מרכז שפירא
| מרכז שפירא | |
בית כנסת במרכז שפירא |
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | שפיר |
| גובה ממוצע | 48 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| סוג יישוב | יישוב עירוני בעל 2 - 5 אלף תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011: | |
| - אוכלוסייה | 2,255 תושבים |
 מרכז שפירא
|
|
מרכז שפירא הוא ישוב עירוני דתי לאומי באזור דרום השפלה, בקרבת העיר קריית מלאכי השייך למועצה אזורית שפיר.
בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 הוקמה במקום חווה חקלאית בשם דגנים[1]. החווה, שהוקמה על ידי חיילים משוחררים מהצבא הבריטי והאמריקאי, הצליחה מאד בחקלאות והייתה הצלחה כלכלית גדולה. בתור שכזאת היא היוותה מקור פרנסה לעובדים ממושבי העולים סביבה. אולם, בשל לחץ המוסדות המיישבים למסד אותה כמושב או כקיבוץ, החליטו המתיישבים לנטוש את המקום[2].
בשנת 1958 חולקה החווה בין ארבעת יישובי המועצה האזורית שפיר, כאשר חלק ממנה יוחד בידי ראש המועצה משה מושקוביץ כמרכז חינוך אזורי בשם מרכז אזורי שפיר, בו גרו כל מורי ביה"ס היסודי, חטיבת הביניים, התיכון, הישיבה התיכונית וביה"ס הטכנולוגי. עשר המשפחות הראשונות עברו למקום בראשית שנות ה-60.
שם המקום שונה ל'מרכז שפירא בעקבות פרשת הרימון בכנסת, בה נפצע השר משה שפירא באורח קשה[3]. רק בשנת 1970, לאחר ויכוחים ארוכים בוועדת השמות הממשלתית, שונה שם היישוב באופן רשמי לשמו הנוכחי.
בשנת 1995 הוקמה שכונה חדשה, "אחוזת אתרוג", בצמוד לאזור הוותיק. את השכונה תכנן האדריכל גדעון פובזנר. הרחובות בשכונה מסודרים לפי סדר שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית, תמר.
בשטח היישוב (בחלק הישן) נמצאת ישיבת אור עציון בראשותו של הרב חיים דרוקמן המאגדת בתוכה את "הפנימיה הצבאית הדתית אור עציון", ישיבת הסדר, המכינה הקדם-צבאית "אור מאופיר", ישיבה תיכונית וישיבה גבוהה. הרב דרוקמן מכהן גם כרב היישוב.
בסמוך למרכז שפירא נמצאים בית הספר היסודי וחטיבת הביניים "שפיר", המשרתים את יישובי החלק הצפוני של המועצה האזורית שפיר (משואות יצחק, מרכז שפירא, עין צורים, שפיר וזרחיה). כמו כן, בניין המועצה האזורית שפיר ממוקם בשטח היישוב.
ביישוב חמישה בתי כנסת: אחד של השכונה הוותיקה ("אוהל יצחק") וארבעה ב"אחוזת אתרוג"- בית הכנסת ה"ירושלמי", בית הכנסת ה"מרוקאי", בית הכנסת ה"אשכנזי" ("אשמורת אברהם") ובית הכנסת ה"תימני" ("אחוזת שלום").
נכון לשנת 2007 מונה היישוב כ-400 משפחות. 300 מתוכן גרות באחוזת אתרוג.
הערות שוליים[עריכה]
- ^ 47 יישובים יתנחלו בתשי"ג, דבר, 15 באפריל 1953
- ^ הוחל בהכנות לאגם בית דרס, דבר, 17 ביולי 1956
- ^ דוד בן דב, מרכז שפירא - לשעבר דגנים, מעריב, 18 במאי 1966
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
|
||||||||||||
