|
|
| הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1812 |
|
|
הבחירות לנשיאות ארצות הברית שהתקיימו בשנת 1812 התרחשו בצלה של מלחמת 1812, וכללו מאבק בין הנשיא הדמוקרטי-רפובליקני היוצא ג'יימס מדיסון ודמוקרט-רפובליקני שפרש מהמפלגה, דווייט קלינטון, אחיינו של סגן הנשיא של מדיסון, ג'ורג' קלינטון. הפדרליסטים הפנו את תמיכתם אל קלינטון. למרות זאת, מדיסון נבחר מחדש בקלות.
השפעות מלחמות צרפת המהפכנית הוחמרו במהלך כהונתו הראשונה של מדיסון, כשהבריטים והצרפתים התעלמו מזכויותיה הנייטרליות של ארצות הברית בים, והחרימו ספינות אמריקניות. הבריטים אף הכריחו את הימאים של הספינות המוחרמות לשרת בצי הבריטי. בנוסף לכך החזיקו מאחזים בריטיים בצפון-מערב ארצות הברית ותמכו באינדיאנים במלחמתם נגד ארצות הברית.
בינתיים, חסידי ההתרחבות של ארצות הברית בדרומה ובמערבה חשקו בקנדה הבריטית ובפלורידה הספרדית, ורצו לנצל את הפרובוקציות כאמתלה להחזקת שני השטחים. הלחץ נבנה ביציבות, וארצות הברית הכריזה מלחמה על בריטניה הגדולה ב-12 ביוני 1812. זה היה אחרי שמדיסון הועמד לבחירה מחדש על ידי הדמוקרטים-רפובליקנים אך לפני שהפדרליסטים בחרו במועמד שלהם.
המועמדים הדמוקרטים-רפובליקנים [עריכה]
ב-18 במאי, הוועדה הדמוקרטית-רפובליקנית העמידה לבחירה מחדש את הנשיא ג'יימס מדיסון מווירג'יניה. אחרי שחיפשו מועמד לסגנות הנשיאות מניו-אינגלנד, הוועדה בחרה במושל ניו-המפשיר ג'ון לנגדון, אך אחרי שהוא דחה מפאת גילו, הוועדה העמידה את מושל מסצ'וסטס, אלברידג' גרי למשרת סגנות הנשיאות, שהייתה פנויה לאחר מותו של ג'ורג' קלינטון בחודש לפני כן.
המועמדים של הדמוקרטים-רפובליקנים הפורשים [עריכה]
ב-29 במאי, חבורה של דמוקרטים-רפובליקנים פורשים מניו יורק העמידו את דווייט קלינטון, אחיינו של סגן-הנשיא המנוח, שהיה ראש העיר ניו-יורק וסגן מושל ניו יורק, לנשיאות. הקמפיין של קלינטון השתנה לפי האזור. בצפון-מזרח ארצות הברית, קלינטון היה מועמד אנטי-מלחמתי. אך בדרום והמערב, שם היו מעט שהתנגדו למלחמה, קלינטון תמך באופן נחוש במלחמה.
בספטמבר, אחרי עימות סוער, וועדה של פדרליסטים החליטה לתמוך בקלינטון כסיכוי הטוב ביותר שלהם לנצח את הדמוקרטים-רפובליקנים מאז 1800. הם גם בחרו בתובע הכללי לשעבר, ג'ארד איגרסול מפנסילבניה כשותפו.
בחירות כלליות [עריכה]
קלינטון המשיך את הקמפיין האזורי שלו, אנטי-מלחמתי בצפון-המזרח שנפגע במלחמה, ופרו-מלחמתי בדרום ובמערב. למרות שהפדרליסטים השיגו רווחים בקונגרס ולמרות שקלינטון היה יותר טוב מכל מועמד פדרליסטי מאז ג'ון אדמס, שלקח את ניו יורק וניו ג'רזי, מדיסון עדיין הצליח לזכות במרווח נוח. מדיסון, ביחד עם וודרו וילסון, הם הנשיאים היחידים שזכו בבחירה מחדש עם פחות אחוזי אלקטורים מבבחירות הקודמות (מדיסון עם 69.3% ב-1808, אך רק עם 58.7 ב-1812).
האלקטורים הצביעו כמפורט להלן בטבלה:
| המועמד לסגנות הנשיאות |
מדינה |
מפלגה |
מספר קולות האלקטורים שקיבל |
| אלברדג' גרי |
מסצ'וסטס |
דמוקרטית-רפובליקנית |
131 |
| ג'ארד איגרסול |
פנסילבניה |
פדרליסטית |
86 |
- שלושה אלקטורים הצביעו לקלינטון, אך הצביעו לגרי כסגן הנשיא.
בחירת האלקטורים לפי מדינות [עריכה]
| אופן בחירת האלקטורים |
המדינות שבהן התקיים |
| כל מדינה מחולקת למחוזות, ונבחר אלקטור אחד לכל מחוז על ידי בוחרי המחוז |
קנטקי, מרילנד, טנסי |
| כל אלקטור נבחר על ידי בחירות כלליות |
ניו המפשיר, אוהיו, פנסילבניה, רוד איילנד, וירג'יניה |
| האלקטורים ממונים על ידי בית המחוקקים של המדינה |
קונטיקט, דלאוור, ג'ורג'יה, לואיזיאנה, ניו ג'רזי, ניו יורק, צפון קרולינה, דרום קרולינה, ורמונט. |
| שני אלקטורים נבחרים על ידי המצביעים, שניים על ידי מחוזות בחירה |
מסצ'וסטס |