ג'ורג' סורוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ורג' סורוס נואם בבית הספר לכלכלה של לונדון

ג'ורג' סורוסאנגלית: George Soros; נולד ב-12 באוגוסט 1930, בהונגריה) הוא איל הון, ליברל ופעיל פוליטי אמריקאי יהודי.

ג'ורג' סורוס נולד בבודפשט, הונגריה, ב-12 באוגוסט 1930 בשם ג'רג' שוורץ (הונגרית: Schwartz György). הוא למד בבית הספר לכלכלה של לונדון והושפע רבות מהפילוסוף קרל פופר, שהיה אחד ממוריו.

פעילות כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סורוס עשה את הונו ממסחר במטבע חוץ. הוא רכש מטבעות שלדעתו עמדו בפני ייסוף, ומכר מטבעות שלדעתו עמדו בפני פיחות. לרוב, הערכותיו היו נכונות ומבוססות, ויש הטוענים שההון שעשה בא על חשבונן של מדינות מתפתחות שכלכלתן התערערה. את עיקר פרסומו הציבורי קנה ב-1992, עת מכר בחסר מיליארדי לירות שטרלינג תוך ציפיה לפיחות בשער המטבע הבריטי. הפיחות אכן התממש ב-1993 והביא ליציאת הליש"ט ממנגנון שערי החליפין האירופי, שקדם לאירו.

הונו מוערך, נכון ל-2013, ב-19.2 מיליארד דולר, מה שהופך אותו לאחד מ-50 עשירי תבל. מגזין פורבס מדרג אותו במקום ה-35 ברשימת עשירי תבל. בעשורים האחרונים החל סורוס לתרום מיליארדי דולרים לצדקה.

סורוס הוא יו"ר הנהלת קרן ההון "סורוס" וראש "מכון החברה הפתוחה" (Open Society Institute). הוא גם חבר לשעבר במועצת המנהלים של המועצה האמריקנית ליחסי חוץ. ב-2009 הוא הקים מכון לחשיבה כלכלית חדשה‏‏[1].

השקפותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סורוס נחשב לפרו-פלסטיני וליברל התומך במטרות ארגוני שמאל. הוא היה אחד ממתנגדיו הגדולים של נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש ותרם כסף רב לקמפיינים של מתחריו, בכלל זה תרם למפלגה הדמוקרטית 27 מיליון דולר, בעת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2004[2]. כמו כן, הוושינגטון טיימס חשף שסורוס הוא אחד התורמים המרכזיים של השדולה היהודית-שמאלית בארצות הברית ג'יי סטריט[3].

עסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970, ייסד סורוס את "סורוס ניהול קרנות" עם המשקיע ג'ים רוג'רס. בשנת 1973, הוא עזב את חברת "בליצ'רודר וארנולד" כדי להקים קרן גידור משלו באמצעות 12 מיליון דולר שגויסו מהמשקיעים. כריסטופר אינק היה מעורב גם הוא בקרן, ושותפים אחרים היו ויקטור נידרהופר וסטנלי דרוקנמילר, אך ג'ים רוג'רס פרש מהקרן בשנת 1980.

בתחילה נקראה הקרן קרן סורוס, אך שמה בסופו של דבר שונה לקרן קוואנטום. בשנת 2000 בוצע ארגון מחדש בחברת הקרנות של קוונטום, ואת קרן הדגל Quantum Endowment Fund הוקמה. והשותפות המוגבלת של סורוס ניהול קרנות תפקדה בתור היועץ העיקרי של הקרן. ג'ורג' סורוס הינו יו"ר הנהלת קרן סורוס. ואילו הפעילות היום יומית של הקרן מנוהלת על ידי שני בניו הגדולים של סורוס וכן על ידי מנהל ההשקעות הראשי קית אנדרסון.

הקרן מחזיקה נכסים בשווי מוערך של כ-27 מיליארד דולרים. בין ההשקעות האחרונות נמצאת רכישה משנת 2010 של כ-20% מחברת BNK Petroleum. בשנת 2007, קרן קוואנטום הניבה תשואה של 32%, כשסורוס שבאותה תקופה חזר מפרישה גרף 2.9 מיליארד דולרים כתוצאה מהישגי הקרן.

בתאריך ה-16 בספטמבר 1992, יום רביעי השחור, הקרן של סורוס ביצעה מכירה בחסר של לירות שטרלינג בשווי יותר מ-10 מיליארד דולר, תוך ניצול הימנעותה של ממשלת בריטניה מלהעלות את הריבית לרמה ששררה בכלכלות אחרות באירופה או לאפשר ניוד של המטבע שלה.

כשלבסוף נסוגה בריטניה ממנגנון הריבית האחידה האירופי, הדבר גרם לפיחות קיצוני בלירת השטרלינג, והמרוויח הגדול מכך היה סורוס שגרף סכום המשוערך ב-1.1 מיליארד דולרים.

הוא כונה "האיש ששבר את הבנק המרכזי של אנגליה". בשנת 1997, העריך משרד האוצר הבריטי את העלות של יום רביעי השחור ב-3.4 מיליארד פאונד.

ביום שני 26 באוקטובר 1992, צוטט סורוס בעיתון הטיימס כאומר "סה"כ הפוזיציה שלנו ביום רביעי השחור הייתה שווה כמעט 10 מיליארד דולר, תיכננו למכור יותר מכך למעשה, כאשר אמר נורמן למונט (שר האוצר של בריטניה) רק לפני הפיחות שהוא מתעתד ללוות קרוב ל-15 מיליארד כדי להגן על הסטרלינג, היינו משועשעים מפני שזה היה כמה שאנחנו רוצים למכור".

בשנת 1997, במהלך המשבר הפיננסי באסיה (1997), האשים ראש ממשלת מלזיה מהאטיר מוחמד את סורוס בשימוש בעושרו על מנת להעניש את איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN) על קבלת מיאנמר כחברה בארגון.

בהמשך להיסטוריה של התבטאויות אנטישמיות, מהאטיר התייחס ספציפית לרקע היהודי של סורוס ("היה זה יהודי אשר עורר את קריסת המטבע"[4] ) ורמז כי סורוס גרם למשבר כחלק מקונספירציה יהודית גדולה. תשע שנים מאוחר יותר, בשנת 2006, התנצל מהאטיר וביטל את ההאשמות הללו[5].

בספרו משנת 1998 "The Crisis of Global Capitalism: Open Society Endangered" הסביר סורוס את תפקידו במשבר כך:

המשבר הפיננסי שמקורו בתאילנד בשנת 1997 היה מעצבן במיוחד בשל היקפו וחומרתו .... בתחילת שנת 1997, היה ברור לסורוס ניהול קרנות, כי הפער בין חשבון הסחר וחשבון ההון נעשה בלתי נסבל. מכרנו בחסר בהט תאילנדי ואת הרינגיט המלזי בראשית שנת 1997 עם מח"מ של שישה חודשים עד שנה. (כלומר, נכנסנו לתוך חוזים לספק בתאריך עתידי בהט תאילנדי ורינגיט מלזי שאנחנו לא מחזיקים כעת).
לאחר מכן ראש הממשלה של מלזיה, מהאטיר האשים אותי בגרימת המשבר, האשמה מופרכת לחלוטין. לא היינו בין המוכרים של המטבע במהלך החודשים שלפני המשבר, אלא להיפך, דווקא קנינו כאשר המטבעות החלו לרדת -ביצענו רכישת רינגיט כדי לממש את הרווחים על ספקולציות קודמות שלנו (סגירת פוזיציה). (יותר מדי מוקדם, כפי שהתברר. השארנו את מרבית הרווח הפוטנציאלי על השולחן כי פחדנו כי מהאטיר יכפה שליטה במטבע. הוא עשה זאת, אבל הרבה יותר מאוחר)[6].

התוצר מקומי גולמי (תמ"ג) של ASEAN במונחי דולר אמריקאי ירד בכ-9.2 מיליארד דולרים בשנת 1997 ו-218.2 מיליארדי דולר (31.7%) בשנת 1998.

תחזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סורוס בספרו: "הפרדיגמה החדשה של השווקים הפיננסיים" (מאי 2008), תיאר "סופר בועה" שהלכה והתנפחה במשך 25 השנים האחרונות והיא מוכנה לקריסה. זה היה השלישי בסדרה של ספרים שנכתבו על ידו ובהן הוא חזה בהצלחה אסון כלכלי. כפי שהוא קובע:

"יש לי היסטוריה של ילד הקורא זאב זאב ... עשיתי זאת לראשונה ב(ספר) "האלכימיה של האוצר" (בשנת 1987), ואז ב"משבר של הקפיטליזם הגלובלי" (בשנת 1998) ועכשיו בספר הזה. כך ש זה שלושה ספרים המנבאים אסון. (ולאחר ש)הילד צעק זאב זאב שלוש פעמים ... הזאב באמת הגיע”.

הוא מייחס את הצלחתו ליכולתו להבחין כאשר התחזיות שלו אינן נכונות:

"אני עשיר רק בגלל שאני יודע מתי אני טועה ... אני בעצם שרדתי על ידי זיהוי הטעויות שלי. אני מקבל כאבי גב לעתים קרובות בשל העובדה כי טעיתי. בכל פעם שאתה טועה אתה צריך להילחם או לברוח. וכאשר [אני] הופך את ההחלטה, כאב גב נעלם”.

בחודש פברואר 2009, אמר ג'ורג' סורוס כי המערכת הפיננסית העולמית למעשה התפרקה, והוסיף כי אין סיכוי לפתרון בטווח הקרוב למשבר. "אנו עדים להתמוטטות של המערכת הפיננסית... היה דגש על "יצוב החולה”, וזה עדיין בשלב של "יצוב החולה”. אין שום סימן שאנחנו קרובים לתחתית".

מידע פנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988, סורוס התבקש להצטרף לניסיון השתלטות על הבנק הצרפתי סוסייטה ז'נרל והוא סירב להשתתף במכרז, אך למרות זאת מאוחר יותר קנה ממניות החברה. השלטונות הצרפתיים החלו בחקירה בשנת 1989, ובשנת 2002 בית המשפט הצרפתי קבע כי היה זה סחר במידע פנים, הרשעה פלילית כמוגדר תחת חוקי ניירות ערך הצרפתית, והוא נקנס בסכום של 2.3 מיליון דולר, אשר היה הסכום שאותו הוא הרוויח מהשימוש במידע פנים. לא נעשה חקירה של נזקי האירוע בגלל התיישנות המקרה ומשך הזמן עד להרשעה. סורוס הכחיש כל אשמה ואמר כי החדשות של השתלטות היה נחלת הכלל.

ההרשעה שלו בסחר במידע פנים אושרה גם על ידי בית המשפט העליון בצרפת ב-14 ביוני 2006. אך בחודש דצמבר 2006 הוא ערער לבית המשפט האירופי לזכויות אדם, בטענה כי עיכוב של 14 שנה בהבאת התיק לבית המשפט מנע שימוע הוגן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ורג' סורוס, החברה הפתוחה בסכנה, ידיעות ספרים - ספרי חמד, 1999.
  • ג'ורג' סורוס, בועת העליונות האמריקאית, הוצאת דביר, 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏סורוס נגד השוק החופשי: מקים "מכון לחשיבה כלכלית חדשה", גלובס, 28.10.2009
  2. ^ סוכנויות הידיעות, סורוס נגד אובמה: "איבד שליטה על האג'נדה הכלכלית והותיר אותה בידי הרפובליקאים", באתר TheMarker‏, 20 בפברואר 2011
  3. ^ זהו המיליארדר שמממן את יהודי השמאל באמריקה, וואלה!, 25.10.2010
  4. ^ ^ "Mahathir's dark side". The Daily Telegraph (London). October 24, 2003. http://www.telegraph.co.uk/comment/telegraph-view/3597972/Mahathirs-dark-side.html.
  5. ^ http://www.abc.net.au/news/newsitems/200612/s1812946.htm
  6. ^ Soros, George (1999). The Crisis of Global Capitalism: Open Society Endangered, 2nd ed., PublicAffairs, ISBN 1-891220-27-4, pp. 208-209.