רודיום
|
|||||
| כללי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר אטומי | 45 | ||||
| סמל כימי | Rh | ||||
| סדרה כימית | מתכות מעבר | ||||
| צפיפות | 12450 kg/m3 | ||||
| מראה | לבן כסוף מתכתי |
||||
| תכונות אטומיות | |||||
| משקל אטומי | 102.90550 amu | ||||
| סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2, 8, 18, 16, 1 | ||||
| תכונות פיזיקליות | |||||
| מצב צבירה בטמפ' החדר | מוצק | ||||
| טמפרטורת התכה | 2237K (1963.85°C) | ||||
| טמפרטורת רתיחה | 3968K (3694.85°C) | ||||
| לחץ אדים | 0.633Pa ב-2239K | ||||
| מהירות הקול | 4700 מטר לשנייה ב293.15K | ||||
| שונות | |||||
| אלקטרושליליות | 2.28 | ||||
| קיבול חום סגולי | 0.242 J/(kg·K) | ||||
| מוליכות חשמלית | 21.1 106/m·Ω | ||||
| מוליכות תרמית | 150 W/(m·K) | ||||
| אנרגיית יינון ראשונה | 719.7 kJ/mol | ||||
רודיום (Rhodium) הוא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Rh ומספרו האטומי 45. מקור השם- Rod, שבשפות לטיניות פירושו ורוד, הצבע של חלק מהתמיסות.
תוכן עניינים |
תכונות [עריכה]
רודיום הוא מתכת חזקה, מבריקה בצבע כסוף-לבן ועמידה בפני קורוזיה. לרודיום טמפרטורת היתוך גבוהה וצפיפות נמוכה משל פלטינה. רודיום לא מושפע מחומצות ומתמוסס במי מלך ובחומצה גופריתית מרוכזת בטמפרטורה גבוהה בלבד [1]. בנוסף לכך, רודיום שייך לקבוצת הפלטינה שלה תכונות ייחודיות.
שימושים [עריכה]
השימוש העיקרי ברודיום הוא בסגסוגות כחומר מקשיח שמוסף לפלטינה ולפלדיום. לסגסוגות אלו שימושים בכבשנים, אלקטרודות, כורי היתוך במעבדות ועוד. שימושים נוספים:
- בזכות ההתנגדות החשמלית הנמוכה שלו, לרודיום שימוש באלקטרוניקה במגעים חשמליים.
- ציפוי רודיום שנעשה באלקטרוליזה הוא חזק במיוחד ולכן הוא שימושי במגוון מכשירים אופטיים.
- לרודיום שימוש בייצור תכשיטים.
- בתעשייה משמש רודיום בתור זרז בתגובות כימיות. כך למשל זרז המבוסס של רודיום מאפשר את יצירת החומצה האמינית הנדירה L-DOPA תוך כדי תגובה סטריאוסלקטיבית.
היסטוריה [עריכה]
היסוד רודיום זוהה ב-1803 על ידי ויליאם הייד וולאסטון (William Hyde Wollaston) זמן קצר לאחר שגילה את היסוד פלדיום, כאשר בדק מחצב פלטינה גולמית מדרום אפריקה. וולאסטון המס את המחצב במי מלך ואז סתר אותם עם נתרן הידרוקסידי (NaOH). לאחר מכן הוא טיפל בתמיסה עם NH4Cl וכספית ציאנית (Hg(CN)2). בסוף התהליך נשאר RhCl3, שממנו רודיום בודד בעזרת מימן.
צורה בטבע [עריכה]
המיצוי התעשייתי של רודיום מורכב מכיוון שהוא מופיע בטבע מעורבב עם מתכות אחרות כמו כסף, פלדיום, פלטינה וזהב. רודיום נכרה במכרות פלטינה ומופק בצורתו החופשית כמתכת לבנה אדישה מבחינה כימית. המפיקה המובילה של רודיום היא דרום אפריקה (80% מהצריכה) ואחריה רוסיה. מקורות נוספים לרודיום הם הרי אורל, צפון ודרום אמריקה וקנדה. כל שנה מופקים 20 טון בלבד של רודיום.
ניתן למצות רודיום מדלק גרעיני שיצא משימוש, שמכיל כמה אחוזי רודיום.
אמצעי זהירות [עריכה]
תרכובות שמכילות רודיום נחשבות חומרים רעילים ומסרטנים, מכיוון שרוב תרכובות אלה מכילות חומרים המסוכנים בעצמם. רודיום כשלעצמו אינו מהווה כל סכנה בריאותית. לרודיום אין תפקיד ביולוגי.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| הטבלה המחזורית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| H | He | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Li | Be | B | C | N | O | F | Ne | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Na | Mg | Al | Si | P | S | Cl | Ar | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| K | Ca | Sc | Ti | V | Cr | Mn | Fe | Co | Ni | Cu | Zn | Ga | Ge | As | Se | Br | Kr | |||||||||||||||||||||||||
| Rb | Sr | Y | Zr | Nb | Mo | Tc | Ru | Rh | Pd | Ag | Cd | In | Sn | Sb | Te | I | Xe | |||||||||||||||||||||||||
| Cs | Ba | La | Ce | Pr | Nd | Pm | Sm | Eu | Gd | Tb | Dy | Ho | Er | Tm | Yb | Lu | Hf | Ta | W | Re | Os | Ir | Pt | Au | Hg | Tl | Pb | Bi | Po | At | Rn | |||||||||||
| Fr | Ra | Ac | Th | Pa | U | Np | Pu | Am | Cm | Bk | Cf | Es | Fm | Md | No | Lr | Rf | Db | Sg | Bh | Hs | Mt | Ds | Rg | Cn | Uut | Fl | Uup | Lv | Uus | Uuo | |||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||