אלכסוניים בחצי התחתון שלו כסימן לשלושת הנהרות של העיר. התחתית של הסמל נושאת את הפתגם "Superbia in Praelia", שכמעט מתורגם ל"Pride in Battle" (בעברית: "גאווה בקרב") בלטינית.[15] מעל העיט והמגן ישנם שלושה כוכבים, אשר נועדו לקישוט בלבד.[16]

למנצ'סטר סיטי הוא קודם לכן שני סמלים אחרים על חולצות המועדון. הראשון, שהוצג ב-1970, היה מבוסס על העיצוב שהיה בשימוש במסמוך הרשמי של המועדון מאז אמצע שנות ה-60. בסמל זה היה בשימוש אותו המגן שבסמל המועדון הנוכחי, בתוך עיגול שנשא את שם המועדון. ב-1972, סמל המועדון השתנה כאשר החלק התחתון של המגן הוחלף בורד האדום של סמל מחוז לנקשייר. במקרים בהם המועדון לקח חלק במשחקי גמר של טורנירים חשובים, הסמל הרגיל לא היה בשימוש; במקומו הופיע על חולצת המועדון הסמל של שלט האצולה של העיר מנצ'סטר, כסמל לגאווה בייצוגה של מנצ'סטר באירועים חשובים. ניסיון זה החל כאשר חולצות השחקנים לא הציגו אף סמל כבוד, מה שהמשיך לאורך כל ההיסטוריה של המועדון.[17]

לקראת עונת 2016/2017 החליף המועדון את סמלו פעם נוספת. הסמל החדש מבוסס על הסמל הקודם של הקבוצה, ללא העיט, אשר היה בשימוש בין השנים 1972-1997.

אוהדים ויריבויות

ערך מורחב – הדרבי של מנצ'סטר

למנצ'סטר סיטי יש מספר אוהדים רב ביחס להצלחה המועטה יחסית של המועדון על המגרש. מאז המעבר לאצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר, ממוצע הצופים במשחקים של מנצ'סטר סיטי הוא השישי בגודלו באנגליה,[18] אף על פי שבעונת 2006/07 היו מעט צופים במשחקיו, עם ממוצע צופים במשחקי הליגה של 40,000 בקירוב. אף בשנות ה-90 הראשונות, כאשר המועדון ירד ליגה פעמיים בשלוש עונות ושיחק בליגה השלישית של מבנה ליגות הכדורגל באנגליה (אז הליגה השנייה של הפוטבול ליג, כיום הפוטבול ליג הראשונה), הצופים במשחקי הבית היו באזור ה-30,000, בהשוואה לממוצע הצופים בליגה השלישית שעמד על כ-8,000.[19] מחקר העלה שבסיס האוהדים של מנצ'סטר סיטי עומד על כ-886,000 בממלכה המאוחדת ולמעלה משני מיליון בכל העולם.[20]

למנצ'סטר סיטי ישנם מספר ארגוני אוהדים, לשלושה מהם יש הכרה רשמית ככאלה: מועדון האוהדים הרשמי, איגוד האוהדים של המאה (Centenary Supporters Association) ומועדון האוהדים הבינלאומי (International Supporters Club). ישנם מספר פנזינים המפורסמים על ידי האוהדים; הפנזין המפורסם ובעל הטווח-הארוך ביותר הוא "King of the Kippax".

השיר המועדף על אוהדי מנ'צסטר סיטי והמנון המועדון הוא "Blue Moon", שלמרות העצב שבו שרים אותו בהתלהבות, אף על פי שהוא המנון נועז. אוהדי מנ'צסטר סיטי נוטים להאמין כי חוסר הניבוי שבשיר ישפיע על הקבוצה ויגרום לה להשיג תוצאות בלתי צפויות – "סיטי האופיינית".[21]‏[22] אירועים שעליהם האוהדים מכנים את הקבוצה כ"סיטי האופיינית" הם היותה של מנצ'סטר סיטי האלופה האנגלית המכהנת היחידה שירדה ליגה (ב-1938), הקבוצה היחידה שכבשה וספגה למעלה מ-100 שערים באותה עונה (ב-1957/1958);[23] וכמו כן היא הייתה הקבוצה היחידה שניצחה את צ'לסי בעונת 2004/2005 בפרמייר ליג, אך היא הודחה מגביע ה-FA באותה עונה על ידי אולדהאם אתלטיק, קבוצה מהליגה השלישית.

היריבות הגדולה של מנצ'סטר סיטי היא עם המועדון השני מהעיר, מנצ'סטר יונייטד, והמשחקים ביניהם מכונים בשם "הדרבי של מנצ'סטר". בניגוד למספר יריבויות כדורגל אחרות בערים שונות, כדוגמת גלאזגו וסביליה, מקורות היריבות בין הסיטי ליונייטד אינם בדת. לפני מלחמת העולם השנייה, כאשר הנסיעה למשחקי חוץ הייתה נדירה, אוהדים רבים ממנצ'סטר צפו בקביעות בשני המועדונים וקבעו את עצמם כ"תומכים" של מועדון אחד בלבד. הרגל זה המשיך גם בשנות ה-60 הראשונות, אך לאחר שהתנועה נהייתה קלה יותר, ומחירי הכניסה למשחקים עלו, הצפייה בשני המועדונים הפכה ללא רגילה, והיריבות התחזקה.

אוהדי מנצ'סטר סיטי נבחרו כאוהדים הנאמנים ביותר בליגה האנגלית הבכירה על ידי התאחדות האוהדים של הכדורגל הבריטי (BFFA) מעל המועדונים ליברפול ופורטסמות'.

בעלות ונושאים כלכליים

הנהלת מנצ'סטר סיטי
תפקיד שם
יושב ראש איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות ח'לדון אל-מובארכ
יושב ראש מנהלי אנגליהאנגליה גארי קוק
מזכיר המועדון אנגליהאנגליה ברנארד הלפורד
דירקטור ארצות הבריתארצות הברית מרטין ל. אדלמן
דירקטור אנגליהאנגליה סימון פירס
דירקטור יווןיוון ויקטור רסטיס
דירקטור תאילנדתאילנד טאוויסוק ג'אק סריסומריד

החברה המחזיקה במנצ'סטר סיטי, "מנצ'סטר סיטי בע"מ", היא חברה בערבון מוגבל. למועדון ישנם כ-54 מיליון מניות בעסקה. בקיץ 2007, בעלת המניות העיקרית הסכימה למכור את זכויותיה לחברת "השקעות ספורט בממלכה המאוחדת בע"מ" (UKSIL), חברה הנשלטת בידי ראש ממשלת תאילנד לשעבר, תאקסין שינאוואטרה. UKSIL הציעה מאוחר יותר לקנות את שאר המניות על הקבוצה ממספר בעלות מניות קטנות יותר.

לפני רכישתו של שינאוואטרה, מנצ'סטר סיטי היה רשום בשוק המומחים להון עצמי PLUS (בעבר OFEX),‏[24] שבו הוא רשום מאז 1995. ב-6 ביולי 2007, כאשר רכש 75% מהמניות, תאקסין שינאוואטרה ביטל את רישומו של המועדון ורשם אותו מחדש כחברה בערבון מוגבל.[25] באוגוסט UKSIL רכשה 90% מהמניות, וסיכמה עם חברת "Companies Act" על מנת "לדחוס החוצה" את שאר בעלי המניות, ורכשה את הבעלות על המועדון בשלמותה. תאקסין שינאוואטרה הפך להיות יושב ראש המועדון ושני ילדיו של שינאוואטרה, פינטונגטה ופנת'גונטאה הפכו אף הם לדירקטורים. היושב ראש לשעבר ג'ון ווארדל נשאר במערכת למשך שנה, אך עזב ביולי 2008 לאחר מינויו של גארי קוק להיות היושב ראש המנהלי במאי.[26] המועדון הפסיד 11 מיליון ליש"ט בשנה שהסתיימה ב-11 במאי 2007, השנה האחרונה לחשבונות אלו שפורסמו כחברה ציבורית.[27]

מאז הגעתו של שינאוואטרה הוא ציווה לפתוח במסע רכישות גדול בכסף רב,[28] במהלכו שולמו 30 מיליון ליש"ט.[29] יוזמה אחרת בחודשים הראשונים לבעלותו של שינאוואטרה על המועדון הייתה הקמת רשת של מועדונים שותפים, עם קשרים עם מועדונים מסין (שנגחאי שנהואה), דרום אפריקה (ת'אנדה רויאל ז'ולו), רוסיה (מועדון הכדורגל מוסקבה), שווייץ (גראסהופרס ציריך), תאילנד (צ'ונבורי) ואוסטרליה (פרת' גלורי).[30]‏[31]

ב-1 בספטמבר 2008, קבוצת הרוכשים המבוססת באבו דאבי הנקראת "אבו דאבי פיתוח והשקעות" השלימה את רכישת הבעלות על מנצ'סטר סיטי. העסקה, ששוויה היה על פי דיווחים 200 מיליון ליש"ט, הוכרזה רשמית בבוקר 1 בספטמבר. בעקבות הרכישה הפך מנצ'סטר סיטי למועדון הכדורגל העשיר ביותר בעולם.[10] המועדון החל בניסיונות רכישה בסכומים גבוהים של שחקנים חשובים רבים שיחזקו את הקבוצה, כדוגמת שחקנה של טוטנהאם הוטספר דימיטאר ברבאטוב. ב-1 בספטמבר אף הגיע למועדון רוביניו מריאל מדריד, בסכום שיא של העברה בבריטניה של 32.5 מיליון ליש"ט.[32] בינואר 2009 המועדון הגיש הצעה לרכישת שחקן מילאן קאקה בסכום של 100 מיליון אירו – אילו ההעברה הייתה מתבצעת היא הייתה היקרה ביותר בהיסטוריה.[33]

קבוצות המילואים והנוער

ג'ואי ברטון, יוצא מחלקת הנוער של המועדון

קבוצת המילואים של מנצ'סטר סיטי היא "מנצ'סטר סיטי מילואים". היא משחקת באזור הצפוני של ליגת המילואים האנגלית, ומתחרה עבור המועדון בגביע ותיקי מנצ'סטר. הקבוצה מוגדרת כקבוצת מילואים מאז שנת 1892, כאשר היא החלה לשחק בליגת "איחוד לנקשייר". היא זכתה באליפות איחוד לנקשייר בעונת 1901/1902. הקבוצה עזבה את איחוד לנקשייר בשנת 1911 והצטרפה לליגה המרכזית בעת הקמת הליגה. עד שנת 2000 הקבוצה זכתה שלוש פעמים באליפות הליגה המרכזית (בעונות 1997/1978, 1986/1987 ו-1999/2000),[34] וב-2008 היא זכתה בה פעם נוספת.[35] כמו כן, הקבוצה זכתה פעמיים בגביע ותיקי מנצ'סטר ושש פעמים בגביע ותיקי לנקשייר. מאמן קבוצת המילואים הנוכחי הוא גליין הודגס.

"אקדמיית מנצ'סטר סיטי" היא מחלקת הנוער של המועדון, אשר במטרתה לפתח שחקנים צעירים לעתיד. קבוצת הנוער הראשונה של מנצ'סטר סיטי הוקמה על ידי אלברט אלכסנדר בשנות ה-20,[36] והייתה ידועה כ"קבוצת A" של המועדון. מאז 1951 קבוצת A התחרתה בליגת לנקשייר כנגד קבוצות נוער ומילואים של מועדונים אחרים מצפון-מערב אנגליה. מ-1955 קבוצת נוער שנייה, "קבוצת B", מורכבת באופן אופייני משחקנים צעירים יותר מאלה שבקבוצת A, ומשחקת בדרגה השנייה של ליגת לנקשייר. מאז שכדורגל הנוער נבנה מחדש על ידי התאחדות הכדורגל האנגלית ב-1997 והפך לשיטת אקדמיות, קבוצות A ו-B של מנצ'סטר סיטי הפכו לקבוצות עד גיל 19 ועד גיל 17 בהתאמה, והן משחקות בליגת הנוער האנגלית. קבוצת הנוער של מנצ'סטר סיטי זכתה עד היום פעמיים בגביע ה-FA לנוער: ב-1986 ו-2008. בין השחקנים המפורסמים שגדלו במחלקת הנוער של מנצ'סטר סיטי הם שון רייט-פיליפס, מיקה ריצ'רדס וג'ואי ברטון.

שחקנים

סגל נוכחי

נכון ל-12 בספטמבר 2016‏[37]

מס' עמדה שם
1 צ'ילהצ'ילה שוער קלאודיו בראבו
3 צרפתצרפת מגן בקארי סאניה
4 בלגיהבלגיה בלם וינסנט קומפני (קפטן)
5 ארגנטינהארגנטינה מגן פבלו זבאלטה
6 ברזילברזיל קשר פרננדו
7 אנגליהאנגליה קשר ראהים סטרלינג
8 גרמניהגרמניה קשר אילקאיי גונדואן
9 ספרדספרד חלוץ נוליטו
10 ארגנטינהארגנטינה חלוץ סרחיו אגוארו
11 סרביהסרביה מגן אלכסנדר קולארוב
13 ארגנטינהארגנטינה שוער וילפרדו קבאז'רו
15 ספרדספרד קשר חסוס נבאס
17 בלגיהבלגיה קשר קווין דה בראונה
18 אנגליהאנגליה קשר פביאן דלף
מס' עמדה שם
19 גרמניהגרמניה קשר לרוי סאנה
21 ספרדספרד קשר דויד סילבה
22 צרפתצרפת מגן גאל קלישי
24 אנגליהאנגליה בלם ג'ון סטונס
25 ברזילברזיל קשר פרננדיניו
30 ארגנטינהארגנטינה בלם ניקולאס אוטמנדי
42 חוף השנהבחוף השנהב קשר יא יא טורה (קפטן משנה)
50 ספרדספרד מגן פאבלו מפאו
53 אנגליהאנגליה בלם טוסין אדרביויו
54 אנגליהאנגליה שוער אנגוס גאן
69 ספרדספרד מגן אנחליניו
72 ניגריהניגריה חלוץ קלצ'י איהנאצ'ו
75 ספרדספרד קשר אלכס גרסיה

שחקנים בולטים בתולדות המועדון

היכל התהילה

השחקנים הבאים חברים בהיכל התהילה של מנצ'סטר סיטי,[38] ורשומים בהתאם לשנת הופעת הבכורה שלהם בקבוצה הבוגרת (בסוגריים).

מאמנים מפורסמים

מאמן התחלה סיום משחקים ניצחונות תיקו הפסדים
סקוטלנדסקוטלנד טום מאליי 1902 1906 150 89 22 39
אנגליהאנגליה וילף ויילד 1932 1946 354 158 124 72
סקוטלנדסקוטלנד לס מקדוואל 1950 1963 592 220 127 245
אנגליהאנגליה ג'ו מרסר 1965 1971 340 149 94 97
אנגליהאנגליה טוני בוק 1974 1979 269 114 75 80

תארים

מקומיים

  • אליפויות 4[39]
    • 1937, 1968, 2012, 2014
    • סגנות (5): 1904, 1921, 1977, 2015,2013
  • גביע אנגלי 5
    • 1904, 1934, 1956, 1969, 2011
    • סגנות (5): 1926, 1933, 1955, 1981, 2013
  • גביע הליגה 4
    • 1970, 1976, 2014, 2016
    • סגנות: 1974
  • מגן הקהילה 4
    • 1937, 1968, 1972, 2012
    • סגנות (6): 1934, 1956, 1969, 1973, 2011, 2014
  • גביע החברים המלאים
    • סגנות: 1986

אירופה

שיאי המועדון

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנצ'סטר סיטי

הערות שוליים

  1. ^ James, Gary (2006). Manchester City - The Complete Record. Derby: Breedon. ISBN 1-85983-512-0. p23
  2. ^ James, pp 59–65
  3. ^ RSSSF, "England 1937/38"
  4. ^ The FA Cup, FA Cup Final 1956
  5. ^ לאחר הקמת הפרמייר ליג, "הליגה הראשונה של הפוטבול ליג" הפכה לליגה השנייה בחשיבותה באנגליה.
  6. ^ Buckley, Andy; Burgess, Richard (2000). Blue Moon Rising: The Fall and Rise of Manchester City. Bury: Milo. ISBN 0-9530847-4-4. p177
  7. ^ Manchester City - The Complete Record, p265
  8. ^ RTÉ, "Goater double gives City derby win"
  9. ^ uk.reuters.com, "Manchester City on course for low-scoring record
  10. ^ 1 2
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         יעקב זיו, אבו-דאבי סיטי, באתר nrg‏, 3 בספטמבר 2008
  11. ^ BBC, Man City vanquish Barca
  12. ^ BBC, True Blue facts about Manchester City
  13. ^ James, pp. 14–15
  14. ^ The Guardian, Nicking the shirts off their backs
  15. ^ התרגום הנכון ללטינית הוא "Superbia in Proelio".
  16. ^ Manchester City official website, "City Top Tens
  17. ^ David Clayton, Everything Under the Blue Moon (Mainstream Publishing, 2002), 21.
  18. ^ footballeconomy.com, Top 30 English Football Clubs by League Attendances
  19. ^ footballeconomy.com, Average Attendances - English Football Divisions - 1994/95–2004/05
  20. ^ Hewlett-Packard case study, Customer Success - Manchester City Football Club
  21. ^ ESPN Star, FA Cup preview
  22. ^ Unofficial supporters homepage, Typical City!
  23. ^ Wallace, Dave (2007). Century City – Manchester City Football Club 1957/58. Leigh: King of the Kippax. ISBN 978-0-9557056-0-1. page ix
  24. ^ PLUS Markets Group, Manchester City plc
  25. ^ BBC Sport, Thaksin completes Man City buyout
  26. ^ The Guardian, Wardle quits City
  27. ^ Manchester City plc, MCFC Annual Group Accounts published
  28. ^ Reuters, Eriksson continues Man City spending
  29. ^ FIFA, Bojinov joins Man City
  30. ^ Manchester City FC, Partner Club Information
  31. ^ Manchester City FC, Partner Club Information
  32. ^ Manchester City plc, Robinho Joins City
  33. ^ מנצ'סטר סיטי הגישה הצעה רשמית בסך 100 מיליון אירו עבור קאקה, באתר גלובס, 14 בינואר 2009
  34. ^ Manchester City FC, Roll of Honour
  35. ^ Manchester City FC, City crowned Pontin's Holidays League champions, 5.08.2008
  36. ^ James, Gary (2006). Manchester City - The Complete Record. Derby: Breedon. ISBN 1-85983-512-0. p241
  37. ^ סגל הקבוצה באתר הרשמי
  38. ^ Manchester City official website, Hall of Fame
  39. ^ הליגה הראשונה של הפוטבול ליג הייתה הליגה העליונה במבנה ליגות הכדורגל באנגליה עד 1992, לאחר מכן היא הוחלפה בפרמייר ליג.


אנגליהאנגליה הפרמייר ליג, עונת 2023/2024
אברטון • אסטון וילה • ארסנל • בורנמות' • ברייטון • ברנטפורד • ברנלי • וולברהמפטון וונדררס • וסטהאם יונייטד • טוטנהאם הוטספר
לוטון טאון • ליברפול • מנצ'סטר יונייטד • מנצ'סטר סיטי • נוטינגהאם פורסט • ניוקאסל יונייטד • פולהאם • צ'לסי • קריסטל פאלאס • שפילד יונייטד
ליגת האלופות 2023/24
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
גרמניהגרמניה באיירן מינכן ספרדספרד סביליה איטליהאיטליה נאפולי פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון הולנדהולנד פיינורד צרפתצרפת פריז סן-ז'רמן אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי ספרדספרד ברצלונה
אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד אנגליהאנגליה ארסנל ספרדספרד ריאל מדריד איטליהאיטליה אינטר מילאנו ספרדספרד אתלטיקו מדריד גרמניהגרמניה בורוסיה דורטמונד גרמניהגרמניה ר.ב. לייפציג פורטוגלפורטוגל פורטו
דנמרקדנמרק פ.צ. קופנהגן הולנדהולנד פ.ס.וו. איינדהובן פורטוגלפורטוגל בראגה אוסטריהאוסטריה רד בול זלצבורג איטליהאיטליה לאציו איטליהאיטליה מילאן סרביהסרביה הכוכב האדום בלגרד אוקראינהאוקראינה שחטאר דונצק
טורקיהטורקיה גלאטסראיי צרפתצרפת לאנס גרמניהגרמניה אוניון ברלין ספרדספרד ריאל סוסיאדד סקוטלנדסקוטלנד סלטיק אנגליהאנגליה ניוקאסל יונייטד שווייץשווייץ יאנג בויז בלגיהבלגיה רויאל אנטוורפן
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מנצ%27סטר_סיטי&oldid=19738423"