נחם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית iOS
מ עד כמה שאני יודע זה נקרא נוחם, אבל אבדוק
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מושב|אחר=תפילה הנאמרת בתשעה באב|ראו=[[תפילת נחם]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=מושב|אחר=תפילה הנאמרת בתשעה באב|ראו=[[תפילת נחם]]}}
{{בוט יישובים/0809
{{בוט יישובים/0809
| תמונה = [[קובץ:Naham.JPG|280px]]
|שם=נחם|
| מקור קואורדינטות = תבנית
|שם בערבית=|
| מפה דינמית = {{מפה דינמית/מועצה אזורית מטה יהודה|בחירה=[[נחם]]}}
|מוצא המייסדים=|
|מפה דינמית={{מפה דינמית/מועצה אזורית מטה יהודה|בחירה=[[נחם]]}}
|סמל=|
|דגל=|
|תמונה=[[קובץ:Naham.JPG|280px]]|
|כתובית=|
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|אתר אינטרנט=|
}}
}}
'''נַחַם''' (נהגה ב[[מלעיל]], כמו [[נחל|נַחַל]]) הוא [[מושב]] סמוך ל[[עיר]] [[בית שמש]] השייך ל[[הפועל המזרחי|פועל המזרחי]]. נוסד בשנת [[1950]], על ידי עולים מ[[תימן]] ו[[קוצ'ין]].
'''נחם''' (נהגה ב[[מלעיל]], כמו [[נחל]]) הוא [[מושב]] סמוך ל[[עיר]] [[בית שמש]] השייך ל[[הפועל המזרחי|פועל המזרחי]]. נוסד בשנת [[1950]], על ידי עולים מ[[תימן]] ו[[קוצ'ין]].


נקרא על שם ראש בית אב ב[[שבט יהודה]], שבתחומו נמצא היישוב: "ובני אשת הודיה אחות נחם אבי קעילה הגרמי" (דברי הימים א' ד' יט).
נקרא על שם ראש בית אב ב[[שבט יהודה]], שבתחומו נמצא היישוב: "ובני אשת הודיה אחות נחם אבי קעילה הגרמי" (דברי הימים א' ד' יט).


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==
המושב הוקם על חורבות הכפר הערבי [[ערטוף]] שנכבש ב[[מלחמת העצמאות]]{{הערה|{{מעריב|נורית ברצקי|חייה ומותה של הרטוב|19770909|249}}}}. בין משפחות המייסדים ניתן למנות את צברי, דוד, ערוסי, חוברה ויחיא. בשנותיו הראשונות סבל המושב מפגיעות של מסתננים בגלל קרבתו לגבול.
המושב הוקם על חורבות הכפר הערבי [[ערטוף]] שנכבש ב[[מלחמת העצמאות]]{{הערה|{{מעריב|נורית ברצקי|חייה ומותה של הרטוב|19770909|249}}}}. בין משפחות המייסדים ניתן למנות את צברי, דוד, ערוסי, חוברה ויחיא. בשנותיו הראשונות סבל המושב מפגיעות של מסתננים בגלל קרבתו לגבול.


בשבת, [[10 במרץ]] [[1956]] (כ"ז אדר תשט"ז), חדרו מחבלים ([[פדאיון]]) ובראשם [[מוסטפא סמואלי]] למושב וארבו מתחת לביתו של ר' שלמה סלימאן צובארה (נסים). צובארה, שישב ולמד משנה ועיין בספר [[עין יעקב]] לאור [[עששית]] ו[[נרות שבת|נרות השבת]], שמע רעשים מחוץ לביתו וברגע שקם אל החלון לבדוק את פשר הרעש, ספג צרור כדורים מנשק אוטומטי. בשארית כוחותיו רשם צובארה על הקיר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". המתנקש סמואלי נתפס ונהרג כמה קילומטרים משם, ליד המושב [[מחסיה]].
בשבת, [[10 במרץ]] [[1956]] (כ"ז אדר תשט"ז), חדרו מחבלים ([[פדאיון]]) ובראשם [[מוסטפא סמואלי]] למושב וארבו מתחת לביתו של ר' שלמה סלימאן צובארה (נסים). צובארה, שישב ולמד משנה ועיין בספר [[עין יעקב]] לאור [[עששית]] ו[[נרות שבת|נרות השבת]], שמע רעשים מחוץ לביתו וברגע שקם אל החלון לבדוק את פשר הרעש, ספג צרור כדורים מנשק אוטומטי. בשארית כוחותיו רשם צובארה על הקיר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". המתנקש סמואלי נתפס ונהרג כמה קילומטרים משם, ליד המושב [[מחסיה]].


ב-[[2003]] נוסדה במקום [[ישיבה תיכונית]] של רשת [[אמי"ת]] נחשון, המשמשת כבית ספר מקיף לנוער דתי.
ב-[[2003]] נוסדה במקום [[ישיבה תיכונית]] של רשת [[אמי"ת]] נחשון, המשמשת כבית ספר מקיף לנוער דתי.


הספר "מפאתי תימן: מסוק אלאת'ניין עד מושב נחם" (2010) מאת [[נעמי חובארה]], ממייסדי המושב, מגולל את סיפור הקמתו של המקום ומתאר את ה[[העלייה ההמונית|עלייה ההמונית]] ל[[ישראל|מדינת ישראל]] ב[[שנות החמישים]], דרך סיפורן האישי של נשות [[יהדות תימן]].
הספר "מפאתי תימן: מסוק אלאת'ניין עד מושב נחם" (2010) מאת [[נעמי חובארה]], ממייסדי המושב, מגולל את סיפור הקמתו של המקום ומתאר את ה[[העלייה ההמונית|עלייה ההמונית]] ל[[ישראל|מדינת ישראל]] ב[[שנות החמישים]], דרך סיפורן האישי של נשות [[יהדות תימן]].
שורה 33: שורה 26:
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Naham|שם ויקישיתוף=נחם}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Naham|שם ויקישיתוף=נחם}}
* [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=WdLBrJdQ1sLHY%2BXA0uRnlUGRpBtWro7LUYzBkXqp4ZXTK9FHSTMFKWBV2m9N3%2Bv%2BYw%3D%3D&mode=image&href=DAV%2F1956%2F03%2F11&page=1&rtl=true כתבה על הרצח בנחם של שלמה ניסים] מתוך [[דבר (עיתון)|דבר]]
* [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=WdLBrJdQ1sLHY%2BXA0uRnlUGRpBtWro7LUYzBkXqp4ZXTK9FHSTMFKWBV2m9N3%2Bv%2BYw%3D%3D&mode=image&href=DAV%2F1956%2F03%2F11&page=1&rtl=true כתבה על הרצח בנחם של שלמה ניסים] מתוך [[דבר (עיתון)|דבר]]
* [https://web.archive.org/web/20091128144144/http://www.naham.co.il/ אתר מושב נחם]
* [http://www.shimur.org/gallery.php?op=cat&id=83 נחם], גלריית תמונות באתר [[המועצה לשימור אתרים]]
* [http://www.shimur.org/gallery.php?op=cat&id=83 נחם], גלריית תמונות באתר [[המועצה לשימור אתרים]]



גרסה מ־20:57, 25 במאי 2022

נחם
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע[1] ‎251 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 532 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-5.2% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
6 מתוך 10

נחם (נהגה במלעיל, כמו נחל) הוא מושב סמוך לעיר בית שמש השייך לפועל המזרחי. נוסד בשנת 1950, על ידי עולים מתימן וקוצ'ין.

נקרא על שם ראש בית אב בשבט יהודה, שבתחומו נמצא היישוב: "ובני אשת הודיה אחות נחם אבי קעילה הגרמי" (דברי הימים א' ד' יט).

היסטוריה

המושב הוקם על חורבות הכפר הערבי ערטוף שנכבש במלחמת העצמאות[3]. בין משפחות המייסדים ניתן למנות את צברי, דוד, ערוסי, חוברה ויחיא. בשנותיו הראשונות סבל המושב מפגיעות של מסתננים בגלל קרבתו לגבול.

בשבת, 10 במרץ 1956 (כ"ז אדר תשט"ז), חדרו מחבלים (פדאיון) ובראשם מוסטפא סמואלי למושב וארבו מתחת לביתו של ר' שלמה סלימאן צובארה (נסים). צובארה, שישב ולמד משנה ועיין בספר עין יעקב לאור עששית ונרות השבת, שמע רעשים מחוץ לביתו וברגע שקם אל החלון לבדוק את פשר הרעש, ספג צרור כדורים מנשק אוטומטי. בשארית כוחותיו רשם צובארה על הקיר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". המתנקש סמואלי נתפס ונהרג כמה קילומטרים משם, ליד המושב מחסיה.

ב-2003 נוסדה במקום ישיבה תיכונית של רשת אמי"ת נחשון, המשמשת כבית ספר מקיף לנוער דתי.

הספר "מפאתי תימן: מסוק אלאת'ניין עד מושב נחם" (2010) מאת נעמי חובארה, ממייסדי המושב, מגולל את סיפור הקמתו של המקום ומתאר את העלייה ההמונית למדינת ישראל בשנות החמישים, דרך סיפורן האישי של נשות יהדות תימן.

לרבים מתושבי המושב קשרי משפחה. בין המשפחות התימניות הוותיקות והגדולות במושב נמנית משפחת שמריהו (במקור מחפוד, שמשמעותו בתימנית שמירת האל).

סמוך למושב ניתן לראות את שרידי המושבה הישנה הר טוב כמו בית המיסיון, בית הקברות (באזור התעשייה הר טוב) ומספר בתי אבן, שבאחד מהם מוזיאון קטן לתולדות הר-טוב. לידו הוקמה יד למייסדי הר-טוב. המושבה הוכרזה כאתר לשימור של המועצה לשימור אתרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ נורית ברצקי, חייה ומותה של הרטוב, מעריב, 9 בספטמבר 1977


ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.