באיירן מינכן

מועדון הכדורגל באיירן מינכן
Bayern München

מידע כללי
כינוי	Die Bayern (הבווארים) Die Roten (האדומים)
תאריך ייסוד	27 בפברואר 1900
אצטדיון	אליאנץ ארנה, מינכן, גרמניה (תכולה: 75,000)
נשיא	הרברט היינר
יו"ר	אוליבר קאן
מנכ"ל	הרברט היינר
מאמן	יוליאן נגלסמן
ליגה	בונדסליגה
https://www.fcbayern.cn/ האתר הרשמי
תלבושת
תלבושת בית תלבושת חוץ

באיֶירְן מינכן (בגרמנית: Bayern München) הוא מועדון כדורגל גרמני שנוסד בשנת 1900, מועדון הכדורגל המפואר והגדול ביותר בגרמניה ואחד מהידועים והמצליחים ביותר באירופה.

הקבוצה זכתה 31 פעמים באליפות גרמניה, 20 פעמים בגביע הגרמני, 6 פעמים בליגת האלופות, 9 פעמים בסופר קאפ הגרמני, פעם 1 בגביע אירופה למחזיקות גביע, פעם 1 בגביע אופ"א, 2 פעמים בסופר קאפ האירופי, 2 פעמים בגביע הביניבשתי, ופעמיים באליפות העולם לקבוצות. באיירן היא אחת מתוך 4 קבוצות באירופה שזכו בכל תואר אפשרי למועדון אירופאי יחד עם יובנטוס, אייאקס, ומנצ'סטר יונייטד.

בנוסף באיירן היא אחת משתי קבוצות באירופה יחד עם ברצלונה שזכו פעמיים בטרבל האירופי הגדול (אליפות, גביע, וליגת האלופות).

למועדון יריבות עם בורוסיה דורטמונד במסגרת הקלאסיקו של גרמניה המוכנה דר קלסיקר.

היסטוריה

באיירן מינכן נוסדה בפברואר 1900 על ידי חברים מקבוצת ההתעמלות של מינכן. תחילה השתתפה הקבוצה בליגה האזורית של מחוז בוואריה. ב-1926 זכתה הקבוצה באליפות דרום גרמניה. באיירן זכתה באליפות דרום גרמניה פעם נוספת ב-1928 ובאליפות גרמניה בפעם הראשונה בתולדותיה בשנת 1932, בניצוחם של המאמן ריכרד קוהן ונשיא הקבוצה קורט לנדאואר.

ההתבססות בצמרת

ב-1963 הוקמה ליגת הבונדסליגה, שנתיים לאחר הקמתה העפילה באיירן לבונדסליגה כשהיא מציגה בשורותיה שחקנים כדוגמת פרנץ בקנבאואר, ספ מאייר וגרד מילר. הקבוצה סיימה בעונתה הראשונה במקום השלישי וזכתה בגביע הגרמני. בעקבות הזכייה בגביע השתתפה באיירן בגביע המחזיקות והצליחה לזכות בתואר אחרי ניצחון על גלאזגו ריינג'רס. ב-1967 זכתה הקבוצה פעם נוספת בגביע ובעונת 1968/1969 הצליחה לזכות ב"דאבל" - אליפות וגביע באותה העונה.

ב-1970 מונה אודו לאטק לתפקיד מאמן הקבוצה, ותחת הדרכתו זכתה הקבוצה ב-3 אליפויות, גביע אחד והישג השיא של המועדון - זכייה בגביע אירופה לאלופות ב-1974. בסגל הקבוצה הופיעו גם 6 שחקנים שזכו באותה שנה במונדיאל 1974 שנערך בגרמניה. לאחר הזכייה בתואר עזב אודו לאטק את התפקיד. הקבוצה זכתה גם בגמרים של 1975 ו-1976 והפכה בכך לקבוצה השלישית בהיסטוריה שזוכה בשלושה גביעי אירופה לאלופות. ב-1976 זכתה הקבוצה בפעם הראשונה בגביע הביניבשתי.

על אף שסבלה משינויים רבים וממשבר כלכלי, הקבוצה הצליחה לזכות בשנות ה-80 ב-7 אליפויות וב-3 גביעים. היא זכתה בחמש אליפויות תוך 6 שנים בין השנים 1984 עד 1990. אודו לאטק, שהוביל את הקבוצה להישגים בשנות ה-70, חזר לאמן את הקבוצה והוביל אותה בין השנים 1983 עד 1987.

אחרי מספר שנים ללא זכייה באליפות, מונה פרנץ בקנבאואר כמאמנה של הקבוצה במהלך עונת 1993/1994 והוביל אותה לאליפות לאחר 3 שנים בהן לא הצליחה לעשות זאת. בקנבאור מונה לאחר מכן כנשיא המועדון. מחליפיו לא הצליחו לספק את הסחורה ושמה של הקבוצה נקשר בשערוריות תקשורתיות, מה שהביא את התקשורת להדביק לקבוצה את הכינוי "פ.צ הוליווד". ב-1996 חזר בקנבאור לאמן את הקבוצה לאחר כישלונותיה והוביל אותה לזכייה בגביע אופ"א, עם ניצחון בשלב הגמר על בורדו, 5-1 בסיכום שני המפגשים.

תקופת היצפלד

ב-1998 מונה המאמן הגרמני אוטמאר היצפלד כמאמן הקבוצה. היצפלד אימן את הקבוצה 6 שנים רצופות והפך כמאמן המצליח ביותר בתולדות המועדון עם זכייתו ב-4 אליפויות, זכייה בליגת האלופות ובגביע הביניבשתי וב-3 גביעים גרמניים. ב-1999 העפילה הקבוצה לגמר ליגת האלופות והפסידה למנצ'סטר יונייטד לאחר מהפך בתוספת הזמן שנחשב לאחד מהמהפכים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל. היצפלד המשיך לאמן את הקבוצה וזכה עימה בפעם הרביעית בתולדותיה בליגת האלופות בעונת 2000/2001 בליגת האלופות, לאחר ניצחון בדו-קרב פנדלים מול ולנסיה בגמר.

העשור הראשון של המאה ה-21

לאחר כישלונה של הקבוצה ב-2004 מונה פליקס מגאת כמאמנה החדש של הקבוצה. תחת הדרכתו של מגאת' זכתה הקבוצה בשתי אליפויות ובשני גביעים. לאחר הכישלון בעונת 2006/2007 בה כשלה הקבוצה בניסיונה להעפיל לליגת האלופות, פוטר מגאת' מתפקידו ובמקומו החזירה הקבוצה את היצפלד. הקבוצה ביצעה רכש משמעותי שכלל בין היתר שחקנים כדוגמת פרנק ריברי ולוקה טוני. על אף שזכתה בטרבל (אליפות, גביע וגביע הליגה) כשלה הקבוצה לזכות בגביע אופ"א. במהלך העונה, סיכמה הקבוצה עם היצפלד את הפסקת עבודתו בתום העונה, ובמקומו נבחר יורגן קלינסמן שפוטר לקראת סיום העונה.

בעונת 2010/2009 ניצחה את אולימפיק ליון והעפילה לגמר ליגת האלופות נגד אינטר מילאנו שנערך באצטדיון סנטיאגו ברנבאו מדריד ספרד. במשחק הגמר הפסידה לאינטר בתוצאה 0 - 2 מצמד של הארגנטינאי דייגו מיליטו. באפריל 2011 פוטר מאמן הקבוצה לואי ואן חאל.

תקופת יופ היינקס, הכישלון ועונת הטרבל

בשנת 2011/2012 חזר יופ היינקס קדנציה שלישית בקבוצה. באותה עונה העפילה הקבוצה לגמר ליגת האלופות אחרי ניצחון בדו-קרב פנדלים על חשבון ריאל מדריד. עוד קודם לכן הדיחה את אולימפיק מרסיי ואת בזל. בגמר שנערך באליאנץ ארנה הפסידה לצ'לסי 1-1 (4-3) לאחר דו-קרב פנדלים. באותה שנה באיירן סיימה את העונה במקום השני, 16 נקודות מתחת דורטמונד. הקבוצה הפסידה גם בגמר הגביע, שוב לדורטמונד. באותה עונה הצטיין מריו גומז ושכבש 41 שערים בכל המסגרות.

אחרי עונה זו, שבה הקבוצה סיימה במקום השני בכל המסגרות (ליגה, גביע, ליגת אלופות), הגיעה העונה שאחרי. בעונת 2012/13 הקבוצה זכתה בשלושת התארים וזכתה בטרבל, תוך כדי שהיא מציגה את הכדורגל הטוב ביותר באירופה. לפני תחילת העונה הקבוצה העבירה לשורותיה מספר שחקנים: חאבי מרטינז שעבר מבילבאו תמורת 40 מיליון יורו, דנטה (4.7 מיליון יורו), שרדן שאקירי והחלוץ מריו מנדז'וקיץ'.

את העונה פתחה הקבוצה עם 8 ניצחונות רצופים בליגה. הקבוצה זכתה באותה עונה באליפות הבונדסליגה שישה מחזורים לפני סיום העונה, וכך שברה את השיא של עצמה. הקבוצה זכתה באליפות בהפרש של 25 נקודות, מה שנחשב לשיא בונדסליגה חדש. באותה עונה גברה על בורוסיה דורטמונד בגמר הסופרקאפ הגרמני בתוצאה 2–1. כמו כן, זכתה הקבוצה בגביע הגרמני בניצחון 3–2 על שטוטגרט, לאחר שהדיחה ברבע הגמר את יריבתה דורטמונד ובחצי דרסה את וולפסבורג 6–1.

הקבוצה העפילה לגמר ליגת האלופות, לאחר שהדיחה את ארסנל בשמינית הגמר. ברבע הגמר הוגרלה באיירן כנגד יובנטוס והדיחה אותה אחרי ניצחונות 2–0 בשני המשחקים. בשלב חצי הגמר הדיחה את ברצלונה, לאחר שהביסה אותה 4–0 בבית, ו-3–0 בחוץ. במשחק הגמר נגד בורוסיה דורטמונד שהתקיים באצטדיון ומבלי ניצחה הקבוצה 2–1 משער דרמטי של אריאן רובן בדקה ה-89, וזכתה בליגת האלופות בפעם החמישית בתולדותיה.

עידן פפ גווארדיולה

לעונת 2013/2014 החתימה באיירן מינכן את פפ גווארדיולה, שחקן העבר ומאמנה העוזב של ברצלונה. אחד השינויים הבולטים בסגנון הקבוצה מאז מינויו של גווארדיולה למאמן, הוא הפיכת שיטת המשחק ל"טיקי-טקה", בה הקבוצה מתמסרת הרבה יותר עם הכדור ומחזיקה בכדור בצורה משמעותית ביותר.

לקראת העונה החדשה, באיירן רכשה את השחקן המצטיין של יריבתה בורוסיה דורטמונד, מריו גצה, תמורת 37 מיליון יורו. בקיץ זה גם נרכשו טיאגו אלקנטרה שעבר מברצלונה תמורת 25 מיליון יורו.

הקבוצה הפסידה בגמר הסופר-קאפ הגרמני לבורוסיה דורטמונד בתוצאה 2–4. הקבוצה זכתה בסופר קאפ האירופי, לאחר שניצחה את צ'לסי בדו-קרב פנדלים. בדצמבר 2013 זכתה הקבוצה באליפות העולם לקבוצות, לאחר שניצחה את רג'א קזבלנקה בגמר בתוצאה 2–0. בכך השלימה באיירן את שנת 2013 כשנה הקלנדרית המוצלחת ביותר שחווה המועדון, שבמהלכה המועדון זכה ב-5 תארים.

באיירן שברה באותה עונה את שיא רצף הניצחונות של קבוצה בליגת האלופות (10 ניצחונות רצופים, אותו החלה בעונה הקודמת). היא הוגרלה בבית בליגת האלופות ביחד עם מנצ'סטר סיטי, צסק"א מוסקבה, וויקטוריה פלזן. באיירן סיימה את הבית במקום הראשון עם 15 נקודות לאחר שניצחה בחמשת המשחקים הראשונים אך הפסידה במשחק האחרון למנצ'סטר סיטי. באיירן ניצחה בשמינית הגמר את ארסנל 3–1 בסיכום. ברבע הגמר הוגרלה מול מנצ'סטר יונייטד וניצחה 4–2 בסיכום שני המשחקים. בחצי הגמר שיחקה מול ריאל מדריד, אך נחלה הפסד צורם: 5-0 בסיכום שני המשחקים.

הקבוצה שברה את שיא מספר הניצחונות הרצופים בבונדסליגה לקבוצה, לאחר שניצחו 19 משחקים רצופים (השיא הקודם היה 15).

בעונה זאת התנהל משפט כלפי נשיא הקבוצה וכוכב הקבוצה בעבר, אולי הנס, בגלל העלמת מס בשווי 27.2 מיליון יורו. בית המשפט בגרמניה קבע שעונשו יהיה שלוש וחצי שנים בכלא. יום לאחר מכן בתאריך ה-14/3 הודיע הנס על פרישה מתפקיד נשיא באיירן מינכן, ובמקומו מונה לנשיא קארל הופפנר.

ב-25 במרץ 2014, זכתה באיירן באליפות ה-24 בתולדותיה, כשזכתה באליפות המהירה ביותר בבונדסליגה אי פעם אחרי 27 משחקים. כאשר נותרו עוד שבעה משחקים עד לתום העונה. ב-17 במאי 2014, זכתה באיירן בגביע הגרמני לאחר שניצחה בגמר 2–0 את יריבתה בורוסיה דורטמונד, וזכתה בדאבל שני ברציפות.

לקראת העונה החדשה, צירפה באיירן מספר שחקנים וביניהם רוברט לבנדובסקי, צ'אבי אלונסו, ופפה ריינה. באיירן הפסידה את התואר הראשון של העונה, הסופרקאפ הגרמני, בתוצאה 0–2 לדורטמונד. בסיום העונה זכתה הקבוצה בדאבל: האליפות ה-25 בתולדותיה והגביע הגרמני.

את החלק של באיירן בליגת האלופות היא פתחה בשלב הבתים שם ניצחה בחמישה משחקים והפסידה משחק אחד. בשלב שמינית הגמר פגשה את שחטאר דונצק מאוקראינה, אותה ניצחה באיירן 7–0 בסיכום, אחרי 0-0 במשחק הראשון ו 7–0 במשחק השני. בשלב רבע הגמר באיירן פגשה את פורטו וניצחה בסיכום שני המשחקים 7–4 אחרי הפסד 1–3 במשחק הראשון וניצחון 6–1 במשחק השני. בחצי הגמר הוגרלה מול ברצלונה. באיירן הפסידה 0–3 לקבוצה מקטלוניה במשחק הראשון, ובמשחק השני ניצחה 3–2 והודחה מליגת האלופות. עונה לאחר מכן הוגרלה בשלב הבתים עם ארסנל, אולימפיאקוס ודינמו זאגרב. באיירן סיימה במקום הראשון עם 15 נקודות. היא הוגרלה בשמינית הגמר מול יובנטוס. המשחק הראשון שנערך בטורינו נגמר בתוצאה 2-2. במשחק הגומלין ניצחה באיירן 2–4 לאחר הארכה. ברבע הגמר באיירן הוגרלה מול בנפיקה ליסבון במשחק הראשון ניצחה 1–0 ובמשחק השני סיימה בתיקו 2-2. בחצי הגמר הוגרלה מול אתלטיקו מדריד. במשחק הראשון הפסידה 0–1 משער של סאול ניגס הספרדי, במשחק השני ניצחה 2–1 אך הודחה בשל שער חוץ של אתלטיקו.

בתחילת עונת 2016/2017 מונה קרלו אנצ'לוטי למאמן הקבוצה הבווארית במקום גווארדיולה.

החזרה לפסגת הכדורגל האירופי ותקופת האנזי פליק

בעונת 2016/2017 באיירן השיגה תואר אחד, זכייה בליגה הגרמנית. באיירן נוצחה על ידי דורטמונד בחצי גמר הגביע הגרמני 2–3.

את שלב הבתים בליגת האלופות סיימה באיירן במקום השני בפיגור של 3 נקודות אחרי אתלטיקו מדריד. בשמינית הגמר ניצחה באיירן את ארסנל בתוצאה של 2–10 (1-5 בשני המשחקים). ברבע הגמר הודחה מליגת האלופות על ידי ריאל מדריד אחרי משחק בו הפסידה 1–2 וגומלין שהגיע להארכה אחרי גול עצמי של ראמוס ופנדל של לבנדובסקי. סביב משחק הגומלין ישנם חילוקי דעות רבים מכיוון שבמשחק זה קיבל ארתורו וידאל כרטיס אדום שלדעת חלק מהצופים היה שלא בצדק. במשחק זה רונאלדו כבש שלושער, אך חלק מהצופים טוענים ששניים מהגולים היו בנבדל. תוצאת הגומלין הייתה 2–4 לטובת ריאל מדריד, שבסופו של דבר זכתה בליגת האלופות.

לפני עונת 2017/2018 באיירן החתימה שחקנים רבים כגון ניקלאס זולה, סרג' גנאברי, קורנטן טוליסו (ההחתמה הכי יקרה בתולדות הבונדסליגה - 41.5 מיליון יורו) וסבסטיאן רודי, והשאילה את הקשר חאמס רודריגס מריאל מדריד לשנתיים, עם סעיף רכישה.

באיירן החלה את העונה בזכייה בסופרקאפ הגרמני, לאחר שגברה על בורוסיה דורטמונד בפנדלים לאחר שסיימו בתיקו 2-2 בתום תשעים הדקות. בעקבות הזכייה בתואר, הפכה באיירן לשיאנית הזכיות במפעל עם 6 זכיות. את ליגת האלופות פתחה הקבוצה בניצחון 0–3 על אנדרלכט.

ב-28 בספטמבר 2017, פוטר המאמן קרלו אנצ'לוטי יממה לאחר התבוסה 0–3 לפריז סן-ז'רמן בשלב הבתים של ליגת האלופות. במקומו מונה כמאמן זמני שחקן העבר וילי סניול ששימש כעוזר המאמן של אנצ'לוטי עד למינויו הזמני של יופ היינקס אשר אימן עד סוף עונת 2017/2018.

באיירן סיימה במקום השני בשלב הבתים בליגת האלופות מאחורי פריז סן ז'רמן, כאשר לשתי הקבוצות 15 נקודות, אך פריז הובילה במספר הגולים. בשמינית הגמר הוגרלה באיירן מינכן לצמד משחקים מול באשיקטש. במשחק הראשון ניצחו הבווארים בתוצאה 0–5, והמשחק השני נגמר בתוצאה 1–3. בסיכום שני המשחקים התוצאה הייתה 1–8 לטובת באיירן.

בינואר 2018 חתם החלוץ סנדרו וגנר בבאיירן, והקשר לאון גורצקה סיכם על חוזה של ארבע עונות שיכנס לתוקף מ-1 ביולי.

בשלב שמינית הגמר בליגת האלופות ניצחה את הקבוצה הטורקית בשיקאשט בתוצאה המצטברת 1–8 ועלתה לרבע הגמר. בשלב רבע בגמר הוגרלה מול סביליה, ותוצאת המשחק הראשון הייתה 1–2 לבווארים.

ב-7 באפריל ניצחה באיירן את אאוגסבורג בתוצאה 1–4 וזכתה בבונדסליגה הגרמנית בפעם השישית ברציפות ובפעם ה-28 בתולדותיה.

ב-11 באפריל שיחקה את משחק הגומלין מול סביליה באליאנץ ארנה, משחק שנגמר בתוצאה 0-0. באיירן עלתה בזכות התוצאה מהמשחק הראשון. יומיים לאחר מכן הוכרז כי ניקו קובאץ' יחליף את יופ היינקס בתפקיד המאמן. באיירן מינכן הוגרלה נגד ריאל מדריד בחצי הגמר והפסידה 3–4 בסיכום שני המשחקים. גם בגביע הגרמני לא זכתה, לאחר שהפסידה לאיינטרכט פרנקפורט 3-1 בגמר.

לפני תחילת עונת 2018/2019 מונה ניקו קובאץ' למאמנה של באיירן. ב-13 במרץ 2019 באיירן מינכן הודחה מליגת האלופות לאחר שהפסידה לליברפול. במרץ 2019 לוקא הרננדס חתם במועדון עבור 80 מיליון יורו. זוהי ההעברה הגדולה בתולדות המועדון ובתולדות הבונדסליגה.

בסוף עונת 2018/19 נפרדה הקבוצה משני הקיצונים אריין רובן (שיחק במועדון 10 עונות וזכה ב-8 אליפויות) ופרנק ריברי (שיחק במועדון 12 עונות וזכה ב-9 אליפויות). השניים שהיו מהבולטים בשחקני הקבוצה בעשור האחרון ואף הובילו את הקבוצה שלוש פעמים לגמר ליגת האלופות וגם הביאו לבאיירן מינכן את הזכייה בליגת האלופות נגד בורוסיה דורטמונד ב-2012/13.

ב-18 במאי 2019, במחזור האחרון בבונדסליגה, זכתה באיירן באליפות לאחר ניצחון בתוצאה 5–1 על איינטרכט פרנקפורט. ב-25 במאי זכתה בגביע הגרמני בפעם ה-19 בתולדותיה לאחר שניצחה את ר.ב. לייפציג בתוצאה 0–3. בסוף עונה זו היא שברה פעם נוספת את שיא הזכיות בליגה הגרמנית ברציפות (7) ואת שיא הזכיות באליפות הבונדסליגה (29).

בליגת האלופות באיירן גברה על צ'לסי בשמינית הגמר 7–1 והביסה 8–2 את ברצלונה ברבע הגמר ובכך העפילה לחצי גמר ליגת האלופות כשהיא הקבוצה הראשונה להבקיע 8 שערים בטורניר ומחזיקה במאזן של 155 שערים לעונה, כשהשיא הקודם היה בעונת 1972/73 כשבאיירן כבשה 152 שערים. גם בליגת האלופות מינכן רשמה נתון היסטורי: 39 שערים בעונה. כשקודם לכן, התוצאה הטובה ביותר הייתה 33 שערים בעונת 2014/15. בכך, באיירן העפילה לחצי גמר ליגת האלופות בפעם השביעית בתוך תשע עונות. בחצי הגמר ניצחה את אולימפיק ליון בתוצאה 3–0, ובגמר ניצחה את פריז סן ז'רמן בתוצאה 1–0 משער של קינגסלי קומאן. בכך השלימה טרבל בשנה זו.

בהמשך השנה זכתה גם בסופר קאפ האירופי, הסופר קאפ הגרמני ובאליפות העולם לקבוצות ובכך הפכה לקבוצה השנייה בהיסטוריה אחרי ברצלונה שזוכה בכל ששת התארים בשנה אחת.

בעונת 2020/21 לא הצליחה לשמר את מלא הישגיה מהשנה הקודמת והודחה מהגביע הגרמני בסיבוב השני אחרי הפסד בפנדלים להולשטיין קיל בהמשך אותה עונה הודחה גם מליגת האלופות בשלב רבע הגמר אחרי הפסד לפריז סן ז'רמן 3:2 בבית וניצחון 1:0 בחוץ מה שלא הספיק לה בשל יתרון שערי החוץ של פריז. בהמשך בעקבות ההפסד של לייפציג 3:2 לדורטמונד היא זכתה באליפות ה-31 שלה והתשיעית ברצף.

בתום עונת 2020/2021 עזב המאמן פליק את המועדון לאחר שנתגלעו חיכוכים מתמשכים בינו לבין המנהל המקצועי חסן סליהמיצ׳יץ׳. במקומו הגיע יוליאן נגלסמן, מאמנה של לייפציג. יחד עם פליק עזבו רבים מהצוות המקצועי של המועדון, לצד שחקנים ששיחקו במשך שנים ארוכות במועדון, כמו דויד אלאבה, ג׳רום בואטנג וחאבי מרטינז.

"המועדון היהודי"

מתחילת דרכה, בראשית המאה העשרים כונתה באיירן על ידי הגרמנים בשם "המועדון היהודי". שניים מבין 17 האבות המייסדים שלה ב-1900, היו יהודים: יוזף פולאק והפסל בנו אלקן, אשר אחד מהפסלים המוכרים ביותר שלו, פסל המנורה, מוצב בגן הוורדים בירושלים, מול משכן הכנסת, וקרוי מנורת הכנסת.

גם בהמשך דרכה של הקבוצה, רבים ממנהליה ומאמניה היו יהודים, כמו ריכרד קוהן, שניהל ואימן אותה בשנות השלושים וזכה עימה באליפות הראשונה ב-1932, אוטו אלבר ביר, שניהל את מחלקת הנוער שלה עד הדחתו מהתפקיד עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה (הוא ומשפחתו נרצחו ב-1941 בגטו קובנה שבליטא), ועוד.

עם זאת, מי שהיה הבסיס והצידוק לכינויה של באיירן בשם "המועדון היהודי", היה קורט לנדאואר. לנדאואר היה שחקן המועדון מ-1901, וכיהן כנשיא הקבוצה במשך שנתיים (1913–1914) לפני מלחמת העולם הראשונה, ארבע עשרה שנים (1919–1933) בין המלחמות, ועוד ארבע שנים לאחר מלחמת העולם השנייה (1947–1951) ובסך הכל עשרים שנה. הוא היה הרוח החיה של הקבוצה במרבית המחצית הראשונה של המאה העשרים וזה שהוביל אותה בין השאר גם לזכייה הראשונה באליפות גרמניה, ב-1932 יחד עם המאמן קוהן. לאחר עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה נכלא לנדאואר היהודי, במחנה דכאו, הסמוך למינכן, אבל ניצל לאחר שהוברח לשווייץ ואף הספיק כאמור לחזור ולכהן כנשיא הקבוצה במשך ארבע שנים לאחר המלחמה. באוקטובר 2013, 52 שנים לאחר מותו מינתה באיירן את לנדאואר לנשיא הכבוד שלה, האדם השני בלבד בתולדותיה, שזכה לתואר זה. באיירן גם תרמה לקבוצה היהודית של מינכן, מכבי מינכן, מגרש כדורגל, הקרוי כיום על שמו של לנדאואר.

אצטדיון הקבוצה

אליאנץ ארנה, אצטדיון הקבוצה

עד שנת 2006 שיחקה באיירן באצטדיון האולימפי במינכן. המועדון עבר לאצטדיון חדש בעונת 2005/2006 בשם אליאנץ ארנה, הנקרא על שם חברת הביטוח אשר נותנת חסות למועדון. האצטדיון מכיל 71,137 מקומות ישיבה ועד שנת 2017 נחלק בין שתי הקבוצות הגדולות של מינכן, באיירן ומינכן 1860. אחד האלמנטים החדשים ביותר באצטדיון הוא התאורה החיצונית שלו, שתשתנה בהתאם לקבוצה הביתית המשחקת בו: כאשר שיחקה בו באיירן מינכן התאורה הייתה אדומה, וכאשר הייתה זו היריבה העירונית, מינכן 1860 התאורה הייתה כחולה.

בשנת 2017 מינכן 1860 החליטה לעזוב את האצטדיון וחזרה לאצטדיונה הקודם, גרונוואלדר. באיירן מינכן נותרה הקבוצה היחידה המשחקת באצטדיון.

סגל הקבוצה

נכון ל-30 באוגוסט 2021

מס' עמדה שם 1 שוער מנואל נוייר (קפטן) 2 בלם דאיו אופאמקאנו 3 בלם עומר ריצ'רדס 4 בלם ניקלאס זולה 5 מגן בנז'מן פבאר 6 מגן יוזואה קימיך 7 קשר סרג' גנאברי 8 קשר לאון גורצקה 9 חלוץ רוברט לבנדובסקי 10 קשר לרוי סאנה 11 קיצוני קינגסלי קומאן 13 חלוץ אריק מקסים צ'ופו-מוטינג 15 בלם כריס ריצ'רדס

מס' עמדה שם 17 קשר מיקאל קוויזאנס 18 קשר מרסל זביצר 19 מגן אלפונסו דייוויס 20 מגן בונה סאר 21 בלם לוקא הרננדס 22 קשר מארק רוקה 23 מגן טאנגי ניאנזו 24 קשר קורנטן טוליסו 25 חלוץ תומאס מולר (קפטן משנה) 26 שוער סוון אולרייך 36 שוער כריסטיאן פרוכטל 39 שוער רון טורבן-הופמן 42 קשר ג'מאל מוסיאלה

שחקני עבר מפורסמים

פרנץ בקנבאואר פול ברייטנר אוליבר קאן בסטיאן שוויינשטייגר פיליפ לאם קלאוס אאוגנטאלר גרד מילר קרל היינץ רומניגה ספ מאייר מהמט שול דניאל ואן בויטן לותר מתאוס רולאנד וולפארט האנס-גאורג שוורצנבק אולי הנס דיטר הנס קונראד היידקאמפ שטפן אפנברג פרנץ רוט ברנד דורנברגר מיכאל באלאק

מריו באסלר מריו גומז יורגן קלינסמן טוני קרוס מיכאל רומניגה אודו הורסמן אולף תון האנס פפלוגלר לודוויג קוגל הלמוט וינקלהופר קורט נידרמאייר כריסטיאן נרלינגר ריינר צובל תומאס הלמר ינס ירמיס דיטר ברנינגר מרקוס באבל קארסטן יאנקר חסן סליהמיצ'יץ' הנס-דיטר פליק ריימונד אאומן

אוליבר קרויצר תומאס שטרונץ אלכסנדר ציקלר וולפגנג דרמלר ריינר אוהלהאוזר נורברט נאכטוואי רוי מקאיי מארק ואן בומל אריין רובן ג'ובאני אלבר מריו מנדז'וקיץ' לוקה טוני ז'אן-פייר פאפן אואן הרגריבס ז'ורז'יניו צ'אבי אלונסו ניקו קובאץ' פרנק ריברי

תארים

• אליפות גרמניה (31): (שיא)
  • 1932, 1969, 1972, 1973, 1974, 1980, 1981, 1985, 1986, 1987, 1989, 1990, 1994, 1997, 1999, 2000, 2001, 2003, 2005, 2006, 2008, 2010, 2013, 2014, 2015, 2016, 2017, 2018, 2019, 2020, 2021
• הגביע הגרמני (20): (שיא)
  • 1957, 1966, 1967, 1969, 1971, 1982, 1984, 1986, 1998, 2000, 2003, 2005, 2006, 2008, 2010, 2013, 2014, 2016, 2019, 2020
• הסופר קאפ הגרמני (9): (שיא)
  • 1987, 1990, 2010, 2012, 2016, 2017, 2018, 2020, 2021
• גביע הליגה הגרמנית (6): (שיא)
  • 1997, 1998, 1999, 2000, 2004, 2007
• ליגת האלופות (6):
  • 1974, 1975, 1976, 2001, 2013, 2020
  • סגנות (5): 1982, 1987, 1999, 2010, 2012
• גביע אירופה למחזיקות גביע (1):
  • 1967
• גביע אופ"א (1):
  • 1996
• הגביע הביניבשתי (2):
  • 1976, 2001
• הסופר קאפ האירופי (2):
  • 2013, 2020
  • סגנות: (3) 1975, 1976, 2001
• אליפות העולם לקבוצות (2):
  • 2013, 2020

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא באיירן מינכן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של באיירן מינכן
• באיירן מינכן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• לוינטל בכל יום שני, פרק 32, פודקאסט בכל יום נתון עם אוריאל דקסל וראם שרמן, 6 באפריל 2020.

• באיירן מינכן, ברשת החברתית פייסבוק
• באיירן מינכן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• באיירן מינכן, ברשת החברתית אינסטגרם
• באיירן מינכן, ברשת החברתית טיקטוק
• באיירן מינכן, ברשת החברתית LinkedIn
• באיירן מינכן, סרטונים בערוץ היוטיוב
• אייל לוי, איך הפכה באיירן מינכן לקבוצה הטובה בעולם?, באתר nrg‏, 28 במרץ 2014
• מיכאל יוכין‏, ממעמקים: גיבורי הזכייה של באיירן מינכן הפכו אותה לסינדרלה, באתר וואלה!‏, 24 באוגוסט 2020