רניום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוסמיום - רניום - טונגסטן
 
Tc
Re
Bh  
 
 
Re-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 75
סמל כימי Re
סדרה כימית מתכות מעבר
צפיפות 21020 kg/m3
מראה
לבן-אפרפר
Rhenium single crystal bar and 1cm3 cube.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 186.207 amu
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 32, 13, 2
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 3459K (3185.85°C)
טמפרטורת רתיחה 5869K (5595.85°C)
לחץ אדים 3.24Pa ב-3453K
מהירות הקול 4700 מטר לשנייה ב293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.9
קיבול חום סגולי 137 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 5.42×10^6/m·Ω
מוליכות תרמית 47.9 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 760 kJ/mol

רניום (Rhenium) הוא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Re ומספרו האטומי 75.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רניום הנו מתכת כסופה לבנה, מבריקה, בעלת נקודת הרתיחה הגבוהה ביותר מכל היסודות. רניום הוא גם אחד היסודות הצפופים ביותר פרט לפלטינה, אירידיום ואוסמיום. דרגות החימצון שלו הן 1-, 1+, 2+, 3+, 4+, 5+, 6+ ו-7+.

סגסוגות רניום ומוליבדן הן מוליכי על בטמפרטורות הנמוכות מ-10 מעלות קלווין.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימושו העיקרי הנו בתור זרז בתהליך סילוק עופרת מדלק ובייצור סגסוגות על לחלקי מנועי סילון. שימושים נוספים:

  • רניום שימש בייצור סגסוגות טונגסטן ומוליבדן.
  • פרט לסילוק עופרת מדלק, לרניום שימושים נוספים בתור זרז ריאקציות כימיות.
  • מהווה רכיב חשוב בחלק ממנורות ההבזק ("פלאש") במצלמות.
  • ייצור מוליכי-על בטמפרטורות נמוכות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיומו נחזה על ידי הנרי מוסליי (Henry Moseley) ב-1914. בפועל, רניום זוהה בגרמניה בשנת 1925, כאשר וולטר נודאק (Walter Noddack), איידה טאק (Ida Tacke) ואוטו ברג (Otto Berg) דיווחו על יסוד חדש שמצאו במחצב פלטינה ובמינרלים קולומביט, גדוליניט ומוליבדניט. בשנת 1928 הם הצליחו למצות גרם בודד של רניום מ-660 קילוגרם מוליבדניט. את היסוד החדש כינו על שם הנהר ריין.

התהליך היה מסובך ויקר ולכן נזנח עד לשנות ה-50 המוקדמות כאשר סגסוגות טונגסטן-רניום ומוליבדן-רניום נכנסו לשימוש.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רניום לא נמצא בטבע בצורתו החופשית, גם בצורת תרכובת הוא לא מופיע והמקור המסחרי שלו הוא מחצבי מוליבדן (שיכולים להכיל בין 0.002% ל0.2% רניום). בקרום כדור הארץ, רניום נמצא בריכוז של 0.001 חלקים למיליון (ppm).

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ידוע האם רניום הנו רעיל ולכן הוא מצריך טיפול בהתאם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]