רחלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רחלים
RECHELIM.jpg
חזית שורת מבני הקבע, 12/2006
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית שומרון
גובה ממוצע ‎529‏ מטר
תאריך ייסוד 1991
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 414 תושבים
מיקום רחלים
רחלים
רחלים

רחלים הוא התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי דתי באזור השומרון, מזרחית לאריאל, המשתייך למועצה אזורית שומרון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם בשנת ה'תשנ"א 1991 כמאחז על שמן של תושבת שילה רחל דרוק שנרצחה באותה שנה באזור בפיגוע ירי, ושל רחל וייס שנשרפה למוות עם שלושת ילדיה בפיגוע בבקעה ב-1988 (הפיגוע בו נרצחה דרוק אירע באוטובוס שנסע להפגנה בכיכר מלכי ישראל נגד ועידת מדריד).

בלילה הראשון הוקם היישוב כתוכנית הסוואה של ראשי יש"ע בהם זאב חבר ויעקב כ"ץ (כצל'ה), להקמתו בד בבד של היישוב שבות רחל. המתנחלים הראשונים שהגיעו כבר באותו לילה למקום הפיגוע על מנת להשאר בו, לא ידעו על כוונה זו והתעקשו על הישארות במקום. בלילה הראשון אישר צה"ל רק לנשים חברותיה של רחלה דרוק להשאר במקום, וכן לשלושה גברים שישמרו במקום.

בשנים 1992-1994 המקום הפך להיאחזות נח"ל תחת אחריות גדוד הבקעה של פיקוד הנח"ל. גרעיני נח"ל של תנועת הנוער בית"ר תחזקו את המקום, גרעין אתג"ר (מחזור צ"ז) וגרעין לו"ל (מחזור צ"ח).

במשך מספר שנים הוחזק המקום על ידי קבוצה קטנה של צעירים, אשר דאגו שהמקום לא יינטש. במשך שלוש שנים היו תקופות שלא התגוררו בפועל תושבים במקום. אישורים לשהייה במקום כמעט שלא ניתנו, והמקום הוחזק תוך הסכמה בשתיקה של ממשלת יצחק רבין.

בשנת ה'תשנ"ד 1994 הגיעו שישה בחורי ישיבה מישיבת בית אל בשליחותו של הרב זלמן ברוך מלמד על מנת לגור במקום ולהקים בו מדרשה תורנית בשם "מדרשת יצחק על שם יצחק רופא" (נהג האוטובוס שנהרג באותו פיגוע במקום).

הששה התגוררו במקום בלילות, ובמשך היום למדו בישיבה בבית אל. המדרשה פעלה בשבתות בלבד בניהולו של הראל כהן, אחד מששת בחורי הישיבה, מזכירו של הרב זלמן מלמד ולימים ראש לשכתו של ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה). פעילותם נתמכה בתקציב זעום מטעם תנועת אמנה. למקום נאסרה כל סלילה של דרך קבע, וההגעה למקום הייתה כרוכה בקשיים לא מעטים. חשמל סופק על ידי גנרטור. הקשר הטלפוני היה רק באמצעות מכשיר קשר; שכן הצבא אסר על חברת בזק לספק תשתית טלפון למקום. כל אותה שנה הוקצו כחמישה חיילים לשמור על המקום בש"ג ובמגדל שמירה.

בעת ביקורו של אלוף פיקוד המרכז במקום נחמיה תמרי ימים ספורים לפני מותו. הוא ביקש לקבוע סטטוס קוו והסיר את איומי ההריסה מהמקום. כאות הוקרה על פועלו למענם קראו ששת התושבים לאוהל הענק החדש שבנו לאורחי המדרשה, השלישי במספר, "בית נחמיה" על שמו. בהמשך הוקמה במקום היאחזות נח"ל וכן התבצע תהליך הגדלת ההיאחזות. ממשלת ישראל לא ראתה ברחלים יישוב עצמאי, אלא שכונה של כפר תפוח, ולכן הלמ"ס מנה את תושביו בתוך אוכלוסיית כפר תפוח[1]. בשנת ה'תשנ"ח 1998, ביקשה מפלגת מולדת להצטרף לממשלת בנימין נתניהו. אחד התנאים שהוצג מטעמה היה איזרוח של ההיאחזות, ואכן משרד השיכון אישר תכנון שכונת מגורים במקום. בחודש מרץ 2009, בעקבות עתירת ראש מועצת כפר א-סאוויה השכן, הוציא בג"ץ צו האוסר על המשך בנייה ואכלוס של תשעה בתים שנבנו ללא היתר על אדמות מדינה טרם הסדרת היישוב.‏[1]

ב-23 באפריל 2012 החליט צוות שרים בראשותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפעול להסדרת המעמד של רחלים.‏[2] בתחילת 2013 חתם אלוף פיקוד המרכז על הכרה ברחלים כיישוב עצמאי, תוך כדי כך אישר גם את נופי נחמיה (המכונה "רחלים מערב"). בכך הפכה רחלים ליישוב ה-32 במועצה אזורית שומרון‏[3].

בשנת 2013 אוכלוסיית היישוב מונה כ-60 משפחות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צו ביניים שהוצא על ידי השופט מלצר בבג"ץ 2295/09 ב-22.03.09. פסק הדין בעתירה ניתן ב-31.07.13 והותיר את הצו על כנו עד לשינוי המעמד התכנוני של השטח.
  2. ^ עמרי נחמיאס, צוות השרים של הממשלה החליט להסדיר מעמדן של סנסנה, רחלים וברוכין, באתר nana10‏, 23 באפריל 2012
  3. ^ רחלים יהפוך לישוב מן המניין, באתר ערוץ 7, 6 בינואר 2013



קואורדינטות: 32°6′9.71″N 35°15′24.84″E / 32.1026972°N 35.2569000°E / 32.1026972; 35.2569000