יוסף קולון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יוסף קולון (מהרי"ק) (1420 (לערך) - 1480) רב, פוסק ומחבר. מגדולי הפוסקים במאה ה-15.

נולד בשנת 1420 לערך בצרפת, לתלמיד חכם בשם רבי שלמה. בצעירותו גר בעיר שמברי (Chambéry) שבדוכסות סבויה ולאחר מכן נדד מעיר לעיר באיטליה. בתקופה זו שימש כמלמד תינוקות. בתום תקופה זו החל לשמש כרב וראש ישיבה בפיימונטה אחר כך בבולוניה, ולבסוף בין השנים ה'ר"ל-ה'רל"א נתמנה לרב וראש ישיבה במנטובה. שם היה חברו של רבי יהודה מסר ליאון הרופא שאף הוא עמד בראש ישיבה במנטובה. לאחר כמה שנים נתעוררה ביניהם מחלוקת עזה ששורשה אינו ידוע אך היא נוצרה על רקע רצונם של שני האישים להפוך לרב ראשי לכל יהודי איטליה ושליט העיר גירש את שניהם ממנה. בסוף ימיו התגורר בפאביה (Pavia) וכיהן בה כרב, שם נפטר בשנת ה'ר"מ (1480) ונקבר במקומו.

בין תלמידיו הבולטים היו רבי עובדיה מברטנורא, רבי אליהו דלמדיגו ורבי עזריאל דייאנה.

ספריו [עריכה]

לקריאה נוספת [עריכה]

קישורים חיצוניים [עריכה]

תקופת חייו של יוסף קולון על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.