ניאוביום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניאוביום
מוליבדן - ניאוביום - זירקוניום
V
Nb
Ta
   
 
41
Nb
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
     
                                         
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 41
סמל כימי Nb
סדרה כימית מתכות מעבר
מראה
אפור מתכתי
תכונות אטומיות
משקל אטומי 92.90638 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 12, 1
קונפיגורציה אלקטרונית [Kr] 4d⁴ 5s¹ עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגות חמצון 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
תכונות פיזיקליות
צפיפות 8,570 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת רתיחה 5,017K (4,743.85°C)
נקודת התכה 2,750K (2,476.85°C)
לחץ אדים 0.0755Pa ב-2,741K
מהירות הקול 3,480 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.6
קיבול חום סגולי 265 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 6.93 106/m·Ω
מוליכות חום 53.7 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 652.1 kJ/mol
היסטוריה
מגלה צ'ארלס האצ'ט עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1801 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם ניובה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניאוביום (Niobium, הידוע גם בשם Columbium) הוא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Nb ומספרו האטומי 41.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניאוביום זוהה על ידי צ'ארלס האצ'ט (Charles Hatchett) ב-1801. צ'ארלס מצא ניאוביום בדוגמת מינרל קולומביט שנשלח לבריטניה ב-1750 על ידי ג'ון ווינטרופ (John Winthrop). עד שנת 1846 היה בלבול בין היסוד ניאוביום ליסוד טנטלום. ב-1864 כריסטיאן בלומנסטראד (Christian Blomstrand) הפיק ניאוביום מתכתי כשחימם ניאוביום כלורי עם מימן.

השם המקורי של ניאוביום היה קולומביום, אך ה-IUPAC (ראשי תיבות של International Union of Pure and Applied Chemistry) אימץ את השם ניאוביום בשנת 1950 לאחר 100 שנים של מחלוקת בנושא.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניאוביום לא נמצא בטבע בצורתו החופשית ומופיע לרוב בצורת המינרל קולומביט ((Fe, Mn)(Nb, Ta)2O6), פירוכלור (Na, Ca)2Nb2O6OH,F) ועוד. מינרלים שמכילים ניאוביום מכילים לעיתים קרובות טנטלום. היצרניות העיקריות של ניאוביום הן ברזיל, קנדה, ניגריה ורוסיה. 98% מרזרבות הניאוביום בעולם נמצאות בברזיל.[1]

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניאוביום הוא מתכת מבריקה, גמישה בצבע אפור שמקבלת גוון כחלחל כשנחשפת לאוויר. לניאוביום תכונות כימיות דומות לאלו של טנטלום שנמצא מתחתיו בטבלה המחזורית. בטמפרטורה של 200 מעלות צלזיוס ניאוביום מגיב עם חמצן, דרגות החימצון שלו הן 2+, 3+ ו5+.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לניאוביום שימושים רבים, להלן כמה מהם:

  • הוספת ניאוביום לסגסוגות יכולה להגביר עמידות בפני קורוזיה.
  • לניאוביום יכולת לבלוע נייטרונים ולכן הוא משמש כחומר מגן בכורים גרעיניים.
  • סגסוגות ניאוביום משמשות כתכשיטים בזכות גוונם הכחלחל.
  • לסגסוגות על שמכילות ניאוביום, ניקל, ברזל וקובלט שימוש במנועי סילון.
  • ניאוביום מהווה תחליף לטנטלום בייצור קבלים.
  • מניאוביום מייצרים מכשירים רפואיים כיוון שאין לו השפעה על הגוף.
  • ניאוביום וטיטניום טהורים לרוב לא גורמים לאלרגיות. אנשים שאינם יכולים לענוד זהב, כסף או נחושת יכולים לרוב לענוד ניאוביום או טיטניום.
  • ניאוביום הופך למוליך על בטמפרטורות נמוכות.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרכובות ניאוביום יכולות להיות רעילות ויש לטפל בהן בהתאם. אבק ניאוביום מתכתי מגרה את העיניים והעור ויכול להתלקח. לניאוביום אין תפקיד ביולוגי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניאוביום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]