החי של אוסטרליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קנגורו אדום גדול הקנגוראים ואחת החיות המפורסמות של אוסטרליה. הוא מופיע בסמל אוסטרליה יחד עם האמו.

הפאונה האוסטרלית או חברת בעלי החיים של אוסטרליה מורכבת ממגוון רחב של בעלי חיים יחידים במינם; כ-83% מהיונקים, 89% מהזוחלים, 90% מהדגים ומהחרקים ו-93% מהדו-חיים שחיים ביבשת הם אנדמיים לאוסטרליה. הרמה הגבוהה של אנדמיות באוסטרליה מיוחסת לבידודה הגאוגרפי הממושך של היבשת, ליציבות טקטונית ולהשפעות צורת השתנות האקלים המיוחדת על האדמה והפלורה לאורך הזמן הגאולוגי. מאפיין ייחודי של חברת בעלי החיים של אוסטרליה הוא החוסר היחסי ביונקי שליה טבעיים. כתוצאה מכך חיות כיס, קבוצה של בעלי חיים שמגדלים את גוריהם בכיס, שכוללת בין היתר קנגורים, פוסומים וטורפי כיס, מחזיקות בנישות אקולוגיות רבות שבמקומות אחרים בעולם מוחזקות על ידי יונקי שליה. באוסטרליה חיים שניים מתוך חמישה מינים קיימים של בעלי ביב ומיני בעלי חיים ארסיים רבים, ביניהם: ברווזנים, עכבישים, עקרבים, תמנונים, מדוזות, רכיכות, אבנונים וטריגוניים. באופן ייחודי, באוסטרליה חיים יותר מיני נחשים ארסיים מאשר לא ארסיים.

יישוב אוסטרליה על ידי האבוריג'ינים לפני למעלה מ-40 אלף שנה ועל ידי האירופאים החל מ-1788 השפיע בצורה משמעותית על הפאונה של אוסטרליה. ציד, הבאת מינים לא מקומים ופעולות טיפול באדמה גרמו להרס של בתי הגידול הטבעיים והובילו להכחדותם של מספר מינים. כמה דוגמאות למינים שנכחדו הם התוכי Psephotus pulcherrimus, הבנדיקוט Chaeropus ecaudatus וחולדת הכיס Potorous platyops. טיפולים שונים באדמות ממשיכים לאיים על קיומם של מינים רבים. בהכרה בסכנות המאיימות על הישרדות הפאונה שלה, אוסטרליה העבירה חקיקה מדינתית ופדרלית רחבה והקימה מספר אזורים מוגנים. עם זאת, רבים סוברים כי פעולות אלו כשלו בטיפול באיומים הקרבים להישרדותם של מינים רבים.

מקור הפאונה האוסטרלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטרליה הייתה חלק מהיבשת גונדוונה

אירועים גאולוגיים ואקלימיים סייעו להפיכתה של הפאונה האוסטרלית למיוחדת במינה. בעבר הייתה אוסטרליה חלק מהיבשת הדרומית גונדוונה אשר כללה גם את דרום אמריקה, אפריקה, הודו ואנטארקטיקה. גונדוונה החלה להתחלק לפני 140 מיליון שנה; לפני 50 מיליון שנה אוסטרליה נפרדה מאנטארקטיקה והייתה מבודדת יחסית עד התנגשות הלוח הטקטוני ההינדו-אוסטרלי עם אסיה בתקופת המיוקן לפני 5.3 מיליון שנה. נראה שהיצירה והאבולוציה של הפאונה הנוכחית של אוסטרליה עוצבו על ידי האקלים והגאולוגיה הייחודיים של היבשת. כשאוסטרליה נדדה היא הייתה מבודדת ומרוחקת מיתר היבשות. הפאונה שנוצרה בגונדוונה כמו חיות כיס, שרדה והסתגלה באוסטרליה.

לאחר המיוקן, פאונה שמקורה אסייתי יכלה להתקיים באוסטרליה. קו ואלאס, קו היפותטי המפריד בין האזורים הזאוגאוגרפיים של אסיה ואוסטרלאסיה, מציין את הגבול הטקטוני בין הלוח האירו-אסייתי והלוח ההינדו-אוסטרלי. גבול זה מנע יצירת גשרים יבשתיים וגרם לתפוצה זאולוגית נפרדת, עם חפיפה מוגבלת, של רוב הפאונה האסייתית והאוסטרלית, למעט יוצאי דופן - עופות. בעקבות הופעת זרמים סביב הקוטב באמצע תקופת האוליגוקן (לפני כ-15 מיליון שנה), האקלים האוסטרלי הפך לצחיח יותר ויותר, גורם שתרם להתפתחות קבוצות מגוונות של יצורים שמותאמות לאקלים צחיח, בדיוק כפי שאזורים טרופיים לחים או אזורים לחים עונתית תרמו להתפתחות מינים המותאמים להם.

יונקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאוסטרליה היסטוריה עשירה של מאובני יונקים, כמו גם מגוון מיני יונקים שעדיין קיימים, כשבראשם חיות הכיס. ממצאים ממאובנים מראים כי בעלי ביב נראו באוסטרליה מאז הקרטיקון התחתון לפני 145-99 מיליוני שנים, וכי חיות כיס ויונקי שליה מתוארכים מהאאוקן לפני 34-56 מיליון שנה, כשהיונקים המודרניים הופיעו לראשונה בממצאי מאובנים. אף על פי שחיות כיס ויונקי שליה התקיימו יחד באוסטרליה באאוקן, רק חיות הכיס שרדו עד ימינו. יונקי השליה הופיעו מחדש באוסטרליה בתקופת המיוקן, כאשר היבשת נדדה והתקרבה לאינדונזיה ועטלפים ומכרסמים החלו להופיע בצורה מהימנה בממצאי מאובנים. חיות הכיס התפתחו כדי למלא נישות אקולוגיות מסוימות, ובמקרים רבים הן דומות מבחינה פיזית ליונקי שליה באירואסיה ובצפון אמריקה אשר שולטים בנישות אקולוגיות דומות לשלהן, תופעה הידועה כאבולוציה מתכנסת. לדוגמה, לטורף העל באוסטרליה, הזאב הטסמני, דמיון בולט לכלבים כגון הזאב המצוי; פוסומים מפוספסים וסנאים מעופפים הם בעלי התאמות דומות שמאפשרות להם את סגנון חייהם על העצים; והנומבט ודובי הנמלים שניהם חופרים וניזונים מחרקים.

בעלי ביב וחיות כיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברווזן (פלטיפוס) הוא אחד מקבוצה קטנה של יונקים ארסיים.

בעלי ביב הם יונקים עם שיטת רבייה מיוחדת במינה: הם מטילים ביצים, במקום להמליט גורים. שניים מתוך חמשת מיני בעלי הביב החיים הידועים נמצאים באוסטרליה: הברווזן (פלטיפוס) וקיפודן הנמלים האוסטרלי. הברווזן הוא יונק אמפיבי, ארסי, מטיל ביצים ובעל מקור דומה לזה של ברווז - הוא אחד היצורים המוזרים ביותר בממלכת בעלי החיים. כאשר הוצג עור ברווזן לראשונה על ידי ג'וזף בנקס לחוקרי טבע אנגלים במאה ה-18, הם היו בטוחים כי זו מתיחה. יצור משונה נוסף הוא קיפודן הנמלים האוסטרלי; הוא מכוסה בקוצים שעירים, לו חוטם צינורי במקומו של הפה, והוא בעל לשון שיכולה לנוע פנימה והחוצה מהחוטם בסביבות 100 פעמים בדקה ושמשמשת אותו לתפיסת נמלים וטרמיטים.

אוסטרליה היא גם בית למגוון הגדול בעולם של חיות כיס, יונקים בעלי כיס שבו הם מגדלים את גוריהם. חיות כיס טורפות, מסדרת טורפי כיס, מיוצגות על ידי שתי משפחות ששרדו נמיות כיס שבה כ-60 מינים ונומבטיים שבה מצוי הנומבט כמין היחיד ששרד. הזאב הטסמני היה הגדול מבין טורפי הכיס והמין האחרון ששרד במשפחת זאבי כיס; הפרט הידוע האחרון מת בשבי ב-1936. גדול טורפי הכיס ששרד הוא השד הטסמני; גודלו כגודל של כלב קטן והוא יכול לצוד, על אף שהוא ניזון בעיקר מנבלות. הוא נעלם מיבשת אוסטרליה לפני כ-600 שנה וכיום הוא מצוי רק בטסמניה. ישנם ארבעה מינים ששייכים לסוג נמיית כיס, כל המינים האלו נמצאים בסכנת הכחדה. שאר הסוגים במשפחת נמיות הכיס קרויים "עכברי כיס"; אלו שוקלים לרוב פחות מ-100 גרם. לסוג חפרפרת כיס - מסדרת חפרפרות כיס - שייכים שני מינים אשר חיים במדבריות אוסטרליה המערבית. אלו טורפים נדירים, עיוורים וחסרי אוזניים שמבלים את רוב זמנם מתחת לאדמה ומעט מאוד ידוע עליהם.

חיות כיס אוכלות כל כוללות את הפרמל והבילבי מסדרת עכברי כיס. באוסטרליה 7 מינים של פרמליים, ורובם מצויים בסכנת הכחדה. יצורים קטנים אלו משתפים מספר תכונות פיזיות אופייניות משותפות: גוף שמנמן בעל גב מקומר עם חוטם ארוך שמתחדד בעדינות, אוזניים זקופות וגדולות, רגליים דקות וזנב דק. המקור האבולוציוני של קבוצה זו לא ברור, אך להם תכונות משותפות לאלה של חיות כיס אוכלות בשר וחיות כיס אוכלות עשב.

חיות הכיס אוכלות העשב משויכות לסדרת הקנגוראים ולתת הסדרות שלה Vombatiformes, Phalangeriformes ו-Macropodiformes. תת-סדרת Vombatiformes כוללת את הקואלה ואת שלושת מיני הוומבטים. אחת מחיות הכיס הידועות של אוסטרליה, הקואלה, היא מין שגר על עצים ושניזון מעלים של כ-120 מיני אקליפטוס. וומבטים, מאידך, חיים על האדמה וניזונים מעשבים, מדגנים ומשורשים. הוומבטים משתמשים בשינייהם הקידמיות דמויות שיניי מכרסמים וטופריהם רבי העוצמה כדי לחפור מערכות נרחבות של מאורות; הם פעילים בעיקר בין הערביים ובלילה.

הקואלה בדרך כלל לא צריכה לשתות, זאת משום שהיא מסוגלת להשיג את כל השתייה הדרושה לה באמצעות אכילת עלים.

תת הסדרה Phalangeriformes, שבה קבוצה מגוונת של חיות כיס שחיות על עצים, כוללת 6 משפחות (פוסומים ננסיים, קוסקוסיים, פוסומי זנב טבעת, פוסומים מפוספסים, פוסומי דבש ופוסומים מנוצי זנב) ו-26 מינים. הם משתנים בגודלם מהמין Cercartetus lepidus, ששוקל רק 7 גרמים, ועד לגודל חתול כמו הפוסום מהמין Psudocheirus peregrinus והפוסום האוסטרלי הכסוף-אפור. המינים כיסנאי דואה (Petaurus breviceps) ו-Petaurus norfolcensis, הם מינים נפוצים של הסוג "כיסן דואה" (Petaurus) שממשפחת "פוסומים מפוספסים", המצויים ביערות האקליפטוס של מזרח אוסטרליה, בעוד שפוסום מנוצה זנב אוסטראלי (Acrobates pygmaeus) שממשפחת "פוסומים מנוצי זנב" (Acrobatidae), הוא המין הדואה הקטן ביותר. לפוסומים הדואים יש קרומיות, שקרויות "patagiums", שנמתחות מהאצבע החמישית של הרגל הקדמית שלהם אחורה לבוהן הראשון של רגלם האחורית. כאשר קרומיות אלו נמתחות הן מאפשרות להם לדאות בין העצים.

תת סדרת ה-Macropodiformes מחולקת לשלוש משפחות של מינים המצויים בכל הסביבות האוסטרליות למעט באזורים הררים: Hypsiprymnodontidae שבה נמצא רק קנגוריל המושק, משפחת הקנגורים החולדתיים שבה 10 מינים, ומשפחת הקנגוריים שכללה 53 מינים באוסטרליה, אך כמה מהם נכחדו. משפחת הקנגורים החולדתיים כוללת קנגורים חולדתיים קצרי אף, קנגורים חולדתים וקנגורים חולדתיים מדבריים, מינים קטנים שבונים קנים ונושאים חומרים צמחיים בעזרת זנבם. משפחת הקנגוריים כוללת קנגורים, וולאבים ומינים קשורים, במשפחה זו משתנה הגודל בין המינים השונים במידה רבה. מרבית הקנגורים נעים בצורה דו רגלית, בתנועת קפיצה. להם זנבות חזקים ושריריים, רגליים אחוריות גדולות וכפות רגליים ארוכות וצרות. לרגליים האחוריות סידור מיוחד של 4 בהונות בעוד שהרגליים הקידמיות הצרות הן בעלות 5 אצבעות נפרדות. קנגוריל המושק הוא הקנגורי הקטן ביותר והמין היחיד שהוא לא דו רגלי בעוד שהקנגורו האדום הוא הגדול ביותר ומגיע לגובה של בסביבות שני מטר ומשקל של עד 85 ק"ג.

יונקי שליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדינגו היה יונק השליה הראשון שהובא לאוסטרליה על ידי האדם.

באוסטרליה יש יונקי שליה מקומיים משתי סדרות: העטלפים, מסדרת Chiroptera, המיוצגים על ידי 6 משפחות וסדרת המכרסמים הכוללת את משפחת העכבריים. העטלפים והמכרסמים הופיעו יחסית לאחרונה באוסטרליה. העטלפים הגיעו לאוסטרליה כנראה מאסיה ונראו בממצאי מאובנים מלפני 15 מיליון שנה. אף על פי שכ-7% ממיני העטלפים בתבל חיים באוסטרליה ישנם רק 2 סוגים אנדמיים של עטלפים. המכרסמים הופיעו לראשונה באוסטרליה לפני 5-10 מיליון שנה ועברו הסתגלות רבה לבית הגידול החדש כדי ליצור את המינים שידועים בצוותא כמכרסמים "אנדמיים ישנים". האנדמים הישנים מיוצגים על ידי 14 סוגים קיימים. לפני כמיליון שנה החולדה נכנסה לאוסטרליה מגינאה החדשה והתפתחה ל-7 מינים של Rattus הקרויים בצוותא "אנדמיים חדשים".

מאז התיישבות האדם באוסטרליה הובאו על ידי האדם לאוסטרליה מינים רבים של יונקי שליה ואלו התפראו ביבשת. הראשון היה הדינגו: ממצאי מאובנים מצביעים על כך שאנשים מהצפון הביאו את הדינגו לאוסטרליה לפני כ-5,000 שנה. כאשר האירופאים יישבו את אוסטרליה הם שחררו בכוונת תחילה מינים רבים לבר, ביניהם שועל מצוי, ארנבת מצויה וארנבון מצוי. מינים מבויתים אחרים ברחו משבי האדם ובמהלך הזמן יצרו אוכלוסיות בר כגון חתול, יחמור, אייל אדמוני, אייל סמבר, אייל טימור, אייל צ'יטאל, אייל חזירוני, סוס הבית, חמור, חזיר, עז הבית, ,תאו המים ההודי, אנטילופה הודית, וגמל חד דבשתי. רק 3 מינים של יונקי שליה לא הובאו בכוונה: העכבר המצוי, החולדה המצויה וחולדת החוף.

תחש המשכן המצוי בסכנת הכחדה

ארבעים ושישה יונקים ימיים מסדרת הלווייתנאים נמצאים במים שליד חופי אוסטרליה, אך מאחר שלרבים ממינים אלו יש תפוצה עולמית, יש שלא מתייחסים אליהם כמינים אוסטרליים. ישנם 9 מינים של לווייתני מזיפות, ביניהם הלווייתן גדול הסנפיר. יש 37 מינים של לוויתנים בעלי שיניים שכוללים את כל ששת הסוגים במשפחת הזיפיוסיים, ו-21 מינים ממשפחת הדולפיניים כולל המין Orcaella heinsohni שתואר לראשונה ב-2005. כמה דולפיניים, כמו למשל האורקה, יכולים להימצא בכל המים שסביב היבשת; אחרים, כמו למשל המין Orcaella brevirostris, תחומים למים הצפוניים החמים יותר. תחש המשכן הוא מין בסכנת הכחדה המצוי במים הצפון מזרחיים והצפון מערביים של אוסטרליה, ובמיוחד במצרי טורס. הוא יכול לגדול לאורך של עד 3 מטרים ולשקול עד 400 ק"ג. תחש המשכן הינו היונק הימי היחידי שניזון מעשב באוסטרליה. הרס אזורים של צמחי ים מאיים על הישרדותו של המין.

עשרה מינים מתת סדרת טורפים ימיים בהם כלבי ים, חיים אל מול החוף הדרומי.

עופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמו, העוף השני בגודלו. מצוי באוסטרליה בלבד ומופיע בסמל אוסטרליה

אוסטרליה והטריטוריות שלה הם בית גידול ליותר מ-800 מיני עופות; כ-350 מהם אנדמיים לאזור הזאוגאוגרפי המכסה את אוסטרליה, גינאה החדשה וניו זילנד. ממצאי מאובנים של עופות באוסטרליה הם לא אחידים; עם זאת, ישנן עדויות לאבות הקדמונים של המינים המודרניים החל מתקופת האוליגוקן המאוחרת. עופות עם היסטוריה גונדוונית כוללים את היענאים חסרי כושר התעופה (כדוגמת האמו), משפחת ה-Megapodiidae, וקבוצה גדולה של תוכים אנדמיים, מסדרת התוכאים. התוכים האוסטרליים מהווים שישית מהתוכים בתבל. הקוקברה הינו המין הגדול ביותר מתת סדרת Alcedines, הידוע בשל קריאותיו המזכירות צחוק רם ומהדהד של אדם.

בין ציפורי השיר של אוסטרליה נמנים ציפורים מהמשפחות: Maluridae, Petroicidae, Artamidae, Meliphagidae, Climacteridae, Menuridae, עדניים (Paradisaeidae, (Ptilonorhynchidae ו-Pardalotidae. מין ציפור גן העדן Ptilonorhynchus violaceus עוררה עניין בקרב פסיכולוגים אבולוציוניים: לציפור זו טקס חיזור מורכב שבו הזכר יוצר מקום ממולא עם פריטים כחולים וזוהרים, כדי לחזר אחר בנות זוג.

נקבה מהמין Callocephalon fimbriatum

מתיישבים חדשים יחסית מאירואסיה הם סנוניתיים, עפרוניים, קיכליים, תפרים (Cisticola), צופיתיים, וכמה עופות דורסים, כמו העיט האוסטרלי מחודד הזנב. כמה מיני עופות הובאו לאוסטרליה על ידי האדם: כמה כמו החוחית והירקון מתקיימים טוב יחד עם המינים האוסטרליים, בעוד שאחרים כדוגמת הזרזיר המצוי, השחרור, דרור הבית והמיינה המצויה (Acridotheres tristis), הם הרסניים לכמה מיני ציפורים מקומיות וכך פוגעים ביציבות המערכת האקולוגית הטבעית.

קוקברה, ציפור אנדמית לאזור אוסטרליה וניו זילנד

בסביבות 200 מינים של עופות ימיים חיים באזור החוף האוסטרלי, כולל מינים רבים של עופות ימיים נודדים. אוסטרליה היא בסוף הדרומי של מסלול הנדידה המזרח אסייתי-אוסטרלי של עופות מים נודדים, שמשתרע מהמזרח הרחוק של רוסיה ואלסקה דרך דרום מזרח אסיה לאוסטרליה וניו זילנד. כשני מיליון עופות נודדים במסלול זה לאוסטרליה ומאוסטרליה מדי שנה. אחד מעופות המים הגדולים הנפוצים ביותר באוסטרליה הוא השקנאי האוסטרלי (Pelecanus conspicillatus) שמצוי במרבית נתיבי המים באוסטרליה. הפינגווין הזוטר הוא מין הפינגווין היחיד שגדל ביבשת אוסטרליה.

דו-חיים וזוחלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלטאה הגדולה באוסטרליה-הPerentie
המין Limnodynastes dumerilii נפוץ במזרח אוסטרליה

לאוסטרליה ארבע משפחות של צפרדעים מקומיות וקרפדה אחת שהובאה לאוסטרליה מהמין קרפדת קנים (Bufo marinus). קרפדה זו הובאה לאוסטרליה ב-1935 בניסיון כושל לחיסול מזיקים ביבול קני סוכר. מאז הפכה הקרפדה למזיק הרסני והתפשטה ברחבי צפון אוסטרליה. נוסף להתחרותה באוכלי חרקים מקומיים על מזון, קרפדה זו מייצרת ארס שרעיל לפאונה המקומית ולבני אדם. משפחת ה-Myobatrachidae היא קבוצת הצפרדעים הגדולה ביותר של אוסטרליה, עם כ-120 מינים מ-21 סוגים. מין מפורסם ממשפחה זו הוא הצפרדע הצבעונית מהסוג Pseudophryne שנמצאת בסכנת הכחדה. הצפרדעים המשתייכות למשפחת האילניתיים, נפוצות באזורים גשומים בחופים הצפוניים והמזרחיים; יש 77 מינים אוסטרליים משלושה סוגים. 18 מינים משני סוגים של משפחת מיקרוהיליים (Microhylidae) מוגבלים ליערות הגשם. מין אחד ממשפחת הצפרדעים הדומיננטית בעולם, משפחת צפרדעים‏ - Rana daemeli - נפוץ רק ביערות הגשם בקווינסלנד. כמו במקומות אחרים בעולם, בשנים האחרונות חלה באוסטרליה ירידה תלולה באוכלוסיות הצפרדעים. על אף שהסיבות המלאות לירידה בגודל האוכלוסייה אינן ברורות, הירידה מיוחסת לפחות באופן חלקי למחלת הכיטרידיומיקוסיס שפוגעת בדו-חיים ונגרמת מפטרייה.

תנין הים, הזוחל הגדול בעולם

באוסטרליה חיים גם תניני מים מלוחים וגם תניני מים מתוקים. תניניי המים המלוחים, תניני הים, משתייכים למין החי הגדול ביותר של תנין; הם מגיעים לאורך של עד 7 מטרים ולמשקל של עד טון, הם יכולים להרוג בני אדם ולעתים הם אכן עושים זאת. הם חיים בחוף, בנהרות מים מתוקים ובביצות של אוסטרליה הצפונית, ומגודלים עבור עורם ובשרם. תניניי המים המתוקים מצויים רק באוסטרליה הצפונית ואינם נחשבים למסוכנים לבני אדם.

בחוף האוסטרלי מבקרים 6 מינים של צבי ים: Natator depressus, Chelonia mydas, Eretmochelys imbricata, Lepidochelys olivacea, Loggerhead Sea Turtle ו-Dermochelys coriacea; כולם מינים מוגנים במים האוסטרליים. ישנם 29 מינים של צבי מים מתוקים אוסטרליים מ-8 סוגים של משפחת נטויי צוואר (Chelidae). המין Carettochelys insculpta הוא החבר האוסטרלי היחידי במשפחתו. אוסטרליה ואנטארקטיקה הינן היבשות היחידות ללא מינים חיים של צבים יבשתיים.

חומט כחול לשון, החומט הגדול ביותר

אוסטרליה היא היבשת היחידה שבה נחשים ארסיים עולים במספרם על הנחשים הלא ארסיים. נחשי אוסטרליה משתייכים ל-7 משפחות. בין הנחשים הארסיים ביותר נמנים Oxyuranus microlepidotus, Psudocheirus peregrinus והמינים מהסוג Notechis המשתייכים למשפחת הפתניים. במשפחה זו שבה כ-200 מינים, 86 מינים מצויים באוסטרליה בלבד. 33 נחשי ים ממשפחת פתני הים (Hydrophiidae) חיים במים הצפוניים של אוסטרליה; רבים מהם ארסיים מאוד. שני מיני נחשי מים ממשפחת נחשי הנהרות (Acrochordidae) גם כן מצויים במי אוסטרליה. באוסטרליה רק 11 מינים ממשפחת הנחשים החשובה בעולם, הזעמניים; אף אחד מהם אינו אנדמי לאוסטרליה והם נחשבים לבאים חדשים יחסית מאסיה. ישנם 15 מינים ממשפחת החנקיים (Boidae), מהם 31 מיני נחשיליים (Typhlopidae) אוכלי חרקים.

באוסטרליה יש יותר לטאות מבכל מקום אחר בעולם, עם נציגים מ-5 משפחות. בכל היבשת האוסטרלית יש 114 מינים ב-18 סוגים של שממיות. הפיגופודיים היא משפחה של לטאות אנדמיות לאזור האוסטרלי; מתוך 34 מינים מ-8 סוגים, רק מין אחד אינו מצוי באוסטרליה. משפחת החרדונים מיוצגת על ידי 66 מינים ב-13 סוגים, כולל המינים Moloch horridus, Pogona vitticeps ו-Chlamydosaurus kingii. באוסטרליה 26 מינים ממשפחת הכוחיים, שם הם ידועים בדרך כלל כגואנות. הכוח האוסטרלי הגדול ביותר הוא Varanus giganteus שיכול להגיע לאורך של עד 2 מטרים. ישנם 389 מינים של חומטיים מ-38 סוגים, אשר מרכיבים כ-50% מכלל חברת הלטאות האוסטרליות.

דגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעלה מ-4,400 מינים של דגים חיים בנתיבי המים של אוסטרליה; מתוכם 90% אנדמיים. עקב חוסר יחסי בערוצי מים מתוקים, לאוסטרליה רק 170 מינים של דגי מים מתוקים. שתי משפחות של דגי מים מתוקים הן בעלות מקורות עתיקים: משפחת לשון גרמיים (Osteoglossidae) ומשפחת ריאתיים אוסטרליים (Ceratodontidae). דג הריאות האוסטרלי הוא המין הפרימיטיבי ביותר בין דגי הריאות והוא התפתח עוד בטרם היפרדותה של אוסטרליה מגונדוונה. אחד מדגי המים המתוקים הקטנים ביותר, שייחודי לדרום-מערב אוסטרליה המערבית, הוא המין Lepidogalaxias salamandroides שיכול לשרוד את התייבשות המזון בעונה היבשה על ידי חפירה בבוץ. משפחות אחרות שייתכן שמקורן הוא מגונדוונה כוללות את Retropinnidae, Galaxiidae, Aplochitonidae ו-Percichthyidae. חוץ ממיני דגי המים המתוקים העתיקים, ל-70% מדגי המים המתוקים של אוסטרליה קירבה למינים ימיים טרופיים מהאוקיינוס ההודי והאוקיינוס השקט שהסתגלו למים מתוקים. למרות זאת, ממצאי מאובנים מצביעים על כך שרבים ממינים אלו של דגי מים מתוקים הם עדיין עתיקים במקורם. בין מינים אלו נמנים הצמדאים (Petromyzontiformes), סרדיניים (Clupeidae), שפמיתיים (Plotosidae), דגי קשת (Melanotaeniidae) וכ-50 מינים ממשפחת ה-Eleotridae. שני מיני דגים מהסוג Glyphis שנמצאים בסכנת הכחדה מצויים בטריטוריה הצפונית.

מספר מיני דגי מים מתוקים אקזוטיים כגון Salmo trutta , Salvelinus fontinalis, טרוטת עין הקשת (Oncorhynchus mykiss), Salmo salar, Oncorhynchus tshawytscha, Perca, גמבוזיה וקרפיון מצוי הובאו לערוצי המים האוסטרליים. הגמבוזיה היא מין תוקפני במיוחד שנודע בהטרדה ובנשיכת סנפירים של דגים אחרים. היא קושרה לירידות והכחדות מקומיות של מספר מיני דגים קטנים מקומיים. לטרוטת עין הקשת שהובאה לאוסטרליה היו השפעות שליליות וחמורות על מספר מיני דגי רמה ועל מספר מיני בעלי חיים נוספים. הקרפיון גרם לירידה דרמטית בכמות עשבי המים ולרמות גבוהות של עכירות באופן קבוע בבקעת מורי-דרלינג שבדרום מערב אוסטרליה.

דרקון הים, Phyllopteryx taeniolatus, דג השייך למשפחת האבובוניים, המצוי במים סביב אוסטרליה הדרומית.

מרבית דגי אוסטרליה הם ימיים. בין הקבוצות מעוררות העניין נמנים המורניים (Muraenidae) והברקניים (Holocentridae), כמו גם תת-משפחת Syngnathinae וסוסוני הים (Hippocampus), שבהם הזכרים מדגירים את הביצים בכיס מיוחד. ישנם 80 מינים של דקרים במי אוסטרליה, בהם אחד מדגי הגרם הגדולים בעולם, Epinephelus lanceolatus, אשר גדל לאורך של 2.7 מטר ומשקלו עשוי להגיע עד ל-400 ק"ג. הצניניתיים (Carangidae), קבוצה של 50 מיני דגים, והלוטיניים (Lutjanidae) הם מינים פופולריים לדיג מסחרי. שונית המחסום הגדולה תומכת במגוון רב של דגי שונית קטנים ובינוניים, בהם פרפרוניים (Chaetodontidae), קיסריים (Pomacanthidae), קברנוניים (Gobiidae), אפוגוניים (Apogonidae), שפתניים (Labridae), נצרניים (Balistidae) ובתרניים (Acanthuridae). ישנם גם מספר דגים ארסיים, ביניהם אבנונים מגושמים (Synanceia verrucosa), דגים ממשפחת הנפוחיתיים (Tetraodontidae), וזהרוני הדור (Pterois volitans), לכל אלו ארס שיכול להרוג בני אדם. ישנם 11 מינים ארסיים של טריגוניים (Dasyatidae). הברקודות (המשתייכות לסוג Sphyraena) הם אחד מגדולי המינים של השונית. עם זאת אין לאכול דגי שונית גדולים מחשש להרעלת Ciguatera.

המין Orectolobus maculatus מגיע לאורך של 3.2 מטר.

כרישים חיים בכל סביבת החופים ובבתי גידול קשורים של חופי אוסטרליה. ישנם 166 מינים, כולל 30 מינים ממשפחת כרישיים (Carcharhinidae), 32 ממשפחת גלדניים (Scyliorhinidae), שישה ממשפחת זנבתניים (Orectolobidae), ו-40 ממשפחת קוצניים (Squalidae). יש שלושה מינים ממשפחת הטרודוניים (Heterodontidae). ב-2004 היו 12 תקיפות כרישים ללא התגרות באוסטרליה, שמהן שתיים היו קטלניות. רק שלושה מיני כרישים מהווים איום משמעותי לבני אדם: הכריש השורי (Carcharhinus leucas), הכריש הטיגריסי (Galeocerdo cuvier) והקרחה הלבנה (Carcharodon carcharias). כמה חופים פופולריים בקווינסלנד וניו סאות' ויילס מוגנים על ידי רשתות כרישים, שיטה שהצליחה להוריד את אוכלוסיית הכרישים המסוכנים, אך פגעה גם באוכלוסיות הכרישים שאינם מזיקים. הדיג המופרז של כרישים גם הוריד במידה ניכרת את מספר הכרישים במים האוסטרליים ומספר מינים נמצאים כיום בסכנת הכחדה. ב-1988 נמצא בחוף פרת' כריש Megachasma pelagios; מעט מאוד ידוע אודות מין זה, אך גילוי זה עשוי להצביע על קיומו של המין במים של חופי אוסטרליה.

חסרי חוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה טקסונומית מספר מוערך של מינים שתוארו מספר מוערך של כל מיני אוסטרליה
ספוגיים 1,416 ~3,500
צורבים 1,270 ~1,760
תולעים שטוחות 1,506 ~10,800
Acanthocephala 57 ~160
תולעים נימיות 2,060 30,000
רכיכות 9,336 ~12,250
תולעים טבעתיות 2,125 ~4,230
נושאי הציפורניים (Onychophora) 56 ~56
סרטנאים 6,426 ~9,500
עכבישניים 5,666 ~27,960
חרקים 58,532 ~83,860
קווצי עור 1,206 ~1,400
חסרי חוליות אחרים 2,929 ~7,230
מבוסס על: Williams et al. 2001 ‏(ISBN 0643067493 PDF)

מתוך כ-200 אלף מיני בעלי חיים באוסטרליה; בסביבות 96% הם חסרי חוליות. בעוד שההיקף המלא של מגוון חסרי החוליות אינו ברור, 90% מהחרקים ומהרכיכות מוערכים כאנדמיים. חסרי החוליות חולשים על נישות אקולוגיות רבות וחשובים בכל המערכות האקולוגיות כמפרקים, כמאביקים וכמקורות מזון. הקבוצה הגדולה ביותר של חסרי חוליות הם החרקים שכוללים 75% ממיני בעלי החיים הידועים של אוסטרליה. הסדרות המגוונות ביותר של חרקים הן סדרת החיפושיות, עם 28,200 מינים, סדרת הפרפראים עם 20,816 מינים ו-12,781 מינים של דבוראים. סדרת הזבובאים, שכוללת זבובים ויתושים, כוללת 7,786 מינים, סדרת הפשפשאים, שכוללת פשפשים וכנימות, כוללת 5,650 מינים; וישנם 2,827 מינים בסדרת החגבאים. [1] מינים שהובאו לאוסטרליה ומהווים איום משמעותי למינים המקומיים כוללים את הצרעה, הנמלה Solenopsis invicta, הנמלה Anoplolepis gracilipes ודבורות דבש פראיות שמתחרות עם הדבורים המקומיות.

ישנם 1,275 מינים ותתי מינים מתוארים של נמלים מאוסטרליה.

לאוסטליה מגוון רחב של עכבישניים, שכולל 135 מיני עכבישים שמוכרים דיים כדי להיות בעלי שמות מוכרים. יש מספר מינים ארסיים מאוד, ביניהם המינים הידועים לשמצה דר המשפך (Atrax robustus) ו-Latrodectus hasselti, שנשיכותיהם עשויות להיות קטלניות. ישנם אלפי מינים של אקריות וקרציות מסדרת Acarina. באוסטרליה נמצאים גם 8 מינים של פסאודו עקרבאים (Pseudoscorpionida) ותשעה מיני עקרבאים (Scorpiones).

בתת המחלקה דל זיפיות (Oligochaeta) משפחות רבות של תולעים מימיות אך רק שתי משפחות של תולעים יבשתיות מקומיות: Enchytraeidae ו-Megascolecidae. האחרונה מביניהן, כוללת את התולעת הגדולה בעולם, Megascolides australis שנמצאת רק בגיפסלנד שבוויקטוריה. תולעים אלו מגיעות באורכן ל-80 ס"מ בממוצע, אף שנמצאו פרטים באורך של עד 3.7 מטר.

Wolf spider.jpg

המשפחה Parastacidae כוללת 124 מיני סרטני נהרות מים מתוקים אוסטרליים. במשפחה זו נכלל סרטן הנהרות הקטן בעולם, Tenuibranchiurus glypticus, שאורכו לא עולה על 30 מ"מ, וסרטן הנהרות הגדול בעולם, Astacopsis gouldi, שאורכו נאמד בעד 76 ס"מ ומשקלו ב-4.5 ק"ג. סרטן הנהרות מהסוג Cherax כולל את המין C. destructor ובנוסף את מיני המשק C. tenuimanus ו-C. quadricarinatus. מינים מהסוג Engaeus גם כן מצויים באוסטרליה, אלו לא חיים לגמרי במים שכן הם מבלים את מרבית חייהם בשוחות. באוסטרליה 7 מיני סרטני מים מתוקים מהסוג Austrothelphusa. מינים אלו חיים בשוחות על יד גדות נתיבי מים, ויכולים לסתום אותן ולשרוד מספר שנים של בצורת.

שושנתן ארוך זרועות, Heteractis magnifica, בשונית המחסום הגדולה עם דג ליצן פרקולה מזויף, Amphiprion ocellaris

מגוון רב של חסרי חוליות ימיים מצויים במיי אוסטרליה, יחד עם שונית המחסום הגדולה שהיא מקור חשוב למגוון זה. במיי אוסטרליה חיים מגוון מינים הנמנים ממערכות שונות כגון ממערכת הספוגיים, ממערכת הצורבים (שכוללת מדוזות סוכך, אלמוגים, שושנות ים), ממערכת קווצי עור (שכוללת קיפודי ים, כוכבי ים, נחשוני ים ומלפפוני ים) וממערכת רכיכות. באזור אוסטרליה חיים גם חסרי חוליות ארסיים כגון המדוזה המרובעת Chironex fleckeri, מיני תמנון מהסוג Hapalochlaena ועשרה מינים השייכים למשפחת החרוטיים (Conidae), שיכולים לגרום לכשל בנשימה ולהיות קטלניים לבני אדם. כוכב הים Acanthaster planci מאכלס לרוב את השונית בצפיפויות נמוכות. עם זאת, תחת תנאים שעדיין אינם ברורים, הם עשויים להתרבות כדי להגיע לצפיפות אוכלוסייה שלא ניתנת לקיום כאשר אלמוגים נאכלים בקצב מהיר יותר מהקצב שהם יכולים להתרבות. תופעה זו מציבה בעיה חמורה בטיפול בשונית. קיימים מספר מינים בעייתים נוספים של חסרי חוליות, אשר יכולים להפוך בתי גידול ימיים לאזורי קרקע חולית וצחיחה בעקבות איסוף יתר של הטורפים שלהם. מינים מזיקים של חסרי חוליות שהובאו לאוסטרליה כוללים את המינים Musculista senhousia, Perna canaliculus, Mytilopsis sallei ו-Asterias amurensis, כל אלו דוחקים מינים מקומיים.

במים האוסטרליים סרטנים רבים שייחודיים במינם. המחלקה הידועה ביותר, שאליה שייכים כל מיני הסרטנים האכילים היא Malacostraca. המים החמימים של אוסטרליה הצפונית מהווים בית גידול למינים רבים של סרטנים מעשירי רגלאים (Decapoda). הסרטנוניים, שכוללים את הקפזרגלאים ושווי הרגל, מגוונים יותר במים הקרירים של אוסטרליה הדרומית. קבוצות ימיות פחות ידועות כוללות את המחלקות Remipedia, Cephalocarida, סרטנים מסננים, רגלסתיים וצדפונאים. אחד המינים המפורסמים הוא הסרטן Pseudocarcinus gigas, הסרטן השני בגודלו בעולם, המצוי במים עמוקים ושוקל עד 13 ק"ג, והמחשותניים האוסטרלים, כגון Panulirus cygnus, ששונים מלובסטרים אחרים בכך שהם חסרי צבתות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]