מגידו (קיבוץ)
| מגידו | |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מגידו |
| גובה ממוצע | 155 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011: | |
| - אוכלוסייה | 753 תושבים |
מגידו הוא קיבוץ בעמק יזרעאל ובמועצה אזורית מגידו, המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי.
נוסד ב-1949 בידי ניצולי השואה, פרטיזנים ולוחמים מפולין ומהונגריה שעלו ארצה.
תוכן עניינים |
היסטוריה[עריכה]
הקיבוץ עלה על הקרקע ב-1 בפברואר 1949 על ידי קבוצה על שם יוסף קפלן של השומר הצעיר שיצאה ממשמר העמק. המייסדים היו בעיקר יוצאי פולין שעלו לאחר השואה, חלקם דרך מחנות המעצר בקפריסין. חברי הקבוצה התפצלו בין גת, עין השופט דן ונגבה לצורך וחיזוק הקיבוצים וקבלת הכשרה. החברים בנגבה אף השתתפו בקרבות להגנת המקום במלחמת העצמאות[1]. לאחר קרבות משמר העמק הגיעו אליו חברי הגרעין לחזק את הקיבוץ[2].
בפברואר 1949 עלו על הקרקע של הכפר הערבי הנטוש לג'ון מול פתח נחל עירון[3]. המתיישבים החלו בבניית צריפי מגורים, בית מלאכה ולול[4]. באוגוסט 1949 חגגו את הקמת חדר האוכל וההתחברות לבאר מים[5]. לאחר מספר שנים עלו להקמת נקודת הקבע על גבעה סמוכה.
באמצע שנות ה-50 נוספו למייסדים קבוצת עולים מארצות דרום אמריקה. הקיבוץ מנה 460 נפש בשנת 1995.
בשנת 2003 הופרט הקיבוץ, וכיום הוא מתנהל כיישוב קהילתי, חדר האוכל אינו פעיל וסמלי קיבוץ נוספים אינם מתקיימים. בשנת 2008, הוקמו יחידות דיור מחוץ לקיבוץ, שלוחה זו קרויה "מגידו החדשה".
כלכלה[עריכה]
ענפי חקלאות: כותנה, גידולי שדה, אבוקדו ושקדים. רפת ולול.
מפעלים: שותפות בפוליגל, חנות תכשיטים - וורד מגידו[6], אירוח כפרי.
בקרבת הקיבוץ: אתר ארכאולוגיה- תל מגידו, נחל הקיני עם טחנות קמח עתיקות.
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- שמואל האוזר, קיבוץ מגידו בחג החומש, על המשמר, 7 במאי 1954
- אברהם מש, ממחנות ריכוז לגבעת מגידו, דבר, 3 ביולי 1964
הערות שוליים[עריכה]
- ^ ראו למשל: צבי ל, את מבצר נגבה אין להכניע, על המשמר, 8 ביולי 1949
- ^ קיבוץ השוה"צ ע"ש יוסף קפלן עלה על הקרקע בעמק המערבי, על המשמר, 2 בפברואר 1949
- ^ יישובים שקמו בשנת העצמאות, על המשמר, 4 במאי 1949
- ^ חיים לנדוי, במגידו בקיבוץ ע"ש יוסף קפלן, על המשמר, 27 ביוני 1949
- ^ חג משולש במגידו, על המשמר, 8 באוגוסט 1949
- ^ יצחק מרידור, מעשה חרש וידי צורף, דבר, 7 בספטמבר 1980
|
||||||||