לוטציום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפניום - לוטציום - איטרביום
 
Y
Lu
Lr  
 
 
Lu-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 71
סמל כימי Lu
סדרה כימית לנתנידים
צפיפות 9841 kg/m3
מראה
לבן כסוף
Lutetium sublimed dendritic and 1cm3 cube.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 174.967 amu
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2,8,18,32,9,2
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 1925K (1651.85°C)
טמפרטורת רתיחה 3675K (3401.85°C)
לחץ אדים 2460Pa ב-1936K
שונות
אלקטרושליליות 1.27
קיבול חום סגולי 150 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 1.85 106/m·Ω
מוליכות תרמית 16.7 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 523.5 kJ/mol

לוטציום (Lutetium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Lu ומספרו האטומי 71.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוטציום הוא מתכת בצבע לבן כסוף, עמיד בפני קורוזיה ויציב באוויר.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקת כמויות שימושיות של היסוד כרוכה במאמץ ומחיר גבוה, בשל כך שימושיו מוגבלים מאוד. ביניהם:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוטציום (על-פי שמה הלטיני הקדום של "פריז" - לוטטיה) זוהה ב-1907 באופן בלתי עצמאי על-ידי המדען הצרפתי ז'ורז' אירבן (Georges Urbain) ועל-ידי המינרלוג (מומחה למינרלים) האוסטרי קרל וולסבך (Carol Auer von Welsbach). שני החוקרים מצאו לוטציום כזיהום במינרל איטרביה.

תהליך הפרדה של לוטציום מאיטרביה תואר לראשונה על-ידי אירבן. הוא בחר שני שמות ליסוד החדש: "ניואיטרביום" ("איטרביום חדש") ו"לוטסיום". ב-1949 השם "ניואיטרביום" נזנח לטובת "לוטציום".

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוטציום לא מופיע בטבע בצורתו החופשית, אלא יחד עם מתכות אחרות. תהליך הפרדתו ממתכות אחרות הוא קשה במיוחד, מה שהופך אותו (יחד עם נדירותו) לאחד היסודות היקרים ביותר בעולם (מחירו גבוה פי שישה מזהב).

לוטציום מופק מסחרית בעיקר מהמינרל מונזיט (0.003% בקירוב). לוטציום מתכתי טהור בודד רק לאחרונה בעקבות התפתחות טכניקות טיהור כמו חילוף יונים.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללוטציום רעילות נמוכה. חסר תפקיד ביולוגי, אך מסוגל להאיץ מטבוליזם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]