זכריה הרופא

רבי זכריה הרופא
מארי יחיא אלטביב

לידה	המאה ה-15
מדינה	תימן

רבי זכריה בן שלמה הרופא (מכונה: הרז"ה, בערבית: יחיא אלטביב, או: אלחכים יחיא אבן סלימאן אלאסראילי) היה מגדולי רבני תימן במאה ה-15, פרשן מקרא והלכה ורופא. כתב חיבורים הקשורים לכתבי הרמב"ם.

ביוגרפיה

התגורר ביישוב "בני קיס" הנמצא בין הערים צנעא וד'מאר. מכונה "אלד'מארי", ייתכן שהוא או אחד מאבותיו גרו בד'מאר, ומכאן כינוי זה.

היה מגדולי רבני תימן במחצית הראשונה של המאה ה-15. היה פרשן מקרא והלכה ורופא במקצועו. כמו רבים מחכמי תימן כתב חיבורים הקשורים לכתבי הרמב"ם.

באחד מאזכוריו כותב עליו מהרי"ץ בספרו "זבח תודה" על השולחן ערוך: ”מצאתי למהר"ר [=מורנו הרב רבי] זכריה הרופא, אחד מיוחד מרבני אתרא קדמון בנימוקיו להרמב"ם”.

תורתו

רבי זכריה היה בעל הלכה מובהק, כמשתקף מתוך חיבורים שונים שחיבר המוסבים על ספר משנה תורה של הרמב"ם, וחיבורי הלכה נוספים. בנוסף היה לו ידע רב באגדה, וחיבורו מדרש החפץ משובץ במדרשי חז"ל, יחד עם קטעי הלכה, מוסר ומידות טובות, סיפורי עם ופניני חכמה עממיים.

בחיבוריו ניכרת השפעתם של גאוני בבל וארץ ישראל הקדומים וספרות המדרש שלהם, יחד עם משנתו של הרמב"ם, בהלכה ובפילוסופיה. מקורות אלו הם המקורות העיקריים של חיבוריו.

חיבוריו

רבי זכריה היה מחבר פורה וכתב 18 חיבורים:

• מדרש החפץ – מדרש על התורה המאופיין גם כמדרש וגם כפירוש. מלא בנושאים פילוסופיים ומדעיים כפי שהיה מקובל בתקופתו בתימן. הושפע רבות מכל ספרי הרמב"ם ודרך חשיבתו, אך יש בו הרבה דרשות בדרך האלגוריה שאינה דרכו של הרמב"ם. נכתב בערבית כדרכם של חכמי זמנו. יצא לאור בתרגום לעברית על ידי הרב ד"ר מאיר חבצלת בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים (ה'תשנ"א (1991) – בראשית ושמות; ה'תשנ"ב (1992) – ויקרא, במדבר ודברים), בתוספת מבוא מהרב יוסף קאפח.
• נימוקי הרז"ה – פירוש על משנה תורה לרמב"ם בדרך שאלה ותשובה. נכתב בשנת ה'קפ"ז (1427).
• פירוש למשנה – גם הוא בדרך שאלה ותשובה. מבוסס על התלמוד וחיבורי הרמב"ם, כולל גם הסברים פילוסופיים. עומד לראות אור על ידי מכון אור ישראל. הפירוש על מסכת שביעית נדפס יחד עם פירושים נוספים של חכמי תימן על ידי הרב דוד צדוק, בני ברק ה'תשס"ג (2003).
• פירוש לספר המצוות לרמב"ם
• פירוש לפירוש המשניות לרמב"ם
• פירוש למשנה תורה לרמב"ם, מתחילת הספר עד סופו, חיבור בן 147 עמודים, נמצא בכתב יד שתואר על ידי יוסף טובי, תגים ה' ו' 71.
• פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם
• ביאור למעשה מרכבה
• פירוש למורה הנבוכים לרמב"ם
• פירוש למגילת איכה
• מדרש מגילת אסתר
• פירוש להפטרות – יצא לאור על ידי יהודה לוי נחום.
• ספר אלוגיז – ספר רפואה גדול, בנוי מארבעים פרקים בתוספת פרק בשמות הרפואות ופרק בתחליפיהן. הספר מחולק לשלושה חלקים: החלק הראשון עוסק במזגי החולים וסימניהם, הקזת דם ומבנה גוף האדם; החלק השני עוסק בביאור התרופות, טבען ודרכי הכנתן; החלק השלישי מפרט תרופות, סיבות למחלות וסגולות וקמיעות.
• פירוש להגדה של פסח
• שו"ת בפילוסופיה
• המרגלית הנבחרת – בערבית: אלדרה אלמנתכ'בה. ביאור לעניינים קשים שבמדרש החפץ. פירוש אלגורי על התורה ובו גם רמזים להשפעה קבלית זוהרית.
• פירוש לספר העיון לרבי חסדאי ראש המדברים
• תוספת והשלמות למדרש החפץ
• פירוש לשיר השירים – פירוש בסגנון פילוסופי. נדפס על ידי הרב יוסף קאפח בתוך: חמש מגילות עם פירושים עתיקים, ירושלים ה'תשכ"ג (1963).
• שו"ת רבי אברהם הנגיד – אסף וקיבץ לספר שאלות ששאלו חכמי עדן את רבי אברהם הנגיד, בנו של הרמב"ם.

מלבד מדרש החפץ ופירושו לשיר השירים, להפטרות ולמגילת אסתר, רוב כתביו נמצאים בכתב יד בספריות שונות בישראל ובעולם.

לקריאה נוספת

• מאיר חבצלת, מדרש החפץ, הוצאת מוסד הרב קוק, ה'תשנ"א (1990)
• הרב יוסף קאפח, כתבים, כרך ג', ה'תשס"ב (2002)
• מאיר חבצלת, מדרש החפץ לרבנו זכריה הרופא בירב שלמה, בתוך: סיני, כרך ס"ו (ה'תש"ל) עמודים רע"ז–רפ"ד
• מאיר חבצלת, מדרש החפץ לרבנו זכריה הרופא, ספר שמואל מירסקי, ניו יורק ה'תשל"א, עמ' קמ"א–קנ"ד. המאמר כולל רשימה חלקית של חיבוריו.
• פרשנות המקרא במדרש החפץ לרבי זכריה בן שלמה הרופא, דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות 8 (ה'תשמ"ב) עמ' 59–62
• יהודה לוי נחום, חשיפת גנוזים מתימן, עמ' ק"פ–קצ"א, רשימה משלימה של חיבוריו
• מאיר חבצלת, מקורות מדרש החפץ לרבינו זכריה הרופא, ספר זיכרון לשמואל בלקין, ניו יורק ה'תשמ"א, עמודים 108–127

קישורים חיצוניים

• זכריה בן שלמה הרופא, דף שער בספרייה הלאומית