יחסי ארגנטינה-ישראל
 |
 |
 |
|
|
██ ארגנטינה |
██ ישראל |
בין ארגנטינה ומדינת ישראל שוררים יחסי ידידות ויחסים דיפלומטיים שהחלו ב-31 במאי 1949.
תוכן עניינים |
מאפיינים כלליים [עריכה]
ארגנטינה  |
ישראל  |
|
|---|---|---|
| שטח (בקילומטר רבוע) | 2,780,400 | 22,072 |
| אוכלוסייה | 42,610,981 | 7,707,042 |
| משטר | דמוקרטיה נשיאותית פדרלית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | 746,900 | 247,900 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | 17,528 | 32,165 |
היסטוריה [עריכה]
ב-29 בנובמבר 1947, בזמן ההצבעה בעצרת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל למדינה יהודית וערבית הביעה ארגנטינה עמדה נייטרלית ונמנעה מלהצביע בעד או נגד, ב-31 במאי 1949 כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטים רשמיים ושגרירויות נפתחו בבואנוס איירס ובתל אביב.
בשנת 1960 פרץ משבר קשה בין שתי המדינות לאחר שסוכני המוסד לכדו את הפושע הנאצי אדולף אייכמן בבואונס איירנס והבריחו אותו משם במטוס של המשלחת הישראלית בראשותו שר החוץ אבא אבן, ארגנטינה דרשה את החזרתו של אייכמן ואף קיימה דיון בנושא באו"ם[1], החלטה 138 של מועצת הביטחון של האו"ם קבעה כי ישראל הפרה את ריבונתה של ארגנטינה ועליה להחזיר את אייכמן אליה, שגריר ישראל דאז אריה לבבי נחשב בארגנטינה כאישיות בלתי רצויה לאחר שכמה ימים קודם לכן חתם על הסכם הסגרה בין שתי המדינות.
בסוף שנות ה-70 ניהלה ארגנטינה מלחמה מול בריטניה סביב השליטה באיי פוקלנד, ישראל הייתה בין יצואניות הנשק הגדולות לכת הצבאית ששלטה בארגנטינה באותם ימים, בין היתר סופקו להם חלקי ציוד למטוסים וטכנלוגיות חדישות[2].
בשנת 1992 נפגעה שגרירות ישראל בבואנוס איירנס בפיגוע טרור שגבה את חייהם של 22 איש, ביולי 1994 נפגע בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירנס בפיגוע תופת בה נהרגו 85 אנשים, ממשלות ישראל וארגנטינה האשימו את חזבאללה בביצוע הפיגועים בהכוונת איראן.
בשנת 2010 הכירה ארגנטינה במדינה פלסטינית כמדינה ריבונית.
כיום יש לארגנטינה שגרירות בתל אביב ולישראל שגרירות בבואנוס איירס ושני קונסוליות כבוד בקורדובה ובמנדוזה.
שגרירי ישראל לארגנטינה [עריכה]
- יעקב צור (טשרנוביץ) 1953-1949
- אריה ליאון 1958-1953
- אריה לבבי 1960-1958
- יוסף אבידר 1965-1960
- משה אלון 1969-1965
- אליעזר דורון 1974-1969
- רם נירגד 1979-1974
- דב שמורק 1985-1980
- אפרים טרי 1989-1985
- יצחק שפי 1993-1989
- אבירן יצחק 2000-1993
- בנימין אורון 2004-2000
- רפאל אלדד 2009-2004
- דניאל גזית 2009-
ראו גם [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ פרשת אייכמן לאו"ם, דבר, 17 ביוני 1960
- ^ ישראל מממשת עסקות נשק עם ארגנטינה, הארץ, 25 באפריל 1982
| יחסי החוץ של ישראל |
||
|---|---|---|
| המזרח התיכון |
איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מצרים • סוריה • סעודיה • עיראק • קטאר • תוניסיה • תימן |
 |
| אסיה |
אינדונזיה • אפגניסטן • הודו • הפיליפינים • וייטנאם • יפן • מיאנמר • האיים המלדיביים • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן |
|
| אירופה |
אוסטריה • אוקראינה • איטליה • אירלנד • ארמניה • בולגריה • בלגיה • ברית המועצות • גיאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הממלכה המאוחדת • יוון • ספרד • פולין • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שבדיה • שוויץ |
|
| אפריקה |
אוגנדה • אתיופיה • גאנה • דרום אפריקה • דרום סודאן • חוף השנהב • טנזניה • מוזמביק • מלאווי • נמיביה |
|
| אמריקה |
אורוגוואי • ארגנטינה • ארצות הברית • ברזיל • ונצואלה • מקסיקו • פרו • צ'ילה • קולומביה • קנדה |
|
| אוסטרליה ואוקיאניה | ||
| גופים בינלאומיים |
האו"ם • האיחוד האירופי • OECD |
|
| יחסי החוץ של התנועה הציונית • החרם הערבי | ||
