גדוליניום

גדוליניום הוא מתכת לבנה כסופה, רקיעה הניתנת לחישול ובעלת ברק מתכתי. גדוליניום מתגבש במערך הקסגונלי (משושה) בטמפרטורת החדר וכשמחומם לטמפרטורה של 1235 מעלות צלזיוס המערך הגבישי שלו משתנה לצורת קובייה פשוטה (קובי פשוט).

בשונה מלנתנידים אחרים, גדוליניום יציב באוויר יבש, אך הוא מתחמצן במהירות באוויר לח ויוצר Gd₂O₃.

גדוליניום הופך למוליך על מתחת לטמפרטורה של 1.083 מעלות קלווין. בנוסף לכך, לגדוליניום תכונות מגנטיות בטמפרטורת החדר.

[עריכה] שימושים

שימושי הגדוליניום:

לתרכובות גדוליניום יישומים בטלוויזיות צבעוניות.
לגדוליניום יישומים בייצור תקליטורים לזיכרון למחשב.
גדוליניום תפקיד בניטור קרינה (גלאי נייטרונים) בכורים גרעיניים.
לגדוליניום שימוש בייצור סגסוגות, ריכוז של 1% גדוליניום משפר את העמידות של ברזל, כרום ומתכות אחרות לטמפרטורות גבוהות וקורוזיה.
לקומפלקסים אורגניים של גדוליניום יישומים ב-MRI.
בשל תכונותיה האופטיות המצוינות, התרכובת Gd₃Ga₅O₁₂ משמשת כתחליף למגוון חומרים אופטיים אחרים.

[עריכה] היסטוריה

גדוליניום התגלה בשנת 1880 בזמן אנליזה ספקטרוסקופית בדידמיום (תערובת מתכות) שערך הכימאי השווייצרי ג'ין צ'ארלס (Jean Charles Galissard). בשנת 1886 תחמוצת גדוליניום (Gd₂O₅) בודדה על ידי הכימאי הצרפתי פול לקוק (Paul Émile Lecoq).

רק בשנים האחרונות גדוליניום טהור בודד.
גדוליניום נקרא על שמו של הכימאי והגאולוג הפיני יוהאן גדולין (Johan Gadolin).

[עריכה] צורה בטבע

גדוליניום לעולם לא מופיע בטבע בצורתו החופשית, אך הוא נמצא בכמה מינרלים כמו גדוליניט, מונזיט ובסטנסיט.
כיום גדוליניום מופק בתגובה בין GdF₃ לסידן כך:

2GdF₃ + 3Ca → 2Gd + 3CaF₂

זוהי לא הטכניקה היחידה. קיימות טכניקות בידוד נוספות כמו חילוף יונים, למשל.

[עריכה] אמצעי זהירות

כמו לנתנידים אחרים, לתרכובות גדוליניום רעילות נמוכה. מנגנוני רעילותו לא מובנים במלואם.

לגדוליניום אין תפקיד ביולוגי, אך הוא יכול להאיץ מטאבוליזם.

[עריכה] קישורים חיצוניים

גדוליניום ב-Webelements (אנגלית)

גדוליניום

תוכן עניינים

[עריכה] תכונות

[עריכה] שימושים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] צורה בטבע

[עריכה] אמצעי זהירות

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים

גרסאות שפה

מרחבי שם

חיפוש

פעולות

צפיות

ניווט

קהילה

תיבת כלים

דף זה בשפות אחרות

הדפסה/יצוא