כרמל (אתר מקראי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כרמל העתיקה
מיקום כרמל העתיקה
כרמל העתיקה
כרמל העתיקה

כַּרְמֶל - אתר מקראי בדרום הר חברון נמצאת בתחום הכפר הפלסטיני אל כרמל.

כרמל המקראית הייתה בשטח נחלת שבט יהודה. היא מוזכרת במקרא עקב היותה כלולה בנחלת יהודה ונטילת חלק באירועים שבין דוד לנבל הכרמלי, בעת שברח מפני שאול אל מדבר הרי חברון. האונומסטיקון - רשימת השמות - של אוסביוס מקיסריה שנתב במאה ה-4 מסכם את תולדות המקום כך:

  1. כרמל (ספר שמואל א', כ"ה, ב') שם היה נבל. עד היום יש כפר נקרא בשם כרמלה, הנקרא (בכתוב) כרמל, מהמיל העשירי מחברון למזרח, שם יושב משמר צבא‏[1].
  2. כרמל (ספר יהושע ט"ו, נ"ה) במטה יהודה. משם היה נבל. כפר גדול מאוד (נקרא) כרמל בדרומא (שם חבל הארץ), אצל חברון דרומא. שם יושב משמר חיילים‏[2].
  3. ...סמוך לה נמצא כרמלה - הנקרא (בכתוב) הכרמל. כך נקרא עד היום כפר של יהודים‏[3].

אזכורים מקראיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוף הכפר הערבי "אל כרמיל" הממוקם בכרמל (אתר מקראי) - צולם ממעון

בעת חלוקת ארץ ישראל לשבטי ישראל כרמל הייתה לנחלת שבט יהודה, ככתוב בספר יהושע: " זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם. מָעוֹן כַּרְמֶל, וָזִיף וְיוּטָּה". (פסוקים א' ונ"ה).

דוד, הנמלט משאול המלך מגיע לכרמל. הוא והאנשים אשר עמו שהו עם רועי הצאן של נבל הכרמלי. וכך כתוב בספר שמואל א': "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל, וְהָאִישׁ גָּדוֹל מְאֹד, וְלוֹ צֹאן שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים, וְאֶלֶף עִזִּים; וַיְהִי בִּגְזֹז אֶת-צֹאנוֹ, בַּכַּרְמֶל. ... וַיִּשְׁמַע דָּוִד, בַּמִּדְבָּר: כִּי-גֹזֵז נָבָל, אֶת-צֹאנוֹ. וַיִּשְׁלַח דָּוִד, עֲשָׂרָה נְעָרִים; וַיֹּאמֶר דָּוִד לַנְּעָרִים, עֲלוּ כַרְמֶלָה וּבָאתֶם אֶל-נָבָל, וּשְׁאֶלְתֶּם-לוֹ בִשְׁמִי, לְשָׁלוֹם. וַאֲמַרְתֶּם כֹּה, לֶחָי; וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם, וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ שָׁלוֹם. וְעַתָּה שָׁמַעְתִּי, כִּי גֹזְזִים לָךְ; עַתָּה, הָרֹעִים אֲשֶׁר-לְךָ הָיוּ עִמָּנוּ לֹא הֶכְלַמְנוּם וְלֹא-נִפְקַד לָהֶם מְאוּמָה, כָּל-יְמֵי הֱיוֹתָם בַּכַּרְמֶל. (פסוקים א' - ז' בדילוגים)

בסופו של האירוע, דוד בא לכרמל ונושא את אלמנת נבל הכרמלי, אביגיל לאישה. וכך מסיים הכתוב את הפרשה: "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד, אֶל-אֲבִיגַיִל הַכַּרְמֶלָה; וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ, לֵאמֹר, דָּוִד שְׁלָחָנוּ אֵלַיִךְ, לְקַחְתֵּךְ לוֹ לְאִשָּׁה. (פסוק מ').

זיהוי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרמל המקראית מזוהה עם "חורבת כרמל", 5 ק"מ, דרומית לעיירה הפלסטינית יטא. לפי הערכה, היישוב הקדום השתרע על שטח נרחב, אשר במרכזו גיא, עם נביעות זעירות - עיון אל-כרמיל - ובריכת אגירה גדולה, האוספת מי גשמים, הקיימת עד היום.

קיומו של מקור מים יציב על ספר מדבר יהודה היה גורם לתפקודה של כרמל, בימי המקרא ואף בתקופות לאחר מכן. בתקופות הרומית, ביזנטית וגם בתקופה צלבנית היה לבסיס צבאי, מינהלי וכלכלי חשוב - יחד עם היותו צומת דרכים חשוב.

הקשר בין כרמל לבין מעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסוק מספר שמואל מסביר את הקשר בין שני היישובים: "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל" - כלומר במעון- בתי מגורים ובכרמל - מרכז כלכלי. עם הגילוי של בית כנסת קדום במעון, ומבני מגורים אחדים, במדרון הצפוני של תל מעון, דרומית לכרמל, צבי עמית העלה את ההשערה כי יהודי כרמל למעשה גרו במעון. מעון הייתה כעין "שכונה" של כרמל. שהרי עקב היות כרמל בסיס מינהלי וצבאי יש להניח כי היהודים לא ירצו להתגורר בקרבתו. בכרמל נמצאו שרידים של שלוש כנסיות אבל לא שרידים יהודיים מעל פני הקרקע.

נמצאו גם שרידי דרך רחבה, הסלולה בקו ישר, מכרמל למעון, כעין רחוב מקשר בין שני המקומות. מכאן מסקנתו של החוקר כי היישוב היהודי במעון היה חלק מו המערך היישובי של כרמל. אוסביוס אינו מציין קיום ישוב יהודי במעון. כך שההשערה שמעון היא חלק מכרמל רבתי עשויה להתקבל על הדעת.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סעיף 611
  2. ^ סעיף 953
  3. ^ בערך זיף סעיף 465

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°25′21″N 35°07′52″E / 31.4225057°N 35.1311408°E / 31.4225057; 35.1311408

Eshtemoa menorah.jpg דרומא

כרמלאשתמועסוסיאחורבת עניםיוטהתלהמעוןעין גדי – המקראיתרימוןחרבת יתיר