אסון הנ"ד
| אסון הנ"ד | |
|---|---|
מסוק CH-53 "יסעור" של חיל האוויר הישראלי. מסוק זהה מטייסת זו התרסק בתאונה |
|
| סיכום | |
| תאריך | 10 במאי 1977 |
| גורם | טעות אנוש |
| אתר | בקעת הירדן |
| הרוגים | 54 |
| כלי טיס | |
| סוג כלי הטיס | CH-53 סי סטאליון ("יסעור") |
| מפעיל | צה"ל |
| נוסעים | 44 |
| אנשי צוות | 10 |
אסון הנ"ד (נ"ד - 54 בגימטריה) הוא תאונה אווירית בצה"ל שנהרגו בה 54 חיילי צה"ל: 44 לוחמי חטיבת הצנחנים, לוחמי פלוגת מאי 76' בגדוד 890[1], ו-10 אנשי צוות אוויר ב־10 במאי 1977 בהתרסקות מסוק תובלה מסוג CH-53 סי סטאליון ("יסעור") בבקעת הירדן, 6 קילומטרים מצפון ליריחו, סמוך ליישוב ייט"ב והכפר עוג'א א-תחתא. מסוק ה"יסעור" מטייסת 114 ("מובילי הלילה") השתתף בתרגיל עוצבתי משולב של חטיבת הצנחנים בבקעה. דקות ספורות לאחר ההמראה הנמיך המסוק עד שפגע במדרון של גבעה והתרסק. כל החיילים נהרגו.[2] לאחר שנודע למפקד החטיבה, אל"מ עמוס ירון, על האסון שהתרחש החליט ירון כי יש להמשיך את התרגיל, משום שאירועים מסוג זה עלולים להתרחש במלחמה ואינם מהווים סיבה לעצור את מהלכי הכוחות[3].
ועדת חקירה צבאית בראשותו של אלוף אברהם אורלי מונתה לבחינת האירוע. בעקבות המלצתה מינה הצבא את דב לוין כשופט חוקר שיקבע האם יש מקום לפתוח בהליכים פליליים נגד מי מהקשורים בתאונה. ועדת החקירה קבעה כי המסוק המריא לאחר רצף של תקלות טכניות, חריגות מפקודות של הצבא ונוהלי חיל האוויר, וכאשר הוא נושא 54 נוסעים ואנשי צוות, הרבה מעבר להוראות היצרן, שהגביל את מספר הנוסעים ל-33 בלבד. המסוק אמור היה להמריא כשעליו 58 נוסעים, אך הטייס הוריד 4 לוחמים ושפך כמות ניכרת של דלק באתר ההמראה, כדי להוריד את המשקל העודף.
החקירה הצביעה על שורה ארוכה של תקלות טכניות שקדמו לטיסה, ובהן: אחד ממנועי המסוק פעל מתחת לנורמה המותרת ("קו הפסילה"); מד הגובה במסוק לא היה תקין והראה גובה שונה מהמצב האמיתי; ולפני ההמראה אירעה תקלה לא-ברורה במיסבי הרוטור. בנוסף לכך, התדריך לטייסים היה לקוי, והאיץ בהם לטוס נמוך ככל האפשר למרות הלילה החשוך, והבקרה האווירית בתרגיל כשלה לחלוטין.
על סמך מסקנות ועדת החקירה נקבע, כי יוגבל מספר הנוסעים ביסעור ל־33 אנשים ועוד 4 אנשי צוות. ועדת החקירה מצאה שורה ארוכה של כשלים פיקודיים, חריגה מסמכות ומנהלים מפורשים של צה"ל וחיל האוויר, וטעויות בניהול התרגיל. למרות זאת קבעה הוועדה, כי האסון נגרם עקב "טעות אנוש" של הטייס. ב-15 ביולי 1977 הוחלט להעמיד לדין את מפקד טייסת 118. בית הדין הצבאי הרשיע אותו בעבירות של טיסה אסורה והתרשלות, אך הסתפק בעונש של נזיפה בלבד.
לזכרם של הנופלים הוקמה אנדרטת הנ"ד בבקעת הירדן. האנדרטה הוקמה ביוזמת המשפחות השכולות, ועוצבה בידי הצייר אריה מוסקוביץ. בשנים האחרונות שוקם האתר ושופץ בסיוע משרד הביטחון, הקרן הקיימת לישראל והמועצה האזורית בקעת הירדן.
עיריות רמת גן ובת ים קראו גנים ציבוריים בשם 'גן הנ"ד', לזכרם. ביישוב מעלה אפרים, היישוב הגדול והמרכזי בבקעה, שגם שוכן סמוך מאד לאתר האסון ולאנדרטה, נקרא בית הספר היסודי על שם "הנ"ד".
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- אסון הנ"ד, באנציקלופדיה ynet
- אתר הנצחה של פלוגת צנחנים מאי 1976, שרוב חבריה נספו באסון
- "האסון שנשכח" - כתבה בעיתון "במחנה" במלאת 30 שנה לאסון המסוק (הקישור אינו פעיל, 15:26, 29 במרץ 2013 (IDT))
- "כל הפלוגה שלנו -מאי 76 - הלכה" תוכנית מיוחדת בגלי צה"ל
- מערכת אתר צה"ל, הרמטכ"ל בטקס לזכר חללי אסון הנ"ד: הפצע לא יגליד, באתר צה"ל, 9 במאי 2012.
- אסון המסוק נגרם בגלל סטיית קברניטו סרן ויטנר ז"ל מההוראות לגבי גובה הטיסה, דבר, 10 ביולי 1977
- דנה ויילר-פולק, אסון הנ"ד: מדוע הושכחו 54 הלוחמים שנהרגו?, באתר וואלה!, 14 באפריל 2013
- דנה ויילר-פולק, 36 שנה לאסון הנ"ד: ראשי המדינה נעדרו, שוב, מהטקס, באתר וואלה!, 11 במאי 2013.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ משה יעלון, אסון ולקח, ישראל היום, 29.04.2010.
- ^ התקיימה אזכרה לציון 29 שנים לאסון הנ"ד בבקעה, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ עמוס הראל, התרסקות המסוק ברומניה: יציאה מפרופורציות, ישראל היום, 30.07.2010.