פארק קנדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת פארק קנדה ואזור לטרון
ParkAyalon22.jpg
תצפית מדרך בורמה: מראה כללי של פארק קנדה מימין לכביש 1. ברקע הקרוב העיר מודיעין-מכבים-רעות, וברקע הרחוק גוש דן
אגם קטן בפארק קנדה

פארק קנדה (בשמו המלא פארק איילון-קנדה) הוא פארק השוכן ממזרח לעמק איילון, והמשתרע על-פני שטח של 12,000 דונם. פארק איילון-קנדה שוכן מצפון לכביש 1, בקטע שבין מחלף לטרון למחלף שער הגיא[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אמאוס ניקופוליס

"חמת" היה יישוב קדום ברכס לטרון, בשוליו המזרחיים של עמק איילון. היוונים או השומרונים שיבשו את השם וקראו למקום אמאוס. המקום מוזכר לראשונה בקרב אמאוס, שהתחולל בשנת 165 לפנה"ס במסגרת מרד החשמונאים. לאחר מכן הפכה אמאוס לעיר יהודית. אמאוס נזכרת אצל יוסף בן מתתיהו שציין כי במאה ה-1 לפנה"ס הייתה עיר קטנה, שתושביה נמכרו על ידי גאיוס קסיוס לונגינוס לעבדים.

במאה הראשונה הוקמה במקום קולוניה רומית, שהפכה במאה ה-3 לעיר אמאוס ניקופוליס. אמאוס ניקופוליס נודעה בבית המרחץ הגדול שהוקם בה, ואמת מים הוליכה אליו ממעיינות השוכנים כיום בתחומי פארק קנדה. העיר חרבה עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל.

המקום ידוע גם בשל המסורת הנוצרית המזהה אותה כאחד המקומות האפשריים של אמאוס - המקום בום התגלה ישו לשניים מתלמידיו לאחר שקם לתחייה.

הפארק נמצא על שטח של שלושה כפרים ערביים לשעבר. הראשון דיר איוב (בחלקו המזרחי של הפארק בסמוך לשער הגיא) נהרס במלחמת העצמאות ובהסכם שביתת הנשק עם ירדן נותר בשטח הפקר ולא יושב מחדש, שני הכפרים הנוספים הם עמואס ויאלו. במלחמת ששת הימים גירש צה"ל את תושבי את הכפרים עמואס, ויאלו והרס את הבתים. יצחק רבין אמר שהוא נתן את הפקודה להרוס את הכפרים כדי שלא ישמשו מחסה לקומנדו מצרי. עוזי נרקיס אמר שהכפרים נהרסו בשל השתתפותם במצור על ירושלים ובקרבות הקשים באזור במלחמת העצמאות. הסבר אחר שניתן לפינוי הוא הרצון לבטל את מובלעת לטרון כדי לאפשר את יישור הכביש לירושלים ולמנוע דרישה עתידית במסגרת הסכם שלום, להשיב את השטח לממלכת ירדן[2]. תושבי הכפרים קבלו פיצויים אך לא ניתנה להם רשות לחזור לבתיהם [דרוש מקור].

הקרן קיימת לישראל ייסדה את פארק קנדה ב-1973 כאתר פיקניק ונופש. שמו הראשון היה 'פארק קנדה', כאות הוקרה לקהילה היהודית בקנדה, שתרמה את הכסף הרב לפיתוחו.‏[3] במשך שנים המשיכה הקהילה לתרום בקביעות לאחזקת הפארק, אך בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 הוצג סרט תחקיר שהראה את עברו הערבי של הפארק, והעובדה כי הוא שוכן מעבר לקו הירוק וטען שאסור להעביר כספי תרומות פטורים ממס מקנדה לצורך פיתוח הפארק‏[2]. הקק"ל התנצלה על שימוש בכספים מקנדה להקמת הפארק ושם הפארק הוסב ל-'פארק איילון', אך כדי למנוע בלבול בינו ובין פארק איילון הסמוך לתל אביב, הוא נקרא 'פארק איילון-קנדה'.‏[4]

חיילים של חיל האיסוף הקרבי בסוף מסע "סוף מסלול" שהתקיים בפארק

עקב הקרבה לשטח אש 208 המשמש את חיל האיסוף הקרבי לקיום תרגילים מסכמים בסוף ההכשרה החילית שלו, מזה כ-13 שנה שהפארק משמש את החיל לקיום מסעות "סוף מסלול"

מה בפארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק עשיר ביערות עצי בוסתן, וכולל מספר אתרים בעלי עניין, כמו עמק המעיינות ובו שתי אמות מים, עינות איילון‏[5] ובאר איוב, תל איילון ובראשו המבצר הצלבני "קסטלום ארנולדי", מעיין התמרים, גבעת המצפור, חורבת עקד ועוד[1].

בפארק מצויים פרחים רבים, בהם סתוונית היורה, כרכום חורפי, נרקיס מצוי ורקפת מצויה.

בראשית שנות האלפיים נערך שיקום ופיתוח של אתרי טבע בגן בידי צעירים מקומיים על ידי חומרים טבעיים-מקומיים‏[6]. בנוסף, האזור נחשב אחד היעדים המוצלחים לסיורי אופניים‏[7][8].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דברים שרואים מכאן עמק אילון ומורדות הרי יהודה בהוצאת בני משק מבוא חורון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פארק קנדה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 פארק קנדה באתר "למטייל" - נקרא ביולי 2008
  2. ^ 2.0 2.1 The 5th Estate - Canada Park
  3. ^ יואב קווה, מהר לפני שייגמר, באתר הארץ
  4. ^ זוכרות את עִמוּאַס, יאלוּ, ובית נוּבּא, עמוד 19
  5. ^ ירדן הורן, עמק איילון - פארק קנדה, באתר מבשרת נט, מרץ 2003
  6. ^ אשרה גרינבלט, ותקפצו לבריכה, באתר mnews.co.il, ‏17 באפריל 2008
  7. ^ אילן שחם, מאמרי פורום טיולי אופניים, מסלולי טיול הרי ירושלים - פארק קנדה - נעים להכיר, באתר תפוז
  8. ^ [1](הקישור אינו פעיל, 14.6.2010)