יעקב קמנצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יעקב קמנצקי
הרב יעקב קמנצקי נואם בכינוס עבור החינוך העצמאי. משמאל: הרב שך)
הרב יעקב קמנצקי נואם בכינוס עבור החינוך העצמאי. משמאל: הרב שך)
הרב יעקב קמנצקי נואם בכינוס עבור החינוך העצמאי. משמאל: הרב שך)
לידה 1891
תרנ"א
האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1986 (בגיל 95 בערך)
תשמ"ו
בולטימור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ארצות הברית
תקופת הפעילות ? – 10 במרץ 1986 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ליטאים
תפקידים נוספים ראש ישיבה
רבותיו נתן צבי פינקל
ברוך בער לייבוביץ
איסר זלמן מלצר
זלמן סנדר כהנא שפירא
חיבוריו עיונים במקרא
אמת ליעקב
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יעקב קמנֶצקי (כ' באדר א' תרנ"א, 28 בפברואר 1891 - כ"ט באדר א' תשמ"ו, 1986) היה ראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק וחבר מועצת גדולי התורה באמריקה.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באחוזה משפחתית בשם ׳קאלישקובה׳ (בבעלות סבו) שהייתה סמוכה לדולהינוב שבליטא, היום בבלארוס, לבנימין קמנצקי, ורוב ילדותו גדל בדולהינוב.

למד במינסק במשך מספר שנים.

בגיל 15 עבר ללמוד בישיבת כנסת ישראל בסלבודקה, שם התקרב לרב נתן צבי פינקל - "הסבא מסלבודקה". שמע שיעורים גם מהרב ברוך בער לייבוביץ, בישיבת כנסת בית יצחק בעיר, וכן מפי הרב איסר זלמן מלצר בסלוצק, הרב זלמן סנדר כהנא שפירא בקריניק והרב דוד טביל דיינובסקי במאלץ'.

בתחילת מלחמת העולם הראשונה נדד למינסק, ומשם לקריניק, לביאליסטוק ולטיקטין. לאחר מכן עבר ללומז'ה, שם למד בישיבתו של הרב יחיאל מרדכי גורדון.

עם סיומה של המלחמה עבר לקרמנצ'וג, שם נשא את איטא עטיל, בתו של המשגיח בישיבת סלבודקה - הרב דב צבי הלר, בכ"ב בסיון ה'תרע"ט (חתנו הגדול של הרב דב הירש, היה הרב אברהם גרודזינסקי). שם נולדו לו שלושת ילדיו הראשונים.

לאחר נישואיו שב ללמוד בסלבודקה ובהמשך למד בקלם. כאשר נפתח הכולל בסלבודקה על ידי הרב אייזיק שר, עבר הרב יעקב לכולל זה ולמד שם חמש שנים.

בשנת ה'תרפ"ו (1926) התמנה לרב בעיירה הליטאית ציטביאן. הוא כיהן בתפקיד זה במשך אחת עשרה שנים. שם נולדו לו שלושה ילדים נוספים. בשל קשיי פרנסה חיפש משרה רבנית גדולה יותר. לאחר פטירת הרב אריה לייב רובין בשנת תרצ"ו (1936) הגיש את מועמדותו לרבנות העיר וילקומיר, אך ראשי הקהילה המקומית בחרו ברב יוסף זוסמנוביץ לתפקיד. הרב קמנצקי דחה משרת דיין בבית הדין של הרב חיים עוזר גרודזנסקי בווילנה, והחל לשקול הגירה אל מעבר לים במטרה למצוא שם משרה הולמת.[1]

בסוף שנת ה'תרצ"ז (1937) עקר לארצות הברית שבאמריקה. מילא את מקום הרב בסיאטל שבוושינגטון, במשך כמה חודשים. לאחר מכן נתמנה לרב בטורונטו שבקנדה, בשנים ה'תרצ"ח (1938) - ה'תש"ה (1945).

בשנת תש"ה, על פי בקשתו של הרב שרגא פייבל מנדלוביץ', החל לכהן כר"מ בישיבת "מתיבתא תורה ודעת" שבניו יורק, במקומו של ראש הישיבה שנפטר - הרב שלמה היימן. בשנת ה'תש"ח (1948) נתמנה לראשות הישיבה. בתפקידיו אלה כיהן עד שנת ה'תשכ"ז (1967).

לאחר פרישתו מראשות הישיבה עבר לעיירה מונסי שבמדינת ניו יורק. בתקופה זו השקיע את כוחותיו בהוצאה לאור של ספריו. בשנותיו האחרונות נהג להתגורר בחודשי החורף במיאמי ביץ' שבפלורידה.

בשנת ה'תשמ"ד (1984) עבר הרב קמנצקי אירוע מוחי, והוא עבר להתגורר בבית בתו בבולטימור. נפטר בכ"ט באדר א' ה'תשמ"ו (10 במרץ 1986) ונטמן בברוקלין שבניו יורק.

כשרונותיו ודרך לימודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בהיותו מעל גיל 90, היה עוסק בתורה בהתלהבות.

הוא סבר כי על הלומדים להתמקד תחילה בדברי התלמוד והראשונים ורק לאחר מכן בדברי האחרונים. כמו כן טען כי מוטל על הלומד לרכוש בקיאות מקיפה בטרם יעסוק בפלפולים.

בלט בזיכרונו. פעם ציטט בעל פה פיסקה ארוכה מתוך הספר פרי מגדים במענה לשאלה של תלמידו.

היה בקיא בתחומים תורניים מגוונים, כולל נושאים שלא רבים עוסקים בהם, כגון בשיטת הרמב"ם בחישוב מולד הלבנה. ומסר שיעורים קבועים במסכת חולין במסגרת תוכנית לקבלת סמיכה. ידיעות מקיפות היו לו אף בדקדוק לשון הקודש ובהיסטוריה של עם ישראל.

מלבד שיעוריו בישיבה, מסר שיעור לקבוצה מצומצמת שבו לימד בכל שבוע שני דפי גמרא, עם פירושיהם של הרי"ף והרא"ש, דרך פסיקותיהם של הטור והשולחן ערוך, עד פסיקת ההלכה למעשה. בשבתות היה מוסר שיעור במשנה ברורה לפני קריאת התורה. כמו כן מסר שיעורי מוסר, בעיקר בספרים מסילת ישרים וחובות הלבבות.

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תש"ט (1949) הוקמה מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה. הרב קמנצקי היה אחד מחמישה עשר חבריה. יו"ר המועצה, הרב אהרון קוטלר, התייעץ עמו במקרים רבים.

לאחר פטירתו של הרב קוטלר, בשנת ה'תשכ"ג (1963), שימש הרב קמנצקי, יחד עם הרב משה פיינשטיין, כאחד ממנהיגי הציבור החרדי בארצות הברית ובקנדה.

הרב קמנצקי עסק רבות בנושאי חינוך. הוא עודד ודחף להקמתם של כוללים וכן תלמודי תורה עבור בני מהגרים מברית המועצות. הכריע בשאלות של ידי ארגון תורה ומסורה - רשת בתי ספר תורניים, ושל אגודת ישראל האמריקאית. סייע גם בביסוס החינוך העצמאי בישראל. בתחילה פעל לצדו של הרב אהרון קוטלר, ולאחר פטירתו של זה נתמנה הרב קמנצקי ליו"ר הארגון בארצות הברית. במהלך ביקוריו בישראל ביקר בבתי הספר של הרשת.

הרב קמנצקי נרתם למאבק היהדות החרדית בישראל נגד ניתוחי המתים, שהיו מותרים על פי החוק ללא צורך בהסכמת הנפטר או משפחתו. הוא נאם בעצרות מחאה נגד הניתוחים והשתתף בפגישה שנערכה עם ראש הממשלה לוי אשכול בנושא זה.

הרב קמנצקי ריכז את הפעילות הבינלאומית לשחרורו של הרב יצחק הוטנר, ששהה במטוס שנחטף על ידי אש"ף ב-1970.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו:

מצאצאיו; הפייטן והזמר רבי דב שורין מחבר הפיוט זכרני נא ועוד פיוטים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עיונים במקרא" - על פרשיות התורה - ביאורים ופירושים שנאספו מתוך כתביו, ניו יורק, תשמ"ד (1984)
  • "אמת ליעקב" - עיונים במקרא - ביאורים ופירושים שנאספו מתוך כתביו, ניו יורק, תשמ"ו (1986)
  • "אמת ליעקב" - על הש"ס ושולחן ערוך
  • הערות על הטור (חלק אורח חיים) - נדפס בארבעה טורים מהדורת מכון המאור

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יונתן רוזנבלום, מאנגלית: נתן קמנצקי (בנו), רבי יעקב, ירושלים תשנ"ז. עמ' 142–146.