טלור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוד - טלור - אנטימון
 
Se
Te
Po  
 
 
Te-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 52
סמל כימי Te
סדרה כימית מתכות למחצה
צפיפות 6240 kg/m3
מראה
אפור כסוף מבריק
Tellurium crystal.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 127.60 amu
רדיוס ואן דר ואלס 206 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 18, 6
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 722.66K (449.51°C)
טמפרטורת רתיחה 1261K (987.85°C)
לחץ אדים 23.1Pa ב-272.65K
מהירות הקול 2610 מטר לשנייה ב293.15K
שונות
אלקטרושליליות 2.1
קיבול חום סגולי 202 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 200/m·Ω
מוליכות תרמית 2.35 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 869.3 kJ/mol

טלור (Tellurium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות למחצה, שסמלו הכימי הוא Te ומספרו האטומי 52.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלור הוא יסוד נדיר ממשפחת המתכות למחצה. בצורת גביש, לטלור צבע כסוף-לבן ובצורתו הטהורה יש לו ברק מתכתי. גביש הטלור הוא חלש ביותר, והוא מתעוות מעצמו בטמפרטורת החדר. ניתן להפיק טלור אמורפי מתמיסת חומצת טלור (Te(OH)6), אך יש מחלוקת האם הוא באמת אמורפי או עשוי מגבישים זעירים. טלור הוא מוליך למחצה מסוג P, אשר מוליכותו משתנית בהתאם לכיוון המערך האטומי שלו וגוברת כשנחשף לאור. מבחינה כימית טלור דומה לסלניום וגופרית. טלור בוער בלהבה ירקרקה-כחולה ויוצר טלור דו-חמצני (TeO2). בצורתו המותכת, טלור גורם לקורוסיביות בנחושת, ברזל ופלדה.

לטלור 22 איזוטופים שונים אשר משקלם האטומי משתרע בין 114Te ו-135Te.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטלור שימושים בעיקר בסגסוגות, למשל כשמוסף לעופרת הוא מחזק אותה ומגביר את עמידותה בפני חומצה גופרתית. שימושים נוספים:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסוד טלור זוהה בשנת 1782 על ידי ההונגרי פרנץ יוזף מילר פון רייכנשטיין (Franz-Joseph Müller von Reichenstein) כאשר בחן מחצבי זהב בטרנסילבניה. הוא כינה את היסוד החדש שהעריך שנמצא עם הזהב, "מטלום פרובלמטיקום". טלור בודד בשנת 1798 על ידי מרטין היינריך קלפרות (Martin Heinrich Klaproth) שנתן לו את שמו (על שם טלוס בלטינית - אלת האדמה) והבחין בינו לבין אנטימון. בשנת 1832, יונס יעקב ברצליוס חקר באופן שיטתי את תכונותיו של הטלור.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 גבר השימוש בטלור בעקבות היישומים התרמואלקטריים החדשים.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלור נמצא בטבע לעתים קרובות ביחד עם זהב בתרכובת AuTe2 ולפעמים עם מתכות אחרות, ככסף, עופרת וברזל. מעריכים את שכיחותו בטבע כמיליארדית של קליפת כדור הארץ. מחצבי טלור נמצאו במדינות רבות, בין השאר בארצות הברית, קנדה, שבדיה וזמביה.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם שנחשף לריכוזים נמוכים של טלור באוויר עלול לפתח "נשימת טלור", שגורמת לריח המזכיר שום מהפה, בעקבות כימיקל מסוים שנוצר בגוף בזמן השאיפה.

טלור מתכתי ותרכובות טלור נחשבות רעילות ויש לטפל בהן בהתאם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]