סמי עופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמי (שמואל) עופר

סמי (שמואל) עופר (לשעבר הרשקוביץ; 22 בפברואר 1922 - 3 ביוני 2011) היה איש עסקים ואיל ספנות, נדבן, חובב אמנות ומעשירי ישראל. בשנת 2011 מוקם עופר במקום ה-79 מבין עשירי העולם.‏[1] היה בן למשפחת עופר ואחד מהבעלים של "קבוצת האחים עופר" שבבעלותה נכסים בשווי של כ-10.3 מיליארד דולר (נכון ל-2011).‏[2] על חלק מפעילותו העסקית נמתחה ביקורת ציבורית. משפחתו של עופר מתגוררת ברובה בישראל, אך עופר ניהל את עסקיו ממונטה קרלו שבמונאקו.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עופר נולד בגאלאץ שברומניה ליוסף וצילה הרשקוביץ.‏[3] בשנת 1924 עלה עם הוריו ואחיו דוד ויהודה (יולי) עופר לישראל והמשפחה התיישבה בחיפה. אביו של עופר עבד כסוחר המספק שירות לאוניות ועופר עזר בעסק עוד בילדותו. לאחר סיום בית הספר היסודי עבד כנער שליח בסוכנות אוניות בחיפה. במקביל הצטרף לארגון "ההגנה" והיה חבר בארגון הספורט הימי "זבולון".

במלחמת העולם השנייה נמנה עופר עם מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי, ושירת כמלח על שולת מוקשים בריטית באלכסנדריה שבמצרים. במלחמת העצמאות נשלח לשרת בחיל הים הישראלי, התגייס בדרגת סא"ל והשתחרר בשנת 1950. לאחר שחרורו הצטרף יחד עם אחיו יולי לעסקי הספנות של אביו, והפך לסוכן אוניות מהגוש המזרחי.

פעילות עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1950 רכש עופר את האונייה הראשונה שלו, אניית משא קטנה. בשנת 1956 ייסד עם אחיו יולי את חברת הספנות "נתיבי הים התיכון", בשותפות בחלקים שווים עם מרדכי מנו. השותפות ביניהם פורקה לאחר עשר שנים, ובשנת 1966 הקימו האחים את חברת "קווי הים התיכון". מאז הרחיבו את העסק בהתמדה, ובשנות ה-60 החלו להתפתח כחברת ספנות בינלאומית, שבה ניהל עופר את הפעילות הבינלאומית ממונאקו. בסוף המאה ה-20 כללה החברה 200 אוניות.

נכסי האחים עופר, חלקם בבעלותם הבלעדית וחלקם גם בבעלות הציבור, כללו עסקי ספנות: חברת צים, חברת ניהול הספינות זודיאק (Zodiac Maritime Agencies) שמרכזה בלונדון ו-16.5% ממפעילת ספינות השעשועים השנייה בגודלה בעולם: רויאל קריביאן וכן בחברת טנקר פסיפיק, שבבעלותה כ-40 מכליות להובלת נפט.

בשנת 1994 נמנו האחים עופר עם רוכשי גרעין השליטה בבנק המזרחי, ובשנת 1999 רכשו ממשפחת אייזנברג את השליטה בחברה לישראל, שבבעלותה היה מפעל טאואר סמיקונדקטור ונכסים אחדים שרכשה מממשלת ישראל: בתי זיקוק לנפט בחיפה, כימיקלים לישראל וצים.

"החברה לישראל" שבבעלות משפחת עופר קנתה את מניות המדינה בחברת צים בשנת 2004. "החברה לישראל", שהחזיקה ב-48.6% ממניות צים כבר משנת 1970, הייתה המתמודדת היחידה על קניית יתרת החברה אף על פי שחברת ספנות נוספת מחו"ל הביעה בשנת 2001 עניין במניות החברה. לצורך מכירת מניות צים, הזמינה ממשלת ישראל שתי הערכות שווי, המחיר שהתקבל בפועל היה בגבול התחתון של הערכות אלו‏‏.‏[4] מבקר המדינה מתח ביקורת על תהליך המכירה של צים.‏[5]

בשנת 2002 הפרידו האחים עופר את נכסיהם: חלקו של סמי עופר בנכסי דלא ניידי ובבנק המזרחי הועבר לאחיו יולי, בתמורה לחלקו של יולי בחברה לישראל.

בשנת 2005 רכש עופר כ-15% ממניות חברת בתי הזיקוק בטורקיה לפי שווי של 3 מיליארד דולר. חצי שנה מאוחר יותר נמכרו שאר המניות לפי שווי של למעלה מ-8 מיליארד דולר. בכך נוצר רווח הון של 800 מיליון דולר. חקירת התובע הכללי בטורקיה העלתה חשדות להטיית המכרז על ידי בכירים בממשל הטורקי לטובת סמי עופר. הנושא זכה לסיקור ביקורתי ונרחב בעיתונות הטורקית.‏[6] בשנת 2007 הוגשו כתבי אישום נגד ראש מנהל ההפרטה הטורקי וסגנו בחשד לשחיתות בעסקה זו.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהעסקאות שביצע עם אחיו עוררו טענות כי המדינה לא ניהלה כהלכה את המשא ומתן ולא שמרה כראוי על כספה ונכסיה. מספר פקידי ממשל שביצעו את העסקאות השנויות במחלוקת בשם מדינת ישראל עם משפחת עופר, התמנו לאחר פרישתם מהמגזר הציבורי ותום תקופת הצינון לעובדים בכירים בחברות של המשפחה. דוגמה אחת היא מינויו של החשב הכללי לשעבר במשרד האוצר, ניר גלעד, למנכ"ל החברה לישראל.‏[7] זאת לאחר חתימת הסכם זיכיון של המדינה עם האחים עופר, (המוכר גם כ'הסכם ניר גלעד'), שעורר מחלוקת ניכרת בין המשפטנים‏[8] ובציבור הכללי‏[9][10] וספג גם ביקורת חריפה ממבקר המדינה, לאור הטענה כי המדינה שילמה למשפחת עופר סכום של 568 מיליון ש"ח תמורת בתי הזיקוק כאשר לפי הזיכיון הם שייכים למדינה לאחר פקיעתו.‏[11]

בתקופה בה הייתה צים בבעלות משותפת למדינה ולקבוצת האחים עופר נהגה החברה לערוך עסקאות עם קבוצת האחים עופר תוך הפרת הוראות חוק החברות בעניין עסקאות עם נושא משרה בחברה.‏[12] כך, למשל, נהגה קבוצת עופר להימנע מתשלום עמלות על החכרת אוניות לצים ולהעלים את המידע מדירקטוריון החברה.‏[13]

בין השאר עלו טענות אלו בסרט שיטת השקשוקה, שנעשה על ידי מיקי רוזנטל ואילן עבודי. בתגובה הוגשה תביעת דיבה על ידי החברה לישראל כנגד יוצרי הסרט‏‏‏[14] והוכן סרט תגובה. בהסכם פשרה בין רוזנטל למשפחת עופר הוסכם כי משפחת עופר תשלם לרוזנטל 40 אלף ש"ח הוצאות משפט בתוספת מע"מ.‏[15]

בחודש יוני 2004 שודר בתוכנית "עובדה" סרט התעודה "זהב לבן עבודה שחורה", ובו טענות רבות נגד מפעלי ים המלח על העסקת עובדי קבלן בתנאי העסקה לא ראויים, בעקבות סרט התעודה הוקמה ועדת בדיקה פנימית בראשות אלי גולדשמידט שכל המלצותיה להעסקת עובדי קבלן התקבלו על ידי הנהלת "כימיקלים לישראל".

ביקורת ציבורית והאשמות בדבר העדפה בלתי הוגנת הביאו בשנת 2006 לביטול זכייתה של חברת "רויאל קריביאן" שבשליטת עופר במכרז להפעלת נמל גלאטה באיסטנבול למשך 49 שנים תמורת 4.3 מיליארד דולר.

בחודש מאי 2011 פרסמה מחלקת המדינה שחברות שבשליטת משפחת עופר הפרו את החרם הכלכלי על איראן, אבל לכשהסתיימה החקירה, ארבעה חדשים לאחר מכן, הסירה מחלקת המדינה את קבוצת האחים עופר מרשימת הסוחרות עם מדינה זו, וביטלה תוכניות להטלת סנקציות על החברה.

פילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמי עופר תרם סכומים משמעותיים לגופים שונים בישראל ובעולם, בהם בית ספר לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה, הקרוי על שמו.

קרנות רפואיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 2005 הקים סמי עופר את קרן התרופות של קבוצת החברה לישראל למען הבריאות בישראל המממנת תרופות שעלותן אינה מכוסה בסל הבריאות. כך, למשל, מימנה הקרן את תרופת האורביטוקס לחולי סרטן המעי הגס ואת תרופת ההרצפטין לחולות סרטן השד.‏[16]

בשנת 2007 תרם סמי עופר 42 מיליון שקלים להקמת "בניין הלב ע"ש סמי עופר" במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) שבנייתו הושלמה במרץ 2011.‏[17]

בשנת 2007 תרם סמי עופר 25 מיליון דולר למרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, 17 מיליון דולר מהסכום נועדו להקמת בי"ח תת-קרקעי לאשפוז 500 חולים בזמן חירום‏‏.‏[18]

מוזיאון תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוזיאון תל אביב לאמנות

בשנת 2005 הציע עופר לתרום 20 מיליון דולר להקמת אגף חדש במוזיאון ובתמורה דרש לקרוא למוזיאון על שמו ועל שם אשתו. בנוסף, התנה עופר את תרומתו בזכות וטו על החלטות הנוגעות לנדל"ן של המוזיאון ועיגון זכות זו באמצעות הערת אזהרה בטאבו. ההסכם אושר ברוב גדול (16 מול 4) במועצת עיריית תל אביב, אך נתקל בהתנגדות ציבורית. בסופו של דבר החליט עופר לבטל את תרומתו כשהוא מאשים "קומץ של אנשים שלא בחלו בשום אמצעי להכפיש את שמנו, ובמקום להכיר תודה – הכירו לנו רעה".‏[19] אירועים אלו עמדו במרכז הסרט התיעודי "שיטת השקשוקה" של התחקירן והעיתונאי מיקי רוזנטל.

המוזיאון הימי בגריניץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2008 הודיע עופר על תרומה בסך 20 מיליון ליש"ט למוזיאון הימי ברובע גריניץ' שבלונדון‏‏.‏[20] התרומה מיועדת לבניית אגף חדש שיכלול אולם תצוגה בגודל 800 מ"ר, מרכז ארכיוני, מסעדה וחנות. האגף החדש אמור להיפתח לפני קיץ 2012 אז יארח גריניץ' כמה מאירועי האולימפיאדה. תרומה זו היא הגדולה ביותר שקיבל מוסד תרבותי בבריטניה מתורם פרטי. התרומה, לדברי מנהלי המוזיאון, מבטאת את הקשר של סמי עופר ללונדון ולתעשיית הספנות בבריטניה: 90 מהספינות אותן מנהל עופר מניפות את דגל אנגליה. ב-12 בנובמבר 2008 הודיעה שגרירות בריטניה בישראל כי אליזבת השנייה, מלכת בריטניה, החליטה להעניק לעופר תואר אצולה "כאות הוקרה על תרומתו לשימור מורשת הצי הימי של בריטניה".‏[21]

אצטדיון סמי עופר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אצטדיון סמי עופר

סמי עופר תרם כ-15% מעלות בניית אצטדיון הכדורגל החדש בחיפה, והוא נקרא על שמו. האצטדיון הוקם במבואות הדרומיים של חיפה ומכיל כ-30,800 מקומות. באצטדיון משחקות קבוצות הכדורגל מכבי חיפה והפועל חיפה.

בית ספר סמי עופר לתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה קרוי על שמו של סמי עופר. בשנת 2004 הוענק לסמי עופר התואר "עמית כבוד של העשור" מטעם המרכז הבינתחומי על תמיכתו במוסד ובתלמידיו, בין היתר על ידי מימון השכלתם של יוצאי יחידת העילית שייטת 13.

אוסף אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עופר נחשב לאחד מעשרת אספני האמנות הגדולים בעולם.[דרוש מקור] בשנת 2006 רכש ציור של ואן גוך תמורת 40.3 מיליון דולר. בנוסף החזיק אוסף נכבד של ציורי מארק שאגאל.‏[22]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עופר היה נשוי לאביבה ואב לאייל ועידן שממשיכים לנהל את עסקיו.

בערוב ימיו התמודד עם מחלה קשה. נפטר ב-3 ביוני 2011 בביתו שבתל אביב, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במגזין פורבס
  2. ^ במגזין פורבס
  3. ^ 'הרשקוביץ' = בן צבי, ומכאן שם המשפחה העברי 'עופר'
  4. ^ [1]
  5. ^ מבקר המדינההליך מכירתן של מניות צים שבידי המדינה, דוח שנתי 55ב לשנת 2004 ולחשבונות שנת הכספים 2003, עמ' 1075
  6. ^ Israeli billionaire shipping tycoon Sami Ofer brings money and controversy to Turkish privatization scene; Turkish Daily News
  7. ^ ניר גלעד מונה למנכ"ל החברה לישראל - ynet
  8. ^ רקע, חשין: "החברה לישראל מחזיקה את המדינה בגרון", באתר ynet‏, 27 בדצמבר 2005
  9. ^ ח"כ פינס: לחקור מתן ההטבה החריגה לאחים עופר - ynet
  10. ^ המדינה לבג"ץ: עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי ניר גלעד בחברה לישראל - לא מן העניין - TheMarker
  11. ^ מבקר המדינההסדר עקרונות לשימוש בנכסים עם תום הזיכיון, דו"ח שנתי 54א לשנת 2003, עמ' 329
  12. ^ מבקר המדינהעסקאות עם קבוצת אחים עופר, דוחות על הביקורת בשלטון המקומי, באיגודים ובמוסדות להשכלה גבוהה, שנת 2003, עמ' 650
  13. ^ "בשנת 1999 הקימו צים וקבוצת עופר מיזם משותף שעוסק בעיקר בהחכרת אניות לצים. רוב הכנסות המיזם הן מעמלות שהמחכיר משלם. קבוצת עופר אינה משלמת, זה שנים רבות, עמלות בגין אניות שצים חוכרת ממנה. הסדר זה לא עוגן בכתב. צים לא דיווחה עליו לדירקטוריון ולא הביאה אותו לאישורו גם לאחר שקבוצת עופר הפכה בעלת עניין בחברה לישראל." ("עסקאות עם קבוצת אחים עופר" דו"ח מבקר המדינה מ-2003)
  14. ^ [2]
  15. ^ משפחת עופר תשלם למיקי רוזנטל 40 אלף שקל הוצאות בית משפט בתוספת מע"מ - מדיה ופרסום - דה מרקר TheMarker
  16. ^ קרן התרופות של קבוצת החברה לישראל למען הבריאות בישראל
  17. ^ חנוכת בניין הלב ע"ש סמי עופר ובית חולים חירום הראשון בארץ
  18. ^ נציגי סמי עופר חתמו על תרומת ענק של 25 מיליון דולר למרכז רפואי, אתר בית החולים רמב"ם
  19. ^ דנה גילרמן ויובל אזולאי, סמי עופר ביטל את התרומה למוזיאון תל אביב, באתר הארץ
  20. ^ סמי עופר תרם 20 מיליון פאונד למוזיאון בריטי, ענת קורן, עלונדון
  21. ^ אנשיל פפרהאביר לשם כבוד סמי עופר: המיליארדר תרם למוזיאון בריטי ויקבל תואר מהמלכה, באתר הארץ
  22. ^ עשרת הישראלים העשירים ביותר