מסילת אשקלון - באר שבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסילת אשקלון – באר־שבע
PikiWiki Israel 44287 train station.jpg
תחנת נתיבות
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיר אשקלון, שדרות, נתיבות ואופקים
מפעיל IsraelTrainLogoSymbolOnly.svg  רכבת ישראל
מידע על ההקמה
עלות כ־2 מיליארד שקלים
התחלת בנייה 2006
פתיחת המסילה אוגוסט 2015 עד נתיבות
ספטמבר 2015 – הארכת הקו מנתיבות לבאר שבע
דצמבר 2015 – פתיחת תחנת אופקים
מידע על המסילה
תחילת המסילה תחנת הרכבת אשקלון
סיום המסילה צומת גורל
סוג המסילה נוסעים
אורך המסילה 70 ק"מ
רוחב המסילה 143.5 ס"מ
מסלולים 2
מספר התחנות 3
תרשים המסילה
Ashkelon-Be'er Sheva Rail.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
צומת גורל, חיבור מסילת הדרום למסילת אשקלון - באר שבע

מסילת אשקלון–באר־שבע היא מסילת רכבת המחברת בין תחנת הרכבת אשקלון ובין תחנת הרכבת באר שבע צפון דרך הערים שדרות, נתיבות ואופקים. אורכה של המסילה הוא 70 ק״מ של מסילה כפולה, ולאורכה שלוש תחנות רכבת, בשדרות, נתיבות ואופקים. המסילה מתפצלת ממסילת אשקלוןעזה ההיסטורית לכיוון שדרות באזור יד מרדכי ומתחברת למסילת הדרום ליד צומת גורל שמצפון לבאר שבע. לאורך המסילה נבנו 17 גשרים, 4 הפרדות מפלסיות, 11 מעברים חקלאיים וגשר לכביש 40. משך הנסיעה מאשקלון לבאר שבע הוא כ-50 דקות, וזמן הנסיעה בין באר-שבע לתל אביב הוא כשעה וחצי (לעומת 55 דקות במסילת הדרום, ללא עצירות ביניים).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון ואישור[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוזמה להקמת הקו החלה בשנת 2002, עם כניסתו לתפקיד של מנכ"ל הרכבת יוסי שניר, במסגרת תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל לשנים 2003-2008 שביקש לקדם[1]. תוכנית הפיתוח בכללותה ביקשה להגדיל את מספר הנוסעים ברכבת ל-63 מיליון נוסעים בשנה בשנת 2010. ראש הממשלה, אריאל שרון, ושר התחבורה, אפרים סנה, אישרו את תקציב הפיתוח[2]. על בסיס התוכנית אושר לרכבת ישראל תקציב פיתוח בהיקף של 20 מיליארד שקל לשש השנים עד 2008, מהם 13.5 מיליארד במימון המדינה והיתר באמצעות גיוס הון חיצוני שתבצע הרכבת בגיבוי המדינה. אך ביולי 2003, לאחר שאביגדור ליברמן מונה לשר תחבורה, החליט משה ליאון, שמונה ליו"ר רכבת ישראל, לפטר את שניר. ואישור תוכנית הפיתוח התעכב[3]. חודש אחר כך הכריז שר האוצר בנימין נתניהו, על פרויקט "מסילת אשקלון - באר שבע" (יחד עם קו הרכבת עכו-כרמיאל וקו מסילת העמק החדש) כתוכנית תשתית לאומית שתקודם באמצעות הוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל) שהוקמה באותה עת[4]. בנובמבר 2003, ביקש הממונה על התקציבים באוצר את אישור ועדת הכספים להקצבה של 24 מיליארד שקל לתוכנית[5][6]. במהלך שנת 2005 אישרה ההות"ל את הקטע הראשון של התוכנית בין אשקלון לצומת יד מרדכי, באורך 11 ק"מ (למעשה תוכנית זו הייתה שדרוג של תוואי המסילה הקיים בקטע זה)[7]. בינואר 2006, הביא מ"מ ראש הממשלה אהוד אולמרט, ושר התחבורה מאיר שטרית את התוכנית לאישור הממשלה[8]. במאי 2006, השלימה הות"ל את אישור תוואי המסילה כולו[9], לאחר שהוחלט המסילה באזור נתיבות לא תעבור במנהרה כפי שתוכנן תחילה[10].

הקמת המסילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השלמת התכנון, הקמת הקו הייתה צפויה לקחת שלוש שנים, שהקטע הראשון עד שדרות תוכנן לפעול בשנת 2008, והקו בכללותו עד שנת 2009. בפברואר 2006, הודיע שר התחבורה מאיר שטרית על תחילת הקמת הקו[11]. אך מחלוקת בין משרד האוצר לרכבת ישראל הביאה לעיכוב בעבודות ההקמה[12]. לאחר הכישלון של פרויקט הקו לדימונה, שכלל שדרוג המסילה, ובניית תחנה חדשה. פרויקט שהושלם בשנת 2005 אך היה בשימוש נוסעים מעטים מאוד[13][14], ביקש משרד האוצר לצמצם את היקף תוכנית הפיתוח של הרכבת. ואישר להקים מסילה בודדת בפרויקט "אשקלון - באר שבע".זאת בניגוד לדרישת הרכבת להניח מסילה כפולה לאורך הקו[15]. לבסוף הסכימה הרכבת לפשרה, לפיה לאורך קו הרכבת תונח תחילה מסילה בודדת עם הכנה למסילה כפולה בעתיד. בנובמבר 2009 פרסמה רכבת ישראל מכרזים בהיקף של חצי מיליארד שקל לביצוע עבודות להנחת התשתית המסילה והקמת גשרים בקטע בין אשקלון לנתיבות[16]. באוקטובר 2010, פורסם המכרז להקמת תחנת הרכבת בעיר שדרות[17].

הקמת הקו בקטע אשקלון–נתיבות החלה בשנת 2010 והסתיימה בשנת 2015. ב-22 בדצמבר 2013 נפתח הקטע שמפיצול המסילה באזור אשקלון עד לתחנת הרכבת שדרות[18], וב-15 בפברואר 2015 נפתח קטע נוסף עד לתחנת הרכבת נתיבות. הקו נחנך ב-19 בספטמבר 2015 ותחנת הרכבת באופקים החלה לפעול ב-2 בינואר 2016[19][20].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גל ניסים, ‏חזון הרכבת של שניר: קידום צרכים ציבוריים והעשרת קופת הרכבת, באתר גלובס, 24 במרץ 2002
  2. ^ גל ניסים, ‏צפי נוסעי הרכבת ב-2010: 63 מיליון איש בשנה; משך הנסיעה ילך ויקטן, באתר גלובס, 20 במרץ 2002
  3. ^ ענת ג'ורג'י, מנכ"ל הרכבת יוסי שניר פוטר לאחר שנה וחצי בתפקיד, באתר הארץ, 10 ביולי 2003
  4. ^ גל ניסים וזאב קליין, ‏נתניהו הכריז על שלושה קווי רכבת תשתית לאומית, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2003
  5. ^ צבי לביא, ‏הממונה על התקציבים מבקש את אישור להקצבה של 24 מיליארד שקל לרכבת ישראל, באתר גלובס, 13 בנובמבר 2003
  6. ^ ענת ג'ורג'י, האיש שהצליח להשיג תקציב השקעות של 24 מיליארד שקל, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2003
  7. ^ גל ניסים, ‏אלטרנטיבה להליך הרגיל: זמן האישור הממוצע בות"ל - שנתיים, באתר גלובס, 6 באוקטובר 2005
  8. ^ הממשלה אישרה את התוכנית להנחת קו רכבת בין אשקלון לבאר שבע, באתר הארץ, 17 בינואר 2006
  9. ^ שרון קדמי, הושלם תכנון מסילת הרכבת בין אשקלון לבאר שבע - בין יד מרדכי לאופקים, באתר הארץ, 28 במאי 2006
  10. ^ גל ניסים, ‏הרכבת באיזור נתיבות לא תעבור במנהרה, באתר גלובס, 26 ביוני 2005
  11. ^ שרון קדמי, החלו העבודות להקמת קו רכבת לשדרות, נתיבות ואופקים בהשקעה של 1.4 מיליארד שקל, באתר הארץ, 15 בפברואר 2006
  12. ^ עמירם ברקת, ‏אפילו הטורקים במאה ה-19 היו יותר מפותחים: רכבת ישראל מודל 2011 - איטית, נחשלת ועולה בלהבות, באתר גלובס, 2 בינואר 2011
  13. ^ נחמיה שטרסלרכישלון אדיר לקו הרכבת באר שבע-דימונה: רק 80 נוסעים ביום, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2009
  14. ^ עמירם ברקת, ‏הקו תפוס: מי אחראי לכישלון הרכבת לדימונה?, באתר גלובס, 12 בפברואר 2010
  15. ^ ליאור ברון, ‏תושבי הדרום ממשיכים לחכות: קידום קו הרכבת אשקלון - באר שבע נעצר בגלל מחלוקת חדשה, באתר גלובס, 24 במאי 2009
  16. ^ ליאור ברון, ‏בשורה לתושבי הדרום: קו הרכבת אשקלון-ב"ש יוצא מהקפאה, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2009
  17. ^ אבי בר-אלי, שדרות עולה על המסילה: פורסם המכרז להקמת תחנת רכבת בעיר, באתר TheMarker‏, 27 באוקטובר 2010
  18. ^ קשת רוזנבלום, הרכבת הגיעה לשדרות, והיא ממוגנת מתמיד, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2013
  19. ^ אלמוג בן זכרי, באיחור של כמעט עשור: הרכבת הגיעה לאופקים, אבל לא כולם מרוצים, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2015
  20. ^ נחנכה תחנת הרכבת באופקים, באתר ynet, 31 בדצמבר 2015