יטא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יטא
يطا
Jatta087.JPG
מראה העיר מדרום
מדינה / טריטוריה הרשות הפלסטינית
נפה נפת חברון
שטח 133 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

42,850‏  (נכון ל-2006)
קואורדינטות 31°26′52″N 35°05′24″E
מיקום יטא
יטא
יטא

יטאערבית: يطا) היא עיר בנפת חברון של הרשות הפלסטינית, 13 ק"מ דרומית לחברון. יטא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. המדבר בא לידי ביטוי באופי החקלאי: שדות בור המתאימים למרעה לצאן והבקעות, אליהן מתנקזים מי גשמים מועטים, גידולי תבואה, בעיקר שעורה. מספר תושבי העיר לסוף שנת 2006 הוא 42,853. יטא הוכרזה כעיר במרץ 1971‏[1].

יטא מזוהה עם העיר יוטה המוזכרת בספר יהושע, כאחת הערים שניתנו לללויים. יטה וחברון יושבים על הדרך המזרחית העתיקה המוליכה לחצי האי ערב. קטעים ממנה נותרו עד היום הזה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמולת "מח'אמרה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת החמולות בכפר "אל מח'אמרה" מחזיקה במסורת לפיה מוצאה משבט יהודי מח'ייבר שגורש על ידי מוחמד מחצי האי ערב. נשיא המדינה לשעבר, יצחק בן צבי, ביקר במקום וניסה לעמוד בין השאר על שורשי מסורת זו. בין השאר נמצא כי החמולה נוהגת בשבוע מסוים בימי החורף, קרוב למועד בו חל חג החנוכה, לצאת אל בית בפאתי הכפר ולהדליק שם נרות. זקני החמולה שמרו על עוד כמה מנהגים יהודים. הם גם לא אוכלים בשר גמלים, כמנהג היהודים.

פירוש השם מח'אמרה הוא "עושי היין" פעולה האסורה באסלאם.

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר יובל ברוך מרשות העתיקות סקר את המבנים בכפר, וכמו בכפרים אחרים בדרום הר חברון ‏‏‏[2] הוא מצא כי במבנים, במערות ובמתקני חקלאות נעשה "שימוש משני" באבנים ממבנים קדומים. הוא הבחין בפריטים אדריכליים, המשולבים בקירות הבתים או המוטלים בחצרות. בין השאר, ניכר בחלק ניכר מבורות המים, המתוחזקים ומספקים מים לאוכלוסיית הכפר, שהיו בשימוש בעת העתיקה.

בשנת 1895 פורסמה כתובת יוונית, החקוקה על גבי משקוף, שהתגלה באחד הבתים בכפר. הכתובת היא בת ארבע שורות ומשמאלה חלק מצלב מלטה הנתון במדליון. הכתובת הייתה כנראה במבנה נוצרי, והופיע בה הפסוק: "זה-השער לה', צדיקים יבואו בו" (ספר תהילים (קי"ח). כאשר תשאלו את התושבים מצאו כי המשקוף, כמו אבנים ופריטים אחרים, מקורו בחורבת אל-ברמיל כרמל המקראית הסמוכה ליטא.‏[3]

בסקרים הארכאולוגיים שנערכו לאחר מלחמת ששת הימים נמצא בדרומו של הכפר קיר אבני גזית. הסוקרים סברו כי מדובר בקיר המזרחי של מבנה ציבורי גדול, ששימש בית כנסת או כנסייה.

בסקר נוסף שנערך בכפר על ידי צבי אילן ודוד עמית הם גילו בכניסה לבית ישן, משקוף ועליו חרותות שתי מנורות של שבעה קנים משני צדיה של ורדה (שושנה חרותה באבן), וחריתה של מנורת שבעה קנים על גבי אבן באזור סמוך לקיר הגזית. אילן סבר, שהממצאים הארכאולוגיים שהתגלו בסקרים בצירוף האזכור באונומסטיקון (רשימת שמות של מקומות) לאוסביוס מקיסריה מעידים על קיומו של בית-כנסת ביטא לצד קיומה של כנסייה נוצרית.

בית כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1994 ערך יובל ברוך חפירת הצלה מוגבלת במרכז הכפר (שכונת שעבין). בחפירה נחשף חלק של מבנה גדול בנוי גזית, שהשתמר לגובה של כשישה מטרים. מתחת לקיר הבניין נמצאה מערה, שהייתה חלק ממכלול המבנה, אשר אומנת גזית תומכת בתקרתה.

לפי ממצאי הקרמיקה, שכלל שברים רבים, ניתן ללמוד כי היישוב היה קיים מהתקופה הכלקוליתית עד התקופה הביזנטית ואז נחרב. נמצאו באתר שרידי מטבעות מהתקופה הרומאית והתקופה הביזנטית.

תבליט של מנורת שבעה קנים נמצא מסותת על גבי אבן גיר. מעל קו הקנים מצויה רצועה ובה עיטור מטושטש, אולי תיאור של נרות חרס, שהועמדו על כני המנורה כמקובל בחלק ממנורות בתי-הכנסת. קני המנורה קשותים והמרחק בין כל קשת הינו כחמישה סנטימטרים. בסיס המנורה מטושטש וקשה לקבוע את צורתו המקורית. מציאותם של המנורה יחד תיאורו של אוסביוס, שסיפר שיוטה היה כפר גדול של יהודים, מצביעים על האפשרות שהמבנה שנחשף הינו שריד של בית-הכנסת שנבנה ביוטה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יטא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עיריה הוקמה בנפת חברון, דבר, שגיאה: זמן שגוי(הקישור אינו פעיל, 03/14).
  2. ^ ‏למשל: סמוע וכרמל המקראית
  3. ^ יובל ברוך, מבנה ציבור בכפר יטא בדרום הרי חברון, מחקרי יהודה ושומרון, כרך תשיעי, תשנ"ט, אתר דעת