כפר תפוח

כפר תפוח
הכניסה לכפר תפוח
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית שומרון
גובה ממוצע[1] ‎653 מטר
תאריך ייסוד 1978
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,639 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎7.7% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
4 מתוך 10
https://www.ktapuach.org.il/
כפר תפוח

כְּפַר תַּפּוּחַ היא התנחלות בעלת אופי דתי לאומי במתכונת של יישוב קהילתי השוכן במזרח השומרון בסמוך לעיר אריאל. היישוב משתייך למועצה אזורית שומרון ולארגון יישובי הפועל המזרחי.

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

נח"ל תפוח: גרעין אלה - וגרעין רעות 15.1.78 - 5.7.78

מקור השם של היישוב הוא העיר המקראית תפוח שמוקמה בסמוך ליישוב (כנראה תל אבו זרד של ימינו). אשר הייתה עיר גבול בין נחלות שבטי אפרים ומנשה, כמובא בספר יהושע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעיני הנח"ל "רעות" (לעין השלושה) ו"אלה" (לנוה - ים) התיישבו לראשונה במקום ב-15.1.1978 והחזיק בו כחצי שנה עד 5.7.1978. היישוב האזרחי הוקם בט"ו באב תשל"ח (אוגוסט 1978) על ידי הפועל המזרחי כ"כפר תעשייתי" בידי גרעין של בני מושב ברקת, שעסקו בליטוש יהלומים.[3] הסוכנות ניסתה לארגן תעסוקה בתעשייה במקום, אולם ללא הצלחה, ובסוף 1979 מינתה ועד ממונה ליישוב. בתחילת 1980 היו בתים רבים ביישוב ריקים.[4] היישוב התאושש לקראת חגיגות חמש שנים להקמתו בספטמבר 1983.[5]

בשנת 1990 הצטרפו לתושבי היישוב פעילי תנועת "כך" בהנהגת הרב בנימין זאב כהנא.[6]

החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 החל מהלך של שינוי תדמית היישוב בידי צעירים שגדלו במקום ונותרו לגור בו וכן משפחות רבות של סטודנטים מאוניברסיטת אריאל שבאו לגור במקום. בשנים 2004‏-2010 הוכפל מספר המשפחות במקום.[7]

רב היישוב הוא הרב שמעון רוזנצוויג, שמכהן גם כר"מ בישיבתו של הרב דוד דודקביץ' ביצהר.

בצמוד לכפר תפוח ממוקמים המתקנים הצבאיים מוצב תפוח ומחסום תפוח.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר שכנה במקום ישיבה ברוח משנתו של הרב מאיר כהנא, בראשות בנו בנימין זאב.

בשנת תשע"ט (2018), נפתחה ביישוב ישיבה גבוהה והסדר, בשם "ישיבת אבינועם" על שמו של סג"ם אבינועם דוד כהן, תלמיד ישיבת ברכת יוסף שבאלון מורה שנהרג בפעילות מבצעית ברמת הגולן כשנה קודם לכן.[8] מאז פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי שקרה בא' בתמוז ה'תשפ"ג הישיבה עברה למאחז אביתר שנמצא ממול הישיבה הישנה. הישיבה היא שלוחה של ישיבת ברכת יוסף ובראשה עומד הרב דוד אמיתי. לומדים בה כמה עשרות בחורים ואברכים.

ביישוב פועלת מדרשת דניאלי - בני דוד, מדרשה לבנות לפני שירות לאומי. בנוסף ביישוב פועל סניף של תנועת הנוער בני עקיבא.

תפוח מערב (טל בנימין)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טל בנימין

המאחז "תפוח מערב" הוקם בשנת תשנ"ט (1999) מצפון ליאסוף. ב-20 בינואר 2004 הרס צה"ל במקום בית כנסת על שם הרב מאיר כהנא, בנו בנימין זאב כהנא ואשתו טליה, לאחר שבג"ץ אישר את צו ההריסה. בפברואר 2017 הודיעה המדינה כי בכוונתה לפעול להסדרה תכנונית של המאחז, תוך ביצוע סקר להכרזה על אדמות מדינה המחברות את המאחז ליישוב האם. בנוסף הודיעה המדינה ונפסק על ידי בג"ץ, ש-17 מבנים במאחז שאין עבורם אופק תכנוני ייהרסו.[9][10] הפינוי בוצע ביוני 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כפר תפוח בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ חגי אשד, שרון: הושלמה המסגרת ליישובים החדשים בשומרון, דבר, 8 באוגוסט 1978
  4. ^ עמוס לבב, תפוח: ההתנחלות שהפכה ליישוב רפאים, מעריב, 13 בפברואר 1980
  5. ^ דני רובינשטיין, כפר תפוח: תרועות מנצחים, דבר, 28 בספטמבר 1983
  6. ^ רונאל פישר, תפוח צהוב, חדשות, 23 בנובמבר 1990;
    נטע שדמי, אנשי "כך" כובשים את תפוח, מעריב, 11 בינואר 1991;
    רונאל פישר, לא נותנים לאבא מנוחה, חדשות, 19 באפריל 1991
  7. ^ עמיחי אתאלי, התפוח הגדול: היישוב הקיצוני הפך למבוקש, באתר nrg‏, 18 באוקטובר 2010
  8. ^ עדו בן פורת, קצין, לוחם ותלמיד חכם, באתר ערוץ 7, 12 באוגוסט 2018
  9. ^ בג"ץ: לפנות עשרות מבנים במאחז ליד תפוח, באתר "רשת", 7 בפברואר 2017
  10. ^ בג"ץ 2297/15 חאפז מחמוד עבד אלחלים אחמד, ראש מועצת הכפר יאסוף ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־7 בפברואר 2017.