ניאוביום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוליבדן - ניאוביום - צירקוניום
 
V
Nb
Ta  
 
 
Nb-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 41
סמל כימי Nb
סדרה כימית מתכות מעבר
צפיפות 8570 kg/m3
מראה
אפור מתכתי
Niobium crystals and 1cm3 cube.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 92.90638 amu
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 12, 1
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 2750K (2476.85°C)
טמפרטורת רתיחה 5017K (4743.85°C)
לחץ אדים 0.0755Pa ב-2741K
מהירות הקול 3480 מטר לשנייה ב293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.6
קיבול חום סגולי 265 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 6.93 106/m·Ω
מוליכות תרמית 53.7 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 652.1 kJ/mol

ניאוביום (Niobium, הידוע גם בשם Columbium) הוא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Nb ומספרו האטומי 41.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניאוביום הוא מתכת מבריקה, גמישה בצבע אפור שמקבלת גוון כחלחל כשנחשפת לאוויר. לניאוביום תכונות כימיות דומות לאלו של טנטלום שנמצא מתחתיו בטבלה המחזורית. בטמפרטורה של 200 מעלות צלזיוס ניאוביום מגיב עם חמצן, דרגות החימצון שלו הן 2+, 3+ ו5+.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לניאוביום שימושים רבים, להלן כמה מהם:

  • הוספת ניאוביום לסגסוגות יכולה להגביר עמידות בפני קורוזיה.
  • לניאוביום יכולת לבלוע נייטרונים ולכן הוא משמש כחומר מגן בכורים גרעיניים.
  • סגסוגות ניאוביום משמשות כתכשיטים בזכות גוונם הכחלחל.
  • לסגסוגות על שמכילות ניאוביום, ניקל, ברזל וקובלט שימוש במנועי סילון.
  • ניאוביום מהווה תחליף לטנטלום בייצור קבלים.
  • מניאוביום מייצרים מכשירים רפואיים בגלל שאין לו השפעה על הגוף.
  • ניאוביום וטיטניום טהורים לא גורמים לאלרגיות כמעט לעולם, אנשים שאינם יכולים לענוד זהב יכולים לענוד ניאוביום.
  • ניאוביום הופך למוליך על בטמפרטורות נמוכות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניאוביום זוהה על ידי צ'ארלס האצ'ט (Charles Hatchett) ב-1801. צ'ארלס מצא ניאוביום בדוגמת מינרל קולומביט שנשלח לבריטניה ב-1750 על ידי ג'ון ווינטרופ (John Winthrop). עד שנת 1846 היה בלבול בין היסוד ניאוביום ליסוד טנטלום. ב-1864 כריסטיאן בלומנסטראד (Christian Blomstrand) הפיק ניאוביום מתכתי כשחימם ניאוביום כלורי עם מימן.

השם המקורי של ניאוביום היה קולומביום, אך ה-IUPAC (ראשי תיבות של International Union of Pure and Applied Chemistry) אימץ את השם ניאוביום בשנת 1950 לאחר 100 שנים של מחלוקת בנושא.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניאוביום לא נמצא בטבע בצורתו החופשית ומופיע לרוב בצורת המינרל קולומביט ((Fe , Mn)(Nb , Ta)2O6), פירוכלור (Na , Ca)2Nb2O6OH,F) ועוד. מינרלים שמכילים ניאוביום מכילים לעתים קרובות טנטלום. הייצרניות העיקריות של ניאוביום הן ברזיל, קנדה, ניגריה ורוסיה. 98% מרזרבות הניאוביום בעולם נמצאות בברזיל.‏[1]

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרכובות ניאוביום יכולות להיות רעילות ויש לטפל בהן בהתאם. אבק ניאוביום מתכתי מגרה את העיניים והעור ויכול להתלקח. לניאוביום אין תפקיד ביולוגי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]