אלוני הבשן
 מושב אלוני הבשן, מבט מכיוון הר חוזק
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | גולן |
| גובה ממוצע[1] | 958 מטר |
| תאריך ייסוד | 1981 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | מושב שיתופי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 509 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.7% בשנה |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   אלוני הבשן  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
4 מתוך 10 |
אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן הוא מושב שיתופי של תנועת הפועל המזרחי במזרח רמת הגולן, והוא היישוב המזרחי ביותר במדינת ישראל.
מקור השם
שמו של המושב, לקוח מהפסוק מספר ישעיה:[3]
וְעַל כָּל-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים וְעַל כָּל-אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן
— ישעיה ב' י"ג
גאוגרפיה
היישוב ממוקם בשולי רכס בשנית, וכיישוב המזרחי ביותר בישראל הוא ממוקם כ- 700 מטרים מהגבול בין ישראל לסוריה. היישוב שוכן בגובה של 980 מטרים מעל פני הים, בקרבת הר חוזק (שגובהו 1158 מטרים). היישוב צמוד לשמורת טבע גדולה הנקראת "יער בשנית" - היער הטבעי השני בגודלו בגולן.
גובה היישוב מעל פני הים משפיע על מזג האוויר במקום. בקיץ מזג האוויר קריר ונעים במשך שעות היום, ובלילה לפעמים אי אפשר להסתפק בבגדים קלים. בחורף מזג האוויר קר. האזור כולו מכוסה תכופות בערפל סמיך, רוחות חזקות מנשבות ובכל שנה מתכסה היישוב בשלג משמעותי.
היסטוריה
יסוד היישוב
גרעין המתיישבים הוקם על בסיס קבוצת רווקים ומשפחה אחת שקיבלו הכשרה התיישבותית ברמת מגשימים. הגרעין עלה למקום בל"ג בעומר ה'תשמ"א - מאי 1981. גרעין המייסדים כלל בוגרי בני עקיבא שרצו להדגיש את חשיבות ההתיישבות בכל חלקי ישראל ובעיקר במרכז הגולן הדליל בהתיישבות.
הגרעין שישב ברמת מגשימים היה מיועד להקמת מושב שיתופי דתי כחלק מגוש ההתיישבות הדתית בדרום רמת הגולן. היישוב היה אמור להיבנות במזרעת קוניטרה ולהיקרא "מצפה דליות".
באותם הימים הוצעה תוכנית מדינית לשלום עם סוריה תמורת "תיקונים קוסמטיים בגולן". לפי התוכנית תיסוג ישראל נסיגה מזערית. בתמורה לשלום עם סוריה. ועד יישובי הגולן התנגד לתוכנית המוצעת וחיפש גרעין התיישבותי, שיתיישב באזורים המיועדים להיות חלק מה"תיקונים הקוסמטיים". הוועד פנה לגרעין שישב ברמת מגשימים וביקש ממנו להתיישב בצפון הגולן, מצפון לגבעת פזרה, בשטח המיועד למסירה.
לאחר התלבטות הסכימו חברי הגרעין להצעה אף שהדבר היה בניגוד לדעתה של התנועה המיישבת, איגוד המושבים של הפועל המזרחי, אשר התנגד להקמת היישוב הרחק מגוש היישובים הדתיים של דרום רמת הגולן. באופן זמני נקרא המקום "גרעין ג'ואיזה" עד קביעת השם הקבוע[3].
פיתוח היישוב במאה ה-21
בשנת 2012, קיבלו תושבי אלוני הבשן החלטה משותפת להרחיב ולהגדיל את אוכלוסיית המושב ל-150 משפחות. לצורך כך תוכננה הרחבה קהילתית וביחד עם החברה הכלכלית גולן בוצעו עבודות תשתית והוכן השטח הראשון עבור 50 מגרשים ראשונים לבנייה עצמית.
בשנת 2013 הסתיימו עבודות התשתית ושווקו המגרשים הראשונים לבניה. במושב קיימת ועדת היכרות שתפקידה לרכז פניות של מתעניינים בקליטה, לתת להם את כל המידע על חיי הקהילה במושב ולבדוק יחד אתם את מידת התאמתם למעבר ולבנייה במגרשי ההרחבה.
באלוני הבשן קיימת גם האפשרות להשתייך לאגודה חקלאית שיתופית וליהנות מרווחי הענפים החקלאיים השונים. תנאי הקבלה הם: רכישת מגרש, בניית בית, ותק של שנתיים מגורים, השקעה של סכום כספי סמלי ובסופו של תהליך - עמידה למבחן הקהילה המצביעה על קבלת המשפחה כחברה באגודה החקלאית.
אוכלוסייה
תושבי המושב דתיים לאומיים וביישוב מתגוררות כ-75 משפחות. כלל המשפחות מוגדרות חברות באגודה הקהילתית - המאפשרת מסגרת חיי קהילה. חלק מהמשפחות נמנות גם עם האגודה החקלאית המחזיקה בקרקע החקלאית ובענפי המשק השונים. מבחינה קהילתית, כאמור, יש באלוני הבשן קהילה אחת מאוחדת. חיי הקהילה מנוהלים על ידי ועד הנהלה, וועדות משנה כגון: חינוך בוגרים/ גיל-רך, תרבות, קליטה ועוד. החלטות ועד ההנהלה מאוגדות בתקנון יישובי ההולך ונבנה במהלך השנים, וההחלטות המשמעותיות מתקבלות באספת חברים כללית. ביישוב שבמקור הוקם על ידי חברי תנועת "בני עקיבא", קיים גם כיום סניף של התנועה המונה כ- 85 חניכים ומדריכים, דור ההמשך של מקימי היישוב.
רב המושב הוא הרב יהונתן סנדרס. במושב קיימים גם גני ילדים, צרכניה ומקווה טהרה.
כלכלה
כלכלת המושב מתבססת על חקלאות. מטעי תפוחים, דובדבנים וגידול גפנים לייצור יין. הפרי של אלוני הבשן נחשב לפרי ברמת איכות גבוהה. המושב שותף בבית האריזה פירות גולן, ופירותיו משווקים תחת המותג "בראשית". היישוב שותף גם ביקבי רמת הגולן. ליישוב רפת חלב, בשנת 2006, במסגרת פרויקט של איחוד רפתות, אוחדה הרפת של קיבוץ חולתה עם הרפת של אלוני הבשן, וכיום כוללת הרפת המאוחדת כ-600 חולבות.
חוץ מחקלאות היישוב מעורב גם בכמה פרויקטים של תיירות. במקום בית הארחה מרווח ומאובזר המציע 25 בתי לינה כפרית בתנאי פנסיון מלאים.
היישוב היה שותף, יחד עם עוד ארבעת היישובים הדתיים האחרים בגולן (רמת מגשימים, יונתן, נוב, ואבני איתן), בהקמת בית המלון "כינר - גליל" על חוף הכנרת, בשטח המועצה האזורית גולן, אך כיום היישוב אינו שותף יותר במלון כינר.
כמו כן יש אטרקציות תיירותיות: חוות רכיבה על סוסים בשם "גיל גולן" וחברה המפעילה טיולי סגווי בשם "קל-דעת טיולי סגווי בגולן". וכן בית מלאכה ייחודי לייצור גיטרות בעבודת יד.
במושב קיימת גם ישיבה תיכונית ייחודית המעניקה חינוך פרטני ומכיל לילדים בעלי לקויות למידה, או כאלו המבכרים יחס אישי ואוירה משפחתית. בכל כיתה לומדים מספר מצומצם של תלמידים, להם ניתנת ההזדמנות להתמחות במגמות צילום, קולנוע וסיירות, וכן לצאת לפעילות במרכז רכיבה על סוסים המשמש לתיירות ורכיבה טיפולית ונמצא בכניסה למושב.
המושב נוסד כמושב שיתופי, אך באמצע שנות ה-90, עבר המושב תהליך של שינוי במבנה החברתי-כלכלי שלו. למעשה בפועל, כיום, היישוב הוא יישוב קהילתי שלחלק מתושביו יש בעלות על הנכסים המשותפים.
לקריאה נוספת
- מיכה לבנה, גולן - 20 שנה ועוד 2000, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993
קישורים חיצוניים
- אלוני הבשן, באתר רום גליל
- אלוני הבשן - באתר הגולן
- ישיבת אלוני הבשן
- אתר ארוח כפרי אלוני הבשן
- אתר חברת "קל-דעת טיולי סגווי בגולן".
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ 1 2 רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1491
| ||||||||||||
