נמל התעופה רמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נמל התעופה תמנע)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נמל התעופה ע"ש אילן ואסף רמון
Ramon airport Tower 04-04-2016a.JPG
מגדל הפיקוח של נמל התעופה רמון
נתוני השדה
קוד IATA
‏‏ETM‏
קוד ICAO
‏‏LLER‏
סוג השדה ציבורי
שנת הקמה הוכרז ב־2010, החל להיבנות ב־2012, וצפוי להסתיים ב־2018. בהמשך צפויים שדרוגים נוספים של נמל התעופה והדרכים המקשרים אותו לאזור, ושדרוגים נוספים
מפעיל רשות שדות התעופה
עיר סמוכה

העיר העיקרית: אילת שבישראל

הערים המשניות: עקבה שבירדן, וטאבה שבמצריים
בסיס לחברות ארקיע, ישראייר, אל על, ריינאייר
קואורדינטות 29°43′38″N 34°59′54″E / 29.72722°N 34.99833°E / 29.72722; 34.99833קואורדינטות: 29°43′38″N 34°59′54″E / 29.72722°N 34.99833°E / 29.72722; 34.99833
האתר הרשמי
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
01/19 11,811 3,600 אספלט

נמל התעופה תמנע ע"ש אילן ואסף רמון הוא נמל תעופה בינלאומי, הנבנה בערבה הדרומית בסמוך ליישוב באר אורה וצפוי להחליף את נמל התעופה אילת ונמל התעופה עובדה באוקטובר 2018.[1][2] בנוסף, הוא אמור להיות שדה התעופה השני בגודלו בישראל אחרי נמל התעופה בן-גוריון, ולשמש לנתב"ג כשדה תעופה משנה. שדה התעופה יוכל גם לשמש לאנשים שבאים מירדן ומצרים כשדה תעופה נוסף, כי הוא אמור להיות גדול ומודרני יותר משאר נמלי התעופה בסביבה, כולל מנמל התעופה בעקבה, מנמל התעופה בטאבה ומשאר נמלי התעופה בחצי האי סיני.

הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנמל ממוקם 19 קילומטרים צפונית לאילת, סמוך לפארק תמנע על שטח של כ־14,000 דונם, וישמש כנמל תעופה בינלאומי נוסף של מדינת ישראל לטיסות פנים ולטיסות בינלאומיות וכן שדה חירום חלופי במקום שדה התעופה עובדה. מסלולי ההמראה והנחיתה נסללו באורך של 3,600 מטר ורוחב של 60 מטר, ויאפשרו למטוסי סילון גדולים להמריא לטיסות פנים ארציות וליעדים באירופה, ארצות הברית, מרכז אסיה, והמזרח הרחוק.

מטרתו של השדה היא לספק חלופה לנמל התעופה אילת אשר אינו מסוגל לקלוט מטוסי סילון גדולים, ולנמל עובדה שאינו ערוך לטפל בנוסעים רבים. השדה כולל מגדל פיקוח בגובה 50 מטר, בהתאם לסטנדרטים מתקדמים, אזורי תפעול, טרמינל נוסעים מרווח, בשטח של כ־34 אלף מטר רבוע, שייתן תחילה מענה לכ־1.8 מיליון נוסעים בשנה ויותר ברמת שירות גבוהה (ועד 4 מיליון נוסעים, אם יורחב), שבע עמדות חנייה למטוסים רחבי גוף ובינוניים, תשע רחבות חנייה למטוסי טורבו־פרופ, חנייה לתעופה כללית, חנויות דיוטי פרי, מערך כבישים חדש ומגרשי חניה.

עלות בניית השדה נאמדת ב־1.7 מיליארד שקל והיא תמומן בחלקים שווים על ידי רשות שדות התעופה, על־בסיס מכירת הקרקע עליה שוכן נמל התעופה באילת וכן ממקורות חיצוניים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2005, הופקדה תוכנית המתאר המקומית של השדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, על ידי האגף לתכנון והנדסה של רשות שדות התעופה.[3] התוכנית כללה מסלול באורך של 3,600 מטר, וטרמינל נוסעים לתנועה שנתית של 500 אלף נוסעים בינלאומיים ו-1.75 מיליון נוסעים בתעופה הפנים ארצית. רשות שדות התעופה הודיע שהיציאה למכרז תכנון וביצוע, בעלות של 200 מיליון דולר, תיעשה בתחילת 2006, אך הפרויקט לא החל כמתוכנן.[4] בפברואר 2009, אישרה הממשלה הצעת החלטה של שר התחבורה, שאול מופז, לקדם את הקמת שדה התעופה ולתאם עם מערכת הביטחון מגבלות ביטחוניות הקשורות להקמת השדה.[5]

ביולי 2010 אישרה הממשלה את הקמתו של שדה התעופה, תהליך התכנון המפורט של השדה היה צפוי להימשך כשנה, ובניית שדה התעופה הייתה צפויה להימשך כשלוש שנים עד סוף 2014.[6] אך רק ב־2 ביולי 2012 פרסמה רשות שדות התעופה מכרז לבחירת חברת תכנון, הקמה וניהול של הנמל. הזוכה במכרז הייתה שותפות של משרדי האדריכלים "אמיר מן־עמי שנער אדריכלים" ו"משה צור אדריכלים". לראש צוות התכנון מונה אדריכל אמיר מן, שריכז יותר מ־30 חברות ויועצים בתחומי תכנון שונים.

כחלק מתוכניות הפיתוח הוחלט לתכנן את השדה עם תפיסות ירוקות. כך למשל הוחלט להכשיר במתחם "שדה סולארי", 80 דונם בהם יותקנו תאים סולאריים פוטו־וואלטים שיספקו אנרגיה לתפעול הטרמינל, חלונות בידוד כפולים בטרמינל, "בריכה ביולוגית" תוקם לצורכי נוי בלב הטרמינל במעין פטיו, מערכות הקירור יאפשרו צבירת מים שיתעבו מהאוויר המקורר ופיתוח הנוף הסביבתי יתבסס על צמחייה מדברית מקומית שאינה דורשת השקיה מרובה.

באפריל 2013 נבחרו במכרז פומבי, יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ וברן הקמת פרויקטים בע"מ לנהל, לתאם ולפקח על התכנון והביצוע של פרויקט שדה התעופה החדש. ב־9 במאי 2013 התקיים טקס הנחת אבן פינה במעמד שר התחבורה, ישראל כץ, ראש עיריית אילת, מאיר יצחק־הלוי, ראש מועצה אזורית חבל אילות, אהוד עמיאל גת, מנהלי רשות שדות התעופה ורונה רמון, ועבודות העפר החלו בסוף מאי 2013. במהלך ינואר 2014 פרסמה רשות שדות התעופה מכרז פומבי לעבודות הסלילה והנחת התשתיות לשדה. לפי התוכנית, נדחתה הפעלת שדה התעופה לסוף 2017[7] ואחר כך לתחילת 2018.[1] לאחר דחיות נוספות, פתיחתו צפויה להתבצע לקראת סוף המחצית הראשונה של 2018.[8]

ב־5 בספטמבר 2017 נחת בשדה מטוס של חברת ארקיע, במסגרת טיסת בדיקת המסלול ותהליך קבלת אישורי התעופה למסלול. זוהי הנחיתה הראשונה של מטוס אזרחי בשדה.[9]

ב-17 בינואר 2018 הודיע שר התחבורה ישראל כ"ץ, כי נמל התעופה צפוי להפתח ולהפעיל טיסות פנים בספטמבר, וטיסות בינלאומיות יחלו באוקטובר (באיחור של 4 שנים לעומת התוכנית המקורית מ-2010).[2]

תרשים הנמל
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

דרכי גישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבור בין העיר אילת לנמל התעופה יעשה באמצעות כביש 90 אשר הורחב מכביש חד מסלולי לכל כיוון לכביש דו מסלולי לכל כיוון ונפתח בינואר 2011, כחלק מפרויקט הרחבת כביש הערבה. דרך נוספת להגיע לאילת משדה התעופה תהיה באמצעות רכבת קלה שתיסע על מסילה באורך של 30 קילומטר שתעבור באזור בתי המלון בעיר ותגיע עד מעבר טאבה (מנחם בגין) בדרום.[10]

לצד שדה התעופה מתוכננת הקמת מרכז לוגיסטי ובנוסף חניון "חנה וסע" ותחנה מרכזית לאוטובוסים שתחליף את התחנה המרכזית באילת. ההשקעה בהקמת המרכז מוערכת בכ־400 מיליון שקל.

בינואר 2012 הכריז ראש הממשלה על הקמת קו הרכבת לאילת כשבתוכנית הוצגה גם הקמת תחנת הרכבת נמל התעופה תמנע שתשרת את נמל התעופה, התחנה צפויה לסייע לנמל רבות בהפיכתו לנמל שני לנמל התעופה בן-גוריון שכן משך הנסיעה מתחנת תמנע לתל אביב צפוי לעמוד על פחות משעתיים. כמו כן, תשמש הרכבת להגעה מהעיר אילת לנמל ולהפך.

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית נמל התעופה מחוץ לאילת והריסת שדה התעופה הקיים, יאפשר חיבור בין אזור המלונות לאזור המגורים בעיר. בנוסף, תוכל אילת להתפתח צפונה בזכות הסרת הגבלות טיסה ותתאפשר בנייה רוויה יותר. מנגד, יחולו הגבלות בנייה על היישוב באר אורה.

באוקטובר 2013 הודיעו בכירים ירדנים כי הם מתנגדים להקמת שדה התעופה בתמנע בטענה שהשדה נבנה קרוב מדי לשדה התעופה המלך חוסיין שבעקבה, זאת אף על פי שהשדה החדש רחוק יותר מנמל התעופה באילת.[11]

ביולי 2015 ירדן אף הגישה תלונה רשמית לארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית בגין בניית נמל התעופה.[12]

בשל קרבתו של נמל התעופה לגבול הירדני, הוחלט להקים "חומה" של יותר מארבעה קילומטר בינו לגבול שתסתיר את הפעילות בו למשקיפים מעבר לגבול. בנוסף אושרה הקמת גדר המתוכננת בגבול ישראל ירדן בדומה לגדר החכמה שהוקמה בגבול ישראל מצרים שתגן על אילת, שדה התעופה והיישובים הקרובים להם. הגדר המתוכננת בגבול עם ירדן תהיה בשלב ראשון באורך של כ־30 קילומטר ותתחיל ממפרץ אילת ותגיע עד לאזור "חולות סמר" מצפון לשדה התעופה. בנוסף המתחם כולו יוקף גדרות ביטחון באורך של כ־14 קילומטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 "פתיחת שדה תעופה רמון נדחתה שוב - ערב ערב באילת" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-2 ביולי 2017. 
  2. ^ 2.0 2.1 אילן גטניו, ‏"מיוחד: הצצה לנמל התעופה הבינלאומי החדש של ישראל", באתר ישראל היום, 17 בינואר 2018
  3. ^ שדה תעופה תמנע - חבל אילות - תוכנית 12/ 02/ 175 - פרסום להפקדה ברשומות 17/08/2005
  4. ^ זוהר בלומנקרנץ, נמל התעופה הבינלאומי החדש של אילת - שבהקמתו יושקעו כ-200 מיליון דולר - יצא לדרך, באתר TheMarker‏, 6 ביוני 2005
  5. ^ זוהר בלומנקרנץ, הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה בינלאומיים חדשים - בתמנע ובמגידו, באתר TheMarker‏, 2 בפברואר 2009
  6. ^ יסמין גיל, הממשלה אישרה להתחיל בתכנון נמל תעופה בתמנע; בנייתו תסתיים עד 2014, באתר כלכליסט, 6 יולי 2010
  7. ^ נמל התעופה על שם אילן ואסף רמון בתמנע
  8. ^ רינה רוזנברג קנדל, אחרי חמש שנים של עבודות ו–1.7 מיליארד שקל — שדה התעופה בתמנע לא ממריא, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2017
  9. ^ איתי בלומנטל, נחיתה ראשונה בשדה התעופה רמון, Ynet, ‏5 בספטמבר, 2017
  10. ^ הקמת רכבת קלה בין נמל התעופה תמנע לעיר אילת
  11. ^ אסף גבור, ירדן מתנגדת להקמת שדה התעופה בתמנע, באתר nrg‏, 9 באוקטובר 2013
  12. ^ ירדן הגישה תלונה נגד ישראל בגין בניית נמל התעופה תמנע