תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 70: שורה 70:
הרכבת עתידה לעבור דרך 8 תחנות חדשות שיוקמו כחלק מהפרוייקט ובחלקן: הר צין, [[חריטון|פארן]], [[יהל]], [[יטבתה]] ו[[נמל התעופה תמנע]]. המסילה תסתיים ב-2 תחנות חדשות באילת - אחת במרכז העיר ואחת באיזור הנמל.
הרכבת עתידה לעבור דרך 8 תחנות חדשות שיוקמו כחלק מהפרוייקט ובחלקן: הר צין, [[חריטון|פארן]], [[יהל]], [[יטבתה]] ו[[נמל התעופה תמנע]]. המסילה תסתיים ב-2 תחנות חדשות באילת - אחת במרכז העיר ואחת באיזור הנמל.


זמן הנסיעה המשוער בין ת"א ואילת יהא לא ארוך משעתיים וחצי.{{הערה|{{ynet|חיים זרזר|בדרך? קו הרכבת לאילת זוכה לפרסום נוסף|3988201|22 בנובמבר 2010|}}.}} {{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000602731 קו הרכבת לאילת יוצא לדרך: שעתיים וחצי מת"א לאילת?]}}. ויתכן שאפילו שעתיים{{הערה|‫{{גלובס|שירות גלובס|הממשלה אישרה הקמת רכבת לאילת; כמה תיארך הנסיעה?|1000721844|5 בפברואר 2012}}‬}}.
זמן הנסיעה המשוער בין ת"א ואילת יהא לא ארוך משעתיים וחצי.
{{הערה|{{ynet|חיים זרזר|בדרך? קו הרכבת לאילת זוכה לפרסום נוסף|3988201|22 בנובמבר 2010|}}.}}
{{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000602731 קו הרכבת לאילת יוצא לדרך: שעתיים וחצי מת"א לאילת?]}}


=== מסילת עירון ===
=== מסילת עירון ===

גרסה מ־17:41, 5 בפברואר 2012

ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

תבנית:פרויקטים הנדסיים

גשר הרכבת מעל עמק איילון שישמש את קו הרכבת המהיר לירושלים

תוכנית החומש של רכבת ישראל (נקראת גם "תוכנית הפיתוח") היא תוכנית לפיתוח תשתית הרכבות בישראל שגובשה בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, וכללה מספר רב של פרויקטים. מטרות התוכנית היו קירוב מרכז הארץ ליישובי הפריפריה, הפחתת תאונות הדרכים והפחתת הזיהום הסביבתי. חלק מהפרויקטים בתוכנית כבר בוצעו, חלקם בשלבי ביצוע וחלקם עדיין בשלבי תכנון. בתחילה גמר ביצוע התוכנית נועד לסוף שנת 2008, אולם תוכנית החומש הוסיפה להתרחב וחלק מיעדיה נדחו. ההשקעה בתוכנית נאמדת בכ-30 מיליארד ש"ח. התוכנית כללה הנחת מסילות רכבת, הקמת תחנות רכבת חדשות, החלפת מפגשי כביש-מסילה בהפרדות מפלסיות, הקמת מרכז ארצי חדש לשליטה ובקרה של תנועת הרכבות והוספת ציוד נייד לצי הרכבות של רכבת ישראל.[1] לתוכנית החומש הייתה השפעה אדירה על התנהלות חברת הרכבת והיא גרמה לשינויים רבים במבנה הארגוני שלה ובאופיָה.[2][3]

פרויקטים בביצוע

קו הרכבת המהיר לירושלים

ערך מורחב – קו הרכבת המהיר לירושלים

פרויקט התשתיות הגדול והמורכב ביותר בתוכנית הוא יצירת קו רכבת מהירה בין שני המטרופולינים הגדולים בישראל - תל אביב וירושלים. במסגרת זו נכללה גם סלילת שלוחה למודיעין והקמת תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון. עלות הפרויקט נאמדה בכ-4.8 מיליארד ש"ח, אך חריגות תקציב של רכבת ישראל הביאו לאומדן מחודש של ההשקעה העומד כיום על כ-6 מיליארד ש"ח. חלקו המערבי של הקו תוכנן לעבור בצמוד לתוואי כביש 1, וחלקו המזרחי בתוך מנהרות המתכוננות להיחצב בהרי יהודה. על פי התוכנית, הקו יסתיים בתחנה תת-קרקעית הנבנית בסמוך לבנייני האומה בירושלים, משך הנסיעה בקו יעמוד על כ-28 דקות, ובשעות השיא יפעלו בו 4 רכבות בשעה. על אף שהפרויקט הוכרז כפרויקט לאומי מתוקף החלטת ממשלת ישראל, קמו לו מתנגדים רבים. תוכנית הפרויקט זכתה להסתייגויות רבות, וביקורת חריפה הוטחה כלפי רכבת ישראל בשל התנהלות בזבזנית לכאורה בסלילת הקו. עם זאת התכנית ממשיכה.

קו הרכבת ראשון לציון – בני דרום

הקמת מסילת רכבת שתחבר את קו הרכבת לראשון לציון משה דיין דרך תחנת הרכבת יבנה מערב עד תחנת הרכבת אשדוד עד הלום והלאה לתחנת הרכבת אשקלון. (קטע מסילה זה, בין מחלף משה דיין למחלף בני דרום, יחבר את מסילת איילון עם מסילת לוד - אשקלון).

קו אשקלון - באר שבע

ערך מורחב – מסילת אשקלון - באר שבע

הנחת מסילת רכבת מתחנת הרכבת אשקלון דרומה לבאר שבע, דרך עיירות הפיתוח שדרות, נתיבות ואופקים, והקמת שלוש תחנות נוסעים לאורך הקו: תחנת הרכבת שדרות, תחנת הרכבת נתיבות ותחנת הרכבת אופקים. ביצוע הפרויקט החל, והקטע שבין אשקלון לנתיבות צפוי להסתיים ברבעון הראשון של שנת 2013.

הכפלת מסילות

הכפלת קטעי מסילה בודדת לצורך הגדלה של נפח תנועת הרכבות במסילות, בקטעים הבאים: קטע נען-באר שבע במסילת הדרום, קטע קריית מוצקין-נהריה במסילת החוף וקטע קצר במסילת הירקון ממזרח לתחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה.

מסילת עכו-כרמיאל

ערך מורחב – מסילת עכו - כרמיאל

הנחת מסילה כפולה שתסתעף ממסילת החוף לעבר כרמיאל דרך אחיהוד. המסילה תסתעף מתחנת הרכבת התפעולית נעמן שבין קריית מוצקין לעכו לכיוון מזרח. משך הנסיעה המתוכנן בין תחנת הרכבת לב המפרץ לתחנת הרכבת כרמיאל הוא כ-32 דקות.[4]

פרויקטים בתכנון

מסילת העמק

ערך מורחב – מסילת העמק

הנחת מסילה כפולה מחיפה לנשר ומסילה בודדות מנשר אל בית שאן דרך עמק יזרעאל ובירתו עפולה, בדומה לתוואי ההיסטורי של רכבת העמק. התוכנית כוללת את הקמת תחנת הרכבת לב המפרץ מזרח, תחנת הרכבת נשר, תחנת הרכבת כפר יהושע, תחנת הרכבת כפר ברוך, תחנת הרכבת עפולה ותחנת הרכבת בית שאן. לעת עתה הפרויקט מוקפא על ידי משרד האוצר, אך מתבצעת הפקעת שטחים ופינויָם לצורך הנחת המסילה.[5][6] על פי התוכנית, לאחר ביצוע הפרויקט, המסילה תוארך אל מעבר לגבולות מדינת ישראל ותחובר לאירביד שבירדן לצורך העברת מטענים.[7]

מסילת השרון

ערך מורחב – מסילת השרון

הנחת מסילה כפולה מתחנת הרכבת כפר סבא לעבר מסילת החוף בין נתיביו העתידיים של כביש 531 שיימתחו בין רעננה להרצליה. התוכנית כוללת את הקמת תחנות הנוסעים רעננה מרכז ורעננה מערב.

פרויקט החישמול

הפרויקט נועד להחליף את מערך הרכבות הקיים מהנעה המבוססת על מנוע דיזל להנעה חשמלית. ההשקעה בפרויקט מוערכת ב-1.6 מיליארד שקל. פרויקט החשמול תוכנן במקור ליישום הדרגתי עד סוף שנת 2009, כשרשת המסילות כוללת כ-1,500 קילומטר.

לאחר דיונים נוספים בין משרד האוצר ומשרד התחבורה, התגלו ליקויים בתכנון הפרויקט, ונחיצתו מוטלת כיום בספק משום שתוואי הרכבת הקצר בישראל איננו מאפשר הגברה משמעותית של מהירות הנסיעה גם לא בהנעה חשמלית, ולמעשה פרויקט שכזה נכון לעכשיו יגרום למפגעים סביבתיים רבים בגלל תוואי קווי החשמל שתוכננו להיפרס לאורך תוואי הרכבת לצורך חשמול הקטרים. בעקבות כל אלו נדחה הפרויקט למועד לא ידוע ואינו חלק מתוכנית החומש.[8]

המסילה המזרחית

ערך מורחב – המסילה המזרחית#תכנון עתידי

מערך מסילות הגליל נועד ליצור מערכת מסילות שתחבר בין צפון הארץ למרכזה ובין היישובים בפריפריה לערים הגדולות. מערך זה מיועד להתחבר למסילה המזרחית. במסגרת תוכנית זו, ועל מנת להקטין זמני נסיעה במסילה העמוסה של חיפה-תל אביב, מתוכנן שיקום קו הרכבת המזרחי מחדרה לראש העין שפעל עד שלהי שנות ה-60. מתוכננת מסילה חדשה לאורך התוואי ההיסטורי בקטע חדרה-כפר סבא ובהמשך הכפלת המסילה בקטע כפר סבא-ראש העין-לוד הקיים. על פי התוכנית, בעתיד תחובר המסילה בקצה הצפוני (חדרה מזרח) עם רכבת העמק דרך מסילת עירון העתידית. התוואי מיועד לרכבות משא ולרכבות עבור נוסעים אשר יעדם אינו במרכז הארץ (למשל נוסעים בקו חיפה - ב"ש או קו חיפה-ירושלים). מסילה זו מיועדת להיות גיבוי למסילת החוף, במקרה שתחול תקלה במסילה הראשית, כדי למנוע השבתה מוחלטת של תנועת הרכבות. מטרה לאומית לקו זה היא פיזור אוכלוסין.

ב-31 בינואר 2012 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את תוואי המסילה המזרחית, שתפעל משנת 2018 ותכלול שבע תחנות רכבת חדשות (חדרה מזרח, אחיטוב, טייבה, טירה, כפר סבא צפון, אלעד ותעופה), בנוסף לשתי תחנות הרכבת הקיימות, ראש העין צפון וראש העין דרום. את הפרויקט תבצע חברת חוצה ישראל[9].

פרויקטים עתידיים

בתוכנית החומש המאוחרת יותר, שהחלה ב-2012, מתוכננים המיזמים הבאים:

מסילה רביעית באיילון

ערך מורחב – מסילת איילון

מסילת האיילון כוללת כיום שלוש מסילות בין תחנת הרכבת תל אביב ההגנה ובין תחנת הרכבת תל אביב מרכז. קטע זה מהווה צוואר בקבוק ברשת הרכבות וכיום לא ניתן להעביר בו רכבות נוספות בשעות העומס. מכיוון שהתכנון של נתיבי איילון לא השאיר מקום למסילה רביעית, לא ניתן כיום לסלול מסילה נוספת בקטע זה. התכניות העתידיות כוללות הטיה של נחל איילון מאזור תחנת ההגנה אל הים התיכון במנהרה שתעבור בקו ישר מתחת לתל אביב - יפו, כיסוי התעלה שמשמשת היום למעבר הנחל וסלילת מסילה נוספת מעליה תוך הוספת רציף רביעי לתחנת הרכבת תל אביב השלום ורציף שישי לתחנת הרכבת תל אביב ההגנה. הוספת המסילה תאפשר מעבר של כ-16 רכבות בשעה בכל כיוון דרך מסילת האיילון.

קו הרכבת לאילת

ערך מורחב – קו הרכבת לאילת

בנובמבר 2010, הכריז שר התחבורה ישראל כץ כי הפרוייקט המתוכנן לקו רכבת לאילת יכלל בחלק השני של תוכנית החומש, כחלק ממספר פרוייקטים מובחרים שלהם הוקצו כ-2.5 מיליארד שקלים. כמו כן, ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את סיום הפעימה השנייה של תוכנית הפיתוח לשנת 2020.

בסופו של הליך בחינה של שש תחלופות מסלול שונות, נבחר מסלול אשר עובר דרך הר צין, אשר אורכו הכולל יגיע לכדי 170 ק"מ - הכוללים בתוכים גם 63 גשרים באורך כולל של 6.3 ק"מ וחמש מנהרות. הרכבת עתידה לעבור דרך 8 תחנות חדשות שיוקמו כחלק מהפרוייקט ובחלקן: הר צין, פארן, יהל, יטבתה ונמל התעופה תמנע. המסילה תסתיים ב-2 תחנות חדשות באילת - אחת במרכז העיר ואחת באיזור הנמל.

זמן הנסיעה המשוער בין ת"א ואילת יהא לא ארוך משעתיים וחצי.[10] [11]. ויתכן שאפילו שעתיים[12].

מסילת עירון

תבנית:השלמה

מסילת ראשון לציון - מודיעין

ערך מורחב – מסילת ראשון לציון - מודיעין

הקמת מסילה מתחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין מזרחה לעבר תחנת הרכבת ראשון לציון - הראשונים (והלאה בין נתיביו העתידיים של כביש 431 בדרום גוש דן עד למחלף ענבה, שבו ייפגש עם הקו המהיר המתוכנן לירושלים ובו גם מתחיל קו הרכבת למודיעין).

פרוייקטים נוספים

פרויקטים שהושלמו

קו הרכבת לראשון לציון משה דיין

הקמת מסילת רכבת בין תל אביב לראשון לציון מערב, הכוללת את חמש תחנות הנוסעים צומת חולון, חולון - וולפסון, בת ים - יוספטל, בת ים - קוממיות וראשון לציון משה דיין. הקו ותחנות הנוסעים נפתחו לתנועה בשלהי ספטמבר 2011.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    מחבר לא ידוע, רכבת ישראל תצטייד ברכבות חד קומתיות חדישות, באתר ynet, 11 בינואר 2006.
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    תמר ברזילי, לראשונה: הרכבת תגייס 2 מיליארד שקל בשוק ההון, באתר ynet, 19 בינואר 2005.
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    תני גולדשטיין, הרכבת משנה את המבנה הארגוני שלה, באתר ynet, 16 בפברואר 2005.
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    טדי סייבל, מחיפה לכרמיאל ב- 37 דקות, באתר ynet, 13 באוקטובר 2003.
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אחיקם משה דוד, רכבת העמק תתחיל לפעול בשנת 2007, באתר ynet, 30 בספטמבר 2003.
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    מחבר לא ידוע, הממשלה אישרה: הרכבת חוזרת לעמק, באתר ynet, 10 ביולי 2006.
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    מחבר לא ידוע, רכבת העמק חוזרת בהשקעה של מיליארד שקל, באתר ynet, 22 בדצמבר 2004.
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שחר הזלקורן, מי רוצה רכבת חשמלית?, באתר ynet, 21 בינואר 2009.
  9. ^ הודעת רכבת ישראל על אישור תוואי המסילה המזרחית על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות, 31 בינואר 2012.
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    חיים זרזר, בדרך? קו הרכבת לאילת זוכה לפרסום נוסף, באתר ynet, 22 בנובמבר 2010.
  11. ^ קו הרכבת לאילת יוצא לדרך: שעתיים וחצי מת"א לאילת?
  12. ^ ‫שירות גלובס, ‏הממשלה אישרה הקמת רכבת לאילת; כמה תיארך הנסיעה?, באתר גלובס, 5 בפברואר 2012‬
  13. ^ שרון קדמי, אורך מסילות הרכבת יוכפל ל-1,500 ק"מ ב-2020, באתר הארץ, 19 בפברואר 2006
    אבי אשכנזי, ישראל 2020: מפת הכבישים המלאה, באתר nrg‏, 13 באפריל 2007
  14. ^ אודי עציון, "החיילים יבינו שהשינוי לטובתם", עמוד 2 במוסף ממון של ידיעות אחרונות, 22 בינואר 2012
  15. ^ שרון קדמי, אורך מסילות הרכבת יוכפל ל-1,500 ק"מ ב-2020, באתר הארץ, 19 בפברואר 2006

תבנית:אין בינוויקי