אסון הנ"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אסון הנ"ד
IAF CH-53.jpg
מסוק CH-53 "יסעור" של חיל האוויר הישראלי. מסוק זהה מטייסת זו התרסק בתאונה
סיכום
תאריך 10 במאי 1977
גורם טעות אנוש
אתר בקעת הירדן
הרוגים 54
כלי טיס
סוג המטוס CH-53 סי סטאליון ("יסעור")
מפעיל צה"ל
נוסעים 44
אנשי צוות 10
קואורדינטות 31°55′56″N 35°26′11″E / 31.932133°N 35.436487°E / 31.932133; 35.436487קואורדינטות: 31°55′56″N 35°26′11″E / 31.932133°N 35.436487°E / 31.932133; 35.436487
מיקום מקום ההתרסקות
מקום ההתרסקות
מקום ההתרסקות
אנדרטת הנ"ד בבקעת הירדן
גן הנ"ד ברמת גן
בית החמישה ברחובות

אסון הנ"ד (על שם נ"ד ההרוגים באסון, נ"ד - 54 בגימטריה) היה תאונה אווירית שהתרחשה בכ"ב באייר תשל"ז, 10 במאי 1977, ובה התרסק מסוק CH-53 סי סטאליון יסעור של חיל האוויר הישראלי במהלך תרגיל בבקעת הירדן. באסון נהרגו 44 לוחמים וקצינים מחטיבת הצנחנים, לוחמי פלוגת מאי 76' בגדוד 890[1], ו-10 אנשי צוות אוויר, צוותי המסוקים ואנשי צוות אוויר נוספים שהשתתפו בטיסה כחלק מקורס מדריכי טיסה של חיל האוויר.

האסון אירע 6 קילומטרים מצפון ליריחו, סמוך ליישוב הישראלי ייט"ב ולכפר הפלשתיני עוג'א א-תחתא. מסוק ה"יסעור" מטייסת 114 ("מובילי הלילה") השתתף בתרגיל עוצבתי משולב של חטיבת הצנחנים בבקעה. דקות ספורות לאחר ההמראה הנמיך המסוק עד שפגע במדרון של גבעה והתרסק. כל החיילים נהרגו.‏[2] לאחר שנודע למפקד החטיבה, אל"מ עמוס ירון, על האסון שהתרחש החליט ירון כי יש להמשיך את התרגיל, משום שאירועים מסוג זה עלולים להתרחש במלחמה ואינם מהווים סיבה לעצור את מהלכי הכוחות‏[3].

ועדת חקירה צבאית בראשותו של אלוף אברהם אורלי מונתה לבחינת האירוע. בעקבות המלצתה מינה הצבא את דב לוין כשופט חוקר שיקבע האם יש מקום לפתוח בהליכים פליליים נגד מי מהקשורים בתאונה. ועדת החקירה קבעה כי המסוק המריא לאחר רצף של תקלות טכניות, חריגות מפקודות של הצבא ונוהלי חיל האוויר, וכאשר הוא נושא 54 נוסעים ואנשי צוות, הרבה מעבר להוראות היצרן, שהגביל את מספר הנוסעים ל-33 בלבד. המסוק אמור היה להמריא כשעליו 58 נוסעים, אך הטייס הוריד 4 לוחמים ושפך כמות ניכרת של דלק באתר ההמראה, כדי להוריד את המשקל העודף.

החקירה הצביעה על שורה ארוכה של תקלות טכניות שקדמו לטיסה, ובהן: אחד ממנועי המסוק פעל מתחת לנורמה המותרת ("קו הפסילה"); מד הגובה במסוק לא היה תקין והראה גובה שונה מהמצב האמיתי; ולפני ההמראה אירעה תקלה לא-ברורה במיסבי הרוטור. בנוסף לכך, התדריך לטייסים היה לקוי, והאיץ בהם לטוס נמוך ככל האפשר למרות הלילה החשוך, והבקרה האווירית בתרגיל כשלה לחלוטין.

על סמך מסקנות ועדת החקירה נקבע, כי יוגבל מספר הנוסעים ביסעור ל־33 אנשים ועוד 4 אנשי צוות. ועדת החקירה מצאה שורה ארוכה של כשלים פיקודיים, חריגה מסמכות ומנהלים מפורשים של צה"ל וחיל האוויר, וטעויות בניהול התרגיל. למרות זאת קבעה הוועדה, כי האסון נגרם עקב "טעות אנוש" של הטייס. ב-15 ביולי 1977 הוחלט להעמיד לדין את מפקד הטייסת. בית הדין הצבאי הרשיע אותו בעבירות של טיסה אסורה והתרשלות, אך הסתפק בעונש של נזיפה בלבד. דו"ח ועדת החקירה נמסר למשפחות רק לאחר 25 שנה ופורסם לציבור (בגרסה מצונזרת) בשנת 2014.

לזכרם של הנופלים הוקמה אנדרטת הנ"ד בבקעת הירדן. האנדרטה הוקמה ביוזמת המשפחות השכולות, ועוצבה בידי הצייר אריה מוסקוביץ. בשנים האחרונות שוקם האתר ושופץ בסיוע משרד הביטחון, הקרן הקיימת לישראל והמועצה האזורית בקעת הירדן.

עיריות רמת גן ובת ים קראו גנים ציבוריים בשם 'גן הנ"ד', לזכרם. ביישוב מעלה אפרים, היישוב הגדול והמרכזי בבקעה, שגם שוכן סמוך מאד לאתר האסון ולאנדרטה, נקרא בית הספר היסודי על שם "הנ"ד". בעיר רחובות הוקם "בית החמישה", מרכז מתנדבים עירוני לזכרם של חמשת בני העיר שנפלו באסון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]