מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקו האדום
לוגו חברת נ.ת.ע
מצב בנייה בנייה
אזור גוש דן
שנת התחלה 2006
שנת סיום 2023 (משוער)
עלות 10 מיליארד שקלים
חברת בנייה נת"ע (לאחר פסילת הזכיין MTS ב-2010)
מידע נוסף רכבת עילית ותחתית שתעבור דרך
בת ים, פתח תקווה, בני ברק,
רמת גן, תל אביב ויפו.
22 קילומטר, 33 תחנות
(10 מתוכן תת-קרקעיות)
המת"צ של הקו האדום ברחוב ז'בוטינסקי בפתח תקווה, כפי שהוא נראה מגשר המיתרים
מבט מזרחה מגשר המיתרים
העבודות בשד' ירושלים סמוך לתיאטרון גשר (תיאטרון נוגה לשעבר) (פברואר 2009)

הקו האדום הוא הקו המרכזי והראשון שייצא לפועל כחלק מהמערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב, ויעבור, חלקו בדרך עילית כרכבת קלה וחלקו בדרך תחתית, בין הערים בת ים, תל אביב-יפו, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה.

אורכו של הקו הוא כ-23 קילומטר, מתוכם 11 קילומטר במנהרה ו-12 קילומטר עיליים והוא יתפרס על 5 ערים וב-33 תחנות, מתוכן 10 תת-קרקעיות. עבודות הקו החלו בשנת 2009 ופתיחת הקו באופן מלא תוכננה במקור לשנת בשנת 2013[1], אולם בעקבות ביטול המכרז להקמתו של הקו לאור קשיים בהשגת מקורות המימון של הזוכה במרכז, והלאמת הפרויקט על ידי המדינה, נדחה מועד פתיחתו לשנת 2023.‏[2]

מאפייני הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקו האדום מתחיל בתחנת האוטובוסים המרכזית של פתח תקווה, בצומת הרחובות בר-כוכבא ואורלוב, וממשיך בחפיפה לתוואי דרך 481 לפי סימוני החברה הלאומית לדרכים לאורך רחוב אורלוב עד מפגשו עם ציר ז'בוטינסקי, לאורך ציר ז'בוטינסקי עד תחנת הרכבת תל אביב מרכז. זמן הנסיעה בקטע זה צפוי להיות 19 דקות.

התוואי ממשיך בדרך בגין (דרך פתח תקווה לשעבר) לכל אורכו, עובר את מגדלי עזריאלי והקריה עד אשר מתחבר עם רחוב אילת, ודרומה, דרך שדרות ירושלים לאורך יפו, לעיר בת ים דרך שדרות העצמאות עד לדרום העיר.

הקטע שממחלף גהה עד אזור מנשייה (גבול יפו ותל אביב) - מתוכנן לעבור במנהרה תת-קרקעית. יתר התוואי מתוכנן להיסלל מעל לפני הקרקע. לפי חברת נת"ע, הפרויקט מבוצע באופן כזה שיהיה ניתן להרחיב את המקטע התת-קרקעי (דהיינו - להפוך חלקים שתוכננו כעיליים לתת-קרקעיים), אם וכאשר יתגלה צורך כזה, תחבורתי או תפעולי.

תחנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקו האדום יהיו בסך הכל 33 תחנות, 23 במפלס הרחוב (בפתח תקווה, יפו ובת ים) ו-10 תחתיות (בבני ברק, רמת גן ותל אביב), כאשר אורכה של כל תחנה תת-קרקעית יהיה כ-125 מטרים (לאחר שצומצם ממעל ל-180 מטרים).

המרחק בין התחנות העיליות יהיה כ-500 מטרים, אך המרחק בין התחנות התת-קרקעיות יהיה כ-1,000 מטרים בממוצע עקב שיקולי עלות ודרישה.

(התחנות מסודרות על פי התוואי מפתח תקווה, דרך תל אביב לבת ים)

פתח תקווה בני ברק, רמת גן ותל אביב-יפו יפו ובת ים
עילי תת-קרקעי עילי
  • תחנה מרכזית
  • פינסקר
  • אורלוב
  • דנקנר
  • בילינסון
  • רבין
  • שנקר
  • אליפלט
  • סלמה
  • בן צבי
  • ארליך
  • איסקוב
  • הבעש"ט
  • מחרוזת
  • העצמאות
  • רוטשילד
  • ז'בוטינסקי
  • בלפור
  • בר-אילן
  • יוספטל
  • כ"ט בנובמבר
  • העמל
  • ניסנבאום

תדירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעות השיא התכנון הוא שתעבור רכבת כל דקה וחצי בתחנות התת-קרקעיות וכל שלוש דקות בתחנות העיליות. בשאר היום התדירות תפחת והרכבת תעבור במרווחי זמן גדולים יותר. [3]

שיטת המימון ועלויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום
Unused urban interchange head Bus station
תחנה מרכזית פתח תקווה
Unknown route-map component "uexHST"
פינסקר
Unknown route-map component "uexHST"
אורלוב
Unknown route-map component "uexHST"
דנקנר
Unknown route-map component "uexHST"
בילינסון
Unknown route-map component "uexHST"
מרכז רפואי רבין
Unknown route-map component "uexHST"
שנקר
Unused straight waterway
Unknown route-map component "uexKDSTa" + Unknown route-map component "PORTALf"
דיפו
Unused straight waterway + Unknown route-map component "PORTALf"
Unused urban tunnel stop on track
אם המושבות
Unknown route-map component "utAKRZu2" Unknown route-map component "utAKRZu2"
כביש 4
Unknown route-map component "uextABZlg" Unknown route-map component "uextSTRlf"
Unused urban tunnel stop on track
אהרונוביץ'
Unused urban tunnel stop on track
בן-גוריון
Unused urban tunnel stop on track
ביאליק
Unused urban tunnel stop on track
אבא הלל
Unknown route-map component "utAKRZu2" Continuation backward
נתיבי איילון
Unused urban tunnel straight track
Station on track + Hub
רכבת מרכז ומסוף 2000
Unknown route-map component "uextINT" + Hub
Straight track + Bus station + Hub
ארלוזורוב
Unused urban tunnel stop on track Continuation forward
שאול המלך
Unused urban tunnel stop on track
יהודית
Unused urban tunnel stop on track Urban railway
קרליבך (חיבור עם הקו הירוק)
Unused urban tunnel stop on track
אלנבי
Unused urban tunnel stop on track
אליפלט
Unknown route-map component "uexHST" + Unknown route-map component "PORTALg"
סלמה
Unknown route-map component "uexHST"
בן צבי
Unknown route-map component "uexHST"
ארליך
Unknown route-map component "uexHST"
איסקוב
Unknown route-map component "uexHST"
הבעש"ט
Unknown route-map component "uexHST"
מחרוזת
Unknown route-map component "uexHST"
רוטשילד
Unknown route-map component "uexHST"
ז'בוטינסקי
Unknown route-map component "uexHST"
בלפור
Unknown route-map component "uexHST"
בר-אילן
Unknown route-map component "uexHST"
יוספטל
Unknown route-map component "uexHST"
כ"ט בנובמבר
Unknown route-map component "uexHST"
העמל
Unknown route-map component "uexINTe" Bus station
ניסנבאום

תחילה הוערכו סך העלויות לקו האדום בכ-10 מיליארד שקלים שיתפרסו על כשש שנים עד 2012, השנה המקורית בה היה אמור להיחנך הקו האדום. מימון הרכבת התחתית נעשה בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT), בה הקבוצה הזוכה בונה ומתפעלת את הקו לאורך תקופת הזיכיון אותו קיבלה מן המדינה ובסיום תקופה זו היא מעבירה את השליטה בחזרה למדינה. במכרז זה הוחלט על תקופה של 32 שנה לאחריה הזכיין יעביר את הבעלות לידי המדינה. כמו כן, לזכיין הזוכה יש רשת ביטחון מול כמות צפויה של נוסעים בכל שנה ברכבת התחתית במידה וכמות הנוסעים לא עומדות בתחזית. מצד שני במקרה ויש כמות גדולה מן הצפוי של נוסעים יחסית לתחזית, המדינה תקבל אחוז מסוים מרווחי החברה המפעילה. התחזיות הן ל-100‏-120 מיליון נוסעים כל שנה בשנת 2020. בשנת 2010, לאחר שנפסל המכרז החיצוני למימון הפרויקט, הוחלט כי כולו ימומן מתקציב המדינה, והפרויקט ינוהל על ידי חברת נת"ע.

ציוד נייד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך נובמבר 2012 פרסמה נת"ע מכרז לרכישת קרונות לקו האדום. מדובר ברכש של 90 קרונות בעלי רצפה נמוכה ‏(בגובה הרציף‏) ובאורך של 32–‏35 מטר האחד, המיועדים לשירות. האומדן הראשוני לרכש הציוד מוערך ב–200–‏250 מיליון יורו ‏(כמיליארד שקל‏). ואולם, נת"ע כללה במסמכי המכרז אופציה לרכש נוסף של 30 קרונות גם עבור הקו הירוק המתוכנן. במקרה שכזה, תוכל המדינה להזמין כ–30 קרונות נוספים במחיר המכרז - והיקף המכרז יצמח[4].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכרז לקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שכבר בשנת 1973 הורתה גולדה מאיר על בדיקת הקמת רכבת תחתית בגוש דן, רק בשנת 2001, כארבע שנים לאחר הקמת נת"ע, התפרסם המכרז למיון מוקדם לקו הראשון וב-2003, לאחר פרישת אחת המתמודדת, פורסם המכרז עצמו. המכרז שונה, עודכן ונדחה שש פעמים, רובן עקב בקשות חוזרות ונשנות של המועמדות, עד שב-27 בפברואר 2006 הגישו שלוש הקבוצות המתמודדות את הצעותיהן. ב-31 בדצמבר 2006 הכריז משרד האוצר, בשיתוף משרד התחבורה ונת"ע על זכייתה של קבוצת MTS הכוללת את חברת אפריקה ישראל, קואופרטיב אגד, חברת סימנס, החברה הסינית CCECC והחברה הפורטוגזית Soares Da Costa.

ההצעה הזוכה של חברת MTS הייתה של 7.163 מיליארד שקלים אותם יקבלו כמענק הקמה אשר יתפרס על שנים רבות, הפרש של כ-400 מיליון שקלים מן הקבוצה המפסידה.

הקבוצות שהתמודדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2006, הכריזה ועדת המכרזים על פסילת קבוצת "ספידן" וביצוע התמחרות בין "MTS" ו"מטרו רייל".‏[5]

הקבוצה הזוכה הוכרזה ב-31 בדצמבר 2006 והיא MTS, ההסכם עם החברה נחתם במאי 2007.‏[6]

קשיי המימון של MTS[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הסכם הזיכיון, החוזה בין הזכיינית למדינה היה אמור להימשך 32 שנים, שמתוכן חמש שנים שיוקדשו להקמת הקו ו־27 שנים לתפעול הרכבת. כאשר על פי התכנון העבודות היו צפויות להתחיל בשנת 2008, אחרי השלמת התכנון המפורט. הסגירה הפיננסית של הפרויקט הייתה אמורה להיסגר תוך שנה ממועד החתימה, קרי עד מאי 2008. אך שלושה חודשים לפני תום מועד הסגירה הפיננסית, ביקשה MTS דחייה, על רקע החרפת משבר הסאבפריים בעולם. המדינה נעתרה לבקשה כי הסגירה הפיננסית תדחה לסוף ספטמבר 2008.‏[7]

MTS הגיעה להסכם מימון שכלל העמדת מסגרת אשראי בסך של כ-1.4 מיליארד אירו על ידי שני בנקים גרמנים KFW ו-Bayern LB וכמו כן על ידי הבנק הבריטי רויאל בנק אוף סקוטלנד. את יתרת הכספים בגובה כ-2 מיליארד שקל, היה צפוי להשלים קונסורציום מממנים ישראלי בהובלת בנק לאומי. אך משבר הסאבפריים התגלגל החל מספטמבר 2008 לידי משבר כלל עולמי, גם במועד זה לא הצליחה MTS והבנקים להגיע לכדי סיכום, ומועד הסגירה הפיננסית נדחה בשנית ל-28 בינואר 2009. אולם, MTS שוב לא הצליחה להשלים את הליך המימון של הפרויקט ומועד הסגירה הפיננסית של הפרויקט נדחה בפעם השלישית לאמצע חודש אפריל 2009.

במרץ 2010 הגישה MTS הצעת פשרה רשמית לידי משרדי האוצר והתחבורה, שכוללת פיצול מקטעי הפרויקט לחלקיו ההנדסיים השונים - מנהור, חשמול, בניית מסילות ומערכת הפעלה ולהשיג עבור כל חלק אחד מהם מימון נפרד מהבנקים. כמו כן הודיעה ממשלת גרמניה, שהבנק KFW שבעלותה ושהוביל את קונסורציום הבנקים הזרים של הפרויקט, תומכת בניסיון למצוא פתרון לבעיות המימון.‏[8]

ביולי 2010 ביקשה MTS להתחיל לבצע עבודות מקדימות בתוואי הפרויקט, עוד לפני שתשלים את הליך הסגירה הפיננסית של הפרויקט, זאת כדי לעמוד בלוח הזמנים להקמת הקו. אך משרד האוצר דחה את הבקשה.‏[9]

הלאמת הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחברת MTS לא הצליחה לעמוד בלוח הזמנים שהוקצב לה האשימה הממשלה את החברה בעיכוב של שנים בעבודות, בעקבות כך, הודיעה המדינה על הלאמה של הפרויקט שימומן ישירות מתקציב המדינה וינוהל ישירות על ידי החברה הממשלתית נ.ת.ע‏[10]. בעקבות פעולה זו, חברת MTS הודיעה כי ביטול הזיכיון נעשה שלא כחוק והחלה בהליכים משפטיים נגד המדינה והגשת תביעה בסך 2 מיליארד שקלים‏[11].

התקדמות הבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד הלאמת הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2005 נעשו עבודות הכנה ופינוי תשתיות על ידי נת"ע, העבודות התבצעו לאורך המסלול בפתח תקווה, יפו ובת ים; כולל הכנה לתוואי הכניסה לתחנה התת-קרקעית המתוכננת סמוך לשדרות ירושלים ביפו. בבני ברק וברמת גן בוצעו עבודות תשתיות חשמל בלבד, ובתל אביב עדיין לא החלו העבודות[12]. כמו כן, החלו עבודות הבינוי על הדפו בקריית אריה.

החל משנת 2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הלאמת הפרויקט, בדצמבר 2010 התקבלה החלטת הממשלה על העברת את סמכויות הניהול והביצוע לידי החברה הממשלתית נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים); שבראשה עמד הח"כ לשעבר מטעם הליכוד מיכאל רצון. חברת נת"ע הציגה תוכנית לביצוע הפרויקט בתקציב של 10.7 מיליארד שקל במימון מלא של המדינה, (לעומת תקציב MTS של 7.2 מיליארד שקל) ובלוח זמנים שהגדיר את שנת 2017 כמועד תחילת הפעלת הקו האדום.

לוח הזמנים שהציגה נת"ע כלל 5 שלבי ביצוע (בסוגרים מועד הסיום המקורי):‏[13]

  • שלב 1 - 3 פירי שילוח למכונות כרייה (2013)
  • שלב 2 - פורטלים וקופסת אם המושבות (2014)
  • שלב 3 - מנהור (2015)
  • שלב 4 - קופסאות ומבנה פנימי של התחנות התת-קרקעיות (2016)
  • שלב 5 - מערכות מסילה ואיתות (2017)

ב-14 באוגוסט 2011 הודיעה חברת דניה סיבוס, זרוע הבנייה והתשתיות של קבוצת אפריקה ישראל, כי זכתה במכרז של החברה הממשלתית נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) לביצוע עבודות פיר השילוח עבור הרכבת הקלה בתוואי הקו האדום שבאזור פתח תקווה. היקף הפרויקט מוערך בכ-100 מיליון שקלים. פיר שילוח תחנת אם המושבות, בין מחלף גהה לגשר אם המושבות, יהיה באורך של כ-100 מטרים, ברוחב של כ-35 מטרים ובעומק של כ-25 מטרים. הוא יאפשר תנועה מתחת לפני האדמה של הרכבת הקלה. מכונות כרייה מדגם TBM ייובאו בתוך שלושה חודשים מספרד, ומרגע הגעתן צפויה העבודה להתחיל מיד ולהימשך 14 חודשים. בתחילה חופרים את הבור, תומכים אותו בקירות, מנקזים את מי התהום, מחזקים את מבנה הפיר בקירות פלדה ואז יוצקים שכבת פלדה בעובי שני מטרים וחצי כדי למנוע ממי תהום לעלות. לצורך העבודות נסגרו שני חניונים בתל אביב, חניון גלי גיל וחניון בית רומנו, על מנת שישמשו אתר עבודות לחפירת מנהרות תת-קרקעיות לרכבת הקלה.[14]

שנת 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 בינואר פורסם על ידי נת"ע מכרז בינ"ל לחפירת המנהרות התת-קרקעיות בקו האדום ובקו הירוק. בנובמבר 2012, באיחור של מספר חודשים, פרסמה נת"ע את המכרזים לרכישת קרונות הרכבת הקלה בקו האדום והקמת המערכות האלקטרוניות הכרוכות בו. היקף שני מכרזים אלה בלבד, ללא עבודות המנהור וההנדסה הנלוות לפרויקט, עשוי להסתכם בלא פחות מארבעה מיליארד שקל, עם אופציות בהיקף שלושה מיליארד שקל.‏[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בלעדי: האם תיקרא הרכבת הקלה של גוש דן "קווית"?, גיא מי-טל, כלכליסט, 9 בספטמבר 2008
  2. ^ רכבת קלה בגוש דן? ב-2023 ובתוספת 3 מיליארד ש', עמירם ברקת, 30 ביוני 2013, גלובס
  3. ^ הקו האדום מכיל מידע על התדירות. מתוך אתר נ.ת.ע
  4. ^ מודעת המכרז באתר נת"ע
  5. ^ שרון קדמי, ועדת המכרזים פסלה את קבוצת ספידן ממכרז הרכבת הקלה בתל אביב - למרות שהצעתה זולה משמעותית מהמתחרות, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2006
  6. ^ אבי בר-אלי, בשעה טובה: נחתם הסכם הזיכיון בין המדינה ל-MTS להקמת הרכבת הקלה בתל-אביב, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2007
  7. ^ אבי בר-אלי, הסגירה הפיננסית של פרויקט הרכבת הקלה בת"א נדחתה, באתר TheMarker‏, 5 במרץ 2009
  8. ^ התקדמות בפרויקט הרכבת הקלה בת"א: המדינה תשנה הסכם הזיכיון עם MTS; שר התחבורה הגרמני הודיע כי ממשלתו תומכת בניסיון למצוא פתרון לבעיות המימון , גלובס
  9. ^ אבי בר-אלי, זכיינית הרכבת הקלה בתל אביב ביקשה לבצע עבודות לפני סגירת המימון - והחשב הכללי הסכים לדון בבקשתה, באתר הארץ, 23.07.2010
  10. ^ אבי בר-אלי, פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב יוצא לדרך חדשה - במימון המדינה, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2010
  11. ^ אבי בר-אלי, חוצפה: MTS התעכבה ברכבת הקלה, ותובעת מהמדינה 2 מיליארד שקל, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 7 באוקטובר 2010
  12. ^ קו אדום: עבודות בשטח, מאתר נ.ת.ע.
  13. ^ שיטות ביצוע במקטע התת-קרקעי של הקו האדום,
  14. ^ מי היה מאמין: היום מתחילים לחפור את הרכבת בתל אביב, ליאור גוטמן, כלכליסט, 20 בספטמבר 2011
  15. ^ אבי בר-אלי, יצרניות הרכבות מעסיקות בכירים בענף התחבורה לקראת מכרזי הרכבת הקלה, באתר TheMarker‏, 17 באפריל 2012


תחבורה בישראל

כבישי ישראל: · כביש 1 · כביש 2 · כביש 3 · כביש 4 · כביש 5 · כביש 6 (חוצה ישראל) · כביש 7 · נתיבי איילון (כביש 20) · כביש 22 (נתיבי המפרץ) · מנהרות הכרמל (כביש 23) · כביש 40 · כביש 50 (שד' בגין בירושלים) · כביש 60 · כביש 90 · כביש 431 · כביש 443 · כביש מכבית (כביש 471) · כביש אלון · כביש הצפון (כביש 899) · לרשימה המלאה

חברות כבישים: · נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה · חברת דרך ארץ · חברת נתיבי איילון · נתיבי הכרמל מערכות ותפעול · נתיבי היובל

תחבורה ציבורית: אגד · אגד תעבורה · דן · מטרודן · מטרופולין · נתיב אקספרס · אומני אקספרס · סופרבוס · קווים · חברת הנסיעות והתיירות נצרת · שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת · אפיקים · רמה תחבורה ציבורית גולן · גלים · עילית · רב-קו · המטרונית

תחנות מרכזיות: התחנה המרכזית החדשה של תל אביב · התחנה המרכזית הישנה של תל אביב · מסוף 2000 · התחנה המרכזית של ירושלים · מרכזית המפרץ · מרכזית חוף הכרמל · מרכזית הקריות · התחנה המרכזית בבאר שבע · התחנה המרכזית של אשדוד · התחנה המרכזית של נתניה · תחנה מרכזית חדרה · התחנה המרכזית של הרצליה

נמלים: נמל אילת · נמל אשדוד · נמל חיפה · נמל הקישון · רשות הספנות והנמלים

רכבת ישראל: פורטל רכבת ישראל · הקו הראשי של רכבת ישראל · מסילת הרכבת לירושלים · קו הרכבת המהיר לירושלים · מסילת איילון · תחנות רכבת בישראל

רכבות קלות ותחתיות: הכרמלית · הרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום) · הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום)

תעופה: רשות התעופה האזרחית · רשות שדות התעופה · נמל התעופה בן-גוריון · אל על · ישראייר · ארקיע · סאן דור · שדות תעופה בישראל

היסטוריה: נמל תל אביב · נמל יפו · הרכבת המנדטורית · רכבת העמק · חברות תעופה עבריות ביישוב · כביש הנפט · כביש הגבורה · דרך בורמה

שונות: משרד התחבורה · מוניות בישראל · מוניות שירות בישראל · תחבורה בתל אביב · תל-אופן · ערכים נוספים
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים