פרסאודימיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נאודימיום - פרסאודימיום - צריום
 

Pr
Pa  
 
 
Pr-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 59
סמל כימי Pr
סדרה כימית לנתנידים
צפיפות 6640 kg/m3
מראה
לבן-אפרפר, גוון צהבהב
Praseodymium.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 140.90765(2) amu
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 21, 8, 2
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 1208K (935°C)
טמפרטורת רתיחה 3563K (3290°C)
לחץ אדים 1,333224E-06Pa ב-1070K
מהירות הקול 2280 מטר לשנייה ב293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.13
קיבול חום סגולי 193 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 1.48 106/m·Ω
מוליכות תרמית 12.5 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 527 kJ/mol

פרסאודימיום (Praseodymium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי Pr ומספרו האטומי 59.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרסאודימיום הוא מתכת רכה, כסופה ממשפחת הלנתנידים. כשנחשף לאוויר, הפרסאודימיום מתכסה בתחמוצת (Pr6O11) ירוקה אך הוא עמיד יותר בפני קורוזיה מאירופיום, לנתן, צריום ונאודימיום.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימושי הפרסאודימיום:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכימאי האוסטרי קרל וולסבך (Carl Auer von Welsbach) הצליח להפריד את המתכת דידמיום מהמינרל סמרסקיט ב-1885. לאחר מכן הוא העביר דגימות דידמיום דרך הספקטרוסקופ שלו וגילה שני קווים נפרדים, אחד כחול והשני צהוב. כך, קרל השיג עדות משכנעת שדידמיום היא תערובת של שני יסודות חדשים.

מאוחר יותר דידמיום הופרד לשני יסודות חדשים - פרסאודימיום ונאודימיום.

ב-1931 בודד לראשונה פרסאודימיום טהור.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרסאודימיום נמצא במינרלים שמכילים לנתנידים כמו מונזיט ובסטנסיט. בקרום כדור הארץ הוא נמצא בריכוז של 5–9 חלקיקים למיליון.

ניתן לבודד פרסאודימיום מ PrF3 במהלך תגובה עם סידן, כך:

2PrF_3 + 3Ca \rightarrow 2Pr + 3CaF_2

כמו כן, ניתן לבודד פרסאודימיום בטכניקות נוספות, כמו למשל חילוף יונים.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו לנתנידים אחרים, לפרסאודימיום אין תפקיד ביולוגי ורעילותו נמוכה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]