אינדיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בדיל - אינדיום - קדמיום
 
Ga
In
Tl  
 
 
In-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 49
סמל כימי In
סדרה כימית מתכות
צפיפות 7310 kg/m3
מראה
אפור כסוף ומבריק
Indium wetting glass.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 114.818 amu
רדיוס ואן דר ואלס 193 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 18, 3
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 429.75K (156.6°C)
טמפרטורת רתיחה 2345K (2071.85°C)
לחץ אדים 1.42Pa ב-429K
מהירות הקול 1215 מטר לשנייה ב293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.78
קיבול חום סגולי 233 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 11.6 106/m·Ω
מוליכות תרמית 81.6 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 558.3 kJ/mol

אִינְדִּיּוּם (Indium) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי In ומספרו האטומי 49.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האינדיום הוא יסוד רך, כסוף-לבן שניתן להתיכו בקלות. מבחינה כימית הוא דומה לגליום ולאלומיניום ומבחינת מראהו לאבץ. תכונה יוצאת דופן של אינדיום היא הרדיואקטיביות של האיזוטופ השכיח ביותר שלו. איזוטופ זה מתפרק התפרקות בטא ודועך לבדיל עם הזמן.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש הנרחב הראשון באינדיום היה במיסבי מנועי מטוסים בזמן מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן, גברה הדרישה לאינדיום בעקבות יישומים חדשים שלו, בהם:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את האינדיום זיהו פרדיננד רייך (Ferdinand Reich) ועוזרו תיאודור ריכטר (Theodor Richter) ב-1863, כשבחנו מחצבי אבץ עם ספקטרוגרף בחיפוש אחר היסוד תליום. מקור השם במילה האנגלית "Indigo", שמשמעותה כחול כהה. אינדיום בודד על ידי תיאודור ריכטר בשנת 1867.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינדיום מופק בעיקר משאריות מחצבי אבץ, אך ניתן להפיקו גם ממחצבי מתכות כמו ברזל, עופרת ונחושת. הדרישה לאינדיום בעקבות יישומיו במסכי LCD גברה וכך עולה גם מחירו (בשנת 2005 עלה קילוגרם אינדיום 900 דולר, לעומת שנת 2002, שמחירו עמד על 94 דולר לקילוגרם).

עד שנת 1924 הופקו גרמים בודדים של אינדיום טהור. אינדיום נמצא בכדור הארץ בריכוז של 0.1 חלקים למיליון (ppm), כמעט כמו כסף.

קנדה היא מפיקת האינדיום המובילה בעולם ובשנת 1997 הפיקה יותר מ-31.1 טון.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינדיום מתכתי טהור אינו נחשב רעיל. לעומת זאת, תרכובות אינדיום עלולות להיות רעילות ובחשיפה ממושכת עלולות לגרום לתופעות לוואי שונות. דוגמה לתרכובות רעילות: InCl3 והתרכובת InP שנחשבת רעילה ומסרטנת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]