מרדכי אלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרדכי אלון
Ellon.jpg
תאריך לידה ח' בכסלו ה'תש"ך, 9 בדצמבר 1959
מקום פעילות מגדל. בעבר ירושלים: ראש ישיבת חורב וראש ישיבת הכותל
השתייכות ציונות דתית
נושאים שבהם עסק ארץ ישראל, עם ישראל, לימוד תורה, חינוך פרשת השבוע, גאולה, חסידות
תפקידים נוספים חבר המועצה להשכלה גבוהה, ראש התנועה הרוחנית-חברתית מבראשית
חיבוריו "תכלת מרדכי"

הרב מרדכי (מוטי) אֵלון (נולד בח' בכסלו ה'תש"ך, 9 בדצמבר 1959) הוא רב ציוני דתי בולט. בעבר כיהן כראש התנועה הרוחנית-חברתית "מבראשית", כראש ישיבת חורב (תשמ"ו-תשס"ב) וכראש ישיבת הכותל (תשס"ב-תשס"ח). מתגורר ופועל כיום במושבה מגדל. ב-2013 הורשע בשתי עבירות של מעשה מגונה בכוח בבן 17‏.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלון נולד בירושלים, בנם הצעיר של המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט פרופ' מנחם אלון ורות. למד בישיבת ירושלים לצעירים, ישיבת מרכז הרב וישיבת אור עציון. עם הקמת ישיבת קריית שמונה הצטרף לגרעין הייסוד שלה, ומגיל צעיר החל ללמד בישיבה. לאחר מכן החל לעבוד כמורה למחשבת ישראל בישיבת חורב שבירושלים. בהמשך שימש כמחנך של כיתה י"א (שנת תשמ"ג), וביוני 1987, כשהוא בן 28 בלבד, מונה לתפקיד ראש הישיבה. בתפקיד זה החזיק עד שנת 2002, אז עזב את ישיבת חורב כדי לכהן כראש ישיבת הכותל ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים. כיהן גם כרב בית הכנסת "ניצנים" בשכונת בקעה בירושלים במשך יותר מעשר שנים.

הרב אלון דחה מספר פעמים הצעות להשתלב במערכת הפוליטית. לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה, כשהחלו מגעים לאיחוד בין המפד"ל לסיעת האיחוד הלאומי (שבראשה עמד אחיו, הרב בני אלון), הוצע לו תפקיד ראש הרשימה המאוחדת; הרב אלון סירב להצעה באומרו כי השפעתו בפוליטיקה תהיה פחות מועילה מהשפעתו בתחום החינוכי.

הרב אלון היה חבר המועצה להשכלה גבוהה, והיה החבר היחיד שאין ברשותו תעודת בגרות או תואר אקדמי כלשהו (אי-זכאותו לתעודת בגרות נבעה מהיעדר יחידה במקצוע מחשבת ישראל, אף שלימים היה שותף בהכנת מבחני הבגרות במקצוע זה).

בשנת 2002 הקים את תנועת מבראשית הפועלת בתחום החינוך הלא פורמלי והפורמלי בישראל ובעולם היהודי, בהם המיזם "מסע ישראלי".

בשנת תשס"ו (2006) הודיע הרב אלון על יציאה לחופשה והפסקת השיעורים הקבועים ללא ציון סיבה ברורה למהלך. מאוחר יותר התברר כי הדבר אירע בעקבות חתימתו על מסמך הגבלות שהוטלו עליו על רקע חשדות למעשים מגונים. מאז הוא ממעט בעריכת חתונות ובהגעה ללוויות. על אף יציאתו לחופשה המשיך לשמור על קשר עם "מבראשית" ועם "ישיבת הכותל". הוא עבר להתגורר במושבה מגדל. ב-31 בדצמבר 2007 הודיע רשמית על פרישתו מראשות ישיבת הכותל ועל מעבר מרב "דורש" לרב "כותב", והחל לכתוב את פירושו על חמישה חומשי תורה. בשנת תשס"ח (2008) העביר במגדל שיעורים בימי חמישי בלילה עד לפנות בוקר, בפרשת השבוע ובנושאי החג המתקרב. רבים מתלמידיו, שלא יכלו לשמוע את שיעוריו במשך תקופה ארוכה הגיעו לשיעור זה, שלרגל הביקוש עבר מבית כנסת קטן לאמפי בית הספר ביישוב.

כיום הוא מעביר שיעורים ברמת אשכול בירושלים, בחצור הגלילית, במרכז שפירא ועוד.

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את פרסומו רכש הרב אלון בשל שיעורי פרשת השבוע שהעביר בבית הכנסת "ישורון" בירושלים ובמכון ש"י שבאוניברסיטת בר-אילן, ובהמשך גם בערוץ הראשוןימי שישי). בתקופה מסוימת שודרו השיעורים אף ברדיו בערוץ שבע, ברשת א וברשת מורשת וברדיו קול חי, ואף בטלוויזיה ב"ערוץ התכלת" שפעל בשידורי הטלוויזיה בכבלים במשך כמה שנים. חלק משיחותיו על פרשת השבוע שוכתבו ויצאו לאור בסדרת חוברות בשם תכלת מרדכי, שקובצו בהמשך לספרים. על חוברות אלה זכה אלון בפרס הרב מימון לשנת ה'תשס"ב.

מלבד פעילותו בלימוד תורה, הרב אלון נודע בהדגשת החיבור האישי ובהפגנת חיבה כלפי תלמידיו. הוא ממעט לעסוק בשאלות השנויות במחלוקת בתוך הציונות הדתית. הוא מדגיש את הצורך בהתקרבות בין הציבור הדתי לאומי לציבור החילוני והחרדי. בתקופת ההתנתקות מחבל עזה וצפון השומרון שימש כראש ישיבת הכותל והנחה את תלמידיו ששירתו בצבא באותו זמן שלא לסרב אך גם לא לבצע את פקודת הפינוי.

האשמות במעשים מגונים והרשעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2005 החל צוות מטעם פורום "תקנה - הפורום למניעת הטרדות מיניות", שכלל את הרב יעקב אריאל, הרב אהרון ליכטנשטיין, פרופ' ידידיה שטרן, הרב בני להמן ויהודית שילת בבדיקת תלונה כנגד הרב אלון שבה נטען כי הטריד מינית את המתלונן ואדם נוסף, בתקופת נערותם. לדברי הפורום, הרב אלון הודה בפניו בעיקרי התלונה, אם כי לא בכל פרטיה, הביע את חרטתו והצהיר כי לא היה מעורב במקרים דומים אחרים. בעקבות זאת פסק הפורום כי בעת פגישות אישיות עם צעירים יקפיד הרב אלון על הלכות ייחוד, שעיקרן הימנעות מהימצאות במקום סגור עם אדם בודד אחר. הרב אלון אישר את ההחלטה בחתימתו. על רקע מדיניות הפורום, פרטי התלונה והתחייבות הרב אלון נשמרו בדיסקרטיות.

כעבור שנה, בראשית קיץ 2006, הגיעה אל הפורום תלונה נוספת וחמורה יותר, שבה נטען כי הרב אלון היה מעורב בקשר בעל אופי מיני שנמשך מספר שנים והמשיך לאחר התחייבותו האמורה. לדברי הפורום, הרב אלון הודה גם כאן בעיקרי הדברים, אך טען כי יוזם המעשים היה המתלונן וכי אין מדובר בניצול יחסי מרות וסמכות. בעקבות זאת גיבש הפורום החלטה תקיפה יותר, שלפיה הרב אלון נקרא להפסיק כל פעילות ציבורית וחינוכית למשך שמונה שנים, אז ידון הרכב נוסף בנושא. בעקבות זאת פרש מראשות ישיבת הכותל ותנועת 'מבראשית'. בעקבות זאת, החליט הרב אלון לעזוב את ירושלים ולעבור למגדל.

לדברי הפורום, הרב אלון הפר את התחיבויותיו והמשיך להיות מעורב בפעילות חינוכית וציבורית, חרף התראות בכתב ובעל־פה. בעקבות זאת, הוחלט לצרף להרכב הראשוני את הרבנים איתן אייזמן, אבי גיסר, אליקים לבנון, יובל שרלו, יצחק שילת ויהושע שפירא. ההרכב המורחב החליט פה אחד לפרסם את הדברים, על מנת להגן על נפגעים פוטנציאלים. ההחלטה פורסמה ב-15 בפברואר 2010. בהודעה צוין כי הפסקת פעילותו הציבורית ב-2006 נבעה מהגבלות שהטיל עליו הפורום בגין "מעשים המנוגדים לערכי קדושה ומוסר"‏[1].

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה למשטרה לבדוק את התלונות‏[2]. ב-2 בנובמבר 2011 הוגש נגד אלון כתב אישום בעבירות של מעשה מגונה בכוח ומעשה מגונה בבן 17 תוך ניצול יחסי חינוך. הנער המדובר אינו אחד המתלוננים שפנו לפורום "תקנה"‏[3]. יום לאחר מכן כינס הרב אלון מסיבת עיתונאים שבה אמר: "בכל שנותיי מעולם לא עשיתי שום מעשה, ולו במלל, בכוונה מינית כלשהי כלפי תלמידיי או הפונים אלי. כל ניסיון לטעון כאילו הודיתי אי פעם במעשה שכזה הוא שקר גס ומתועב"‏[4]. לצד הרב אלון עומדים רבנים אחרים ובהם הרב חיים דרוקמן, שאמר כי "שפכו את דמו של הרב אלון"‏[5], הרב שלמה אבינר[6] והרב יצחק דוד גרוסמן[7]. גם העיתונאי אבישי בן חיים יצא נגד התנהלות הפורום‏[8]. הרב יעקב אריאל, מבכירי פורום 'תקנה', אמר כי הרב אלון הודה בפני הפורום במקרים שאנשיו טיפלו בהם, וכי המקרים שהובאו במשפט הם "דגי רקק" לעומת ה"לוויתנים" שהובאו לפני הפורום‏[9].

ב-7 באוגוסט 2013 הורשע אלון בבית המשפט השלום בירושלים בביצוע שתי עבירות של מעשה מגונה בכוח בבן 17 שפנה אליו להתייעצות בעניינים אישיים‏[10] וב-18 בדצמבר נגזרו עליו חצי שנה של עבודות שירות, 15 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ופיצוי בסך 10,000 ש"ח למתלונן‏[11].

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משפחת אלון

אביו היה השופט פרופ' מנחם אלון, ואחיו הם ארי אלון, השופט יוסף (ספי) אלון והשר וחבר הכנסת לשעבר בנימין אלון. הסופרת אמונה אלון היא גיסתו. הוא נשוי לחני אלון, העוסקת בריפוי בעיסוק. לבני הזוג 11 ילדים‏[12] בהם הרב צבי אלון, רבה של קיסריה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאיר אטינגרדיווח: הרב מוטי אלון חשוד בהטרדה מינית, באתר הארץ, 15 בפברואר 2010
  2. ^ תומר זרחין, היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה למשטרה לבדוק את החשדות נגד הרב מוטי אלון, באתר הארץ, 18 בפברואר 2010
  3. ^ תומר זרחין, הרב מוטי אלון הואשם בביצוע מעשה מגונה בכוח בקטין, באתר הארץ, 2.11.2011
  4. ^ הרב אלון שובר שתיקה תגובתו המלאה באתר יוטיוב.
  5. ^ קובי נחשוני, הרב דרוקמן: "שפכו את דמו של הרב אלון", באתר ynet‏, 19 לפברואר 2010; קובי נחשוני, הרב דרוקמן: אין מה לחשוש מהרב אלון, באתר ynet‏, 11 באוגוסט 2010
  6. ^ קובי נחשוני הרב אבינר תומך ברב אלון: בית המשפט טעה,24 באוקטובר 2013
  7. ^ יאיר אלטמן, התביעה מבקשת שנת מאסר בפועל לרב מוטי אלון, באתר וואלה!, 10 באוקטובר 2013
  8. ^ אריה יואלי, אבישי בן חיים ממשיך: הרב אלון "נרצח" בגלל ראיות מפוקפקות, 25 באוקטובר 2010, באתר סרוגים
  9. ^ הרב אריאל בראיון בלעדי: הרב אלון הודה בעובדות, המשפט הזה לא מעניין אותי, אתר כיפה
  10. ^ ניר חסוןהרב מוטי אלון הורשע בעבירות של מעשים מגונים בכוח בתלמידו, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2013
    תפ (י-ם) 4867-11-11 מדינת ישראל נגד מרדכי אלון, ניתן ב-7 באוגוסט 2013
  11. ^ אביאל מגנזי, בלי מאסר: חצי שנת עבודות שירות למוטי אלון, באתר ynet‏, 18 בדצמבר 2013
    תפ (י-ם) 4867-11-11 מדינת ישראל נגד מרדכי אלון, ניתן ב-18 בדצמבר 2013
  12. ^ משה רונן, "שושלת אלון", ידיעות אחרונות, 23 בפברואר 2010