איתי טיראן – הבדלי גרסאות

איתי טיראן
לידה	23 במרץ 1980 (בן 44); פתח תקווה, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1999
מקום לימודים	תלמה ילין; בית צבי; רימון בית ספר למוסיקה ;
בן או בת זוג	מלאני פרס (2008–?)
פרסים והוקרה	פרס התיאטרון הישראלי; פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה ;
	פרופיל ב-IMDb

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:55, 1 באוקטובר 2021

איתי טיראן (נולד ב-23 במרץ 1980) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ובמאי תיאטרון ישראלי. לשעבר שחקן תיאטרון "הקאמרי".

קורות חיים

טיראן גדל בפתח תקווה, לאב שעלה מהונגריה ולאם שעלתה משוודיה. סבתו מצד אמו היא ניצולת אושוויץ. בילדותו ניגן בפסנתר.^[1] בנעוריו למד במגמת המוזיקה בתיכון לאמנויות "תלמה ילין", אך נשר מבית הספר.

קיבל פטור משירות צבאי על רקע נפשי, ולא-שירת בצה"ל.

למד שנה בבית הספר למוזיקה "רימון", ואז עבר ללמוד בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי"^[2]. סיים את לימודיו בשנת 2002 כשחקן מצטיין, וקיבל את פרס צבי קליר^[3]. ב-2003 זכה בפרס התיאטרון הישראלי כ"שחקן המבטיח". כמו כן, טיראן הוא אמן נבחר של הקרן למצוינות בתרבות בתחום התיאטרון.

טיראן ביטא לאורך השנים עמדות פוליטיות שמאליות. ב-2010 היה בין החותמים על מסמך סירוב להופיע בהיכל התרבות של אריאל, שמעבר לקו הירוק^[4].

בקיץ 2018 הודיע על החלטתו לעזוב את ישראל לגרמניה. הוא הצטרף ללהקה בתיאטרון הלאומי בשטוטגרט וכן מביים בתיאטרון הבורגתיאטר (Burgtheater) בווינה^[5].

קריירה

תיאטרון

טיראן שיחק במחזות תיאטרון רבים וברובם בתפקידים הראשיים. בתיאטרון הקאמרי שיחק בין היתר בהצגות: "המלט" (בתפקיד המלט), "אמא קוראז'" (בתפקיד אייליף), "עד ראייה" (בתפקיד פרנץ), "קוויאר ועדשים" (בתפקיד ניקולא), "עוץ לי גוץ לי" (בתפקיד העוץ לי גוץ לי), "יתוש בראש" (בתפקיד קאמי), "קברט" (בתפקיד המנחה), "גטו" (בתפקיד קצין האס אס קיטל), ״אופרה בגרוש״ (בתפקיד מק סכין), "מפיסטו" (בתפקיד הנדריק הפגן, מפיסטו) ועוד.

בתיאטרון הספרייה שיחק בהצגות: "ריצ'רד השני" (בתפקיד ריצ'רד), "אחים בדם" (בתפקיד סמי), "מלחמת טרויה לא תפרוץ" (בתפקיד דמוקוס) ובמחזמר "שיער" (בתפקיד ברגר).

בשנת 2005 זכה ב"פרס התיאטרון הישראלי" כשחקן הראשי הטוב ביותר על גילומו את נסיך דנמרק המפורסם של שייקספיר "המלט"- שזאת, כמו כן, הייתה הופעת הבכורה שלו בתיאטרון. בשנת 2006 זכה ב"פרס התיאטרון הישראלי" בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר, עבור משחק בתפקיד קומי (טיראן ידוע בעיקר בתפקידיו הדרמטיים) בהצגה "יתוש בראש".

בשנת 2008 עלתה ההפקה של תיאטרון הקאמרי - "אמדאוס" שבה הוא מגלם את דמותו של וולפגנג אמדאוס מוצרט לצדם של יצחק חזקיה וחני פירסטנברג. בשנה זו גם עלתה ההפקה "החגיגה" (שיתוף פעולה של תיאטרון הקאמרי והבימה), בה מגלם טיראן את דמותו של כריסטיאן - בחור צעיר שעבר בילדותו התעללות מינית על ידי אביו.

בשנת 2009 זכה בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר בטקס פרסי התיאטרון הישראלי על תפקידו ב"אמדאוס" (שזכתה בפרס המחזה שמועלה מחדש) והיה מועמד לפרס השחקן הראשי על ההצגה "חגיגה", גם היא בתיאטרון הקאמרי.

בשנת 2010 החל לשחק את תפקיד "המנחה" במחזה המוזיקלי קברט, עליו קיבל את פרס התיאטרון הישראלי לשחקן הטוב ביותר בשנת 2012.

בשנת 2011 ביים ושיחק בתפקיד הראשי בתיאטרון הקאמרי בהצגה "וויצק".

החל מיולי 2012 שיחק בהצגות ריצ'רד השני וריצ'רד השלישי בתפקיד המלך ריצ'רד.

בשנת 2013 עלתה ההצגה "איש קטן, מה עכשיו?", אותה טיראן עיבד למחזה על פי ספר מאת הנס פאלאדה, יחד עם דורי פרנס, וביים אותה. בסוף אותה שנה החל טיראן לשחק את התפקיד הראשי, לצדה של השחקנית כנרת לימוני, במחזה סיראנו דה ברז'ראק מאת אדמון רוסטאן בתיאטרון הקאמרי. בנוסף, החל טיראן לשחק במחזמר הפארסה " דבר מצחיק קרה".

בשנת 2014 החל טיראן לשחק תפקיד ראשי במחזה "איבנוב", אותו עיבד יחד עם ארתור קוגן על פי ספרו של צ'כוב.

בשנת 2015 החל טיראן לשחק במחזה "אופרה בגרוש" מאת המחזאי ברטולט ברכט והמלחין קורט וייל, בתפקיד מנהיג השודדים "מק סכין". באותה שנה ביים את האופרה נישואי פיגרו מאת מוצרט, והיא הועלתה בחצר המצודה שבאולמות האבירים במסגרת פסטיבל האופרה בעכו.^[6]

בשנת 2016 החל לשחק במחזה "מפיסטו" מאת הלל מיטלפונקט (על פי קלאוס מאן) בתפקיד "הנדריק הפגן" - שחקן תיאטרון בזמן מלחמת העולם השנייה, העולה לגדולה בתחומו בחסות התנועה הנאצית. באותה שנה החל טיראן לשחק בהצגה "עמודי החברה" מאת הנריק איבסן ובבימויו של ארתור קוגן.

בשנת 2017 החל לשחק במחזה "תמונות מחיי הנישואין" מאת אינגמר ברגמן בתפקיד יוהאן, ליד אפרת בן צור בתפקיד מריאן. כמו כן, הוא גם תרגם את המחזה יחד עם גלעד קמחי שביים אותו. בסוף אותה השנה החל לשחק גם במחזה "ציד המכשפות" מאת ארתור מילר בתפקיד "הכומר ג'והן הייל".

בשנת 2018 הועלה בתיאטרון הקאמרי המחזה "אל נקמות" מאת שלום אש בבימויו של טיראן, שגם עיבד אותו יחד עם דני רוזנברג.

טלוויזיה וקולנוע

טיראן החל לשחק בעונתה השלישית של סדרת הטלוויזיה ששודרה בערוץ 2: "הבורגנים". כמו כן, שיחק גם בסדרה "האקס המיתולוגי" ששודרה באותו ערוץ.

בשנת 2006 כיכב בסרט הקולנוע של הבמאי אודי אלוני, "מחילות" ובאותה שנה השתתף בסרטו של יוסף סידר, זוכה פסטיבל ברלין, "בופור", לצדם של אושרי כהן, אלון אבוטבול ואחרים. השתתפותו בסרט מלחמה זה עוררה ביקורת לנוכח העובדה שטיראן לא שירת בצה"ל.^[7]

בשנת 2007 שיחק בסרט "החוב", שעסק בנושא החיסולים של הפושעים שלקחו חלק בזוועות השואה.

בשנת 2008 שיחק בסרט דובר היידיש "בית אבי" בבימויו של דני רוזנברג, בו הוא מגלם דמותו של לולק, ניצול השואה המגיע ארצה בשנת 1948.

בשנת 2009 השתתף בסרט "לבנון" בבימויו של שמוליק מעוז על מלחמת לבנון.

בשנת 2011 השתתף טיראן במיני-סדרת טלוויזיה בריטית "ההבטחה". בסדרה מגלם טיראן חייל ישראלי ש"התפכח", וכעת החליט לסייע לצד הפלסטיני. נספח העיתונות בשגרירות ישראל בלונדון מתח ביקורת על הסדרה המציגה את הישראלים כתאבי דם, ואמר: "במהלך הקריירה בת 15 השנים שלי מעולם לא ראיתי דבר כזה בתקשורת המערבית".

בשנת 2015 גילם טיראן את דמותו של אבשא אנגלר בסדרה "המדרשה" ששודרה בערוץ 2, בה גילם דמות של סוכן חשאי מתלמד. בשנת 2016 השתתף בעונה השנייה של הסדרה "בני ערובה" בערוץ 10, וכן הרבה להתארח בתוכנית הבידור הסאטירית - "גב האומה".

ב-9 באוגוסט 2018 החל טיראן לקריין בסדרה החדשה "אמבולנס" מבית רשת 13. הסדרה עוקבת אחרי הרגעים הקריטיים של צוותי מד"א הפרוסים ברחבי הארץ וכן אחר המוקדנים במוקד מד"א הארצי^[8].

אופרה

טיראן ביים את האופרה הישראלית "הבנאליות של האהבה" מאת אלה מילך-שריף, אשר עלתה בתיאטרון רגנסבורג שבגרמניה^[9].

בינואר 2019 עלתה באופרה הישראלית האופרה "סלומה(אנ')" מאת ריכרד שטראוס בבימויו של טיראן.

חיים אישיים

מאז 2008 טיראן נשוי למלאני פרס, דוגמנית ושחקנית ישראלית-גרמנייה. התגוררו בעבר במושב סתריה. השניים מתגוררים בגרמניה ואין להם ילדים^[10].

פרסים

2003 - פרס התיאטרון הישראלי לשחקן המבטיח (על תפקידו בהצגה "עד ראייה")
2005 - פרס התיאטרון הישראלי לשחקן השנה (על תפקידו בהצגה "המלט")
2005 - פרס ע"ש רוזנבלום
2006 - פרס התיאטרון הישראלי לשחקן המשנה (על תפקידו בהצגה "יתוש בראש")
2006 – נבחר הקרן למצוינות בתרבות
2008 - פרס התיאטרון הישראלי לשחקן המשנה (על תפקידו בהצגה "אמדאוס")
2010 - פרס עיריית ת"א-יפו ע"ש אברהם בן יוסף (על תפקידו כקיטל ב"גטו")
2011 - פרס התיאטרון הישראלי לשחקן השנה (על תפקידו בהצגה "קברט")
2013 - פרס התיאטרון הישראלי לשחקן השנה (על תפקידו בהצגה "ריצ'רד השלישי")
2016 - פרס התיאטרון הישראלי לשחקן השנה (על תפקידו בהצגה "מפיסטו")

תפקידים

בתיאטרון

התיאטרון הקאמרי

הצגה	מחזאי	במאי	תפקיד	הצגת בכורה
ציד המכשפות	ארתור מילר	גלעד קמחי	הכומר ג'והן הייל	30 בנובמבר 2017
תמונות מחיי הנישואין	אינגמר ברגמן	גלעד קמחי	יוהאן	2 במרץ 2017
עמודי החברה	הנריק איבסן	ארתור קוגן	קרסטן ברניק	29 בספטמבר 2016
מפיסטו	הלל מיטלפונקט (לפי ספרו של קלאוס מאן)	עמרי ניצן	הנדריק הפגן, מפיסטו	10 במרץ 2016
אופרה בגרוש	ברטולט ברכט	גלעד קמחי	מקי סכינאי	11 ביולי 2015
איבנוב	אנטון פאבלוביץ' צ'כוב	ארתור קוגן	ניקולאי איבנוב	5 בדצמבר 2014
דבר מצחיק קרה	סטיבן זונדהיים, בארי שבלוב ולארי גילברט	עמרי ניצן	היסטריום	31 בדצמבר 2013
סיראנו דה ברז'ראק	אדמון רוסטאן	גלעד קמחי	סיראנו דה ברז'ראק	27 בספטמבר 2013
ריצ'רד השני	ויליאם שקספיר	ארתור קוגן	ריצ'רד השני	5 ביולי 2012
ריצ'רד השלישי	ויליאם שקספיר	ארתור קוגן	ריצ'רד השלישי	10 ביולי 2012
קברט	ג'ו מאסטראוף, שירים: פרד אב	עמרי ניצן	המנחה	26 באוקטובר 2011
וויצק	גאורג ביכנר	איתי טיראן	וויצק	30 בספטמבר 2010
גטו	יהושע סובול	עמרי ניצן	קצין האס אס קיטל	8 במרץ 2010
אמדאוס	פיטר שאפר	עמרי ניצן	וולפגנג אמדאוס מוצרט	15 בנובמבר 2008
החגיגה (קופרודוקציה עם תיאטרון הבימה)	עיבוד של דייוויד אולדרידג' לסרט "החגיגה" (Festen) מאת תומאס וינטרברג; מוגנס רוקוב, בבימויו של וינטרברג, משנת 1998	חנן שניר	כריסטיאן הבן	2 בפברואר 2008.^[11]
יתוש בראש	ז'ורז' פדו	עמרי ניצן	קאמי שאנדביז	13 ביולי 2006
המלט	ויליאם שקספיר	עמרי ניצן	המלט	7 בינואר 2005
קוויאר ועדשים	ג'וליו סקארניצ'י; רנלדו טאראבוזי	אילן רונן	ניקולא	30 באוקטובר 2003
אמא קוראז'	ברטולט ברכט	עמרי ניצן	אייליף	5 בדצמבר 2002
עוץ לי גוץ לי	אברהם שלונסקי	רוני פינקוביץ', הגרסה המקורית של ההצגה: יוסי יזרעאלי	המלך	30 בנובמבר 2002

תיאטרון הספרייה

הצגה	מחזאי	במאי	תפקיד	הצגת בכורה
המלך ריצ'רד השני	ויליאם שקספיר	ארתור קוגן	ריצ'רד השני	30 במרץ 2003
שיער	ג'רום רג'ני וג'יימס ראדו	גדי ענבר	ברגר	9 בינואר 2002
אחים בדם	וילי ראסל	ארתור קוגן	סמי	8 באוקטובר 2003
מלחמת טרויה לא תפרוץ	ז'אן ז'ירודו	עידו ריקלין	דמוקוס	11 בינואר 2002

טלוויזיה

סדרה	ערוץ	במאי	תפקיד	שנה
הבורגנים	ערוץ 2, שידורי קשת	איתן צור	יהודה	2000
פרנקו וספקטור	ערוץ 2, שידורי קשת	עמליה מרגולין ויוסף פיצ'חדזה	יהוא מרקמן	2004
האקס המיתולוגי	ערוץ 2, שידורי קשת	סיגל אבין	פישי	2007
ההבטחה (מיני-סדרה)	ערוץ 4 בבריטניה	פיטר קוסמינסקי	פול מאייר	2011
מצב האומה	ערוץ 2, רשת	סיון מגזניק	בתור עצמו	2014
חגיגה לעיניים – סיפורו של הקולנוע הישראלי	הערוץ הראשון	נואית גבע	קריין	2015
המדרשה	ערוץ 2, רשת	דני סירקין	אבשה (אבשלום) אנגלר	2015
גב האומה	ערוץ 10	סיון מגזניק	בתור עצמו	2015
בני ערובה	ערוץ 10	רותם שמיר, עמרי גבעון	בן	2016
שרה שטיין: שלום ברלין, שלום תל אביב (מיני-סדרה)	ARD (גרמניה)	מתיאס טיפנבכר	דוד שפירו	2017

קולנוע

סרט	מפיק	במאי	תפקיד	שנה
עכביש ברשת (קופרודוקציה ישראלית-בריטית)		ערן ריקליס	דניאל	2020
DEMON (קופרודוקציה פולנית-ישראלית)	מרסין ורונה, מרק רוזנבאום	מרסין ורונה	פיוטר	2015
היורד למעלה	איתן מנצורי, אלי מאירוביץ, יהונתן דובק, דני גולדברג	אלעד קידן	אורי	2015
זינוק בעלייה	מיקי רבינוביץ' ויונייטד קינג	אורן שטרן	ארי גבע	2014
Anleitung zum Unglücklichsein (גרמניה, פוסט פרודקשן)		שרי הורמן	תומאס שוורץ	2012
לבנון	אורי סבג, עינת ביקל, דוד זילבר, לאון אדרי, משה אדרי, אמיר גבע (מפיק שותף)	שמוליק מעוז	אסי	2009
בית אבי (סרט סטודנטים בן 40 דקות)	אסף ארבל ואסף מור	דני רוזנברג	לולק	2008
החוב	איתן אבן	אסף ברנשטיין	צבי הצעיר	2007
בופור	דוד מנדיל, דוד זילבר	יוסף סידר	עידן קוריס	2007
מחילות	מיקי רבינוביץ', דודי זילבר, למור סיוון	אודי אלוני	דייוויד אדלר	2006

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איתי טיראן בוויקישיתוף

תבנית:פרופילי קולנוענים

איתי טיראן באתר הקרן למצוינות בתרבות
איתי טיראן, באתר "הבמה"
גרסת השחקן - איתי טיראן, באתר התיאטרון הקאמרי
איתי טיראן אוהב את שקספיר, באתר התיאטרון הקאמרי
ציפי שוחט, עכבר העיר אונליין, איתי טיראן מתפרע, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2008
נעם בן זאב, עכבר העיר אונליין, איתי טיראן חוגג עם השטן, באתר הארץ, 13 באפריל 2009
ליאת רון, ‏איתי טיראן, שחקן, באתר גלובס, 7 בינואר 2010
אייל מלובן, עכבר העיר אונליין, "וויצק": איתי טיראן רוצה לברוא את העולם, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2010
אילה בלופולסקי, עכבר העיר אונליין, איתי טיראן: "לתיאטרון הישראלי חסר אומץ", באתר הארץ, 6 ביולי 2012
טל פרי, ‏פעמיים ריצ'רד ואיתי טיראן אחד: כוכב המחזות מדבר על תפקידו הכפול כמלך, באתר גלובס, 17 ביולי 2012
רון שוורץ, ‏המלך טיראן הראשון, באתר גלובס, 17 ביולי 2012
מיכאל הנדלזלץ, פרויקט שייקספיר בקאמרי: תמרור בדרכו של התיאטרון הישראלי, באתר הארץ, 17 ביולי 2012
אליקים ירון, אם אתה רוצה להיות מלך: הפרויקט השאפתני של הקאמרי, באתר nrg‏, 18 ביולי 2012
מיכאל הנדלזלץ, מה הופך את איתי טיראן ללורנס אוליבייה הישראלי?, באתר הארץ, 23 במרץ 2013
אליקים ירון, איש קטן - במאי גדול, באתר nrg‏, 27 במרץ 2013
מיכאל הנדלזלץ, "סירנו דה ברז'רק": איך הפך פתאום איתי טיראן למכוער?, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2013
גדעון אוקו, ‏הילד הטוב, הרע והמוכשר של הבמה, באתר ‏מאקו‏, 17 בינואר 2014
איתי טיראן, באיזו הצגה רעה אתה חי?, באתר הארץ, 1 במאי 2014
איילת קליין כהן, שחקני בית צבי נזכרים בימיהם כתלמידים, באתר nrg‏, 2 בינואר 2015
אלון הדר, איתי טיראן: "רצח בסכין מזעזע כמו הכיבוש", באתר ynet, 30 באוקטובר 2015
דניאל שירין, עכבר העיר אונליין, איתי טיראן: "לא התכוונתי להיות שחקן", באתר הארץ, 11 בדצמבר 2015
בלי פילטר: שיחה אישית עם איתי טיראן, באתר וואלה‏, 4 בפברואר 2016
רוית הכט, "כשראש ממשלה אומר שהערבים נוהרים לקלפיות, אני בסולידריות עם הערבים", באתר הארץ, 6 בספטמבר 2018
אמיר מנדל, איתי טיראן ודן אטינגר מבקשים להחזיר את האופרה לקהל, באתר הארץ, 5 בינואר 2019

הערות שוליים

^ "Eonline.co.il". archive.is. 2007-10-17. נבדק ב-2018-11-13.
^ כשאני עולה לבמה, אני בא להילחם, באתר גלובס
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית The Cameri Theatre Of Tel-Aviv, כרטיס מידע באתר הקאמרי, באתר www.cameri.co.il (ארכיון)
^ ""נסרב להופיע באריאל" - וואלה! תרבות". וואלה! תרבות. נבדק ב-2018-10-02.
^ רוית הכט, איתי טיראן, גדול שחקני התיאטרון בישראל, מסביר למה הוא עוזב לגרמניה, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018
^ "איתי טיראן יביים את נישואי פיגרו", אתר הבמה 22/7/15
^ ארי שביט, הספרי: איתי טיראן משתמט מצה"ל, בחיים לא אעבוד אתו, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2009
^ "‫אמבולנס, עונה 1, פרק 1 | רשת 13". רשת 13. נבדק ב-2018-08-16.
^ אלדד בק, אופרה ישראלית בגרמניה: סיפור אהבה בצל הנאציזם, ‏29 בינואר 2018
^ רוית הכט, איתי טיראן, גדול שחקני התיאטרון בישראל, מסביר למה הוא עוזב לגרמניה, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018
^ "החגיגה (בשיתוף תיאטרון הקאמרי)", אתר הבימה(הקישור אינו פעיל, 11.3.2020)

[1] "Eonline.co.il". archive.is. 2007-10-17. נבדק ב-2018-11-13.

[2] כשאני עולה לבמה, אני בא להילחם, באתר גלובס

[3] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית The Cameri Theatre Of Tel-Aviv, כרטיס מידע באתר הקאמרי, באתר www.cameri.co.il (ארכיון)

[4] ""נסרב להופיע באריאל" - וואלה! תרבות". וואלה! תרבות. נבדק ב-2018-10-02.

[5] רוית הכט, איתי טיראן, גדול שחקני התיאטרון בישראל, מסביר למה הוא עוזב לגרמניה, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018

[פיגרו-6] "איתי טיראן יביים את נישואי פיגרו", אתר הבמה 22/7/15

[7] ארי שביט, הספרי: איתי טיראן משתמט מצה"ל, בחיים לא אעבוד אתו, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2009

[8] "‫אמבולנס, עונה 1, פרק 1 | רשת 13". רשת 13. נבדק ב-2018-08-16.

[9] אלדד בק, אופרה ישראלית בגרמניה: סיפור אהבה בצל הנאציזם, ‏29 בינואר 2018

[10] רוית הכט, איתי טיראן, גדול שחקני התיאטרון בישראל, מסביר למה הוא עוזב לגרמניה, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018

[החגיגה-11] "החגיגה (בשיתוף תיאטרון הקאמרי)", אתר הבימה(הקישור אינו פעיל, 11.3.2020)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 ==קורות חיים==
-טיראן גדל ב[[פתח תקווה]], לאב שעלה מהונגריה ולאם שעלתה משוודיה. סבתו מצד אימו היא ניצולת [[אושוויץ]]. בילדותו ניגן בפסנתר.{{הערה|{{Cite news|url=http://archive.is/uzcim|title=Eonline.co.il|date=2007-10-17|newspaper=archive.is|access-date=2018-11-13}}}} בנעוריו למד במגמת ה[[מוזיקה]] בתיכון לאמנויות "[[תלמה ילין (בית ספר)|תלמה ילין]]", אך נשר מבית הספר. קיבל [[אי-גיוס בישראל|פטור משירות צבאי]] על רקע נפשי, ולא-שירת ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]].
+טיראן גדל ב[[פתח תקווה]], לאב שעלה מהונגריה ולאם שעלתה משוודיה. סבתו מצד אמו היא ניצולת [[אושוויץ]]. בילדותו ניגן בפסנתר.{{הערה|{{Cite news|url=http://archive.is/uzcim|title=Eonline.co.il|date=2007-10-17|newspaper=archive.is|access-date=2018-11-13}}}} בנעוריו למד במגמת ה[[מוזיקה]] בתיכון לאמנויות "[[תלמה ילין (בית ספר)|תלמה ילין]]", אך נשר מבית הספר.
+קיבל [[אי-גיוס בישראל|פטור משירות צבאי]] על רקע נפשי, ולא-שירת ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]].
 למד שנה בבית הספר למוזיקה "[[רימון (בית ספר)|רימון]]", ואז עבר ללמוד בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "[[בית צבי]]"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001130000#utm_source=social&utm_medium=referral&utm_campaign=facebook|כותרת=כשאני עולה לבמה, אני בא להילחם|אתר=גלובס|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-10-02}}}}. סיים את לימודיו בשנת [[2002]] כשחקן מצטיין, וקיבל את [[פרס צבי קליר]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cameri.co.il/talent/איתי%20טיראן|הכותב=The Cameri Theatre Of Tel-Aviv|כותרת= כרטיס מידע באתר הקאמרי|אתר=www.cameri.co.il|תאריך_וידוא=2018-10-02|archive-date=2018-12-10|archive-url=https://web.archive.org/web/20181210103157/http://www.cameri.co.il/talent/איתי%20טיראן|dead-url=yes}}}}. ב-[[2003]] זכה ב[[פרס התיאטרון הישראלי]] כ"שחקן המבטיח". כמו כן, טיראן הוא אמן נבחר של [[הקרן למצוינות בתרבות]] בתחום התיאטרון.
@@ שורה 68: / שורה 70: @@
 == חיים אישיים ==
-מאז [[2008]] טיראן נשוי ל[[מלאני פרס]], דוגמנית ושחקנית ישראלית ממוצא גרמני. לזוג אין ילדים. השניים התגוררו בעבר במושב [[סתריה]].
+מאז [[2008]] טיראן נשוי ל[[מלאני פרס]], דוגמנית ושחקנית ישראלית-[[גרמניה|גרמנייה]]. התגוררו בעבר במושב [[סתריה]]. השניים מתגוררים ב[[גרמניה]] ואין להם ילדים{{הערה|{{הארץ|רוית הכט|איתי טיראן, גדול שחקני התיאטרון בישראל, מסביר למה הוא עוזב לגרמניה|1.6451592|5 בספטמבר 2018}}}}.
 ==פרסים==