ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 142
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
יותר מאלף קישורים שבורים לאתר "ישראל היום"[עריכת קוד מקור]
יותר מאלף קישורים לאתר "ישראל היום" נשברו. בבדיקה מדגמית שערכתי, רבות מהכתבות נמצאות באתר "ישראל היום", אך שינו כתובת (ניתן לאתר אותן באמצעות גוגל), ואחרות נעלמו ואינן (אולי ניתן לאתר אותן במהדורה המודפסת, לפי תאריך פרסומן. מרים ושלדון אדלסון אכזבתם אותי, מאנשים במעמדכם ציפיתי שתשכרו עובדים שיודעים לנהל אתר אינטרנט, ולא תהמרו על עובדים ששוברים קישורים. מאידך, הוכחתם לי כמה נכון הפסוק מתהילים, ”אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה”, בזאת נחמתי.
אתגר לכותבי בוטים: לכתוב בוט שעובר על הקישורים השבורים, שיכולים להופיע בתבנית:ישראל היום או ב-URL, מחפש באמצעות גוגל את כותרת הכתבה באתר "ישראל היום", ומתקן את הקישור. את החשבון, לפי התעריף המקובל לשעת עבודה בהיי-טק, הגישו למרים אדלסון. דוד שי - שיחה 11:56, 17 ביולי 2019 (IDT)
- למה למרים ולא לשלדון? יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 15:18, 18 ביולי 2019 (IDT)
- מרים אדלסון היא המו"ל של "ישראל היום". דוד שי - שיחה 00:37, 19 ביולי 2019 (IDT)
- למה למרים ולא לשלדון? יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 15:18, 18 ביולי 2019 (IDT)
- פנית אליהם? שמוליק - שיחה 19:40, 17 ביולי 2019 (IDT)
- לא, אבל ראוי לעשות זאת. דוד שי - שיחה 00:37, 19 ביולי 2019 (IDT)
- תודה ל-Uziel302 שתיקן את הקישורים שדרך התבנית באמצעות ארכיון האינטרנט. דוד שי - שיחה 14:37, 28 בספטמבר 2019 (IDT)
- דוד שי, את הקישורים שאינם דרך התבנית תיקנתי באמצעות AWB. Uziel302 - שיחה 14:38, 28 בספטמבר 2019 (IDT)
- אתה גדול! דוד שי - שיחה 14:39, 28 בספטמבר 2019 (IDT)
- Uziel302, אתה מוזמן לתקן באותה שיטה את הקישורים השבורים ל-MOOMA. תודה, דוד שי - שיחה 17:01, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
- דוד שי, בוצע, מכיר עוד אתרים שבורים? Uziel302 - שיחה 18:37, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
- תודה, ברגע שאזכר אפנה אליך. דוד שי - שיחה 19:29, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
- דוד שי, בוצע, מכיר עוד אתרים שבורים? Uziel302 - שיחה 18:37, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
- Uziel302, אתה מוזמן לתקן באותה שיטה את הקישורים השבורים ל-MOOMA. תודה, דוד שי - שיחה 17:01, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
- אתה גדול! דוד שי - שיחה 14:39, 28 בספטמבר 2019 (IDT)
- דוד שי, את הקישורים שאינם דרך התבנית תיקנתי באמצעות AWB. Uziel302 - שיחה 14:38, 28 בספטמבר 2019 (IDT)
- תודה ל-Uziel302 שתיקן את הקישורים שדרך התבנית באמצעות ארכיון האינטרנט. דוד שי - שיחה 14:37, 28 בספטמבר 2019 (IDT)
- לא, אבל ראוי לעשות זאת. דוד שי - שיחה 00:37, 19 ביולי 2019 (IDT)
דף סקרים[עריכת קוד מקור]
מוזמנים להביע דעתכם בדף משתמש:הארי פוטר 73/בחירות 2019 סבב שני. הארי פוטר 73 • שיחה • מיזם קטאן 22:12, 7 בספטמבר 2019 (IDT)
קשר בין ויקיפדים[עריכת קוד מקור]
האם אפשר ליצור קשר של אחד על אחד במסגרת האתר? 2.52.73.111 20:04, 8 בספטמבר 2019 (IDT)
- בדף השיחה של המשתמש. דָּנִיֵּאל • שיחה • ויקיפדיה עולה על הפסים! • אתגרו את עצמכם 20:11, 8 בספטמבר 2019 (IDT)
Porsche Unveils Its First-Ever Electric Car[עריכת קוד מקור]
- יש שמועות שקרן ויקימדיה שוקלת להעניק מכונית כזו לכל ויקיפד בעל זכות הצבעה. דוד שי - שיחה 23:37, 8 בספטמבר 2019 (IDT)
- אני מתגלגל מצחוק דוד שי. צחי לרנר - שיחה 00:21, 9 בספטמבר 2019 (IDT)
- אני מעדיפה טויוטה. סוס מנצח לא מחליפים. Tmima5 - שיחה 17:34, 9 בספטמבר 2019 (IDT)
- אם את רוצה סוס, למה לך טויוטה? קחי כרכרה.david7031 • שיחה • ט"ו באלול ה'תשע"ט • 21:22, 14 בספטמבר 2019 (IDT)
- אני מעדיפה טויוטה. סוס מנצח לא מחליפים. Tmima5 - שיחה 17:34, 9 בספטמבר 2019 (IDT)
- אני מתגלגל מצחוק דוד שי. צחי לרנר - שיחה 00:21, 9 בספטמבר 2019 (IDT)
- יש שמועות שקרן ויקימדיה שוקלת להעניק מכונית כזו לכל ויקיפד בעל זכות הצבעה. דוד שי - שיחה 23:37, 8 בספטמבר 2019 (IDT)
הבהרת חשיבות[עריכת קוד מקור]
לפי דעתי בזמן האחרון שמים בהרבה ערכים את התבנית "הבהרת חשיבות עם זמן" (אפילו במקרים שהחשיבות ברורה או שצריך לשנות את השם ושמים הבהרת חשיבות...)
יעקב צבי 2006 - שיחה 16:26, 9 בספטמבר 2019 (IDT)
- צריך לעקוב שחס וחלילה לא יימחקו ערכים חשובים בגלל התבנית הזאת. כי לא כולם תמיד עוקבים אחרי דיוני החשיבות. לפני מספר חודשים נמחק כאן ערך על מנכ"ל של בית השקעות גדול.. אבל.. ששששששש... יאצקין52 - שיחה 17:25, 10 בספטמבר 2019 (IDT)
- בית השקעות גדול הוא כנראה חשוב. המנכ"ל? בכלל לא בטוח. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 14:03, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
- יש להרבות בביקורת שלנו על ערכים. הוספתי בעצמי את התבנית למספר ערכים ואני מזמין את הוויקיפדים לעשות כמוני. גילגמש • שיחה 17:24, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- ביקורת זה תמיד טוב אך הבעיה מתחילה בעורכים המוסיפים את התבנית מבלי לטרוח בפתיחת דיון בדף השיחה. דָּנִיֵּאל • שיחה • ויקיפדיה עולה על הפסים! • אתגרו את עצמכם 17:28, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- יש להרבות בביקורת שלנו על ערכים. הוספתי בעצמי את התבנית למספר ערכים ואני מזמין את הוויקיפדים לעשות כמוני. גילגמש • שיחה 17:24, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- בית השקעות גדול הוא כנראה חשוב. המנכ"ל? בכלל לא בטוח. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 14:03, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
- צריך לעקוב שחס וחלילה לא יימחקו ערכים חשובים בגלל התבנית הזאת. כי לא כולם תמיד עוקבים אחרי דיוני החשיבות. לפני מספר חודשים נמחק כאן ערך על מנכ"ל של בית השקעות גדול.. אבל.. ששששששש... יאצקין52 - שיחה 17:25, 10 בספטמבר 2019 (IDT)
אנשי שמאל ימונו כחברים בות"ת?[עריכת קוד מקור]
- אני מזועזע. לא יעלה על הדעת שפרופסורים ימונו לוועדה העוסקת באקדמיה. יש למנות לוועדה רק אנשים בעלי הדעות הנכונות, ואני ממליץ על בנצי גופשטיין ומירי רגב. את הכלבה קאיה נמנה ליו"ר כבוד. דוד שי - שיחה 09:17, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
- כמובן, הרי כולנו ראינו את ההחלטות האפוליטיות ביחס לפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל. חסר תקנה :-) • שיחה • י"א באלול ה'תשע"ט • 09:38, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
- כוונתך: הרי כולנו ראינו את ההתנגדות להחלטות הפוליטיות ביחס לפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל. הרי אינך נאיבי במידה שתגרום לך לחשוב שההחלטות של הפוליטיקאים בנוגע לאוניברסיטת אריאל מונחות משיקולים אקדמיים. דוד שי - שיחה 11:41, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
- בעיני זו תמימות לחשוב שהחלטות מן הסוג הזה בעולם האקדמי מתקבלות במנותק משיקולים פוליטיים. ואני לא מדבר רק על מדינת ישראל או רק על התקופה הנוכחית. להערכתי, כל זמן שהחלטות אסטרטגיות בעולם האקדמי יתקבלו על ידי אנשים בשר ודם הפוליטיקה תהיה חלק בלתי נפרד מהם. על הבסיס הזה אפשר לחשוב איך אנחנו מתנהלים בתוך עולם פוליטי בצורה המיטבית. משה פרידמן - שיחה 11:57, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
- אדרבה אני מוכן לאתגר אותך, איזה בעיה יש בפתיחת פקולטה נוספת לרפואה אם הממשלה מתחייבת לתקצב אותה (יותר מדי מועמדים פוטנציאלים למשרות הוראה נוטשים את הארץ לטובת משרה בחו"ל). חסר תקנה :-) • שיחה • י"א באלול ה'תשע"ט • 14:26, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
- תודה שאתה מאתגר אותי, אבל אני לא בקי בשיקולים כדי לתת תשובה רצינית. רק אגיד שפקולטה לרפואה היא פקולטה יקרה מאוד, ולכן יש להשוות בין פתיחת פקולטה חדשה לבין הגדלת הקיבולת של הפקולטות הקיימות.
- האמירה "הממשלה מתחייבת לתקצב אותה" היא קשקוש. הממשלה נמצאת בגרעון עמוק, היא אינה מסוגלת לתקצב את מה שכבר התחייבה עליו, אל תציג כאילו יש לה יכולת תקצוב אינסופית. תקציב לפקולטה לרפואה הוא על חשבון רכישת מכשירי MRI, הגדלת יכולת האשפוז ושיפור הבטיחות בדרכים. אקצין ואומר: מאות אנשים מאבדים את חייהם (בתאונות דרכים, במחלות) בגלל סדרי עדיפויות לא נכונים של הממשלה. נזקה של החלטה שגויה על תקציב גדול מנזקו של פיגוע רב נפגעים, גם אם אנחנו לא יודעים את שמות הקורבנות (בתאונות דרכים אנחנו יודעים אפילו את שמותיהם), ואין להם דף זיכרון ממלכתי. דוד שי - שיחה 06:52, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- שהממשלה פתאום מפסיקה לתקצב את הרחבת מסלול הרפואה רפואה בבאר שבע ואת מסלול הרפואה בתל חי (בשיתוף עם בר אילן). Tzafrir - שיחה 08:16, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- למיטב ידיעתי, האוניברסיטאות התנגדו להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה ולפתיחת פקולטה נוספת ואמרו שאין צורך, בזמן שמאות ישראלים נוסעים לחוץ לארץ מדי שנה כדי ללמוד רפואה. כשראשי האוניברסיטאות הרגישו שהסכנה מבחינתם של הקמת פקולטה לרפואה באיראל מתקרבת, הם הסכימו להגדיל את מספר התלמידים. כך שיצאנו במצב של רווח כפול, גם פקולטה נוספת וגם תלמידים נוספים. ועדיין העוול הנוראי כלפי ישראלים המעוניינים ללמוד לרפואה ומחנים לשלם על כך, הנדחקים ללמוד בחוץ לארץ הוא בלתי נסבל. אם ההחלטה לפתוח עוד פקולטה היא פוליטית, אז טוב שיש החלטות פוליטיות. כמובן, ראוי שסבסוד הלימודים יבוטל וייפתח שוק חופשי להוראה. כך השוק יאזן ביקוש והיצע ולא יהיה צורך בהחלטות פוליטיות. עדירל - שיחה 15:30, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- צוואר הבקבוק העיקרי הוא המקום להתמחויות. כאלו ישנן בבתי חולים ציבוריים. מעבר לכך, עיקר המימון של הלימודים הוא ציבורי (שכר הלימוד מכסה רק חלק קטן מעלות הכשרת רופא, כמו שצוין בדיון למטה). Tzafrir - שיחה 21:14, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- למיטב ידיעתי, האוניברסיטאות התנגדו להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה ולפתיחת פקולטה נוספת ואמרו שאין צורך, בזמן שמאות ישראלים נוסעים לחוץ לארץ מדי שנה כדי ללמוד רפואה. כשראשי האוניברסיטאות הרגישו שהסכנה מבחינתם של הקמת פקולטה לרפואה באיראל מתקרבת, הם הסכימו להגדיל את מספר התלמידים. כך שיצאנו במצב של רווח כפול, גם פקולטה נוספת וגם תלמידים נוספים. ועדיין העוול הנוראי כלפי ישראלים המעוניינים ללמוד לרפואה ומחנים לשלם על כך, הנדחקים ללמוד בחוץ לארץ הוא בלתי נסבל. אם ההחלטה לפתוח עוד פקולטה היא פוליטית, אז טוב שיש החלטות פוליטיות. כמובן, ראוי שסבסוד הלימודים יבוטל וייפתח שוק חופשי להוראה. כך השוק יאזן ביקוש והיצע ולא יהיה צורך בהחלטות פוליטיות. עדירל - שיחה 15:30, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- כוונתך: הרי כולנו ראינו את ההתנגדות להחלטות הפוליטיות ביחס לפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל. הרי אינך נאיבי במידה שתגרום לך לחשוב שההחלטות של הפוליטיקאים בנוגע לאוניברסיטת אריאל מונחות משיקולים אקדמיים. דוד שי - שיחה 11:41, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
- כמובן, הרי כולנו ראינו את ההחלטות האפוליטיות ביחס לפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל. חסר תקנה :-) • שיחה • י"א באלול ה'תשע"ט • 09:38, 11 בספטמבר 2019 (IDT)
מזל טוב! יש לנו רבע מיליון ערכים![עריכת קוד מקור]
מונה הערכים שבעמוד הראשי עבר את 250,000 הערכים. כל הכבוד לכותבי הערכים במשך השנים, למנטרים ולמשפרים! ויקיפדיה העברית ענקית, וכל תורם לה הוא ענק בדרכו. דוד שי - שיחה 06:57, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- מזל טוב ! DGtal - שיחה 09:46, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- מזל טוב ותודה לכל התורמים במשך השנים. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 13:05, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- מזל טוב ותודה לכל העורכים! המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 13:11, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
ותחי הוויקיפדיה העברית! 
. Tmima5 - שיחה 13:26, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- מזל טוב ותודה לכל העורכים! המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 13:11, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- מזל טוב ותודה לכל התורמים במשך השנים. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 13:05, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- כל הכבוד! האם יש ערך שנחשב לערך הרבע מיליון? עמיחי • שיחה 13:25, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- יש, אבל בכוונת מכוון הוא ערך אפור וטכני. בפעם הקודמת היה הערך העגול 'ערך מומלץ' וחשוב. אבל בחרתי לתת פנים לערכים האפורים, שאין להם בדרך כלל יחסי ציבור אבל חשוב שיהיו באנציקלופדיה שרוצה להקיף הכל. ביקורת - שיחה 14:08, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- כל הכבוד. לפי דף הסטטיסטיקה יש לנו 2850 יוזרים פעילים. אגב, בוויקי הערבית יש 4,450 יוזרים פעילים. איך הם הגיעו ל-950 אלף ערכים? האם הם מפעילים בוט ערכים? אגסי - שיחה 14:12, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- לא בהכרח, ייתכן מאד שהשיגו אנציקלופדיה ערבית חופשית כבסיס. מה שעשו בוויקי הגרמנית והאנגלית ואולי נוספות. ביקורת - שיחה 14:20, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- אין מה לסנגר עליהם
, הם בהחלט מפעילים בוטים מהיכרותי. ולפעמים זה גם עניין של נורמות אחרות של יצירת ערכים והרבה משתמשים אולטרא-פעילים. ומזל טוב לנו! Mbkv717 • שיחה • י"ב באלול ה'תשע"ט • 14:31, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- מאוד מרגש. מ ז ל
ט ו ב ! . דריה - שיחה 14:37, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- ברכות
לוויקיפדיה היקרה! עצום! דָּנִיֵּאל • שיחה • ויקיפדיה עולה על הפסים! • אתגרו את עצמכם 14:48, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- בהזדמנות זו: {{ויקיפדיות}} מציגה את ויקיפדיה העברית אחרונה בקטגוריית הוויקיפדיות בנות 200K ויותר ערכים. זה יותר בולט בתבנית, אבל בפועל אנחנו גדולים בכ-20,000 ערכים מוויקיפדיה הסלובקית. ביקורת - שיחה 15:02, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- אני לא יודע מה זה שווה. ידוע שחלק מהוויקיפדיות הפעילו בוטים. נדמה לי שהבולגרים עשו את זה. מספר הערכים לבדו לא מלמד על איכות הוויקיפדיה. צריך לשאוף לאיכות ולא לכמות. גילגמש • שיחה 17:23, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- נכון. מה שחשוב יותר הוא מדד העומק ולא מספר הערכים. כך למשל ויקיפדיה בסבואנו (מה??) היא השנייה במספר הערכים בעולם! עמיחי • שיחה 17:56, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- צריך לזכור שהרוחב הוא חלק מהעומק, היקף הכיסוי. ולכן אני בעד התרחבות גדולה ככל הניתן בערכים שמשקלם על מערך הניטור נמוך (למעט ערכים פוליטיים, נפיצים, שצורכים זמן יקר). אמור מעתה: צריך לשאוף לאיכות ביחס לכמות. ביקורת - שיחה 18:36, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- נכון. מה שחשוב יותר הוא מדד העומק ולא מספר הערכים. כך למשל ויקיפדיה בסבואנו (מה??) היא השנייה במספר הערכים בעולם! עמיחי • שיחה 17:56, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- אני לא יודע מה זה שווה. ידוע שחלק מהוויקיפדיות הפעילו בוטים. נדמה לי שהבולגרים עשו את זה. מספר הערכים לבדו לא מלמד על איכות הוויקיפדיה. צריך לשאוף לאיכות ולא לכמות. גילגמש • שיחה 17:23, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- בהזדמנות זו: {{ויקיפדיות}} מציגה את ויקיפדיה העברית אחרונה בקטגוריית הוויקיפדיות בנות 200K ויותר ערכים. זה יותר בולט בתבנית, אבל בפועל אנחנו גדולים בכ-20,000 ערכים מוויקיפדיה הסלובקית. ביקורת - שיחה 15:02, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- ברכות
- מאוד מרגש. מ ז ל
- אין מה לסנגר עליהם
- לא בהכרח, ייתכן מאד שהשיגו אנציקלופדיה ערבית חופשית כבסיס. מה שעשו בוויקי הגרמנית והאנגלית ואולי נוספות. ביקורת - שיחה 14:20, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- כל הכבוד. לפי דף הסטטיסטיקה יש לנו 2850 יוזרים פעילים. אגב, בוויקי הערבית יש 4,450 יוזרים פעילים. איך הם הגיעו ל-950 אלף ערכים? האם הם מפעילים בוט ערכים? אגסי - שיחה 14:12, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- יש, אבל בכוונת מכוון הוא ערך אפור וטכני. בפעם הקודמת היה הערך העגול 'ערך מומלץ' וחשוב. אבל בחרתי לתת פנים לערכים האפורים, שאין להם בדרך כלל יחסי ציבור אבל חשוב שיהיו באנציקלופדיה שרוצה להקיף הכל. ביקורת - שיחה 14:08, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
עוד דבר בקשר לנושא שהעלית, Gilgamesh. אחד המדדים לאיכות/עומק, למרות שגם הוא אינו מוחלט, הוא היחס ערכים-עריכות, ככל שמספר העריכות לערך עולה, מקובל להניח שהאיכות גבוהה יותר. כעת אפנה את תשומת לבך ליחס זה, ולהפרש בינינו לשלוש הוויקיפדיות הגדולות מאתנו: העברית - 250,041 ערכים מול 1,058,599 עריכות; הדנית - 252,465 ערכים מול 836,112 עריכות; הבולגרית - 255,660ערכים מול 567,437 עריכות, והארמנית - 258,057 ערכים מול 856,257 עריכות. ביקורת - שיחה 19:19, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- צריך לחשוב היכן לשפר. יותר להרחיב ערכים, במקום עריכות קטנות, שבין השאר, מעניקות זכות הצבעה. צריך למצוא דרך להפסיק את המצב לפיו רובם הגדול של הערכים בתבנית:לטיפול דחוף נשארים אדומים. אגסי - שיחה 20:25, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- ומעבר לכך, כדי לתחזק כמות הולכת וגדלה של ערכים, נדרשים עוד עורכים. Tzafrir - שיחה 21:15, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- בשביל בעיית התחזוקה ישנם עוד פתרונות. אבל עוד עורכים זה באמת הדבר הקריטי, לדעתי הענייה המאגר העשיר ביותר של תורמים פוטנציאליים נמצא בקרב פנסיונרים ופנסיונרים לעתיד, אם הייתה לנו תכנית יעילה להדרכה בימי עיון של ועדי עובדים וכדומה, זה (רכישת הידע הדרוש לערוך בוויקיפדיה בבטחה) דבר שיכל לתרום לאיכות חיים האינטלקטואלית של הפנסיונר, והטבה חברתית חשובה, וכמובן תרומת ידע וכח אדם למשימה שלשמה התאספנו. אנחנו צריכים לשרוד טוב ככל האפשר לתוך העשורים הבאים, עם כל שנה שחולפת גדלה כמות האנשים בכל שכבת גיל בעלי האוריינות המתאימה. ביקורת - שיחה 22:12, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- ביקורת היקר. העמותה פועלת לגיוס עורכים חדשים כל הזמן. בספטמבר השנה יצא לדרך מחזור נוסף של קורס לאזרחים ותיקים. חלק ניכר מהמשתתפים ממשיכים לערוך ולהשתתף בפעילות של העמותה. העמותה פועלת רבות בשנים האחרונות (וגם בשיתוף עם המשרד לאזרחים ותיקים) לגיוס שכזה. סדנאות ופעילות ענפה (שעולה בהרבה על פעילות של עמותות אחרות בסדר גודל שלנו) מתקיימות בכל רחבי הארץ. עורכים חדשים מתחילים כל הזמן. אני מאמינה שהמפתח לקליטה של עורכים חדשים היא התנהלות פנים קהילתית יותר נעימה, יותר קבלת פנים לעורכים חדשים, יותר סבלנות ויותר הנחת כוונה טובה. רוב הקהילה פועל בצורה כזאת. אני מקווה שגם המעטים שההתנהלות שלהם לא כזאת, ישתפרו. ככל שיהיה כאן יותר נעים, כך יהיו לנו יותר עורכים חדשים, וכך גם נוכל להיות טובים יותר. דריה - שיחה 10:22, 13 בספטמבר 2019 (IDT)
- מזל טוב ענקי לויקיפדיה העברית! עד 120 מיליון ערכים. עכשיו רק נשאר לעצב סמל ולתכנן את החגיגות... טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 22:00, 15 בספטמבר 2019 (IDT)
- ביקורת, מצטרף לדבריה של דריה. אכן הגדלנו את הפעילות עם אזרחים ותיקים. שאנחנו בשלב הזה מזהים כבעלי עניין לערוך ומראים את הרצינות לעשות זאת. החלטנו בעמותה להפסיק עם סדנאות עריכה והרצאות חד פעמיות, כי זיהינו שאין אימפקט אמיתי בהן. בשנים הראשונות קיבלנו הרבה בקשות להרצאות בפני פורום X, חברה Y וכו'. אבל זה נשאר בגדר הרצאת העשרה לעובדים או לאותו קהל, ולא באמת היתה פה כוונה שלהם להפוך לעורכים. כמות המפגשים הנדרשים כדי לזקק עורכים - לא היתה שווה את ההשקה של זמן מתנדבים ועובדים. אנחנו מנסים בתוכניות כמו כתיבת ערכים בבתי ספר, עבודה עם אזרחים ותיקים, ויקינשים וכו' ליצור מפגשים מתמשכים. אבל אני מחזק לחלוטין את מה שדריה הרבה - אנחנו יכולים לפגוש אלפי אנשים ולהדריך אותם, בסופו של דבר המפתח הוא קבלת פנים נעימה יותר לעורכים, מדריכים ונהלים יותר ברורים ותמיכה שוטפת בהם. Itzike - שיחה 10:58, 16 בספטמבר 2019 (IDT)
- ביקורת היקר. העמותה פועלת לגיוס עורכים חדשים כל הזמן. בספטמבר השנה יצא לדרך מחזור נוסף של קורס לאזרחים ותיקים. חלק ניכר מהמשתתפים ממשיכים לערוך ולהשתתף בפעילות של העמותה. העמותה פועלת רבות בשנים האחרונות (וגם בשיתוף עם המשרד לאזרחים ותיקים) לגיוס שכזה. סדנאות ופעילות ענפה (שעולה בהרבה על פעילות של עמותות אחרות בסדר גודל שלנו) מתקיימות בכל רחבי הארץ. עורכים חדשים מתחילים כל הזמן. אני מאמינה שהמפתח לקליטה של עורכים חדשים היא התנהלות פנים קהילתית יותר נעימה, יותר קבלת פנים לעורכים חדשים, יותר סבלנות ויותר הנחת כוונה טובה. רוב הקהילה פועל בצורה כזאת. אני מקווה שגם המעטים שההתנהלות שלהם לא כזאת, ישתפרו. ככל שיהיה כאן יותר נעים, כך יהיו לנו יותר עורכים חדשים, וכך גם נוכל להיות טובים יותר. דריה - שיחה 10:22, 13 בספטמבר 2019 (IDT)
- בשביל בעיית התחזוקה ישנם עוד פתרונות. אבל עוד עורכים זה באמת הדבר הקריטי, לדעתי הענייה המאגר העשיר ביותר של תורמים פוטנציאליים נמצא בקרב פנסיונרים ופנסיונרים לעתיד, אם הייתה לנו תכנית יעילה להדרכה בימי עיון של ועדי עובדים וכדומה, זה (רכישת הידע הדרוש לערוך בוויקיפדיה בבטחה) דבר שיכל לתרום לאיכות חיים האינטלקטואלית של הפנסיונר, והטבה חברתית חשובה, וכמובן תרומת ידע וכח אדם למשימה שלשמה התאספנו. אנחנו צריכים לשרוד טוב ככל האפשר לתוך העשורים הבאים, עם כל שנה שחולפת גדלה כמות האנשים בכל שכבת גיל בעלי האוריינות המתאימה. ביקורת - שיחה 22:12, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
בתוך שלוש שנים: זינוק של 117% בתקציב לאברכים[עריכת קוד מקור]
- ההשוואה לרגע אחרי הפסקת התקציבים בתקופת לפיד, לא מכבדת את העיתונאי שיצר את הכותרת הזו. היה ברור לכל גם בשעתו שזה לא יחזיק מעמד. מעניין לדעת את היחס בין התקציב הנוכחי לבין התקציב בממשלת ברק או ממשלות קודמות. ביקורת - שיחה 14:11, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- התקציב של הוועדה לתכנון ולתקצוב צמח כמעט פי שניים בעשור האחרון והוא עומד על כמעט פי עשר מתקציב הישיבות. אם נניח שהתקציב מחולק בין הפקולטות לפי מספר התלמידים, ונשתמש בנתוני תשע"ו על פיהם 6.2% מהסטודנטים למדו מדעי הרוח, 3.1% למדו מקצועות האמנות והעיצוב ו 19.2% למדו מדעי החברה, ואם נייחס חצי ממדעי החברה למדעים שימושיים כמו כלכלה ופסיכולוגיה, הרי שעדיין התקציב שהולך לאקדמיה ללימודים שאינם תורמים ליכולות מקצועיות גדול מזה שהולך לישיבות. עדירל - שיחה 15:49, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- אין שום הגיון בחלוקת תקציב ות"ת למספר הסטודנטים. ביחוד לא לסטודנטים ממדעי הרוח, החברה והאמנות. ההוצאה העיקרית של תקציב ות"ת היא על המחקר המדעי בישראל. רוב שאר ההוצאה הולך למימון הפקולטות שבהן עלות הלימודים גבוהה משכר הלימוד: רפואה, ביולוגיה, הנדסה, מדעים ומחשבים (פחות או יותר בסדר זה וסליחה אם שכחתי מישהו). הסטודנטים במדעי הרוח, החברה והאמנות הם הסטודנטים הכי זולים מבחינת האוניברסיטאות. נהפוכו: שכר הלימוד שהם משלמים מממן את לימודי הסטודנטים היקרים. H. sapiens - שיחה 16:56, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- פעם ראשונה שאני שומע טענה כה מפליגה כמו זו שכתבת בסוף דבריך, שהעשרת אלפים ש"ח של מדעי הרוח והחברה בכלל מסבסדים את השאר. יש לך מקור לזה? נרו יאיר • שיחה • י"ב באלול ה'תשע"ט • 17:01, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- גם אני שמעתי את זה. אני יודע שלימודי רפואה בישראל עולים כ-600,000 שקל מהם הסטודנט משלם רק 60K. לימודי מדעי רוח לא דורשים תקציב מיוחד. הם צריכים רק כיתה ומרצה. זה לא דברים יקרים. מכאן שסביר להניח שחלק מהשכר שלהם אכן משמש למימון הפקולטות האחרות. אין לי מקור לזה, אבל המסקנה סבירה בעיני. גילגמש • שיחה 17:20, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- על שש שנות לימודי רפואה (בארץ) שילמתי עד כה 90k לאחד מילדי. 15k לשנה. ועדיין לא ברור לי אם גם על השנה השביעית (סטאז' בבית החולים) אני אשלם... --ריהטא - שיחה 15:20, 19 בספטמבר 2019 (IDT)
- הטיעון נראה נכון על פניו, סטודנטים לספרות מקבלים רק הרצאות, בעוד שעבור סטודנטים למדעים נדרשות מעבדות,מכשור יקר, חומרים שונים. סביר מאוד. בברכה. ליש - שיחה 17:22, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- ממש לא סביר. מדעי הרוח והחברה דורשים כיתות, מרצים (לא אחד, הרבה מאוד), ספריות, ספרנים, מזכירות, מחשבים, אנשי מחשבים, אבטחה ועוד ועוד. שום מצב שעשרת אלפים ש"ח בשנה מכסים את כל זה. לשיטתכם מכללות פרטיות היו יכולות להציע מדעי הרוח והחברה (וגם משפטים, דורש משאבים דומים) במחיר מופחת משכר הלימוד הציבורי ועוד להרוויח על זה. נרו יאיר • שיחה • י"ב באלול ה'תשע"ט • 17:26, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- הכיתה והבניין שבה היא נמצאת הוקמו (בסבירות גבוהה ביותר) מכספי נדבן כלשהו מחו"ל. כנ"ל הספריה, שרוב הספרים וכתבי העת בה משרתים את המחקר ולא את הסטודנטים. H. sapiens - שיחה 17:33, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- אוקיי. ותחזוקה? ניקיון? שאר הדברים שהזכרתי? אפילו שכר המרצים לבדו גבוה יותר. הספרים בספרייה אוניברסיטאית משרתים "את המחקר" האמורפי ולא את הסטודנטים? אז גם המעבדות במדעי הטבע. אני מציע שפשוט תביאו מקור לטענה המפליגה הזאת, שעלות הלימודים במדעי הרוח והחברה כל כך זולים. אם לא מצאתם תוכלו גם להתייחס לשאלתי למה מכללות פרטיות לא מציעות הצעה זולה יותר, למשל בלימודי משפטים. נרו יאיר • שיחה • י"ב באלול ה'תשע"ט • 17:57, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- המרכיב הדומיננטי בעלות הלימודים באוניברסיטה הוא השכר. שכר המרצה, שכר המתרגל, שכר מפעילי המחשב, שכר הספרן, שכר המנקה, שכר המזכיר. בישראל, בניגוד למדינות אחרות, שכר העובדים לא משתנה בין מקצועות שונים. השאלה על כן היא משרות לסטודנט. במדעי הרוח והחברה יש פחות סטודנטים למרצה. אולי יש פחות מתרגלים לסטודנט, אבל לא נראה לי שיש הבדל במספר מפעילי המחשבים, מזכירים ומנקים. לימודי הרפואה יקרים כי צריך מרצים שילוו את התלמידים בבתי חולים עם חולים אמיתיים וזה נעשה בקבוצות קטנות. לעומת זאת, הנדסה ומדעי המחשב נלמדים בקבוצות גדולות, גם של מרצה ל-50 או 100 סטודנטים ויותר. אבל אין צורך לנחש. המספרים נמצאים בכתבה הזאת, ומי שיכול למצוא את הרשימה המלאה ולעדכן את ערך הות"ת יבורך. עדירל - שיחה 17:59, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- ההבדל העיקרי בין תקציבי ישיבות לאברכים לתקציבים לסטודנטים (בכל הפקולטות), שלא הוזכר כאן משום מה, הוא, שסטודנט לומד שלוש שנים לתואר ראשון (ארבע להנדסה או אדריכלות) ויוצא לעבוד, רצוי במקצוע שרכש לו או במשהו מקורב לו. אברך שתורתו אומנותו נשאר כל חייו בישיבה ומתפרנס מתקציב המדינה, הוא ואשתו וילדיו. ברור שאין סטודנט לרפואה שיכול לממן את לימודיו בכוחות עצמו, אבל המדינה זקוקה ומשוועת לרופאים, ולכן יש לה עניין לממן את לימודיהם היקרים. לגבי ההבדל בן מדעי הרוח למדעים המדוייקים - ברור שהלימודים לפיזיקה, לכימיה ולביולוגיה דורשים הוצאות רבות פי כמה מאלה הנדרשות ללימודי תנ"ך או היסטוריה, אבל אלה כאלה חשובים וחיוניים. הוראת מדעי הרוח בבתי הספר הכרחית לחינוך, ומחקר מתקדם הכרחי למדינה מתקדמת בכל התחומים, הן מדעים מדוייקים והן היסטוריה וארכיאולוגיה. פסיכולוגים וסוציולוגים חשובים לחברה, ועובדים סוציאליים חיוניים לרווחת האזרח, כשם שעורכי דין ושופטים דרושים לו. כל אלה מסיימים את לימודיהם ויוצאים לעבוד, בניגוד לחובשי הספסלים בבתי המדרש. שלומית קדם - שיחה 18:02, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- בשביל זה בדיוק השווינו את התקצוב לאותם מקצועות שהלומדים אותם לא בונים לעצמם שום מיומנויות שלא נבנות מיומנויות מקבילות להם בישיבות. הרוב המוחלט של הלומדים בישיבות יוצאים אחרי כמה שנים לעבודה. חלקם מוצאים עבודה בהוראת המקצוע שלמדו ואחרים יוצאים לעבוד בתחומים אחרים, בדיוק כמו הסטודנטים למדעי הרוח. הם אמנם לומדים בממוצע יותר שנים מהסטודנטים למדעי הרוח, אבל לא על חשבון המדינה, שכן כבר אמרנו שהתקציב כולו הוא קטן, אלא על חשבון הטיול הגדול לחו"ל, על חשבון הויתור על אחזקת רכב, ועל חשבון המגורים בדירות זולות, בין אם בפריפריה ובין אם בערים בדירות קטנות, בלא מעלית. וכפי שצוטטנו למעלה, הלימודים בהנדסה ובמדעים לא משמעותית יקרים מהלימודים במדעי הרוח. בוודאי לא "פי כמה וכמה". עדירל - שיחה 18:53, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- ההבדל העיקרי בין תקציבי ישיבות לאברכים לתקציבים לסטודנטים (בכל הפקולטות), שלא הוזכר כאן משום מה, הוא, שסטודנט לומד שלוש שנים לתואר ראשון (ארבע להנדסה או אדריכלות) ויוצא לעבוד, רצוי במקצוע שרכש לו או במשהו מקורב לו. אברך שתורתו אומנותו נשאר כל חייו בישיבה ומתפרנס מתקציב המדינה, הוא ואשתו וילדיו. ברור שאין סטודנט לרפואה שיכול לממן את לימודיו בכוחות עצמו, אבל המדינה זקוקה ומשוועת לרופאים, ולכן יש לה עניין לממן את לימודיהם היקרים. לגבי ההבדל בן מדעי הרוח למדעים המדוייקים - ברור שהלימודים לפיזיקה, לכימיה ולביולוגיה דורשים הוצאות רבות פי כמה מאלה הנדרשות ללימודי תנ"ך או היסטוריה, אבל אלה כאלה חשובים וחיוניים. הוראת מדעי הרוח בבתי הספר הכרחית לחינוך, ומחקר מתקדם הכרחי למדינה מתקדמת בכל התחומים, הן מדעים מדוייקים והן היסטוריה וארכיאולוגיה. פסיכולוגים וסוציולוגים חשובים לחברה, ועובדים סוציאליים חיוניים לרווחת האזרח, כשם שעורכי דין ושופטים דרושים לו. כל אלה מסיימים את לימודיהם ויוצאים לעבוד, בניגוד לחובשי הספסלים בבתי המדרש. שלומית קדם - שיחה 18:02, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- המרכיב הדומיננטי בעלות הלימודים באוניברסיטה הוא השכר. שכר המרצה, שכר המתרגל, שכר מפעילי המחשב, שכר הספרן, שכר המנקה, שכר המזכיר. בישראל, בניגוד למדינות אחרות, שכר העובדים לא משתנה בין מקצועות שונים. השאלה על כן היא משרות לסטודנט. במדעי הרוח והחברה יש פחות סטודנטים למרצה. אולי יש פחות מתרגלים לסטודנט, אבל לא נראה לי שיש הבדל במספר מפעילי המחשבים, מזכירים ומנקים. לימודי הרפואה יקרים כי צריך מרצים שילוו את התלמידים בבתי חולים עם חולים אמיתיים וזה נעשה בקבוצות קטנות. לעומת זאת, הנדסה ומדעי המחשב נלמדים בקבוצות גדולות, גם של מרצה ל-50 או 100 סטודנטים ויותר. אבל אין צורך לנחש. המספרים נמצאים בכתבה הזאת, ומי שיכול למצוא את הרשימה המלאה ולעדכן את ערך הות"ת יבורך. עדירל - שיחה 17:59, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- אוקיי. ותחזוקה? ניקיון? שאר הדברים שהזכרתי? אפילו שכר המרצים לבדו גבוה יותר. הספרים בספרייה אוניברסיטאית משרתים "את המחקר" האמורפי ולא את הסטודנטים? אז גם המעבדות במדעי הטבע. אני מציע שפשוט תביאו מקור לטענה המפליגה הזאת, שעלות הלימודים במדעי הרוח והחברה כל כך זולים. אם לא מצאתם תוכלו גם להתייחס לשאלתי למה מכללות פרטיות לא מציעות הצעה זולה יותר, למשל בלימודי משפטים. נרו יאיר • שיחה • י"ב באלול ה'תשע"ט • 17:57, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- הכיתה והבניין שבה היא נמצאת הוקמו (בסבירות גבוהה ביותר) מכספי נדבן כלשהו מחו"ל. כנ"ל הספריה, שרוב הספרים וכתבי העת בה משרתים את המחקר ולא את הסטודנטים. H. sapiens - שיחה 17:33, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- ממש לא סביר. מדעי הרוח והחברה דורשים כיתות, מרצים (לא אחד, הרבה מאוד), ספריות, ספרנים, מזכירות, מחשבים, אנשי מחשבים, אבטחה ועוד ועוד. שום מצב שעשרת אלפים ש"ח בשנה מכסים את כל זה. לשיטתכם מכללות פרטיות היו יכולות להציע מדעי הרוח והחברה (וגם משפטים, דורש משאבים דומים) במחיר מופחת משכר הלימוד הציבורי ועוד להרוויח על זה. נרו יאיר • שיחה • י"ב באלול ה'תשע"ט • 17:26, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- גם אני שמעתי את זה. אני יודע שלימודי רפואה בישראל עולים כ-600,000 שקל מהם הסטודנט משלם רק 60K. לימודי מדעי רוח לא דורשים תקציב מיוחד. הם צריכים רק כיתה ומרצה. זה לא דברים יקרים. מכאן שסביר להניח שחלק מהשכר שלהם אכן משמש למימון הפקולטות האחרות. אין לי מקור לזה, אבל המסקנה סבירה בעיני. גילגמש • שיחה 17:20, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- פעם ראשונה שאני שומע טענה כה מפליגה כמו זו שכתבת בסוף דבריך, שהעשרת אלפים ש"ח של מדעי הרוח והחברה בכלל מסבסדים את השאר. יש לך מקור לזה? נרו יאיר • שיחה • י"ב באלול ה'תשע"ט • 17:01, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- אין שום הגיון בחלוקת תקציב ות"ת למספר הסטודנטים. ביחוד לא לסטודנטים ממדעי הרוח, החברה והאמנות. ההוצאה העיקרית של תקציב ות"ת היא על המחקר המדעי בישראל. רוב שאר ההוצאה הולך למימון הפקולטות שבהן עלות הלימודים גבוהה משכר הלימוד: רפואה, ביולוגיה, הנדסה, מדעים ומחשבים (פחות או יותר בסדר זה וסליחה אם שכחתי מישהו). הסטודנטים במדעי הרוח, החברה והאמנות הם הסטודנטים הכי זולים מבחינת האוניברסיטאות. נהפוכו: שכר הלימוד שהם משלמים מממן את לימודי הסטודנטים היקרים. H. sapiens - שיחה 16:56, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- התקציב של הוועדה לתכנון ולתקצוב צמח כמעט פי שניים בעשור האחרון והוא עומד על כמעט פי עשר מתקציב הישיבות. אם נניח שהתקציב מחולק בין הפקולטות לפי מספר התלמידים, ונשתמש בנתוני תשע"ו על פיהם 6.2% מהסטודנטים למדו מדעי הרוח, 3.1% למדו מקצועות האמנות והעיצוב ו 19.2% למדו מדעי החברה, ואם נייחס חצי ממדעי החברה למדעים שימושיים כמו כלכלה ופסיכולוגיה, הרי שעדיין התקציב שהולך לאקדמיה ללימודים שאינם תורמים ליכולות מקצועיות גדול מזה שהולך לישיבות. עדירל - שיחה 15:49, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
שכר המרצים והמנקים הוא לא כל הסיפור. אני לא יודע איך זה בהנדסה או באדרכילות אבל ברפואה יש צורך בהוראה פרטנית בקבוצות קטנות בבית חולים. עלות הכשרתו של רופא בישראל היא 500-600 אלף שקל. הינה לינק [1]. אפשר למצוא מקורות רבים נוספים, מספיק להריץ חיפוש קצר בגוגל (זה מה שעשיתי עכשיו). זה בוודאי הרבה יותר מהכשרתו של חוקר ספרות. אני מניח שגם הכשרתו של מהנדס יקרה יותר מהכשרתו של סטודנט למדעי הרוח. גילגמש • שיחה 19:28, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- בבסיס הדיון הזה עומדת השאלה הסמויה את מי ראוי יותר לתקצב ומדוע. בכל הדיון המקסים הזה לא נשאלה בכלל השאלה הפשוטה: מדוע כספי המיסים בכלל צריכים לתקצב סטודנטים באוניברסיטה ו/או אברכים בישיבה? כאשר לא יתוקצבו לא אלו ולא אלו, יתייתר כל הויכוח.. עמית - שיחה 23:19, 12 בספטמבר 2019 (IDT)
- אכן שאלה ראויה ביותר. עם זאת, אי אפשר מצד אחד לגבות מסים ומצד שני לא לתקצב. אני מקווה שהמדינה תגבה פחות מסים ותתקצב פחות דברים. גילגמש • שיחה 23:26, 13 בספטמבר 2019 (IDT)
- אפשר ללכת על פתרון דומה לזה של ארצות הברית: בשל התנגדות למימון ממשלתי, העשירים יכולים לקנות לבנים שלהם מקום באוניברסיטאות משובחות עם שכר לימוד בשמיים. אחרים צריכים עדיין לשלם הרבה מאוד כסף. הפתרון שיש להם לזה הוא הלוואות סטודנטים (נדמה לי שיש שם השתתפות חלקית של המדינה). וכיום יותר ויותר אנשים מתחילים את חייהם עם עול של הלוואה כזו. או יותר גרוע: נאלצים כבר בשלב מוקדם של הקריירה שלהם לפשוט רגל. חינוך זה דבר יקר, וזה לא בהכרח בריא ללוות מהעתיד כדי לממן אותו. מעבר לכך שזהו מתכון בדוק להגדלת אי השיוויון (כלומר: פגיעה בשוויון ההזדמנויות), מה שאומר שהרבה מאוד אנשים מוכשרים לא יקבלו את ההכשרה המתאימה. Tzafrir - שיחה 00:19, 14 בספטמבר 2019 (IDT)
- עצוב לראות בדיון הזה שחלק מהמגיבים לוקחים כמובן מאליו את הקביעה שמדעי הרוח והחברה לא תורמים ולא מספקים מיומנויות. זו הכללה לא נכונה ומדאיגה במיוחד כשהיא באה מכותבים באנציקלופדיה שמנסה להקיף את הידע האנושי. אני אישית לא רואה את התועלת או העניין בלימוד תורה במתכונת של אברכים אבל מקבל את זה שיש אנשים שחושבים אחרת, ואם ההקצבות הממשלתיות ללומדי התורה שתורתם אומנותם היו עומדות בקריטריונים של, נניח, מלגאי דוקטורט במדעי הרוח (כלומר עשרות עד מאות אנשים בשנה בכל הארץ, שהתמיכה בהם נשקלת מחדש בכל שנה לפי הצגת "קבלות" מחקריות כלשהן כמו פרסומים והרצאות בכנסים, ומקבלים מלגה לשנים ספורות עם דד-ליין מוגדר), אני לא חושב שמישהו היה מתנגד לכך. זה כידוע לא המצב בישיבות. Reuveny - שיחה 08:02, 14 בספטמבר 2019 (IDT)
- Tzafrir מדבריך ניתן להסיק שמטרת התיקצוב היא יצירת שוויון. נו, אם ככה אין ספק שיש לתקצב האברכים בתקצוב יתר, שכן הם עניים לאין ערוך משאר האוכלוסיה. ובכל הנוגע לשאלת ההלוואות מהעתיד: כשמישהו לוקח הלוואה למימון שכר הלימוד שלו, הוא משקיע בעתידו (ולא רק אצל טייקונים לא כל ההשקעות נושאות פרי). כשכספי המיסים שלי (AKA "המדינה") מושקעים בנסיון לייצר שוויון, זו הלוואה שאותה יאלצו להחזיר הילדים שלי, ואני לא ממש בטוח שהשיוויון הנכסף יושג, ואם כן מה באמת תהיה תועלתו. עמית - שיחה 21:50, 14 בספטמבר 2019 (IDT)
- אם רוצים פתרון, הנה אחד: מכריזים שכל מי שאמור להתגייס ממחזור גיוס אוגוסט 2020 ואילך מקבלים משכורת של 6000 ש"ח לחודש ואינם זכאים לשום סבסוד בלימודים גבוהים, לא בישיבות ולא באוניברסיטאות ומכללות. לעתודאים ינתנו הלוואות שיוחזרו מהמשכורת במהלך השירות הצבאי. מי שישרת בצבא יוכל בקלות לחסוך מספיק כסף כדי לממן את כל לימודיו (32 חודשים * 6000 = 192,000 ש"ח, שנת לימודים עולה כ-40,000 ש"ח, 30,000 סבסוד של המדינה ועשרת אלפים של הסטודנט). מי שלא ישרת בצבא יוכל לשרת שלוש שנים בחנות נוחות או בכל עבודה אחרת ולהרויח אותו כסף. מי שאינו מסוגל לעבוד כלל, חבל שיבזבז את זמנו בלימודים אקדמאיים. זה הרבה יותר טוב מלתת הלוואות, כי ההלוואות גם מנפחות את שכר הלימוד וגורמות לאנשים ללמוד דברים שלא באמת כדאי ללמוד. עדירל - שיחה 22:22, 14 בספטמבר 2019 (IDT)
- עמית, שוויון הזדמנויות. המטרה כאן היא ליצור אוכלוסיה משכילה. רוב האברכים לא לומדים בישיבות מקצוע לחיים (למעט מי מהם שממשיך לרבנות) אלא לומדים לשל הלימוד. מהניסיון של עשרות השנים האחרונות, זו אינה דרך להשיג מקצוע סביר (כמו שציינת: רובם עניים). Tzafrir - שיחה 00:14, 15 בספטמבר 2019 (IDT)
- אפשר ללכת על פתרון דומה לזה של ארצות הברית: בשל התנגדות למימון ממשלתי, העשירים יכולים לקנות לבנים שלהם מקום באוניברסיטאות משובחות עם שכר לימוד בשמיים. אחרים צריכים עדיין לשלם הרבה מאוד כסף. הפתרון שיש להם לזה הוא הלוואות סטודנטים (נדמה לי שיש שם השתתפות חלקית של המדינה). וכיום יותר ויותר אנשים מתחילים את חייהם עם עול של הלוואה כזו. או יותר גרוע: נאלצים כבר בשלב מוקדם של הקריירה שלהם לפשוט רגל. חינוך זה דבר יקר, וזה לא בהכרח בריא ללוות מהעתיד כדי לממן אותו. מעבר לכך שזהו מתכון בדוק להגדלת אי השיוויון (כלומר: פגיעה בשוויון ההזדמנויות), מה שאומר שהרבה מאוד אנשים מוכשרים לא יקבלו את ההכשרה המתאימה. Tzafrir - שיחה 00:19, 14 בספטמבר 2019 (IDT)
- אכן שאלה ראויה ביותר. עם זאת, אי אפשר מצד אחד לגבות מסים ומצד שני לא לתקצב. אני מקווה שהמדינה תגבה פחות מסים ותתקצב פחות דברים. גילגמש • שיחה 23:26, 13 בספטמבר 2019 (IDT)
כניסה ל-JSTOR דרך הספריה הלאומית - לא עובד[עריכת קוד מקור]
הועבר לשיחת תבנית:זמין ב-JSTOR#כניסה ל-JSTOR דרך הספריה הלאומית - לא עובד. דוד שי - שיחה 06:25, 20 באוקטובר 2019 (IDT)
מישהו ניסה להקריס את ויקיפדיה היום בלילה?[עריכת קוד מקור]
ניסיתי להיכנס בסביבות 1 - 2 בלילה ובקושי הצלחתי להכנס אם בכלל.
- התקפת מניעת שירות מבוזרת שיבשה בסוף השבוע את הגישה לאתר ויקיפדיה באירופה ובמזרח התיכון (הארץ)--שלום1234321 • אפצי • שיחה • ט' באלול ה'תשע"ט 14:06, 9 בספטמבר 2019 (IDT)
- הבעיות בגישה לוויקיפדיה ממשיכות גם בימים האחרונים. Tmima5 - שיחה 11:11, 10 בספטמבר 2019 (IDT)
- ועדיין בעייתית לפעמים.--שלמה המלך המכלולאי13 - שיחה 04:14, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
טבלת סיכום[עריכת קוד מקור]
יש איזה שהיא טבלת שמרכזת את כל כמות הערכים שכל ויקיפד כתב?
אני יודע לבדוק רק על ויקיפדים ספיציפים, אבל אני מחפש טבלה כוללנית של כל עורכי הויקיפדיה. איפה יש דבר כזה? יאצקין52 - שיחה 10:17, 16 בספטמבר 2019 (IDT)
- יש את ויקיפדיה:נתונים סטטיסטיים/משתמשים/1-100 המספר התחתון הוא מספר הערכים שנוצרו (והעליון מספר העריכות). לא ניתן למיין לפי הנתון הזה ויש בכל דף כזה יש 100 עורכים כך שיתכן ויש צורך לבדוק בכמה דפים. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 14:00, 16 בספטמבר 2019 (IDT)
- היי יונה ב., תודה על התגובה, אך מצאתי את "משתמש:ביקורת/שרי אלפים ושרי מאות". יאצקין52 - שיחה 14:32, 16 בספטמבר 2019 (IDT)
- שים לב, הטבלה היא חלקית. אסף השני - שיחה 01:02, 17 בספטמבר 2019 (IDT)
- לא בטוח עד כמה זה טוב כי יש הרבה מאוד שכתוב והרחבה. הרחבה של קצרמר יכולה להיות פעולה גדולה מאוד. גילגמש • שיחה 21:52, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
- שים לב, הטבלה היא חלקית. אסף השני - שיחה 01:02, 17 בספטמבר 2019 (IDT)
- היי יונה ב., תודה על התגובה, אך מצאתי את "משתמש:ביקורת/שרי אלפים ושרי מאות".
נשים משכילות יותר מגברים, ועדיין מרוויחות פחות מהם[עריכת קוד מקור]
- בימי העליזים בחוג להנדסת חשמל, הייתי ניגש מדי פעם לבניין הסמוך, עבודה סוציאלית, כדי לראות שיש עוד נשים בעולם. חלפו להן למעלה מ - 15 שנה. גם אני (ושאר הבנים מהחוג להנדסת חשמל) וגם הבנות מעבודה סוציאלית משכילים. מי מרוויח יותר? ולמה? אסף השני - שיחה 01:07, 17 בספטמבר 2019 (IDT)
- ואגב, מהנדסות חשמל אינן מרוויחות פחות ממהנדסי חשמל. עמית - שיחה 23:07, 17 בספטמבר 2019 (IDT)
- ועוד אגב - האם עובדים סוציאליים מרוויחים יותר מעובדות סוציאליות?שלומית קדם - שיחה 00:29, 18 בספטמבר 2019 (IDT)
- לא מספיק ששניהם מהנדסים או שניהם עובדים סוציאליים. צריך להשוות את כל מה שרלוונטי. למשל היקפי משרה, ותק, נכונות לשעות נוספות, נכונות לקחת תפקידי ניהול. נשים יוצאות לפנסיה בגיל 60, גברים בגיל 65. אם שתי הקבוצות ירוויחו בממוצע אותו דבר זה ילמד כנראה על אפליה של הגברים. מלבד זה, בכלל לא ברור שככל שמשכילים יותר מרוויחים יותר. בעלי תואר ראשון מרוויחים יותר מחסרי השכלה אקדמית, אבל לא מובן מאליו שבעלי תואר שלישי מרוויחים יותר מבעלי תואר ראשון או שני. נרו יאיר • שיחה • י"ח באלול ה'תשע"ט • 00:45, 18 בספטמבר 2019 (IDT)
- הגיע הזמן שתתעדכן: גיל פרישה לנשים הוא 62 ולגברים 67. גיל פרישת חובה הוא 67 לשני המינים. כלל לא ברור איך אתה קושר זאת לשכר הממוצע לשעה או לחודש.
- יש סטטיסטיקה של הלמ"ס לפיה בעלי תואר שני משתכרים בממוצע יותר מבעלי תואר ראשון, ובעלי תואר שלישי משתכרים יותר מבעלי תואר שני. למעשה לרכישת תואר נוסף ולשינוי מין (מאישה לגבר) יש השפעה דומה על גובה השכר. דוד שי - שיחה 06:55, 19 בספטמבר 2019 (IDT)
- הקשר הוא שהמעביד צריך להחליט האם לקדם לעמדת ניהול אדם בן 60, ויתרת השירות משפיעה על ההחלטה. עוזי ו. - שיחה 09:50, 19 בספטמבר 2019 (IDT)
- לא בדקתי, אבל יש לי תחושה שבתארים המתקדמים של נשים יש יותר אחוזים של מדעי הרוח ומקצועות פחות רווחיים אחרים. ולכן האמירה 'משכילות יותר ומרוויחות פחות', עלולה להיות מטעה. יהודי מהשומרון - שיחה 10:09, 19 בספטמבר 2019 (IDT)
- עוזי ו., גיל 60 הוא לא הגיל הנפוץ להחלטות על קידום, אלה נופלות בדרך כלל בגיל מוקדם יותר, ובכל מקרה גיל פרישה מוקדמת הוא 60 לשני המינים וגיל פרישת חובה הוא 67 לשני המינים, כך שההבדל באופק השירות אינו מהותי. דוד שי - שיחה 15:24, 20 בספטמבר 2019 (IDT)
- לא משנה, אז בגיל 58 או מתי שתגיד. המעסיק מביא בחשבון לא רק את גיל הפרישה המוקדמת וגיל פרישת חובה, אלא גם את הגיל שבו סביר שיפרשו באמת. נרו יאיר • שיחה • כ' באלול ה'תשע"ט • 16:02, 20 בספטמבר 2019 (IDT)
- עוזי ו., גיל 60 הוא לא הגיל הנפוץ להחלטות על קידום, אלה נופלות בדרך כלל בגיל מוקדם יותר, ובכל מקרה גיל פרישה מוקדמת הוא 60 לשני המינים וגיל פרישת חובה הוא 67 לשני המינים, כך שההבדל באופק השירות אינו מהותי. דוד שי - שיחה 15:24, 20 בספטמבר 2019 (IDT)
- לא בדקתי, אבל יש לי תחושה שבתארים המתקדמים של נשים יש יותר אחוזים של מדעי הרוח ומקצועות פחות רווחיים אחרים. ולכן האמירה 'משכילות יותר ומרוויחות פחות', עלולה להיות מטעה. יהודי מהשומרון - שיחה 10:09, 19 בספטמבר 2019 (IDT)
- הקשר הוא שהמעביד צריך להחליט האם לקדם לעמדת ניהול אדם בן 60, ויתרת השירות משפיעה על ההחלטה. עוזי ו. - שיחה 09:50, 19 בספטמבר 2019 (IDT)
- מלבד גיל הפרישה, שמשפיע רק לקראת סוף הקריירה, יש שני הבדלים משמעותיים: בחירת הקריירה והתקדמות במהלך הקריירה. עמית התייחס לבחירת הקריירה („מהנדסות חשמל״). יש גורם חשוב שמשפיע על התקדמות במהלך הקריירה, והוא הזמן שמוקדש לטיפול בילדים. כיום, מסיבות שונות, נשים מקדישות יותר זמן בממוצע מאשר גברים לטיפול בצאצאים, וזה בא על חשבון הקריירה. Tzafrir - שיחה 11:25, 19 בספטמבר 2019 (IDT)
- לא רק כיום, תמיד היה כך. ולא רק טיפול בילדים, גם הבאתם לעולם. דוד, תודה על התיקון, ידעתי את זה פעם. מלבד מה שכתב עוזי, גברים עובדים שנים רבות יותר ולכן צוברים ניסיון וידע רב יותר. ממילא יש להם יותר הזדמנויות לקבל תפקידים בכירים יותר. יש גם מקצועות שבהם ותק או דרגה מתורגמים לתוספת שכר. לכן, כאמור, אפילו רק בגלל הפער בגיל הפרישה, אילו נשים וגברים היו מרוויחים בממוצע אותו דבר זו הייתה אפליה לרעת הגברים. נרו יאיר • שיחה • י"ט באלול ה'תשע"ט • 21:07, 19 בספטמבר 2019 (IDT)
- אנחנו לא מדברים על הכנסה מצטברת בכל תקופת העבודה, אלא על הכנסה לחודש אלא לשעה, לאלה גיל פרישה אינו רלוונטי. גיל הפרישה בוודאי אינו מצדיק הבדל בשכר בין גבר בן 30 לאישה בת 30. דוד שי - שיחה 15:28, 20 בספטמבר 2019 (IDT)
- הכנסה ממוצעת לשעה כוללת גם את בני ה-22 וגם את בני ה-66. גברים מגיעים בסוף הקריירה לדרגות שכר או דרגות בכלל גבוהות יותר, מהסיבות שהזכרתי, ולכן זה משפיע גם על השכר הממוצע לשעה. אם יש הבדל בשכר בין גבר לאישה בגיל 30 זה כמובן לא קשור לזה, אלא לסיבות אחרות שהוזכרו כאן. נרו יאיר • שיחה • כ' באלול ה'תשע"ט • 16:00, 20 בספטמבר 2019 (IDT)
- לא ברור לי האם משתתפי הדיון קראו את הנתונים בערך שלנו. Tzafrir - שיחה 16:40, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
- הפסקה הזו בערך היא מופת של שימוש מטעה בסטטיסטיקה. הצגת פערים לפי משתנה שנבחר מראש, ללא נטרול של משתנים רלוונטיים. עוזי ו. - שיחה 19:46, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
- בכל מקרה לא ברור לי מה תורמת הפסקה הזאת לדיון, ובפרט לסיבות שהועלו בו בעניין הפער. נרו יאיר • שיחה • כ"א באלול ה'תשע"ט • 23:20, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
- הפסקה הזו בערך היא מופת של שימוש מטעה בסטטיסטיקה. הצגת פערים לפי משתנה שנבחר מראש, ללא נטרול של משתנים רלוונטיים. עוזי ו. - שיחה 19:46, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
- לא ברור לי האם משתתפי הדיון קראו את הנתונים בערך שלנו. Tzafrir - שיחה 16:40, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
- הכנסה ממוצעת לשעה כוללת גם את בני ה-22 וגם את בני ה-66. גברים מגיעים בסוף הקריירה לדרגות שכר או דרגות בכלל גבוהות יותר, מהסיבות שהזכרתי, ולכן זה משפיע גם על השכר הממוצע לשעה. אם יש הבדל בשכר בין גבר לאישה בגיל 30 זה כמובן לא קשור לזה, אלא לסיבות אחרות שהוזכרו כאן. נרו יאיר • שיחה • כ' באלול ה'תשע"ט • 16:00, 20 בספטמבר 2019 (IDT)
- אנחנו לא מדברים על הכנסה מצטברת בכל תקופת העבודה, אלא על הכנסה לחודש אלא לשעה, לאלה גיל פרישה אינו רלוונטי. גיל הפרישה בוודאי אינו מצדיק הבדל בשכר בין גבר בן 30 לאישה בת 30. דוד שי - שיחה 15:28, 20 בספטמבר 2019 (IDT)
- לא רק כיום, תמיד היה כך. ולא רק טיפול בילדים, גם הבאתם לעולם. דוד, תודה על התיקון, ידעתי את זה פעם. מלבד מה שכתב עוזי, גברים עובדים שנים רבות יותר ולכן צוברים ניסיון וידע רב יותר. ממילא יש להם יותר הזדמנויות לקבל תפקידים בכירים יותר. יש גם מקצועות שבהם ותק או דרגה מתורגמים לתוספת שכר. לכן, כאמור, אפילו רק בגלל הפער בגיל הפרישה, אילו נשים וגברים היו מרוויחים בממוצע אותו דבר זו הייתה אפליה לרעת הגברים. נרו יאיר • שיחה • י"ט באלול ה'תשע"ט • 21:07, 19 בספטמבר 2019 (IDT)
- לא מספיק ששניהם מהנדסים או שניהם עובדים סוציאליים. צריך להשוות את כל מה שרלוונטי. למשל היקפי משרה, ותק, נכונות לשעות נוספות, נכונות לקחת תפקידי ניהול. נשים יוצאות לפנסיה בגיל 60, גברים בגיל 65. אם שתי הקבוצות ירוויחו בממוצע אותו דבר זה ילמד כנראה על אפליה של הגברים. מלבד זה, בכלל לא ברור שככל שמשכילים יותר מרוויחים יותר. בעלי תואר ראשון מרוויחים יותר מחסרי השכלה אקדמית, אבל לא מובן מאליו שבעלי תואר שלישי מרוויחים יותר מבעלי תואר ראשון או שני. נרו יאיר • שיחה • י"ח באלול ה'תשע"ט • 00:45, 18 בספטמבר 2019 (IDT)
- ועוד אגב - האם עובדים סוציאליים מרוויחים יותר מעובדות סוציאליות?שלומית קדם - שיחה 00:29, 18 בספטמבר 2019 (IDT)
- ואגב, מהנדסות חשמל אינן מרוויחות פחות ממהנדסי חשמל. עמית - שיחה 23:07, 17 בספטמבר 2019 (IDT)
אנציקלופדיה תרבות[עריכת קוד מקור]
ג'קי לוי מתגעגע לאנציקלופדיה "תרבות", במאמר "אנציקלופדיה בראש". דוד שי - שיחה 15:20, 20 בספטמבר 2019 (IDT)
דובר צה"ל הוא הדובר של דובר צה"ל[עריכת קוד מקור]
לפני שנים אחדות ניסיתי לקבל מדובר צה"ל אישור לרישיון חופשי לתמונה של חיילות חיל הרפואה בהאיטי, כדי לפרסם אותה בוויקיפדיה בשפות שונות, פרסום שראיתי בו יחסי ציבור מצוינים לישראל. במשך חודשים עברתי בין חיילי דובר צה"ל שדחו אותי בתירוצים שונים, עד שנואשתי. גם ניסיון, של ויקיפד אחר, לקבל תמונה של מטס חיל האוויר מעל אושוויץ נתקל בסחבת ממושכת, ורק שנים לאחר שצולמה הצליחה Hanay לקבל אישור להעלאתה לוויקישיתוף.
למה נזכרתי בכל זה? לפני ימים אחדים נכנס לתפקידו מפקד חדש ליחידת דובר צה"ל, הדי זילברמן. והנה, הפלא ופלא, כלל לא נזקקנו לבקש את תמונתו מדובר צה"ל, תמונה ייצוגית שלו עלתה לוויקישיתוף באמצעות תורם חדש שזו התמונה היחידה שהעלה. על התמונה הונחה תבנית על חוסר אישור להשתמש בה (Missing permission) ולכן הסרתי את התמונה מהערך, לאחר שזו נוספה בידי ויקיפדית חדשה, שתרומותיה הן רק בערך זה ובערך דובר צה"ל. והנה, הפלא ופלא, תוך ימים מעטים הגיע אישור OTRS להשתמש בתמונה, והתמונה נוספה לערך.
מתברר, להערכתי, שכאשר יש צורך ביחסי ציבור לדובר צה"ל, יחידת דובר צה"ל פועלת כמכונה משומנת, יעילה להפליא. כאשר יש צורך ביחסי ציבור לצה"ל, לעומת זאת, לך תחפש את החברים שלך. דוד שי - שיחה 10:24, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
- מאחר שמדובר בתפקיד יצוגי, גם בתקשורת הבינלאומית, טבעי שידאגו לתמונה. גם לדוברים הקודמים היו תמונות, אבל למה הם לא דואגים לתמונה לסגן-אלוף אביחי אדרעי, "דובר צה"ל בערבית"? יש לו ערך ב-3 ויקיפדיות נוספות. אגסי - שיחה 11:27, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
- קצת פספסת את הפואנטה. בתוקף תפקידו של דובר צה"ל, הוא אמור קודם כל לדאוג לתמונות של צה"ל ולא של עצמו. Liad Malone - שיחה 12:32, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
- אם קודמיו בתפקיד דאגו לתמונות של צה"ל בוויקיפדיה, אז יש בהחלט הצדקה לרדת עליו. אגסי - שיחה 17:04, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
- קודמיו לא דאגו במיוחד. אבל במקום סתם לרדת, אפשר גם לנצל את זה כדי לבקש תמונות נוספות. מתברר שהם יודעים לספק תמונות. התמונה של אדרעי יכולה להיות התחלה טובה. Tzafrir - שיחה 18:18, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
- אגסי, אם תציץ בערך דובר צה"ל תגלה שחסרות בו תמונות של דוברים אחדים, מהתקופה שקדמה להקמת ויקיפדיה, אבל זה כמובן לא מזיז לאיש בדובר צה"ל, שהרי דב שיאון ז"ל כבר לא ישפיע על הקידום של איש מחיילי דו"צ. כדי לסתור את דברי, אתה מוזמן לפנות לדובר צה"ל ולבקש את התמונות החסרות, הן בוודאי תלויות על אחד הקירות שם. דוד שי - שיחה 21:35, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
- משתמש:קודקוד צהוב נענה לאתגר, וקיבל מדובר צה"ל לשעבר אפרים לפיד תמונות של הדוברים החסרים, אם כי אינני משוכנע שללפיד יש כיום (כדו"צ בדימוס) סמכות לתת רישיון לתמונות שלא הוא צילם (למניעת טעות: ברור לי שקודקוד צהוב ואפרים לפיד פעלו בתום לב, אבל כידוע הדרישות של ויקיפדיה בעניין זכויות יוצרים מחמירות ביותר). דוד שי - שיחה 21:21, 24 בספטמבר 2019 (IDT)
- משתמש:קודקוד צהוב, תודה לך. האם תוכל בבקשה להשיג גם תמונה של סגן-אלוף אביחי אדרעי, "דובר צה"ל בערבית"? יש לו ערך ב-3 ויקיפדיות נוספות. אגסי - שיחה 16:58, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
- משתמש:קודקוד צהוב נענה לאתגר, וקיבל מדובר צה"ל לשעבר אפרים לפיד תמונות של הדוברים החסרים, אם כי אינני משוכנע שללפיד יש כיום (כדו"צ בדימוס) סמכות לתת רישיון לתמונות שלא הוא צילם (למניעת טעות: ברור לי שקודקוד צהוב ואפרים לפיד פעלו בתום לב, אבל כידוע הדרישות של ויקיפדיה בעניין זכויות יוצרים מחמירות ביותר). דוד שי - שיחה 21:21, 24 בספטמבר 2019 (IDT)
- אגסי, אם תציץ בערך דובר צה"ל תגלה שחסרות בו תמונות של דוברים אחדים, מהתקופה שקדמה להקמת ויקיפדיה, אבל זה כמובן לא מזיז לאיש בדובר צה"ל, שהרי דב שיאון ז"ל כבר לא ישפיע על הקידום של איש מחיילי דו"צ. כדי לסתור את דברי, אתה מוזמן לפנות לדובר צה"ל ולבקש את התמונות החסרות, הן בוודאי תלויות על אחד הקירות שם. דוד שי - שיחה 21:35, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
- קודמיו לא דאגו במיוחד. אבל במקום סתם לרדת, אפשר גם לנצל את זה כדי לבקש תמונות נוספות. מתברר שהם יודעים לספק תמונות. התמונה של אדרעי יכולה להיות התחלה טובה. Tzafrir - שיחה 18:18, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
- אם קודמיו בתפקיד דאגו לתמונות של צה"ל בוויקיפדיה, אז יש בהחלט הצדקה לרדת עליו. אגסי - שיחה 17:04, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
- קצת פספסת את הפואנטה. בתוקף תפקידו של דובר צה"ל, הוא אמור קודם כל לדאוג לתמונות של צה"ל ולא של עצמו. Liad Malone - שיחה 12:32, 21 בספטמבר 2019 (IDT)
- אגסי תודה שאתה מזכה אותי במצווה לפני הימים הנוראים. באישור דובר צה"ל הוכנסה התמונה של אביחי אדרעי לערך בעברית. קודקוד צהוב - שיחה 09:03, 27 בספטמבר 2019 (IDT)
חוקרי גוגל: מחשב קוונטי השלים ב-200 שניות משימה שמחשב-על ישלים בעשרת אלפים שנה[עריכת קוד מקור]
- זה לא לגמרי ברור מהכתבה, אבל המחשב הצליח לפתור בעיה שהותאמה לו במיוחד. הווה אומר - יש בעיות שמחשבים קוונטיים מצליחים (בפועל) לפתור הרבה יותר מהר ממחשב קלאסי; אבל עדיין אין לנו מחשב קוונטי שיפתור את הבעיות שאנחנו רוצים לפתור... עוזי ו. - שיחה 12:38, 23 בספטמבר 2019 (IDT)
- יש מחשב קוונטי עם מעל 50 קיוביטים שפעל למשך מעל שלוש דקות. לעניות דעתי זו כבר התקדמות ראויה לציון. Tzafrir - שיחה 16:22, 23 בספטמבר 2019 (IDT)
- קצת אופטימיות: במשך 50 שנותי בתחום המחשוב הזיכרון של מחשבים המשמשים אותי גדל פי מיליון והחדר המאחסן אותם ירד בשטחו למאית ממה שהיה. כעת דמיינו איך יראה מחשב קוונטי בעוד 50 שנה. דוד שי - שיחה 20:25, 23 בספטמבר 2019 (IDT)
- יש מחשב קוונטי עם מעל 50 קיוביטים שפעל למשך מעל שלוש דקות. לעניות דעתי זו כבר התקדמות ראויה לציון. Tzafrir - שיחה 16:22, 23 בספטמבר 2019 (IDT)
איך בודקים מה הערכים הכי נעקבים בויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]
לדוגמה, לערך בנימין נתניהו יש כ-185 עוקבים, ו64 מתוכם ביקרו בעריכות האחרונות של הערך. איפה אפשר לקבל מידע כזה על כלל הערכים או לחילופין על הערכים הכי נעקבים? בתודה. יאצקין52 - שיחה 03:11, 24 בספטמבר 2019 (IDT)
- המידע הזה אמור להיות חסוי, תאר לעצמך שמשחית יקבל רשימה של כל הערכים הלא-נעקבים ויצליב אותה עם רשימת הנצפים. ביקורת - שיחה 23:58, 24 בספטמבר 2019 (IDT)
- אז אני מניח שצריך לעקוב אחריהם ו/או לשים עליהם הגנה לזמן ממושך? בכל מקרה נכון לעכשיו המידע הזה גלוי, אבל לא מצאתי דף שמרכז את כל הרשימה בטבלה אחת. יאצקין52 - שיחה 01:30, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
- המידע גלוי רק למי שמותר לו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:22, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
- IKhitron, לא ממש הבנתי אותך, אז איך אני יכול לראות את מספר העוקבים אחרי בנימין נתניהו ובכל ערך אחר? אין לי הרשאות מיוחדות כלשהן מלבד "בדוק עריכות". יאצקין52 - שיחה 19:57, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
- בדקתי ועכשיו וראיתי משהו מוזר. למרות מה שידעתי, נכנסתי כאלמוני וראיתי את מספר העוקבים. או שזה השתנה בזמן האחרון, או שיש באג. תבדוק ב"מידע על הדף". יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:00, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
- IKhitron, המידע הזה גלוי בכל הויקיפדיות. אבל לא הצלחתי למצוא טבלה שמרכזת את הערכים הכי נעקבים. יאצקין52 - שיחה 20:04, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
- לא יודע אם זה קיים, אבל אם אין כאן, קשה לי להאמין. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:13, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
- IKhitron, המידע הזה גלוי בכל הויקיפדיות. אבל לא הצלחתי למצוא טבלה שמרכזת את הערכים הכי נעקבים. יאצקין52 - שיחה 20:04, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
- בדקתי ועכשיו וראיתי משהו מוזר. למרות מה שידעתי, נכנסתי כאלמוני וראיתי את מספר העוקבים. או שזה השתנה בזמן האחרון, או שיש באג. תבדוק ב"מידע על הדף". יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:00, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
- IKhitron, לא ממש הבנתי אותך, אז איך אני יכול לראות את מספר העוקבים אחרי בנימין נתניהו ובכל ערך אחר? אין לי הרשאות מיוחדות כלשהן מלבד "בדוק עריכות". יאצקין52 - שיחה 19:57, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
- המידע גלוי רק למי שמותר לו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:22, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
- אז אני מניח שצריך לעקוב אחריהם ו/או לשים עליהם הגנה לזמן ממושך? בכל מקרה נכון לעכשיו המידע הזה גלוי, אבל לא מצאתי דף שמרכז את כל הרשימה בטבלה אחת. יאצקין52 - שיחה 01:30, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
- משתמש:יאצקין52, המידע גלוי רק מעל 30 עוקבים, מתחת למספר הזה, תקבל רק את המידע "פחות מ-30 עוקבים". נסה למשל את הערך 1078. ביקורת - שיחה 16:32, 26 בספטמבר 2019 (IDT)
- משתמש:ביקורת, זה נותן מידע כשיש מעל 2 עוקבים ומעלה. כנראה שיש באג במערכת. ראה כאן יאצקין52 - שיחה 21:13, 26 בספטמבר 2019 (IDT)
- זה כי אתה בדוק עריכות. משתמשים רגילים לא יכולים לראות.david7031 • שיחה • כ"ז באלול ה'תשע"ט • 21:21, 26 בספטמבר 2019 (IDT)
- david7031, אה נחמד לגלות, לא ידעתי שלבעלי ההרשאה הזאת, יש יותר גישות למידע ממשתמשים רגילים. במסגרת ההרשאה הזאת אני חשוף לעוד סוגי מידע שונים? או שזה הכל? אני בכלל אמור לקבל גישה למידע הזה או שזה באג במערכת? יאצקין52 - שיחה 21:33, 26 בספטמבר 2019 (IDT)
- אתה חשוף גם לרשימת הערכים שלא נעקבים (אני רק לא זוכר איך מגיעים אליה). זה לא באג, כי אין סיבה להסתיר ממך את המידע הזה.david7031 • שיחה • כ"ז באלול ה'תשע"ט • 21:42, 26 בספטמבר 2019 (IDT)
- מיוחד:דפים שאינם במעקב. חזרתי • ∞ • שיחה 09:34, 27 בספטמבר 2019 (IDT)
- הרשימה הזו מטעה, רוב הערכים שאינם נעקבים נוצרו על ידי אנונימיים, אך קיימים ערכים רבים שנוצרו על ידי משתמשים רשומים שכבר לא פעילים שנים ומבחינה מעשית כמות הלא נעקבים גדולה בהרבה. Assafn • שיחה 10:15, 28 בספטמבר 2019 (IDT)
- מה הקשר? מי שיצר את הערך אינו קריטריון להיכללות ברשימה. חזרתי • ∞ • שיחה 22:04, 28 בספטמבר 2019 (IDT)
- חזרה על מה שנראה לי רלוונטי משאלת האלמוני: מה עם דפים שהם במעקב רק על ידי משתמשים שהתרומה האחרונה שלהם הייתה (לדוגמה) לפחות לפני שנה? Tzafrir - שיחה 23:09, 28 בספטמבר 2019 (IDT)
- קיים גדג'ט למנטרים שמאפשר להם לראות בכל ערך כמה עוקבים יש לו, וכמה מהם פעילים. אבל בשביל זה צריך לעבור ערך לשנה טובה תכתב ותחתם, לאלתר לחיים טובים ולשלוםdavid7031 • שיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ט • 10:08, 29 בספטמבר 2019 (IDT)
- קיים גדג'ט למנטרים שמאפשר להם לראות בכל ערך כמה עוקבים יש לו, וכמה מהם פעילים. אבל בשביל זה צריך לעבור ערך
- חזרה על מה שנראה לי רלוונטי משאלת האלמוני: מה עם דפים שהם במעקב רק על ידי משתמשים שהתרומה האחרונה שלהם הייתה (לדוגמה) לפחות לפני שנה? Tzafrir - שיחה 23:09, 28 בספטמבר 2019 (IDT)
- מה הקשר? מי שיצר את הערך אינו קריטריון להיכללות ברשימה. חזרתי • ∞ • שיחה 22:04, 28 בספטמבר 2019 (IDT)
- הרשימה הזו מטעה, רוב הערכים שאינם נעקבים נוצרו על ידי אנונימיים, אך קיימים ערכים רבים שנוצרו על ידי משתמשים רשומים שכבר לא פעילים שנים ומבחינה מעשית כמות הלא נעקבים גדולה בהרבה. Assafn • שיחה 10:15, 28 בספטמבר 2019 (IDT)
- מיוחד:דפים שאינם במעקב. חזרתי • ∞ • שיחה 09:34, 27 בספטמבר 2019 (IDT)
- אתה חשוף גם לרשימת הערכים שלא נעקבים (אני רק לא זוכר איך מגיעים אליה). זה לא באג, כי אין סיבה להסתיר ממך את המידע הזה.david7031 • שיחה • כ"ז באלול ה'תשע"ט • 21:42, 26 בספטמבר 2019 (IDT)
- david7031, אה נחמד לגלות, לא ידעתי שלבעלי ההרשאה הזאת, יש יותר גישות למידע ממשתמשים רגילים. במסגרת ההרשאה הזאת אני חשוף לעוד סוגי מידע שונים? או שזה הכל? אני בכלל אמור לקבל גישה למידע הזה או שזה באג במערכת? יאצקין52 - שיחה 21:33, 26 בספטמבר 2019 (IDT)
- זה כי אתה בדוק עריכות. משתמשים רגילים לא יכולים לראות.david7031 • שיחה • כ"ז באלול ה'תשע"ט • 21:21, 26 בספטמבר 2019 (IDT)
- משתמש:ביקורת, זה נותן מידע כשיש מעל 2 עוקבים ומעלה. כנראה שיש באג במערכת. ראה כאן יאצקין52 - שיחה 21:13, 26 בספטמבר 2019 (IDT)
רוקפור על מאדים?[עריכת קוד מקור]
לדברי אסטרונומים צרפתים, זהו רוקפור על מאדים! עם זאת, אפשר שמדובר בפירוש מוטעה. אסטרונום איטלקי טוען שמדובר בגורגונזולה, ואילו עמיתו הבריטי גורס שמדובר בגבינת סטילטון חצי בשלה.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:31, 24 בספטמבר 2019 (IDT)
- זה מהמם. אפשר קישור למידע על זה? שלא נישאר עם חמקמילים: לדברי, טוען, גורס. תודה מראש ולמפרע אילן. ביקורת - שיחה 00:00, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
- בבקשה!
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 05:01, 25 בספטמבר 2019 (IDT)
- תודה אילן. יפהפה. ביקורת - שיחה 16:30, 26 בספטמבר 2019 (IDT)
- בבקשה!
לכבוד החגים.[עריכת קוד מקור]
סרטון של כאן בתקווה שלא ראיתם את זה כבר...--שלום1234321 • אפצי • שיחה • כ"ז באלול ה'תשע"ט 12:42, 27 בספטמבר 2019 (IDT)
- ראיתי, אבל מצחיק, נחמד ,ובחלקו נכון לראות שוב.david7031 • שיחה • כ"ז באלול ה'תשע"ט • 14:26, 27 בספטמבר 2019 (IDT)
- אז ככה זה אצל דתיים? מעניין...
שלומית קדם - שיחה 15:58, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
- אז ככה זה אצל דתיים? מעניין...
אנטישמיות בויקיאנגלית[עריכת קוד מקור]
הטוויטר הזה ויקיהודי מעניין. מסתבר שלהכחיש 25% מהשואה זה בסדר בויקיאנגלית- אבל להתלונן זה לא בסדר כי זו האשמה בהכחשת שואה - משהו גרוע יותר בויקיאנגלית בהכחשת שואה. דיון קהילה לחסימה פה - מלא באמירות אנטישמיות ואף נאציות - התייחסות לעורכים יהודיםכ"סרטן בגוף הויקיפדיה" שיש להסיר.109.253.168.224 09:56, 28 בספטמבר 2019 (IDT)
- נגמר ban לSir Joseph, בראש השנה, כי מסתבר שתלונה גרועה מעצם בהכחשת השואה.176.12.202.175 11:05, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
ערעור של אייסויז בדף של ג'ימבו[עריכת קוד מקור]
מקרה נוסף, ראו- User talk:Jimbo Wales#Arbitration appeal by Icewhiz. הוא קיבל ban כי אחרי שהוא הסיר עיוותי שואה - מחנה השמדה מפוברק לפולנים, הפיכת חלמנו למחנה השמדה לפולנים, והפיכת פוגרומים אנטי-יהודיים בסטוויסקי וברדזילוב שבוצעו על-ידי פולנים לסיפורי התעללות אנטי-פולנים - הוא העז להתלונן ועצם התלונה יל העורכים שפיברקו את הערכים מהווה השמצתם. מסתבר גם שעצם אזכור השפעת "חוק השואה" הפולני על המדיה בפולין מהווה "השמצת האומה הפולנית" - עניין שגם אסור (אבל השמצת יהודים זה תקני).176.12.202.175 11:18, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
חדשות טובות ועמל בצדן[עריכת קוד מקור]
כתבי העת הספרותיים "מטעם" ו"הו!" עלו לאינטרנט (ייתכן שלפני זמן רב, אבל רק עכשיו שמתי לב). כדי לקשר אליהם מוויקיפדיה יצרתי את התבניות {{מטעם}} ו{{הו!}}. אל כל אחד מכתבי העת יש עשרות הפניות מערכי ויקיפדיה, שכדאי להפוך לקישורים (הנה דוגמה), ובנוסף כדאי לעבור סדרתית על כתבי העת ולקשר למאמרים ויצירות נוספים. ויקיפדים חרוצים מוזמנים להירתם למלאכה. יש גם פרס: מי שיתמיד במשימה זו יצבור מאה עריכות ויזכה בזכות הצבעה למשך 90 ימים! בלי הגרלה, בלי קשרים, כל חרוץ זוכה! דוד שי - שיחה 10:45, 28 בספטמבר 2019 (IDT)
- האם אפשר ליצור רשימה של ערכים להם רצויה התוספת?
- קריאת המאמרים והיצירות בכתבי העת תגלה לך היכן כדאי לשבץ קישור אליהן. דוגמה: אל שירים שפורסמו בכתבי העת ניתן לקשר מערכי המשוררים. דוד שי - שיחה 15:40, 29 בספטמבר 2019 (IDT)
- עברתי על גיליונות "הו!" וקישרתי בערכים רבים. דוד שי - שיחה 20:58, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
- וגם "דחק" עלה לאינטרנט ויצרתי למענו את {{דחק}}. דוד שי - שיחה 20:48, 22 באוקטובר 2019 (IDT)
- עברתי על גיליונות "הו!" וקישרתי בערכים רבים. דוד שי - שיחה 20:58, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
- קריאת המאמרים והיצירות בכתבי העת תגלה לך היכן כדאי לשבץ קישור אליהן. דוגמה: אל שירים שפורסמו בכתבי העת ניתן לקשר מערכי המשוררים. דוד שי - שיחה 15:40, 29 בספטמבר 2019 (IDT)
שנה טובה[עריכת קוד מקור]
לכל עמיתי הויקיפדים, שנה טובה של בריאות, אושר וחדשות טובות. ולמפעל הויקיפדיה, שנה של ערכים מגוונים וכתובים היטב. שנה טובה! --נטעדי - שיחה 10:00, 29 בספטמבר 2019 (IDT)
! המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 10:07, 29 בספטמבר 2019 (IDT)
- ! תהא שנת פלאות. אן שרלי - שיחה - שיחה 13:06, 29 בספטמבר 2019 (IDT)
- שנה טובה לכל עם ישראל!--חברו הטוב של הכלב - שיחה 12:34, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
- שנה טובה ועתירת ערכים לכל אנשי הוויקיפדיה! שלומית קדם - שיחה 15:59, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
- שנה טובה לכולם, ונקווה שבשנת ה'תש"ף יהו רק או בעיקר בשורות טובות. אגסי - שיחה 10:10, 1 באוקטובר 2019 (IDT)
- באיחור... לשנה טובה תכתבו ותחתמו, לאלתר לחיים טובים ולשלום
- באיחור...
- שנה טובה לכולם, ונקווה שבשנת ה'תש"ף יהו רק או בעיקר בשורות טובות. אגסי - שיחה 10:10, 1 באוקטובר 2019 (IDT)
- שנה טובה ועתירת ערכים לכל אנשי הוויקיפדיה! שלומית קדם - שיחה 15:59, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
- שנה טובה לכל עם ישראל!--חברו הטוב של הכלב - שיחה 12:34, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
--שלום1234321 • אפצי • שיחה • ג' בתשרי ה'תש"ף 11:25, 2 באוקטובר 2019 (IDT)
גיליתי אתר מגניב והייתי חייב לשתף[עריכת קוד מקור]
ישנו אתר שנקרא "?How Many People Are In The Space Right Now", כלומר "כמה אנשים נמצאים ברגע זה בחלל?". הכתובת לאתר: https://www.howmanypeopleareinspacerightnow.com/. למי שמתעניין יש תשעה אנשים בחלל כרגע: הוותיקים שבהם הם ניק הייג, כריסטינה קוק ואלכסיי אובצ'ינין (200 ימים). 4 אמריקאים, 3 רוסים, איטלקי אחד, ואחד מאיחוד האמירויות הערביות. סתם רציתי לשתף. ניב - שיחה 13:40, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
- מגניב! אן שרלי - שיחה - שיחה 22:35, 1 באוקטובר 2019 (IDT)
- יש שם גם את מועדי הטיסות? המלך הכחול - שיחה 13:29, 2 באוקטובר 2019 (IDT)
- יש גם אפליקציה מגיבה בשם (מעט ארוך) "שידור וידאו חי בפורמט HD של תחנת החלל הבינלאומית", ניתן לראות בה שידורים חיים מתוך תחנת החלל, פעילות חוץ רכבית, את מסלול הטיסה ועוד. האפליקציה אפילו מתריעה מתי תחנת החלל עוברת באזור וניתן לראותה. מוטיאל - שיחה 03:08, 11 באוקטובר 2019 (IDT)
- יש שם גם את מועדי הטיסות? המלך הכחול - שיחה 13:29, 2 באוקטובר 2019 (IDT)
תמונות אולימפיאדת הנוער 2018[עריכת קוד מקור]
כמה ויקיפדים ערכו פרויקט של יותר מ-3 שבועות של צילומים באולימפיאדת הנוער 2018 וחזרו עם שלל של 25 אלף תמונות של ספורטאים: c:Category:Photos by Sandro Halank/2018 Summer Youth Olympics. יש להניח שאפשר יהיה למצוא בקטגוריה המון תמונות שניתן יהיה לשלב בערכים על ספורטאים צעירים, ערכים על משלחות וכו' שחובבי אולימפיאדות הנוער וספורט ישמחו לגלות. ערן - שיחה 22:00, 1 באוקטובר 2019 (IDT)
- תודה ערן. אכן מדובר בפרויקט מטורף. מאמין שבתקופה הקרובה שהנבחרות לטוקיו 2020 מתחילות להיסגר, נוכל למצוא שם אוצרות. Nimrodbr - שיחה 10:14, 2 באוקטובר 2019 (IDT)
"התרמית הגדולה ביותר בתולדות ויקיפדיה"[עריכת קוד מקור]
"במשך 15 שנה הופיע בוויקיפדיה ערך על מחנה השמדה בוורשה. הוא זכה למאות אלפי צפיות, תורגם לשפות רבות וצוטט בערכים מרכזיים שעוסקים בשואה. יש רק בעיה אחת: מעולם לא היה מחנה השמדה כזה. כך נראה המבצע הפולני המאורגן לשכתוב ההיסטוריה". פרסום של עומר בן יעקב היום באתר הארץ. נרו יאיר • שיחה • ד' בתשרי ה'תש"ף • 10:37, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- תודה, אבל הכתבה חסומה. על איזה ערך מדובר? ומה הסיפור? עמיחי • שיחה 10:45, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- הערך (לשעבר) הזה. בברכה, Easy n - שיחה 11:12, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: ::מדובר על הערך (אנ'). יש לו בין ויקי לעוד 12 ערכים (מחנה הריכוז ורשה (Q692676)) ולא קשה לנחש באיזו ויקיפדיה הוא ערך מומלץ. לשמחתנו, אין ערך כזה בוויקיפדיה העברית, וכמה טוב שאנחנו לא ויקיפדיה האנגלית ושאנו לא מסתמכים על "יש לו X בין ויקי" כנימוק להבהרת חשיבות.
- אגב, הקרדיט מהכתבה מגיע למשתמש:Icewhiz. דגש חזק - שיחה 11:19, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- צריך ללמוד מזה כי לא כל מה שכתוב בויקי אנגלית הוא "כזה ראה וקדש" ויש להסתמך על המקורות שם. אמירו • שיחה 11:59, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- תודה רבה. אגב, לא הבנתי למה חסמו את משתמש:Icewhiz לצמיתות? עמיחי • שיחה 12:17, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- איפה אתה רואה שחסמו אותו?david7031 • שיחה • ד' בתשרי ה'תש"ף • 12:24, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- כאן כתוב שהוא נחסם ללא הגבלת זמן. עמיחי • שיחה 12:33, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- אה, באנגלית.david7031 • שיחה • ד' בתשרי ה'תש"ף • 12:48, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- כאן כתוב שהוא נחסם ללא הגבלת זמן. עמיחי • שיחה 12:33, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- איפה אתה רואה שחסמו אותו?david7031 • שיחה • ד' בתשרי ה'תש"ף • 12:24, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- תודה רבה. אגב, לא הבנתי למה חסמו את משתמש:Icewhiz לצמיתות? עמיחי • שיחה 12:17, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- צריך ללמוד מזה כי לא כל מה שכתוב בויקי אנגלית הוא "כזה ראה וקדש" ויש להסתמך על המקורות שם. אמירו • שיחה 11:59, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- לידיעה - נחסמתי בשל כך שהתלוננתי על עיוות השואה המסיבי בערכים בויקיפדיה האנגלית. עצם התלונה הייתה הפרה של AGF קרי Assume Good Faith כלפי המעוות ו"רמיזה של הכחשת שואה" כלפי Volunteer Marek שכרכתי אותו גם בתלונה (בעיקר בשל תקיפות אישיות ושחזורים - הוא לא עורך תוכן, הוא "רק" משחזר תוכן של אחרים). האשמת עורכים אחרים (גם אם במשתמע) בעיוות שואה נתפסת בויקיפדיה האנגלית כמתקפה אישית נוראה - שהיא הרבה יותר גרועה מעיוות שואה. לאחר שערערתי בדף שיחה של Jimbo Wales - נחסמתי לצמיתות תוך כדי הערעור על-ידי ARBCOM. אם זה נשמע לכם קפקאי - ראו את הדיון הזה - Wikipedia:Administrators' noticeboard/IncidentArchive1019#Sir Joseph and accusations of Holocaust denial and revisionism = - משתמש יהודי (Sir Joseph) קיבל T-BAN על עצם זה שהתלונן על אנטישמיות (ומקרה די ברור - מפעיל מערכת שחסם משתמש יהודי (יניב הורון) על זה שהוא תיאר תוכן כ"ונדליזם אנטישמי" (והתוכן היה באמת כזה), אותו מפעיל מערכת לא ראה בעיה כלשהי בתיוג משתמשים יהודיים כ"מאוד אנטי-פלסטיניים (Wikipedia:Arbitration/Requests/Enforcement/Archive246#Nableezy 2) - איפה ואיפה ברורים מאוד. ויקיפדיה האנגלית, באיצטלה הנוכחית שלה, מאוד מאוד בעייתית. Icewhiz - שיחה 16:52, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- בנוסף - זה לא רק היה בערך של הפייק מחנה השמדה - זה היה גם ב6 ערכים אחרים - כולל כאלו עם הרבה צפיות כמו:
- מי שרוצה את הגרסא שלי (ולא של הארץ - אם כי אני ממליץ על הארץ שמכיל אנליזה רחבה יותר וציטוט של היסטוריונים) על הפייק - סיכמתי פה את הסיפור באנגלית בתחילת ספטמבר.Icewhiz - שיחה 17:00, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- בנוסף - הבעיה באנגלית עדיין קיימת במספר ויקיפדיות אחרות שתורגמו מהאנגלית. ניסיתי להזיז את חלקם - במידות שונות של הצלחה (חלקם מתויגות, חלקם תוקנו, בויקיפדיה הפינית - שוחזרתי כמשחית עם התיוג).להבנתי רק הויקיפדיה האנגלית, הפולנית, והגרמנית הם עם תוכן מקורי - כל השאר תורגמו מאחת מ3 הויקיפדיות הללו (בין אם ערך מלא, ובין אם קצרמר מהפתיח). אז אם מישהו יודע פינית / צרפתית / איטלקית / וכולי.... ורוצה להרים את הכפפה - פורצה! Icewhiz - שיחה 17:07, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- אם זה כבר חלק מהידע הכללי, לדעתי אי אפשר סתם כך להיאבק על מחיקת הערך. המונח כבר קיים, כמו המפלצת מלוך נס. כתבתי משהו בסיסי בגטו ורשה#מחנה הריכוז ורשה. לדעתי לא יזיק להזכיר את זה גם באותו הערך בשפות אחרות. לדעתי בוויקיפדיה קל יותר להיאבק על הוספת תוכן אמין מאשר על מחיקתו של תוכן עם מקורות (ולו מפוקפקים). Tzafrir - שיחה 11:31, 4 באוקטובר 2019 (IDT)
- Icewhiz, ראשית אני חושב שקהילת ויקיפדיה ישראל צריכה להיות גאה בך. זה די מדהים מה שעשית שם, וכולנו צריכים להסיר בפניך את הכובע. שנית, אני זוכר היטב את הפעילות והתרומות שלך בויקי באנגלית. אני ממש מצטער שנחסמת, ברור לי שזה לא נעשה מסיבות ענייניות. הם הפסידו עורך קפדן, יעיל והגון, ששואף תמיד לאמת (ובמקרה שלי שם גם לצדק). yinonk - שיחה 06:17, 5 באוקטובר 2019 (IDT)
- הערך תורגם אתמול לעברית, מחנה הריכוז ורשה, תודות למשתמש:DimaLevin, (ומאחר שהפוסט הזה אינו מקושר לערך המתורגם, הוא נעלם מעיניי בתחילה) קורה שיש טעויות בוויקיפדיה האנגלית, שלא הבחינו במידע שגוי שהוכנס. זה לא סיבה לזלזל באמינותה. גם באנציקלופדיה שנכתבת על ידי מומחים יש טעויות. אגסי - שיחה 22:23, 5 באוקטובר 2019 (IDT)
- לא רוצה להפנות את השיחה לכיוון לא קשור, אז אם שאלות על מה שאני הולך להגיד עכשיו, תשאלו אותם בנושא חדש. אבל אני מכיר את ויקיאנגלית כלא אמינה ביותר, עם המון דוגמאות, בניגוד לכל השאר שאני מכיר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:53, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- הערך תורגם אתמול לעברית, מחנה הריכוז ורשה, תודות למשתמש:DimaLevin, (ומאחר שהפוסט הזה אינו מקושר לערך המתורגם, הוא נעלם מעיניי בתחילה) קורה שיש טעויות בוויקיפדיה האנגלית, שלא הבחינו במידע שגוי שהוכנס. זה לא סיבה לזלזל באמינותה. גם באנציקלופדיה שנכתבת על ידי מומחים יש טעויות. אגסי - שיחה 22:23, 5 באוקטובר 2019 (IDT)
- Icewhiz, ראשית אני חושב שקהילת ויקיפדיה ישראל צריכה להיות גאה בך. זה די מדהים מה שעשית שם, וכולנו צריכים להסיר בפניך את הכובע. שנית, אני זוכר היטב את הפעילות והתרומות שלך בויקי באנגלית. אני ממש מצטער שנחסמת, ברור לי שזה לא נעשה מסיבות ענייניות. הם הפסידו עורך קפדן, יעיל והגון, ששואף תמיד לאמת (ובמקרה שלי שם גם לצדק). yinonk - שיחה 06:17, 5 באוקטובר 2019 (IDT)
- אם זה כבר חלק מהידע הכללי, לדעתי אי אפשר סתם כך להיאבק על מחיקת הערך. המונח כבר קיים, כמו המפלצת מלוך נס. כתבתי משהו בסיסי בגטו ורשה#מחנה הריכוז ורשה. לדעתי לא יזיק להזכיר את זה גם באותו הערך בשפות אחרות. לדעתי בוויקיפדיה קל יותר להיאבק על הוספת תוכן אמין מאשר על מחיקתו של תוכן עם מקורות (ולו מפוקפקים). Tzafrir - שיחה 11:31, 4 באוקטובר 2019 (IDT)
הסרת הרשאות מפעיל[עריכת קוד מקור]
היי לכולם,
כפי שבטח חלקכם שמתם לב, במהלך חצי השנה האחרונה לא הייתי ממש פעיל בוויקיפדיה (ומסיבות חיוביות, אבל שגוזלות הרבה זמן). לצערי, המגמה הזאת לא צפויה להשתנות, ואני לא רואה את עצמי חוזר לפעילות סדירה בוויקיפדיה במהלך השנה הקרובה.
לכן, לאחר כהונה רציפה של 4.5 שנים, וכפי שציינתי עוד במהלך הדיון הקודם, ביקשתי בשלב זה להסיר את הרשאות המפעיל שלי.
אני מקווה שכן תהיה לי אפשרות להיכנס מפעם לפעם ולתרום לאתר, וכמובן שאני נשאר זמין לשאלות ולייעוץ.
תודה, ונתראה בדפי השיחה 
. Lionster • שיחה 10:38, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- תודה רבה על תרומתך לידע האנושי! עמיחי • שיחה 10:44, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- כל ויקיפד שהצליח להיגמל מעורר בלבי את התקווה שאולי יום אחד גם תורי יגיע. בהצלחה! קיפודנחש 18:45, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- תודה על תרומתך המבורכת והנאה רבה מהמשפחה המורחבת. שנה טובה. WikiLester - שיחה 20:15, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- תודה על תרומתך כמפעיל. מקווה שתחזור לכאן במהרה. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 11:38, 4 באוקטובר 2019 (IDT)
- תודה על תרומתך המבורכת והנאה רבה מהמשפחה המורחבת. שנה טובה. WikiLester - שיחה 20:15, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- כל ויקיפד שהצליח להיגמל מעורר בלבי את התקווה שאולי יום אחד גם תורי יגיע. בהצלחה! קיפודנחש 18:45, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
כתב ה- BBC בטורקיה, מארק לואן, משחרר תמונות מעבודתו ברשיון חופשי[עריכת קוד מקור]
לואן שחרר 251 תמונות מהשנים האחרונות לוויקישיתוף. התמונות הן ממחנות הפליטים במדינה, הפגנות, בחירות ועוד. עוד בנושא בבלוג של ויקימדיה ברטניה. WikiLester - שיחה 20:31, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
ספידיפדיה[עריכת קוד מקור]
http://he.speedywiki.club/ספידיפדיה
המנהל שם פושע! איך שהוא משמיץ את ויקיפדיה, דוד שי ודגש חזק ואמא של גולן! (תעשו שם "חיפוש"...) המלך הכחול - שלח לי הודעה! 20:53, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- מתייג אותם...--שלום1234321 • אפצי • שיחה • ה' בתשרי ה'תש"ף 21:11, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- זה יוני האזרח. אמירו • שיחה 21:19, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- זה קשור לויקימדיה? המלך הכחול - שלח לי הודעה! 12:54, 4 באוקטובר 2019 (IDT)
- לא. הקשר היחיד הוא שהוא משמיץ אותנו.david7031 • שיחה • ה' בתשרי ה'תש"ף • 13:07, 4 באוקטובר 2019 (IDT)
- קשה לי להחליט, מה זה יותר, מגוחך או מעורר שאט נפש. אין ספק, שההצהרה על דרישת אובייקטיביות בנושאי פוליטיקה והפסקה שבהמשך מעידות על פיצול אישיות חמור.שלומית קדם - שיחה 10:04, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- לא. הקשר היחיד הוא שהוא משמיץ אותנו.david7031 • שיחה • ה' בתשרי ה'תש"ף • 13:07, 4 באוקטובר 2019 (IDT)
- זה קשור לויקימדיה? המלך הכחול - שלח לי הודעה! 12:54, 4 באוקטובר 2019 (IDT)
- זה יוני האזרח. אמירו • שיחה 21:19, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- האתר נראה כמו עבודה של משועמם ללא שום כוונה להראות כמשהו רציני. משה פרידמן - שיחה 11:33, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- רציני זה ודאי איננו, אבל תשפוכת הנאצות והשקרים מעוררת תיעוב. אם הוא משועמם, שימצא לו אפיקים אחרים למילוי זמנו.שלומית קדם - שיחה 18:46, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- נחמד. מעניין מה דיסני יגידו כשיראו את הערך על דוד שי. עמית - שיחה 11:55, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- רציני זה ודאי איננו, אבל תשפוכת הנאצות והשקרים מעוררת תיעוב. אם הוא משועמם, שימצא לו אפיקים אחרים למילוי זמנו.שלומית קדם - שיחה 18:46, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
סליחה[עריכת קוד מקור]
אני מבקש סליחה מכל מי שתייגתי השנה לחינם ובעיקר ממי שתייגתי במזנון כדי שיצביעו פה, ומקווה שהסיבה שלא הצביעו פה היא שלא ראו זאת.
אני מבקש סליחה מכל מי שנעלב מדברים שאמרתי במהלך השנה
ואני מבקש סליחה מכל מי שעצבנתי במהלך השנה.
גמר חתימה טובה לכולם--שלום1234321 • אפצי • שיחה • ה' בתשרי ה'תש"ף 11:40, 4 באוקטובר 2019 (IDT)
מי פעיל אצלנו בויקינתונים?[עריכת קוד מקור]
תודה. נרו יאיר • שיחה • ה' בתשרי ה'תש"ף • 15:24, 4 באוקטובר 2019 (IDT)
- יש לנו דף בנושאי ויקינתונים, והמטרה של דף השיחה שלו לסייע בעניינים כאלה. בעקרון יונה מפעיל שם. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 17:31, 4 באוקטובר 2019 (IDT)
- למה הכוונה "פעיל"? אני משנה קישורים שגויים ומוסיף קישורים חסרים לעתים קרובות יחסית. לאחרונה, למשל, הוספתי את תאריך לידתו (שהיה חסר) ותאריך פטירתו של שמעון בלס. -- גבי • שיח 22:42, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- אני בנתונים לאחרונה אולי יותר מפה. DGtal - שיחה 12:22, 10 באוקטובר 2019 (IDT)
כנראה שזאת הגניבה הגדולה בתולדות מדינת ישראל[עריכת קוד מקור]
- האם יש תקציר לאלו מאיתנו שאין להם מנוי בדה מרקר? טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 19:32, 4 באוקטובר 2019 (IDT)
- אתה מנהל רונאלדיניו המלך ? צחי לרנר - שיחה 20:14, 4 באוקטובר 2019 (IDT)
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה: מנכ"ל ובעלים בפועל. הכותרת נשמעה מבטיחה, צלחתי את הפרסומת ואז נתקלתי בחומת התשלום. נשארתי במתח. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 20:50, 4 באוקטובר 2019 (IDT)
- טל, שלחתי מייל. צחי לרנר - שיחה 23:15, 4 באוקטובר 2019 (IDT)
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה: מנכ"ל ובעלים בפועל. הכותרת נשמעה מבטיחה, צלחתי את הפרסומת ואז נתקלתי בחומת התשלום. נשארתי במתח. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 20:50, 4 באוקטובר 2019 (IDT)
- אבי בר-אלי כותב על ניפוח עלויות של עבודות תשתית בחברת החשמל. המקור העיקרי הוא דו״ח שכתבה חברה שנשכרה בשנת 2008 לבקר את פעולותיה של חברת החשמל. Tzafrir - שיחה 01:08, 5 באוקטובר 2019 (IDT)
- אתה מנהל רונאלדיניו המלך ? צחי לרנר - שיחה 20:14, 4 באוקטובר 2019 (IDT)
- אבי זכרונו לברכה "הציף" במשך שנים את מבקר המדינה בעדויות לניפוחי העלויות הללו, וזכה להתעלמות גורפת. למעשה, המכתב האחרון אותו כתב בחייו היה בנושא זה. לאחר השבעה הכנסתי מכתב זה למעטפה, שלחתי אותו למבקר המדינה והוספתי בכתב ידי "זהו המכתב האחרון אותו כתב אבי בחייו, אחד מיני רבים שנשלחו אליך. אני איני מתכוון להוסיף ולהעביר אליך ראיות." מאז ועד היום עברו כמעט 15 שנה בהן הייתי עד לניפוחי מחירים וחיובים לא מוצדקים שחברת החשמל מבצעת באופן שיטתי. עמית - שיחה 11:47, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- למי שיאוץ להסיק מהתקלות שהמסקנה היא "להפריט!!!" את חברת החשמל, ולא להסתפק בתיקון הליקויים, מציע לבחון את הידיעות מקליפורניה. חברת PG&E הפרטית הודיעה למאות אלפי לקוחות על הפסקת חשמל בת 48 שעות לפחות, בגלל רוחות יבשות עזות שעלולות לגרום שריפות. נמצא שהתחזוקה הלקויה של קווי המתח של החברה היתה גורם עיקרי לשריפות בהיקף עצום ונזק של מיליארדים ב-2017-18. [2]. דב ט. - שיחה 13:02, 10 באוקטובר 2019 (IDT)
- גם החברה שמספקת חשמל בקליפורניה היא מונופול, ולכן סובלת מאותן בעיות של מונופול ממשלתי. הפרטה תוך מניעת תחרות חופשית לא פותרת שום בעיה. עמית - שיחה 17:09, 11 באוקטובר 2019 (IDT)
- מהי בדיוק החברה שמספקת חשמל בקליפורניה? ר’ גם w:Energy in California#Regulatory_policy. Tzafrir - שיחה 22:22, 11 באוקטובר 2019 (IDT)
- CAISO (אנ'). הם אלה שאחראים על תחזוקת מערכת ההולכה, שהיא מקור התקלות. PG&E הם יצרנים, ואני לא יודע בדיוק את הפרטים אבל הניחוש שלי הוא שמדובר במאבק כנגד CAISO שלא מתחזקים את המערכת. אגב, חברת החשמל הישראלית אינה מבצעת כלל תחזוקה שוטפת למערכת ההולכה וההשנאה שלה, אלא רק תחזוקת שבר. זה שאין בישראל רצף של הפסקות חשמל מאג'וריות זה די בגדר נס. עמית - שיחה 12:38, 13 באוקטובר 2019 (IDT)
- PG&E אחראים גם על ההולכה (עד רמת הלקוח הפרטי). הם לא רק מייצרים חשמל. לכן נתבעו על כשלים בתחזוקת מערכת ההולכה. ראה תיאור העסק שלהם באתרם
- CAISO (אנ'). הם אלה שאחראים על תחזוקת מערכת ההולכה, שהיא מקור התקלות. PG&E הם יצרנים, ואני לא יודע בדיוק את הפרטים אבל הניחוש שלי הוא שמדובר במאבק כנגד CAISO שלא מתחזקים את המערכת. אגב, חברת החשמל הישראלית אינה מבצעת כלל תחזוקה שוטפת למערכת ההולכה וההשנאה שלה, אלא רק תחזוקת שבר. זה שאין בישראל רצף של הפסקות חשמל מאג'וריות זה די בגדר נס. עמית - שיחה 12:38, 13 באוקטובר 2019 (IDT)
- מהי בדיוק החברה שמספקת חשמל בקליפורניה? ר’ גם w:Energy in California#Regulatory_policy. Tzafrir - שיחה 22:22, 11 באוקטובר 2019 (IDT)
- גם החברה שמספקת חשמל בקליפורניה היא מונופול, ולכן סובלת מאותן בעיות של מונופול ממשלתי. הפרטה תוך מניעת תחרות חופשית לא פותרת שום בעיה. עמית - שיחה 17:09, 11 באוקטובר 2019 (IDT)
Pacific Gas and Electric Company's primary business—the transmission and delivery of energy.
סמלילים[עריכת קוד מקור]
מה דעתכם?--שלום1234321 • אפצי • שיחה • ז' בתשרי ה'תש"ף 15:36, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- נחמד. משמח לראות שגם לחרדים יש חוש הומור.שלומית קדם - שיחה 18:53, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
- למי שחשב שחרדים הם יצורים פרימטיביים וחסרי חוש הומור... מיכאל.צבאן • שיחה • ח' בתשרי ה'תש"ף • 19:47, 6 באוקטובר 2019 (IDT)
חבר ליכוד שיכתוב ברשתות "רק לא ביבי" - יגורש מן הליכוד[עריכת קוד מקור]
- מה מיוחד בזה? האם חבר כחול-לבן שיכתוב "רק לא גנץ" לא יגורש? ומה עם חבר ש"ס שיכתוב "רק לא דרעי"? וחבר "ישראל ביתנו" שיכתוב רק לא ליברמן? הוא לא יגורש, אלא רק יעלם. דוד שי - שיחה 10:43, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- גם בוויקיפדיה העברית היו בעבר קולות שקראו לחסום משתמשים ש"לכלכו" על ויקיפדיה בתקשורת וברשתות החברתיות. הדחף להשתקת קולות של "אחרים" הוא דחף אנושי. ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם. ביקורת - שיחה 11:39, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- חבר ליכוד שירשום אחרי בחירות (או ביטול בחירות פנימיות מחוסר מועמדים) רק לא ביבי, אכן לא צריך להיות בליכוד; יש הבדל בין יציאה בהצהרה הזו לפני בחירות מקדימות, לבין יציאה בהצהרה כזו אחרי מינוי ראש התנועה ולפני בחירות כלליות – ירח אפל – שיחה 11:44, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- אני מבין שבליכוד החליטו להדיח גם את לימור לבנת, מיכאל איתן ואנשי ליכוד ותיקים אחרים שאמרו שדרכו של נתניהו אינה דרכה של הליכוד. אסור למתוח ביקורת אישית על נתניהו ולקרוא להדחתו? Tzafrir - שיחה 12:11, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- יש הבדל בין ביקורת עניינית לבין סיסמת הדחה. יש לי חשש שבליכוד גם ביקורת עניינית לא תתקבל בהבנה. דוד שי - שיחה 13:29, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- יש מצב. החבר דוד שי להשוואה היה חוסם לתמיד מוויקיפדיה - כול מי שאמר ביקורת כלשהי על ויקיפדיה בטוקבק היכנשהו. אבל זה היה מזמן... בפרהיסטוריה.-- ―לא הוזן פרמטר עבור המשתמש/ת או האנונימי אשר שכח לחתום, או שהוזן פרמטר אנונימי לא מזוהה
- זה כמובן שקר. אכן חסמתי מי שמחוץ לוויקיפדיה השתלח בוויקיפדים (ויש הבדל בין ביקורת ראויה ובין התקפה אישית חסרת רסן), כשם שחסמתי מי שעשה זאת בתוך ויקיפדיה. יחס לא נאות לוויקיפדים מצדיק חסימה, ואין זה משנה האם התנהגות זו היא בתוך ויקיפדיה או מחוצה לה. דוד שי - שיחה 22:01, 9 באוקטובר 2019 (IDT)
- יש מצב. החבר דוד שי להשוואה היה חוסם לתמיד מוויקיפדיה - כול מי שאמר ביקורת כלשהי על ויקיפדיה בטוקבק היכנשהו. אבל זה היה מזמן... בפרהיסטוריה.-- ―לא הוזן פרמטר עבור המשתמש/ת או האנונימי אשר שכח לחתום, או שהוזן פרמטר אנונימי לא מזוהה
- יש הבדל בין ביקורת עניינית לבין סיסמת הדחה. יש לי חשש שבליכוד גם ביקורת עניינית לא תתקבל בהבנה. דוד שי - שיחה 13:29, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- אני מבין שבליכוד החליטו להדיח גם את לימור לבנת, מיכאל איתן ואנשי ליכוד ותיקים אחרים שאמרו שדרכו של נתניהו אינה דרכה של הליכוד. אסור למתוח ביקורת אישית על נתניהו ולקרוא להדחתו? Tzafrir - שיחה 12:11, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- חבר ליכוד שירשום אחרי בחירות (או ביטול בחירות פנימיות מחוסר מועמדים) רק לא ביבי, אכן לא צריך להיות בליכוד; יש הבדל בין יציאה בהצהרה הזו לפני בחירות מקדימות, לבין יציאה בהצהרה כזו אחרי מינוי ראש התנועה ולפני בחירות כלליות – ירח אפל – שיחה 11:44, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- אם במרצ היו מסלקים כל מי שכתב משהו נגד אחד מיושבי הראש האחרונים, היו נשארים מעט מאוד חברים... eman • שיחה • ♥ 12:03, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- ואכן נשארו מעט... Danny-w • שיחה 22:41, 9 באוקטובר 2019 (IDT)
- אני מאמין שכך גם יהיה בכל מפלגה שהיא. חברו הטוב של הכלב - שיחה 18:30, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- ואכן נשארו מעט... Danny-w • שיחה 22:41, 9 באוקטובר 2019 (IDT)
- גם בוויקיפדיה העברית היו בעבר קולות שקראו לחסום משתמשים ש"לכלכו" על ויקיפדיה בתקשורת וברשתות החברתיות. הדחף להשתקת קולות של "אחרים" הוא דחף אנושי. ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם. ביקורת - שיחה 11:39, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- אכן לא לעניין. אסור לאסור חבר תנועה על ביקורת כלשהי על מנהיג התנועה. חברו הטוב של הכלב - שיחה 18:23, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- מה מיוחד בזה? האם חבר כחול-לבן שיכתוב "רק לא גנץ" לא יגורש? ומה עם חבר ש"ס שיכתוב "רק לא דרעי"? וחבר "ישראל ביתנו" שיכתוב רק לא ליברמן? הוא לא יגורש, אלא רק יעלם. דוד שי - שיחה 10:43, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
דפדפן Brave[עריכת קוד מקור]
התקנתי דפדפן בשם Brave ואני ממליץ עליו. הוא מהיר, נוח לשימוש, חוסם המון פרסומות מיותרות ושומר על הפרטיות. -- גבי • שיח 21:58, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
- במה הוא עדיף על פיירפוקס? דב ט. - שיחה 13:00, 10 באוקטובר 2019 (IDT)
- דב ט. - הוא יותר מהיר, חוסם הרבה יותר פרסומות ודפים קופצים, נוח יותר לשמור סימניות, וגם העריכה בוויקיפדיה נוחה יותר. למשל, נתקלתי בבעייה בפיירפוקס כאשר ניסיתי בזמן העריכה לסמן סוגריים מרובעים סביב שנה, למשל להפוך את 2019 ל-2019, משום מה הסוגריים יצאו לא-תקינים. בברייב אין בעיה כזו. גם התוסף של תרגום גוגל קצת צולע אצלי בפיירפוקס, ובברייב הוא עובד פיקס. בונוס נוסף הוא קיצורי הדרך לחיפושים באתרים שונים. -- גבי • שיח 09:46, 17 באוקטובר 2019 (IDT)
משהו קטן לקראת יום כיפור.[עריכת קוד מקור]
א. לפני שתאחלו "צום קל" כדאי שתדעו את הדבר הבא: מכיוון שכל הרעיון של הצום הזה הוא "ועיניתם את נפשותיכם" לא אומרים צום קל אלא צום מועיל[1]...בקיצור גמר חתימה טובה וצום מועיל.
ב. סרטון קל...--שלום1234321 • אפצי • שיחה • ט' בתשרי ה'תש"ף 15:43, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- למיטב הבנתי, הצום הוא לא העיקר, אלא התשובה והסליחה. לכן "צום קל" הוא איחול לגיטימי. -- גבי • שיח 17:07, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- ג. לפני שתאחלו "לבריאות" למי שהתעטש אך זה עתה, כדאי שתדעו את הדבר הבא: עיטוש אינו עדות לבריאות או חולי, הוא תגובה בלתי רצונית לגירוי ריריות האף, או תגובה אלרגית לאלרגן מרחף. לא אומרים "לבריאות", אלא "אפשר להציע לך ממחטה?"[2]. קיפודנחש 23:46, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- צר לי לספר לרב היישוב שלך, אבל לדעת רבים מהראשונים מטרת מצוות האכילה בערב יום כיפור היאל דאוג שהצום יהיה קל. אכן, ישיעיהו הנביא אומר ”הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה. ו הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.”, אולם המסקנה היא שרצוי לא לומר צום "מענה", שהרי זה צום לא נבחר, אלא צום קל ומועיל.david7031 • שיחה • י"א בתשרי ה'תש"ף • 20:07, 9 באוקטובר 2019 (IDT)
- ג. לפני שתאחלו "לבריאות" למי שהתעטש אך זה עתה, כדאי שתדעו את הדבר הבא: עיטוש אינו עדות לבריאות או חולי, הוא תגובה בלתי רצונית לגירוי ריריות האף, או תגובה אלרגית לאלרגן מרחף. לא אומרים "לבריאות", אלא "אפשר להציע לך ממחטה?"[2]. קיפודנחש 23:46, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- ^ שמעתי זאת מרב היישוב שלי
- ^ שמעתי זאת משכנתי הקוסמטיקאית
שרון גבע[עריכת קוד מקור]
קראתי עכשיו באתר "אלכסון"דיון ישן מ-2013 על תלונותיה של שרון גבע לגבי הדרת נשים ומחיקת ערכיהן בוויקיפדיה. שמתי לב למשהו, שנעלם מעיני כשקראתי את הדיון בשעתו - היה מי שהצדיק את קיומו של ערך על חנה קפרא בכך, שברחובות יש רחוב על שמה. משהו בטענה זו נראה לי שגוי, ועל כן בדקתי בגוגל. אכן, שגוי - הרחוב נקרא על שם מנשה קפרא, שגם לו אין ערך בוויקיפדיה. מ.ש.ל שלומית קדם - שיחה 17:39, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- אם כך, צריך לרשום ערך על מנשה קרפא. האם יש לך מקורות שאוכל להשתמש בהם על מנת לכתוב את הערך? תודה מראש. חברו הטוב של הכלב - שיחה 18:28, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- אם תעייני בדיוני החשיבות (שיחה:חנה קפרא וכדומה) תראי שיש מספר רחובות שקרויים על שם בני המשפחה ברחובות. כמוכן המסקנה מאותו הדיון: רחוב שקרוי על שם אישיות לא מעניק חשיבות אוטומטית (גם אם הוא נימוק מסייע לחשיבות). לפרטים, ר’ שוב אותם דיונים. Tzafrir - שיחה 19:08, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- למה הכותרת עוסקת בשרון גבע ולא בנושא הנדון? ביקורת - שיחה 13:53, 10 באוקטובר 2019 (IDT)
- אם תעייני בדיוני החשיבות (שיחה:חנה קפרא וכדומה) תראי שיש מספר רחובות שקרויים על שם בני המשפחה ברחובות. כמוכן המסקנה מאותו הדיון: רחוב שקרוי על שם אישיות לא מעניק חשיבות אוטומטית (גם אם הוא נימוק מסייע לחשיבות). לפרטים, ר’ שוב אותם דיונים. Tzafrir - שיחה 19:08, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
- יש רחוב באורך כ־50 מטר (סמטה) ברחובות בשם חנה קפרא, ויש רחוב באורך כ־600 מטר על בשם מנשה קפרא, אבל לדעתי זה בכלל לא קשור לחשיבות של כתיבת ערך על האדם – ירח אפל – שיחה 17:55, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- אכן יש בגוגל מפות "סמטת חנא קפרא". זה בהחלט מוסיף חשיבות שיש רחוב/סמטה על שמה בעיר בישראל. אגסי - שיחה 22:56, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
שליש מהחוקרים המבצעים פוסט דוקטורט בישראל - מהודו[עריכת קוד מקור]
- ות"ת מציעה מלגה מיוחדת לפוסט-דוקטורנטים מהודו (או מסין). עוזי ו. - שיחה 23:46, 10 באוקטובר 2019 (IDT)
- מעניין מאוד עוזי ו.. צחי לרנר - שיחה 00:01, 11 באוקטובר 2019 (IDT)
שליש מהחוקרים -כמה זה באנשים? 141.31.128.162 15:34, 11 באוקטובר 2019 (IDT)
- פתח את הקישור - יש כ-2800 פוסט-דוקטורנטים בסך הכל. עוזי ו. - שיחה 16:25, 11 באוקטובר 2019 (IDT)
עברית לעומת אנגלית - איך זה יכול להיות ?[עריכת קוד מקור]
- ביבי העברי - 170,749 בתים, ביבי האנגלי - 214,315 בתים; סתיו שפיר העברית - 28,829 בתים; סתיו שפיר האנגליה - 40,252 בתים; איווט העברי - 58,761 בתים, איווט האנגלי - 84,490 בתים; מלחמת ששת הימים בעברית - 128,290 בתים, מלחמת ששת הימים באנגלית - 193,024 בתים; הרקע למלחמת ששת הימים בעברית - 25,319 בתים, הרקע למלחמת ששת הימים באנגלית - 143,690 בתים; מלחמת יום הכיפורים בעברית - 160,183 בתים, מלחמת יום הכיפורים באנגלית -264,268 בתים; ישראל בעברית - 186,376 בתים, ישראל באנגלית - 349,528 בתים; יהדות בעברית - 46,512 בתים, יהדות באנגלית - 175,583 בתים; התנחלות בעברית - 109,196 בתים, התנחלות באנגלית - 201,965 בתים. צחי לרנר - שיחה 04:02, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- באנגלית ובשפות אירופאיות אחרות כותבים עם אותיות עבור תנועות - בעברית מנחשים את התנועות, לכן הטקסט רזה יותר. בברכה. ליש - שיחה 11:06, 14 באוקטובר 2019 (IDT)
- יש יותר דוברי אנגלית וגם הם מתעניינים בביבי, הוא לא רק שלנו. אצלנו יותר אוהבים לריב, אחד כותב והשני מוחק, כמו שצריך. שם כל אחד מנפח קצת. Uziel302 - שיחה 11:44, 14 באוקטובר 2019 (IDT)
- מבנה הערכים שונה. לדוגמה, במקרה של נתניהו יש פרק מפורט על עמדותיו הפוליטיות בסוגיות שונות שלא מופיע בעברית (יש פרק כזה בערך על ליברמן). מה שכן, לא נראה לי שהסיבה להבדלים היא נושאים שהועברו לערכי משנה. Tzafrir - שיחה 14:27, 14 באוקטובר 2019 (IDT)
- אם נשווה תווים (אותיות ספרות וכדומה) ולא בתים (שהם נפח אחסון במחשב), הפער בגדלים הוא הרבה יותר משמעותי מזה שהוצג בתחילת דיון זה. הסיבה לכך היא שוויקיפדיה מאוחסנת בUTF-8, שיטת קידוד שבה אות אנגלית תופסת בית אחד, ואילו אות עברית תופסת שני בתים, כך שערך עברי זהה בתוכנו לערך אנגלי צריך להיות גדול בכ-70% מהערך האנגלי (כתבתי 70% ולא 100% משום שגם בערך עברי יש ספרות ומרווחים שתופסים בית אחד). אם נתחשב בהערה של ליש, עדיין יש לצפות שהערך העברי יהיה גדול בכ-40% ממקבילו האנגלי, כך שהתמיהה גדולה יותר. דוד שי - שיחה 15:17, 14 באוקטובר 2019 (IDT)
- מעבר לאי השימוש בתנועות, העברית "רזה" יותר גם משום שהמילים בעברית בדרך כלל קצרות יותר, גם בגלל אותיות השימוש, תו אחד (שאומנם תופס 2 בתים) מול 4 תווים (and ואחריו מרווח) או 5 תווים (from ואחריו מרווח), וגם בגלל ההטיות, למשל ביתך (הוספת תו למילה בית מול 5 תווים your). דוגמה משעשעת, תרגמו לאנגלית במדויק את המילה "וכשבהתנפלויותכם" (ותספרו תווים). מסיבות אלו אני משער שטקסט בעברית זהה לטקסט באנגלית יסתדר עם 30% פחות תווים. לכמה תוספת בתים זה יתורגם בסוף? דוד הציע 40% יותר, אני סובר רק 30% יותר. אביהו - שיחה 17:58, 14 באוקטובר 2019 (IDT)
- אם נשווה תווים (אותיות ספרות וכדומה) ולא בתים (שהם נפח אחסון במחשב), הפער בגדלים הוא הרבה יותר משמעותי מזה שהוצג בתחילת דיון זה. הסיבה לכך היא שוויקיפדיה מאוחסנת בUTF-8, שיטת קידוד שבה אות אנגלית תופסת בית אחד, ואילו אות עברית תופסת שני בתים, כך שערך עברי זהה בתוכנו לערך אנגלי צריך להיות גדול בכ-70% מהערך האנגלי (כתבתי 70% ולא 100% משום שגם בערך עברי יש ספרות ומרווחים שתופסים בית אחד). אם נתחשב בהערה של ליש, עדיין יש לצפות שהערך העברי יהיה גדול בכ-40% ממקבילו האנגלי, כך שהתמיהה גדולה יותר. דוד שי - שיחה 15:17, 14 באוקטובר 2019 (IDT)
- ליש, Uziel302, Tzafrir, דוד שי, אביהו; הוספתי ערכים, האם ייתכן שהסיבה העיקרית אינה נעוצה במאפיין של השפה אלא היא תוכנית/ האופן שבו ויקיפדיה האנגלית עובדת/ פורמט הכתיבה בוויקיפדיה האנגלית/ כמות האנשים המעורבים בערכים או אחרת ? צחי לרנר - שיחה 03:54, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- שני השקלים שלי.... קודם כל - רצוי לספור מספר תווים, ולא מספר byteים - גם בשל UTF-8 וגם בשל הערות שוליים (באנגלית יותר מקפידים....). בויקיאנגלי יש כלי - User talk:Dr pda/prosesize.js - שסופר אורך פרוזה - אבל אפשר גם להעתיק את המלל לסופר תווים חיצוני, למשל - [4]. עם זאת, אני מסכים שהאנגלית נוטה להיות ארוכה יותר (בתווים). זה נובע גם מהשפה עצמה (ספרות מתורגמת לעברית - קצרה ב10%-30% אם אני זוכר נכון - במספר דפים - המילים קצרות יותר), וגם מאופי העורכים. בעברית נוטים יותר לתמצות - וזה לאו דווקא רע - חלק מהדפים באנגלית יותר מדי ארוכים. כתור דוגמא - מלחמת העולם השנייה היא עם כ41,710 תווי פרוזה בעברית, ועם כ90,295 תווי פרוזה בעברית. גם באנגלית וגם בעברית יש מספר רב דפי משנה הגדולים פי כמה וכמה - אז אורך הטקסט מעיד נטו על מידת התמצות שהעורכים בחרו לנקוט - בעברית יש הרבה יותר הסתמכות על ערכי משנה במקרה זה. Icewhiz - שיחה 14:11, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- ברשימת 1000 הערכים הכי מרכזיים/פופולאריים בכול הוויקיפדיות, רק ב-10 מתוכם (1.0%) אנחנו בין 4 הוויקיפדיות שיש להן הערך הכי ארוך. מתוכם ב-5 יש לנו את הערך הכי ארוך: גבינה, החומה הגדולה של סין, קרל פרידריך גאוס, זוחלים, סווהילי. אגסי - שיחה 15:20, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- אגסי, הבאתי דוגמאות של ערכים על ישראל והיהדות, ויקיפדיה העברית אמורה להיות by far הכי ארוכה ומקיפה בכך (נוכל למצוא דוגמאות הפוכות) (כל זאת בהנחה שארוך זה גם מקיף וטוב, מה שלא בהכרח נכון), אבל אולי זה מצביע על משהו ? אם מדובר בערכים כלליים או שאינם קשורים לישראל, אז טבעי שבוויקיפדיה בה יש מספר גדול בהרבה של עורכים יהיו ערכים ארוכים יותר. צחי לרנר - שיחה 17:53, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- זה לא רק בגלל מספר העורכים, שאז ויקי האנגלית הייתה צריכה להיות ראשונה ברוב הערכים. אני חושב שיש לנו בעיה שלא מרחיבים ערכים. יש תפיסה שלא צריך להכניס פרטים קטנים לערכים (מלבד הערכים המומלצים), ורבים חוששים להרחיב מחשש שישחזרו את העריכות שלהם. אגסי - שיחה 18:28, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- ייתכן שאתה צודק אגסי. צחי לרנר - שיחה 20:11, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- אגסי ממש לא צודק. בוויקיפדיה העברית יש נטייה ברורה להעדפת ערכים רחבים ומקיפים. זה בולט בערכים המומלצים, אבל לא רק בהם. נטייה זו ניכרת לא רק בהשוואה לוויקיפדיה השוודית, שלפי הקריטריונים שלנו רוב ערכיה הם קצרמרים, אלא גם ביחס לשפות אחרות. מובן שנתקשה להתחרות בוויקיפדיה האנגלית או בוויקיפדיה הגרמנית, אבל, הפלא ופלא, ערכים רבים בקטגוריה:ארצות הברית: פארקים לאומיים מפורטים יותר מאשר בוויקיפדיה האנגלית, בזכות אביהו. דוד שי - שיחה 21:47, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- כן יש לנו ויקיפדים שכותבים ערכים מאוד ארוכים ומושקעים, וברור שאנו מעדיפים ערכים ארוכים יותר מקצרמרים, אבל להתרשמותי אין תופעה רחבה של הרחבת משמעותית של ערכים. ברור שבוויקי השוודית עם 3.75 מיליון ערכים, רובם יהיו קצרמרים, אגב, למרות שזה לא משמעותי, ברשימת האלף יש להם מעט יותר מאיתנו ערכים ארוכים (13 לעומת 10 שלנו, אך רק אחד במקום הראשון לעומת 5 שלנו). אני לא בקטע של ביקורת שלילית, אלא ביקורת בונה- לעודד הרחבה ערכים, ובמיוחד לצמצם באופן סביר את שחזור הערכים בנימוק של פרטים טפלים. אגסי - שיחה 22:04, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- אגב אורך של ערכים, אנקדוטה קטנה. אתמול דיברתי עם אחות של חבר, שאמרה לי: אתה עורך בוויקיפדיה? אז תעשה שהערכים יהיו יותר קצרים, יותר מתומצתים. כשאני מעתיקה מוויקיפדיה לעבודות, אני צריכה שזה יהיה קצר.
- אז אמנם זה לא חינוכי בעליל, אבל מסתבר שיש דווקא כאלו שאינם מעדיפים כניסה לפרטים.david7031 • שיחה • י"ז בתשרי ה'תש"ף • 22:06, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- אגסי, פרטים טפלים הם הטרדה של הקורא, ולכן חשוב להסירם. כתיבת אנציקלופדיה מחייבת יכולת הבחנה בין עיקר לטפל. ערך ארוך אינו מטרה ראויה, ערך מקיף ואיכותי, נקי מפרטים טפלים, הוא מטרה ראויה. דוד שי - שיחה 23:01, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- כן יש לנו ויקיפדים שכותבים ערכים מאוד ארוכים ומושקעים, וברור שאנו מעדיפים ערכים ארוכים יותר מקצרמרים, אבל להתרשמותי אין תופעה רחבה של הרחבת משמעותית של ערכים. ברור שבוויקי השוודית עם 3.75 מיליון ערכים, רובם יהיו קצרמרים, אגב, למרות שזה לא משמעותי, ברשימת האלף יש להם מעט יותר מאיתנו ערכים ארוכים (13 לעומת 10 שלנו, אך רק אחד במקום הראשון לעומת 5 שלנו). אני לא בקטע של ביקורת שלילית, אלא ביקורת בונה- לעודד הרחבה ערכים, ובמיוחד לצמצם באופן סביר את שחזור הערכים בנימוק של פרטים טפלים. אגסי - שיחה 22:04, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- אגסי ממש לא צודק. בוויקיפדיה העברית יש נטייה ברורה להעדפת ערכים רחבים ומקיפים. זה בולט בערכים המומלצים, אבל לא רק בהם. נטייה זו ניכרת לא רק בהשוואה לוויקיפדיה השוודית, שלפי הקריטריונים שלנו רוב ערכיה הם קצרמרים, אלא גם ביחס לשפות אחרות. מובן שנתקשה להתחרות בוויקיפדיה האנגלית או בוויקיפדיה הגרמנית, אבל, הפלא ופלא, ערכים רבים בקטגוריה:ארצות הברית: פארקים לאומיים מפורטים יותר מאשר בוויקיפדיה האנגלית, בזכות אביהו. דוד שי - שיחה 21:47, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- אגסי, הבאתי דוגמאות של ערכים על ישראל והיהדות, ויקיפדיה העברית אמורה להיות by far הכי ארוכה ומקיפה בכך (נוכל למצוא דוגמאות הפוכות) (כל זאת בהנחה שארוך זה גם מקיף וטוב, מה שלא בהכרח נכון), אבל אולי זה מצביע על משהו ? אם מדובר בערכים כלליים או שאינם קשורים לישראל, אז טבעי שבוויקיפדיה בה יש מספר גדול בהרבה של עורכים יהיו ערכים ארוכים יותר. צחי לרנר - שיחה 17:53, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
שתי נקודות אני מבקש להעיר מדרך עבודתי, ראשית להבדיל, כפי שכבר נאמר, בין עיקר לטפל ולהקפיד שהטפל לא יכסה על העיקר. אם יש מעט פרטים עיקריים, אין להרבות בפרטים טפלים. הנקודה השנייה היא הדרך לכתיבת ערכים ארוכים - בתחילת הערך צריך לתת תמצית של הערך ורק לאחר מכן להרחיב לפי הצורך. בברכה. ליש - שיחה 08:05, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- ערך אנציקלופדי אמור להיות ניתן לקריאה רציפה. זה מכתיב גודל מסוים. בהחלט ייתכן שיהיו פרטים שאין להם מקום בערך מפאת אורכו, והם לא בהכרח "טפלים" במובן שאינם מועילים או אינם אנציקלופדים. ייתכן מאד שימצא להם מקום בערך אחר שמרחיב חלקים מהערך הראשי. בוויקיפדיה אפשר לעשות זאת בלי סוף - "צרפת", "היסטוריה של צרפת", "היסטוריה של צרפת בימי הביניים" וכו'. קרב ספציפי ממלחמת מאה השנים יכול להיות רלוונטי ומועיל ל"היסטוריה של צרפת בימי הביניים" אבל לא ל"צרפת" ואפילו לא ל"היסטוריה של צרפת". ייתכן גם שבספר שלם על נושא הערך יימצא לאותם פרטים מקום. הרי על נושא כמו מלחמת יום כיפור, שמכסים בוויקיפדיה באנגלית ב-264 אלף בתים, אפשר לכתוב גם ספר בן כמה כרכים שמספר אותיותיו גדול פי 10, בלי פרטים מיותרים או חזרות. אבל מה שנכון ומתאים לספר לא נכון ומתאים לערך אנציקלופדי. דב ט. - שיחה 12:38, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
מונחי אנטומיה בעברית[עריכת קוד מקור]
בעלי הידע ברפואה, בעלי הידע בעברית וגם כולם - מוזמנים לעזור במונחים בעברית למושגים שמופיעים בדפים הבאים:
- קטגוריה:ויקינתונים:ערכים חסרי תווית בעברית: היווצרות
- קטגוריה:ויקינתונים:ערכים חסרי תווית בעברית: התפתחות מתוך
- קטגוריה:ויקינתונים:ערכים חסרי תווית בעברית: שריר נגדי
- קטגוריה:ויקינתונים:ערכים חסרי תווית בעברית: תחל שריר
- קטגוריה:ויקינתונים:ערכים חסרי תווית בעברית: אחז שריר
- קטגוריה:ויקינתונים:ערכים חסרי תווית בעברית: פעולת שריר
- קטגוריה:ויקינתונים:ערכים חסרי תווית בעברית: ניקוז ורידי
- קטגוריה:ויקינתונים:ערכים חסרי תווית בעברית: ניקוז לימפטי
- קטגוריה:ויקינתונים:ערכים חסרי תווית בעברית: מיקום אנטומי
- קטגוריה:ויקינתונים:ערכים חסרי תווית בעברית: אספקה עורקית
הקטגוריות האלו מכילות ערכים שקיבלו לרוב את תבנית {{אנטומיה}}. התבנית שולפת אוטמטית את המידע מויקינתונים. לפעמים המידע בויקינתונים קיים אבל בלי המינוח בעברית. לכן צריך להיכנס לקטגוריות שברשימה הזאת, ואז להיכנס לערכים שבתוך הקטגוריה, ומהם לעבור לויקינתונים, ובתוך ויקינתונים להיכנס למאפיין שאין לו מונח בעברית, ואז להוסיף לו את המונח הנכון בעברית.
כרגע יש 89 ערכים סה"כ עם מונחים שאינם בעברית. וכל תרגום נוסף ישפר את המצב. חג שמח!
טבעת-זרם - שיחה 02:16, 11 באוקטובר 2019 (IDT)
ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת - תחרות כתיבת ערכים[עריכת קוד מקור]
חג שמח לכולם!
כולכם מוזמנים להשתתף בתחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת - כתיבת ערכים!
תחרות לכתיבת ערכים על אתרי מורשת בעלי חשיבות אנציקלופדית שטרם נכתבו, בשיתוף עם ויקימדיה ישראל.
סייעו לנו להרחיב את וויקיפדיה העברית בערכים מעולים!
התחרות התחילה ב- 13 באוקטובר 2019, תסתיים ב-13בדצמבר 2019 בחצות, והתוצאות תתפרסמנה מייד לאחר מכן.
בהצלחה!
רכזי המיזם: Ovedc ומשתמשת:Laliv g
יש איזה קטע עם שושלות של מדענים יהודים?[עריכת קוד מקור]
היום גיליתי תופעה: קרל גוסטב יעקב יעקובי הנחה את פול גורדן, שהנחה את אמי נתר שהנחתה את יעקב לויצקי, שהנחה את שמשון עמיצור, שהנחה את אליהו ריפס, שהנחה את צליל סלע. מדובר בשושלת אורכה למדי שמתפרסת על יותר ממאה, שבה כולם יהודים מפורסמים. Corvus,(Nevermore) 15:48, 14 באוקטובר 2019 (IDT)
- אני מניח שמרגע שהכל מתנהל בישראל, החל מלויצקי, זה מפליא מעט פחות.2.53.45.230 21:47, 14 באוקטובר 2019 (IDT)
- יאללה - מי כותב על פאול גורדן (אנ'), היחיד בשושלת הזו שאין עליו ערך? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 21:16, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- אם תשים לב גם הרבה מהמדענים שעברו על פרויקט מנהטן ולמשל המדענים הקרובים לאיינשטיין היו יהודים. כנראה זה בגלל שבעבר היהודים היו מן הסתם חיים בקהילות, אבל גם כשהחל תהליך האמנציפציה אני מניח שבדיוק כמו היום, היהודים חיו ביחד והיו החברים הקרובים ביותר אחד של השני. בדיוק כמו שהיום תתקשה למצוא בארה"ב למשל אדם שחור עם חברים לבנים ולהפך (לפחות לפי ראיון של PragerU) --M1xture - שיחה 21:21, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- מגוחך לחשוב שבפרויקט קריטי כמו פרויקט מנהטן העובדים נבחרו בשיטת יהודי מביא יהודי. כשיצאתי מביקור בבורסת ניו יורק, הדבר הראשון שראיתי היה דוכן שמוכר נקניקיות כשרות (מתוצרת Hebrew National (אנ')), ומאז אני יודע שהיהודים שולטים בשוק ההון העולמי, אבל בפיזיקה? לא בדיוק. דוד שי - שיחה 21:38, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- תראה אני לא טוען שהעובדים נבחרו בשיטת יהודי מביא יהודי אבל אתה חייב להסכים שזה קצת מוזר שרוב המדענים הגדולים שעבדו בפרויקט מנהטן הם יהודים... אז אני כן חושב שהיהודים (בעבר כמובן) "שלטו" בפיזיקה. להשוות את צירוף המקרים הזה לדוכן נקניקיות זו בכלל לא השוואה רצינית. אני אתן מספר דוגמות למה שאני טוען: אופנהיימר, אבי פצצת האטום ניהל את המעבדה הלאומית בלוס אלמוס והיה ראש פרויקט מנהטן, והוא יהודי. לאו סילארד היה הוגה פצצת האטום תרתי-משמע והוא יהודי. למעשה, רוב (רובם הכמעט מוחלט) המדענים הבולטים שעבדו על פרויקט מנהטן היו יהודים: יוסף רוטבלט, נילס בוהר, אלברט איינשטיין, אדוארד טלר, ריצ'רד פיינמן, יוג'ין ויגנר ועוד --M1xture - שיחה 22:34, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- בנוסף להיותם יהודים הם גם היו, מרביתם, פליטים שברחו מאירופה ומי כבר יכול היה להציע להם עבודה ומקלט? בברכה. ליש - שיחה 22:42, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- כמובן, אבל למה לא להציע את העבודה לפטריוטים אמריקאים (אזרחים אמריקאים) אלא לזרים? --M1xture - שיחה 22:44, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- לרשימת היהודים בפרויקט מנהטן ניתן להוסיף את הנס בתה וסטניסלב אולם, שגם הם הגיעו מאירופה. גם חלק מהגויים הבולטים בפרויקט, אנריקו פרמי וג'יימס צ'דוויק, הגיעו מאירופה. האם ייתכן שלא היו מספיק אמריקאים מלידה לאיוש הפרויקט? לתשובה נחוץ ידע בתולדות מחקר הפיזיקה והכימיה בארצות הברית. דוד שי - שיחה 23:11, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- אמנם אין לי ידע בתולדות מחקר הפיזיקה והכימיה בארצות הברית אבל בהתחשב בגודל המדינה, מספר התושבים ופרמטרים נוספים, קשה לי להאמין לא היו מספיק אמריקאים מלידה כדי לאייש את הפרויקט --M1xture - שיחה 00:24, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- Noon, אולי לך יש הסבר לריבוי היהודים בפרויקט מנהטן? דוד שי - שיחה 07:27, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- ואם הזכרת את אנריקו פרמי, ראוי להזכיר את חבריו היהודים מקבוצת הבחורים מוויה פניספרנה שהצטרפו אליו בפרויקט, או שסייעו לו מרחוק אמיליו סגרה וברונו פונטקורבו. אביהו - שיחה 08:52, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- Noon, אולי לך יש הסבר לריבוי היהודים בפרויקט מנהטן? דוד שי - שיחה 07:27, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- אמנם אין לי ידע בתולדות מחקר הפיזיקה והכימיה בארצות הברית אבל בהתחשב בגודל המדינה, מספר התושבים ופרמטרים נוספים, קשה לי להאמין לא היו מספיק אמריקאים מלידה כדי לאייש את הפרויקט --M1xture - שיחה 00:24, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- לרשימת היהודים בפרויקט מנהטן ניתן להוסיף את הנס בתה וסטניסלב אולם, שגם הם הגיעו מאירופה. גם חלק מהגויים הבולטים בפרויקט, אנריקו פרמי וג'יימס צ'דוויק, הגיעו מאירופה. האם ייתכן שלא היו מספיק אמריקאים מלידה לאיוש הפרויקט? לתשובה נחוץ ידע בתולדות מחקר הפיזיקה והכימיה בארצות הברית. דוד שי - שיחה 23:11, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- כמובן, אבל למה לא להציע את העבודה לפטריוטים אמריקאים (אזרחים אמריקאים) אלא לזרים? --M1xture - שיחה 22:44, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- בנוסף להיותם יהודים הם גם היו, מרביתם, פליטים שברחו מאירופה ומי כבר יכול היה להציע להם עבודה ומקלט? בברכה. ליש - שיחה 22:42, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- אני לא אתפלא אם יתגלה שריכוז היהודים בתחומי מדע מסוימים (כמו גם בעיסוקים אחרים) גדול מכפי שהיה אפשר לצפות. בעולם שאנטישמיות מילאה בו תפקיד לא מבוטל, כפי שהיה העולם לפחות עד אמצע המאה הקודמת, לא כל מסלולי החיים האירו ליהודים פנים באותה מידה. לא כל האוניברסיטאות, לא כל המחלקות, לא כל החוקרים. חלק מהבחירות שעשו מדענים יהודים צעירים נבעו במידת מה מהאפשרויות שהיו פתוחות בפניהם כיהודים - ללכת לאוניברסיטה שמתייחסת בהוגנות ליהודים (ובמקרה, מתמחה בתחום מסוים), ולא לזו ששורצת אחוות סטודנטים אנטישמיות; לנסות להתקבל לדוקטורט אצל פרופ' וקסלר היהודי למחצה ולא אצל פרופ' קירכה שאומרים שהוא קצת אנטישמי, וכדומה.
- תראה אני לא טוען שהעובדים נבחרו בשיטת יהודי מביא יהודי אבל אתה חייב להסכים שזה קצת מוזר שרוב המדענים הגדולים שעבדו בפרויקט מנהטן הם יהודים... אז אני כן חושב שהיהודים (בעבר כמובן) "שלטו" בפיזיקה. להשוות את צירוף המקרים הזה לדוכן נקניקיות זו בכלל לא השוואה רצינית. אני אתן מספר דוגמות למה שאני טוען: אופנהיימר, אבי פצצת האטום ניהל את המעבדה הלאומית בלוס אלמוס והיה ראש פרויקט מנהטן, והוא יהודי. לאו סילארד היה הוגה פצצת האטום תרתי-משמע והוא יהודי. למעשה, רוב (רובם הכמעט מוחלט) המדענים הבולטים שעבדו על פרויקט מנהטן היו יהודים: יוסף רוטבלט, נילס בוהר, אלברט איינשטיין, אדוארד טלר, ריצ'רד פיינמן, יוג'ין ויגנר ועוד --M1xture - שיחה 22:34, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- מגוחך לחשוב שבפרויקט קריטי כמו פרויקט מנהטן העובדים נבחרו בשיטת יהודי מביא יהודי. כשיצאתי מביקור בבורסת ניו יורק, הדבר הראשון שראיתי היה דוכן שמוכר נקניקיות כשרות (מתוצרת Hebrew National (אנ')), ומאז אני יודע שהיהודים שולטים בשוק ההון העולמי, אבל בפיזיקה? לא בדיוק. דוד שי - שיחה 21:38, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- ב"מצויינים" של גלדוול הוא מתאר בין היתר את הרקע לדומיננטיות היהודית בתחום מסוים של עריכת דין מסחרית - השתלטויות (מה שמכונה השתלטות עוינת), מיזוגים ורכישות. איך זה קרה? מתברר שעורכי דין אמריקנים בכירים בתקופה מסוימת היו חלק מאליטה עסקית, נוצרית לבנה, שבזה ליהודים מצד אחד (ולא נתנה להם אפשרויות שוות לקידום) ולתחום ההשתלטויות מצד שני (קצת מורכב להסביר, אבל עורכי הדין הבכירים היו במקרים רבים חברים ממועדון הגולף עם שני הצדדים למאבקי שליטה על חברות בורסאיות, ולכן נטו לנווט לכיוון פשרה ושיתוף פעולה). מאחד פלוס אחד יצא שעורכי דין יהודים מבריקים, שדלתות המשרדים הגדולים נסגרו בפניהם, התחברו לתחום שהמשרדים הגדולים לא רצו בו, ובתקופה מסוימת שלטו בו. דב ט. - שיחה 12:58, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- אוסיף עוד דוגמה מובהקת לתחום מדעי שמשקל היהודים בו גדול בלי פרופורציה - הפסיכואנליזה. בחוג של פרויד היה רוב מוחץ לחוקרים ממוצא יהודי. נטען שהוא דאג לקדם את קרל יונג הלא-יהודי כתלמיד המועדף דווקא מכיוון שרצה להחליש את הקשר בין הפסיכואנליזה ליהדות, כדי שתזכה ליחס רציני יותר. דב ט. - שיחה 13:06, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- ב"מצויינים" של גלדוול הוא מתאר בין היתר את הרקע לדומיננטיות היהודית בתחום מסוים של עריכת דין מסחרית - השתלטויות (מה שמכונה השתלטות עוינת), מיזוגים ורכישות. איך זה קרה? מתברר שעורכי דין אמריקנים בכירים בתקופה מסוימת היו חלק מאליטה עסקית, נוצרית לבנה, שבזה ליהודים מצד אחד (ולא נתנה להם אפשרויות שוות לקידום) ולתחום ההשתלטויות מצד שני (קצת מורכב להסביר, אבל עורכי הדין הבכירים היו במקרים רבים חברים ממועדון הגולף עם שני הצדדים למאבקי שליטה על חברות בורסאיות, ולכן נטו לנווט לכיוון פשרה ושיתוף פעולה). מאחד פלוס אחד יצא שעורכי דין יהודים מבריקים, שדלתות המשרדים הגדולים נסגרו בפניהם, התחברו לתחום שהמשרדים הגדולים לא רצו בו, ובתקופה מסוימת שלטו בו. דב ט. - שיחה 12:58, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
רשמתי בבוקר את התגובה דלהלן (אחרי התגובה של אביהו), ומשום מה היא לא 'נקלטה'. עכשיו גיליתי זאת:
ההסבר הפשוט הוא: מאגר גדול ופתאומי של מהגרים חדורי מוטיבציה (או מוטיבציה לפעולה נגד הנאצים או - בעיקר - מוטיבציה ליצירת מאזן אימה שיכפה שלום בעולם) ונטולי משרות, מה שאפשר להם להתמסר לפרויקט בצורה טוטלית בלי לחשוב על המחר, ומתוך רצון להוכיח את עצמם ולקנות בעמל וביזע את המקום המגיע להם ב"מולדת" החדשה. המלצת קריאה: פרומתאוס אמריקאי על רוברט אופנהיימר עם התמקדות בפרויקט מנהטן ובקשריו החברתיים של אופ'. ביקורת - שיחה 16:05, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
לא הייתי בוויקיפדיה כמה ימים, ועכשיו אני רואה שדוד שי ביקש לעיל את התייחסותי לאחוז הגבוה של יהודים שהשתתפו בפרויקט מנהטן:
סה"כ היו כ-45 מדעני "קו ראשון" בכירים שהייתה להם השפעה מהותית על הפיתוח המדעי של הפצצה האטומית, ומתוכם כ-15 יהודים המהווים כ-33% (הנתונים עובדו מתוך התבנית האנגלית). זהו אחוז גבוה מאוד, ועדיין אינו רוב, ובוודאי אינו רוב מוחלט כפי שנטען בהגזמה לעיל. הסיבות לאחוז הגבוה של יהודים נאמרו בחלקן לעיל: אירופה בתקופת המלחמה הייתה "נקייה" ממדענים יהודים שברחו מאימת הנאצים והפשיסטים לאמריקה (כמתואר בערך), וכן הבולטות והיצירתיות הידועה של היהודים בכל שטחי המדע.
הערה נוספת: אין חולק שהפרויקט היה הצלחה מדעית גדולה, אך הפרויקט הוא קודם כל הצלחה ארגונית חסרת תקדים, שאותה הובילו בוש, גרובס וניקולס - אמריקאים לא יהודים שבלעדיהם לא היה קורה כלום, ובוודאי לא פצצות שהספיקו להשפיע כבר במלחמת העולם. להניע פרויקט ענק סודי ביותר כזה, עם כ-130,000 עובדים ביותר מ-20 אתרים שונים שנפרסו על פני כל ארצות הברית, כשרבות מהתעלומות המדעיות טרם נפתרו וכשבמקביל משתוללת מלחמה שדורשת משאבים עצומים, ולעמוד במשימת הטלת פצצות אופרטיביות בתוך כ-2.5 שנים - זהו לדעתי אחד ההישגים הגדולים שנרשמו בהיסטוריה. זוהי גם הסיבה שהקדשתי כ"כ הרבה בהבאת הסיפור לוויקיפדיה על ידי כתיבת הערך הבסיסי ועוד כ-10 ערכים נלווים. Noon - שיחה 15:23, 20 באוקטובר 2019 (IDT)
אולי לא הכי קשור, אבל אנקטודה שאני אוהב - כבר בראשית השלטון הנאצי "טיהרו" את אוניברסיטת גטינגן ממדעניה היהודים. לאחר זמן מה הלך שר החינוך הנאצי לבקר באוניברסיטה ושאל את הרקטור כיצד השפיע טיהור היהודים על הפקולטה למתמטיקה של האוניברסיטה (שהיה המוסד המתמטי החשוב ביותר באירופה). "הפקולטה למתמטיקה? שאל הרקטור - "עכשיו אין כזו יותר!") Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 11:01, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
- יש דיון מעניין באנקדוטה הזו, כאן. אחד המגיבים מציין, בצדק, שיהיה קשה למצוא מקורות כתובים לאירוע, שכן אי אפשר היה לכתוב עליו בגרמניה לפני 1945, ועד אז הילברט כבר לא היה בין החיים. התאור המשכנע ביותר (בעיני) מגיע מספרו האוטוביוגרפי של אברהם הלוי פרנקל (1967). לפי פרנקל, השר ברנהרד רוסט שאל את הילברט "האם זה נכון שהמכון שלך [=המחלקה למתמטיקה ופיזיקה בגטינגן] סבל רבות מעזיבתם של היהודים?", ועל כל השיב לו הילברט - "סבל? לא, הוא לא סבל, אדוני השר. המכון לא קיים יותר". בניגוד לתאורים אחרים שבהם השר שואל האם "רווח למכון" לאחר ש"שיחררו אותו מעולם של היהודים", נקודת המבט של השר כאן היא יותר ריאלית, גם אם זה הופך את התשובה של הילברט לקצת פחות דרמטית. עוזי ו. - שיחה 18:14, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
- ליאו קורי, בסוף מאמרו מתמטיקאים יהודים בגטינגן, 1895-1933 מביא תיאור דומה לזה שעוזי הביא כאן, אבל ייתכן שגם הוא קרא את פרנקל. דוד שי - שיחה 21:12, 27 באוקטובר 2019 (IST)
לוחמת מידע בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]
כתבה של ה-BBC ביוטיוב (מלפני שבוע), על מניפולציות ודיסאינפורמציה של מדינות באתר. ―אנונימי לא חתם
קצת על ההבדל בין עורך בתשלום לעורך מתנדב[עריכת קוד מקור]
לפני ימים אחדים הגיע עורך בתשלום אל הערך פסגות בית השקעות והוסיף לו את המשפט "ב-2018 זכתה פסגות בהליך שיזמה רשות שוק ההון ביטוח וחסכון לבחירת קרנות פנסיה נבחרות". המשפט נכון עובדתית, כך שלכאורה אין כל בעיה בהוספתו. ובכן יש בעיה: יחד עם פסגות נבחרו עוד שלושה בתי השקעות (שניים מתוכם אף נבחרו שנתיים קודם לכן), כך שאם לבחירה זו יש חשיבות, ראוי לציין פרט זה בערכי כל ארבעת בתי ההשקעות, ולא רק באחד מהם. אצל עורך בתשלום אין ארוחות חינם, ולכן אפשר להבין מדוע הוסיף משפט זה רק בערך שלגביו קיבל תשלום על כך. אבל אתם, שעורכים בהתנדבות וחשוב לכם שוויקיפדיה תהיה הוגנת ונייטרלית, כאשר אתם מבקרים עריכה של עורך בתשלום אל תסתפקו בבדיקה שהיא נכונה עובדתית, אלא שאלו את עצמכם: האם מידע זה רלוונטי לערכים נוספים, עליהם לא ניתן תשלום? דוד שי - שיחה 17:28, 15 באוקטובר 2019 (IDT)
- לטעמי יש להטיל את העבודה הנוספת הנגרמת בגין עריכת העורך בתשלום על אותו עורך, לא על המתנדבים. אבל אם כבר הגענו לעניין זה, הלוואי שזו הייתה הבעיה עם העורכים בתשלום. ברוב המקרים הם פשוט עושים אצלנו כבשלהם, כאילו מדובר באתר הבית של מי שמשלם להם. נרו יאיר • שיחה • י"ז בתשרי ה'תש"ף • 10:08, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- אני מציע בהמשך לדברי דוד, שכאשר עורך בתשלום מטה את המידע במרחב הערכים כולו (לאו דווקא בערך שבו עסק, וכמו בדוגמה הנוכחית) הוא יוזהר כפי שהיה מוזהר במקרה של הטיה ברורה של המידע בערך שעליו הוא מקבל תשלום, ואם ימשיך במנהגו זה, ייחסם. כל מה שהוחלט בשעתו הוא לאפשר - בתנאים מגבילים - פעילות בתשלום, אבל לא מכירת תכנים ממומנים. יש גבול לכל תעלול. ביקורת - שיחה 11:31, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- עריכה לא ניטרלית היא לא תופעה יחודית לעריכות בתשלום. היא מתרחשת, לעיתים גם בידי מי שאוהד את נשוא הערך, או כותב שרוצה להצדיק את חשיבותו. ולמשל גם בערכים עם נגיעה פוליטית, אנו רואים כאלה שמנסים להכניס מידע שלילי או למנוע הכנסתו, משיקולים פוליטיים. לעיתים קורה שאנו מקצצים חלק נכבד מתוכן של ערך שנכתב בתשלום, ולא עושים זאת בערכים אחרים. הבאתי בעבר כדוגמה את הערך נינט טייב, שאם היה נכתב בתשלום, מיד היו מקצצים חלק משמעותי מתוכנו. מס הכנסה נותן הטבות מסוימות למי שעושה גילוי מרצון, אז אולי אנחנו לא צריכים לתת הטבות, אך גם לא להחמיר מדי (גם בהתבטאויות כלפיהם) עם מי שעושה גילוי מרצון, כדי שלא ימנעו מכך. ואני מדבר בעיקר על מעטים (ואני לא מדבר על מישהו ספציפי או מי שכתב כאן) שנראה שבפועל הם לא באמת השלימו עם ההחלטה שמותר לכתוב בתשלום, והם מתייחסים באופן מאוד מחמיר כלפי כותבים בתשלום. אגסי - שיחה 11:40, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- רק אזכיר את נוסח ההצבעה שהתקבלה בפרלמנט: ”עם זאת, קהילת העורכים בוויקיפדיה מסתייגת מכתיבת ערכים בשכר על ידי עורכים לכל החפץ בכך, וקוראת להימנע ממנה”. דגש חזק - שיחה 12:31, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- גם שוללים את זכות ההצבעה. התנדבות זה הכי טוב. (אם כי כאשר פרופסור או אדם חשוב אחר, מבקש מהבן שלו לכתוב עליו ערך, זה יוצא הרבה פחות מוצלח מאשר כתיבה בשכר עם גילוי נאות). אגב, אם חלילה ויקיפד ותיק ומוערך יאבד בעוד שנה את מקור פרנסתו, אני לא אגיד לו, שלא להשלים הכנסה מכתיבה בשכר, אבל מנגד גם לא אמליץ לו שכן, כי היחס כלפיו ישתנה לרעה. עם זאת, אני ער לחסרונות של כתיבה בשכר, וברור לי שגם לא טוב למיזם אם רבע מהכותבים כאן יהיו בשכר. אגב, החששות מהצפת המיזם בכותבי בשכר, נראה לי שלא התאמתו (ולא בגלל הכללים). כדאי להיזהר לא לפגוע בגילוי הנאות. אגסי - שיחה 13:07, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- רק אזכיר את נוסח ההצבעה שהתקבלה בפרלמנט: ”עם זאת, קהילת העורכים בוויקיפדיה מסתייגת מכתיבת ערכים בשכר על ידי עורכים לכל החפץ בכך, וקוראת להימנע ממנה”. דגש חזק - שיחה 12:31, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- עריכה לא ניטרלית היא לא תופעה יחודית לעריכות בתשלום. היא מתרחשת, לעיתים גם בידי מי שאוהד את נשוא הערך, או כותב שרוצה להצדיק את חשיבותו. ולמשל גם בערכים עם נגיעה פוליטית, אנו רואים כאלה שמנסים להכניס מידע שלילי או למנוע הכנסתו, משיקולים פוליטיים. לעיתים קורה שאנו מקצצים חלק נכבד מתוכן של ערך שנכתב בתשלום, ולא עושים זאת בערכים אחרים. הבאתי בעבר כדוגמה את הערך נינט טייב, שאם היה נכתב בתשלום, מיד היו מקצצים חלק משמעותי מתוכנו. מס הכנסה נותן הטבות מסוימות למי שעושה גילוי מרצון, אז אולי אנחנו לא צריכים לתת הטבות, אך גם לא להחמיר מדי (גם בהתבטאויות כלפיהם) עם מי שעושה גילוי מרצון, כדי שלא ימנעו מכך. ואני מדבר בעיקר על מעטים (ואני לא מדבר על מישהו ספציפי או מי שכתב כאן) שנראה שבפועל הם לא באמת השלימו עם ההחלטה שמותר לכתוב בתשלום, והם מתייחסים באופן מאוד מחמיר כלפי כותבים בתשלום. אגסי - שיחה 11:40, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- אני מציע בהמשך לדברי דוד, שכאשר עורך בתשלום מטה את המידע במרחב הערכים כולו (לאו דווקא בערך שבו עסק, וכמו בדוגמה הנוכחית) הוא יוזהר כפי שהיה מוזהר במקרה של הטיה ברורה של המידע בערך שעליו הוא מקבל תשלום, ואם ימשיך במנהגו זה, ייחסם. כל מה שהוחלט בשעתו הוא לאפשר - בתנאים מגבילים - פעילות בתשלום, אבל לא מכירת תכנים ממומנים. יש גבול לכל תעלול. ביקורת - שיחה 11:31, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- אני מסכים עם ביקורת, כנגד עורך בתשלום שלא פועל לפי הכללים - יש לפתוח בהליך בבירורים ולאחר אזהרה - ניתן לחסום אותו. למי שמתפרנס מכך וצבר מוניטין, זו סנקציה חריפה ביותר. יש לנו כלים להתמודד עם הקושי הנ"ל וצריך להשתמש בהם. אמירו • שיחה 20:31, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- אין לנו כלים בגרוש. הכותבים בתשלום מצאו בקלות פתרונות. הם כותבים כל פעם משם משתמש חדש, או מאייפי, ונעלמים. אחרים פשוט מכחישים שהם כותבים בתשלום, גם כשזה ברור לכל בר דעת. פשוט וקל. דף המדיניות מסמיך את הבירוקרטים להכריז במקרים כאלה שמדובר בכותב בתשלום, אבל כבר ניסיתי: הם מפרשים את תפקידם באופן מינימליסטי וספק אם אי פעם השתמשו בסמכות האמורה. אנחנו מוצפים בכתיבה מוסווית בתשלום והכלים הנוכחיים שווים כקליפת השום. במקום למצוא פתרונות מוצלחים יותר מחפשים את המטבע מתחת לפנס ומתעסקים עם הכותבים בתשלום המעטים שברוב הגינותם כן מודים שהם כאלה. נרו יאיר • שיחה • כ"א בתשרי ה'תש"ף • 15:58, 20 באוקטובר 2019 (IDT)
קצת משפחולוגיה[עריכת קוד מקור]
אולי זה מתאים להכה את המומחה, אך סביר להניח שגם מי שאינם מומחים יתעניינו. נתקלתי בעיתון (והנה עותק לא נאמן למקור) בשתי מודעות אבל עם שמות מוכרים מעולם המשפט הישראלי, המנוחה היא רני פילוסוף ז"ל כנראה אחותו של עורך הדין (והמנכ"ל) אבי ויוכי פילוסוף (מי שהיה בעבר חתנם של אבא פרומצ'נקו ושל יצחק רבין, אישה של דליה רבין-פילוסוף), אם זה אכן מר פילוסוף המדובר, אפשר לעדכן את הערך בשם אשתו השלישית שמופיעה כעת כאלמונית. לצד מודעת המשפחה מופיעה מודעת אבל משותפת של ארבעה זוגות חברים, מהם שני מאורות גדולים בעולם המשפט (ועוד מאור בינוני: מאיר שמגר ומיכל (רובינשטיין, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב); ניצה ודן כהן (אם זה הוא, נוכל להכניס את שם אשתו לערך, כרגע בן המשפחה היחיד שמוזכר שם בשמו, היא בתו היחידה שנישאה לבנו של מאור גדול אחר: אהרן ברק); שני הזוגות הראשונים במודעה לא מוכרים לי, אבל אולי מישהו מהחברים יוכל לתת משהו מחכים על הפינה הזו: אילה וליהוא ויסר, אירן ויואל אנגל. חיפוש בגוגל מלמד שכנראה מדובר ב"סתם" אנשי ממון ותרבות. כך או כך, שמחתי לראות שדן כהן חזר להיות שותף במשפחת האדם, ושלאחר ששילם את חובו לחברה חזר למעמדו וחברים טובים יכולים לפרסם אתו מודעות משותפות. הלוואי ונדע כחברה להכיל יותר ולקבל יותר את האחר, גם אם מדובר באחד שמעד/סרח/הורשע, לאחר שנענש כדין מגיעה לכל אחד הזדמנות שנייה. פעמים רבות האמוציות מונעות מאתנו לראות זאת. מועדים לשמחה. ביקורת - שיחה 16:40, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- בשולים: האם ליהוא ויסר הוא נכדו של עקיבא אריה ויס? אם כן, זה ראוי לציון בערכו של הנ"ל. ביקורת - שיחה 16:48, 16 באוקטובר 2019 (IDT)
- יוכי היא אשתו של אבי פילוסוף. Shannen - שיחה 20:29, 18 באוקטובר 2019 (IDT)
תרמיות בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]
היי חברים,
- לאחרונה הייתה כתבה במוסף הארץ על הונאת ויקיפדיה (בעיקר האנגלית) אודות "מחנה ההשמדה" הפולני. בויקי האנגלית יש מעין רשימה שמרכזת את כל התרמיות שנעשו על גבה, וברצוני לדעת האם גם כאן יש רשימה דומה. תודה מראש. eli - שיחה 23:50, 21 באוקטובר 2019 (IDT)
- תודה eli, זה הלינק הנכון. צחי לרנר - שיחה 10:57, 22 באוקטובר 2019 (IDT)
- אני לא חושב שהיה פה סיפור בקנה מידה חוץ מפרשיית הערך המזויף והכתב הליצן שהשחית בשידור ישיר או משהו דומה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 18:02, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
- תודה eli, זה הלינק הנכון. צחי לרנר - שיחה 10:57, 22 באוקטובר 2019 (IDT)
"אין גן גאה"[עריכת קוד מקור]
מחקר ענק בחן את הקשר בין זהות מינית לגנטיקה, באתר וואלה. לילה טוב, ידידיה צבאן • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תש"ף • 19:29, 22 באוקטובר 2019 (IDT)
- כתבה גרועה. אני מבין ממנה שלא זוהה גן בודד שקשור לנטייה מינית. אבל זה לא אומר הרבה. נדמה לי שאפילו תכונה מוגדרת יחסית כמו שיער ג’ינג’י קשורה לכמה גנים שונים. שלא לדבר על תכונות מורכבות יותר כמו גובה. מהו המאמר המקורי? Tzafrir - שיחה 22:10, 22 באוקטובר 2019 (IDT)
- תקציר המאמר בסיינס. האפקט המחובר של כל האתרים הגנטיים הרבים שהתגלו הוא בין 8% ל-25%. ההשלכה המעשית המיידית היא שבדיקות גנטיות, אפילו כאלה שמסוגלות למדוד באמינות את כל האתרים הנ"ל באדם ספציפי, לא מסוגלות לחזות אם הוא בעל נטייה הומוסקסואלית, אלא לכל היותר לשפר את הניחוש בכמה אחוזים. המחקר למעשה מדד באמינות רבה יותר את מה שכבר היה די ברור מקודם, היינו שנטייה הומוסקסואלית היא בעלת מרכיב תורשתי לא גדול, אבל נקבעת במידה רבה ע"י אינטראקציה עם ה"סביבה". הסביבה הזו כוללת כמובן את כל מה שקורה לעובר ברחם אמו הרבה לפני שהוא נולד. למעשה היא כוללת כל דבר שאיננו רצף הבסיסים בדנ"א, כלומר גם כל מה שקורה בביצית או בתא הזרע אפילו לפני ההפרייה, וכן אפיגנטיקה של הדנ"א, כמו מתילציה. H. sapiens - שיחה 07:58, 23 באוקטובר 2019 (IDT)
"ירדן נחושה: צופר וארם נהריים יחזרו אלינו"[עריכת קוד מקור]
כתבה בידיעות...
חזרתי • ∞ • שיחה 20:20, 22 באוקטובר 2019 (IDT)
- לא די שיש מלחמה על האזור בין סוריה, טורקיה והכורדים, כעת גם ירדן נדחפת? מתבקשת גם תנועת התנחלות ישראלית שתדרוש את המקום כנחלת אבותינו אברהם, תרח ונחור. דוד שי - שיחה 20:57, 22 באוקטובר 2019 (IDT)
- ענק! נרו יאיר • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תש"ף • 21:06, 22 באוקטובר 2019 (IDT)
סיון ל - שיחה 08:29, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
- למי (שכמוני) התקשה בהבנת הבדיחה, הכוונה היא לנהריים. אמירו • שיחה 16:20, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
- אכן, נהריים זה לא ארם נהריים וצופר זה לא זמבורה. דוד שי - שיחה 19:31, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
- למי (שכמוני) התקשה בהבנת הבדיחה, הכוונה היא לנהריים. אמירו • שיחה 16:20, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
- ענק! נרו יאיר • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תש"ף • 21:06, 22 באוקטובר 2019 (IDT)
זה כתוב בוויקיפדיה, אבל זה שקר מוחלט[עריכת קוד מקור]
כתבתו של עומר בן יעקב בהארץ - התרמיות של ויקיפדיה. eli - שיחה 16:16, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
- צריך מנוי בשביל לקרוא את זה... המלך הכחול • שלח לי הודעה! 16:29, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
- סוקר דברים נחמדים שהוא מצא בw:Wikipedia:List of hoaxes on Wikipedia עם פרספקטיבה טובה (ויקיפדיה לא מושלמת אבל בסך הכל עובדים על תיקון בעיות, ובצורה שקופה). Tzafrir - שיחה 16:57, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
- עומר כתב על רשימה אינסופית של תרמיות, אך לי היא נראית סופית מאוד - לא ספרתי, אבל להערכתי יש שם פחות ממאתיים מקרים. בהתחשב בכך שבוויקיפדיה האנגלית יש קרוב לשישה מיליון ערכים, מספר הערכים הפיקטיביים בטל בשישים (וליתר דיוק: בטל ב-30,000, כלומר על כל קבוצה של ערכים שגודלה כגודל האנציקלופדיה העברית, יש ערך פיקטיבי אחד). דוד שי - שיחה 19:29, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
- יש סוג של הטיות ותרמיות בוויקי האנגלית, כאשר הם מכניסים מידע מופקפק נגד טראמפ על פי אסמכתאות מכלי תקשורת, שהתגלו כמוטים ובעלי אמינות מופקפקת בנוגע לטראמפ, וזאת בלי לסייג שנדרשת זהירות. בנושא זה גם "הארץ" בלתי אמין. אגסי - שיחה 23:04, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
- דוד, מאיפה הנימה המתגוננת הזו? עומר כתב כתבה מכובדת. נראה לי שאתה מסכים איתו שוויקיפדיה גם טועה וויקיפדיה משקיעה הרבה בתיקון הטעויות שלה. מעבר לכך: לא כל ערך פיקטיבי מתועד (וכמובן שרובם כמובן לא שורדים מספיק זמן). ברור שמכיוון שהושקע זמן סופי בעריכת וויקיפדיה יש גם מספר סופי של ערכים פיקטיביים. אבל ברור שיש חירות ספרותית בניסוחים הלגיטימיים בכתבות. כמו אצל מי שדורש התנחלות באזור ברך הפרת. Tzafrir - שיחה 12:32, 25 באוקטובר 2019 (IDT)
- עובדתית יש בוויקיפדיה לא מעט מידע שגוי/כוזב, אולי אין הרבה ערכים בדויים, אך יש מידע שגוי/כוזב בערכים לא מומצאים. רק אתמול פנה אלי עמי וביקש לבדוק עריכה של אלמוני, עריכה ששוחזרה. בדקתי וגיליתי:
- לפני 9 שנים אלמוני הכניס בערך על אחת מעריה הגדולות של רומניה פסקה כוזבת.
- לפני 4 שנים דן בנושא זה אלמוני אחר בדף השיחות של הערך ואף אחד לא הגיב.
- אלמוני שלישי ניסה לתקן את הפסקה ושוחזר.
- הודות לפניה אלי של Amikamraz נכנסתי לראשונה לערך הזה ודאגתי לתקן את הדרוש תיקון, אולם בל נשכח שהקטע הכוזב היה שם 9 שנים ונסיונות של אלמונים לתקן או להתריע נדחו בקש. המסקנה המתבקשת היא להיות זהירים לגבי עריכות של אלמוניים ולעשות מה שעשה עמי, אם אינך מתמצה בנושא, תפנה למי שכן מתמצה. בברכה. ליש - שיחה 13:03, 25 באוקטובר 2019 (IDT)
- דוגמא אחת לטעות בויקפדיה שכרגע עולה לי לראש היא 50 החיילים הבריטים שנספו בפאטריה (האמת היא שנספו שני שוטרים בריטיים, לא נספו חיילים בריטים כלל), טעות שהיתה בערך משנת 2005 עד שנת 2018. הטעות הזאת כמובן לא נולדה בויקיפדיה אלא הומצאה במהלך השנים על ידי מאן דהוא והתגלגלה לויקיפדיה. רבות מהטעויות בויקפדיה הן כאלו. עדירל - שיחה 15:53, 25 באוקטובר 2019 (IDT)
- אבל למה להתמצות? ;) מיכאל.צבאן • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תש"ף • 21:26, 27 באוקטובר 2019 (IST)
- לא צריך להתמצות, עדיף להתמצה ואם אינך מצוי בחומר, חפש מישהו שמצוי בו. בברכה. ליש - שיחה 14:42, 28 באוקטובר 2019 (IST)
- (מחילה מכבודכם, אבל לא נראה לי שתהליך של מיצוי הוא השאיפה הנדרשת – זה מגיע אחרי סחיטה ובישול. לא להתמצה או להתמצות – להתמצא [לשון התמצאות]. ייתכן שלזה כיוון מיכאל. דגש חזק - שיחה 22:58, 28 באוקטובר 2019 (IST)
- לא צריך להתמצות, עדיף להתמצה ואם אינך מצוי בחומר, חפש מישהו שמצוי בו. בברכה. ליש - שיחה 14:42, 28 באוקטובר 2019 (IST)
- עובדתית יש בוויקיפדיה לא מעט מידע שגוי/כוזב, אולי אין הרבה ערכים בדויים, אך יש מידע שגוי/כוזב בערכים לא מומצאים. רק אתמול פנה אלי עמי וביקש לבדוק עריכה של אלמוני, עריכה ששוחזרה. בדקתי וגיליתי:
- דוד, מאיפה הנימה המתגוננת הזו? עומר כתב כתבה מכובדת. נראה לי שאתה מסכים איתו שוויקיפדיה גם טועה וויקיפדיה משקיעה הרבה בתיקון הטעויות שלה. מעבר לכך: לא כל ערך פיקטיבי מתועד (וכמובן שרובם כמובן לא שורדים מספיק זמן). ברור שמכיוון שהושקע זמן סופי בעריכת וויקיפדיה יש גם מספר סופי של ערכים פיקטיביים. אבל ברור שיש חירות ספרותית בניסוחים הלגיטימיים בכתבות. כמו אצל מי שדורש התנחלות באזור ברך הפרת. Tzafrir - שיחה 12:32, 25 באוקטובר 2019 (IDT)
- יש סוג של הטיות ותרמיות בוויקי האנגלית, כאשר הם מכניסים מידע מופקפק נגד טראמפ על פי אסמכתאות מכלי תקשורת, שהתגלו כמוטים ובעלי אמינות מופקפקת בנוגע לטראמפ, וזאת בלי לסייג שנדרשת זהירות. בנושא זה גם "הארץ" בלתי אמין. אגסי - שיחה 23:04, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
- עומר כתב על רשימה אינסופית של תרמיות, אך לי היא נראית סופית מאוד - לא ספרתי, אבל להערכתי יש שם פחות ממאתיים מקרים. בהתחשב בכך שבוויקיפדיה האנגלית יש קרוב לשישה מיליון ערכים, מספר הערכים הפיקטיביים בטל בשישים (וליתר דיוק: בטל ב-30,000, כלומר על כל קבוצה של ערכים שגודלה כגודל האנציקלופדיה העברית, יש ערך פיקטיבי אחד). דוד שי - שיחה 19:29, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
- סוקר דברים נחמדים שהוא מצא בw:Wikipedia:List of hoaxes on Wikipedia עם פרספקטיבה טובה (ויקיפדיה לא מושלמת אבל בסך הכל עובדים על תיקון בעיות, ובצורה שקופה). Tzafrir - שיחה 16:57, 24 באוקטובר 2019 (IDT)
בלי מנוי [5]. חזרתי • ∞ • שיחה 04:49, 25 באוקטובר 2019 (IDT)
תודה רבה! המלך הכחול • שלח לי הודעה! 12:00, 25 באוקטובר 2019 (IDT)
- Tzafrir, אני אולי מתגונן, אבל בעיקר רציתי לשים דברים בפרופורציה. ויקיפדיה רחוקה מלהיות מושלמת, ואני כנראה יודע זאת טוב יותר מרבים אחרים, אבל יש לי רושם שאנשים חוגגים על חוסר השלמות שלה במידה מופרזת. אני רוצה לראות את עומר בן-יעקב סוטה לרגע מהמסלול הרגיל שלו, ולכבוד מאה שנות "הארץ" יספר לקוראים על שטויות בולטות שהתפרסמו בעיתון. בתור התחלה אציג את השטות החביבה עלי: כדור הארץ עגול, אבל הלב שלו מרובע. ועוד כתבה שאשמח לקרוא: ידיעות ב-ynet שהסתמכו על ויקיפדיה בלי לתת קרדיט (הנה דוגמה טרייה).
- בעצם, גם אנחנו נהנים לצחוק על שטויות של אחרים (ראו דיון קודם בדף זה), אז מותר לצחוק גם על ויקיפדיה, תיהנו, הצחוק יפה לבריאות. דוד שי - שיחה 20:12, 25 באוקטובר 2019 (IDT)
- גם אצלנו קורה שטעויות מחזיקות מעמד זמן רב. בערך לב לנדאו הופיעו במשך 13 שנים המשפטים: "פיזיקאים מכל העולם נטלו חלק בניסיון להציל את חייו של לנדאו. משמרות של גדולי הפיזיקאים עמדו 24 שעות ביממה מעל מיטתו." מקור הטעות במילה האנגלית המבלבלת Physician, שפירושה רופא, לא פיזיקאי (שהוא Physicist). לנדאו היה פיזיקאי, ולכן שטבעי להניח שפיזיקאים ייחלצו להציל את חייו. לערך יש קוראים מעטים, כך שחוכמת ההמונים כשלה לתקן את הטעות. דוד שי - שיחה 17:59, 6 בנובמבר 2019 (IST)
- למה כשלה, הנה לבסוף זה תוקן. Assafn • שיחה 18:28, 6 בנובמבר 2019 (IST)
- גם אצלנו קורה שטעויות מחזיקות מעמד זמן רב. בערך לב לנדאו הופיעו במשך 13 שנים המשפטים: "פיזיקאים מכל העולם נטלו חלק בניסיון להציל את חייו של לנדאו. משמרות של גדולי הפיזיקאים עמדו 24 שעות ביממה מעל מיטתו." מקור הטעות במילה האנגלית המבלבלת Physician, שפירושה רופא, לא פיזיקאי (שהוא Physicist). לנדאו היה פיזיקאי, ולכן שטבעי להניח שפיזיקאים ייחלצו להציל את חייו. לערך יש קוראים מעטים, כך שחוכמת ההמונים כשלה לתקן את הטעות. דוד שי - שיחה 17:59, 6 בנובמבר 2019 (IST)
אמנון אברמוביץ - הייתכן?[עריכת קוד מקור]
כאן (ובעוד מקומות בפייס). חזרתי • ∞ • שיחה 09:52, 26 באוקטובר 2019 (IDT)
- מה המקור לכך? המקור שלנו טוען: ”ביום 9 באוקטובר 1973, באזור "טלביזיה", במהלך ההתקפה על היעד, נפגע הטנק שסמל אמנון אברמוביץ נהג בו והחל לבעור. למרות שידיו ובגדיו החלו לבעור, המשיך בנהיגה, כי סבור היה שנשארו אנשים בטנק. במעשה זה גילה סמ"ר אמנון אברמוביץ דבקות במשימה ואומץ-לב.” (מתוך נוסח צל״ש הרמטכ״ל שהוענק לסמ״ר אמנון אברמוביץ בשנת 1975). Tzafrir - שיחה 10:40, 26 באוקטובר 2019 (IDT)
- אם נסיר מהפוסט בפייסבוק את ביטויי השנאה המכוערים, נגלה שאין סתירה בין המסופר בו ובין המסופר בכתב בצל"ש. הפוסט הוא דוגמה נוספת לשנאה שאינה יודעת גבולות. דוד שי - שיחה 12:32, 26 באוקטובר 2019 (IDT)
- גם באיחור חשוב להתעמת עם שקרים. האיש שמצוטט בפוסט, ד"ר שירי, הכחיש מכל וכל את הדברים שיוחסו לו. אמר שאברמוביץ' ראוי ביותר לצל"ש. דב ט. - שיחה 13:07, 10 בנובמבר 2019 (IST)