פוקס התגלה על ידי המאמן אגון פולק והחל לשחק במכבי תל אביב ב-1941. אחיו הצעיר, יונה, שיחק גם הוא בקבוצה. כשחקן כיכב פוקס, שהתנשא לגובה של 1.86 מטר, בתפקיד רץ (קשר), ואף היה הקפטן של הקבוצה שנים רבות וזכה עימה בחמש אליפויות ובחמישה גביעים. כמו כן הופיע פוקס תשע פעמים במדי נבחרת ישראל בשנים 1948–1954, חלקם כקפטן הנבחרת.
בשנת 1954 עזב את מכבי תל אביב עקב סכסוך עם ההנהלה והמאמן ג'רי בת הלוי, והחל באימון, תחילה בתור מאמן-שחקן, במכבי חיפה שבה השריש סגנון משחק התקפי ואטרקטיבי, עם רעיונות מודרניים לטקטיקה במשחק הכדורגל.
בשנת 1959 יצאה הודעה על מינויו למאמן נבחרת ישראל, אבל סמוך להמראה למשחק הידידות בוורוצלאב נגד נבחרת פולין הוחלט בהתאחדות לכדורגל למנות במקומו את היהודי-הונגרי גיולה מאנדי, שפוקס סירב לשמש כעוזרו.
בהמשך אימן פוקס גם בפורט אליזבת שבדרום אפריקה, באולימפיאקוס ניקוסיה ובאומוניה ניקוסיה שבקפריסין בהצלחה יחסית, כאשר בדרום אפריקה זכה בשתי אליפויות ובשני גביעים, ובנוסף נבחר פעמיים כמאמן השנה, ובקפריסין זכה בשלוש אליפויות ובגביע אחד, ונבחר ארבע פעמים כמאמן השנה.
בשנת 1992 נפטר פוקס בגיל 68 מדום לב, במהלך עבודתו כאיש תחזוקה בחברת ארקיע, שם עבד לאחר הפרישה מחיי הכדורגל.