נמל התעופה רמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נמל התעופה תמנע)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נמל התעופה ע"ש אילן ואסף רמון
Ramon airport Tower 04-04-2016a.JPG
מגדל הפיקוח של נמל התעופה רמון בבנייתו. אפריל 2016
נתוני השדה
קוד IATA
‏‏ETM‏
קוד ICAO
‏‏LLER‏
סוג השדה ציבורי
שנת הקמה הוכרז ב־2010, החל להיבנות ב־2012,יפתח לציבור באוקטובר 2018
מפעיל רשות שדות התעופה
עיר סמוכה אילת
בסיס לחברות ארקיע, ישראייר, אל על, ריינאייר
קואורדינטות 29°43′38″N 34°59′54″E / 29.72722°N 34.99833°E / 29.72722; 34.99833
האתר הרשמי
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
01/19 11,811 3,600 אספלט

נמל התעופה הבינלאומי תמנע - אילת ע"ש אילן ואסף רמון הוא נמל תעופה בינלאומי, הנבנה בערבה הדרומית, בסמוך לבאר אורה, וצפוי להחליף את נמל התעופה אילת ונמל התעופה עובדה (המשמש כנמל תעופה בינלאומי זמני) באוקטובר 2018.[1] נמל התעופה רמון אמור להיות נמל התעופה השני בגודלו בישראל (אחרי נמל התעופה בן-גוריון), ולשמש כנמל התעופה העיקרי בישראל לנחיתות חרום.

הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנמל ממוקם 19 קילומטרים צפונית לאילת, סמוך לפארק תמנע על שטח של כ־14,000 דונם, וישמש כנמל תעופה בינלאומי נוסף של מדינת ישראל לטיסות פנים ולטיסות בינלאומיות וכן שדה חירום חלופי במקום שדה התעופה עובדה. מסלולי ההמראה והנחיתה נסללו באורך של 3,600 מטר ורוחב של 60 מטר, ויאפשרו למטוסי סילון גדולים מסוג בואינג 777, איירבוס דגמים A350 A380 להמריא לטיסות פנים ארציות וליעדים באירופה, ארצות הברית, מרכז אסיה, והמזרח הרחוק.

מטרתו של הנמל היא לספק חלופה לנמל התעופה אילת אשר אינו מסוגל לקלוט מטוסי סילון גדולים, ולנמל עובדה שאינו ערוך לטפל בנוסעים רבים. הנמל כולל מגדל פיקוח בגובה 50 מטר, בהתאם לסטנדרטים מתקדמים, אזורי תפעול, טרמינל נוסעים מרווח הכולל חנויות דיוטי פרי (מהם ייהנו גם הטסים בטיסות פנים בשל הפטור ממע"מ לאילת) בשטח של כ־34 אלף מטר רבוע, שייתן תחילה מענה לכ־1.8 מיליון נוסעים בשנה ויותר ברמת שירות גבוהה (ועד 4 מיליון נוסעים, אם יורחב), מערך כבישים חדש ומגרשי חניה. תחילה תוכננו בשדה שבע עמדות חנייה למטוסים רחבי גוף ובינוניים, תשע רחבות חנייה למטוסי טורבו־פרופ. אך לאור ההחלטה להשתמש בו גם כנמל תעופה לעיתות חירום, הוכשרו בו כ־60 עמדות חנייה למטוסים בגדלים שונים, שאמור לאפשר לכל צי המטוסים של חברות התעופה בישראל לחנות בו זמנית בשדה אם נתב"ג ייסגר.

עלות בניית השדה נאמדת ב־1.7 מיליארד שקל והיא תמומן בחלקים שווים על ידי רשות שדות התעופה, על־בסיס מכירת הקרקע עליה שוכן נמל התעופה באילת וכן ממקורות חיצוניים.

פעילות עתידית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר חברות תעופה מתכננות להפעיל קווי תעופה סדירים החל מרגע פתיחת נמל התעופה. פתיחת קווים אלה תצליח להוריד את העומס הכבד מנמל התעופה בן-גוריון שסובל כבר כעת מקיבולת יתר של נוסעים. החברות הצפויות להפעיל קווים סדירים הם:

אליטליה, אל על, איזיג'ט, ארקיע, בריטיש איירווייז,[2] ישראייר, לוט, לופטהנזה, קוריאן אייר, אייר קנדה, יונייטד איירליינס (בקו לניוארק וככל הנראה לדאלאס), פינאייר, טארום, ויזאייר, ריינאייר, אייר פראנס וכמו כן מרבית חברות חסך (Low cost).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2005, הופקדה תוכנית המתאר המקומית של השדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, על ידי האגף לתכנון והנדסה של רשות שדות התעופה.[3] התוכנית כללה מסלול באורך של 3,600 מטר, וטרמינל נוסעים לתנועה שנתית של 500 אלף נוסעים בינלאומיים ו־1.75 מיליון נוסעים בתעופה הפנים ארצית. רשות שדות התעופה הודיע שהיציאה למכרז תכנון וביצוע, בעלות של 200 מיליון דולר, תיעשה בתחילת 2006, אך הפרויקט לא החל כמתוכנן.[4] בפברואר 2009, אישרה הממשלה הצעת החלטה של שר התחבורה, שאול מופז, לקדם את הקמת שדה התעופה ולתאם עם מערכת הביטחון מגבלות ביטחוניות הקשורות להקמת השדה.[5]

ביולי 2010 אישרה הממשלה את הקמתו של שדה התעופה, תהליך התכנון המפורט של השדה היה צפוי להימשך כשנה, ובניית שדה התעופה הייתה צפויה להימשך כשלוש שנים עד סוף 2014.[6] אך רק ב־2 ביולי 2012 פרסמה רשות שדות התעופה מכרז לבחירת חברת תכנון, הקמה וניהול של הנמל. הזוכה במכרז הייתה שותפות של משרדי האדריכלים "אמיר מן־עמי שנער אדריכלים" ו"משה צור אדריכלים". לראש צוות התכנון מונה אדריכל אמיר מן, שריכז יותר מ־30 חברות ויועצים בתחומי תכנון שונים.

כחלק מתוכניות הפיתוח הוחלט לתכנן את השדה עם תפיסות ירוקות. כך למשל הוחלט להכשיר במתחם שדה סולארי, 80 דונם בהם יותקנו תאים סולאריים פוטו־וולטאים שיספקו אנרגיה לתפעול הטרמינל, חלונות בידוד כפולים בטרמינל, "בריכה ביולוגית" תוקם לצורכי נוי בלב הטרמינל במעין פטיו, מערכות הקירור יאפשרו צבירת מים שיתעבו מהאוויר המקורר ופיתוח הנוף הסביבתי יתבסס על צמחייה מדברית מקומית שאינה דורשת השקיה מרובה.

באפריל 2013 נבחרו במכרז פומבי, יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ וברן הקמת פרויקטים בע"מ לנהל, לתאם ולפקח על התכנון והביצוע של פרויקט שדה התעופה החדש. ב־9 במאי 2013 התקיים טקס הנחת אבן פינה במעמד שר התחבורה, ישראל כץ, ראש עיריית אילת, מאיר יצחק־הלוי, ראש מועצה אזורית חבל אילות, אהוד עמיאל גת, מנהלי רשות שדות התעופה ורונה רמון, ועבודות העפר החלו בסוף מאי 2013. במהלך ינואר 2014 פרסמה רשות שדות התעופה מכרז פומבי לעבודות הסלילה והנחת התשתיות לשדה. לפי התוכנית, נדחתה הפעלת שדה התעופה לסוף 2017[7] ואחר כך לתחילת 2018.[8] לאחר דחיות נוספות, נמסרה הודעה כי פתיחתו צפויה להתבצע לקראת סוף המחצית הראשונה של 2018.[9]

ב־5 בספטמבר 2017 נחת בשדה מטוס של חברת ארקיע, במסגרת טיסת בדיקת המסלול ותהליך קבלת אישורי התעופה למסלול. זוהי הנחיתה הראשונה של מטוס אזרחי בשדה.[10]

ב־16 ביולי 2018 נערך במקום, טקס בהשתתפות שר התחבורה ובני משפחת רמון, במהלכו הוסר הלוט מעל שלט ועליו שמו הרשמי של נמל התעופה. מיד לאחר הטקס נחת במקום המטוס הראשון שביצע זאת באמצעות המערכות המבצעיות של נמל התעופה.[11]

עיכובים בפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־17 בינואר 2018 הודיע שר התחבורה ישראל כץ, כי נמל התעופה צפוי להפתח ולהפעיל טיסות פנים בספטמבר, וטיסות בינלאומיות יחלו באוקטובר (באיחור של 4 שנים לעומת התוכנית המקורית מ־2010).[12]

תרשים הנמל
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

דרכי גישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבור בין העיר אילת לנמל התעופה יעשה באמצעות כביש 90 אשר הורחב מכביש חד מסלולי לכל כיוון לכביש דו מסלולי לכל כיוון ונפתח בינואר 2011, כחלק מפרויקט הרחבת כביש הערבה. דרך נוספת להגיע לאילת משדה התעופה תהיה באמצעות רכבת קלה שתיסע על מסילה באורך של 30 קילומטר שתעבור באזור בתי המלון בעיר ותגיע עד מעבר טאבה (מנחם בגין) בדרום.[13]

לצד שדה התעופה מתוכננת הקמת מרכז לוגיסטי ובנוסף חניון "חנה וסע" ותחנה מרכזית לאוטובוסים שתחליף את התחנה המרכזית באילת. ההשקעה בהקמת המרכז מוערכת בכ־400 מיליון שקל.

בינואר 2012 הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקמת קו הרכבת לאילת כשבתוכנית הוצגה גם הקמת תחנת הרכבת נמל התעופה תמנע שתשרת את נמל התעופה, התחנה צפויה לסייע לנמל רבות בהפיכתו לנמל שני לנמל התעופה בן-גוריון שכן משך הנסיעה מתחנת תמנע לתל אביב צפוי לעמוד על פחות משעתיים. כמו כן, תשמש הרכבת להגעה מהעיר אילת לנמל ולהפך.

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית נמל התעופה מחוץ לאילת והריסת שדה התעופה הקיים, יאפשר חיבור בין אזור המלונות לאזור המגורים בעיר. בנוסף, תוכל אילת להתפתח צפונה בזכות הסרת הגבלות טיסה ותתאפשר בנייה רוויה יותר. מנגד, יחולו הגבלות בנייה על היישוב באר אורה.

באוקטובר 2013 הודיעו בכירים ירדנים כי הם מתנגדים להקמת שדה התעופה בתמנע בטענה שהשדה נבנה קרוב מדי לשדה התעופה המלך חוסיין שבעקבה, זאת אף על פי שהשדה החדש רחוק יותר מנמל התעופה באילת.[14]

ביולי 2015 ירדן אף הגישה תלונה רשמית לארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית בגין בניית נמל התעופה.[15]

בשל קרבתו של נמל התעופה לגבול הירדני, הוחלט להקים "חומה" של יותר מארבעה קילומטר בינו לגבול שתסתיר את הפעילות בו למשקיפים מעבר לגבול. בנוסף אושרה הקמת גדר המתוכננת בגבול ישראל ירדן בדומה לגדר החכמה שהוקמה בגבול ישראל מצרים שתגן על אילת, שדה התעופה והיישובים הקרובים להם. הגדר המתוכננת בגבול עם ירדן תהיה בשלב ראשון באורך של כ־34 קילומטר ובגובה של כ־6 מטרים שמתחילה ממפרץ אילת ותגיע עד לאזור "חולות סמר" מצפון לשדה התעופה. בנוסף המתחם כולו יוקף גדרות ביטחון באורך של כ־14 קילומטר. כמו כן הוקמה מצידו של השדה הפונה לגבול ירדן, גשר רשת פלדה המיועדת להגנה מחדירת טילים שגובהה 26 מטרים ואורכה 4.5 ק"מ, ואילו הגדר הנמוכה יותר חופתה גם בלוחות פלדה להגנה מפצמ"רים ומרגמות בנוסף לאמצעי בטיחות נוספים. כמו כן הוקמו 3 תורני תקשורת בגובה 64 מטרים שיכללו מערך מכ"מים ומצלמות הסורקות את הגבול. בין העבודות להקמת גדרות הביטחון נכללו פינוי מוקשים ישנים מרצועת שטח שאורכה כ־17.5 ק"מ, והתקנת מעברי מים בתחתית הגדרות כדי למנוע הצפה בשיטפונות בעונת החורף. עלות הקמת גדרות הביטחון לאבטחת נמל התעופה הגיעו ל־288 מיליון שקלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "המשבר שישפיע על כל תייר באילת | ישראל היום". ישראל היום (בעברית). בדיקה אחרונה ב-9 באוגוסט 2018. 
  2. ^ דוידוביץ'-ויסברג, גבריאלה (18 ביולי 2018). "לא הכל נוצץ: 5 הבעיות הגדולות בשדה התעופה החדש של ישראל". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-20 ביולי 2018. 
  3. ^ שדה תעופה תמנע - חבל אילות - תוכנית 12/ 02/ 175 - פרסום להפקדה ברשומות 17/08/2005
  4. ^ זוהר בלומנקרנץ, נמל התעופה הבינלאומי החדש של אילת - שבהקמתו יושקעו כ־200 מיליון דולר - יצא לדרך, באתר TheMarker‏, 6 ביוני 2005
  5. ^ זוהר בלומנקרנץ, הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה בינלאומיים חדשים - בתמנע ובמגידו, באתר TheMarker‏, 2 בפברואר 2009
  6. ^ יסמין גיל, הממשלה אישרה להתחיל בתכנון נמל תעופה בתמנע; בנייתו תסתיים עד 2014, באתר כלכליסט, 6 יולי 2010
  7. ^ נמל התעופה על שם אילן ואסף רמון בתמנע
  8. ^ איה פלשקס, פתיחת שדה תעופה רמון נדחתה שוב, ערב ערב באילת, ‏29 ביוני 2017
  9. ^ רינה רוזנברג קנדל, אחרי חמש שנים של עבודות ו–1.7 מיליארד שקל — שדה התעופה בתמנע לא ממריא, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2017
  10. ^ איתי בלומנטל, נחיתה ראשונה בשדה התעופה רמון, באתר ynet, 5 בספטמבר 2017
  11. ^ אילן גטניו, ‏"נמל התעופה רמון מוכן להפעלה", באתר ישראל היום, 16 ביולי 2018
  12. ^ אילן גטניו, ‏"מיוחד: הצצה לנמל התעופה הבינלאומי החדש של ישראל", באתר ישראל היום, 17 בינואר 2018
  13. ^ אבי בר־אלי, זוהר בלומנקרנץ, רכבת קלה תחבר בין שדה התעופה בתמנע לאילת ולמסוף טאבה, באתר TheMarker‏, 5 בספטמבר 2010
  14. ^ אסף גבור, ירדן מתנגדת להקמת שדה התעופה בתמנע, באתר nrg‏, 9 באוקטובר 2013
  15. ^ ירדן הגישה תלונה נגד ישראל בגין בניית נמל התעופה תמנע, באתר וואלה! NEWS‏, 25 ביולי 2015