אפרים חירם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפרים חירם
אפרים חירם בסיור בהר דב, 2016
אפרים חירם בסיור בהר דב, 2016
לידה 1 בינואר 1934
פולין פוליןפולין
פטירה 3 באוקטובר 2023 (בגיל 89)
תאריך עלייה 1946
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי פיחוטקה
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19511981 (כ־30 שנה)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
פעולות התגמול
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
ראש מועצה מקומית רמת השרון ה־8
19891998
(כ־9 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אפרים חירם (פיחוטקה) (1 בינואר 1934[1]3 באוקטובר 2023) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף וראש המועצה השמיני של רמת השרון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חירם נולד בפולין בשנת 1934. בתקופת השואה הוברח מגטו ורשה וחי בזהות בדויה במשפחה פולנית. בשנת 1946 עלה לארץ ישראל. הוא למד בכפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון[2] ובשנת 1951 התגייס לצה"ל ושירת בתחילה בחיל התותחנים. בראשית 1956 שאף מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אריאל שרון, לשפר את הסיוע הארטילרי לגדוד, וצירף לגדוד קציני תותחנים ובהם חירם[3]. הוא היה למפקד מחלקת מרגמות בפלוגה של הגדוד, ובמלחמת סיני צנח ולחם בקרב המיתלה[4][5]. ב-1964 התמנה למפקדו הראשון של גדוד 202[6]. כמג"ד השתתף בפעולות תגמול נגד הפת"ח בירדן, ובהן מבצע צוק סלע בג'נין, מבצע יהלום בקלקיליה (1965) ומבצע אלפא ברפאת שבדרום הר חברון (1966).

בראשית שירותו כמג"ד נקלע לעימותים עם מפקד החטיבה, רפאל איתן. המח"ט הורה לו לא להדיח מפקדי פלוגות בגדוד, אך חירם הדיח ארבעה מתוך חמשת המ"פים. חירם נקרא לבירור אצל הרמטכ"ל, יצחק רבין, ועמד על כך שלקצינים הצעירים שמינה כמפקדים החדשים בפלוגות, בהם מתן וילנאי ואמנון ליפקין, במקום המ"פים המודחים, יש פוטנציאל רב וכי הוא זה שנושא באחריות לנעשה בגדוד. רבין השתכנע, והמינויים נותרו על כנם[7]. מאוחר יותר מינה חירם את דן שומרון לסמג"ד, גם זאת בניגוד לדעתו של איתן.

במלחמת ששת הימים לחם כסגן מפקד חטיבת הצנחנים בקרבות בפתחת רפיח וברצועת עזה[8]. בסוף שנות ה-60 שירת כסגנו של קצין צנחנים ראשי, אהרן דוידי[9], בשנות ה-70 של המאה ה-20 שימש כמפקד חטיבת חרמונים[10]. כמפקד החטיבה הוביל חירם שורה של פעילויות התקפיות ברמת הגולן וכנגד המחבלים בפתחלנד. בין היתר יזם את מבצע פלצור[11] ובהמשך את תפיסת הר דב בידי כוחות צה"ל[12]. בשנת 1970 הוביל חירם מרדף אחר חוליית מחבלים שחדרה לרמת הגולן סמוך לחושנייה שבסופו הרג הכוח בפיקודו את המחבלים ושבה אחד מהם[13].

ב-1976 התמנה למפקד חטיבה 655, חטיבה חדשה שהוקמה בגזרת שארם א-שייך. ב-1978 הוקמה אוגדה חדשה בגבול הצפון, עוצבת הגליל, וחירם היה למפקדהּ. בין היתר פיקד על מבצע מנורה, במהלכו פשטו כוחות מחטיבת הצנחנים ומחטיבת גולני על בסיסים של ארגון פת"ח בלבנון[14] ועל הכוחות שלכדו את המחבלים שביצעו את הפיגוע בנהריה[15]. בהמשך שירת כעוזר ראש מחלקת ההדרכה. ב-1981 השתחרר מצה"ל, בדרגת תת-אלוף. במהלך שירותו השלים תואר ראשון בגאוגרפיה ובמדע המדינה.

לאחר שחרורו מצה"ל ניהל את חברת הבנייה של אברהם גינדי. ב-1989 היה למועמד המערך לראשות המועצה המקומית רמת השרון. חברי המפלגה העדיפו אותו על ראש המועצה המכהן, משה ורבין, והאחרון התמודד מולו בראש מפלגה עצמאית. חירם גבר על ורבין בבחירות, לאחר שזכה ב-53.6% מקולות הבוחרים בסיבוב השני. ב-1993 בחר סניף העבודה במוטי בר-דגן למועמד מטעם המפלגה, וחירם החליט להתמודד בראש רשימה עצמאית, כשם שעשה ורבין בזמנו. גם במערכת בחירות זו ניצח חירם, לאחר שזכה ב-47% מקולות הבוחרים[16]. ב-1998 החליט שלא לרוץ לקדנציה שלישית.

במהלך כהונתו מנע חירם את הרחבת העיר, כדי לשמור על צביונה. העיר לא התרחבה, מספר התושבים בה נשאר יציב, וכחבר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה אף הביע התנגדות לתוכניות בנייה בקיבוץ גליל ים הסמוך. בנוסף, שופצו כמה מרחובותיה הראשיים של המושבה, הוקמו גנים חדשים (בהם גן הסלעים ליד בית יד לבנים), והוצבו שלטים בסמוך לאתרים בעלי חשיבות היסטורית. המועצה בראשותו פעלה לשינוי תוכניותיה של מע"צ באשר למחלף הכפר הירוק, והתקבלה דרישתה להקים מעבר משוקע במקום גשר עילי שיפגע באיכות חייהם של תושבי נווה רסקו. חירם ניסה להביא לפיטוריו של מבקר המועצה, ניסיונות שנבלמו על ידי מבקרת המדינה, מרים בן-פורת. יזם חוק עזר האוסר על גידול כלבים מסוג רוטוויילר בתחום שיפוטה של המועצה.

בשנת 2006, והוא בן 72, השתתף חירם בצניחה בחוף הים של תל אביב, לציון 50 שנה לצניחה במיתלה.[17] עד לשנת 2009 היה חבר בוועד המנהל של רשות הטבע והגנים ובעמותה להנצחת והנחלת מפעלות חייו של רפאל איתן.

נפטר ב-3 באוקטובר 2023.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפרים חירם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קורות חיים: מפקדי ולוחמי פלוגה ב' מגדוד 890 מחזור מאי 1955, אתר הצנחנים - עשור ראשון
  2. ^ בית הספר החקלאי ע"ש מוסינזון
  3. ^ מרדכי גור, פלוגה ד', הוצאת משרד הביטחון, 1977, עמוד 239.
  4. ^ אפרים חירם, "פיחוטקה – הדלקנו את אורות הבוקר", ידיעות ספרים, 2021, עמ' 397.
  5. ^ אייל לוי, ‏חזרה אל המיתלה: "שום צבא בעולם לא היה יכול לעשות את זה", באתר מעריב אונליין, 18 בספטמבר 2016.
  6. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, "שנדע שמי שייפול בקרב נהרג מסיבה מוצדקת": עם הצנחנים בצל אנדרטת החטיבה, באתר הארץ, 22 באפריל 2015.
  7. ^ אמיר אורן, צרות של מפסידים, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2006
  8. ^ אפרים חירם, "פיחוטקה – הדלקנו את אורות הבוקר", ידיעות ספרים, 2021, עמ' 231-217.
  9. ^ מתן גלין, אתר צה"ל, נפטר תא"ל (במיל') אהרון דוידי, ממקימי חטיבת הצנחנים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 12 בפברואר 2012.
  10. ^ אילן כפיר, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1982, כרך רביעי-"צנחנים", עמוד 181.
  11. ^ אפרים חירם, "פיחוטקה – הדלקנו את אורות הבוקר", ידיעות ספרים, 2021, עמ' 25.
  12. ^ אפרים חירם, "פיחוטקה – הדלקנו את אורות הבוקר", ידיעות ספרים, 2021, עמ' 50-33.
  13. ^ אפרים חירם, "פיחוטקה – הדלקנו את אורות הבוקר", ידיעות ספרים, 2021, עמ' 42–45.
  14. ^ אפרים חירם, "פיחוטקה – הדלקנו את אורות הבוקר", ידיעות ספרים, 2021, עמ' 384-383.
  15. ^ אפרים חירם, "פיחוטקה – הדלקנו את אורות הבוקר", ידיעות ספרים, 2021, עמ' 392-386.
  16. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות למועצה המקומית רמת השרון, ילקוט הפרסומים 4166, עמ' 811-813
  17. ^ מירב קריסטל, הצנחנים מקרב המתלה צנחו בתל-אביב, באתר ynet, 27 ביוני 2006


ראשי עיריית רמת השרון
כמועצה מקומית צבי בנימיני יצחק כספי דוד רשף שמואל חכם פסח בלקין מנחם שרמן משה ורבין אפרים חירם גבי פארן
1955-1949 1959-1955 1961-1959 1969-1961 1978-1969 1984-1978 1989-1984 1998-1989 2002-1998
כעירייה גבי פארן יצחק רוכברגר שירה אבין
(ממלאת-מקום)
אבירם גרובר יצחק רוכברגר
2003-2002 2013-2003 2016-2013 2024-2016 2024 ואילך