דיספרוסיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הולמיום - דיספרוסיום - טרביום
 

Dy
Cf  
 
 
Dy-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 66
סמל כימי Dy
סדרה כימית לנתנידים
צפיפות 8551 kg/m3
מראה
לבן כסוף
Dysprosium2.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 162.5 amu
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2,8,18,28,8,2
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 1680K (1406.85°C)
טמפרטורת רתיחה 2840K (2566.85°C)
מהירות הקול 2170 מטר לשנייה ב293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.22
קיבול חום סגולי 180 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 1.08 106/m·Ω
מוליכות תרמית 10.7 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 573.0 kJ/mol

דיספרוסיום (Dysprosium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Dy ומספרו האטומי 66.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיספרוסיום הוא מתכת כסופה, בעלת ברק מתכתי היציבה באוויר בטמפרטורת החדר. ניתן להמיס דיספרוסיום בחומצות.
דיספרוסיום רך מאוד, ניתן לחתוך אותו עם סכין מטבח. תכונותיו מושפעות במידה ניכרת מזיהומים (לדוגמה מתכות אחרות), אפילו בריכוזים נמוכים.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימושי הדיספרוסיום:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיספרוסיום (מקור השם במילה היוונית "dysprositos" שמשמעותה "קשה להשגה") זוהה לראשונה בשנת 1886 בפריז על ידי הכימאי הצרפתי פול לקוק (Paul Émile Lecoq). דיספרוסיום מתכתי בודד לראשונה רק בשנות ה-50.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיספרוסיום לא מופיע בטבע לעולם בצורתו החופשית, אך הוא נמצא בכמה מינרלים כמו קסנוטים, פרגוסוניט, אוקסניט, פוליכרס, גדוליניט, בלומסטרנדין, מונזיט ובסטנסיט. בטבע דיספרוסיום מופיע לעתים קרובות יחד עם ארביום והולמיום.

ניתן לבודד דיספרוסיום מDyF3 באמצעות תגובה עם סידן, כך:

2DyF3 + 3Ca → 2Dy + 3CaF2

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו לנתנידים אחרים, לדיספרוסיום רעילות נמוכה. מנגנוני רעילותו לא הובנו במלואם.
לדיספרוסיום אין תפקיד ביולוגי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]