מרדכי שפיגלר

מרדכי שפיגלר
מידע אישי
לידה	19 באוגוסט 1944 (בן 79); אסבסט, ברית המועצות
גובה	1.79 מטרים
עמדה	חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
1979 ; 1979–1980 ; 1980–1982 ; 1982–1984 ; 1984 ; 1985–1984 ; 1987–1988 ; 1990–1992 ; 1995-1994 ;	מכבי חיפה ; הפועל חיפה ; בית"ר תל אביב ; מכבי נתניה ; הפועל תל אביב ; מכבי יפו ; בית"ר ירושלים ; מכבי נתניה ; צפרירים חולון
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

מרדכי (מוטל'ה) שפיגלר (נולד ב-19 באוגוסט 1944) הוא כדורגלן עבר ישראלי, גדול שחקני מכבי נתניה ואחד מגדולי הכדורגלנים הישראלים בכל הזמנים. שפיגלר שיחק בעמדת החלוץ והוא סגן מלך השערים של נבחרת ישראל בכל הזמנים עם 32 שערים ב-83 הופעות. הוא הכדורגלן הישראלי היחיד שכבש שער בגביע העולם, במדי נבחרת ישראל במונדיאל 1970 במקסיקו.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיגלר נולד באסבסט שברוסיה (אז בברית המועצות) כבן הזקונים מבין חמישה ילדים לאלכסנדר והניה שפיגלר. אביו היה סנדלר ואמו הייתה תופרת. ב-1 במרץ 1949, כשהיה בן 4 וחצי עלתה המשפחה לישראל באוניה שהפליגה ממרסיי^[1]. את ילדותו עשה בעיר נתניה, בה החל לשחק כדורגל, למורת רוחה של משפחתו שומרת המסורת.

שפיגלר החל לשחק בקבוצה הבוגרת של מכבי נתניה בעונת 1960/1961, בגיל 16, תחת המאמן יצחק שניאור, לצד החלוץ ויקטור סרוסי בן ה-16 שגם כן החל לשחק בבוגרים באותה עונה. שפיגלר כבש את שער הבכורה שלו בקריירה במחזור השביעי של עונה זו, במשחק מול בית"ר תל אביב^[2], ואת העונה כולה סיים עם חמישה שערים. הקבוצה ניצלה מירידה רק מחזור אחד לפני סיום הליגה.

בעונת 1961/1962 ירדה הקבוצה לליגת המשנה לאחר שסיימה במקום ה-12 והאחרון עם ארבעה ניצחונות בלבד. באותה עונה הבקיע שפיגלר שלושער לשערו של שוער הנבחרת יעקב חודורוב, בניצחונה של מכבי נתניה 5–0 על הפועל תל אביב^[3], ובסך הכל כבש בעונה זו שישה שערים.

בעונת 1962/1963 שיחקו שפיגלר ומכבי נתניה בליגת המשנה, תחת הדרכתו של המאמן יצחק כספי. במחזור הרביעי הבקיע שפיגלר שלושער בניצחון 6–1 על הפועל חולון^[4], ובמחזור שלאחריו הבקיע רביעייה בניצחון 8–0 על הפועל צפת^[5]. במחזור השביעי כבש שפיגלר שער ובישל שלושה לוויקטור סרוסי, בניצחון 5–0 על הפועל מחנה יהודה^[6], ובמחזור ה-12 כבש שלושער בניצחון 9–0 על הפועל רמלה^[7]. שפיגלר סיים את העונה עם 21 שערים במאזנו, והקבוצה סיימה במקום הרביעי בטבלה.

בעונת 1963/1964 נטל את שרביט האימון המאמן מילאן בציץ'. הקבוצה המשיכה לשחק עם שפיגלר, סרוסי והיינה בשלישייה הקדמית ובמחזור התשיעי ניפצה את שיא הכיבושים של מכבי נתניה למשחק, בניצחון 12–2 על הפועל גבעת חיים, כששפיגלר כובש רביעייה. הקבוצה סיימה את הליגה עם 86 שערי זכות ו-17 שערי חובה בלבד, עם המקום הראשון בליגה א' צפון, ויחד עם בית"ר תל אביב שזכתה במקום הראשון בליגה א' דרום, עלו שתיהן לליגה הבכירה.

בשורות מכבי נתניה זכה שפיגלר שלוש שנים ברצף בתואר מלך השערים של הליגה: בעונת 1965/1966 ביחד עם משה רומנו עם 17 שערים, בעונת 1966/1968 (עונה כפולה בה שיחקו 60 משחקים) זכה לבד בתואר עם 38 שערים, ובעונת 1968/1969 זכה בתואר עם 25 שערים.

בשנת 1970, אחרי משחקי גביע העולם במקסיקו, ביקשה ווסטהאם יונייטד הלונדונית להחתים את שפיגלר, שערך במדיה מספר משחקי אימון,^[8] אבל היא לא הצליחה להשיג בעבורו רישיון עבודה שיאפשר לו להופיע כשחקן זר בממלכה הבריטית.^[9]

בעונת 1970/1971 הוביל שפיגלר את מכבי נתניה לאליפות הראשונה בתולדותיה.

ב-1972 עבר לשחק במדי פריז ששיחקה בליגה הצרפתית הראשונה. הוא שיחק בקבוצה במשך שנה ואז עבר לפריז סן-ז'רמן וגם בה שיחק במשך עונה אחת. לאחר מכן חזר לעונה אחת לנתניה, ובשנת 1975 עבר לקבוצת ניו יורק קוסמוס, שם שיתף פעולה עם הכדורגלן הברזילאי פלה.

לאחר שחזר לישראל שיחק שוב בנתניה, וזכה עמה בדאבל בשנת 1978. לאחר מכן שיחק גם בהפועל חיפה ובסוף שנות ה-70 פרש ממשחק פעיל, אך בעונת 1981/1982 חזר לשחק כאשר שימש כמאמן-שחקן בבית"ר תל אביב. בסך הכול הופיע ב-365 משחקים בליגה הבכירה בישראל וכבש 168 שערים, מתוכם רשם 337 הופעות במכבי נתניה, בהן כבש 164 שערים.

בנבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיגלר זומן לראשונה לסגל נבחרת ישראל בנובמבר 1962 על ידי המאמן גיולה מאנדי למשחקה נגד נבחרת שוודיה^[10]. את הופעת הבכורה שלו במשחק רשמי במדי הנבחרת ערך שפיגלר בדצמבר 1963, תחת המאמן ג'ורג' איינסלי, בניצחון 1–0 על נבחרת דרום וייטנאם^[11]. את שער הבכורה שלו הבקיע מבעיטת 11 מטרים במשחקו הרשמי השני, בניצחון 3–0 על נבחרת הונג קונג^[12]. שפיגלר היה שותף לזכיית נבחרת ישראל בגביע אסיה ב-1964. במהלך משחק נגד נבחרת סקוטלנד ב-1967 שבר אלכס פרגוסון את אפו של שפיגלר.

שפיגלר פתח בהרכב בטורניר הכדורגל באולימפיאדת מקסיקו (1968), שם הצליחה הנבחרת להעפיל עד לרבע הגמר והודחה על ידי נבחרת בולגריה בהגרלה, לאחר שגם לאחר ההארכה נותרה התוצאה 1–1.

בשנת 1968, במשחק ידידות מול נבחרת ארצות הברית, קבע שפיגלר שיא והיה לשחקן היחיד שהבקיע ארבעה שערים במשחק במדי נבחרת ישראל.

שני שערים שהבקיע זכו להיכנס להיסטוריה של הכדורגל הישראלי. הראשון, ב-1969 בסידני, כאשר כבש את שער היתרון לנבחרת ישראל במשחק המכריע מול נבחרת אוסטרליה, במשחק אשר הסתיים בתיקו 1–1 וקבע את עלייתה של נבחרת ישראל למונדיאל. השער השני הובקע בטולוקה במונדיאל 1970, בבעיטה חזקה מ-25 מטר לשערה של נבחרת שוודיה. שער זה הוא היחיד שנבחרתה של ישראל הבקיעה במסגרת זו.

שפיגלר הרבה לשתף פעולה במשחקי הנבחרת עם חברו גיורא שפיגל ושניהם זכו מהעיתונות הישראלית לכינוי "צמד השינים".

לאחר פרישתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמן כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום הקריירה שלו ככדורגלן פעיל עבר לאימון. קריירת האימון שלו נחשבת לפחות מוצלחת. בתחילת עונת 1979/1980 החל את דרכו כמאמן מכבי חיפה במסגרת הליגה הארצית לאחר שהעונה נפתחה עם שלושה הפסדים רצופים התפטר מתפקידו ועבר החל מהמחזור ה-3 באותה עונה לתפקיד המנג'ר ביריבה העירונית הפועל חיפה במקומו של שמואל פרלמן שסיים את תפקידו בתום שלושה מחזורים.

בתחילת עונת 1981/1980 התמנה למאמן קבוצת בית"ר תל אביב במסגרת הליגה הארצית ובתום העונה עלה עם הקבוצה לליגה הראשונה (הליגה הלאומית) המשיך לאמן את הקבוצה גם במסגרת הליגה הלאומית ובתום עונת 1982/1981 ירד עם הקבוצה חזרה לליגה השנייה הליגה הארצית ונפרד מהקבוצה לאחר שנתיים.

בעונת 1982/1983, חזר בתור מאמן לקבוצת נעוריו מכבי נתניה, בעונה זו זכתה הקבוצה באליפות בפער ניכר ואז טבע שפיגלר את המשפט "זאת קבוצת הכדורגל הטובה ביותר בארץ ויש עוד 15 קבוצות". שפיגלר המשיך לאמן את מכבי נתניה גם בעונת 1984/1983 אך לא הצליח לשחזר את ההצלחה מהעונה הקודמת ועזב את הקבוצה בהמשך העונה.

בקיץ 1984 מונה למאמן הפועל תל אביב, אך פתח את העונה בצורה לא טובה ופוטר לאחר 8 מחזורים.

בתחילת עונת 1988/1987 מונה למאמן בית"ר ירושלים שזכתה בעונה שקדמה לה באליפות הראשונה שלה, אך עקב חוסר שביעות רצון מצד הנהלת הקבוצה ותוצאות לא טובות שהגיעו לשיא בתבוסה 0–4 לבית"ר תל אביב עזב שפיגלר את תפקידו לאחר המחזור ה-14.

במהלך עונת 1990/1989 חזר שפיגלר כמאמן לקדנציה נוספת בקבוצת נעוריו מכבי נתניה כאשר בתור עוזר מאמן מונה שחקן העבר של מכבי תל אביב אבי כהן. שיתוף הפעולה על הקווים של שפיגלר עם אבי כהן כעוזר מאמן במכבי נתניה נמשך עד סיום עונת 1992/1991 בסופה עזבו שניהם את הקבוצה.

במהלך עונת 1995/1994 מונה שפיגלר למאמן קבוצת הפועל צפרירים חולון, המשיך לאמן את הפועל צפרירים חולון גם בעונת 1996/1995 אך לאחר הפסד למכבי יפו במחזור ה-17 עזב את תפקידו כמאמן הקבוצה. הפועל צפרירים חולון הייתה הקבוצה האחרונה בקריירת האימון של שפיגלר ומאז לא חזר למשרת האימון.

פרשן כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים שפיגלר שימש כפרשן כדורגל, בין היתר עבור הערוץ הראשון, ערוץ הספורט וצ'רלטון.

בשנת 2002 שפיגלר השתתף בסרט בית"ר פרובנס בתפקיד עצמו, כפרשן המשחק בין הקבוצה הפיקטיבית בית"ר גבעת צורים לבין מכבי תל אביב.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיגלר אב לשלושה ילדים, אחד מהם עמיחי שפיגלר, הוא שדרן ליגת העל בכדורגל בערוץ הספורט ושדרן משחקי נבחרת ישראל בליגת האומות של אופ"א בערוץ הספורט.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ישראל

גביע אסיה (1): 1964

מכבי נתניה

אליפות (2): 1970/1971, 1977/1978
גביע המדינה (1): 1977/1978

כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי נתניה

אליפות (1): 1982/1983
אלוף האלופים (1): 1983

הישגים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצטיין במשחקי מונדיאל 1970
השתתפות באולימפיאדת מקסיקו סיטי 1968
מלך השערים בכל הזמנים (עד לאוקטובר 2021) - 32 שערים במדי הנבחרת

ליגת העל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלך השערים (3): 1965/1966 (17 שערים), 1966/1968 (38 שערים^[13]), 1968/1969 (25 שערים)
כדורגלן העונה בישראל (4): 1963/1964, 1965/1966, 1969/1970, 1970/1971

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיגלר זכה בתואר "כדורגלן היובל" במסגרת סקר יובל למדינה ב-1998.
בשנת 2003, לציון יובל לאופ"א (1953–2003), התבקשה כל התאחדות כדורגל החברה בארגון לבחור נציג בודד לקבלת הפרס על תרומה לכדורגל. שפיגלר נבחר כנציג ההתאחדות לכדורגל בישראל לקבל את תואר "שחקן הזהב" של אופ"א.
בשנת תשס"ד 2004 נמנה בין מדליקי המשואות בחגיגות הממלכתיות לציון יום העצמאות.
בקיץ 2006, עם כניסתו של דניאל יאמר לתפקיד הבעלים של מכבי נתניה, מונה שפיגלר להיות נשיא הכבוד של הקבוצה. שפיגלר משמש גם כחבר ועדת חינוך והסברה מטעם ההתאחדות לכדורגל^[14].
בשנת 2009 נבחר לכדורגלן הישראלי הראשון אשר נכנס להיכל התהילה של הכדורגל הישראלי^[15].
שגריר כבוד של פיפ"א בישראל^[16]
חתן פרס מפעל חיים של ארגון השחקנים בישראל וידיעות אחרונות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא מרדכי שפיגלר בוויקישיתוף

פרופיל, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
פרופיל, באתר Transfermarkt
פרופיל, באתר National Football Teams
פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
מרדכי שפיגלר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
עמוד השחקן של מרדכי שפיגלר באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
אופיר סער‏, היחיד, באתר וואלה!‏, 4 ביוני 2010
יעל ארד, מוטל'ה שפיגלר ומיקי ברקוביץ׳ בשיחה עם נתנאל סמריק, בערוץ גל"ץ, אוגוסט 2022

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ערן נבון, "הייתי כמו פלה ומסי ורונאלדו, רק בעברית", באתר ישראל היום, 2 במאי 2014
^ ג. כדורי, 2 שערים ב-4 דקות ספג בית"ר ת"א בנתניה, מעריב, 1 בינואר 1961
^ עמי פזטל, קשה להאמין – אך עובדא, נתניה – הפועל ת"א 0:5, מעריב, 8 באפריל 1962; הפועל תל-אביב הובס בנתניה – (5:0), חרות, 8 באפריל 1962
^ יעקב ארז, נתניה פיצחה את "הבונקר" החולוני, מעריב, 4 בנובמבר 1962; מכבי נתניה-הפועל חולון 1:6, חרות, 4 בנובמבר 1962
^ יעקב ארז, מאבק קבוצה לאומית וליגה ב' – 0:8, מעריב, 18 בנובמבר 1962
^ יעקב ארז, שלושער "מסורתי" בנתניה, מעריב, 2 בדצמבר 1962
^ יעקב ארז, נתניה כבשה "תשיעיה", מעריב, 6 בינואר 1963
^ י. פינקלסטון, שפ"גלר עלול להשאר קדה - מכאן ומכאן, מעריב, 5 באוגוסט 1970
^ י. פינקלסטון, מנהל ווסטהאם יעץ לשפיגלר - קבל את הצעת נאנט, מעריב, 9 באוגוסט 1970
^ הסגל "פצוע" – שמולביץ מועמד למרכז ההתקפה, מעריב, 6 בנובמבר 1962; מאזן חיובי לנבחרת ישראל במשחקים הבינארציים בעונת 1962: פציעות מסכנות את המשך ההצלחה נגד שוודיה – מחר ברמת-גן, חרות, 11 בנובמבר 1962
^ אהרן להב, איינסלי קבע ההרכב לוייטנאם – שפיגלר ישחק קיצוני ימני, דבר, 27 בדצמבר 1963; יהודה גבאי, נבחרת ישראל תתחיל היום בסייגון – בפרחים, מעריב, 29 בדצמבר 1963
^ אהרן להב, ישראל – הונג קונג 0:3 – מהלל ושפיגלר הבקיעו שערי ניצחון, דבר, 3 בינואר 1964
^ עונת 1966/1968 הייתה עונה כפולה בת 60 משחקים
^ ועדת חינוך והסברה, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל(הקישור אינו פעיל, 9.4.2020)
^ שירלי בר דיין, ‏שפיגלר הראשון בהיכל התהילה של הכדורגל הישראלי: זה חלום, באתר ערוץ הספורט, 11 במרץ 2009
^ משה גוזגל, שפיגלר ימונה לשגריר של פיפ"א למען ילדי SOS, באתר ynet, 17 בנובמבר 2002

‏‏נבחרת ישראל‏ - גביע אסיה בכדורגל 1964 (אלופת אסיה)
לוין \| ויסוקר \| בכר \| קלמי \| ליאון \| מתניה \| פרימו \| קצב \| לבקוביץ' \| מהלל \| שפיגלר \| סטלמך \| טיש \| אהרוני \| קליש \| לוי \| טלבי \| יאנג \| מאמן: מרימוביץ'		ישראל

‏‏נבחרת ישראל‏ - גביע אסיה בכדורגל 1968 (מקום שלישי)
לוין \| ויסוקר \| בלו \| דרוקר \| קרקו \| מרילי \| רוזן \| רום \| עסיס \| בורסוק \| נוריאלי \| רוזנטל \| בורבה \| רומנו \| שפיגל \| שפיגלר \| טלבי \| יאנג \| מאמן: צ'יריץ'		ישראל

נבחרת ישראל – מונדיאל 1970
1 ויסוקר • 2 בר • 3 בלו • 4 פרימו • 5 רוזן • 6 רוזנטל • 7 שום • 8 שפיגל • 9 פייגנבוים • 10 שפיגלר • 11 בורבה • 12 שווגר • 13 חזום • 14 רום • 15 טלבי • 16 וולך • 17 בן רימוז' • 18 רומנו • 19 שורוק • 20 קרקו • 21 המאירי • 22 נוסובסקי • מאמן: שפר		ישראל

[1] ערן נבון, "הייתי כמו פלה ומסי ורונאלדו, רק בעברית", באתר ישראל היום, 2 במאי 2014

[2] ג. כדורי, 2 שערים ב-4 דקות ספג בית"ר ת"א בנתניה, מעריב, 1 בינואר 1961

[3] עמי פזטל, קשה להאמין – אך עובדא, נתניה – הפועל ת"א 0:5, מעריב, 8 באפריל 1962; הפועל תל-אביב הובס בנתניה – (5:0), חרות, 8 באפריל 1962

[4] יעקב ארז, נתניה פיצחה את "הבונקר" החולוני, מעריב, 4 בנובמבר 1962; מכבי נתניה-הפועל חולון 1:6, חרות, 4 בנובמבר 1962

[5] יעקב ארז, מאבק קבוצה לאומית וליגה ב' – 0:8, מעריב, 18 בנובמבר 1962

[6] יעקב ארז, שלושער "מסורתי" בנתניה, מעריב, 2 בדצמבר 1962

[7] יעקב ארז, נתניה כבשה "תשיעיה", מעריב, 6 בינואר 1963

[8] י. פינקלסטון, שפ"גלר עלול להשאר קדה - מכאן ומכאן, מעריב, 5 באוגוסט 1970

[9] י. פינקלסטון, מנהל ווסטהאם יעץ לשפיגלר - קבל את הצעת נאנט, מעריב, 9 באוגוסט 1970

[10] הסגל "פצוע" – שמולביץ מועמד למרכז ההתקפה, מעריב, 6 בנובמבר 1962; מאזן חיובי לנבחרת ישראל במשחקים הבינארציים בעונת 1962: פציעות מסכנות את המשך ההצלחה נגד שוודיה – מחר ברמת-גן, חרות, 11 בנובמבר 1962

[11] אהרן להב, איינסלי קבע ההרכב לוייטנאם – שפיגלר ישחק קיצוני ימני, דבר, 27 בדצמבר 1963; יהודה גבאי, נבחרת ישראל תתחיל היום בסייגון – בפרחים, מעריב, 29 בדצמבר 1963

[12] אהרן להב, ישראל – הונג קונג 0:3 – מהלל ושפיגלר הבקיעו שערי ניצחון, דבר, 3 בינואר 1964

[13] עונת 1966/1968 הייתה עונה כפולה בת 60 משחקים

[14] ועדת חינוך והסברה, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל(הקישור אינו פעיל, 9.4.2020)

[15] שירלי בר דיין, ‏שפיגלר הראשון בהיכל התהילה של הכדורגל הישראלי: זה חלום, באתר ערוץ הספורט, 11 במרץ 2009

[16] משה גוזגל, שפיגלר ימונה לשגריר של פיפ"א למען ילדי SOS, באתר ynet, 17 בנובמבר 2002

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

משלחת ישראל לאולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)
אתלטיקה	שאול לדני • חנה שזיפי
כדורגל	נבחרת ישראל בכדורגל (יצחק אנגלנדר, ג'ורג' בורבה, מנחם בלו, שרגא בר, ציון דגמי, יצחק דרוקר, רחמים טלבי, ראובן יאנג, חיים לוין, שמואל מליקה, שייע פייגנבוים, נחמן קסטרו, דוד קרקו, צבי רוזן, שמואל רוזנטל, ישעיהו שווגר, יצחק שום, גיורא שפיגל, מרדכי שפיגלר)
קליעה	הנרי הרשקוביץ • מיכאל מרטון • נחמיה סירקיס • זליג שטרוך
שחייה	איבונה טוביס • אברהם מלמד • שלומית ניר • יואל קנדה • אמנון קראוס • גרשון שפע