הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1828

חלוקת האלקטורים לפי מדינה

הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1828 כללו קרב חוזר בין הנשיא היוצא, ג'ון קווינסי אדמס, ואנדרו ג'קסון. בתור סגן הנשיא היוצא, ג'ון קלהון תמך בג'קסון, בזמן שהרפובליקנים הלאומיים שהובלו על ידי אדמס בחרו בריצ'רד רוש כמועמד לסגנות הנשיאות.

לא כמו בבחירות הקודמות, אף מועמד רציני אחר לא הופיע במרוץ, מה שעזר לג'קסון לגבש בסיס תמיכה ולזכות בניצחון האלקטוראלי על אדמס בקלות יחסית. המפלגה הדמוקרטית קיבלה תמיכה חזקה מתומכי ג'קסון ומתומכי וויליאם קרופורד וסגן הנשיא קלהון.

הרקע

אנדרו ג'קסון זכה ברוב האלקטורים בבחירות הקודמות, אך כשהבחירות עברו לבית הנבחרים, הוא הפסיד לאדמס. הנרי קליי, מועמד לא מוצלח ויושב ראש בית הנבחרים, תיעב את ג'קסון בגלל המאבק שלהם על הקולות במערב ארצות הברית בבחירות ותמך באדמס, ולכן אדמס נעשה נשיא. כמה ימים אחרי הבחירות, אדמס הכריז שקליי ימונה למזכיר המדינה של ארצות הברית, בזמן שבו מחזיקי התפקיד נהיו נשיאים. ג'קסון ותומכיו מיהרו להגיד שאדמס וקליי כרתו "ברית שחיתות", והם המשיכו לחזור על טענה זאת עד לבחירות. בנוסף לבחירות אלו, תומכי ג'קסון התחזקו בבחירות לבית הנבחרים ב-1826.

מועמדים

המפלגה הדמוקרטית

חודשים אחרי השבעתו של אדמס לנשיא ב-1825, המועצה המחוקקת של טנסי החליטה שג'קסון הוא המועמד לנשיאות בבחירות הבא, ובכך הכינה את הקרקע למאבק חוזר בין הפוליטיקאים לאחר שלוש שנים. ג'קסון בחר בקלהון בתור המועמד לסגנות הנשיאות. תומכי ג'קסון נקראו דמוקרטים, ובכך סימלו את ההתפתחות של המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית של תומאס ג'פרסון למפלגה הדמוקרטית המודרנית.

המפלגה הרפובליקנית הלאומית

הנשיא ג'ון קווינסי אדמס הוכרז כמועמד לכהונה נוספת באמצעות מועצות מחוקקות וכנסים מפלגתיים. אדמס בחר את ריצ'רד רוש בתור המועמד לסגנות הנשיאות. תומכי אדמס התחילו לקרוא לעצמם "הרפובליקנים הלאומיים", שבעתיד יהפכו למפלגה הוויגית ולאחר מכן למפלגה הרפובליקנית.

בחירות כלליות

קמפיין

הקמפיין של שני הצדדים כלל הכפשות רבות. נישואיו של ג'קסון היו מושא להתקפות: כאשר התחתן, הוא חשב שאשתו כבר סיימה את תהליך גירושיה מבעלה הקודם. אך הגירושים עוד לא הסתיימו ולכן ג'קסון היה צריך להתחתן איתה פעם נוספת אחרי סיום הליך גירושיה. אדמס ניצל זאת. ג'קסון גם הותקף על טבח שערך במחנות אינדיאנים ועל תחביב הדו-קרב שלו.

אדמס לא ברח מהתקפות. התברר שכשהיה שגריר ארצות הברית ברוסיה, הוא נתן משרתת אמריקנית לצאר. אדמס גם הואשם בשימוש בכספי ציבור לצורך קניית ציוד הימורים למגורים הנשיאותיים: ציוד שהתברר כסט שחמט ושולחן ביליארד.

אדמס גם שיבח שיפורים פנימיים שנעשו באירופה, כמו פיתוח מצפי כוכבים, בנאום השנתי הראשון שלו בפני הקונגרס, והכרזתו שהקונגרס "משותק בידי ברצון הבוחרים" זכתה לתשומת לב תקשורתית. ג'קסון טען שאדמס הוא עריץ שלא אכפת לו מהעם.

תומאס ג'פרסון

תומאס ג'פרסון, נשיא לשעבר, היה תומך בולט של ג'קסון. הוא התנגד לתוצאות של הבחירות הקודמות, ובבחירות הללו (שהתרחשו שנתיים אחרי מותו) תומכי ג'קסון הציגו את עצמם כממשיכי דרכו.

תוצאות

אדמס זכה כמעט בכל המדינות שאביו זכה בבחירות ב-1800: מדינות ניו אינגלנד, ניו ג'רזי, ודאלוור. אדמס גם זכה במרילנד, אולם ג'קסון זכה בכל שאר המדינות.

ההצבעה לנשיא				ההצבעה לסגן-הנשיא
המועמד	מדינה	מפלגה	מספר קולות האלקטורים שקיבל	המועמד	מדינה	מפלגה	מספר קולות האלקטורים שקיבל
אנדרו ג'קסון	טנסי	דמוקרטית	178	ג'ון קלהון	דרום קרוליינה	דמוקרטית	171
ג'ון קווינסי אדמס	מסצ'וסטס	רפובליקנית לאומית	83	ריצ'רד רוש	פנסילבניה	רפובליקנית לאומית	83
				וויליאם סמית'	דרום קרוליינה	דמוקרטית	7
סך הכל			261	סך הכל			261

הרכב חבר האלקטורים

אופן בחירת האלקטורים	המדינות שבהן התקיים
כל מדינה מחולקת למחוזות, ונבחר אלקטור אחד לכל מחוז על ידי בוחרי המחוז	מרילנד, טנסי
כל אלקטור נבחר בבחירות כלליות במדינה	אלבמה, קונטיקט, אינדיאנה, מסצ'וסטס, מיסיסיפי, ניו המפשייר, ניו ג'רזי, צפון קרוליינה, אוהיו, פנסילווניה, רוד איילנד, וירג'יניה, ג'ורג'יה, לואיזיאנה, ורמונט , אילינוי, קנטקי, מיזורי
האלקטורים ממונים על ידי בית המחוקקים של המדינה	דלאוור, דרום קרוליינה
אלקטור נבחר על כל מחוז, והשניים האחרים נבחרים על ידי האלקטורים	ניו יורק
שני אלקטורים נבחרים בבחירות כלליות במדינה, והיתר - לפי מחוזות בחירה לבית הנבחרים	מיין