עקיבא אריה ויס
עקיבא אריה ויס (כ"ז בכסלו תרכ"ט, 11 בדצמבר 1868 – 23 במאי 1947), פעיל ציוני, אדריכל ומתכנן ערים, יוזם ומייסד העיר העברית הראשונה אחוזת בית, תל אביב.
בשנת 1906 עלה ויס עם אשתו וששת ילדיו לארץ ישראל והתיישב ביפו. כבר ביום עלייתו השתתף באספה של יהודי יפו, והציע למשתתפים לקנות יחד אדמה, ולבנות עליה עיר עברית מודרנית. הצעתו התקבלה, האגודה, "אחוזת בית" קמה, וויס התמנה ליו"ר ועד האגודה. ויס ניהל את האגודה קרוב לארבע שנים, מיום היווסדה בשנת 1906 ועד 1910, השנה בה החליפה אחוזת בית את שמה לתל אביב.
תוכן עניינים |
[עריכה] ראשית דרכו
עקיבא אריה ויס נולד ב-1868 בגרודנו, כיום בבלארוס. סבו מצד האב, שמואל הקטן, שימש בערוב ימיו כרב בצפת. אביו, יוסף חיים, היה צורף אומן. אמו, סימה בת רפאל הלוי, הייתה בת למשפחה מנכבדי העיר סלונים בבלארוס. כשהיה עקיבא אריה בן שלוש עברה משפחתו ללודז', בעקבות הזמנה שקיבל אביו לנהל שם בית מלאכה לכלי כסף וזהב. עקיבא אריה למד לימודי קודש ולימודים כלליים, חשבון ושפות. בשעות הפנאי שלו ביקר בבית המלאכה של אביו והתבונן בעבודת הפועלים. עד מהרה התגלו כישרונותיו והוא הצליח לייצר בעצמו "קפיצי אף" למשקפיים, ואף הצליח למכור את תוצרתו. הוא רכש לעצמו כלי עבודה, למד את מלאכת הצורפות והתמחה באבנים טובות.
אהבתו הגדולה הייתה האדריכלות. בנערותו, רכש כלי שרטוט וספרים ושרטט תוכניות אדריכליות. בסיוריו בעיר לודז' התבונן ויס בבתים ההולכים ונבנים בעיר התעשייתית הגדולה. כך נתוודע יום אחד לאדריכל גרמני, שגילה את כישרונו, והציע לו ללמוד על חשבונו בגרמניה. אביו סרב, מפני שחשש לשלוח את הנער הצעיר לחיות בין הגויים. חלום האדריכלות נקטע, בינתיים, בעקבות מות האב. עקיבא אריה נאלץ למלא את מקומו, לנהל את בית המלאכה ולדאוג לפרנסת המשפחה. למרות שהיה רק בן 17 הוא הצליח, בית המלאכה שגשג והוא הרחיב את עסקיו, פתח בית מסחר והחל לסחור גם ביהלומים. ב-1893 נשא לאישה את חוה שרה שמיגלסקי שעזרה לו בבית המסחר, וויס היה יכול להקדיש מזמנו גם לענייני הציבור ובעיקר לציונות.
[עריכה] פעילות ציונית
הציונות של הרצל כבשה את לבו של ויס והוא עמד בראש אגודות ציוניות בלודז' וניהל את חברת "גאולה" בעירו, לרכישת קרקעות בארץ ישראל. בקיץ של 1904 ויס החליט לנסוע לארץ ישראל. אשתו, חוה שרה, נשארה בבית, לטפל בילדים ולפקח על העסקים.
בביירות נודע לו על מות הרצל, ובהגיעו ליפו מצא שם יהודים אבלים ומיואשים. ויס התעשת עד מהרה והחליט להמשיך בסיורו בארץ כמתוכנן. בימים נפגש עם מנהיגי היישוב, אהרן אייזנברג, אליעזר בן יהודה ואחרים, ועם פועלים עולים מובטלים שהמתינו לאנייה הבאה שתיקח אותם בחזרה לארצות מוצאם, ובערבים כתב וסיכם את שראו עיניו והגיע למסקנות מעשיות: אם רוצים לגאול את הארץ משממונה, צריך לבנות בה ערים עבריות תעשייתיות ביוזמה פרטית, במתכונת הערים ב"אלטנוילנד" של הרצל, ערים שיוכלו לקלוט רבבות עולים, גם מבני המעמד הבינוני. בתום ביקורו, חזר ללודז' והודיע לאשתו ולילדיו שהחליט לעלות לארץ ישראל, לבנות בה עיר עברית חדשה. במשך שנתיים ימים חיסל את עסקיו והחל לאסוף מידע על בניין ערים. ויס השתתף בקונגרס הציוני בבזל ב-1905 ובדרכו חזרה ללודז', ביקר בתערוכה העולמית בלייז' שבבלגיה, ורכש שם ספרות בנושא בניין ערים.
[עריכה] עלייה והקמת אחוזת בית
 |
ערך מורחב – אחוזת בית |
בי"ב בתמוז תרס"ו 1906 עלה ויס עם אשתו וששת ילדיו (הקטן שביניהם, הרצל, בן שלושה חודשים) בחוף יפו, והגשים את חלום העלייה שלו. המשפחה שכרה דירה בבית ערבי ביפו שמצא עבורם מאיר דיזנגוף, אותו הכיר ויס בעבודתם המשותפת בחברת "גאולה". כבר באותו ערב הוזמן ויס לאספה של יהודי יפו, על ידי שכנו, דוד סמילנסקי. באספה זו הציע למשתתפים לקנות יחד אדמה, ולבנות עליה עיר עברית מודרנית ומתוכננת, עם רחובות, מים זורמים בבתים, מערכת ביוב ומוסדות חינוך. הצעתו התקבלה, האגודה, "אחוזת בית", קמה וויס התמנה ליו"ר ועד האגודה.
ויס ניהל את האגודה קרוב לארבע שנים, מיום היווסדה בשנת 1906 ועד 1910, כשנה לאחר תחילת בניית השכונה. הוא נשאר נאמן לתוכנית העיר שהציע ב"ישורון". הוא פעל להשגת הלוואה מהקרן הקיימת, פיקח על יישור השטח על ידי המריצנים, עמד בראש ועד הבניין ופיקח על בניית הבתים ועל סלילת הרחובות. בשבט תר"ע (1910) כבר עמדו כשישים בתים על החולות ומשפחות המייסדים חגגו את הכניסה אליהם. שיירה של גמלים הובילה את רהיטי משפחת ויס מיפו לביתה החדש, בית ויס ברחוב הרצל 2 באחוזת בית. באותה עת נולדה למשפחת ויס בת נוספת, אחוזבית שמה (יש להגות אחוּזַבֶּת בדומה לאליזבת), על שם האגודה שייסד אביה, והייתה הבת הראשונה של העיר העברית הראשונה.
[עריכה] בניין העיר
עם תום השלב הראשון שונה שמה של אחוזת בית ל"תל אביב". ויס הציע לחברים לקחת הלוואה נוספת ולהמשיך לבנות יחדיו את העיר, כדי לשמור על התכנון ולמנוע ספסרות. כשסירבו, התפטר מהוועד. עתה, מצא זמן להגשים חלום ישן שלו, האדריכלות. ויס נרשם ללימודים של מקצוע האדריכלות בהתכתבות בטכניקום בברלין. הוא לא נטש את עבודתו החלוצית בבניין הארץ והמשיך ביוזמות פרטיות: הוא ייסד חברות לרכישת קרקעות, בהן "חברה חדשה", וחברות לתכנון ולבנייה. "חברה חדשה" רכשה קרקעות ברחוב "הים", לימים רחוב אלנבי. ב-1911 יזם הקמת בית כנסת גדול ואף התחיל לבנותו ברחוב יהודה הלוי, על-פי תוכנית שתכנן, אך בנייתו נפסקה בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה. כמו כן בנה את "ראינוע עדן", את בית-הדואר הראשון ברחוב לילנבלום, את בית לודז'יה ברחוב נחמני (כיום מבנה לשימור) ובתי מגורים רבים, בהם, בית ברחוב מזא"ה 20, שהוכרז לימים כבית לשימור. הצלחתו באחוזת בית הקנתה לוויס שם של מומחה לבניין ערים. לבקשת יזמים, יצא ב-1911 בראש משלחת לרפיח, לבדוק הקמת עיר במקום. חברי בית וגן, לימים בת ים, שנקלעו לקשיים, הזמינו אותו לנהל את חברתם. באותה תקופה תכנן רכבת חשמלית מבית וגן לתל אביב, אך תוכניתו לא הוגשמה.
[עריכה] פעילויות נוספות
ויס היה חלוץ גם בתחום הראינוע. הוא רכש מצלמת ראינוע מהאחים פטה אותם ייצג בארץ, צילם ופיתח סרטים ממראות אשר הוצגו ב"קולנוע עדן" בתל אביב ובסינמה בירושלים. הסרטים הללו, נועדו גם ליהודי התפוצות, להראות להם את מראות הארץ ולעודדם לעלות ארצה. לחברת הסרטים שרשם כחוק ב-1914 קרא אורה חדשה. בתקופת הגירוש, במלחמת העולם הראשונה, גלתה משפחת ויס לטבריה. גם שם המשיך ביוזמותיו וייסד את חברת "חמי טבריה". עם תום המלחמה, כשחזרו לתל אביב, גילו שביתם אוכלס בהיעדרם על ידי רופאים בריטים (הבריטים הקימו בית חולים בגימנסיה הרצליה) ושרבים מרהיטי הבית אוכלו בקמין בבית.
בראשית שנות העשרים, עם העלייה השלישית, ויס, כמו רבים מתושבי תל אביב, הוסיף קומה שנייה לביתו. הקומה הראשונה הושכרה לחנויות, בהן ל"מסדה (הוצאה לאור)", הוצאה לאור וחנות ספרים.
במקביל ליוזמותיו החלוציות, המשיך ויס במשך כל שנותיו בארץ, לסחור ביהלומים ובאבנים יקרות, לפרנסת משפחתו. ב-1937 ייסד את "מועדון היהלום" (הבורסה), נבחר לנשיא המועדון לכל ימי חייו ושימש כבורר.
[עריכה] אחרית ימיו
בשנותיו האחרונות, ביקש ויס לשוב ולהקים יש מאין עיר עברית חדשה, שתעלה על תל אביב, ויסד לשם כך את חברת "נחלת אבות". הפעם, בחר להקים את העיר העתידית בחולות מזרח הנגב בסמוך לרפיח. ראשית התעניינותו בנושא, הייתה בשנת 1911 לאחר שהצטרף למשלחת מהנדסים ועסקנים שבאה לבדוק את כשירות קרקעות הנגב להתיישבות. לצורך הקמת העיר, ערך ויס מדידות קרקע באזור המיועד שמטרתן הייתה להקיף 200,000 דונם, ואף איתר במקום מקור מי שתייה. תוכניתו של ויס אף קיבלה את ברכתו של אחד העם, שהשתתף באחת מוועדות האגודה להתיישבות ברפיח. לבסוף, לא הושלמו בדיקות הקרקע ומדידתן והפרויקט התפוגג. ויס עבד בביתו בכל שנותיו, יזם, תכנן וכינס ועדים ואסיפות. ביתו היה בית פתוח לכל דורש עזרה ועצה. לוויס הייתה ספריה עשירה של ספרי קודש וספרי חול.
עקיבא אריה ויס נפטר בד' בסיון ה'תש"ז (1947) ונקבר בבית-הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בתל אביב. רחוב עקיבא אריה בצפון תל אביב נקרא על שמו. בית ויס, ברחוב הרצל 2, הוכרז כבית לשימור. כיום הקומה התחתונה משמשת כפאב, ובמבואת הבית עומדת תצוגה היסטורית הפתוחה לקהל.
הנצחה:
בשנת המאה לתל אביב, נפתחה תערוכה אודות מפעליו החלוציים של עקיבא אריה ויס. התערוכה 'סטארטאפיסט ציוני בחולות - עקיבא אריה ויס יוזם ומייסד תל אביב', מוצגת במגדל שלום ופתוחה בחינם לקהל. בשנת המאה, ב-ג' בניסן תש"ע (18.3.2010) הוצב לוח זיכרון על בית ויס ברחוב הרצל 2 בטקס חגיגי במעמד ראש העירייה, מר רון חולדאי, בני משפחה ומוקירי זכרו של ויס. על הלוח כתוב: עקיבא אריה ויס, יוזם ומייסד אחוזת בית - תל אביב.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] ספריו
- ע.א. ויס, ראשיתה של תל אביב - תולדות ראשית העיר ורשימות יומן, עיינות תשי"ז
- ע.א. ויס, חברה חדשה-השלום, תל אביב, שנת לא תרצח.
[עריכה] לקריאה נוספת
- עדנה יקותיאלי כהן, 'עיר מראשיתה' הוצאת 'אורה חדשה' 2009, אודות עקיבא אריה ויס ותל אביב, מהדורה אלבומית עם צילומים רבים
- עדנה יקותיאלי כהן, "עקיבא אריה ויס והעיר העברית הראשונה", קתדרה 135, ניסן תש"ע, עמ' 148-131
- אילן שחורי, חלום שהפך לכרך - תל-אביב, לידה וצמיחה: העיר שהולידה מדינה), הוצאת אביבים ,תל אביב, 1990 תש"ן
- 'סטארטאפיסט' ציוני בחולות, עקיבא אריה ויס, יוזם ומייסד תל אביב, תערוכה במגדל שלום מאיר
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- עקיבא אריה ויס באתר מייסדי תל אביב
- מרדכי נאור, עמית לוינסון, מי היו 66 מייסדי תל אביב?, תל אביב בראשיתה : 1909-1934: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, יד יצחק בן צבי 1984. באתר מט"ח
- דוד הכהן, לעקיבא וייס הייתה עדנה, על שיקום בית וייס בפינת הרצל-אחד העם, ב-ynet תיירות
- עקיבא אריה ויס יוזם ומייסד תל אביב חלק א, מצגת על חייו ופועלו
- עקיבא אריה ויס יוזם ומייסד תל אביב חלק ב, מצגת על חייו ופועלו
- "בית סבי עקיבא אריה ויס", סרט קצר מאת עדנה יקותיאלי כהן, ביו טיוב
- עקיבא אריה וייס, דבר, 23 במאי 1947
- מיסד תל אביב הובא למנוחתו, דבר, 26 במאי 1947
- עדנה יקותיאלי כהן, חברת הסרטים 'אורה חדשה', קתדרה 73, תשרי תשנ"ה, ספטמבר 1994
