אלון מורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלון מורה
Alom More from Har Kabir.jpg
אלון מורה - מבט מהר כביר בשנת 2008
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית שומרון
גובה ממוצע ‎635‏ מטר
תאריך ייסוד 1980
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 1,632 תושבים
מיקום אלון מורה
אלון מורה
אלון מורה
http://www.elonmoreh.co.il

אלון מורה היא התנחלות בשומרון, סמוך לעיר שכם. הקמת אלון מורה, מהוותיקות בהתנחלויות, לוותה במאבק ממושך של מייסדיה במשך כשבע שנים, עד לקבלת אישור מממשלת ישראל להקמת היישוב. במהלך שנים אלו התגבשה תנועת גוש אמונים, שריכזה את הפעילות האזרחית ליישוב יהודים בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה. ההתנחלות צופה אל תל בלטה אשר הוצע לזהותה כשכם המקראית, ונקראה על שם אלון מורה שהוזכרה בתנ"ך, וזוהתה בשכם או בסמוך אליה על פי הפסוק בספר בראשית: "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ".‏[1]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי ארץ ישראלי בעל קרניים מרשימות שצולם ליד אלון מורה

אלון מורה ממוקמת על מורדותיו הדרומיים של רכס הר כביר, במרחק קילומטרים ספורים משכם. רכס הר כביר נמתח לאורך כחמישה ק"מ מדרום-מזרח לצפון-מערב. פסגתו המערבית מתנשאת לגובה של 792 מ' מעל פני הים. אלון מורה ממוקם מגובה 650 מ' ועד 750 מ' מעל פני הים. צפון היישוב נמצא על הר תלול ומתנשא כ-600 מטרים מעל סביבתו. שטחו המתוכנן של היישוב מגיע לכדי 4,000 דונם, חלקם מכוסים בחורש של עצי אורן.

הנוף הנשקף מהיישוב כולל: למרגלות הרכס מצפון לו, נחל תרצה, הוא נחל איתן, ובסמוך לו עובר הכביש הראשי שכם - בקעת הירדן עד לגשר אדם. זוהי "דרך מבוא השמש" ההיסטורית, שבה עברו, על פי המסורת, בני ישראל עם כניסתם לארץ בהנהגת יהושע, בדרכם לבנות מזבח בהר עיבל.

מצפון לנחל רכס הר טמון, וממזרח לו הבקעה והרי-גלעד. ממערב ליישוב צופים עליה הר עיבל והר גריזים אתרי ההתרחשות המקראית של מעמד הברכה והקללה,‏[2] ובתווך העיר שכם. דרומית לאלון מורה, מחנה פליטים עסכר, הכפר הפלסטיני בית דג'ן, ועמק המכמתת אשר בו עוברת הדרך הראשית שכם - רמאללה - ירושלים.

גרעין אלון מורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין אלון מורה הוקם על ידי מנחם פליקס ובני קצובר במטרה להקים התיישבות באזור שכם, לאו דווקא במקום מסוים. הגרעין מנה בתחילתו כמה עשרות משפחות ומספר רווקים ורווקות. רק לאחר מגעים רבים ושמונה ניסיונות התיישבות, אשר הגיעו לשיאן בניסיון התיישבות בסבסטיה בחנוכה ה'תשל"ו, ניתן לגרעין אישור על ידי ממשלת יצחק רבין, להתיישב במחנה "קדום", 11 ק"מ מערבה משכם. במהלך תקופה זאת, התגבשה תנועת גוש אמונים, אשר הורכבה מגרעין אלון מורה וגרעינים נוספים.

לאחר עליית הליכוד לשלטון ב-1977 הבטיח ראש הממשלה מנחם בגין שיהיו הרבה אלוני מורה, אולם רק לאחר חודשים רבים הורשו אנשי הגרעין לעבור ממחנה קדום לאתר ליד שכם. חלק מחברי הגרעין אכן עברו לאתר אלון מורה המקורי (היום איתמר), וחלקם נשארו במחנה קדום שהפכה ליישוב קדומים. בישיבת הקבינט הכריז בגין "כשתגיע שעתי לעמוד בפני בית דין של מעלה וישאלוני מהו המעשה הטוב שעשית שבגללו אתה ראוי להיכנס לגן עדן - אשיב: אלון מורה".‏[3]

בעקבות עתירה לבג"ץ כנגד שימוש בקרקעות המופקעות של "איתמר" לצורך הקמת התיישבות, פסק בית המשפט כי ההפקעה אינה חוקית והיישוב אלון מורה עבר ב-1980 למיקומו הנוכחי.‏[4] בשנת 1984 הוקמה ההתנחלות איתמר במקום.

מוסדות חינוך וקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעון לגילאי 0-3, גן לגילאי 3. שני גני-ילדים - לגילאי 4-5. תלמוד תורה נחלת צבי לבנים בכיתות א - ח. בית ספר נחלת צבי לבנות בכיתות א - ח. ישיבת הסדר ברכת יוסף בראשות רב היישוב, הרב אליקים לבנון וכן ישיבה תיכונית, ספריה, אולם ספורט, בריכת שחיה הפועלת בימי הקיץ. ישנם 5 בתי כנסת. מועדון קשישים. תנועת נוער - אריאל. ביישוב קיים גם מרכז לרפואה משלימה בשם "חצר הגפן".

מכון חלקת השדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון פועל משנת 1982. בקמפוס העומד לרשותו הוא מארח עד 200 בני נוער להשתלמויות בנושאי יהדות ואמונה ובנושאי ארץ ישראל. שמו ניתן לו מהאמור בספר בראשית: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹאוֹ, מִפַּדַּן אֲרָם; וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר. וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם- בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה. וַיַּצֶּב-שָׁם, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא-לוֹ--אֵל, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל." ( פרק ל"ג, י"ח- כ').

המכון מתרכז היום (2007) בתחומים הבאים:

  • היותו "מדרשת טיולים" לאזור. האירוח במקום והסיורים בסביבה הקרובה.
  • השתלמות לבנות מסיימות אולפנה בנושאי כשרות בבית.

שכונות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב שטחו הרחב של היישוב, 9,000 דונם, הוקמו בסביבתו שכונות.

שכונת אשדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה מונה כ-40 משפחות. היא מכונה בשם "אשדר" על שם החברה שבנתה אותה. שמה המקורי הוא "גבעות עולם" על שם הברכה שנאמרה ליוסף: "וליוסף אמר... ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם" (ספר דברים לג,יג-יד), כיוון שישוב אלון מורה נמצא בנחלת שבט אפרים שהוא מבניו של יוסף.

שכונת מצפה תרצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשכונת מצפה תרצה, הממוקמת במרומי היישוב, בנויים בתי קרקע דו משפחתיים. השכונה נקראת על שמה של תרצה פורת ז"ל ועל שם עמק תרצה הפרוש למרגלות היישוב אלון מורה.

שכונת "הרחיבי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת הרחיבי

השכונה בנויה על הכתף היורד מהר כביר לכיוון דרום. שמה בא מהפסוק בספר ישעיהו: "רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה, כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה'. הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ--אַל-תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי, מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ, חַזֵּקִי. כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ. (פרק נ"ד, א'-ג')

במקום מבנה בית כנסת מאבן, נטיעות על שטח של 150 דונם ומתוכנן שכונה הכוללת 30 יחידות דיור.

גבעת "הרחיבי" באלון מורה, היא הגבעה הקרובה ביותר לשכם ולקברו של יוסף הצדיק. המרחק ממנה לשכם הוא 4 ק"מ.

בפינוי שנערך באוקטובר 2007 נתקלו כוחות הביטחון בהתנגדות של 80 המתנחלים ששהו במקום. המתנחלים ניסו לחסום את דרכם של החיילים והשוטרים. בעימותים בין הצדדים נפצעו באורח קל מאוד שני אזרחים ושוטר מג"ב.

פורת יוסף (חוות סקלי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוות סקאלי הוקמה על ידי יצחק סקלי כ-4 ק"מ מזרחית לאלון מורה על רכס הר כביר, בגובה 792 מטר מעל פני הים.

הגבעה נקראת על שמו של פורת יוסף כהן, שהתגורר בה ונפטר בן 4 בשנת 2009.

בחווה גרות מספר משפחות בבתי עץ, בתי אבן ומבנים ניידים. הגבעה היא חווה חקלאית ותושביה מתפרנסים מעיסוק בבניה, מעדר הכבשים שברשותם וממקצועות חופשיים אחרים.

אתרי טבע ונוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפון לאלון מורה מצוי הר כביר. כליו נמצאו שרידי חקלאות קדומה: בורות מים, גתות ובורות סיד.

שיח' בילאל אבן רבאח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה אתר שיח' בלאל אבן רמאח, 1997
מבט ממצפה לונץ להר גריזים ולהר עיבל ובתווך העיר שכם

בפסגת הר כביר ממוקם מבנה מקודש קדום (ולא קבר) לזכרו של השיח' בילאל אבן רבאח, הידוע כמואזין של מוחמד, מבשר האסלאם.

מצפה לונצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרומי הר כביר, הוקם בסיוע הקק"ל "מצפה לונצי" ע"ש תת-אלוף במילואים יוסף לונץ מושל שכם בעבר, שהיה ידיד ההתיישבות וידיד גרעין אלון מורה. זוהי נקודת תצפית ייחודית המשקיפה על נוף מרהיב בהיקף של 360 מעלות. ביום בעל ראות טובה ניתן לראות את החרמון.

במצפה לונץ מרפסות לכל רוחות השמים עם לוחות הסברים, מהם ניתן להשקיף על הגלעד, בקעת הירדן, צפון הארץ - עד הר החרמון ובמערב הרי השומרון ומדרום הרי בנימין עד להר בעל חצור.

מצפה אילן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצידו הדרומי של היישוב, מאחורי הישיבה, הוקם בה'תשס"ז "מצפה אילן" על שם אילן גבאי, שנפל חלל במלחמת לבנון השנייה. המצפה משקיף על כל צפון השומרון ועמק יזרעאל, והותקנו בו שביל גישה נוח עם פנסי תאורה ספסלי נדנדה ושולחנות פיקניק.

יער אורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חורשת אורנים וצמחיה פראית הממוקמת בקצה היישוב. במקום שולחנות לפיקניק ומתקני משחק לילדים. האתר נקרא על שמו של אורי בר-און.

עין אל-כבירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עין אל-כבירה

למרגלות היישוב נמצא מעיין עין אל-כבירה. בשנת 2010 המעיין שופץ ונבנתה בריכת גבוהה שאוגרת את מימיו.

פיגועי טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב אלון מורה סבל במהלך השנים ממספר אירועי טרור שגבו גם קרבנות בנפש:

  • ב-20 במאי 1987, כ"א באייר תשמ"ז, נחטף הילד רמי חבה בן השמונה כשנסע באופניו ליד בתי היישוב על ידי מחבלים שרוצצו את ראשו באבנים והטמינו את גופתו במערה הסמוכה ליישוב. ליד מערה זו ניצבת כיום אנדרטה לזכרו.
  • ב-6 באפריל 1988, חול המועד פסח תשמ"ח, יצאה קבוצה של כ- 20 נערים מאלון מורה בליווי של שני מבוגרים חמושים לטיול באזור הכפר הפלסטיני ביתא. במהלך הטיול הקיפו אותם מאות פלסטינים תושבי הכפרים באזור, ואילצו אותם להיכנס לתוך הכפר ביתא. הם תקפו אותם באבנים, וכהתגוננות ירה מלווה הטיול והרג נער פלסטיני. לאחר שפלסטינית זרקה על ראשו אבן כבדה, המאבטח פלט כדור ופגע בתרצה פורת, שהייתה לאזרחית הישראלית הראשונה שנהרגה באינתיפאדה הראשונה ביהודה ושומרון. המאבטח נפצע קשה בראשו והיה מוגדר כצמח תקופה ארוכה.‏[5]
  • בשבת שובה ה-7 באוקטובר 2000, ח' בתשרי תשס"א, יצא הרב הלל ליברמן מביתו ביישוב בהליכה לכיוון קבר יוסף שבשכם, שננטש על ידי צה"ל באותו בוקר לאחר שבוע של התקפות פלסטיניות על מתחם הקבר במסגרת אירועי האינתיפאדה השנייה. בדרכו לשם הוא נרצח על ידי פלסטינים, וגופתו נמצאה רק כעבור ארבעה ימים.
  • בינואר 2002 חדר מחבל חמוש בסכין ודקר ילד סמוך לבית בפאתי היישוב, וברח לאחר שכיתת הכוננות היישובית הגיע למקום. מספר ימים לאחר מכן ניסו שלושה מחבלים חמושים בסכינים לחדור פעם נוספת ליישוב. הם נורו על ידי כיתת הכוננות שפצעה שניים מהם והשלישי ברח.‏[6]
  • ב-27 במרץ 2002, ערב פסח תשס"ב, פוצצו מחבלים מטען צד סמוך לרכב שנסע בין היישוב לחוות סקאלי הסמוכה. לא היו נפגעים אך הרכב ניזוק קשות מפגיעות של קליעי מתכת.
  • למחרת, ב-28 במרץ 2002, מוצאי יום טוב ראשון של פסח תשס"ב, חדר מחבל לביתה של משפחת גביש ביישוב, ירה והרג את ההורים דוד ורחל, את הסב יצחק קנר ואת הבן רס"ן אברהם גביש, שהיה קצין בסיירת מטכ"ל.‏[7]
מאוחר יותר באותו לילה חדר מחבל גם לחוות סקאלי הסמוכה, וברח לאחר חילופי אש בינו לבין תושבי החווה.
בעקבות פיגועים רבים שהיו בישראל באותו חודש, שכונה מרץ השחור, החליטה ממשלת ישראל באותו לילה על יציאה למבצע חומת מגן.
  • ב-29 באפריל 2003, כ"ח ניסן תשס"ג, חדרו שני מחבלים חמושים ברובי קלאצ'ניקוב וברימונים לחוות סקאלי הסמוכה ליישוב. הם ירו לתוך שני בתים מטווח קצר, אך חוסלו בידי תושבי החווה, שקיבלו על כך תעודות הוקרה מצה"ל.‏[8]
  • ב-25 ביולי 2010 סיכלו לוחמי מילואים פיגוע נוסף ביישוב, כשתפסו חמישה מחבלים חמושים בכלי-נשק מאולתרים ובסכינים בדרך ליישוב.‏[9]
  • ב-24 בפברואר 2014 הושלכו שבעה מטעני חבלה מאולתרים לעבר שער היישוב. שני מחבלים נתפסו והועברו לחקירה.‏[10]

שבת אלון מורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שנה, בשבת פרשת לך לך, מתקיימת באלון מורה שבת אירוח גדולה (בפרשה זו מוזכרת "אלון מורה" לראשונה בתורה). ראשיתה של מסורת זו החלה בעיצומם של ימי האינתיפאדה השנייה, בימים בהם רבו מקרי-ירי על צירי התנועה בדרכי יהודה ושומרון והתמעטו מאוד המבקרים באלון מורה. שבת האירוח נועדה לפרוץ את אווירת ההסגר, ולהביא אורחים רבים. ברבות הימים, הפכה שבת זו למסורת קבועה ומוכרת בציבור כשבת מיוחדת של היישוב אלון מורה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 32°14′10″N 35°19′54″E / 32.2360°N 35.3316°E / 32.2360; 35.3316

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]