ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים/ארכיון3

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

להפוך אנרגיה למסה

האם באופן ניסיוני הצליחו להפוך אנרגיה למסה? כשאני אומר ניסיוני אני מתכוון שזו באמת מסה שנמדדה. 79.183.184.147 17:21, 8 בפברואר 2013 (IST)

ראה יצירת זוג. eman • שיחה • ♥ 17:25, 8 בפברואר 2013 (IST)

אפילו אני עשיתי את זה. עושים את זה המון בפיסיקה גרעינית. משה פרידמן - שיחה 22:41, 14 בפברואר 2013 (IST)

למה במגיבים תמיד יש מולקולה של חמצן O2

זה לא ייתכן שיהיה אטום בודד של חמצן? (תמיד כשרוצים לתאר איך חמצן מגיב עם משהו אחר שמים אותו כמולקולה ולא כאטום בודד) 109.253.228.156 18:50, 9 בפברואר 2013 (IST)

מתוך הערך חמצן: "החמצן...מופיע בצורתו הטבעית כמולקולת O2...שני אטומי החמצן שבמולקולה קשורים ביניהם בקשר קוולנטי כפול (O=O)." לא קיים מצב של מולקולת המורכבת מאטום חמצן בודד וכתיבת מולקולה כזו במשוואת תגובה תהיה חסרת משמעות ואף לא נכונה. IAmYoni - שיחה 19:38, 9 בפברואר 2013 (IST)

מציאת דף בארכיון

איך אני יכול למצוא דף ב"הכה את המומחה" שבו יש התייחסות לhttp://www.oocities.org/h2800h/illusion/how_can_be_true.gif? אני יודע בוודאות שהיה דף כזה אבל אני לא מצליח למצוא אותו. (וכן, אני יודע מה הפתרון).

אצירת אנרגיה במוליכי על

בכל החיפושים שלי לא הצלחתי להבין מהו הגבול שבו מוליך על מקורר אינו מסוגל לאצור עוד אנרגיה. לפי מה שהצלחתי להבין היעדר החיכוך של האלקטרונים בסליל של מוליך על מאפשר לאצור כמות גדולה מאוד כמעט אינסופית של אנרגיה בסליל, מדוע אם כך איננו רואים סוללות חשמליות על בסיס העיקרון הזה? תודה מראשRanpar - שיחה 08:34, 12 בפברואר 2013 (IST) 

כי זה יעלה אנרגיה להחזיק אותן כ"כ מקוררות? eman • שיחה • ♥ 11:13, 12 בפברואר 2013 (IST)

אנרגיה זניחה. קירור בהליום לא יקר יחסית וניתן לבודד כל מתקן ובוודאי מתקן גדול כך שהפסד הקירור יהיה קיים אך זניחRanpar - שיחה

למוליך על יש (צפיפות) זרם מירבי שהוא יכול לשאת. מעבר לזרם קריטי זה הוא חוזר להיות מוליך רגיל. לכן האנרגיה שיכולה להאגר סופית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רמות אנרגיה באטום

אני קצת מבין בקוונטים, אז אפשר לדבר "בשפה גבוהה".

1. האם במודלים העכשוויים יש קשר בין מרחק של אלקטרון מהגרעין לבין רמת האנרגיה? כלומר, האם המספר הקוונטי הראשי (n) הוא באמת גורם למרחק אמתי( הגדלת הרדיוס של האורביטל)? נניח אטום דמוי מימן.
2. האם הדרך הניסיונית למדוד את רמות האנרגיה זה על ידי פליטה? האם קיימת דרך נוספת?

1. בגדול כן. אתה יכול להסתכל על פונקציית הגל המלאה, ולראות שהתלות המשמעותית ביותר (האקספונציאלית) יורדת לאט יותר כאשר n גדל.

2. אני לא יודע האם מודדם ככה, אבל באופן עקרוני אפשר למדוד גם בעזרת מדידות מסה (כי אנרגית הקשר שלילית, אז המסה הכוללת קטנה). אפשר גם להשתמש באפקט הפוטואלקטרי כדי למדוד רמת אנרגיה בודדת. לא נראה לי שאלו דרכים מעשיות במיוחד. משה פרידמן - שיחה 22:39, 14 בפברואר 2013 (IST)

קומבינציה לינארית ותלות לינארית זה אותו דבר?

תודה. 79.176.3.165 19:57, 14 בפברואר 2013 (IST)

אם $v$ הוא צירוף לינארי של $v_{1},...,v_{n}$ אזי הוא תלוי לינארית ב-$v_{1},...,v_{n}$, או בניסוח שקול: $v,v_{1},...,v_{n}$ קבוצה תלויה לינארית. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:11, 14 בפברואר 2013 (IST)

ויקיפדיה:תבנית/אולם דיונים#פיזיקת החלקיקים

אני מזמין את הפיזיקאים וכל המתעניינים לדיון על תבנית חדשה שיצרתי, תבנית:פיזיקת החלקיקים. 11:41, 15 בפברואר 2013 (IST)

פיתוח ביטוי ללחץ בגז

כאן נמצא הפיתוח. השאלות שלי:

1. מדוע התנע הנמסר הוא 2mv ולא mv?
2. מה זה f בריבוע אדום?

תודה מראש. 109.67.174.182 16:38, 16 בפברואר 2013 (IST)

1. משום שהתנע (בכיוון x) לפני ההתנגשות בקיר הוא mv_x, ולאחריה mx_v-, כך שהתנע שנמסר לקיר הוא mv_x-(-)mv_x=2mv_x.
2. זו פונקציית ההתפלגות של החלקיקים במרחב האנרגיה (או התנע, או המהירות). אם המדובר בגז אידאלי, בשיווי משקל תרמי ולא יחסותי, זו התפלגות מקסוול בולצמן.

עוד דבר. כתוב במקום אחר $<v_{rel}>={\sqrt {2}}<v>$. כשמדובר במהירות יחסית ממוצעת בין המולקולות. אתם יודעים במקרה מדוע השורש 2 ומה זה v ו $v_{rel}$? 109.67.174.182 18:41, 16 בפברואר 2013 (IST)

Vrel זו המהירות היחסית (relative) של אטום אחד ביחס לאטום שני. באשר לשורש 2, הסבר נפנופי ידיים הוא שאם שני אטומים מתקרבים זה לזה וגודל המהירות של שניהם v, אז המהירות היחסית היא 2v; אם לעומת זאת הם נעים לאותו כיוון באותו גודל מהירות v, המהירות היחסית היא 0. במקרה אופייני יותר, שבו הם מתקרבים זה לזה "מהצד", כך שזווית הפגיעה בניהם היא 90 מעלות , המהירות היחסית היא שורש 2 כפול v. בברכה, 94.159.240.217 19:39, 16 בפברואר 2013 (IST)

הולכת חום

כאן הקטע שאני צריך להבין ויש לי שאלות:

1. מה זה NET CHANGE שאין אותו?
2. למה במעבר מהחם לקר נמסר יותר אנרגיה? ונסמר למי?
3. מה זה $\rho _{\pm },v_{\pm }$ האלא ולמה היחס ביניהם הוא כמצוין?
4. למה במצב יציב המכפלה שלהם הוא מה שכתוב בסוף?

תודה מראש! 109.67.174.182 19:44, 16 בפברואר 2013 (IST)

Inversion temperature

אני מנסה להבין את מהפשט: The inversion temperature in thermodynamics and cryogenics is the critical temperature below which a non-ideal gas (all gases in reality) that is expanding at constant enthalpy will experience a temperature decrease, and above which will experience a temperature increase.

אתם יכולים להסביר לי? זו טמפרטורה שמתחתיה הטמפרטורה יורדת? מה זה אומר? אני נותן לגז בטמפ' מעל לT הזה להתפשט והוא מתחמם ולאותו הגז בטמפ' נמוכה מהT הזה ואז הוא מתקרר? אני מבין נכון? 79.176.198.230 21:48, 17 בפברואר 2013 (IST)

אפקט ג'ול תומסון. 94.159.240.217 13:36, 18 בפברואר 2013 (IST)

קראתי. לא ברורה לי התשובה. מה זו טמפרטורת ההיפוך? האם כמו שאני מבין זו טמפרטורה מיוחדת בכך שאם אני מקרר את הגז עד לפחות ממנה אז הוא מתחיל להתקרר ברגע שאני נותן לו להתפשט? 79.176.196.236 19:25, 19 בפברואר 2013 (IST)

כן. 94.159.240.217 00:43, 20 בפברואר 2013 (IST)

אורביטלים, היברידיזציה

מכירים את השרטוט הזה ? אני לא לגמרי סגור מה אני רואה כאן.

התהליך הוא שיש לי 2 אלקטרונים במצב S1 (כלומר $n=1,l=0$) שהתקרבו אחד לשני לרמה שיש אינטראקציה ביניהם, נכון? עכשיו- מה זה הפיצול של $1\sigma ^{*},1\sigma$? למה נפתחו 2 רמות חדשות שאחת מהם היא מעל ה1S והשנייה מתחת? ולמה לזאת שמעל קוראים "אורביטל אנטי-קושר"? אשמח להסבר ברמה של סטודנט שלומד פיזיקה ומנסה להבין סימון של כימאים. 79.179.170.241 17:10, 18 בפברואר 2013 (IST)

מה שיש פה זה שני אטומים, כל אחד בעל אלקטרון אחד בקליפה S, שהתקרבו ויצרו אינטראקציה. לפני אינטראקציה יש שתי רמות זהות, ואחרי האינטראקציה יש גם שתי רמות, שמורכבות מהסכום של הישנות, ונמצאות אחת מעל השניה. הדיאגרמה הזאת קצת מטעה בהקשר הזה כי אין בו-זמנית ארבע רמות. לגבי השמות, אני מנחש שהתחתון נקרא קושר כי האנרגיה שלו נמוכה מזו של כל אחת מהרמות הבודדות, ולכן כאשר יש רק אלקטרון אחד בכל אטום מקורי אז הם שניהם יושבים באורביטל הקושר, והאנרגיה של המערכת נמוכה יותר והקשר יציב. אם יש 2 אלקטרונים בכל אחת מהרמות המקוריות, אז אחרי האינטראקציה הם ממלאים גם את הרמה הקושרת וגם את הלא קושרת, ואין רווח אנרגטי, ובעצם אין קשר והמערכת תתפרק חזרה לאטומים בודדים. כאמור, זה "ניחוש" מושכל. אולי מישהו שמכיר את הסימונים יותר טוב יוכל לאשר. ‏Setreset • שיחה 17:43, 18 בפברואר 2013 (IST)

כימיה, ספיחה

כאן שאלה ופתרונה. אתם יכולים להסביר מאיפה מוצאים את הרו הזה ומה הוא? ומאיפה מוצאים את הN? מה הם עשו? 79.179.170.241 11:15, 19 בפברואר 2013 (IST)

קוונטים

שאלה ופתרונה. אם אני מבין נכון, מה שהם אומרים זה שאם ניתן להתקרב עד אפס זה אומר שפונקציית הגל הספינית חיבת להיות אנטיסימטרית ולכן האורביטלית סימטרית, נכון?

אני רוצה להבין את הסימון. מה זה אלפה של 1 ומה זה בטה של 1? 109.66.32.246 15:10, 19 בפברואר 2013 (IST)

מד"ר- רשימה של פתורות

אני מחפש רשימה של מד"ר ידועות ופתרונם. עשיתי ממש מזמן קורס במ"דר ואני צריך את הפתרונות בשביל לבנות נסחאון לפיזיקה (כל מיני משוואת אויילר, משווה מדוייקת וכדו'). 109.66.127.221 21:02, 20 בפברואר 2013 (IST)

אפשר להתחיל מכאן: . ‏Setreset • שיחה 23:27, 20 בפברואר 2013 (IST)

חדוו"א פשוטה

תסתכלו כאן על השאלה ממבחן.

אני למדתי את הנושא לפני מספר שנים, אז פשוט שכחתי מה השיטה (וצריך להעביר שיעור שנפל עלי בהפתעה גמורה). תזכירו בקווים כללים, איך עושים את זה? זה תרגיל פשוט "קלסי" תפור לשיטה קבועה. 79.183.172.212 21:41, 21 בפברואר 2013 (IST)

גזור את המשוואה לפי x כאשר y היא פונקציה של x; תקבל $y'+e^{x-1}+({\frac {xy'}{y}}+\log(y))y^{x}=0$, שם אפשר להציב את הנקודה. עוזי ו. - שיחה 22:03, 21 בפברואר 2013 (IST)

תודה לך. אתה יכול להזכיר לי בבקשה איך גזרת את האיבר האחרון $y^{x}$? 79.183.172.212 22:09, 21 בפברואר 2013 (IST)

כותבים $y^{x}=e^{x\log(y)}$. עוזי ו. - שיחה 00:54, 22 בפברואר 2013 (IST)

שבר חלקי

אני צריך לפרק את הביטוי ${\frac {x^{2}-5x}{(x-3)(x-2)}}$ לשברים פשוטים. אני כותב ${\frac {x^{2}-5x}{(x-3)(x-2)}}={\frac {A}{x-3}}+{\frac {B}{x-2}}$. עושה מכנה משותף ומקבל משוואה לא פתירה: $x^{2}-5x=(x-2)A+(x-3)B$. המשוואה לא מסתדרת מבחינת חזקות של X. 79.176.170.176 12:42, 22 בפברואר 2013 (IST)

A=-3x+3, B=4x-2. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 13:05, 22 בפברואר 2013 (IST)

מסתבר שA וB זה לא קובעים. לפי מה ידעת למצוא אותם? 79.176.170.176 13:07, 22 בפברואר 2013 (IST)

you could also use A=-2x, B=3x. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 13:11, 22 בפברואר 2013 (IST)

פרט לניחוש, יש שיטה ריגורוזית למצוא אותם? 79.176.170.176 13:16, 22 בפברואר 2013 (IST)

פשוט מאוד. במקום A כתבי Ax+B, במקום B כתבי Cx+d. תתקבל מערכת של 3 משוואות ב-4 נעלמים בת אינסוף פתרונות. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 14:23, 22 בפברואר 2013 (IST)

תנסה לפתור פעם אחת בצורה ${\frac {x^{2}-5x}{(x-3)(x-2)}}={\frac {Ax+c}{x-3}}+{\frac {Bx}{x-2}}$ ופעם אחת בצורה ${\frac {x^{2}-5x}{(x-3)(x-2)}}={\frac {Ax}{x-3}}+{\frac {Bx+c}{x-2}}$, פתרתי רק לפי הראשון ויצאה לי אחת התשובות. אולי יש דרך יותר טבעית אבל זה מה שיצא לי. ‏cheshin61‏ • שיחה • י"ב באדר ה'תשע"ג • 14:29, 22 בפברואר 2013 (IST)

תודה, אתם אחלה גברים. 79.176.170.176 15:28, 22 בפברואר 2013 (IST)

מטעים אותך. לפני שאתה מפרק לשברים חלקיים, חלק את הפולינומים וחסר את המנה, כדי שמעלת המונה תהיה קטנה ממעלת המכנה. אחר-כך אפשר להציג כסכום של שברים חלקיים עם מקדמים קבועים. עוזי ו. - שיחה 16:18, 22 בפברואר 2013 (IST)

מצאת מקום חרפתי. ‏cheshin61‏ • שיחה • י"ז באדר ה'תשע"ג • 19:01, 26 בפברואר 2013 (IST)

מטוטלת כפולה, קירוב

אתם מבינים במקרה מה עשו פה? קודם כל, איך מוצאים את T2 במדויק? ושנית, איך עושים את הקירוב (של זוויות קטנות)? למה הביטוי עם הסינוסים קוסינוסים יצא 1? 79.183.173.4 13:48, 23 בפברואר 2013 (IST)

הסתברות מתייחסת לסטיית תקן סטיית תקן מתייחסת להסתברות, כמו שתוחלת מתייחסת אל...?

התשובה שאני מחפש אמורה לענות גם על שאלה מהכיוון ההפוך: הסתברות מתייחסת לתוחלת תוחלת מתייחסת להסתברות, כמו שסטיית תקן מתיחסת אל...? הנה חלופה שלישית: סטיית תקן מתייחסת לתוחלת, כמו שהסתברות מתייחסת אל...? 77.125.99.245 10:43, 25 בפברואר 2013 (IST)

פנגולין מלאי. הסתברות היא תכונה נקודתית (לכל מאורע יש הסתברות משלו), בעוד שסטיית תקן ותוחלת הן תכונות מספריות חד-ממדיות של משתנה מקרי. עוזי ו. - שיחה 10:48, 25 בפברואר 2013 (IST)

מתנצל על הבילבול: תיקנתי את השאלה. 77.125.99.245 11:07, 25 בפברואר 2013 (IST)

סטיית תקן מתייחסת להסתברות כמו שתוחלת מתייחסת להסתברות. אם מטרתך להבין משהו, אולי תנסח את הקושי במלים ברורות במקום לחפש אנלוגיות. עוזי ו. - שיחה 12:49, 25 בפברואר 2013 (IST)

טנזור אינרציה של דיסקה

איך אני מוצא טנזור התמד של דיסקה (עם צפיפות $\rho ={\frac {m}{\pi r^{2}}}$)?

אני בוחר את ציר הZ להיות ציר הסיבוב של הדיסקה ואת הדיסקה עצמה להיות במישור XY. אז עקרונית האיבר הראשון במטריצה הוא $I_{1}=\int \rho y^{2}dxdydz$. אבל טכנית אני לא מבין איך אני מבצע את החישוב. 79.183.217.121 20:30, 25 בפברואר 2013 (IST)

יעקוביאנים חשובים

איפה אשפר למצוא רשימה של יעקוביאנים ידועים (כל מיני גליליות, כדוריות, אליפטיות וכדו')? 79.183.217.121 22:20, 25 בפברואר 2013 (IST)

דל במערכות צירים שונות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מספר הפחמנים המינימלי בסוכר

בערך פחמימה היה כתוב עד לא מזמן כי "הסוכרים הקטנים ביותר הם הטריוזות". מחקתי משפט זה משום שהוא לא מדוייק לפי הבנתי:

• הגדרתו המרחיבה ביותר של הסוכר (או של הפחמימה) היא הגדרה התלויה בנוסחתו המולקולרית: C_nH_2nO_n. לפי הגדרה זו, הסוכר הקטן ביותר הוא בעל פחמן אחד בלבד ולא טריוזה בעלת שלושה פחמנים. סוכר זה הוא לא אחר מאשר הפורמאלדהיד או בשמו המוכר, הפורמלין. לחומר ישנה נוסחה מולקולרית של CH₂O.
• הגדרתו המצמצמת יותר של הסוכר (או של הפחמימה) דורשת נוסף על קיום הנוסחה המולקולרית, גם קיומה של קבוצת קרבוניל אלדהידית או קטונית וקיומה של קבוצת הידרוקסיל. גם לפי הגדרה זו, הסוכר הקטן ביותר הוא בעל שני פחמנים ולא טריוזה בעלת שלושה פחמנים. סוכר זה הוא הגליקולאלדהיד. לחומר ישנה נוסחה מולקולרית של C₂H₄O₂ והוא מכיל קבוצת קרבוניל אלדהידית וקבוצת הידרוקסיל.

כך או כך, המשפט לגבי הטריוזות אינו נכון. לכל היותר ניתן לומר שהקטוזות הקטנות ביותר הן הטריוזות, אך האלדוזות הקטנות ביותר יכולות להיות גם קטנות יותר.

האם אני צודק בכל המהלך הזה? אם לא, היכן הטעות? תודה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ט"ז באדר ה'תשע"ג • 22:47, 25 בפברואר 2013 (IST).

כמה קשה להיות מטריקה?

האם יש $2^{\aleph }$ מטריקות $\mathbb {R} ^{2}\rightarrow \mathbb {R}$?

כן: אתה יכול לבחור לכל נקודה מרחק מאפס, ולהגדיר $\ d(x,y)=d(x,0)+d(0,y)$. עוזי ו. - שיחה 20:50, 27 בפברואר 2013 (IST)

סוגרי פואסון

בתרגיל אחד מבקשים למצוא את "קצב זרימת האנרגיה למערכת" ובפתרון עושים ${\frac {\partial E}{\partial t}}=[E,H]$. אני לא מכיר את השימוש הזה בסוגרי פואסון. האם זה פועל ככה רק לE או לכל גודל לא שמור? 79.182.191.106 17:05, 27 בפברואר 2013 (IST)

ראה המילטוניאן#התפתחות המערכת בזמן. ‏Setreset • שיחה 17:23, 27 בפברואר 2013 (IST)

פיזור

נתון פוטנציאל מפזר $V(r)={\frac {\alpha }{r}},r<R$, כאשר אלפה חיובי (בתוך הכדור הפוט' אינסופי אם זה משנה) ואומרים "עבור $E<{\frac {\alpha }{R}}$ החלקיק אינו יכול להגיע למרחק $r<R$". אתם יכולים בבקשה להסביר לי את הטענה הזאת? 79.182.191.106 20:00, 27 בפברואר 2013 (IST)

פוטנציאל מפזר נובע מכוח דוחה. מכיוון שהכוח גדל ככל שמתקרבים למרכז, חלקיק צריך יותר אנרגיה קינטית התחלתית כדי להתגבר על הכוח הזה. הרדיוס הכי קרוב שהוא יוכל להגיע תלוי באנרגיה הקינטית שלו, כמו שכתוב. הרדיוס הכי קרוב הוא כאשר כל האנרגיה קינטית הפכה לאנרגיה פוטנציאלית. ‏Setreset • שיחה 06:06, 28 בפברואר 2013 (IST)

תודה. בהמשך גם אומרים שהרדיוס המתאים לנקודת ש"מ הוא כזה שמקיים ${\frac {l^{2}}{mr^{2}}}-{\frac {\alpha }{r}}=0$. האיבר הראשון הוא פוטנציאל צנטריפוגלי אם אני רואה נכון. אז למה הזה נותן לי את הr שמתאים לתנועה מעגלית? 79.182.191.106 13:00, 28 בפברואר 2013 (IST)

כי זה שיווי משקל רק במערכת המסתובבת, כלומר במערכת אינרציאלית זה תנועה מעגלית. eman • שיחה • ♥ 20:10, 28 בפברואר 2013 (IST)

בעיית קפלר

גרף מפורסם

באותו גרף מפורסם של פוט' אפקטיבי כפונקציה של מרחק- מה המשמעות של החלק השלילי(מתחת לV=0)? אנרגיה שלילית?

למה במקרה של פוט' חיובי (כלומר $+{\frac {1}{r}}$) רק E חיובי הוא פיזיקלי? 79.182.191.106 17:02, 28 בפברואר 2013 (IST)

מה שחשוב לזכור בכל הגרפים האלה שהאנרגיה הקינטית לא יכולה להיות שלילית (בניגוד לפוטנציאל, שבלאו הכי מוגדר על כי קבוע שאפשר להוסיף לו).

כשהאנרגיה הכוללת ידועה, אפשר לדעת בכל נקודה מה האנרגיה הקינטית (הרדיאלית), כי היא ההפרש בין האנרגיה הכוללת לפוטנציאלית (האפקטיבית). וזה גם קובע מה התחומים בו הגוף יכול להיות. אסור לו להיות במקום בו האנרגיה הקינטית הרדיאלית שלילית!

ובפרט אין שום מצב בו האנרגיה הכוללת נמוכה ממינימום האנרגיה הפוטנציאלית האפקטיבית, כי אז אין שום מקום שבו הוא יכול להיות.

עבור פוטנציאל חיובי, המינימום של האנרגיה הפוטנציאלית הוא אפס, והוא באינסוף, לכן אי אפשר לרדת מאפס. עבור פוטנציאל שלילי המינימום הוא יותר נמוך. אבל אז יש הבדל בין מקרים עם E כוללת חיובית, שאז הגוף יכול להגיע לאינסוף (והמסלול הוא פתוח), לבין מקרים עם E כוללת שלילית, שאז יש מרחק מקסימלי אליו הגוף יכול להגיע, והמסלול סגור. eman • שיחה • ♥ 18:13, 28 בפברואר 2013 (IST)

מה מבדיל בין הקו שמעל לאפס (מסלול פתוח) לזה משתחת לאפס(מסלול סגור) ? מה שלילי אם לא הE קינטית? ומה גורם לכך שאנרגיה מסוימת תוביל למסלול סגור וגבוהה ממנה למסלול פתוח? 79.182.191.106 20:46, 28 בפברואר 2013 (IST)

מה ששלילי זה האנרגיה הכוללת, שהיא הסכום של הקינטית והפוטנציאלית. אבל מכיוון שלאנרגיה הפוטנציאלית אפשר להוסיף קבוע שרירותי, גם לאנרגיה הכוללת נוסף הקבוע הזה.

בכל מקרה, אם האנרגיה הקינטית הכוללת שווה למינימום האפשרי (הנקודה הסגולה), אז הגוף חייב להיות בנקודת שיווי המשקל (כאמור זו נקודת שיווי משקל רק במערכת המסתובבת, אבל כדאי לחשוב על זה באמת כנקודת שו"מ). אם נגדיל קצת את האנרגיה (המסלול הכחול) תהיה אנרגיה שתספיק למסלול שבו הגוף יוכל קצת להתקרב לכוכב (אבל לא יותר מדי), וקצת להתרחק ממנו (אבל גם לא יותר מדי). אם נגדיל עוד יותר את האנרגיה (למה שאנחנו קוראים אפס, אבל כאמור זו קביעה שרירותית), תהיה לגוף אנרגיה שמספיקה להתרחק למרחק אינסופי מהכוכב. אבל ככל שהוא שואף לאינסוף, המהירות שואפת לאפס. ובמסלול עם אנרגיה עוד יורת גדולה, הוא בורח, ואפילו כשהוא מאוד רחוק עדיין יש לו מהירות, והוא ייברח לחלוטין. eman • שיחה • ♥ 21:47, 28 בפברואר 2013 (IST)

מכניקה אנליטית, שאלת הבנה

שאלה ממבחן פה. את 2 הסעיפים האחרונים נתנו ללא הסבר.

אז אני לא מבין למה זה. המוד הראשון (זה בו הכוח הוא 0) זה מוד סימטרי וזה הגיוני. אבל למה 2 האחרים זה מה שכתוב?

מה המשמעות של "קואורדינטות עצמיות האלא"? למה הלגרנג'יאן הוא מה שיצא( אני מניח שזה אומר שמשהו אלכסוני, אבל לא ברור לי מה בדיוק)? 79.180.208.197 18:37, 1 במרץ 2013 (IST)

פיזיקה/גאומטריה

יש כאן איזו טענה שלא מוכיחים אלא פשוט נותנים בפתרון. אני לא מבין למה הזווית פסי היא ארקטנגנס של 2ab. אתם מבינים? 79.180.208.197 21:02, 1 במרץ 2013 (IST)

תמצא את שיפוע הפרבולואיד בנקודת ההשקה ומכאן זה גיאומטריה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 09:11, 2 במרץ 2013 (IST)

אני יודע שזה גאומטריה. אני פשוט לא יודע איך פותרים את התרגיל(כלומר איך מוצאים את היחס הזה משיקולים גאומטריים).79.180.208.197 10:57, 2 במרץ 2013 (IST)

פונקציית יעקובי

במכניקה אנליטית מהי פונקציית יעקובי? 79.180.208.197 21:54, 1 במרץ 2013 (IST)

האם אתה מתכוון לפונקציה אליפטית ? עיין שם קודם, אם כי יש כמה שגיאות שם, תוצאה של תירגום לא נכון כנראה, ולכן עדיף שתיגש היישר לערך האנגלי. בנצי - שיחה 18:53, 2 במרץ 2013 (IST)

פונקצית יעקובי היא ההמילטוניאן, אך המשתנים שלה הם המקום והמהירות, ולא המקום והתנע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נכון, אבל לא רק היא נקראת כך על שמו. לכן, הפניתי לשואל שאלת הבהרה לכוונתו. בנצי - שיחה 02:45, 3 במרץ 2013 (IST)

כדאי לסמן את החלק השגוי בערך פונקציה אליפטית. 80.230.27.174 03:30, 3 במרץ 2013 (IST)

בנושא טור ההופכיים של המספרים הראשוניים

מה קורה אם בונים ממנו טור רק מהאינדקסים הראשונים, כלומר: שליש (אינדקס 2) + חמישית (אינדקס 3) + ... אינטאטיבית זה מתבדר לאינסוף, ושווה לתטא של לן(לן(לן(n))). ואם עושים את זה שוב לטור שמתקבל גם הוא מתבדר ללן(לן(לן(לן(n)))) וכו'. האם זה נכון או שהאינטואציה מטעה במקרה הזה. 22:47, 9 במרץ 2013 (IST)

משפט המספרים הראשוניים נותן קירוב די מדוייק של $p_{n}\approx n\log(n)$ כאשר $p_{n}$ הוא הראשוני ה-n-י. הקירוב הזה מספיק לצורך החישובים שאתה מציע. עוזי ו. - שיחה 00:25, 10 במרץ 2013 (IST)

לא ממש הבנתי איך אני מסיק מזה לגבי מה שכתבתי. בכל מקרה האם מה שכתבתי אכן נכון? 00:57, 10 במרץ 2013 (IST)

עד כמה שהבנתי, אתה שואל על התכנסות הטור $\sum _{n=1}^{\infty }{\frac {1}{p_{p_{n}}}}$. מכיוון ש-$\ p_{n}\sim n\log(n)$, $\ p_{p_{n}}\sim (n\log(n))\log(n\log(n))\sim n\log ^{2}(n)$, והרי הטור $\sum _{n=1}^{\infty }{\frac {1}{n\log ^{2}(n)}}$ מתכנס (למשל לפי מבחן העיבוי). לכן גם הטור שלך מתכנס. עוזי ו. - שיחה 16:12, 10 במרץ 2013 (IST)

איך עובד זיכרון של מחשב?

קראתי את הערך לגבי זיכרון, אבל אני עדיין לא מצליח להבין איך מוטמע מידע בתוך משהו פיזי. איך "נחרט" הזיכרון, ומהו השינוי הפיזי שמתרחש בעקבותיו. אשמח להסבר. תודה, אביעד‏ • שיחה 15:58, 10 במרץ 2013 (IST)

לי לא מובן מה לך לא מובן. האם אתה מבין כי חריטת כתובת על אבן מטמיעה מידע על האבן? אם זה מובן לך כשזה על אבן, ועל דף נייר, אז למה שזה לא יובן לך כשזה על פס מגנטי? כל ההבדל בין כתיבה על נייר לבין כתיבה על מגנט הוא רק בשפה. אם מובן לך שאפשר לחרוט מידע בעברית, ובאנגלית, אז למה שלא יובן לך שאפשר לחרוט מידע בשפת מחשב מגנטית? אלא מה, יכול להיות שאתה רוצה להכיר יותר את שפת המחשב המגנטית. ובכן בשביל זה צריך להכיר את מבנה המגנט. מכיר? סמי20 - שיחה 02:13, 12 במרץ 2013 (IST)

לא מספיק מסתבר... אביעד‏ • שיחה 23:52, 30 במרץ 2013 (IDT)

פיתרון משוואת גלים במיתר משחורר

נתנו לי תנאי התחלה ושפה ומבקשים למצוא את הפונקציה שמקיימת את משוואת הגלים. הפיתרון שלי פה. לפי מה אני מוצא את A?

79.182.172.185 11:15, 15 במרץ 2013 (IST)

פונקציית דלתה

אני צריך לכתוב ביטוי ל$\int \limits _{a}^{b}{f(x)\delta \left(g(x)\right)}dx$, כאשר ידוע שפונקציה g מתאפסת בנקודת x_j. התוצאה שמשום מה רושמים בספר היא $\Sigma _{i}{\frac {f(x_{i})}{|g'(x_{i})|}}$. אתם יכולים להסביר מהיכן זה מגיע? 79.182.172.185 17:13, 15 במרץ 2013 (IST)

קרא את הערך פונקציית דלתא של דיראק. כתבתי שם ממזמן הוכחה לנוסחה הנ"ל. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:21, 15 במרץ 2013 (IST)

פונקציית דלתה

האם אפשר לעשות ככה: $\delta (x^{2}-\pi ^{2})=\delta (x-\pi )\delta (x+\pi )$? איך פועל אינטגרל על 2 פונקציות דלתה $\int f(x)\delta (x-a)\delta (x-b)$ ? 79.182.172.185 19:24, 15 במרץ 2013 (IST)

לא. אי אפשר. הביטוי שכתבת מתאפס באופן זהותי. פשוט צריך לרות ביאזה נקודות הארגומנט של הפונקציה מתאפס, ולעשות חיבור של פונקציות דלתא מתאימות. eman • שיחה • ♥ 19:47, 15 במרץ 2013 (IST)

לחלוטין לא מדויק - אינני זוכר במדויק, אך יש לכפול/לחלק בנגזרת הפנימית של הארגומנט (ולהציב את השורש כמובן). זהירות.. ירון • שיחה 19:19, 13 באפריל 2013 (IDT)

משוואת אוילר, מכניקת גוף קשיח

פיזיקאים נכבדים, יש לי 2 סטים של "משוואות אוילר" שאני מנסה להבין מה כל אחד מהם אומר. קודם כל יש את:

${\begin{aligned}I_{1}{\dot {\omega }}_{1}+(I_{3}-I_{2})\omega _{2}\omega _{3}&=M_{1}\\I_{2}{\dot {\omega }}_{2}+(I_{1}-I_{3})\omega _{3}\omega _{1}&=M_{2}\\I_{3}{\dot {\omega }}_{3}+(I_{2}-I_{1})\omega _{1}\omega _{2}&=M_{3}\end{aligned}}$

מתוך הערך מכניקה של גוף קשיח. שנית יש לי את הסט:

${\vec {\Omega }}=\left({\begin{array}{c}\Omega _{1}\\\Omega _{2}\\\Omega _{3}\end{array}}\right)=\left({\begin{array}{c}{\dot {\phi }}\sin \theta \sin \psi +{\dot {\theta }}\cos \psi \\{\dot {\phi }}\sin \theta \sin \psi -{\dot {\theta }}\sin \psi \\{\dot {\phi }}\cos \theta +{\dot {\psi }}\end{array}}\right)$

כאשר טטה זו נוטציה, פסי זו פרצסיה ופי זו רוטציה.

אני לא מבין עד הסוף מה אני רואה במשוואת. האם $\Omega _{i}$ זה במערכת הגוף או במעבדה? האם $\omega _{i}$ זה במערכת הגוף או מעבדה? מהוא N (מומנט ש... ?). האם ישנו קשר בין טטה, פי ופסי לבין לבין אומגות קטנות? האם יש קשר בין אומגות גדולות לקטנות? Corvus,(שיחה) 16:00, 16 במרץ 2013 (IST)

כוכבים בצבע שחור

האם יש כוכבים (לא פלנטות) שפולטים קרינה בתדרים שאדם לא רואה? כלומר כוכב אולטרה סגול או כוכב אינפא אדום? ולא צהוב אדום וכדו'? 79.182.172.185 20:52, 18 במרץ 2013 (IST)

הכוכבים פולטים בספקטרום רציף של אורכי גל, פחות או יותר לפי קרינת גוף שחור. לכן גם אם שיא הקרינה יהיה באורך חל שמחוץ לטווח האור הנראה, עדין תהיה מספיק קרינה בתחום הנראה. בטוח אם השיא הוא בתחום האולטרא-סגול. eman • שיחה • ♥ 23:54, 18 במרץ 2013 (IST)

האם החוק השני של תרמודינמיקה מתקיים תמיד?

לפי הגדרת חוק טבע, חוק חייב להתקיים תמיד. כמו שהבנתי יש מערכות שסותרות את החוק השני. האם זה אומר שהחוק השני של תרמו הוא אינו חוק טבע? 79.181.179.240 23:28, 18 במרץ 2013 (IST)

לא. אין מערכות כאלה. יש מערכות שבהן האנטרופיה יורדת, אבל הן לא סגורות, וירידת האנטרופיה בהן גורמת לעליה באנטרופיה במקום אחר, שהיא גדולה לפחות כמו הירידה בהן. eman • שיחה • ♥ 23:46, 18 במרץ 2013 (IST)

ומבלי לגרוע מהאמור לעיל, החוק השני של התרמודינמיקה הוא לא חוק טבע במובן הפשוט של המילה. זה בסך הכל אומר במילים פשוטות שמערכת תמצא תמיד במצב המסתבר ביותר שלה, כי מבחינת האפשרויות הקיימות לחלוטין בלתי סביר אחרת. זה בערך כמו להגיד שברגע זה ישנים לפחות מליון אנשים ברחבי העולם. זה נכון, ואני מוכן להתחייב על כך, למרות שלא מדובר ב"חוק טבע".משה פרידמן - שיחה 13:02, 19 במרץ 2013 (IST)

Gradient descent לצורך פתרון מערכת משוואות לינאריות

אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי איך הגיעו לנוסחה של הגרדיאנט שמופיעה ב-en:Steepest_descent#Solution of a linear system. אני מבין שזה מקביל לגזירה רגילה, אבל איך הגיעו ל-Transpose דווקא. תודה, 109.160.132.43 16:16, 20 במרץ 2013 (IST)

גוזרים שם את $F(x)=\|Ax-b\|^{2}=(Ax-b)^{T}(Ax-b)$. עוזי ו. - שיחה 16:57, 20 במרץ 2013 (IST)

תודה. האם גודל הווקטור לא אמור להיות בריבוע? תוכל אולי לפרט יותר לגבי אופן הגזירה? אני לא כ"כ רגיל לגזירה של פונקציה של וקטורים ומטריצות. 109.160.132.43 17:19, 20 במרץ 2013 (IST)

תיקנתי. הנגזרת של פונקציה כמה משתנים היא וקטור, ועקרונית צריך לחשב כל רכיב שלו בנפרד. מתברר שהנגזרת של $b^{T}x=x^{T}b$ היא הוקטור $\ b$, והנזרת של $x^{T}Bx$ היא $(B+B^{T})x$. עוזי ו. - שיחה 19:14, 20 במרץ 2013 (IST)

מטוטלת מתמטית

מה הכוח בכיוון Y הפועל על מטוטלת מתמטית? חוט באורך l, זווית בין אנך לחוט היא טטה. בספר רושמים $F_{y}=m{\dot {\theta }}^{2}lcos\theta$ למה זה קוסינוס אני יכול להבין, אבל כל היתר לא. 79.182.198.242 20:41, 22 במרץ 2013 (IST)

זה רק רכיב Y של הכוח הצנטריפוגלי. ‏Setreset • שיחה 20:58, 22 במרץ 2013 (IST)

טנזור התמד של תיבה

לדעתי עליתי על טעות בטבלה (מופיע ככה גם באנגלית) אבל אני רוצה לוודא. כתוב בטבלה באיבר I3 שהוא תלוי H. אני בטוח ב90% שזו טעות כי עושים באיבר Izz אינטגרל על x^2+y^2. תענו לי אם אני טועה. 79.182.198.242 19:58, 23 במרץ 2013 (IST)

הכוונה שם ש-h הוא בכיוון y ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 20:49, 23 במרץ 2013 (IST)

גובה בכיוון Y? זה קצת לא קונבנציונלי הייתי אומר. 79.182.198.242 20:54, 23 במרץ 2013 (IST)

זה גם מקובל ש-X-Y הם במישור הדף, כלומר הרוחב והגובה ו-Z מציין את כיוון העומק. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 20:59, 23 במרץ 2013 (IST)

מטוטלת

אני מנסה לכתוב סימולציה של תנועה מטוטלת, לא ע"י פתירה נומרית של משוואת התנועה, אלא ע"י ניתוח הכוחות הפועלים על המטוטלת: כבידה ומתיחות. בכל טיק של הסימולציה וקטור הכבידה [0,9.8] מוכפל במטריצת הסיבוב המתאימה כך שהוא מפורק לרכיב בכיוון החוט, ורכיב משיק לו. הרכיב בכיוון החוט מושווה לאפס בגלל המתיחות. אח"כ וקטור הכבידה מסובב חזרה למערכת הצירים הרגילה, ומשנים את התאוצה והמהירות בהתאם. הענין הוא שכרגע לא מתקבלת תנועה אופיינית למטוטלת. האם אני צריך להתחשב איכשהו גם בכוח הצנטריפטלי\צנטריפוגלי? תודה, 109.160.152.227 15:59, 24 במרץ 2013 (IST)

לא. תניח שיש לך רק שני מימדים אז המטוטלת לא תסתובב כך שאין שום כוח צטריפוגלי. תבדוק שחישוב המהירות נכון. -יונה בנדלאק - שיחה 18:46, 24 במרץ 2013 (IST)

תודה. באופן כללי סכמת הפעולות שתיארתי נראית לך נכונה? האם בכלל נכון לומר שרכיב הכבידה בכיוון ההפוך לכיוון החוט מאוזן עם המתיחות? לכאורה אם זה היה כך לא היה כוח מרכזי, ולא היתה תנועה מעגלית. 109.160.152.227 21:53, 24 במרץ 2013 (IST)

המתיחות של החוט היא הכוח המרכזי (צנטריפטלי). ‏Setreset • שיחה 10:02, 25 במרץ 2013 (IST)

לא בדיוק. זו המתיחות של החוט בקיזוז הרכיב הרדיאלי של הכבידה. eman • שיחה • ♥ 13:08, 25 במרץ 2013 (IST)

אכן. ‏Setreset • שיחה 13:33, 25 במרץ 2013 (IST)

תודה לכם. 109.160.152.227 18:49, 26 במרץ 2013 (IST)

קוונטים וטמפרטורה

למה ישנו קשר בין טמפרטורה של החומר לבין מצבים קוונטים של האלקטרונים שלו? נגיד רמת פרמי מוגדרת לפי מצב אלקטרונים באפס המוחלט שבו האלקטרונים מאכלסים את המצבים הנמוכים ביותר. למה טמפרטורה (תנועה אקראית של חלקיקי חומר) איכשהו קשורה לרמות אנרגיה באטום? 109.65.200.112 12:07, 27 במרץ 2013 (IST)

באפס המוחלט האלקטרונים נמצאים במצב היסוד. אם נעלה את הטמפרטורה בהדרגה, נעשה זאת ע"י מעבר של חום מהסביבה אל מערכת האלקטרונים. מעבר חום הוא מעבר אנרגיה. מעבר האנרגיה מתבטא בכך שהאלקטרונים נמצאים במצב יותר אנרגטי, שהוא בהכרח מצב קוונטי שונה מזה שהיו בו בטמפרטורה אפס. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

טמפרטורה היא מדד ל"כמות תנועה" של האטומים. למה שהיא בכלל תהיה קשורה לרמות אנרגיה של אלקטרונים? 109.65.200.112 16:09, 27 במרץ 2013 (IST)

כבר השיב לך קודמי. טמפ' גבוהה יותר >> מהירות ממוצעת (ליתר דיוק, מהירות rms) גבוהה יותר >> אנרגיה קינטית ממוצעת גבוהה יותר >> מצב קוונטי ורמת אנרגיה גבוהים יותר. בנצי - שיחה 16:20, 27 במרץ 2013 (IST)

הבעיה היא החץ האחרון. מה הקשר בין אנרגיה קינטית של האטום (עד כמה מהר הוא נע) לבין רמת אנרגיה שלו (עד כמה הוא מעורר)? 109.65.200.112 16:27, 27 במרץ 2013 (IST)

בתגובה האחרונה יש ערבוב בין שני סוגי אנרגיה שונים. אנרגיה קינטית של האטום היא מצב קוונטי של תנועת האטום כולו. לעומת זאת רמת האנרגיה בתוכו, או כמה הוא מעורר, מתייחס לאלקטרונים שלו, וברמה גבוהה יותר המהירות הממוצעת של האלקטרונים גדולה יותר. ‏Setreset • שיחה 16:38, 27 במרץ 2013 (IST)

סליחה שאני מתעקש, אבל אני באמת לא מבין מה הקשר בין השניים. ניקח קבוצת אוטמי מימן שבו כל האטומים נעים במהירות 50 קמ"ש בממוצע. למה זה ישפיע איכשהו על הרמה האנרגטית של אטומים? תנועה מרחבית היא דרגת חופש שונה מעירור של האלקטרון. האלקטרון במודל פשוט "עולה לרדיוס גדול יותר". למה שהאצה מרחבית של האטום כולו תרגום לאלקטרון שלו להגדיל את הרדיוס? אני אפילו חושב שזה מרחבים שונים (מרחב המיקום בreal space ומרחב הילברט פנימי שהוא רמת אנרגיה).

באו ננסה גישה אחרת- מה הבעיה שיהיה גז במהירות גובהה ושכל האטומים שלו ברמת יסוד, או גז אחר שכל האטומים שלו נעים במהירות ממש נמוכה (קרובה לאפס) אבל כולם מעוררים? 109.65.200.112 16:54, 27 במרץ 2013 (IST)

בתגובה שלי למעלה ניסיתי להסביר שבאמת אין קשר, ומדובר בשני דברים שונים. אם כל האטומים מעוררים אז הטמפרטורה תהיה גבוהה לא בגלל שהאטומים נעים מהר אלא כי האלקטרונים שבתוכם נעים מהר. לעומת זאת אם האטומים נעים מהר (באופן אקראי) והם לא מעוררים, גם כן תהיה טמפרטורה גבוהה, אפילו שכל האטומים במצב היסוד. ‏Setreset • שיחה 17:46, 27 במרץ 2013 (IST)

כלומר, אתה רוצה להגיד שיש 2 סוגי טמפרטורות? אחת היא תנועה אקראית של חלקיקים ושנייה היא עירור בתוך החלקיקים? 109.65.200.112 21:48, 27 במרץ 2013 (IST)

בעקרון היה אפשר לחשוב על דבר כזה, אבל מה שקורה כשיש הפרשי טמפרטורות בין חלקים שונים של מערכת, הם נוטים להשתוות. כלומר התנועה של האטומים תגרום בסופו של דבר לתנועה גם בתוך האטומים. הארגיה תעבור מאנרגיה של כל האטומים לאנרגיה בתוך האטומים. eman • שיחה • ♥ 00:49, 28 במרץ 2013 (IST)

ראה גם בטמפרטורה#הטמפרטורה במכניקה הסטטיסטית ובהתפלגות בולצמן. eman • שיחה • ♥ 00:51, 28 במרץ 2013 (IST)

שאלה על מציאת פתרונות במשוואה ממעלה חמישית

כמדומני שלמדתי שלפי מספר המעלות כך מספר הפתרונות, האם זה נכון? אם כן, אז אני לא מבין איך למצוא חמש פתרונות בתרגיל הבא. אני מצאתי הרבה פחות. נתון התרגיל הבא: $5t^{4}-125t^{5}$ כדי למצוא את הפיתרון ראשית כל יש לייצר משוואה (שלב 1): $5t^{4}-125t^{5}=0$ (שלב 2) לאחר מכן יש להוציא משותפים מחוץ לסוגריים (אגב, איך נקראת פעולה זו?) כדלהלן: $5t^{4}(1-25t)=0$ לאחר מכן מציבים במקום הנעלם את הספרה 0, ואנו מקבלים שאחת מהתוצאות היא 0, כלומר $x_{1}=0$ מכאן והלאה אשמח לקבל הדרכה...95.35.132.3 19:37, 28 במרץ 2013 (IST)

הפעולה הראשונה שעשית נקראת הוצאת גורם משותף. הפעולה הבאה היא לא הצבת אפס, אלא מציאת ערך אותו נציב בנעלם ונקבל אפס. קל לראות שאם נציב $t=0$ נאפס את המשוואה. כיוון שהאיבר שהוצאת כגורם משותף הוא ממעלה רביעית תקבל כי 0 הוא שורש מריבוי 4 של המשוואה ונותר למצוא עוד שורה אחד. כיוון ש-0 כפול 0 נותן אפס נדרוש $1-25t=0$ ונקבל שורש חמישי $t={\frac {1}{25}}$ ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 19:46, 28 במרץ 2013 (IST)

מעלת הפולינום שווה למספר הפתרונות *עם ריבוי*. במשוואה $5t^{4}-125t^{5}=0$, הריבוי של הפתרון t=0 הוא 4 (משום שהפולינום באגף שמאל מתחלק ב-$t^{4}$). תוכל לפרט לגבי מה שאתה קורא לו שלב 1? באיזה הקשר נתון ביטוי אלגברי ועל התלמיד "לייצר משוואה"? עוזי ו. - שיחה 20:32, 28 במרץ 2013 (IST)

שלום גיל, האם ניתן להבין מדבריך שיש רק שני פתרונות? אגב, גם אני 'מצאתי' שהפיתרון השני הוא $t={\frac {1}{25}}$ אך זה היה נראה לי רחוק מדי מלהיות פיתרון כך שאפילו לא ניסיתי לכתוב אותו כאן בשאלה. עכשיו שאני מסתכל בתשובות, מתברר שככה"נ לא טעיתי בכך... בספר יש אך ורק שלושה פתרונות (בניגוד לכלל הנ"ל המוזכר בריש דבריי) ואלו הם: $1)t_{1}=0~~~~~~~~2)t_{2}=5~~~~~~~3)t_{3}=-5$ 46.210.90.66 20:41, 28 במרץ 2013 (IST)

שלום עוזי, הצגתי את הדברים כפי שהם כתובים בספר. בספר לא נתונה משוואה (אלא 'צד אחד' בלבד), אך עם זאת מבקשים ממך שתמצא את הנעלמים. לשם כך צריך 'ליצור' משוואה, כלומר לסמן = ולהוסיף 0 בצד השני. אגב, לא הבנתי לגמרי את המשפט מעלת הפולינום שווה למספר הפתרונות - עם ריבוי. כלומר את כל המשפט הבנתי אבל לא את ההקשר של שתי המילים האחרונות.46.210.85.98 20:47, 28 במרץ 2013 (IST)

המושג ריבוי משמעותו "המעלה" של השורש, תראה שכאשר הוצאת מחוץ לסוגריים t היה ממעלה רביעית, כלומר השורש $t=0$ הוא שורש מריבוי 4.

לשאלתך, למשוואה יש שני פתרונות שונים, אך 5 שורשים כאשר 4 מהם זהים. באשר לפתרונות שכתוב בספר, יכול להיות שטעית בהעתקה של הפונקציה והיא אמורה להיות $5t^{5}-125t^{3}$ ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 21:11, 28 במרץ 2013 (IST)

גיל אתה צודק, טעיתי בהעתקת התרגיל. עם זאת התרגיל מעט שונה ממה ששיערת: $5t^{4}-125t^{2}$ במקום ריבוע, כתבתי מעלה חמישית. כעת, לאחר המודעות לשגיאה בהעתקה, הכל מסתדר לי. אני מוציא גורם משותף, מוצא פיתרון אחד שהוא אפס, ולאחר מכן פותר את הנתון בתוך הסוגריים על ידי נוסחת השורשים ואכן מגיע לתוצאות הנקובות. תודה. חבל שבשביל ללמוד שכשמהו לא מסתדר יש להסתכל - קודם כל - אם התרגיל הועתק בצורה נכונה, הייתי צריך להטריד אתכם. מצטער, עמכם הסליחה. ותודה על העזרה. 176.13.16.118 21:24, 28 במרץ 2013 (IST)

אם הספר אכן מבקש "לפתור" ביטויים אלגבריים, הוא מטשטש את ההבדל המהותי בין השניים, ומטעה את התלמידים. חבל שאושר לשימוש. עוזי ו. - שיחה 21:37, 28 במרץ 2013 (IST)

עוזי, אנא אל תכעס על צורתם של התרגילים כפי שהופיעו כאן. כל ההאשמות בנושא זה תלויים בי, מפני שבספר בכלל כתוב כך:$5t^{4}=125t^{2}$, אבל הראש שלי לפעמים חושב כמה צעדים קדימה תוך כדי כתיבה, והוא מדמה שמה שהמוח עיבד זה מה שכתוב... סוג של פזיזות שלא מתאימה במיוחד למתמטיקה. וכאן המקום לנסות לבקש ממך עצה ותושיה לפתור את פונקצית הגישה שלי למתמטיקה. 46.210.200.215 22:00, 28 במרץ 2013 (IST)

אבחנת בעצמך: מתמטיקה דורשת דיוק, ואתה חייב לקרוא ולהבין את השאלה לפני שאתה מתחיל לענות עליה. עוזי ו. - שיחה 22:39, 28 במרץ 2013 (IST)

תודה לכם גיל ועוזי.46.210.200.215 00:24, 29 במרץ 2013 (IST)

שאלה על סינוס

יש לי שאלה שלא ממש שייכת לרמה של מתמטיקה בית ספרית (בטח לא לרמה של 3 יח"ל), אבל מסקרן אותי לדעת משהו הקשור לסינוס. כשנתון לפנינו משולש ישר זוית עם המידות של ניצב אחד ושל היֶתר, ומבקשים מאיתנו למצוא את הזוית שממול הניצב הנתון, אנחנו משתמשים בפונקציה המחשבונית כדלהלן: לוחצים Shift ולאחמ"כ לוחצים Sin של ניצב חלקי יתר. לדוגמה: אם נתונים לנו במשולש ישר זוית, יתר= 12 ניצב מול זוית= 9, אז אנחנו מחלקים ניצב חלקי יתר ומקבלים 0.75 לאחר מכן, לוחצים על שיפט במחשבון, ואז על סינוס 0.75 ומקבלים את התוצאה $48.59^{0}$. השאלה המסקרנת אותי היא מה בעצם עושה פעולת השיפט,הרי לא מדובר כאן בסינוס רגיל אלא בשיפט+סינוס. וכשאני מסתכל במחשבון ורואה באותיות הקטנות הצהובות את המשפט: $sin-^{1}$ אני מסוקרן יותר לדעת מה פשר הדבר.

ושאלה נוספת היא מהתחום המילולי אטימולוגי אך אין מנוס מלהציג אותה בפני מתמטיקאים. המילה סינוס אמורה להורות על המשמעות של גומה או גת, איך זה בדיוק מתקשר למשולש ישר זוית? 46.210.200.215 22:14, 28 במרץ 2013 (IST)

במחשבון שלך, shift-sin מבצע את הפעולה ההפוכה לסינוס ("מהי הזווית שהסינוס שלה הוא..."), הקרויה בשפה המתמטית arc-sinus ומסומנת $\arcsin$. לשאלה האטימולוגית, מקור הסינוס הוא מהמלה לקשת של מעגל בסנסקריט. עוזי ו. - שיחה 22:22, 28 במרץ 2013 (IST)

אז מהו בעצם סימן המינוס המופיע שם? ואיך מתעתקים לעברית את ה-arc sinus (אַרְק סינוס?) ומהי המשמעות של ארק סינוס. סליחה על הסקרנות. 46.210.200.215 00:26, 29 במרץ 2013 (IST)

סימן המינוס הוא קיצור של 1-, המופיע בסימון אפשרי אחר לפונקציה ההפוכה: $\sin ^{-1}$ (אין להחליף בין $\sin ^{-1}(x)=\arcsin(x)$ לבין $(\sin x)^{-1}={\frac {1}{\sin x}}$). התעתוק ל-arc sinus הוא כפי שכתבת; arc היא קשת, והפונקציה הזו מחזירה את הזווית (כלומר, את אורך הקשת) המתאימה ליחס נתון של הניצב והיתר. עוזי ו. - שיחה 00:39, 29 במרץ 2013 (IST)

אז בעצם מה סימן המינוס מתכוון לסמל במקרה הזה? והאם ניתן להבין מכך שמציאת הניצב שהזווית שלו ידועה (המקרה ההפוך) עומדת על סימן פלוס? 46.210.200.215 01:04, 29 במרץ 2013 (IST)

החזקה השלילית של הפונקציה מציינת פונקציה הפוכה, כפי שהיינו מסמנים ב-$f^{3}(x)$ הפעלה חוזרת שלוש פעמים של הפונקציה f. מציאת הניצב הסמוך לזווית נעשית על-ידי הפונקציה ההפוכה לקוסינוס, כלומר $\cos ^{-1}(x)=\arccos(x)$. עוזי ו. - שיחה 04:03, 29 במרץ 2013 (IDT)

אני מבין מדבריך שהסינוס הוא מעין גרף פרבולי חיובי או שלילי. תודה על הלימוד עוזי וחג שמח. 46.210.200.215 05:28, 29 במרץ 2013 (IDT)

הסינוס הוא פונקציה קמורה בחלק מהתחום, ופונקציה קעורה בשאר התחום. עוזי ו. - שיחה 12:32, 29 במרץ 2013 (IDT)

תודה 46.210.200.215 14:03, 29 במרץ 2013 (IDT)

לעניין האטימולוגיה: מקור המילה סינוס הוא אמנם ממילה בסנסקריט שמשמעותה "מיתר" (וגם שם דובר על מיתר של קשת), אבל בדרך זה עבר תעתוק לערבית ותרגום שגוי ללטינית: המתרגמים האירופיים חשבו שפירוש המושג הוא המילה הערבית "ג'וב" (בור). עד שהמידע יגיע לערך סינוס (טריגונומטריה), ר' w:Sine#Etymology‏. Tzafrir - שיחה 14:42, 4 באפריל 2013 (IDT)

זמן מחצית חיים

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

לא הצלחתי להבין מהערך מה זה זמן מחצית חיים, אבל חיפשתי ככה ברשת ושם כתוב כתוב משהו בסגנון של: שזה הזמן שלוקח לחצי מאטומי החומר לדעוך. מה זאת אומרת שהאטומים דועכים, האם זה אומר שהאטומים נעלמים (אז מה עם חוק שימור החומר?!), או שזה אומר שהאיזוטופ שלהם משתנה והם הופכים בעצם למשהו אחר? אם יש דוגמאות והמחשות זה יעזור לי להבין את המושג הזה אחת ולתמיד. 46.210.157.203 17:58, 29 במרץ 2013 (IDT)

כמו שכתבת - האיזוטופ משתנה והם הופכים למשהו אחר. דוגמא - פחמן 14 פולט אלקטרון, אחד מהניוטורונים הופך לפרוטון, ונותרנו עם חנקן 14. ישנו הסבר תמציתי וטוב בערך האנגלי על פחמן 14. דניאל צבי • שיחה 18:08, י"ח בניסן ה'תשע"ג (29.03.13)

אז מה זה דעיכה? זה אומר שחלק אחד של החומר הופך לחלק אחר של החומר? (לדוגמה, ניטרון הופך לפרוטון ופרוטון לאלקטרון?) והאם יש מחזוריות ידועה בזה? (לדוגמה, איזה חלקיקי חומר הופכים לחלקיקי חומר אחרים לפי חוקיות מסויימת, כמו למשל (מומצא לצורך העניין) שאלקטרון לא יכול להפוך להיות פרוטון או להפך). 46.210.157.203 18:21, 29 במרץ 2013 (IDT)

זה נקרה דעיכה, מנקודת מבט שמסתכלים רק על החומר המקורי. הכמות שלו הולכת ודועכת עם הזמן.

כן, עבור כל חומר רדיואקטיבי יודע לאיזה חומר הוא יהפוך (נתנו לך פה דוגמה), וגם באיזה קצב (כלומר מה הסיכוי שזה ייקרה עבור כל אטום בפרק זמן מסויים, ולכן גם מה זמן מחצית החיים). לפעמים יש כמה אפשרויות, ואז ידוע מה הסיכוי שכל אחת מהן תקרה בפרק זמן מסויים. eman • שיחה • ♥ 22:15, 29 במרץ 2013 (IDT)

א. המונח 'זמן מחצית החיים' מטעה במקצת, משום שאינו מתייחס לגרעין אטום בודד שכן אירועי הדעיכה שלו אקראיים ונתונים להסתברות המשתנה מאיזוטופ לא יציב אחד למישנהו, אלא מתייחס לאוכלוסיה נתונה של גרעיני איזוטופ כזה. סכום האירועים האקראיים עבור אוכלוסיות גדולות הופך לגודל סטטיסטי ידוע ומדיד.

ב. דעיכה בהקשר המדעי שונה מהמשמעות הרגילה ('נר דועך', וכיוב'). הוא תרגום של Decay באנגלית, שלו משמעות שונה בפיזיקה ובביולוגיה (שם המונח העברי הוא ריקבון או התפרקות), אבל לשתיהן 'גרעין' בסיסי משותף, כפי שיתברר לך בהמשך. בפיזיקה, משמעות המונח היא ירידה באנרגיה של מערכת הגרעין לקראת התייצבותו, ולא כפי שנכתב בתגובה הקודמת; דעיכה אינה מבטאת היבט כמותי בהכרח, של ירידה במספר או בכמות, אלא תכונה איכותית. אגב, בביולוגיה המונח משמש לציון התפרקותו של חומר אורגני ממקור חי (כולל צמחים). בתהליך כזה המולקולות הביולוגיות מתפרקות תוך שחרור אנרגיה, בכיוון של 'מערכת' יציבה יותר מבחינה אנרגטית, וזהו ה'גרעין' המשותף לשני ההקשרים הדיסציפלינריים. שבת שלום, בנצי - שיחה 15:42, 30 במרץ 2013 (IDT)

תודה לכל המשיבים ולבנצי על התשובות המחכימות. 176.13.190.181 00:43, 31 במרץ 2013 (IDT)

מספר שאלות ביולוגיות

שלום, קראתי ספר לביולוגיה ברמה תיכונית ורשמתי לפני את הדברים שלא קיבלתי עליהם יען בספר והם מסודרים לפניכם:

1 מדוע שטח פנים גדול מגדיל את צריכת הגלוקוז ואילו מאידך גיסא אורגניזם בעל נפח גוף קטן מגדיל את צריכת הגלוקוז יותר מאורגניזם גדול ממנו. (לדוגמה, בהשוואה צריכת החמצן במ"ל לגרם משקל גוף בשעה אצל שלושה יונקים, אדם חתול ועכבר, נמצא כי שיעור צריכת החמצן הנמוך ביותר הוא אצל האדם!)

2. מדוע נוכחות של אברונים בתא (כמו מיטכונדריה) מקטינה את צריכת הגלוקוז?

3. קראתי בספר הנ"ל כי בהשוואה שבין נשימה תאית בצמח לנשימה תאית בתא אנימלי, נמצא כי בשני התאים מתבצע תהליך הנשימה באותו אופן. ושאלתי הכיצד יתכן? הרי בתח הצמח אומנם יש נשימה תאית אך היא באותו האופן?! בתא הצמח יש תהליך פוטוסינתזה.

4. האם חוץ ממיטוכונדריה, כלורופלסטידות, וגרעין התא, יש אברון אחר שיכול להכפיל את עצמו?

5 חוץ מזה, האם יש איזה דבר (או דברים) שלדעתכם הרבה תלמידים טועים בו (וחשוב שגם אני לא אטעה בו בלימודיי, משהו בסגנון טעויות נפוצות)? או האם יש דברים שכדאי או ראוי לי לדעת שיעזרו לי הרבה בלימודי הביולוגיה? 176.13.190.181 00:41, 31 במרץ 2013 (IDT)

אני לא מבין בביולוגיה, אבל שאלה 1 נראית שאלה פיזיקלית, שתלויה באיבוד חום לסביבה.

מצד אחד ככל שהשטח גדול יותר איבוד החום גדול יותר (זה טבעי).

אבל אם אתה מסתכל על צריכת גלוקוז/חמצן/ לתא, אתה צריך לחלק את הקצב האיבוד (שכאמור תלוי בשטח) למספר התאים, שהוא פרופורציונלי לנפח. והיחס בין השטח (שלמשל בכדור הולך לפי $R^{2}$) לבין הנפח (שבכדור הולך לפי $R^{3}$) דווקא הולך וקטן ככל שהמימדים גדולים יותר (בכדור הוא הולך כמו $1/R$). כלומר חלק קטן יותר מהאנרגיה שמספק הגלוקוז מתבזבז על איבוד חום לסביבה. eman • שיחה • ♥ 11:46, 31 במרץ 2013 (IDT)

לגבי הנשימה התאית, אכן התהליך מתבצע באותו האופן- מעגל קרבס. השאלה היא מהיכן מגיעה האנרגייה המפעילה את המעגל? בצמח הוא מגיע מהפוטוסינתזה, ובתא האנימלי הוא יכול להיגע ממקורות שונים- גליקוליזה, חומצות אמינו ושומנים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בדיקת פיתרון במשוואה פשוטה

היי חברים, אני יושב כאן על תרגיל של משוואה פשוטה כמעט שלוש שעות ולא מצליח להגיע לפיתרון של הספר ($x_{1}=-4.5~~~~x_{2}=-0.5$). ניסיתי לבדוק מספר פעמים אולי לא העתקתי נכון, אך לשוא, בהחלט העתקתי נכון. אני מעתיק את התרגיל עם הדרך לפיתרון שלי (אני בכוונה מפשט כדי להבין באיזה שלב אני צריך תיקון). נתון: $3(1-4x)-{\frac {(2x-1)^{2}}{2}}=7$. הפיתרון שלי מבוסס על סילוק המכנה, ע"פ מכנה משותף 2. ולכן:

שלב א': $2*3(1-4x)-(2x-1)^{2}=14$

שלב ב': $6(1-4x)-(2x-1)^{2}=14$.

שלב ג': $6-24x-[2x^{2}-2(2x)(1)+1^{2}]=14$.

שלב ד': $6-24x-(2x^{2}-4x+1)=14$

שלב ה': $6-24x-2x^{2}+4x-1-14=0$

שלב ו': $-2x-20-9=0$

שלב ז': $a=-2~~~b=-20~~~~c=-9$

שלב ח': $x_{1,2}={\frac {20\pm {\sqrt {(}}-2)^{2}-4(-2)(-9)}{2(-2)}}$

שלב ט': $x_{1,2}={\frac {20\pm {\sqrt {3}}28}{-4)}}$

שלב י': $x_{1,2}={\frac {20\pm 18.11077028}{-4)}}$

כשאתה פותח את $(2x-1)^{2}$, שים לב שאנחנו מכפילים את כל האיבר השמאלי בריבוע: $(2x)^{2}$ ולכן זה יוצא $4x^{2}-4x+1$

ואגב, טיפ קטן: אם אתה יודע את התשובה, אתה יכול להציב אותה שורה שורה ולבדוק מתי זה מתפקשש, ואז אתה יודע איפה הטעות. שדדשכ • שיחה • כ' בניסן ה'תשע"ג • 04:04, 31 במרץ 2013 (IDT)

בדיוק כפי שאתה פתחת כך פתחתי גם אני (ראה שלב ד'). ותודה על הטיפ (למרות שהכרתי אותו שכחתי ממנו...), ניסיתי אותו עכשיו ואני רואה שכבר בשלב א' הוא לא מקיים את המשוואה. אז כעת אני שואל אם נהגתי בסדר בדרך הפיתרון שלי? (התחלתי במכנה משותף 2, כדי להתפטר מהמכנים). זה גם יכול להיות טעות בספר, אחרי הכל בספר הזה יש לא מעט טעויות, אך אני מעדיף לקחת אופציה זו כברירה אחרונה... מה גם שאני כתלמיד, לא בדיוק מוסמך לומר מתי זו טעות, צריך אנשים עם קצת יותר ניסיון ממני במתמטיקה, שהם יאמרו את זה - אם בכלל, כאמור. 95.35.151.1 05:09, 31 במרץ 2013 (IDT)

זה מקיים את שלב א'. איך הצבת? בכל מקרה, שים לב היטב: בשלב ד' כתבת $(2x^{2}-4x+1)$ כשצריך להיות $(4x^{2}-4x+1)$ מהסיבה שאמרתי. שדדשכ • שיחה • כ' בניסן ה'תשע"ג • 11:26, 31 במרץ 2013 (IDT)

אני ב-shock, תודה. 46.210.202.32 13:28, 31 במרץ 2013 (IDT)

היברידיזציה ואורבילטים מולקולריים

מישהו מבין פה בכימיה או פיזיקה של מולקולות? כתוב במקום אחד "ל-CH4 יש 4 קשרי סיגמה, כל אחד מהם קושר בין אורביטל 1S של מימן לבין אחד האורביטלים sp^3 של פחמן." מה זה sp^3 ולמה דווקא 3? למה יודעים שזה קשרי סיגמה ולא פאי? 79.182.198.242 19:31, 31 במרץ 2013 (IDT)

ה-3 אומר לנו שערבבנו יחד 3 אורביטלי P עם אורביטל S אחד. קשרים בודדים הם קשרי סיגמה. הפחמן יוצר ארבעה קשרים בודדים, ולפיכך 4 קשרי סיגמא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דוגמה: ניתוח ההכלאה האורביטלית של אטום פחמן במולקולת אֶתֶן

מתוך הערך היברידיזציה:

1. "קשר הכפול חייב להיווצר מהקבלה של אורביטלי פאי, ושני הקשרים היחידים נוצרים מחפיפה בין אורביטלי סיגמא." לפי מה ידעתם?
2. "הכיווניות 3 לכן עלינו לערבב שלשה אורביטלים , כאשר לפחות אחד מהם חייב להיות s," למה אחד מהם חייב להיות S?
3. "לכן מצאנו במולקולת אֶתֶן סביב אטום הפחמן- 3 קשרי סיגמא, כל אחד נוצר מחפיפה של אורביטלי sp2. וקשר פאי אחד, שנוצר מהקבלה בין שני אורביטלי 2p." אני לא מבין את זה. באיזה שלב בהוכחה מצאנו שיש 3 קשרי סיגמה? ואיך יתכן שיש 3 סיגמה ואחד פאי בזמן שלכל פחמן יש בסך הכל 3 קשרים? 79.182.198.242 19:55, 31 במרץ 2013 (IDT)

הפחמן רוצה להגיע למצב של אוקטט מלא. הוא מחבר בקשר כפול לפחמן אחר ולעוד שני מימנים. הקשר הבודד הוא תמיד קשר סיגמא, וכל קשר נוסף לאותו האטום- הוא קשר פאי. [זאת אומרת, אם יש קשר משולש, יש לנו קשר סיגמה ושני קשרי פאי.] ההגדרה היא שקשרי סיגמה נוצרים בין אורביטלי ה-S, וקשרי הפאי בין אורביטלי ה-P. מכיוון האורביטלי ה-P בשימוש רק אם יש קשר כפול / משולש, ידענו לומר זאת. בכימיה אורגנית הבסיסית, תמיד יהיה מעורב אורביטל ה-S, ותשתתף תמיד בהכלאות. ושוב לגבי השאלה האחרונה: 1. קשר סיגמא למימן. 2. קשר סיגמא למימן. 3. קשר סיגמה לפחמן. 4. קשר פאי לפחמן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כח נימיות

קראתי את הערך בויקיפדיה על הנושא של כח נימיות, הייתי שמח לקבל עזרה בהבנה איך כח הנימיות קשור לדם או לנימים בגוף. בערך כתוב ככה: "נימיות (או בלעז: קפילריות) היא יכולתו של נוזל לזרום בניגוד לכח המשיכה במקום צר כגון במעלה צינור דקיק. לרוב משמש המונח בהקשר בוטני כדרכם של צמחים להניע נוזלים, אולם נימיות ניכרת גם בניירות נקבובים ובסיבים. כוחות משיכה בין מולקולות הנוזל לאלו של החומר (אדהזיה) העולים על כוחות המשיכה הפנימיים בין מולקולות הנוזל (קוהזיה) הם בבסיס ההסבר לתופעה: כאשר כוחות האדהזיה עולים על כוחות הקוהזיה בולטים פני הנוזל לתוך החומר. אותם כוחות גורמים לחומרים נקבובים כמו ספוג, לספוג לתוכם נוזלים." סוף ציטוט.

ראשית כל אני לא כל כך מבין את הניסוח המופיע כאן בהדגשה... מוסבר כאן כביכול שכוחות המשיכה בין המולקולות של הנוזל לבין המולקולות של החומר (כאילו שהנוזל הוא לא חומר), כח שנקרא אדהזיה, עולים על כוחות המשיכה הפנימיים {*הקיימים*} בין מולקולות הנוזל. שנית אני רוצה לשאול, היכן הקוהזיה והיכן האדהזיה בדם ונימיו, ומה התועלת של כוח הנימיות לדם (או במילים אחרות מה היה קורה אם לא היה את הכח הזה בדם?) 176.13.54.67 23:28, 1 באפריל 2013 (IDT)

אחלק את תשובתי לשתיים:

א. לא מדובר ב"כביכול", וגם המסקנה לפיה "הנוזל אינו חומר" נובעת מחוסר הבנה. היגדים כאלה אינם תחליף לשאלות ראויות, אותן אתה אכן שואל, בנוסף להיגדים מיותרים אלה. מולקולות הנוזל מקיימות שתי אינטראקציות: בינן לבין עצמן, ובינן לבין המולקולות המרכיבות את דפנות הצינורית או כלי הדם, או המרכיבות את דפנותיו של גוף נקבובי או את סיביו של נייר וכיוב'. לאלה קראתי חומר - דפנות וכו', להבדיל מהנוזל עצמו. 'תחרות' זו בין שני סוגי הכוחות היא האחראית לתופעת ההרטבה (בהעדר ערך עברי עדיין, אתה מוזמן לעיין בערך האנגלי). דוגמא בולטת במיוחד ליחס בין כוחות אלה היא מבנה פני הנוזל בצינור זכוכית במקרה של מים לעומת המקרה של כספית: במקרה הראשון שולי המים גבוהים יותר ממרכזם, מה שמלמד על אדהזיה חזקה יותר, ואילו במקרה של כספית - להיפך, מרכז הנוזל גבוה יותר, מה שמעיד על קוהזיה חזקה יותר.

ב. תופעת הנימיות מתרחשת תמיד, בכל קוטר. עם זאת, כאשר קוטר הצינורית גדול מדי, כוח המשיכה גובר, והנוזל אינו מצליח לטפס לאורכן של צינוריות אנכיות למשל, מלבד שכבה דקה המצליחה לטפס ולהיצמד לדופן הצינורית עד לגובה מסוים (תוכל להיווכח בכך אם תטבול פיסת נייר ניגוב או פיסת בד בתוך כוס מים, כששוליהם מחוץ לכוס - המים מטפסים לגובה ניכר). ככל שהצינורית תהיה דקה יותר, יהיה כוח הנימיות משמעותי יותר. במקרה של כלי הדם, הרי שכדי להגיע לכל חלקיה של רקמה בגוף, כלומר לכל התאים שבה, אין די בכלי דם רגילים, ואלה חייבים להיצרות בהדרגה, עד לקוטר זעיר ביותר - הנימים, בהם הדם אינו זורם בכוח הלב, כלומר באמצעות לחץ הדם שהלב יוצר בפעילותו, אלא בכוח הנימיות. מכאן המסקנה ברורה: בלעדי כוח זה, הדם, ואיתו חמצן וחומרי תזונה, לא היה מצליח להגיע לכלל התאים. בנצי - שיחה 05:48, 2 באפריל 2013 (IDT)

במקום "הרטבה" קיים ערך זווית מגע. ‏Setreset • שיחה 12:54, 2 באפריל 2013 (IDT)

תודה. המונח המדעי המקובל הוא Wetting, וכך גם בדף אליו קישרתי לעיל. הזווית היא פרמטר חשוב הנובע מהדינמיקה הבינמולקולרית, ולא התופעה עצמה. לכן, ראוי יהיה לשלבו בתוך דף עם השם המקובל. היה בדעתי לכתוב אותו לכשאתפנה לכך, והערת העדכון שלך חשובה. בנצי - שיחה 17:25, 2 באפריל 2013 (IDT)

מסתבר שבאנגלית קיימים שני ערכים נפרדים ל-2 המונחים. בנצי - שיחה 17:35, 2 באפריל 2013 (IDT)

אני בהחלט מסכים, הבאתי את הערך זווית מגע כתחליף חלקי לערך הרטבה שלא קיים. ‏Setreset • שיחה 20:13, 2 באפריל 2013 (IDT)

כדאי לשנות את הניסוח "כוחות משיכה בין מולקולות הנוזל לאלו של החומר", ולכתוב: "כוחות משיכה בין מולקולות הנוזל לאלו של החומר האחר", מפני שגם המים הם חומר. 77.125.162.9 04:20, 4 באפריל 2013 (IDT)

תודה על המשוב. לידיעתך, מומלץ לכתוב את המשוב על הערך בדף השיחה של הערך עצמו. בברכה, ‏Lionster‏ • שיחה 04:23, 4 באפריל 2013 (IDT)

עקומת לורנץ

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

למה עקומת לורנץ לא יכולה לעלות מעל ל"קו השיוויון המוחלט"? אני מבין מדוע היא צריכה להיות עולה מונוטונית, אבל האם לא ייתכן מצב בו היא עולה מעל לקו השיויוון, באופן כזה שבהתחלה השיפוע גדול ובסוף קטן, כך שבכל זאת היא מסיימת ב-100% ועולה מונוטונית? תודה, 109.160.150.218 19:36, 4 באפריל 2013 (IDT)

העקומה מודדת הכנסות (חיוביות), וערכה בנקודה x הוא האחוז מן ההכנסה הכוללת שאותו מרוויחים x האחוזים העניים ביותר. לא יתכן ש-73% העניים ביותר ירוויחו יחד יותר מ-73%. ("עניים" מוגדר כאן לפי ההכנסה, כמובן). עוזי ו. - שיחה 21:58, 4 באפריל 2013 (IDT)

תודה! אולי כדאי להדגיש בערך שבציר x מודדים את x האחוזים העניים ביותר, ולא סתם x אחוזים מהאוכלוסייה. 109.160.150.218 22:06, 4 באפריל 2013 (IDT)

קיטוב ימני או שמאלי

איך לפי הנוסחה ${{E}_{0}}\left({\hat {x}}\cos(kz-\omega t)-{\hat {y}}\sin(kz-\omega t)\right)$ יודעים אם מדובר בקיטוב ימני או שמאלי? הכוונה ב"שמאלי " הוא כאשר השדה החשמלי מסתובב נגד כיוון השעון כאשר מסתכלים על הגל שמתקרב אליך ( אני כותב את ההגדרה כי לפעמים זה שונה). אך יודעים אם זה מסתובב עם כיוון השעון או נגד? 79.179.200.197 17:35, 5 באפריל 2013 (IDT)

הכוונה לנוסחא ${{E}_{0}}\left({\hat {x}}\cos(kz-\omega t)-i{\hat {y}}\sin(kz-\omega t)\right)$? כמו שנכתב זהו קיטוב קווי\לינארי. במקרה זה ישנה תלות במקדם של ${\hat {y}}$ ובמקדמים של $kz$ ו$\omega$, בערב אפרט יותר אם לא יגיבו עד אז, תוכל למצוא עוד מידע תחת קיטוב, בברכה, Nurick - שיחה 17:51, 5 באפריל 2013 (IDT)

כבר לקחתי את החלק הממשי, נתנו את זה בפאזור. ככה שלא צריך להוסיף i... זה אמור להיות קיטוב מעגלי. השאלה היא האם ימני או שמאלי. 79.179.200.197 18:33, 5 באפריל 2013 (IDT)

הכיוון של הקיטוב (בהצגה בסיסית של קוסינוס/סינוס) מוגדר לפי הסימן לפני הסינוס. עם פלוס זה קיטוב ימני עם מינוס הקיטוב שמאלי. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 19:49, 5 באפריל 2013 (IDT)

ואם בוחרים גל אחר: ${{E}_{0}}\left({\hat {y}}\cos(kz-\omega t)-{\hat {x}}\sin(kz-\omega t)\right)$? החוק של "הסינוס הוא זה שקובע" נשאר? ואם מחליפים את הסימן לפני הקוסינוס כיוון הקיטוב לא משתנה? 79.179.200.197 20:24, 5 באפריל 2013 (IDT)

לא, ההצגה הבסיסית שדיברתי עליה היא קוסינוס עבור x וסינוס עבור y כשהחלפת ביניהם שינית את כיוון הקיטוב. תחשוב על זה ככה עבור ההצגה הבסיסית קוסינוס ב-x וסינוס ב-y הקיטוב הוא ימיני. עבור כל תוספת של מינוס או החלפה כיוון הקיטוב משתנה. למשל בדוגמה שנתת גם החלפת וגם הוספת מינוס לכן הקיטוב נשאר ימני, אם הוספת שני מינוסים ולא החלפת גם הקיטוב נשאר ימני. אם הוספת רק מינוס באחד מהם ולא החלפת הקיטוב שמאלי, אם החלפת ולא הוספת מינוס או שהוספת שני מינוסים הקיטוב שמאלי. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 18:02, 6 באפריל 2013 (IDT)

עופרת עוצרת ק(ר)ינת מיקרוגל או אינפרא אדום?

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

האם לוחית עופרת שיכולה לעצור קרינת רנטגן תעצור גם קרינה אינפרא אדומה או קרינת מיקרו? האם היא תעצור קרינת רדיו? 79.179.200.197 13:57, 6 באפריל 2013 (IDT)

כן. כושר החדירה של קרינה א"מ תלוי הפוך במספר האטומי, ולעופרת המס' האטומי הגבוה ביותר מבין היסודות היציבים. הבעיה של חומרי מגן אלה היא עם חלקיקים הנפלטים יחד עם הקרינה הרדיואקטיבית, כמו פליטת אלפא או פליטת בתא, שכן מה שטוב לבלימת קרינה, עקב קיומה של אינטראקציה ביניהם, הוא גרוע במקרה של חלקיקים - האינטראקציה איתם מחוללת תוצרי משנה כמו קרינת רנטגן שמקורה הפעם הוא במגן עצמו. עיין בערך הבא. בנצי - שיחה 19:30, 6 באפריל 2013 (IDT)

בעקרון כן, אבל באורכי גל כאלה אין צורך מיוחד להשתמש בעופרת. כל מתכת תתאים, לפי העקרון של כלוב פרדיי מתורת האלקטרומגנטיות הקלאסית, שנובע מאינטראקציה של השדה האלקטרומגנטי עם האלקטרונים החופשיים במתכת.

לעומת זאת בגלל שאורכי הגל של קרינת רנטגן וקרינת גמא הם הרבה יותר קצרים, והמנגנונים שגורמים לבליעתה הם שונים, ומתבססים על תגובות בין הפוטונים הבודדים לבין הגרעינים, כמו אפקט קומפטון ויצירת זוג. באפקטים אלה מסת הגרעין חשובה, ולכן עופרת, שכאמור המספר האטומי שלה הוא הגבוה ביותר, היא הרבה יותר יעילה. eman • שיחה • ♥ 20:44, 6 באפריל 2013 (IDT)

גרביטציה באנטי-חומר

האם בין חלקיקי אנטי-חומר יש אינטראקציה גרביטציונית? האם בין חלקיק חומר לבין חלקיק אנטי-חומר יש משיכה גרביטציונית? 79.179.200.197 16:11, 6 באפריל 2013 (IDT)

כן, האינטראקציה הגרוויטציונית פועלת על אנטי חומר כמו על חומר. גם בין אנטי-חומר לבין עצמו, וגם בין חומר לאנטי חומר יש אותה משיכה גרוויטציונית. ‏Setreset • שיחה 08:59, 7 באפריל 2013 (IDT)

בשפה של 'הפיזיקה הקלאסית', ההבדל בין חומר לאנטי-חומר אינו מתבטא בטיבה של המסה עצמה. למשל, אלקטרון ופוזיטרון נבדלים זה מזה רק בסימנו של המטען החשמלי שלהם. במונחיה של תורת היחסות הכללית גם חומר וגם אנטי-חומר מעקמים את המרחב. בנצי - שיחה 15:02, 7 באפריל 2013 (IDT)

פלנטות זרות

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

2 שאלות עם קשר קלוש בינהם:
1) נכון שישנה פלנטה "חשודה" נוספת במערכת השמש במשקל של כמעט חצי מצדק (לא זוכר את שמה. משתיים מe נראה לי).
2) האם יש בארץ מחקר פעיל בחיפוש אחר פלנטות מחוץ למערכת השמש? 79.179.200.197 15:07, 7 באפריל 2013 (IDT)

א. ראשית, כוכב-לכת הוא המונח העברי עבור Planet; שנית, מה שכתבת בסוגריים אינו ברור; שלישית, הקשר ביניהם אינו קלוש.

ב. לא ידוע לי על כוכב-לכת נוסף עם מסה ענקית שכזו. אילו היה כן, זו היתה חדשה אסטרונומית מרעישה. בנוסף לכך, נוכחותו של כוכב-לכת מסיבי שכזה לא יכולה 'לעבור בשקט', שכן השפעתו היחסית על שכניו היתה ניכרת מאוד, ביחוד לאור המרחק הרב מהשמש.

ג. כדאי שתבדוק באתר ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת ת"א, או אף לפנות אליהם ישירות; הם גם עשויים לדעת על מחקרים במוסדות ישראליים אחרים. עם זאת, לא נראה לי שיש בארץ מצפים בעלי עוצמה אופטית מספקת כדי לעקוב אחרי הפרמטרים הדרושים לגילויים מסוג זה, אבל יתכן שת"פ עם מצפים בחו"ל. בנצי - שיחה 18:29, 7 באפריל 2013 (IDT)

יתכן והכוונה היא לטיכה (כוכב לכת משוער). Corvus,(שיחה) 20:00, 7 באפריל 2013 (IDT)

הוצאת לי את המילים מהפה, מדובר באזור של עננת אורט, Nurick - שיחה 20:02, 7 באפריל 2013 (IDT)

לטיכה המשוער, יש מסה משוערת של פי 4 בערך, מזו של צדק. הבחור/ה השואל/ת מדבר/ת על גרם שמסתו כמחצית מזו של צדק. בנצי - שיחה 20:30, 7 באפריל 2013 (IDT)

לגבי השאלה השנייה, כיום, חיפוש פלנטות במערכות שמש זרות, הוא תחום מחקר פורה ונפוץ. סביר, שמשהו מהמאמץ המחקרי הזה נעשה גם בארץ. אולי צוות חוקרים שלם ואולי סיוע קל, אבל משהו, כנראה נעשה. עִדּוֹ - שיחה 13:04, 8 באפריל 2013 (IDT)

שיווי משקל הידרוסטטי

לפי הערך שיווי משקל הידרוסטטי :

שיווי המשקל ההידרוסטטי משמעותי גם בקביעת ההבדל בין כוכב לכת לכוכב לכת ננסי.

לפי הערך כוכב לכת ננסי:

גרם השמיים הוא בעל מסה מספקת לכך שהכבידה העצמית שלו תתגבר על כוחות הגוף הצפיד שבו ותגרום לגרם לקבל שיווי משקל הידרוסטטי - כלומר, שצורתו תהא "כמעט כדורית".

לפי הערך כוכב לכת:

בעל מסה גדולה דיו כדי שכוח המשיכה שלו יצור צורה הקרובה לצורה כדורית;

אני לא סגור על ההבדל. מה ההבדל בהגדרה זו בין כוכב לכת לבין כוכב לכת ננסי? שניהם בצורה דמוית כדור. שניהם נמצאים בש"מ הידרוסטטי (כי אחרת כוכב לכת לא היה שומר על צורה יציבה). למה בהגדרה של ננסי מציינים במיוחד את זה שהכבידה מתגברת על כוחות הפנימיים ובכוכב לכת רגיל לא מציינים? Corvus,(שיחה) 20:10, 7 באפריל 2013 (IDT)

טוב, אז שלחתי מייל לאסטרופיזיקאי וקיבלתי תשובה:

דבר ראשון, רצוי תמיד להסתכל בוויקפדיה באנגלית ולא בעברית. הערכים בויקפדיה העברית הם ברובם לא טובים ולא מדוייקים.

בגדול, ההבדל בין כוכב לכת ננסי לכוכב לכת הוא סוציולוגי. בשנים האחרונות התגלו מספר עצמים במערכת השמש מסדר גודל של פלוטו ואפילו יותר גדולים ממנו.

https://en.wikipedia.org/wiki/File:EightTNOs.png

בקהילת האסטרונומים לא רצו ליצור מצב שיש מספר רב של כוכבי לכת במערכת השמש, ולכן הפרידו בין 8 כוכבי הלכת הסטדנרטיים לשאר העצמים (כולל פלוטו שהיה בעבר כוכב לכת ועכשיו כבר לא). להגדרה של כוכב לכת הוסיפו את התנאי שכוכב הלכת פינה את כל העצמים הקרובים למסלולו בשביל להפריד בהגדרה בין כוכב לכת לכוכב לכת ננסי.

אין הבדל פיסיקלי מהותי בין כוכב לכת וכוכב לכת ננסי

קצת מעליב מה שהוא אומר על הויקי העברית, אבל החלטתי לשים פה את התשובה שלו למקרה שעוד מישהו יתעניין. Corvus,(שיחה) 10:39, 11 באפריל 2013 (IDT)

הקשר בין g (תאוצת הכבידה על פני כדוה"א) לבין צנטריפוגות

במאמר שאני קורא מדובר על צנטריפוגות המסוגלות להגיע עד מעל 400,000g, ונקראות אולטרה-צנטריפוגות. הן משמשות לשיקוע של פולימרים בתמיסות. מה שאני לא מבין: מהירות הצנטריפוגה קבועה (מלבד מיד לאחר ההדלקה כשהיא 'צוברת' מהירות ומגיעה למהירותה המקסימלית, ומיד לאחר הכיבוי כשכח החיכוך מקטין את מהירותה ל-0 עד לעצירה מלאה), כך שהתאוצה שלה היא אפס. אם אני מבין נכון, מה שמשתנה בין צנטריפוגות הוא המהירות המקסימלית שבה הן מסתובבות, ולא התאוצה שלהן, לא? ממילא, לא ברור לי איך ניתן למדוד מהירות ב-g, שהיא יחידה של תאוצה. חוץ מזה, 400,000g היא תאוצה הגבוהה פי 400,000 מתאוצת הכבידה על פני כדוה"א, כלומר בערך 4,000 ק"מ לשניה בריבוע, כלומר גוף שנע בתאוצה כזו, יעבור ממהירות של 0 למהירות של 4,000 ק"מ לשניה, תוך זמן של שניה. זה נשמע קצת דמיוני, יחסית למכשירים מעשי ידי אדם, לא?

תודה, ויום טוב. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ח בניסן ה'תשע"ג • 16:19, 8 באפריל 2013 (IDT).

בצנטריפוגה לא מדובר על תאוצה קווית, אלא על תנועה מעגלית ולכן תאוצה מרכזית. התאוצה המרכזית שווה לכוח צנטריפטלי חלקי המסה, או למהירות המשיקית בריבוע חלקי הרדיוס, או לתדירות הזוויתית ("מהירות זוויתית" בהשאלה) בריבוע כפול הרדיוס, והרי הקשר בין מהירות לתאוצה. ‏Setreset • שיחה 16:36, 8 באפריל 2013 (IDT)

תודה תודה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ט בניסן ה'תשע"ג • 16:31, 9 באפריל 2013 (IDT).

מה הרדיוס של הצנטריפוגות האלה? 80.230.16.21 04:43, 21 באפריל 2013 (IDT)

תדירות

אם אני מהבהב עם פנס בתדירות של הבהוב אחד לשניה, וצופה שאני מאותת לו נמצא במרחק של שנת אור ממני, האם הוא יראה את ההבהובים באותה התדירות? 79.179.200.197 22:08, 9 באפריל 2013 (IDT)

אם שניכם באותה מהירות אז כן. אבל הוא יתחיל לראות את זה רק אחרי שנה. eman • שיחה • ♥ 22:25, 9 באפריל 2013 (IDT)

אוסילציות במשוואות מצומדות

אשמח לעזרה בהכוונה בפרוייקט שלי. יש לי שתי מד"ר מצומדות כאשר המקדמים שלהן קבועים (מורכבים כמובן מהרבה פרמטרים קבועים):

${\begin{cases}A{\ddot {y}}+B{\dot {y}}+Cy+D{\ddot {x}}+E{\dot {x}}=0\\F{\ddot {x}}+Gx+Hy-I=0\end{cases}}$

אני צריך למצוא ערך מינימלי מסויים לפרמטר שנמצא ב-H ו-I עבורו הפונקציות לא תדעכנה ויהיו אוסילציות. יש למישהו רעיון לדרך פתרון. תודה, ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 13:10, 10 באפריל 2013 (IDT)

המשוואה שלך לא הומוגנית בגלל הפרמטר I. האם אתה מתעניין בפתרון הלא הומוגני, או בהומוגני? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קשה לי להגיד, אבל אני מניח שאני צריך גם את הלא הומוגני כי הפרמטר הדרוש נמצא גם בתוך I. בגדול הפונקציה שאני מחפש היא סופרפוזיציה בין x ו-y. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 23:21, 11 באפריל 2013 (IDT)

בעקרון באמת מה שייקבע זה רק החלק ההומוגני. הוא זה שייקבע אם יהיו אוסילציות או לא. החלק הלא הומוגני יוסיף רק קבוע. ובשביל למצוא את זה, צריך לראות עבור איזה ערכים של הפרמטר כל השורשים של המשוואה האופיינית הם ממשיים, וממתי מתחילים לקבל רכיב מדומה. eman • שיחה • ♥ 23:30, 11 באפריל 2013 (IDT)

האם קרינת טלפון נקלטת בגוף האדם?

האם קרינה של טלפון נייד בכלל יכולה להיקלט בגוף האדם? מדוע היא חודרת קיר, אבל כן נקלטת בתוך המקלט של המכשיר? 192.114.105.254 11:10, 11 באפריל 2013 (IDT)

היכולת של הקרינה להקלט במכשיר תלויה בגודל האנטנה - המקלט, מטבע הדברים זו של המכשיר שברשותך מתאימה לאורך הגל של טלפונים סלולריים וזו הסיבה שהפלאפון לא קולט קרינת באורך גל של רדיו והרדיו לא קולט אותות של טלפון סלולארי. התווך דרכו היא עוברת משפיע על עוצמת הקרינה והופך אותה לחום; בטון מפחית את עוצמת הקרינה - לדוגמא במקלט או בתוך בניינים לרוב הקליטה פחות טובה (מה שגורם דווקא למכשיר לפלוט יותר קרינה בכדי לפצות על כך), כלוב פאראדיי לעומת זאת יכול להפוך את כל הקרינה לחום ובכך למעשה לחסום אותה - לדוגמא מעלית או כיסוי המכשיר ברדיד אלומיניום. באופן כללי, לרוב, כלל שהקליטה טובה יותר כך עוצמת הקרינה הכוללת נמוכה יותר. הקרינה של טפונים סלולריים היא לא קרינה מייננת ולכן לא הופכת לחום בגוף האדם אלא פשוט עוברת דרכו ולא משפיעה עליו ולכן אינה מסוכנת. יש טענות לא מוכחות שהיא מפריעה לתהליכים מסויימים בתוך תאים מסויימים וגם זה תחת עוצמות גבוהות מאוד, גבוהות בהרבה ממה שאמורים המכשיר בידך או האנטנה מעבר לכביש להפיק. בברכה, Nurick - שיחה 11:57, 11 באפריל 2013 (IDT)

התשובה לשאלה עצמה היא שהקרינה כן נבלעת בגוף האדם באופן חלקי (רוב הקרינה שעוברת דרך הגוף נבלעת), וגם נבלעת בקיר באופן חלקי (רוב הקרינה עוברת את הקיר ולא נבלעת). הסיבה היא מקדם הבליעה של החומר, למים יש מקדם בליעה חזק מאוד לגלים סלולריים, בניגוד לקיר, ורוב גוף האדם הוא מים. קרינה לא עוברת מתכות בכלל, וכאשר האנטנה מתוכננת באופן מתאים כמו שכתב Nurick מעלי, אז הקרינה נקלטת באנטנה. בניגוד למה שכתב Nurick, אין קשר בין היותה של קרינה מייננת או לא מיינת, לבליעה בחומר והפיכה לחום או למעבר דרך החומר. ‏Setreset • שיחה 13:13, 11 באפריל 2013 (IDT)

צודק טעות בניסוח, הכוונה הייתה כמובן שאינה מייננת ולכן אינה מסוכנת ולא אינה מייננת ולכן לא נבלעת; התערבבו המשפטים, בברכה, Nurick - שיחה 13:18, 11 באפריל 2013 (IDT)

פחמן

כעת אני לומד על חומרים מבוססי פחמן. מדברים על כל מיני סוגי חומרים מבוססי פחמן המשמשים כחומרי דלק: כבול, גז פחמן, UCF, פחם עץ או אבן, זפת, char ועוד. משתמע כי ככל שתכולת הפחמן בחומרים אלו גבוהה יותר כך התועלת האנרגטית שבהם גבוהה יותר. למה זה?

תודה לעונים. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ב' באייר ה'תשע"ג • 22:36, 11 באפריל 2013 (IDT).

הרווח האנרגטי נובע בעיקר מפירוק קשרי C-H (פחמן-מימן) שבחומרים אלה, והפיכתם למים ופחמן דו חמצני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה. זאת אומרת שחומר פחמני בלבד לא 'טוב לי'? כי באמת תהיתי, אם כל כך רוצים תכולת פחמן גבוהה, למה לא משתמשים פשוט בגרפיט. הבעיה נפתרה, אם כן. 13:33, 12 באפריל 2013 (IDT).

יסודות בחלל

למה השמש היא יחסית דלה ביסודות (מורכבת בעיקר במימן והליום, עם מעט פחמן שהיא בעצמה מייצרת) בזמן שכוכבי לכת, כדוגמת כדור הארץ יש מגוון רחב של יחסות כבדים? 79.179.200.197 21:44, 12 באפריל 2013 (IDT)

זה לא יהיה נכון לומר את זה על כל כוכבי הלכת. למשל גם בצדק שבתאי אורנוס ונפטון המצד דומה. בגלל שבכדור הארץ המהירות הממוצעת של המימן וההליום גבוהה ממהירות המילוט מפני כדור הארץ רוב המימן וההליום נמלטו... בגופים שמימיים יותר קלים האטמוספירה עוד יותר דלילה. eman • שיחה • ♥ 21:55, 12 באפריל 2013 (IDT)

האם בענקי הגזים יש יסודות כבדים כמו בכוכבי לכת ארציים או שהם מורכבים בעיקר מגזים קלים? 79.179.200.197 23:27, 12 באפריל 2013 (IDT)

תסתכל בערכים עליהם שקישרתי בתשובתי הראשונה. אבל בכל מקרה זה לאו דווקא סותר. eman • שיחה • ♥ 00:30, 13 באפריל 2013 (IDT)

כיצד קורה הרפולריזציה

הדפולריזציה מתבצעת על ידי יוני נתרן חיוביים שנעים לעבר המיוציטים. אך מהי הפעולה ההפוכה שגורמת למיוציטים להיטען שוב במטען שלילי (כלומר איזה יון 'תולש' להם את האלקטרון שהתווסף להם זה עתה בדפולריזציה והופך אותם לשליליים)? קראתי שהרפולריזציה מתרחשת על ידי יציאת יוני אשלגן חיוביים מהמיוציטים. ואני לא מצליח להבין איך זה מתקשר (מה גורם להם לצאת החוצה?). וחוץ מזה אני מנסה להבין גם מה גורם או יותר נכון מיהו הגורם לכך שהדפולריזציה והרפולריזציה נמצאים במחזוריות של פרקי זמן קבועים, ההיגיון אומר שיון שנטען במטען חיובי או שלילי אמור להישאר במצבו כל עוד מישהו לא גורם לו להשתנות במטענו.80.246.130.242 00:58, 13 באפריל 2013 (IDT)

מדוע מכונים גלי הקג כ--pqrst ?

מדוע החליט דר' ויילם איינטהובן לכנות את גלי האקג אותם מצא, בשמות האותיות האלה (pqrst) בדווקא? האם הייתה לו איזו כוונה או רמז בכך? 80.246.130.242 01:24, 13 באפריל 2013 (IDT)

האם אפשר להכניס את כדור הארץ לרזוננס?

אתם מכירים את הסיפור שאם חיילים צועדים מסודר על גשר בתדירות העצמית שלו אז הוא יתמוטט (למרות שכידוע לי זה לא מציאותי) - אז האם אפשר לבנות מכונה שתפעל בתדר עצמי של כדור הארץ ותגרום לו לרזוננס ובכך להשמיד את העולם? 79.179.200.197 12:25, 13 באפריל 2013 (IDT)

ראה גשר מצר טקומה. הגשר כן יכול להתחיל להתנדנד כתוצאה מהליכת חיילים ואז התנודה מוגברת מהרוח, כך שהגשר מתמוטט. התנאי הוא שהכוח שגורם לתנודה יהיה גדול יותר מכוח הריסון (החיכוך הפנימי בגוף) לאותה התנודה. אני לא מכיר את התדרים העצמיים של כדור הארץ, אז אני לא יודע לענות על השאלה ההיפותטית. ‏Setreset • שיחה 17:54, 13 באפריל 2013 (IDT)

א. זה באמת קרה במלחמת העולם ה-1 ללא קשר לרוח, בצרפת, לא זוכר את שם הגשר. מאז חיילים לא צועדים בסך כשהם חוצים גשרים. בגשר טקומה הסיפור הוא תוצאה של אינטראקציה עם רוח.

ב. לא ניתן ליצור תהודה באמצעים יצירי אדם, בלי קשר לתדרים. מדובר בסופו של דבר בהעברת אנרגיה, ומסת כדור-הארץ גדולה מדי, בהתחשב בכוחות ריסון למיניהם הגורמים לבריחת אנרגיה. בנצי - שיחה 10:34, 14 באפריל 2013 (IDT)

אני גם לא חושב שיש לכדור הארץ תדר עצמי. לא לכל גוף חייב להיות תדר כזה. לאור התמוטטות גשר מצר טקומה דואגים ליצור גשרים שלא יהיו להם תדרים עצמיים. אבל אפילו אם היה באמת המסה גדולה מדי.

מה שכן, אפשר להכניס את התנועה של גופים שמיים לרזוננס, וזה נקרא תהודה מסלולית. זה בדיוק מה שקרה לירח, שהתנועה שלו סביב עצמו, והתנועה שלו סביב כדור הארץ הסתנכרנו, ובגלל זה אנחנו רואים רק צד אחד שלו. דוגמה דומה יש לרזוננס בין זמני המחזור של חלק מהירחים של צדק ושבתאי. eman • שיחה • ♥ 11:14, 14 באפריל 2013 (IDT)

האם אלכוהול מרחיב כלי דם?

מהו התהליך או מהי הפעולה שגורמת לאלכוהול להרחיב כלי דם? ושאלה נוספת, מקובל לומר שהרוסים ברוסיה שותים אלכוהול בימים הקרים על מנת לחמם את גופם הקר, ואני שואל על כך הכיצד זה ייתכן הרי למדתי שבתנאים של קור יש להימנע משתיית אלכוהול כי אלכוהול מרחיב את כלי הדם, וזו פעולה שגורמת לזרימת דם אל העור ולאיבוד חום! 80.246.130.73 16:51, 13 באפריל 2013 (IDT)

אלכוהול, אכן מרחיב את כלי הדם. הוא גם גורם לאיבוד חום, אך יחד עם זאת, הוא גורם לתחושת חמימות בעור (כי החום נפלט דרך העור), שנותנת אשליה של התחממות הגוף. עִדּוֹ - שיחה 17:03, 13 באפריל 2013 (IDT)

הגדרת חומציות

האם אפשר לומר שנוזל בעל כמות גדולה יותר של יונים הוא נוזל חומצי יותר? או במילים אחרות האם אפשר לומר שהחומציות של הנוזל תלויה במספר היונים שיש בו (כמובן שאני מניח שלא משנה באיזה יונים מדובר), כלומר אם יש בו מעט יונים אז הוא נוטה לבסיס ואם יש בו הרבה נוטה לחומציות. קראתי את הערך חומציות בויקיפדיה, אך מכיון שהידע שלי בכימיה עדיין לא רב, אני לא רוצה להסיק מהערך מסקנות על דעת עצמי ולסמוך עליהן. 80.246.130.242 18:37, 13 באפריל 2013 (IDT)

לא ניתן לומר דבר כזה. ככלל, אניונים (יונים שליליים) נוטים להתנהג כבסיסים וקטיונים (יונים חיוביים) נוטים להתנהג כחומצות, אבל החומציות או הבסיסיות של כל יון - החל מהעדר כמעט מוחלט של השפעה (כגון נתרן) עד בסיסיות בולטת מאוד (כמו הידריד) תלויה באופי של היונים. 109.160.150.181 14:58, 14 באפריל 2013 (IDT)

ניסוי יאנג עם פוטון בודד(קוונטים)

נניח מערכת מבוססת על ניסוי יאנג:

יש לנו לוחית עם שני סדקים ומקרן המסוגל להקרין פוטון בודד דרך שני הסדקים על לוח רגיש. ואני שם בכל אחד מהסדקים גלאי פוטונים.

א) האם על המסך נראה תבנית התאבכות? ב) האם הגלאים יצפצפו בו זמנית כשמשגרים פוטון אחד? או שהפוטון כל פעם "יעבור דרך סדק אחר" (יתנהג כמו חלקיק)? 79.179.200.197 20:30, 13 באפריל 2013 (IDT)

אם תשים גלאי פוטונים, הוא יבלע את הפוטונים, לכן א) לא יגיעו כלל פוטונים למסך, ב) כל פעם רק גלאי אחד יקלוט פוטון. ‏Setreset • שיחה 20:44, 13 באפריל 2013 (IDT)

כלומר אם שמים גלאים בכל סדק, אז הפוטון מתנהג כמו חלקיק לכל דבר, אבל כשמורידים את הסדקים אז הוא מתחיל לקיים משוואות מקסוול והווה גל אלקטרומגנטי? הראש שלי לא מסוגל להבין זאת. 79.179.200.197 23:30, 13 באפריל 2013 (IDT)

המשפט שלך נכון חלקית. התופעה שתיארת נכונה, אבל המסקנה "...מתחיל לקיים משוואות מקסוול..." לא נכונה. משוואות מקסוול הן קירוב טוב, וגם כאשר יש גלאי חלקיקים הן נשארות קירוב טוב אם לוקחים בחשבון שאחת הכניסות נחסמת. מהצד השני, כאשר שולחים פוטון בודד אז הוא עובר באחד מהסדקים, ובגלל האינטראקציה עם שפות החריץ הוא יוצר תבנית התאבכות. במלים אחרות, בכל מקרה שתי צורות ההסתכלות תקפות, רק צריך להבין את הפיזיקה נכון. ‏Setreset • שיחה 13:07, 14 באפריל 2013 (IDT)

אז אולי אני לא מבין את הפיזיקה של הניסוי. נתחיל מזה שפיתרון גלי הוא תולדה של משוואות מקסוול. אז לפי מקסוול אנו אומרים לראות את 2 הגלאים נדלקים בו זמנית (כי גל עובר דרך 2 הסדקים). אבל התוצאה היא שרק גלאי אחד מגיב- כלומר משוואת מקסוול לא תקפות בניסוי שלנו. עד כאן אני צודק? עכשיו בא הסבר שפוטון הוא חלקיק. אבל איך אם הוא חלקיק, יכולה להיווצר תבנית התאבכות בניסוי יאנג המקורי (בלי גלאים)? הניסוי המקורי מוכיח טבע גלי של אור והשניסוי עם הגלאים את הטבע החלקיקי. ופוטון לא "יודע" איזה ניסוי הולכים לעשות לו בשביל לבחור להתנהג בהתאם. 79.180.196.153 15:27, 14 באפריל 2013 (IDT)

התיאור הנכון ביותר כיום לאור הוא לפי אלקטרודינמיקה קוונטית, שהיא תורת חלקיקים שבה האור הוא פוטון. כל תיאור אחר הוא קירוב פחות טוב. התיאור הגלי באמת נשבר במקרה שבו שולחים חלקיק בודד בכל פעם, וגם עם גלאי חלקיקים שמודד גל יש בעיה בהגדרה. לגבי תבנית התאבכות בתיאור החלקיקים, הסברתי איך זה קורה - עקב האינטראקציה של החלקיקים עם דופן החריץ. במלים אחרות: תיאור הגלים לא תמיד תופש, ולעומתו מודל החלקיקים הוא מסובך מאוד, וצריך להשתמש בו בזהירות: בניסוי שני הסדקים למשל מניחים שיש פוטונים שעוברים בקו ישר ופוטונים שנבלעים, אבל שוכחים פוטונים שפוגעים בשפת החריץ ועוברים פיזור לכוונים אחרים. ‏Setreset • שיחה 07:31, 15 באפריל 2013 (IDT)

מספר נורמלי ומשפט הקוף המקליד

האם אפשר להגדיר מספר נורמלי כמספר שבו כל מחרוזת סופית שיכולה להתקבל מהספרות באותו בסיס תופיע בו בוודאות (אינסוף פעמים)? האם מספר שמקיים זאת גורר שהמספר יהיה נורמלי? האם מספר נורמלי בהכרח מקיים זאת? האם המספר

0. 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 00 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 11 12... 98 99 000 001 002 003... 998 999 0000 0001...

(הרווחים הם שיהיה נוח לקרוא, מכיל את כל המחרוזות בבסיס 10 לפי סדר המניה) שמקיים את ההגדרה שכתבתי הוא גם נורמלי בבסיס 10? אני יודע ש-...0.123456789101112 Champernowne constant נורמלי והוא גם מקיים את ההגדרה שכתבתי בבסיס 10. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התנאים "כל מחרוזת סופית מופיעה לפחות פעם אחת" ו"כל מחרוזת סופית מופיעה אינסוף פעמים" שקולים זה לזה. הם נובעים מנורמליות, אבל אינם שקולים לה. לדוגמא, סדרה אקראית שבה כל ספרה מופיעה בהסתברות חיובית מייצרת מספר שבו כל מחרוזת מופיעה אינסוף פעמים, אבל הוא אינו נורמלי אלא אם התפלגות הספרות אחידה. עוזי ו. - שיחה 10:32, 14 באפריל 2013 (IDT)

את זה שהתנאים ל"לפחות פעם אחת" ול"אינסוף פעמים" הבנתי ולכן גם כתבתי אינסוף בסוגריים בשאלה עצמה (אפשר להגיע בקלות לסתירה אם יש מחרוזת סופית שלא מופיעה אינסוף פעמים). את זה שהם לא גוררים נורמליות הבנתי כמה דקות אחרי שכתבתי את השאלה:

הנה מספר שמקיים את ההגדרה שכתבתי בהתחלה אבל לא נורמלי, כי 0 הרבה יותר שכיח בו משאר הספרות:

0.z(0)f(0)z(1)f(1)z(2)f(2)z(3)f(3)...

z(n)=2^n times '0', f(n)='n'

עדיין לא הבנתי אם המספר הזה:

0. 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 00 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 11 12... 98 99 000 001 002 003... 998 999 0000 0001...

נורמלי בבסיס 10?

לפי מה שכתבת אני מבין שאם לא קיימת מחרוזת סופית מסויימת בבסיס כלשהו במספר מסוים שהוא כתוב בבסיס הזה, אז הוא לא נורמלי בבסיס זה.

אגב האם קיים מספר שנורמלי בבסיס מסויים אבל לא נורמלי בבסיס אחר? משערים שכל מספר אלגברי שאינו רציונלי הוא נורמלי בבסיס מסויים כלשהו או בכל בסיס? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

1. המספר שכתבת כאן הוא נורמלי (כי מספר ההופעות של רצף בן k ספרות בכל המספרים בני n ספרות מתנהג כצפוי כאשר n גדול מאד).

2. מספר עשוי להיות נורמלי בבסיס אחד אבל לא נורמלי בבסיס אחר. מספר נורמלי צריך להיות נורמלי בכל בסיס.

3. אכן, משערים שכל מספר אלגברי אי-רציונלי הוא נורמלי (אבל עד כמה שידוע לי זה לא הוכח אפילו למספר אלגברי אחד). עוזי ו. - שיחה 11:46, 15 באפריל 2013 (IDT)

אלקטרונים מתנגשים? (קוונטים)

למה אלקטרונים מתנגשים כמו חלקיקים ולא מתאבכים כמו גלים? 79.180.196.153 16:51, 14 באפריל 2013 (IDT)

מאותה סיבה שפוטונים לא מתאבכים אחד עם השני. הפוטונים מתאבכים כל פוטון עם עצמו. אלא אם הם קוהרנטיים. בגלל זה צריך להשתמש בסדקים, כדי שכל פוטון "יתפצל" ואז יתאבך עם עצמו. eman • שיחה • ♥ 19:54, 14 באפריל 2013 (IDT)

כוונת שאלתך לא ברורה - אלקטרונים כן מתאבכים ובכך מוכיחים את אופיים הגלי, בנוסף לאופיים החלקיקי. באופן כללי, הפן החלקיקי בדואליות גל-חלקיק מתבטא באינטראקציה, והתנגשויות הן אינטראקציה. הפן הגלי מתבטא במרחב ובזמן. בנצי - שיחה 20:14, 14 באפריל 2013 (IDT)

אני דבר על פיזור אלקטרון על גבי אלקטרונים (נגיד אלקטרונים חופשיים מתפזרים מגביש). לא נוצר מצב של סופרפוזיציה של 2 אלקטרונים אלא יש התנגשות מצחית ושימור תנע. 79.180.196.153 20:23, 14 באפריל 2013 (IDT)

זה לא נכון, יש סופרפוזיציה ופיזור. ראה תבנית פיזור ממיקרוסקופ אלקטרונים חודר באנגלית: Selected area diffraction. ‏Setreset • שיחה 07:35, 15 באפריל 2013 (IDT)

האם רואים הבדל בין קרינת הכוכב לקרינת כוכב לכת?

שאלה באופטיקה, בעיקר: איך ניתן תאורטית להבחין בין אור המגיע מכוכב לבין אור של אותו הכוכב המשתקף מכוכב לכת? 79.180.196.153 20:20, 14 באפריל 2013 (IDT)

בעיקר עפ"י שני גדלים: 1. הבהירות של גרם השמים הנדון, 2. ספקטרום הפליטה שלו. ההבדל בין שתי הקטיגוריות הוא עצום, ב-2 הפרמטרים. בנצי - שיחה 21:44, 14 באפריל 2013 (IDT)

אני מדבר רק על השני. חוץ מלהגיד שהוא עצום, מה ההבדל בספקטרום? איך ניסיונית אתה תבדיל בין אור שהגיע אילך משמש לבין אור שהגיע אליך מצדק (נניח אתה צופה שנמצא רחוק יחסית ממערכת השמש, אבל עדיין מסוגל לקלוט אלומות אור ישירות מהשמש ומוחזרות מצדק). 79.180.196.153 11:46, 15 באפריל 2013 (IDT)

קרינת גוף שחור

נניח שאני לוקח אבן בטמפרטורת החדר (300 קלווין) וזורק אותה לחלל החיצון רחוק מספיק מהשמש (שאפשר להזניח את קרינת השמש)- האם האבן תעלם עם הזמן בגלל קרינה תרמית (והקשר מסה-אנרגיה של איינשטיין)? האם היא תגיע לטמפרטורת 2.7 קלווין? כמה זמן יקח התהליך? האם בעקבות ירידה בטמפרטורה היא תהפוך לפחות מסיבית? 79.180.196.153

לא הבנתי את השאלה הראשונה. האבן בסופו של דבר תגיע לטמפרטורת הסביבה. אי אפשר לומר כמה זמן התהליך ייקח. אני מניח שהרבה מאוד זמן. איבוד האנרגיה יגרום לה להפוך לפכות מאסיבית, אבל בצורה זניחה לחלוטין. eman • שיחה • ♥ 21:40, 14 באפריל 2013 (IDT)

אני מסכים פרט לכך שאפשר לדעת כמה מן התהליך ייקח, זאת משוואה דיפרנציאלית חלקית. כבר הייתה שאלה דומה. האבן פולטת קרינה ומתקררת. ככל שהיא מתקררת פליטת האנרגיה קטנה. כשהיא מגיעה לטמפרטורת הסביבה הפליטה שלה שווה לבליעה שלה ולכן איבוד האנרגיה נפסק. ירידת המסה בתהליך הזה קיימת אמנם, אבל זניחה. השואל יכול לחשב בעצמו בכמה מסה מדובר לפי חוק E=mc². ‏Setreset • שיחה 07:41, 15 באפריל 2013 (IDT)

הכוונה שלי היתה שגם אם כותבים משוואה כזו היא תהיה תלויה בפרמטרים לא ידועים. גודל האבן, צורתה, וכו'. eman • שיחה • ♥ 17:44, 15 באפריל 2013 (IDT)

למה אי אפשר להשתמש במשוואת החום? 109.160.150.181 18:23, 15 באפריל 2013 (IDT)

א. מעבר חום יכול להיות ע"י הולכה, הסעה או קרינה. פה נשאלנו על תופעה שקשורה בקרינה, ואילו משוואת החום מדברת על הולכה. וחוץ מזה גם שם יש צורך בפרמטרים שישתנו מאבן לאבן... eman • שיחה • ♥ 18:27, 15 באפריל 2013 (IDT)

מדידות וסטטיסטיקה בסיסית

אני מודד משהו לינארי (לדוגמה מתח כפונקציה של זרם בנגד קבוע). אז יש לי אפשרויות לעשות:

א) למדוד כל פעם 3 נקודות על הגרף ולחזור על הניסוי 100 פעם. בכל אחד מהניסויים אני עושה שיפוע באמצעות 3 הנקודות (מעביר ישר באקסל נניח) ואחרי שיש לי אוסף של 100 שיפועים אני עושה עליהם ממוצע ושגיאה לפי stdv

ב) למדוד כל 100 נקודות ולחזור על הניסוי 3 פעמים. בכל אחד מהניסויים אני מוצא שיפוע באמצעות 100 הנקודות ואחרי שיש לי אוסף של 3 שיפועים אני עושה עליהם ממוצע ושגיאה.

איזה שיטה תיתן לי תוצאה יותר אמינה ולמה? יש רעשים במערכת ככה שבטוח תהיה לי שגיאה. 79.180.196.153

שאלה מעניינת. קח בחשבון מלכתחילה שהשונות של הערכת השיפוע תלויה בשונות של הנקודות שאתה בוחר בציר X, ולכן כדאי לוודא שהשונות הזו גדולה ככל האפשר. בהתחשב בזה, לדעתי לא יהיה הבדל בין השיטות משום שרגרסיה לינארית מבוססת על אומדי נראות מקסימלית, שיש להם נטיה למצות את כל האינפורמציה שאתה מחלץ מהמערכת על ידי הדגימה. עוזי ו. - שיחה 12:53, 15 באפריל 2013 (IDT)

אני הייתי מודד את כל הנקודות בפעם אחת. 300 נקודות לפי המספרים שהצגת. אם הנגד לינארי מושלם אז זה יהיה טוב לפחות כמו שתי השיטות שהצגת. במציאות הנגד לא מושלם, ובשיטה זו תוכל לראות זאת בגרף אחד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה הסימון המתמטי של (1) תחום עליה וירידה (2) תחום חיוביות ושליליות?

שלום, מהו הסימון המתמטי של תחום עליה וירידה ושל תחום חיוביות ושליליות? (כלומר במקום לכתוב תחום ירידה ועליה אני מחפש סימן מקובל שאפר לכתוב במקום. וכן לגבי תחום חיוביות ושליליות) מוטיבציה - שיחה 12:48, 16 באפריל 2013 (IDT)

אין סימון מוסכם, אבל אתה יכול להשתמש ב-$\searrow \nearrow +-$ לצד התחומים. עוזי ו. - שיחה 15:25, 16 באפריל 2013 (IDT)

גם בבגרות :)? 46.210.183.220 18:02, 16 באפריל 2013 (IDT)

אלו כבר דיני נפשות - שאל מורה שמכין לבגרות. עוזי ו. - שיחה 19:28, 16 באפריל 2013 (IDT)

אכן, זהו הסימון המקובל. בנצי - שיחה 08:53, 18 באפריל 2013 (IDT)

הוכחת שיוויון אחד(פורייה)

איך אני מוכיח ש$\int |f(t)|^{2}dt=\int |F(\omega )|^{2}d\omega$. האינטגרציה היא מ-אינסוף ל+אינסוף והקשר ביןF לf הוא התמרת פורייה.

איך להוכיח את הטענה? 109.67.172.135 13:05, 16 באפריל 2013 (IDT)

זו זהות פרסבל . עוזי ו. - שיחה 15:26, 16 באפריל 2013 (IDT)

חישוב אינטגרל

איך אני מחשב את האינטגרל $\int _{-\infty }^{\infty }z^{2}e^{-z^{2}}dz$ (בעצמי. לא עם וולפראם אלפה). 109.67.172.135 14:09, 16 באפריל 2013 (IDT)

בחלקים (פעמיים), בתנאי ש-$\int _{-\infty }^{\infty }e^{-z^{2}}dz$ ידוע (אותו מחשבים על-ידי מעבר לקואורדינטות פולריות). עוזי ו. - שיחה 15:28, 16 באפריל 2013 (IDT)

נאמר לי שיש דרך אלגנטית עם התמרת פורייה. 109.67.172.135 15:34, 16 באפריל 2013 (IDT)

הצלחתי. ראו שאלה בפתורה. 109.67.172.135 16:09, 16 באפריל 2013 (IDT)

התגובה הזו משקפת תפיסה לא הולמת של מהות הדף הזה. אם השאלה מעניינת אותך בלבד, לשם מה אתה מטריח אחרים בקריאה והתייחסות? ואם היא עשויה לעניין גם קוראים נוספים, מדוע אתה (אחרי שהעלית את הנושא) שומר את המידע לעצמך? עוזי ו. - שיחה 19:27, 16 באפריל 2013 (IDT)

איך פועלות האלקטרודות?

עד שסוף סוף ההצלחתי להבין שחשמל זה בעצם זרם של נייטרונים, אני עכשיו מסתבך בלהבין מה זה אלקטרודות של אלקטרוקרדיוגרמה. מי מסכים להסביר לי מה זה ואיך זה פועל, זה מאוד מסקרן אותי וגורם להבין יותר את תופעת החשמל. לגבי המשפט הכתוב בערך אלקטרודה: "אלקטרודה היא מוליך חשמלי המשמש ליצירת מגע עם תווך לא מתכתי של מעגל חשמלי" האם יש לכם דוגמה למוליך חשמלי שלא משמש ליצירת מגע עם תווך לא מתכתי של מעגל חשמלי? והשאלה הנוספת, לפי מיטב הבנתי, בערך מוסבר שהאלקטרודה מונחת על מקומות שונים בגוף ויש מגבר שקולט את אותות החשמל הקטנים מאוד והוא בעצם מגביר אותם לכדי יכולת פיענוח (כעין "זכוכית מגדלת"). השאלה שלי (קודם כל האם הבנתי נכונה) הרי בגוף יש חשמל לא רק בלב (תקנו אותי אם אני טועה), וברגע שמניחים אלקטרודות במקומות שונים (לדוגמה ברגליים ובידיים) איך זה מראה לנו את החשמל של הלב - ולא של משהו אחר? ושאלה לקינוח (שבאמת מסקרנת אותי) איך מגבירים זרם חשמל ספציפי? (אני מדמה את זה למוזיקה שבה אפשר להגביר ולבודד צליל מסויים מתוך רבים - פוליפוניה), תודה לכל מי שיענה לי על הנושא המרתק הזה 46.210.183.220 14:42, 16 באפריל 2013 (IDT)

א. חשמל הוא זרם של חלקיקים טעונים, בדרך כלל אלקטרונים. מכיוון שהנייטרונים, כשמם כן הם נייטרליים, הם לעולם לא ישמשו לזרם חשמלי.

ב. כל חוט חשמל הוא מוליך חשמלי, שבדרך כלל מחובר למוליכים חשמליים אחרים. לדוגמה כבל החשמל במחשב שלך הוא "מוליך שלא משמש למגע עם תווך לא מתכתי".

ג. שתי השאלות הבאות: איך מבדילים בין האותות של הלב לאותות אחרים בגוף, ואיך מגבירים זרם ספציפי, לשתיהן אותה תשובה. בעיבוד אותות חשמליים ניתן לבחון את סך האותות שמגיעים, להגביר תדרים ספציפיים בדיוק כמו במוזיקה, ולסנן אותות לא רלוונטיים. ההשוואה לזכוכית מגדלת לא ממש מתאימה, יותר מתאים לחשוב על זה או כמו תיבת תהודה שמגבירה צליל מסוים. ‏Setreset • שיחה 17:08, 16 באפריל 2013 (IDT)

שלום Setreset, מהם האותות האלה שעליהם אתה מדבר, האם ניתן לדמות אותם לכלי נגינה בתזמורת? (במה הם נבדלים זה מזה, בעוצמה? כלי נגינה למשל נבדלים זה מזה בעיקר בסוג הקול שהם מוציאים) אם כן, האם יש אותות רבים בגוף שהחוקרים שפיתחו את מכשיר הא.ק.ג. ישבו וסיננו אותם בעיבוד אותות? איזה כיף לך שאתה יודע את כל המידע הזה, הלוואי עלי אני כל הזמן חולם לדעת את זה, אבל אני לא יושב בטל אני מכין את עצמי:)46.210.183.220 18:09, 16 באפריל 2013 (IDT)

להבדיל בין האותות האלה זה בהחלט דומה לכלי נגינה בתזמורת, שבן אדם יכול להבדיל ביניהם באופן אינטואיטיבי עם למידה, אבל כדי שמחשב ידע להבדיל ביניהם אז צריך אלגוריתם חכם שיידע לכמת במספרים את ההבדלים הללו. הידע התיאורטי לזה נרכש בהנדסת חשמל (עיבוד אותות, טורי פורייה ועוד), וידע מעשי אפשר לרכוש גם באלקטרוניקה, או לבד בתוכנות עריכת מוזיקה, ובטח בעוד מקצועות שאני לא מכיר. ‏Setreset • שיחה 22:48, 16 באפריל 2013 (IDT)

המרה מרשת ישראל החדשה לקוארדינטות גאוגרפיות ולהפך

האם יש נוסחה, ולו מקורבת, להמרה מרשת ישראל החדשה לקואורדינטות גאוגרפיות ו\או להפך (אני מחפש נוסחה ולא תוכנה שעושה את החישוב)? תודה מראש! 109.160.150.181 23:06, 18 באפריל 2013 (IDT)

האם אפס שדה?

האם קבוצה המכילה רק אפס מוגדרת כשדה? מצד אחד כל תכונות השדה מתקיימות. מצד שני, קראתי ששדה סופי יכול להיות עם מספר איברים שהוא חזקה של מספרים ראשוניים. אמנם בגרסה העברית כתוב בחזקת מספר שלם אבל באנגלית כתוב positive integer כך ש0 לא יכול להיות מעריך החזקה והמינימום לשדה סופי הוא שני איברים.Uziel302 - שיחה 23:52, 18 באפריל 2013 (IDT)

בשדה יש שני קבועים שונים. עוזי ו. - שיחה 00:08, 19 באפריל 2013 (IDT)

חיישן אלקטרונים

איך בנוי פיזית חיישן שאפשר לשים בתוך סדק בניסוי 2 הסדקים לאלקטרונים? 109.65.204.163 13:56, 19 באפריל 2013 (IDT)

עיין בערך הבא. נצנץ בעברית, אבל עדיין ללא ערך עברי. במידה מסוימת רצוי גם לעיין בערך זה (עקיפת אלקטרונים). בנצי - שיחה 14:13, 19 באפריל 2013 (IDT)

ניסוי N סדקים - מינוח

מה זה "רוחב האונה הראשית" (נאמר שהוא נמצא ביחס הפוך ל-N). הניחוש שלי שזה רוחב הפס הגדול ביותר (המרכזי) אבל אני לא בטוח. 109.65.204.163 18:33, 20 באפריל 2013 (IDT)

אתה מדבר על תבנית עקיפה של סריג ? לא נתקלתי במונח 'אונה' בהקשר זה, וכנראה שאיזשהו מחבר החליט 'להמציא את הגלגל' ולטבוע מונח משלו. לא משנה - אשמח אם תצטט את ההקשר כולו, וכן ניתן יהיה להשיב לך בצורה מדוייקת. בנצי - שיחה 20:48, 20 באפריל 2013 (IDT)

נוסח מדוייק (זו שאלת שעורי בית): הראו שרוחב האונה הראשית בניסוי N הסדקים תלוי ביחס הפוך ל-N". אני חושב שהכוונה לרוחב הפיק המרכזי כי זה מזכיר את זה. אני מסכים שזה נשמע כמו איזה ניסיון להמציא מונח חדש. 109.65.204.163 21:03, 20 באפריל 2013 (IDT)

אכן, מדובר ברוחב הפס המרכזי של תבנית העקיפה. מראה של אונות מתקבל מתמונת התפלגות עוצמת האור בתלות במרחק ממרכז התבנית. שבוע טוב, בנצי - שיחה 01:46, 21 באפריל 2013 (IDT)